Otzarot-Article

"כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק" (יא-יב) כַּאֲשֶׁר מִזְדַּמֵּן לָנוּ לִשְׁמֹעַ סִפּוּר שֶׁהִתְרַחֵשׁ אֵצֶל גְּדוֹלֵי עוֹלָם, לִפְעָמִים - כִּמְעַט אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין לְמִשְׁמַע הָאָזְנַיִם. נִרְאֶה לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ רְחוֹקִים שְׁנוֹת-דּוֹר מִגַּדְלוּתָם שֶׁל הָעֲנָקִים הַלָּלוּ, וְזוֹ גַּם הָאֱמֶת...

זוֹ גַּם תִּהְיֶה הַרְגָּשָׁתֵנוּ כְּשֶׁנִּשְׁמַע עַל הַסִּפּוּר שֶׁהִתְרַחֵשׁ אֵצֶל הֶחָפֵץ חַיִּים. הַמַּעֲשֶׂה הוּבָא בַּסֵּפֶר 'קוֹל יַעֲקֹב' וּמְצֻטָּט מִשָּׁם בַּסֵּפֶר 'חָפֵץ חַיִּים הֶחָדָשׁ עַל הַתּוֹרָה'.

לִשְׁכֵנָיו שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים הָיָה יֶלֶד סַהֲרוּרִי הַמֻּגְדָּר בִּזְמַנֵּנוּ כְּ'חוֹלֵה יָרֵחַ', שֶׁהָיָה קָם בִּשְׁנָתוֹ וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים לְלֹא דַּעַת. וְאַגַּב, הוֹסִיף הַגר"י זִילְבֶּרְשְׁטֵין, זְכוּרָנִי שֶׁכְּשֶׁלָּמַדְתִּי בִּישִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה, וְיָשַׁנְתִּי בְּסֻכַּת הַיְשִׁיבָה, יָשַׁן אִתִּי בָּחוּר סַהֲרוּרִי, שֶׁהָיָה קָם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה וּמְבַצֵּעַ דְּבָרִים מִתּוֹךְ שֵׁנָה.

הַמַּרְאֶה הָיָה מַפְחִיד, וַאֲנַחְנוּ לֹא מָנַעְנוּ בַּעֲדוֹ מִלְּהִתְעַסֵּק בְּ'עִסּוּקָיו', מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה שֶׁבְּכָךְ, וַאֲצַיֵּן שֶׁלְּאַחַר שֶׁהִתְבַּגֵּר קִבֵּל אִישׁ זֶה מִשְׂרָה מְכֻבֶּדֶת, לַמְרוֹת סַהֲרוּרִיּוּתוֹ.

שְׁכֶנְתּוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, אִמּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, חָשְׁשָׁה מִמַּעֲשָׂיו, וְלֹא יָדְעָה מַה הוּא מְסֻגָּל לְעוֹלֵל בְּשָׁעָה שֶׁכָּל בְּנֵי הַבַּיִת יְשֵׁנִים, וּבָאָה לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ שֶׁל רַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

גַּם אִם נְנַסֶּה לַחְשֹׁב מַה הֵשִׁיב לָהּ הֶחָפֵץ חַיִּים, לְאוֹתָהּ אִשָּׁה מָרַת-נֶפֶשׁ, לֹא בָּטוּחַ שֶׁנַּצְלִיחַ לְנַחֵשׁ נְכוֹנָה.

אוּלָם הֶחָפֵץ חַיִּים הֵשִׁיב לָהּ: 'אֲנִי הֲרֵי מִמֵּילָא שׁוֹקֵד בַּלֵּילוֹת עַל תַּלְמוּדִי וְאֵינֶנִּי יָשֵׁן, וְלָכֵן אַתְּ יְכוֹלָה לְהָבִיא אוֹתוֹ לְבֵיתִי, וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו'! - הָאֵם הִסְכִּימָה כַּמּוּבָן, וְכָךְ הָיָה.

וְהִנֵּה, בְּאַחַד הַלֵּילוֹת לָמַד הֶחָפֵץ חַיִּים לְאוֹר הָעֲשָׁשִׁית, וְהַיֶּלֶד קָם, נִגַּשׁ לַמִּטְבָּח וְנָטַל סַכִּין. 'לֹא אָמַרְתִּי לוֹ דָּבָר', אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים אַחַר כָּךְ. 'הֲרֵי הוּא פּוֹעֵל מִתּוֹךְ שֵׁנָה, וְכֵיצַד מֻתָּר לִי לִגְזֹל שְׁנָתוֹ שֶׁל יָשֵׁן, אַף אִם יֶלֶד הוּא'...

הַיֶּלֶד נִגַּשׁ עִם הַסַּכִּין לַאֲרוֹן הַסְּפָרִים, וְהֵחֵל לְבַתֵּר אֶת כְּרִיכַת הַמַּסֶּכְתּוֹת שֶׁל הַשַּׁ"ס שֶׁהָיוּ שָׁם. לִבּוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים נִתֵּר בְּקִרְבּוֹ, אַךְ הוּא חָשַׁשׁ לוֹמַר דָּבָר. 'הֲרֵי סַכִּין בְּיָדוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְהוּא עָלוּל לִפְגֹּעַ בְּעַצְמוֹ אוֹ בַּסּוֹבְבִים אוֹתוֹ'.

הַיֶּלֶד כְּבָר קָרַע אֶת מַסֶּכְתּוֹת בְּרָכוֹת וְשַׁבָּת, וְהֶחָפֵץ חַיִּים שׁוֹתֵק. קוֹרֵעַ מַסֶּכְתּוֹת פְּסָחִים, רֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹמָא וְסֻכָּה, חֻלִּין וְנִדָּה, וְרַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן מַחְרִישׁ בְּפַחַד וּבִדְאָגָה.

וְאָז נִפְנָה הַיֶּלֶד וּפָסַע לְעֵבֶר הַחֶדֶר הַפְּנִימִי, בּוֹ הָיָה יָשֵׁן תִּינוֹק בָּעֲרִיסָה. עַכְשָׁו, אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים לְעַצְמוֹ, אָסוּר לִי כְּבָר לִשְׁתֹּק, שֶׁהֲרֵי דִּין רוֹדֵף לוֹ, וְיֵשׁ לְמָנְעוֹ בְּכָל מְחִיר מִלָּגֶשֶׁת לַתִּינוֹק. הֶחָפֵץ חַיִּים נִגַּשׁ אֵלָיו, גָּעַר בּוֹ וְהוֹצִיא אֶת הַסַּכִּין מִיָּדוֹ.

אָמַר אַחַר כָּךְ הֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁסִּפּוּר זֶה, מְזַעְזֵעַ כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה, יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ כְּמָשָׁל נָאֶה. יֵשׁ מְקוֹמוֹת הָרוֹמְסִים אֶת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, וְאַחַר כָּךְ גַּם אֶת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, חֻלִּין וְנִדָּה, וְעוֹד... לְנֹכַח הַדָּבָר, הַלֵּב שֶׁלָּנוּ שׁוֹתֵת דָּם, אֲבָל מַה לַּעֲשׂוֹת; יֵשׁ מִקְרִים שֶׁמִּצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע, וְהַתּוֹכָחָה כַּיּוֹם גּוֹבֶלֶת בְּסַכָּנָה.

אֲבָל כַּאֲשֶׁר בָּאִים לִפְגֹּעַ בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים, זוֹ כְּבָר 'רְדִיפָה', וְכָאן אָסוּר לִשְׁתֹּק. חַיָּבִים לָצֵאת חוֹצֵץ וְלִמְסֹר נֶפֶשׁ וּלְהַצִּיל! (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	קדושים תשע"ד
	לֹא דַּי לִהְיוֹת טוֹב יַחֲסִית
	"כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק" (יא-יב) כַּאֲשֶׁר מִזְדַּמֵּן לָנוּ לִשְׁמֹעַ סִפּוּר שֶׁהִתְרַחֵשׁ אֵצֶל גְּדוֹלֵי עוֹלָם, לִפְעָמִים - כִּמְעַט אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין לְמִשְׁמַע הָאָזְנַיִם. נִרְאֶה לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ רְחוֹקִים שְׁנוֹת-דּוֹר מִגַּדְלוּתָם שֶׁל הָעֲנָקִים הַלָּלוּ, וְזוֹ גַּם הָאֱמֶת... זוֹ גַּם תִּהְיֶה הַרְגָּשָׁתֵנוּ כְּשֶׁנִּשְׁמַע עַל הַסִּפּוּר שֶׁהִתְרַחֵשׁ אֵצֶל הֶחָפֵץ חַיִּים. הַמַּעֲשֶׂה הוּבָא בַּסֵּפֶר 'קוֹל יַעֲקֹב' וּמְצֻטָּט מִשָּׁם בַּסֵּפֶר 'חָפֵץ חַיִּים הֶחָדָשׁ עַל הַתּוֹרָה'. לִשְׁכֵנָיו שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים הָיָה יֶלֶד סַהֲרוּרִי הַמֻּגְדָּר בִּזְמַנֵּנוּ כְּ'חוֹלֵה יָרֵחַ', שֶׁהָיָה קָם בִּשְׁנָתוֹ וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים לְלֹא דַּעַת. וְאַגַּב, הוֹסִיף הַגר"י זִילְבֶּרְשְׁטֵין, זְכוּרָנִי שֶׁכְּשֶׁלָּמַדְתִּי בִּישִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה, וְיָשַׁנְתִּי בְּסֻכַּת הַיְשִׁיבָה, יָשַׁן אִתִּי בָּחוּר סַהֲרוּרִי, שֶׁהָיָה קָם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה וּמְבַצֵּעַ דְּבָרִים מִתּוֹךְ שֵׁנָה. הַמַּרְאֶה הָיָה מַפְחִיד, וַאֲנַחְנוּ לֹא מָנַעְנוּ בַּעֲדוֹ מִלְּהִתְעַסֵּק בְּ'עִסּוּקָיו', מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה שֶׁבְּכָךְ, וַאֲצַיֵּן שֶׁלְּאַחַר שֶׁהִתְבַּגֵּר קִבֵּל אִישׁ זֶה מִשְׂרָה מְכֻבֶּדֶת, לַמְרוֹת סַהֲרוּרִיּוּתוֹ. שְׁכֶנְתּוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, אִמּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, חָשְׁשָׁה מִמַּעֲשָׂיו, וְלֹא יָדְעָה מַה הוּא מְסֻגָּל לְעוֹלֵל בְּשָׁעָה שֶׁכָּל בְּנֵי הַבַּיִת יְשֵׁנִים, וּבָאָה לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ שֶׁל רַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. גַּם אִם נְנַסֶּה לַחְשֹׁב מַה הֵשִׁיב לָהּ הֶחָפֵץ חַיִּים, לְאוֹתָהּ אִשָּׁה מָרַת-נֶפֶשׁ, לֹא בָּטוּחַ שֶׁנַּצְלִיחַ לְנַחֵשׁ נְכוֹנָה. אוּלָם הֶחָפֵץ חַיִּים הֵשִׁיב לָהּ: 'אֲנִי הֲרֵי מִמֵּילָא שׁוֹקֵד בַּלֵּילוֹת עַל תַּלְמוּדִי וְאֵינֶנִּי יָשֵׁן, וְלָכֵן אַתְּ יְכוֹלָה לְהָבִיא אוֹתוֹ לְבֵיתִי, וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו'! - הָאֵם הִסְכִּימָה כַּמּוּבָן, וְכָךְ הָיָה. וְהִנֵּה, בְּאַחַד הַלֵּילוֹת לָמַד הֶחָפֵץ חַיִּים לְאוֹר הָעֲשָׁשִׁית, וְהַיֶּלֶד קָם, נִגַּשׁ לַמִּטְבָּח וְנָטַל סַכִּין. 'לֹא אָמַרְתִּי לוֹ דָּבָר', אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים אַחַר כָּךְ. 'הֲרֵי הוּא פּוֹעֵל מִתּוֹךְ שֵׁנָה, וְכֵיצַד מֻתָּר לִי לִגְזֹל שְׁנָתוֹ שֶׁל יָשֵׁן, אַף אִם יֶלֶד הוּא'... הַיֶּלֶד נִגַּשׁ עִם הַסַּכִּין לַאֲרוֹן הַסְּפָרִים, וְהֵחֵל לְבַתֵּר אֶת כְּרִיכַת הַמַּסֶּכְתּוֹת שֶׁל הַשַּׁ"ס שֶׁהָיוּ שָׁם. לִבּוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים נִתֵּר בְּקִרְבּוֹ, אַךְ הוּא חָשַׁשׁ לוֹמַר דָּבָר. 'הֲרֵי סַכִּין בְּיָדוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְהוּא עָלוּל לִפְגֹּעַ בְּעַצְמוֹ אוֹ בַּסּוֹבְבִים אוֹתוֹ'. הַיֶּלֶד כְּבָר קָרַע אֶת מַסֶּכְתּוֹת בְּרָכוֹת וְשַׁבָּת, וְהֶחָפֵץ חַיִּים שׁוֹתֵק. קוֹרֵעַ מַסֶּכְתּוֹת פְּסָחִים, רֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹמָא וְסֻכָּה, חֻלִּין וְנִדָּה, וְרַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן מַחְרִישׁ בְּפַחַד וּבִדְאָגָה. וְאָז נִפְנָה הַיֶּלֶד וּפָסַע לְעֵבֶר הַחֶדֶר הַפְּנִימִי, בּוֹ הָיָה יָשֵׁן תִּינוֹק בָּעֲרִיסָה. עַכְשָׁו, אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים לְעַצְמוֹ, אָסוּר לִי כְּבָר לִשְׁתֹּק, שֶׁהֲרֵי דִּין רוֹדֵף לוֹ, וְיֵשׁ לְמָנְעוֹ בְּכָל מְחִיר מִלָּגֶשֶׁת לַתִּינוֹק. הֶחָפֵץ חַיִּים נִגַּשׁ אֵלָיו, גָּעַר בּוֹ וְהוֹצִיא אֶת הַסַּכִּין מִיָּדוֹ. אָמַר אַחַר כָּךְ הֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁסִּפּוּר זֶה, מְזַעְזֵעַ כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה, יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ כְּמָשָׁל נָאֶה. יֵשׁ מְקוֹמוֹת הָרוֹמְסִים אֶת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, וְאַחַר כָּךְ גַּם אֶת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, חֻלִּין וְנִדָּה, וְעוֹד... לְנֹכַח הַדָּבָר, הַלֵּב שֶׁלָּנוּ שׁוֹתֵת דָּם, אֲבָל מַה לַּעֲשׂוֹת; יֵשׁ מִקְרִים שֶׁמִּצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע, וְהַתּוֹכָחָה כַּיּוֹם גּוֹבֶלֶת בְּסַכָּנָה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר בָּאִים לִפְגֹּעַ בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים, זוֹ כְּבָר 'רְדִיפָה', וְכָאן אָסוּר לִשְׁתֹּק. חַיָּבִים לָצֵאת חוֹצֵץ וְלִמְסֹר נֶפֶשׁ וּלְהַצִּיל! (בָּרְכִי נַפְשִׁי)