Otzarot-Article

"כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם" (ב-כג) פָּסוּק זֶה אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא "דָּרְשֵׁנִי", מַה לָּנוּ לָדַעַת לָנֶצַח כִּי "הָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים, כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם"?

כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן שָׂשׂוֹן זָצָ"ל, שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁהַכַּפְתּוֹרִים הָיוּ נַנָּסִים וְהַפְּלִשְׁתִּים גִּבּוֹרִים. וְאָמַר כָּאן הַכָּתוּב: "כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר", שֶׁהָיוּ נִשָּׂאִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם, וְהִתְמַעֲטָה קוֹמָתָם עוֹד יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ בַּגְּמָרָא (בְּכוֹרוֹת מה:): "נַנָּס לֹא יִשָּׂא נַנָּסָה, שֶׁלֹּא יֵצֵא מֵהֶם אֶצְבְּעוֹנִי".

וּלְעֻמָּתָם עָמְדוּ הָעַוִּים, אָמְרוּ בַּגְּמָרָא: "לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם "עַוִּים", שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָם אוֹחַזְתּוֹ עֲוִית".

וְאָמַר הַכָּתוּב: "וְהָעַוִּים", אוֹתוֹ עַם שֶׁל גִּבּוֹרִים אֵימְתָנִיִּים וַעֲנָקִים, "הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים", שֶׁבָּטְחוּ כָּל כָּךְ עַל גְּבוּרָתָם עַד שֶׁלֹּא בָּנוּ חוֹמוֹת סְבִיב עָרֵיהֶם - "כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם", נַנָּסִים אֶצְבְּעוֹנִים גָּבְרוּ עֲלֵיהֶם. וּמִכָּאן תֵּדְעוּ כִּי לֹא לַגִּבּוֹרִים הַנִּצָּחוֹן (קֹהֶלֶת ט-יא), וַה' אִישׁ מִלְחָמָה. אִם כֵּן, אֵין לָכֶם לִפְחֹד מִסִּיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי, שֶׁהָיָה נָפִיל עֲנָק, אֲחִי עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (נִדָּה סא.), וּמֵעַמּוֹ "הָאֱמוֹרִי, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים" (עָמוֹס ב-ט( אֶלָּא: "קוּמוּ סְעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנֹן, רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת סִיחֹן"! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	במדבר תשע"ד
	הַדְּגָלִים, יִחוּדִיּוּת כָּל שֵׁבֶט וְאָדָם
	"כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם" (ב-כג) פָּסוּק זֶה אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא "דָּרְשֵׁנִי", מַה לָּנוּ לָדַעַת לָנֶצַח כִּי "הָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים, כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם"? כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן שָׂשׂוֹן זָצָ"ל, שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁהַכַּפְתּוֹרִים הָיוּ נַנָּסִים וְהַפְּלִשְׁתִּים גִּבּוֹרִים. וְאָמַר כָּאן הַכָּתוּב: "כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר", שֶׁהָיוּ נִשָּׂאִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם, וְהִתְמַעֲטָה קוֹמָתָם עוֹד יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ בַּגְּמָרָא (בְּכוֹרוֹת מה:): "נַנָּס לֹא יִשָּׂא נַנָּסָה, שֶׁלֹּא יֵצֵא מֵהֶם אֶצְבְּעוֹנִי". וּלְעֻמָּתָם עָמְדוּ הָעַוִּים, אָמְרוּ בַּגְּמָרָא: "לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם "עַוִּים", שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָם אוֹחַזְתּוֹ עֲוִית". וְאָמַר הַכָּתוּב: "וְהָעַוִּים", אוֹתוֹ עַם שֶׁל גִּבּוֹרִים אֵימְתָנִיִּים וַעֲנָקִים, "הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים", שֶׁבָּטְחוּ כָּל כָּךְ עַל גְּבוּרָתָם עַד שֶׁלֹּא בָּנוּ חוֹמוֹת סְבִיב עָרֵיהֶם - "כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם", נַנָּסִים אֶצְבְּעוֹנִים גָּבְרוּ עֲלֵיהֶם. וּמִכָּאן תֵּדְעוּ כִּי לֹא לַגִּבּוֹרִים הַנִּצָּחוֹן (קֹהֶלֶת ט-יא), וַה' אִישׁ מִלְחָמָה. אִם כֵּן, אֵין לָכֶם לִפְחֹד מִסִּיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי, שֶׁהָיָה נָפִיל עֲנָק, אֲחִי עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (נִדָּה סא.), וּמֵעַמּוֹ "הָאֱמוֹרִי, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים" (עָמוֹס ב-ט( אֶלָּא: "קוּמוּ סְעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנֹן, רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת סִיחֹן"! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)