Otzarot-Article

"וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (כה-לו) מוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ. בַּחוּץ מִשְׁתּוֹלֶלֶת סְעָרָה, וְגֶשֶׁם זִלְעָפוֹת נִתָּךְ אַרְצָה. בַּבַּיִת שׁוֹכֵב הַגָּאוֹן רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ טוֹלֵידָנוֹ זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל מַקְנֶס, רָתוּק לְמִטָּתוֹ מֵחֲמַת חָלְיוֹ, וּבָנָיו קוֹרְאִים לְפָנָיו מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ. מִישֶׁהוּ נִכְנַס מִן הַחוּץ, וְסִפֵּר שֶׁיְּהוּדִי פְּלוֹנִי מִן הָעִיר אוּשְׁדָא נִכְשַׁל בַּעֲסָקָיו וּפָשַׁט אֶת הָרֶגֶל, וְנוֹשָׁיו הָעַרְבִים מְבַקְּשִׁים לְהַרְשִׁיעוֹ בִּפְלִילִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לַכֶּלֶא.

כְּהֶרֶף עַיִן נִתֵּר רַבִּי בָּרוּךְ מִמִּטָּתוֹ, וְהִכְרִיז שֶׁהוּא נוֹסֵעַ בָּזֶה הָרֶגַע לְאוּשְׁדָא - מֶרְחָק שֶׁל כְּאַרְבַּע מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים!

לֹא עָצְרוּ בַּעֲדוֹ חָלְיוֹ, תְּשִׁישׁוּתוֹ וְחֻלְשָׁתוֹ, לֹא הַשָּׁעָה הַמְאֻחֶרֶת וְלֹא הַסְּעָרָה הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת. שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִין, וְעָלָיו לַעֲשׂוֹת כְּכָל שֶׁבִּיכָלְתּוֹ!

מִיָּד הִתְעַטֵּף בְּאַדַּרְתּוֹ וְיָצָא אֶל רְצִיף הָרַכֶּבֶת, נָסַע בְּמֶשֶׁךְ תֵּשַׁע שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, הִגִּיעַ לְאוּשְׁדָא וְנִכְנַס מִיָּד בָּעֳבִי הַקּוֹרָה. נִהֵל בְּעַצְמוֹ מַגָּעִים מְיַגְּעִים עִם בַּעֲלֵי הַחוֹב הָעַרְבִים, הִצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם לְוַתֵּר עַל מַחֲצִית הַחוֹב אִם הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה תְּשֻׁלַּם לָהֶם בִּמְזֻמָּן. אָז פָּנָה לִנְגִידֵי הַיְּהוּדִים בְּאוּשְׁדָא, הִתְרִימָם, שִׁלֵּם לְבַעֲלֵי הַחוֹב אֶת הַחוֹב, פָּדָה מֵהֶם אֶת שִׁטְרֵי הַחוֹב וּקְרָעָם. קִבֵּץ עוֹד שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף פְרַנְקִים, וּמְסָרָם לַסּוֹחֵר פּוֹשֵׁט הָרֶגֶל כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח מֵחָדָשׁ אֶת מִסְחָרוֹ, יְשַׁקְּמוֹ וְיַעֲמֹד עַל רַגְלָיו. שָׁב, וְחָזַר לְמַקְנֶס, לְמִטַּת חָלְיוֹ... סֵמֶל לִמְסִירוּת נֶפֶשׁ נִפְלָאָה לְמַעַן הַזּוּלַת.

רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זָצָ"ל הָיָה מִגְּדוֹלֵי דּוֹרוֹ בַּתּוֹרָה וּבַחָכְמָה, בַּהֲלָכָה וּבְמוּסָר. וּכְשֵׁם שֶׁהָיָה רוֹפֵא נְשָׁמוֹת, כָּךְ הָיָה רוֹפֵא גּוּפוֹת, וַה' הָיָה עִמּוֹ לְהַצְלִיחוֹ בְּמַעֲשָׂיו.

פַּעַם פָּגַשׁ בּוֹ עָשִׁיר אֶחָד וּפָתַח בְּהַלֵּל וְשֶׁבַח: "אַשְׁרֶיךָ רַבֵּנוּ שֶׁחֲנָנְךָ ה' חָכְמָה לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת!"

עֲנָהוּ הָרַב: "לְשֵׁם כָּךְ אֵין צֹרֶךְ בְּחָכְמָה. גַּם אַתָּה יָכוֹל לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת!"

"הֲכֵיצַד"? תָּמַהּ הֶעָשִׁיר, "חִידוֹת לִי דְּבָרֶיךָ, רַבֵּנוּ!"

אָמַר לוֹ הָרַב: "בּוֹא נָא אִתִּי, וְאַרְאֶךָ כֵּיצַד!"

לְקָחוֹ לְסִמְטְאוֹת הָעֹנִי בְּפַרְבַר הָעִיר, וְנִכְנַס עִמּוֹ לְחָצֵר גְּדוֹלָה וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה דִּירוֹת פְּתוּחוֹת לָהּ. כֻּלָּן נְעוּלוֹת, וְדִמְמַת מָוֶת סָבִיב.

הִתְחַלְחֵל הֶעָשִׁיר: "זוֹ חֲצַר רְפָאִים", הִצְטַמְרֵר.

הָלַךְ הָרַב וְנָקַשׁ עַל הַדְּלָתוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ. כֻּלָּן נִפְתְּחוּ, וּמֵאֲפֵלַת הַבָּתִּים הֵצִיצוּ עֵינַיִם רְעֵבוֹת, נְמַקּוֹת בְּעָנְיָן. עֲנִיִּים הָיוּ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהִתְבַּיְּשׁוּ לְהֵרָאוֹת בִּבְלוֹאֵי סְחָבוֹתֵיהֶם. רַק בַּלֵּילוֹת מְגִיחִים הָיוּ לִנְבֹּר בָּאַשְׁפָּתוֹת.

שָׁב הָרַב אֶל הֶעָשִׁיר הַנִּדְהָם וְשָׁאַל: "וּבְכֵן, אֱמֹר: כַּמָּה אֲנָשִׁים מִתְגּוֹרְרִים כָּאן, לְהַעֲרָכָתְךָ?"

אָמַר: "רוֹאֶה אֲנִי אָדָם בְּכָל בַּיִת, וְהַדְּמָמָה מְעִידָה כִּי בּוֹדֵד הוּא לְנַפְשׁוֹ".

שָׁאַל הָרַב: "הֲיֵשׁ בְּכִיסְךָ מָעוֹת?" מִשֶּׁהֵשִׁיב בְּחִיּוּב, בִּקֵּשׁ הָרַב: "חֲפֹן אוֹתָן בְּיָדְךָ וְקַרְקֵשׁ בָּהֶן בְּקוֹל".

עָשָׂה כֵן, וְאַךְ נִשְׁמַע קוֹל הַמַּטְבְּעוֹת, נָהֲרוּ מִן הַבָּתִּים נְחִילִים נְחִילִים וּסְבָבוּהוּ. נִכְמְרוּ עֲלֵיהֶם רַחֲמָיו וְהֶעֱנִיק לָהֶם אֶת הַמָּעוֹת, הוֹרָה לִקְנוֹת לְכֻלָּם בְּגָדִים הֲגוּנִים, וְהֶחָצֵר הָפְכָה לְשׁוֹקֶקֶת חַיִּים!

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא - אַךְ נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּמָשָׁל. הֲרֵי כָּל אַבְרֵךְ יֵשׁ בְּכִיסוֹ 'מַטְבְּעוֹת זָהָב' לְמַכְבִּיר: יוֹדֵעַ הוּא פֶּרֶק בְּמִשְׁנָה וְדַף גְּמָרָא, יוֹדֵעַ הֲלָכוֹת וְרַעְיוֹנוֹת מוּסָר. וְכֹה רַבִּים הָרְעֵבִים, הַחֲסֵרִים כָּל אֵלּוּ וְנַפְשָׁם יְבֵשָׁה. אֲבָל מְכֻנָּסִים הֵם בְּבָתֵּיהֶם וּמִתְכַּנְּסִים בִּדְמָמָה, עַד שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים אוֹדוֹתָם כְּלָל! בְּרַם, אַךְ נְקַרְקֵשׁ בִּמְעוֹתֵינוּ, נְנַסֶּה לְיַסֵּד שִׁעוּר תּוֹרָה, לִדְרֹשׁ דְּרָשָׁה, נִרְאֶה כֵּיצַד יְסוֹבְבוּנוּ בִּשְׁקִיקָה, כֵּיצַד יְבַקְּשׁוּ לִשְׁמֹעַ עוֹד וָעוֹד, כִּי טַל תְּחִיָּה הִיא הַתּוֹרָה, מָזוֹן לַנְּשָׁמָה! וְהַתַּנָּא קוֹרֵא וּמַתְרִיעַ (אָבוֹת ב-ח): "אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה - אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ!" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בחקותי תשע"ד
	לִחְיוֹת כָּאן וְלִפְזֹל לְשָׁם
	"וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (כה-לו) מוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ. בַּחוּץ מִשְׁתּוֹלֶלֶת סְעָרָה, וְגֶשֶׁם זִלְעָפוֹת נִתָּךְ אַרְצָה. בַּבַּיִת שׁוֹכֵב הַגָּאוֹן רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ טוֹלֵידָנוֹ זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל מַקְנֶס, רָתוּק לְמִטָּתוֹ מֵחֲמַת חָלְיוֹ, וּבָנָיו קוֹרְאִים לְפָנָיו מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ. מִישֶׁהוּ נִכְנַס מִן הַחוּץ, וְסִפֵּר שֶׁיְּהוּדִי פְּלוֹנִי מִן הָעִיר אוּשְׁדָא נִכְשַׁל בַּעֲסָקָיו וּפָשַׁט אֶת הָרֶגֶל, וְנוֹשָׁיו הָעַרְבִים מְבַקְּשִׁים לְהַרְשִׁיעוֹ בִּפְלִילִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לַכֶּלֶא. כְּהֶרֶף עַיִן נִתֵּר רַבִּי בָּרוּךְ מִמִּטָּתוֹ, וְהִכְרִיז שֶׁהוּא נוֹסֵעַ בָּזֶה הָרֶגַע לְאוּשְׁדָא - מֶרְחָק שֶׁל כְּאַרְבַּע מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים! לֹא עָצְרוּ בַּעֲדוֹ חָלְיוֹ, תְּשִׁישׁוּתוֹ וְחֻלְשָׁתוֹ, לֹא הַשָּׁעָה הַמְאֻחֶרֶת וְלֹא הַסְּעָרָה הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת. שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִין, וְעָלָיו לַעֲשׂוֹת כְּכָל שֶׁבִּיכָלְתּוֹ! מִיָּד הִתְעַטֵּף בְּאַדַּרְתּוֹ וְיָצָא אֶל רְצִיף הָרַכֶּבֶת, נָסַע בְּמֶשֶׁךְ תֵּשַׁע שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, הִגִּיעַ לְאוּשְׁדָא וְנִכְנַס מִיָּד בָּעֳבִי הַקּוֹרָה. נִהֵל בְּעַצְמוֹ מַגָּעִים מְיַגְּעִים עִם בַּעֲלֵי הַחוֹב הָעַרְבִים, הִצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם לְוַתֵּר עַל מַחֲצִית הַחוֹב אִם הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה תְּשֻׁלַּם לָהֶם בִּמְזֻמָּן. אָז פָּנָה לִנְגִידֵי הַיְּהוּדִים בְּאוּשְׁדָא, הִתְרִימָם, שִׁלֵּם לְבַעֲלֵי הַחוֹב אֶת הַחוֹב, פָּדָה מֵהֶם אֶת שִׁטְרֵי הַחוֹב וּקְרָעָם. קִבֵּץ עוֹד שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף פְרַנְקִים, וּמְסָרָם לַסּוֹחֵר פּוֹשֵׁט הָרֶגֶל כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח מֵחָדָשׁ אֶת מִסְחָרוֹ, יְשַׁקְּמוֹ וְיַעֲמֹד עַל רַגְלָיו. שָׁב, וְחָזַר לְמַקְנֶס, לְמִטַּת חָלְיוֹ... סֵמֶל לִמְסִירוּת נֶפֶשׁ נִפְלָאָה לְמַעַן הַזּוּלַת. רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זָצָ"ל הָיָה מִגְּדוֹלֵי דּוֹרוֹ בַּתּוֹרָה וּבַחָכְמָה, בַּהֲלָכָה וּבְמוּסָר. וּכְשֵׁם שֶׁהָיָה רוֹפֵא נְשָׁמוֹת, כָּךְ הָיָה רוֹפֵא גּוּפוֹת, וַה' הָיָה עִמּוֹ לְהַצְלִיחוֹ בְּמַעֲשָׂיו. פַּעַם פָּגַשׁ בּוֹ עָשִׁיר אֶחָד וּפָתַח בְּהַלֵּל וְשֶׁבַח: "אַשְׁרֶיךָ רַבֵּנוּ שֶׁחֲנָנְךָ ה' חָכְמָה לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת!" עֲנָהוּ הָרַב: "לְשֵׁם כָּךְ אֵין צֹרֶךְ בְּחָכְמָה. גַּם אַתָּה יָכוֹל לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת!" "הֲכֵיצַד"? תָּמַהּ הֶעָשִׁיר, "חִידוֹת לִי דְּבָרֶיךָ, רַבֵּנוּ!" אָמַר לוֹ הָרַב: "בּוֹא נָא אִתִּי, וְאַרְאֶךָ כֵּיצַד!" לְקָחוֹ לְסִמְטְאוֹת הָעֹנִי בְּפַרְבַר הָעִיר, וְנִכְנַס עִמּוֹ לְחָצֵר גְּדוֹלָה וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה דִּירוֹת פְּתוּחוֹת לָהּ. כֻּלָּן נְעוּלוֹת, וְדִמְמַת מָוֶת סָבִיב. הִתְחַלְחֵל הֶעָשִׁיר: "זוֹ חֲצַר רְפָאִים", הִצְטַמְרֵר. הָלַךְ הָרַב וְנָקַשׁ עַל הַדְּלָתוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ. כֻּלָּן נִפְתְּחוּ, וּמֵאֲפֵלַת הַבָּתִּים הֵצִיצוּ עֵינַיִם רְעֵבוֹת, נְמַקּוֹת בְּעָנְיָן. עֲנִיִּים הָיוּ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהִתְבַּיְּשׁוּ לְהֵרָאוֹת בִּבְלוֹאֵי סְחָבוֹתֵיהֶם. רַק בַּלֵּילוֹת מְגִיחִים הָיוּ לִנְבֹּר בָּאַשְׁפָּתוֹת. שָׁב הָרַב אֶל הֶעָשִׁיר הַנִּדְהָם וְשָׁאַל: "וּבְכֵן, אֱמֹר: כַּמָּה אֲנָשִׁים מִתְגּוֹרְרִים כָּאן, לְהַעֲרָכָתְךָ?" אָמַר: "רוֹאֶה אֲנִי אָדָם בְּכָל בַּיִת, וְהַדְּמָמָה מְעִידָה כִּי בּוֹדֵד הוּא לְנַפְשׁוֹ". שָׁאַל הָרַב: "הֲיֵשׁ בְּכִיסְךָ מָעוֹת?" מִשֶּׁהֵשִׁיב בְּחִיּוּב, בִּקֵּשׁ הָרַב: "חֲפֹן אוֹתָן בְּיָדְךָ וְקַרְקֵשׁ בָּהֶן בְּקוֹל". עָשָׂה כֵן, וְאַךְ נִשְׁמַע קוֹל הַמַּטְבְּעוֹת, נָהֲרוּ מִן הַבָּתִּים נְחִילִים נְחִילִים וּסְבָבוּהוּ. נִכְמְרוּ עֲלֵיהֶם רַחֲמָיו וְהֶעֱנִיק לָהֶם אֶת הַמָּעוֹת, הוֹרָה לִקְנוֹת לְכֻלָּם בְּגָדִים הֲגוּנִים, וְהֶחָצֵר הָפְכָה לְשׁוֹקֶקֶת חַיִּים! מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא - אַךְ נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּמָשָׁל. הֲרֵי כָּל אַבְרֵךְ יֵשׁ בְּכִיסוֹ 'מַטְבְּעוֹת זָהָב' לְמַכְבִּיר: יוֹדֵעַ הוּא פֶּרֶק בְּמִשְׁנָה וְדַף גְּמָרָא, יוֹדֵעַ הֲלָכוֹת וְרַעְיוֹנוֹת מוּסָר. וְכֹה רַבִּים הָרְעֵבִים, הַחֲסֵרִים כָּל אֵלּוּ וְנַפְשָׁם יְבֵשָׁה. אֲבָל מְכֻנָּסִים הֵם בְּבָתֵּיהֶם וּמִתְכַּנְּסִים בִּדְמָמָה, עַד שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים אוֹדוֹתָם כְּלָל! בְּרַם, אַךְ נְקַרְקֵשׁ בִּמְעוֹתֵינוּ, נְנַסֶּה לְיַסֵּד שִׁעוּר תּוֹרָה, לִדְרֹשׁ דְּרָשָׁה, נִרְאֶה כֵּיצַד יְסוֹבְבוּנוּ בִּשְׁקִיקָה, כֵּיצַד יְבַקְּשׁוּ לִשְׁמֹעַ עוֹד וָעוֹד, כִּי טַל תְּחִיָּה הִיא הַתּוֹרָה, מָזוֹן לַנְּשָׁמָה! וְהַתַּנָּא קוֹרֵא וּמַתְרִיעַ (אָבוֹת ב-ח): "אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה - אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ!" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)