Otzarot-Article

"וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ" (כו-ג) אַשְׁרֵי מִי שֶׁזָּכָה לְהִתְגַּדֵּל בְּבַיִת שֶׁל תּוֹרָה, וּלְהִתְחַנֵּךְ כְּבָר בְּיַנְקוּתוֹ בִּשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת. לֹא הַכֹּל זוֹכִים לְכָךְ, וְלֹא רַק בְּדוֹרֵנוּ, דּוֹר בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה, גַּם בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הָיוּ יְהוּדִים שֶׁהִצְלִיחוּ בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לַעֲלוֹת מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת וּלְהִתְקָרֵב אֶל צוּר מַחְצַבְתָּם.

רַבִּי אֵלִיָּהוּ מַנִי, רַבָּהּ שֶׁל חֶבְרוֹן, סִפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁהִתְרַחֵשׁ בִּימֵי יַלְדוּתוֹ בְּבַגְדָּד. יְהוּדִי הָיָה בָּעִיר בַּגְדָּד, שֶׁהֻגְדַּר כְּמֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס, וְכָל יְהוּדֵי הָעִיר יָדְעוּ שֶׁעֲלֵיהֶם לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר. אִישׁ זֶה הִשְׁתַּיֵּךְ לִכְנוּפְיוֹת 'הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן' שֶׁל בַּגְדָּד, שֶׁהָיוּ קַיָּמוֹת כְּבָר אָז... פְּשָׁעִים חֲמוּרִים הָיוּ לֶחֶם-חֻקָּם שֶׁל אֲנָשִׁים אֵלֶּה, שֶׁהִשְׁלִיטוּ פַּחַד וְאֵימָה עַל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר.

אוֹתוֹ יְהוּדִי הָיָה שֻׁתָּף מָלֵא לְתָכְנִיּוֹתֵיהֶם הַשְּׂטָנִיּוֹת שֶׁל הַפּוֹשְׁעִים בְּבַגְדָּד, וּכְשֶׁהָיוּ שְׁכֵנָיו הַיְּהוּדִים רוֹאִים אוֹתוֹ בָּרְחוֹב, יָדְעוּ שֶׁאָסוּר לָהֶם לְהִתָּקֵל בּוֹ, וַעֲלֵיהֶם לַעֲבֹר לַצַּד הַשֵּׁנִי.

יוֹם אֶחָד הִבְחִין פּוֹשֵׁעַ זֶה בְּעַרְבִי הַסּוֹחֵב אִתּוֹ נַעֲרָה לִמְעָרָה, וּמִתְכּוֹנֵן לְבַצֵּעַ שָׁם פֶּשַׁע חָמוּר. לְפֶתַע-פִּתְאוֹם, לְלֹא הֶסְבֵּר הֶגְיוֹנִי, נִדְלַק בּוֹ הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי, וְהוּא הֶחְלִיט לְסַכֵּן אֶת עַצְמוֹ וּלְהַצִּיל אֶת הַנַּעֲרָה מִיָּדוֹ שֶׁל הָעַרְבִי.

הוּא לָבַשׁ עֹז וְתַעֲצוּמוֹת, וְנִכְנַס אַחֲרֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַמְּעָרָה, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַהֲרֹג אוֹ לֵהָרֵג.

רַבִּי אֵלִיָּהוּ מַנִי מַמְשִׁיךְ לְסַפֵּר שֶׁהַמְּשִׂימָה הַקְּדוֹשָׁה הִצְלִיחָה בְּיָדָיו שֶׁל הַפּוֹשֵׁעַ הַיְּהוּדִי, וְהוּא הֵשִׁיב אֶת הַנַּעֲרָה לְבֵיתָהּ בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה.

לְאַחַר מַעֲשֵׂה הַקְרָבָה זֶה, נִכְנְסָה בְּלִבּוֹ רוּחַ טָהֳרָה, וְהַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת בָּעֲרוּ בּוֹ כְּאֵשׁ לֶהָבָה, וְהוּא בִּקֵּשׁ בְּכָל מְאֹדוֹ לְהִתְקָרֵב לֵאלֹקָיו.

בְּרַם, בְּעָיָה קָשָׁה נִצְּבָה בְּפָנָיו. אַחַד הַכְּלָלִים הַיְדוּעִים שֶׁל אַנְשֵׁי 'הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן' הוּא שֶׁכָּל אָדָם שֶׁהָיָה חָבֵר בַּכְּנוּפְיָה וּפָרַשׁ מִמֶּנָּה, מוֹצִיאִים נֶגְדּוֹ צַו-חִסּוּל מִיָּדִי. וְזֹאת, מִפְּנֵי הַחֲשָׁשׁ שֶׁיְּגַלֶּה עַתָּה אֶת כָּל סוֹדוֹתֵיהֶם.

גַּם הַיְּהוּדִי שֶׁלָּנוּ חָשַׁשׁ שֶׁבָּרֶגַע שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁפָּרַשׁ, 'יְחַפְּשׂוּ' אַחֲרָיו, עַד שֶׁיִּמְצְאוּהוּ וְיוֹצִיאוּהוּ לַהוֹרֵג.

לַמְרוֹת הַחֲשָׁשׁוֹת, לֹא אָחַז בּוֹ הַיֵּאוּשׁ. מֶה עָשָׂה? - בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת דָּפַק בְּאֵין-רוֹאִים עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל רַב הָעִיר בַּגְדָּד, כְּדֵי לְהִוָּעֵץ בּוֹ וּבְדַעְתּוֹ.

הָרַב, שֶׁחָכְמַת הַתּוֹרָה הֵאִירָה אֶת עֵינָיו גַּם בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם, יָעַץ לוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת עַצְמוֹ מֵעַתָּה כְּחֵרֵשׁ-אִלֵּם, וְגַם כְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ הִשְׁתַּטְּתָה עָלָיו, וְאִם יִשְׁאֲלוּהוּ דְּבַר-מָה בָּרְחוֹב לֹא יַעֲנֶה, אֶלָּא יַצִּיג עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁלֹּא מְסֻגָּל לִשְׁמֹעַ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו, 'וְאִם יִזַּל לְךָ קְצָת רֹק מֵהַפֶּה, עוֹד יוֹתֵר טוֹב', אָמַר הָרַב.

כַּאֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ חֲבֵרֶיךָ הַפּוֹשְׁעִים שֶׁהָפַכְתָּ לְחֵרֵשׁ-אִלֵּם, הֵם כְּבָר לֹא יַחְשְׁשׁוּ מִמְּךָ שֶׁתְּגַלֶּה אֶת צְפוּנוֹתֵיהֶם, וּמִמֵּילָא יַעַזְבוּ אוֹתְךָ לְנַפְשְׁךָ.

וְכָךְ אָכֵן הָיָה. הַיְּהוּדִי צִיֵּת לְהוֹרָאָתוֹ הַחֲכָמָה שֶׁל הָרַב, וְעָשָׂה זֹאת כָּל כָּךְ טוֹב, עַד שֶׁאִישׁ לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁמְּדֻבָּר בְּהַצָּגָה.

הַבְּעָיָה הָיְתָה שֶׁגַּם חַבְרֵי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בְּבַגְדָּד חָשְׁבוּ שֶׁהִשְׁתַּטָּה. הֵם לֹא יָדְעוּ אֶת הַסּוֹד הָאֲמִתִּי, שֶׁ'הַפּוֹשֵׁעַ הַמְפֻרְסָם' הִצִּיל אֶת הַנַּעֲרָה, וּבַעֲצַת הַמָּרָא דְאַתְרָא שֶׁלָּהֶם עָשָׂה עַצְמוֹ כְּחֵרֵשׁ אִלֵּם. הָרַב עַצְמוֹ צִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת זֹאת לְאִישׁ, גַּם לֹא לְאִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית, שֶׁמָּא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יִתְגַּלֶּה הַסּוֹד הַכָּמוּס.

הַיְּהוּדִים הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁלֵּם לוֹ עַל פְּעָלָיו הָרָעִים, וַהֲפָכוֹ לְשׁוֹטֶה.

כָּךְ אוֹ כָּךְ, הַיְּהוּדִי חַי אֶת חַיָּיו בַּסֵּתֶר וְקִיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת בְּצִנְעָה, בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְהָפַךְ לְבַעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר.

כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹמוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, קְבָרוּהוּ בְּנֵי הַקְּהִלָּה, כַּצָּפוּי, בְּמָקוֹם לֹא מְכֻבָּד, בִּקְצֵה בֵּית הָעָלְמִין.

כַּמָּה שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן נִפְטַר גַּם הַמָּרָא דאַתְרָא שֶׁל בַּגְדָּד, וְהִנֵּה הִזְדַּעְזְעוּ הַיְּהוּדִים לְהִוָּכַח שֶׁרַבָּם נִקְבַּר, בְּשֶׁל טָעוּת, לְיַד הַיְּהוּדִי הַהוּא שֶׁהָיָה עֲדַיִן אֶצְלָם בְּחֶזְקַת פּוֹשֵׁעַ. אַף אֶחָד לֹא יָדַע לְהַסְבִּיר כֵּיצַד אֵרַע הַדָּבָר, אֲבָל הַמְּצִיאוּת הָיְתָה שֶׁשְּׁנֵי הַקְּבָרִים נִמְצְאוּ סְמוּכִים אֶחָד אֶל הַשֵּׁנִי.

רַבָּנֵי הַקְּהִלָּה עָשׂוּ תַּעֲנִית חֲלוֹם, וְהַתְּשׁוּבָה שֶׁקִּבְּלוּ הָיְתָה: זֶה הַמָּקוֹם הַטּוֹב וְהַמַּתְאִים בְּיוֹתֵר לְרַבְּכֶם הַצַּדִּיק, שֶׁנִּקְבַּר לְיַד יְהוּדִי צַדִּיק כְּמוֹתוֹ.

רַק עַתָּה, וּלְאַחַר בֵּרוּר וְעֵדוּת הַנַּעֲרָה, נוֹדְעָה לָהֶם, לִיהוּדֵי בַּגְדָּד, הָאֱמֶת, שֶׁהָאָדָם שֶׁחֲשָׁבוּהוּ לְפוֹשֵׁעַ גָּמוּר, זָכָה לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	נשא תשע"ד
	"תֵּרוּץ זֶה שָׁמַעְתִּי מֵהֶהָרוּג"
	"וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ" (כו-ג) אַשְׁרֵי מִי שֶׁזָּכָה לְהִתְגַּדֵּל בְּבַיִת שֶׁל תּוֹרָה, וּלְהִתְחַנֵּךְ כְּבָר בְּיַנְקוּתוֹ בִּשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת. לֹא הַכֹּל זוֹכִים לְכָךְ, וְלֹא רַק בְּדוֹרֵנוּ, דּוֹר בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה, גַּם בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הָיוּ יְהוּדִים שֶׁהִצְלִיחוּ בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לַעֲלוֹת מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת וּלְהִתְקָרֵב אֶל צוּר מַחְצַבְתָּם. רַבִּי אֵלִיָּהוּ מַנִי, רַבָּהּ שֶׁל חֶבְרוֹן, סִפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁהִתְרַחֵשׁ בִּימֵי יַלְדוּתוֹ בְּבַגְדָּד. יְהוּדִי הָיָה בָּעִיר בַּגְדָּד, שֶׁהֻגְדַּר כְּמֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס, וְכָל יְהוּדֵי הָעִיר יָדְעוּ שֶׁעֲלֵיהֶם לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר. אִישׁ זֶה הִשְׁתַּיֵּךְ לִכְנוּפְיוֹת 'הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן' שֶׁל בַּגְדָּד, שֶׁהָיוּ קַיָּמוֹת כְּבָר אָז... פְּשָׁעִים חֲמוּרִים הָיוּ לֶחֶם-חֻקָּם שֶׁל אֲנָשִׁים אֵלֶּה, שֶׁהִשְׁלִיטוּ פַּחַד וְאֵימָה עַל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר. אוֹתוֹ יְהוּדִי הָיָה שֻׁתָּף מָלֵא לְתָכְנִיּוֹתֵיהֶם הַשְּׂטָנִיּוֹת שֶׁל הַפּוֹשְׁעִים בְּבַגְדָּד, וּכְשֶׁהָיוּ שְׁכֵנָיו הַיְּהוּדִים רוֹאִים אוֹתוֹ בָּרְחוֹב, יָדְעוּ שֶׁאָסוּר לָהֶם לְהִתָּקֵל בּוֹ, וַעֲלֵיהֶם לַעֲבֹר לַצַּד הַשֵּׁנִי. יוֹם אֶחָד הִבְחִין פּוֹשֵׁעַ זֶה בְּעַרְבִי הַסּוֹחֵב אִתּוֹ נַעֲרָה לִמְעָרָה, וּמִתְכּוֹנֵן לְבַצֵּעַ שָׁם פֶּשַׁע חָמוּר. לְפֶתַע-פִּתְאוֹם, לְלֹא הֶסְבֵּר הֶגְיוֹנִי, נִדְלַק בּוֹ הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי, וְהוּא הֶחְלִיט לְסַכֵּן אֶת עַצְמוֹ וּלְהַצִּיל אֶת הַנַּעֲרָה מִיָּדוֹ שֶׁל הָעַרְבִי. הוּא לָבַשׁ עֹז וְתַעֲצוּמוֹת, וְנִכְנַס אַחֲרֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַמְּעָרָה, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַהֲרֹג אוֹ לֵהָרֵג. רַבִּי אֵלִיָּהוּ מַנִי מַמְשִׁיךְ לְסַפֵּר שֶׁהַמְּשִׂימָה הַקְּדוֹשָׁה הִצְלִיחָה בְּיָדָיו שֶׁל הַפּוֹשֵׁעַ הַיְּהוּדִי, וְהוּא הֵשִׁיב אֶת הַנַּעֲרָה לְבֵיתָהּ בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה. לְאַחַר מַעֲשֵׂה הַקְרָבָה זֶה, נִכְנְסָה בְּלִבּוֹ רוּחַ טָהֳרָה, וְהַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת בָּעֲרוּ בּוֹ כְּאֵשׁ לֶהָבָה, וְהוּא בִּקֵּשׁ בְּכָל מְאֹדוֹ לְהִתְקָרֵב לֵאלֹקָיו. בְּרַם, בְּעָיָה קָשָׁה נִצְּבָה בְּפָנָיו. אַחַד הַכְּלָלִים הַיְדוּעִים שֶׁל אַנְשֵׁי 'הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן' הוּא שֶׁכָּל אָדָם שֶׁהָיָה חָבֵר בַּכְּנוּפְיָה וּפָרַשׁ מִמֶּנָּה, מוֹצִיאִים נֶגְדּוֹ צַו-חִסּוּל מִיָּדִי. וְזֹאת, מִפְּנֵי הַחֲשָׁשׁ שֶׁיְּגַלֶּה עַתָּה אֶת כָּל סוֹדוֹתֵיהֶם. גַּם הַיְּהוּדִי שֶׁלָּנוּ חָשַׁשׁ שֶׁבָּרֶגַע שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁפָּרַשׁ, 'יְחַפְּשׂוּ' אַחֲרָיו, עַד שֶׁיִּמְצְאוּהוּ וְיוֹצִיאוּהוּ לַהוֹרֵג. לַמְרוֹת הַחֲשָׁשׁוֹת, לֹא אָחַז בּוֹ הַיֵּאוּשׁ. מֶה עָשָׂה? - בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת דָּפַק בְּאֵין-רוֹאִים עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל רַב הָעִיר בַּגְדָּד, כְּדֵי לְהִוָּעֵץ בּוֹ וּבְדַעְתּוֹ. הָרַב, שֶׁחָכְמַת הַתּוֹרָה הֵאִירָה אֶת עֵינָיו גַּם בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם, יָעַץ לוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת עַצְמוֹ מֵעַתָּה כְּחֵרֵשׁ-אִלֵּם, וְגַם כְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ הִשְׁתַּטְּתָה עָלָיו, וְאִם יִשְׁאֲלוּהוּ דְּבַר-מָה בָּרְחוֹב לֹא יַעֲנֶה, אֶלָּא יַצִּיג עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁלֹּא מְסֻגָּל לִשְׁמֹעַ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו, 'וְאִם יִזַּל לְךָ קְצָת רֹק מֵהַפֶּה, עוֹד יוֹתֵר טוֹב', אָמַר הָרַב. כַּאֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ חֲבֵרֶיךָ הַפּוֹשְׁעִים שֶׁהָפַכְתָּ לְחֵרֵשׁ-אִלֵּם, הֵם כְּבָר לֹא יַחְשְׁשׁוּ מִמְּךָ שֶׁתְּגַלֶּה אֶת צְפוּנוֹתֵיהֶם, וּמִמֵּילָא יַעַזְבוּ אוֹתְךָ לְנַפְשְׁךָ. וְכָךְ אָכֵן הָיָה. הַיְּהוּדִי צִיֵּת לְהוֹרָאָתוֹ הַחֲכָמָה שֶׁל הָרַב, וְעָשָׂה זֹאת כָּל כָּךְ טוֹב, עַד שֶׁאִישׁ לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁמְּדֻבָּר בְּהַצָּגָה. הַבְּעָיָה הָיְתָה שֶׁגַּם חַבְרֵי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בְּבַגְדָּד חָשְׁבוּ שֶׁהִשְׁתַּטָּה. הֵם לֹא יָדְעוּ אֶת הַסּוֹד הָאֲמִתִּי, שֶׁ'הַפּוֹשֵׁעַ הַמְפֻרְסָם' הִצִּיל אֶת הַנַּעֲרָה, וּבַעֲצַת הַמָּרָא דְאַתְרָא שֶׁלָּהֶם עָשָׂה עַצְמוֹ כְּחֵרֵשׁ אִלֵּם. הָרַב עַצְמוֹ צִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת זֹאת לְאִישׁ, גַּם לֹא לְאִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית, שֶׁמָּא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יִתְגַּלֶּה הַסּוֹד הַכָּמוּס. הַיְּהוּדִים הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁלֵּם לוֹ עַל פְּעָלָיו הָרָעִים, וַהֲפָכוֹ לְשׁוֹטֶה. כָּךְ אוֹ כָּךְ, הַיְּהוּדִי חַי אֶת חַיָּיו בַּסֵּתֶר וְקִיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת בְּצִנְעָה, בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְהָפַךְ לְבַעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר. כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹמוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, קְבָרוּהוּ בְּנֵי הַקְּהִלָּה, כַּצָּפוּי, בְּמָקוֹם לֹא מְכֻבָּד, בִּקְצֵה בֵּית הָעָלְמִין. כַּמָּה שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן נִפְטַר גַּם הַמָּרָא דאַתְרָא שֶׁל בַּגְדָּד, וְהִנֵּה הִזְדַּעְזְעוּ הַיְּהוּדִים לְהִוָּכַח שֶׁרַבָּם נִקְבַּר, בְּשֶׁל טָעוּת, לְיַד הַיְּהוּדִי הַהוּא שֶׁהָיָה עֲדַיִן אֶצְלָם בְּחֶזְקַת פּוֹשֵׁעַ. אַף אֶחָד לֹא יָדַע לְהַסְבִּיר כֵּיצַד אֵרַע הַדָּבָר, אֲבָל הַמְּצִיאוּת הָיְתָה שֶׁשְּׁנֵי הַקְּבָרִים נִמְצְאוּ סְמוּכִים אֶחָד אֶל הַשֵּׁנִי. רַבָּנֵי הַקְּהִלָּה עָשׂוּ תַּעֲנִית חֲלוֹם, וְהַתְּשׁוּבָה שֶׁקִּבְּלוּ הָיְתָה: זֶה הַמָּקוֹם הַטּוֹב וְהַמַּתְאִים בְּיוֹתֵר לְרַבְּכֶם הַצַּדִּיק, שֶׁנִּקְבַּר לְיַד יְהוּדִי צַדִּיק כְּמוֹתוֹ. רַק עַתָּה, וּלְאַחַר בֵּרוּר וְעֵדוּת הַנַּעֲרָה, נוֹדְעָה לָהֶם, לִיהוּדֵי בַּגְדָּד, הָאֱמֶת, שֶׁהָאָדָם שֶׁחֲשָׁבוּהוּ לְפוֹשֵׁעַ גָּמוּר, זָכָה לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)