Otzarot-Article

יֵשׁ הָאוֹמְרִים לְעַצְמָם, 'זֶהוּ. הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים מֵאֲחוֹרֵינוּ'... וְאֵין זֶה נָכוֹן: הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים אֵינָם מֵאֲחוֹרֵינוּ הֵם בְּתוֹכֵנוּ. נַסְבִּיר אֶת הַדְּבָרִים מִשּׁוּם שֶׁהֵם מִיסוֹדוֹת הֲוָיָתֵנוּ וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת מוּדָעִים אֲלֵיהֶם.

הָלַךְ אָדָם בָּרְחוֹב וְהָיָה עֵד לִתְאוּנַת "פָּגַע וּבָרַח". יֶלֶד נִדְרַס, רַחַ"ל. הִגִּיעַ אַמְבּוּלַנְס, בָּאָה מִשְׁטָרָה. מְתַחְקְרִים אוֹתוֹ כְּעֵד רְאִיָּה. הוּא מְבֻלְבָּל, בְּקֹשִי רָאָה. הוּא זוֹכֵר אֶת הַמְכוֹנִית... לְבָנָה, אוּלַי כְּחֻלָּה... נָהַג בָּהּ בָּחוּר, אוּלַי אָדָם מְבֻגָּר... בֶּאֱמֶת, הַכֹּל אֵרַע מַהֵר כָּל כָּךְ. אִם יַסְכִּים, יִקָּחוּהוּ לְשִׁחְזוּר בְּהִיפְּנוֹזָה. וְכַאֲשֶׁר יִכָּנֵס לְתַרְדֵּמָה הִיפְּנוֹטִית, יָשִׁיבוּהוּ בַּעֲדִינוּת לְמַסְלוּל הֲלִיכָתוֹ. הִנֵּה הוּא בְּאוֹתוֹ רְחוֹב.. וְהִנֵּה מְגִיחָה מְכוֹנִית.. אֲבוֹי, הַיֶּלֶד חוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ.. רֶגַע, אֵיזוֹ מְכוֹנִית זוֹ? פֶּז'וֹ, תְּכֵלֶת. מַה מִסְפָּרָהּ? כֵּן, הוּא רוֹאֶה אֶת לוּחִית הַזִּהוּי. אֵלֶּה מִסְפָּרֶיהָ. וּמִי נוֹהֵג בָּהּ? בָּחוּר צָעִיר, שְׁחַרְחַר. מְנַסֶּה לְהָסִיט אֶת הַהֶגֶה, לַעֲצֹר. מְאֻחָר מִדַּי.

לְלַמֶּדְךָ, שֶׁמֹּחוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא מַאֲגַר זִכָּרוֹן. דָּבָר אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְאִבּוּד. אָנוּ זוֹכְרִים אַף דְּבָרִים שֶׁדּוֹמֶה הָיָה לָנוּ כִּי שָׁכַחְנוּ. שֶׁחָשַׁבְנוּ, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא יָדַעְנוּ. בְּעֶזְרַת הִיפְּנוֹזָה הֵבִיאוּ אֲנָשִׁים לִזְכֹּר אֶת אֲשֶׁר אֵרַע בְּיַנְקוּתָם וְאַף כְּשֶׁהָיוּ בְּבֶטֶן אִמָּם, לִפְרָטֵי פְּרָטִים. וְהַדְּבָרִים מְתֹעָדִים, מֻקְלָטִים.

כָּךְ יָצַר הַקַּבָּ"ה אֶת הָאָדָם, בְּחָכְמָה אֱלֹקִית נִפְלָאָה. מִצַּד אֶחָד דָּבָר אֵינוֹ נִשְׁכָּח, כָּאָמוּר, וּמִצַּד שֵׁנִי הָרְשָׁמִים הַיְּשָׁנִים וְהָעַתִּיקִים נַעֲשִׂים פָּחוֹת בְּרוּרִים וּפָחוֹת חַדִּים כְּדֵי לְאַפְשֵׁר מָקוֹם לִקְלִיטַת רְשָׁמִים חֲדָשִׁים. נְסוֹגִים אֵפוֹא הָרְשָׁמִים הַוָּתִיקִים וְהוֹפְכִים לִהְיוֹת עֲמוּמִים, נִסְתָּרִים. אֲבָל זֶהוּ סוֹד כֹּחָם: הוֹפְכִים הֵם לְאַבְנֵי בִּנְיָן שֶׁל הָאִישִׁיּוּת, לְעֶצֶם מֵעַצְמֵנוּ, לְחֵלֶק מֵהֲוָיָתֵנוּ.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לָאֹכֶל שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים. בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הוּא חַד וְנוֹקֵב: מַרְגִּישִׁים אָנוּ בַּמִּרְקָם, טוֹעֲמִים אֶת הַטַּעַם, נֶהֱנִים מֵהַנִּיחוֹחַ. שָׁעָה לְאַחַר הָאֲרוּחָה, הַזִּכָּרוֹן עֲדַיִן חַי וְהַרְגָּשַׁת הַשּׂבַע מוּחָשִׁית. לְמָחֳרַת הַיּוֹם כְּבָר נִתְעַכֵּל הַמָּזוֹן, הָיָה וְאֵינֶנּוּ. אַךְ לֹא - אֵין זֶה נָכוֹן. הוּא הִתְפָּרֵק לְמַרְכִּיבָיו. נָטַל חֵלֶק בִּיצִירַת תָּאִים, בַּהֲפָחַת חַיִּים. הֲלֹא כָּל בִּנְיַן גּוּפֵנוּ - מֵהַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ הוּא.

וְאִם דָּבָר לֹא נֶאֱבָד וְהַכֹּל מְשַׁמֵּשׁ כְּאֶבֶן בִּנְיָן לְאִישִׁיּוּתֵנוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁכָּךְ הוּא בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, בְּאַרְבָּעִים יְמֵי הַסְּלִיחוֹת. דָּבָר לֹא נֶאֱבָד. הַהַשְׁכָּמָה לַתְּפִלָּה, הַהִשְׁתַּתְּפוּת בַּתְּפִלּוֹת, בַּקָּשַׁת הַסְּלִיחָה, הַהֲכָנוֹת לַחַג, הַתַּפּוּחַ בִּדְבָשׁ, תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר - דָּבָר לֹא נֶאֱבָד, הַכֹּל נֶאֱגָר. חֶרְדַת הַדִּין, הַמַּלְכֻיּוֹת הַזִּכְרוֹנוֹת וְהַשּׁוֹפָרוֹת. תְּפִלַּת הַתַּשְׁלִיךְ, צוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים. הַכֹּל!

מַזְכִּיר הַדָּבָר אֶת הַסִּפּוּר (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן ו) בְּרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיָה רוֹעֵה צֹאן עַד לְגִיל אַרְבָּעִים. בְּסֵתֶר לִבּוֹ הִשְׁתּוֹקֵק לִלְמֹד, לְהִתְעַלּוֹת. אֲבָל פָּטַר אֶת הָרָצוֹן בִּמְשִׁיכַת כְּתֵפַיִם: הוּא כְּבָר מְבֻגָּר וְהַתּוֹרָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ... עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד רָאָה אֶבֶן מְחֹרֶרֶת מֻטֶּלֶת לְיַד מַפַּל שֶׁל מַיִם. מִי חוֹרֵר אֶת הָאֶבֶן? טִפּוֹת הַמַּיִם הַמְּטַפְטְפוֹת עָלֶיהָ לְלֹא הֶפְסֵק. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אִם בְּכֹחָן שֶׁל טִפּוֹת זְעִירוֹת לַחֲרֹץ חָרִיץ בָּאֶבֶן הַקָּשָׁה, אַף אֲנִי אֶפְנֶה לִלְמֹד וְהַתּוֹרָה תַּחְדֹּר לְלִבִּי.

וְהָיָה לְרַבִּי עֲקִיבָא.

אַף אָנוּ כֵּן. רִשּׁוּמָם שֶׁל הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, רֹשֶׁם מִצְטַבֵּר הוּא וְנִכָּר. הָרַב הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הַ"נֹּעַם אֱלִימֶלֶךְ" זִיעַ"א כָּתַב בְּאִגַּרְתּוֹ הַיְדוּעָה, כִּי אָדָם שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְשַׁנּוֹת מִדָּה מִמִּדּוֹתָיו, לַחֲרֹץ בְּנַפְשׁוֹ חֲרִיטָה בַּת קַיָּמָא, יַתְמִיד בָּהּ אַרְבָּעִים יוֹם. וְאָנוּ, הֵן עָבְרוּ עָלֵינוּ אַרְבָּעִים יְמֵי תְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְעַד לְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁנָּתְנוּ בָּנוּ אוֹתוֹתֵיהֶם. יֵשׁ לָנוּ לָדַעַת שֶׁאָנוּ אֲחֵרִים מִשֶּׁהָיִינוּ וּלְהִתְיַחֵס אֶל עַצְמֵנוּ בְּהֶתְאֵם. נֵדַע שֶׁאָנוּ רְצִינִיִּים יוֹתֵר, יְרֵאֵי שָׁמַיִם יוֹתֵר, טוֹבִים יוֹתֵר, זַכִּים יוֹתֵר בְּעִקְבוֹת מְחִילַת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְכַפָּרַת הָעֲווֹנוֹת, וּמִמֵּילָא יְכוֹלִים לִתְבֹּעַ מֵעַצְמֵנוּ יוֹתֵר. לְהוֹסִיף שִׁעוּר תּוֹרָה, לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּאֹפֶן רְצִינִי יוֹתֵר, שְׁמִירַת דִּבּוּר קַפְּדָנִית יוֹתֵר.

רָשְׁמֵי הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים נֶחְרְטוּ בְּנַפְשֵׁנוּ, חוֹלְלוּ שִׁנּוּי. נַמְשִׁיךְ בּוֹ, נַתְמִיד בּוֹ וְנִתְעַלֶּה.

בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, יוֹם סְלִיחָה וּמְחִילָה, יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְּלֵב טוֹב יֵינֶךָ, כִּי כְּבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ, כְּבָר נִשְׁמְעָה תְּפִלַּתְכֶם" (קֹהֶלֶת רַבָּה ט-ז). וַעֲדַיִן אֵין זֶה סוֹף פָּסוּק, עֲדַיִן אֵין הַזִּכּוּי מֻשְׁלָם. חַג הַסֻּכּוֹת לְפָנֵינוּ עַד יוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה שֶׁהוּא גְּמַר הַחִתּוּם. וְהַשְּׁאֵלָה הִיא, מַה נוֹסָף לָנוּ בְּיָמִים אֵלּוּ, אֵיזֶה לֶקַח עָלֵינוּ לִלְמֹד מֵהֶם, אֵיזוֹ הַדְרָכָה נִרְמֶזֶת לָנוּ בְּמַהֲלָכָם שֶׁאִם נִתְנַהֵג לְפִיהָ נִזְכֶּה לִגְמַר חֲתִימָה טוֹבָה וּלְשָׁנָה טוֹבָה וּמְאֻשֶּׁרֶת עוֹד יוֹתֵר.

הַלֶּקַח צָפוּן בְּחַג הַסֻּכּוֹת, הַמְגַּשֵּׁר וּמְקַשֵּׁר בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְבֵין הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, בַּחַג וּבְהִלְכוֹתָיו: הַסֻּכָּה, אַרְבַּעַת הַמִּינִים וּמִצְוַת הַשִּׂמְחָה. הֵן סֻכּוֹת "זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ" הוּא "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם... אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (דְּבָרִים טז יד-טו).

נִתְבּוֹנֵן וְנִרְאֶה כִּי קַיָּם מְכַנֶּה מְשֻׁתָּף הָעוֹבֵר בְּכָל מִצְווֹת הַחַג כְּחוּט הַשָּׁנִי, וְהוּא הַקֶּשֶׁר לַזּוּלַת, הַהִתְחַבְּרוּת עִם הַכְּלָל. בַּסֻּכָּה נֶאֱמַר, "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" (וַיִּקְרָא כג-מב) - מְלַמֵּד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לֵישֵׁב בְּסֻכָּה אַחַת" (סֻכָּה כז:). הַתּוֹרָה מְצַוָּה: צֵא מִדִּירַת קֶבַע, מִדִּירָתְךָ הַפְּרָטִית, הָאִישִׁית, לְדִירַת אַרְעַי, שֶׁמִּדֶּרֶךְ הַטֶּבַע מִשְׁתַּתְּפִים בָּהּ כַּמָּה יַחְדָּיו, עַד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בְּצַוְתָּא בְּסֻכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן (בָּבָא בָּתְרָא עה)..

הַלּוּלָב וּמִינָיו הַנֶּאֱגָדִים יַחְדָּיו מְסַמְּלִים הֵם אֶת כָּל שִׁדְרוֹת הָעָם, מִבַּעֲלֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת מְלֵאֵי טַעַם וָרֵיחַ הָדָר שֶׁבְּהָדָר וְעַד לְעַרְבוֹת נַחַל הַכְּמֵשׁוֹת בִּמְהִירוּת. אֲבָל הָעָם הַמֻּשְׁלָם הוּא עַל כָּל שִׁדְרוֹתָיו, וּבְאֵין עֲרָבָה אַף הָאֶתְרוֹג לֹא יָכוֹל לְהִנָּטֵל.

וְהַשִּׂמְחָה, הֵן בְּפֵרוּשׁ נִצְטַוֵּינוּ לְהַרְחִיב מַעְגְּלוֹתֶיהָ, לְשַׁתֵּף בָּהּ עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים. וּבִכְלָל, אֵיךְ יָכוֹל הָאָדָם לִשְׂמֹחַ לְבַדּוֹ בְּאֵין עִמּוֹ אִישׁ?!

וּמַה כָּל זֶה בָּא לִרְמֹז? בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עָרַכְנוּ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, מַאֲזַן מִצְווֹת וַעֲבֵרוֹת. הַמִּצְווֹת רַבּוֹת כְּרִמּוֹן, וְעַל הָעֲבֵרוֹת הִתְוַדֵּינוּ וְשַׁבְנוּ - נְקַוֶּה שֶׁהִתְקַבְּלָה עֲתִירָתֵנוּ לְרָצוֹן. וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אוֹמֵר לָנוּ: הַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל דְּעוּ דָּבָר אֶחָד: "כִּי הָאָדָם לֹא לְעַצְמוֹ נִבְרָא אֶלָּא לְהוֹעִיל לַאֲחֵרִים בְּכָל מַה שֶׁיּוּכַל" (הַקְדָּמַת נֶפֶשׁ הַחַיִּים). בָּזֹאת תִּבָּחֲנוּ - אִם תֵּצְאוּ מֵחַמְמַת דִּירַת הַקֶּבַע שֶׁלָּכֶם, אִם תֵּדְעוּ לֶאֱגֹד אֶת כָּל הָעָם בַּאֲגֻדָּה אַחַת, אִם תַּשְׂכִּילוּ לִשְׂמֹחַ יַחְדָּיו וּלְשַׂמֵּחַ אֶת אֵלּוּ שֶׁכֹּה זְקוּקִים לְקֻרְטוֹב שֶׁל שִׂמְחָה.

לֹא לְחִנָּם מַקְרִיבִים בְּחַג הַסֻּכּוֹת דַּוְקָא שִׁבְעִים פָּרִים לִשְׁלוֹם שִׁבְעִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כְּדֵי "לְהוֹעִיל לַאֲחֵרִים" בַּמַּעְגָּל הֲכִי נִרְחָב.

זֶה הַלֶּקַח וְעָלֵינוּ לְיַשְּׂמוֹ. לָצֵאת מִ"דִּירַת הַקֶּבַע", מִן הַקּוּנְכִיָּה, וְלִרְאוֹת מִי זָקוּק לָנוּ וּלְמִי נוּכַל לְהוֹעִיל. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה בְּמַעְגַּל הַמִּשְׁפָּחָה, וְאַחַר כָּךְ אַף בְּמַעְגָּלִים הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲבִים. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	בחקותי תשע"ד
	הַפּוֹשֵׁעַ שֶׁסִּכֵּן אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי לְהַצִּיל
	יֵשׁ הָאוֹמְרִים לְעַצְמָם, 'זֶהוּ יֵשׁ הָאוֹמְרִים לְעַצְמָם, 'זֶהוּ. הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים מֵאֲחוֹרֵינוּ'... וְאֵין זֶה נָכוֹן: הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים אֵינָם מֵאֲחוֹרֵינוּ הֵם בְּתוֹכֵנוּ. נַסְבִּיר אֶת הַדְּבָרִים מִשּׁוּם שֶׁהֵם מִיסוֹדוֹת הֲוָיָתֵנוּ וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת מוּדָעִים אֲלֵיהֶם. הָלַךְ אָדָם בָּרְחוֹב וְהָיָה עֵד לִתְאוּנַת "פָּגַע וּבָרַח". יֶלֶד נִדְרַס, רַחַ"ל. הִגִּיעַ אַמְבּוּלַנְס, בָּאָה מִשְׁטָרָה. מְתַחְקְרִים אוֹתוֹ כְּעֵד רְאִיָּה. הוּא מְבֻלְבָּל, בְּקֹשִי רָאָה. הוּא זוֹכֵר אֶת הַמְכוֹנִית... לְבָנָה, אוּלַי כְּחֻלָּה... נָהַג בָּהּ בָּחוּר, אוּלַי אָדָם מְבֻגָּר... בֶּאֱמֶת, הַכֹּל אֵרַע מַהֵר כָּל כָּךְ. אִם יַסְכִּים, יִקָּחוּהוּ לְשִׁחְזוּר בְּהִיפְּנוֹזָה. וְכַאֲשֶׁר יִכָּנֵס לְתַרְדֵּמָה הִיפְּנוֹטִית, יָשִׁיבוּהוּ בַּעֲדִינוּת לְמַסְלוּל הֲלִיכָתוֹ. הִנֵּה הוּא בְּאוֹתוֹ רְחוֹב.. וְהִנֵּה מְגִיחָה מְכוֹנִית.. אֲבוֹי, הַיֶּלֶד חוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ.. רֶגַע, אֵיזוֹ מְכוֹנִית זוֹ? פֶּז'וֹ, תְּכֵלֶת. מַה מִסְפָּרָהּ? כֵּן, הוּא רוֹאֶה אֶת לוּחִית הַזִּהוּי. אֵלֶּה מִסְפָּרֶיהָ. וּמִי נוֹהֵג בָּהּ? בָּחוּר צָעִיר, שְׁחַרְחַר. מְנַסֶּה לְהָסִיט אֶת הַהֶגֶה, לַעֲצֹר. מְאֻחָר מִדַּי. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁמֹּחוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא מַאֲגַר זִכָּרוֹן. דָּבָר אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְאִבּוּד. אָנוּ זוֹכְרִים אַף דְּבָרִים שֶׁדּוֹמֶה הָיָה לָנוּ כִּי שָׁכַחְנוּ. שֶׁחָשַׁבְנוּ, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא יָדַעְנוּ. בְּעֶזְרַת הִיפְּנוֹזָה הֵבִיאוּ אֲנָשִׁים לִזְכֹּר אֶת אֲשֶׁר אֵרַע בְּיַנְקוּתָם וְאַף כְּשֶׁהָיוּ בְּבֶטֶן אִמָּם, לִפְרָטֵי פְּרָטִים. וְהַדְּבָרִים מְתֹעָדִים, מֻקְלָטִים. כָּךְ יָצַר הַקַּבָּ"ה אֶת הָאָדָם, בְּחָכְמָה אֱלֹקִית נִפְלָאָה. מִצַּד אֶחָד דָּבָר אֵינוֹ נִשְׁכָּח, כָּאָמוּר, וּמִצַּד שֵׁנִי הָרְשָׁמִים הַיְּשָׁנִים וְהָעַתִּיקִים נַעֲשִׂים פָּחוֹת בְּרוּרִים וּפָחוֹת חַדִּים כְּדֵי לְאַפְשֵׁר מָקוֹם לִקְלִיטַת רְשָׁמִים חֲדָשִׁים. נְסוֹגִים אֵפוֹא הָרְשָׁמִים הַוָּתִיקִים וְהוֹפְכִים לִהְיוֹת עֲמוּמִים, נִסְתָּרִים. אֲבָל זֶהוּ סוֹד כֹּחָם: הוֹפְכִים הֵם לְאַבְנֵי בִּנְיָן שֶׁל הָאִישִׁיּוּת, לְעֶצֶם מֵעַצְמֵנוּ, לְחֵלֶק מֵהֲוָיָתֵנוּ. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לָאֹכֶל שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים. בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הוּא חַד וְנוֹקֵב: מַרְגִּישִׁים אָנוּ בַּמִּרְקָם, טוֹעֲמִים אֶת הַטַּעַם, נֶהֱנִים מֵהַנִּיחוֹחַ. שָׁעָה לְאַחַר הָאֲרוּחָה, הַזִּכָּרוֹן עֲדַיִן חַי וְהַרְגָּשַׁת הַשּׂבַע מוּחָשִׁית. לְמָחֳרַת הַיּוֹם כְּבָר נִתְעַכֵּל הַמָּזוֹן, הָיָה וְאֵינֶנּוּ. אַךְ לֹא - אֵין זֶה נָכוֹן. הוּא הִתְפָּרֵק לְמַרְכִּיבָיו. נָטַל חֵלֶק בִּיצִירַת תָּאִים, בַּהֲפָחַת חַיִּים. הֲלֹא כָּל בִּנְיַן גּוּפֵנוּ - מֵהַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ הוּא. וְאִם דָּבָר לֹא נֶאֱבָד וְהַכֹּל מְשַׁמֵּשׁ כְּאֶבֶן בִּנְיָן לְאִישִׁיּוּתֵנוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁכָּךְ הוּא בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, בְּאַרְבָּעִים יְמֵי הַסְּלִיחוֹת. דָּבָר לֹא נֶאֱבָד. הַהַשְׁכָּמָה לַתְּפִלָּה, הַהִשְׁתַּתְּפוּת בַּתְּפִלּוֹת, בַּקָּשַׁת הַסְּלִיחָה, הַהֲכָנוֹת לַחַג, הַתַּפּוּחַ בִּדְבָשׁ, תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר - דָּבָר לֹא נֶאֱבָד, הַכֹּל נֶאֱגָר. חֶרְדַת הַדִּין, הַמַּלְכֻיּוֹת הַזִּכְרוֹנוֹת וְהַשּׁוֹפָרוֹת. תְּפִלַּת הַתַּשְׁלִיךְ, צוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים. הַכֹּל! מַזְכִּיר הַדָּבָר אֶת הַסִּפּוּר (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן ו) בְּרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיָה רוֹעֵה צֹאן עַד לְגִיל אַרְבָּעִים. בְּסֵתֶר לִבּוֹ הִשְׁתּוֹקֵק לִלְמֹד, לְהִתְעַלּוֹת. אֲבָל פָּטַר אֶת הָרָצוֹן בִּמְשִׁיכַת כְּתֵפַיִם: הוּא כְּבָר מְבֻגָּר וְהַתּוֹרָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ... עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד רָאָה אֶבֶן מְחֹרֶרֶת מֻטֶּלֶת לְיַד מַפַּל שֶׁל מַיִם. מִי חוֹרֵר אֶת הָאֶבֶן? טִפּוֹת הַמַּיִם הַמְּטַפְטְפוֹת עָלֶיהָ לְלֹא הֶפְסֵק. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אִם בְּכֹחָן שֶׁל טִפּוֹת זְעִירוֹת לַחֲרֹץ חָרִיץ בָּאֶבֶן הַקָּשָׁה, אַף אֲנִי אֶפְנֶה לִלְמֹד וְהַתּוֹרָה תַּחְדֹּר לְלִבִּי. וְהָיָה לְרַבִּי עֲקִיבָא. אַף אָנוּ כֵּן. רִשּׁוּמָם שֶׁל הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, רֹשֶׁם מִצְטַבֵּר הוּא וְנִכָּר. הָרַב הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הַ"נֹּעַם אֱלִימֶלֶךְ" זִיעַ"א כָּתַב בְּאִגַּרְתּוֹ הַיְדוּעָה, כִּי אָדָם שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְשַׁנּוֹת מִדָּה מִמִּדּוֹתָיו, לַחֲרֹץ בְּנַפְשׁוֹ חֲרִיטָה בַּת קַיָּמָא, יַתְמִיד בָּהּ אַרְבָּעִים יוֹם. וְאָנוּ, הֵן עָבְרוּ עָלֵינוּ אַרְבָּעִים יְמֵי תְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְעַד לְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁנָּתְנוּ בָּנוּ אוֹתוֹתֵיהֶם. יֵשׁ לָנוּ לָדַעַת שֶׁאָנוּ אֲחֵרִים מִשֶּׁהָיִינוּ וּלְהִתְיַחֵס אֶל עַצְמֵנוּ בְּהֶתְאֵם. נֵדַע שֶׁאָנוּ רְצִינִיִּים יוֹתֵר, יְרֵאֵי שָׁמַיִם יוֹתֵר, טוֹבִים יוֹתֵר, זַכִּים יוֹתֵר בְּעִקְבוֹת מְחִילַת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְכַפָּרַת הָעֲווֹנוֹת, וּמִמֵּילָא יְכוֹלִים לִתְבֹּעַ מֵעַצְמֵנוּ יוֹתֵר. לְהוֹסִיף שִׁעוּר תּוֹרָה, לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּאֹפֶן רְצִינִי יוֹתֵר, שְׁמִירַת דִּבּוּר קַפְּדָנִית יוֹתֵר. רָשְׁמֵי הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים נֶחְרְטוּ בְּנַפְשֵׁנוּ, חוֹלְלוּ שִׁנּוּי. נַמְשִׁיךְ בּוֹ, נַתְמִיד בּוֹ וְנִתְעַלֶּה. בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, יוֹם סְלִיחָה וּמְחִילָה, יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְּלֵב טוֹב יֵינֶךָ, כִּי כְּבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ, כְּבָר נִשְׁמְעָה תְּפִלַּתְכֶם" (קֹהֶלֶת רַבָּה ט-ז). וַעֲדַיִן אֵין זֶה סוֹף פָּסוּק, עֲדַיִן אֵין הַזִּכּוּי מֻשְׁלָם. חַג הַסֻּכּוֹת לְפָנֵינוּ עַד יוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה שֶׁהוּא גְּמַר הַחִתּוּם. וְהַשְּׁאֵלָה הִיא, מַה נוֹסָף לָנוּ בְּיָמִים אֵלּוּ, אֵיזֶה לֶקַח עָלֵינוּ לִלְמֹד מֵהֶם, אֵיזוֹ הַדְרָכָה נִרְמֶזֶת לָנוּ בְּמַהֲלָכָם שֶׁאִם נִתְנַהֵג לְפִיהָ נִזְכֶּה לִגְמַר חֲתִימָה טוֹבָה וּלְשָׁנָה טוֹבָה וּמְאֻשֶּׁרֶת עוֹד יוֹתֵר. הַלֶּקַח צָפוּן בְּחַג הַסֻּכּוֹת, הַמְגַּשֵּׁר וּמְקַשֵּׁר בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְבֵין הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, בַּחַג וּבְהִלְכוֹתָיו: הַסֻּכָּה, אַרְבַּעַת הַמִּינִים וּמִצְוַת הַשִּׂמְחָה. הֵן סֻכּוֹת "זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ" הוּא "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם... אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (דְּבָרִים טז יד-טו). נִתְבּוֹנֵן וְנִרְאֶה כִּי קַיָּם מְכַנֶּה מְשֻׁתָּף הָעוֹבֵר בְּכָל מִצְווֹת הַחַג כְּחוּט הַשָּׁנִי, וְהוּא הַקֶּשֶׁר לַזּוּלַת, הַהִתְחַבְּרוּת עִם הַכְּלָל. בַּסֻּכָּה נֶאֱמַר, "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" (וַיִּקְרָא כג-מב) - מְלַמֵּד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לֵישֵׁב בְּסֻכָּה אַחַת" (סֻכָּה כז:). הַתּוֹרָה מְצַוָּה: צֵא מִדִּירַת קֶבַע, מִדִּירָתְךָ הַפְּרָטִית, הָאִישִׁית, לְדִירַת אַרְעַי, שֶׁמִּדֶּרֶךְ הַטֶּבַע מִשְׁתַּתְּפִים בָּהּ כַּמָּה יַחְדָּיו, עַד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בְּצַוְתָּא בְּסֻכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן (בָּבָא בָּתְרָא עה).. הַלּוּלָב וּמִינָיו הַנֶּאֱגָדִים יַחְדָּיו מְסַמְּלִים הֵם אֶת כָּל שִׁדְרוֹת הָעָם, מִבַּעֲלֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת מְלֵאֵי טַעַם וָרֵיחַ הָדָר שֶׁבְּהָדָר וְעַד לְעַרְבוֹת נַחַל הַכְּמֵשׁוֹת בִּמְהִירוּת. אֲבָל הָעָם הַמֻּשְׁלָם הוּא עַל כָּל שִׁדְרוֹתָיו, וּבְאֵין עֲרָבָה אַף הָאֶתְרוֹג לֹא יָכוֹל לְהִנָּטֵל. וְהַשִּׂמְחָה, הֵן בְּפֵרוּשׁ נִצְטַוֵּינוּ לְהַרְחִיב מַעְגְּלוֹתֶיהָ, לְשַׁתֵּף בָּהּ עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים. וּבִכְלָל, אֵיךְ יָכוֹל הָאָדָם לִשְׂמֹחַ לְבַדּוֹ בְּאֵין עִמּוֹ אִישׁ?! וּמַה כָּל זֶה בָּא לִרְמֹז? בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עָרַכְנוּ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, מַאֲזַן מִצְווֹת וַעֲבֵרוֹת. הַמִּצְווֹת רַבּוֹת כְּרִמּוֹן, וְעַל הָעֲבֵרוֹת הִתְוַדֵּינוּ וְשַׁבְנוּ - נְקַוֶּה שֶׁהִתְקַבְּלָה עֲתִירָתֵנוּ לְרָצוֹן. וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אוֹמֵר לָנוּ: הַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל דְּעוּ דָּבָר אֶחָד: "כִּי הָאָדָם לֹא לְעַצְמוֹ נִבְרָא אֶלָּא לְהוֹעִיל לַאֲחֵרִים בְּכָל מַה שֶׁיּוּכַל" (הַקְדָּמַת נֶפֶשׁ הַחַיִּים). בָּזֹאת תִּבָּחֲנוּ - אִם תֵּצְאוּ מֵחַמְמַת דִּירַת הַקֶּבַע שֶׁלָּכֶם, אִם תֵּדְעוּ לֶאֱגֹד אֶת כָּל הָעָם בַּאֲגֻדָּה אַחַת, אִם תַּשְׂכִּילוּ לִשְׂמֹחַ יַחְדָּיו וּלְשַׂמֵּחַ אֶת אֵלּוּ שֶׁכֹּה זְקוּקִים לְקֻרְטוֹב שֶׁל שִׂמְחָה. לֹא לְחִנָּם מַקְרִיבִים בְּחַג הַסֻּכּוֹת דַּוְקָא שִׁבְעִים פָּרִים לִשְׁלוֹם שִׁבְעִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כְּדֵי "לְהוֹעִיל לַאֲחֵרִים" בַּמַּעְגָּל הֲכִי נִרְחָב. זֶה הַלֶּקַח וְעָלֵינוּ לְיַשְּׂמוֹ. לָצֵאת מִ"דִּירַת הַקֶּבַע", מִן הַקּוּנְכִיָּה, וְלִרְאוֹת מִי זָקוּק לָנוּ וּלְמִי נוּכַל לְהוֹעִיל. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה בְּמַעְגַּל הַמִּשְׁפָּחָה, וְאַחַר כָּךְ אַף בְּמַעְגָּלִים הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲבִים. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)