Otzarot-Article

"שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ" (טו-כה) בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁקוּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה בְּמִצְרַיִם, לֹא הָיוּ בְּיָדָם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים וּגְאָלָם – בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. בְּלֹא זְכֻיּוֹת שֶׁיַּצְדִּיקוּ נִסִּים מֻפְלָאִים אֵלּוּ, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם.

הִגִּיעוּ לְיַם סוּף, וְנִסֵּי מִצְרַיִם הֻכְפְּלוּ, פִּי חֲמִשָּׁה! אֵין לָנוּ מֻשָּׂג כַּמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ שָׁם, כַּמָּה פְּלָאוֹת! בְּמָה, בְּאֵיזוֹ זְכוּת? בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, מִתּוֹךְ אַהֲבָה בְּלֹא גְּבוּל.

אֲבָל, מִי אוֹהֵב לְקַבֵּל לֶחֶם חֶסֶד? טֶבַע הָאָדָם שֶׁהוּא חָפֵץ לְהַרְוִיחַ אֶת לַחְמוֹ בְּעַצְמוֹ. בְּקַלּוּת, בְּנוֹחוּת, אֲבָל בְּיֹשֶׁר וּבְצֶדֶק.

מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? מִיָּד לְאַחַר קְרִיעַת יַם סוּף הֵבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמָרָה, שָׁם הִנְחִיל לָהֶם אֶת דִּינֵי הַשַּׁבָּת, וְעוֹד מִקְצָת דִּינִים, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁם, שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ" מִלְּשׁוֹן "שִׂימוּ נֵס", הֲרָמָה וְהִתְעַלּוּת. שָׁם רוֹמְמָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר: מֵעַתָּה, אֵינְכֶם זְקוּקִים עוֹד לְלֶחֶם חֶסֶד שֶׁל נִסִּים וּפְלָאוֹת, תּוּכְלוּ "לְהַרְוִיחַ" אֶת הַהַנְהָגָה הַנִּסִּית – אִם תִּשְׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת, אִם תִּשְׁמְרוּ אֶת הַתּוֹרָה!!!

מְסֻפָּר עַל אַבְרֵךְ בְּנֵי בְּרַקִּי שֶׁנָּסַע לִירוּשָׁלַיִם וְחָזַר לְבֵיתוֹ כְּשָׁעָה וָחֵצִי לִפְנֵי שַׁבָּת. בַּיְצִיאָה מִירוּשָׁלַיִם הִבְחִין בְּחַיָּל שֶׁנִּסָּה לַעֲצֹר "טְרֶמְפּ". בְּפֶרֶץ שֶׁל רָצוֹן טוֹב עָצַר אֶת רִכְבּוֹ וְשָׁאַל אֶת הַחַיָּל: "לְאָן אַתָּה צָרִיךְ לְהַגִּיעַ?" אָמַר לוֹ הַחַיָּל: "אֲנִי גָּר בַּצָּפוֹן, אַחֲרֵי טְבֶרְיָה".

חָשַׁב הָאַבְרֵךְ: "אֲבוֹי, הַשַּׁבָּת מִתְקָרֶבֶת וּטְבֶרְיָה רְחוֹקָה. יִכָּנֵס לְרִכְבִּי, אֶקַּח אוֹתוֹ לִכְבִישׁ גֵּהָה, וּבְכָךְ יִתְקָרֵב לַצָּפוֹן".

מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁוֹ שֶׁהַחַיָּל יְחַלֵּל שַׁבָּת, הִצִּיעַ לוֹ לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתוֹ. אָמַר הַחַיָּל: "אֵינֶנִּי דָּתִי, אֲנִי מְעַשֵּׁן, לֹא שׁוֹמֵר שַׁבָּת". אוּלָם הָאַבְרֵךְ שִׁדֵּל אוֹתוֹ וְאָמַר: "הָאֹכֶל וְהַשֵּׁנָה – עַל חֶשְׁבּוֹנִי, לֹא אַפְרִיעַ לְךָ כְּלָל". לְבַסּוֹף הִסְכִּים, אַךְ בִּתְנַאי "שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת". הִתְקַשֵּׁר לְאִמּוֹ וְהוֹדִיעַ לָהּ שֶׁהוּא נִשְׁאָר לִישֹׁן בִּבְנֵי בְּרַק.

אָמַר לוֹ הָאַבְרֵךְ: "בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, לְאַחַר הַהַבְדָּלָה, אֶקַּח אוֹתְךָ לַתַּחֲנָה הַקְּרוֹבָה". הֵם הִגִּיעוּ לִבְנֵי בְּרַק כְּשָׁעָה לִפְנֵי שַׁבָּת. בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ כְּבָר הָיוּ כָּל בְּנֵי הַבַּיִת לְבוּשִׁים וּמוּכָנִים לְשַׁבָּת. הָאַבְרֵךְ הָלַךְ לַמִּקְוֶה, טָבַל לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ, חָזַר הַבַּיְתָה וְרָאָה שֶׁאִשְׁתּוֹ הִגִּישָׁה עוּגוֹת וּשְׁתִיָּה. הַחַיָּל, שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה עֹפֶר, רָאָה שֶׁכֻּלָּם הוֹלְכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר לָאַבְרֵךְ: "אֲנִי מוּכָן שֶׁתָּבִיא לִי כִּפָּה, וַאֲנִי אָבוֹא אִתְּכֶם לְבֵית הַכְּנֶסֶת".

הֵם הִגִּיעוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, הִתְפַּלְּלוּ קַבָּלַת שַׁבָּת וְעַרְבִית, שָׁבוּ הַבַּיְתָה, עָשׂוּ קִדּוּשׁ, אָמְרוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְשָׁרוּ זְמִירוֹת שַׁבָּת, וְהַחַיָּל יוֹשֵׁב וְשׁוֹמֵעַ.

כָּךְ עָבְרָה עֲלֵיהֶם הַשַּׁבָּת בַּנְּעִימִים, וְהָאַבְרֵךְ מְנַסֶּה בְּכָל מְאֹדוֹ לְהַשְׁפִּיעַ עַל עֹפֶר מֵאוֹר הַיַּהֲדוּת.

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת פָּנָה עֹפֶר לִמְאָרְחוֹ וְאָמַר לוֹ: "אֵרַחְתֶּם אוֹתִי יָפֶה כָּל כָּךְ. נֶהֱנֵיתִי מְאֹד. דִּבַּרְתָּ דִּבְרֵי תּוֹרָה, שַׁרְתֶּם זְמִירוֹת, אֲבָל אֹמַר לְךָ אֶת הָאֱמֶת: זֶה 'כָּבֵד' עָלַי, לֹא בִּשְׁבִילִי. אוּלָם דָּבָר אֶחָד מוּכָן אֲנִי לְקַבֵּל עַל עַצְמִי, הֲלָכָה אַחַת שֶׁאֲנִי אֶבְחַר וְאוֹתָהּ אֲקַיֵּם!

יֵשׁ לְךָ אֵיזֶשֶׁהוּ סֵפֶר שֶׁמְּתַמְצֵת אֶת כָּל הַהֲלָכוֹת?" שָׁאַל.

עָנָה לוֹ הָאַבְרֵךְ: "כֵּן, יֵשׁ סֵפֶר שֶׁנִּקְרָא 'קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ'".

פָּתְחוּ הַשְּׁנַיִם "קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ", הָאַבְרֵךְ מְמַלְמֵל פִּרְקֵי תְּהִלִּים שֶׁהַבְּחִירָה תִּהְיֶה טוֹבָה. 'הַלְוַאי יִבְחַר מַשֶּׁהוּ מֵהִלְכוֹת שַׁבָּת שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו לִשְׁאֹל רַבָּנִים כֵּיצַד לְקַיְּמָהּ, וּבְכָךְ יִצֹּר אִתָּם קֶשֶׁר', הוּא יִחֵל.

עֵינָיו שֶׁל עֹפֶר נִתְקְלוּ בְּהִלְכוֹת נְעִילַת נַעֲלַיִם: נוֹעֲלִים נַעַל יָמִין וְאַחַר כָּךְ שְׂמֹאל, וְהַקְּשִׁירָה – הֲפוּכָה. קוֹשְׁרִים נַעַל שְׂמֹאל וְאַחַר כָּךְ יָמִין. הֲלָכָה קַלָּה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו, וְהֶחְלִיט לִבְחֹר בָּהּ.

מִשֶּׁסִּפֵּר עַל בְּחִירָתוֹ לַמְאָרֵחַ, הִצְטַעֵר הָאַבְרֵךְ וְחָשַׁב בְּלִבּוֹ: "אֵלּוּ הַפֵּרוֹת שֶׁל הַשְׁקָעָתִי? הֵן זוֹ הֲלָכָה שׁוּלִית כָּל כָּךְ שֶׁלֹּא תְּקָרֵב אוֹתוֹ לְעוֹלָם!"

בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה לַתַּחֲנָה הָיָה הַחַיָּל מְרֻצֶּה מְאֹד מֵהַמִּצְוָה שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ. הָאַבְרֵךְ נִפְרַד מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם, וְהָעִנְיָן כִּמְעַט נִשְׁכַּח מִלִּבּוֹ.

לְאַחַר כַּחֲצִי שָׁנָה נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ. בַּפֶּתַח נִרְאָה אָדָם חֲרֵדִי שֶׁבִּקֵּשׁ לְדַבֵּר עִם בַּעַל בַּיִת. בַּעַל הַבַּיִת בֵּרֵךְ אֶת הָאוֹרֵחַ לְשָׁלוֹם וְהִתְעַנְיֵן מִי הוּא וּמָה רְצוֹנוֹ.

"אֲנִי עֹפֶר", פָּרַץ בִּבְכִי, "וְאַתָּה הִצַּלְתָּ אֶת חַיַּי!"

וְעֹפֶר סִפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ הַמְצַמְרֵר: "לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם", אָמַר, "קִבַּלְנוּ פְּקֻדָּה בַּבָּסִיס הַצְּבָאִי לַעֲמֹד לְיַד הַמַּסּוֹקִים. יוֹצְאִים תּוֹךְ חָמֵשׁ דַּקּוֹת לְמִבְצָע צְבָאִי נֶגֶד אִרְגּוּן 'הַחִיזְבַּאלְלָה' בַּצָּפוֹן. בַּצָּבָא, חָמֵשׁ דַּקּוֹת הֵן חָמֵשׁ דַּקּוֹת, לְלֹא כָּל פְּשָׁרוֹת. הִזְדָּרַזְתִּי, וּבְמֶרְחַק מֶטְרִים סְפוּרִים מֵהַמַּסּוֹק נִזְכַּרְתִּי בַּקַּבָּלָה שֶׁלִּי, שֶׁאוֹתָהּ לֹא קִיַּמְתִּי הַפַּעַם. הִתְנַהֲלָה מִלְחָמָה קְצָרָה בְּלִבִּי, וּבְסוֹפָהּ הִכְרִיעָה הַקַּבָּלָה. הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֶעֱמֹד בַּקַּבָּלָה! רַצְתִּי בִּמְהִירוּת לְחַדְרִי, חָלַצְתִּי אֶת הַנַּעֲלַיִם הַצְּבָאִיּוֹת בַּעֲלוֹת הַשְּׂרוֹכִים הַסְּבוּכִים, וְנָעַלְתִּי אוֹתָן מֵחָדָשׁ לְפִי הַהֲלָכָה. כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי, רַצְתִּי כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בְּאַפִּי, אַךְ הַמַּסּוֹק כְּבָר הִמְרִיא. הַמְפַקֵּד רָאָה אוֹתִי, וְהֶעֱנִישׁ אוֹתִי מִיָּדִית. נִכְלֵאתִי.

כַּעֲבֹר חֲצִי שָׁעָה רָעֲשָׁה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. אָסוֹן נוֹרָא הִתְרַחֵשׁ: שְׁנֵי הַמַּסּוֹקִים נִפְגְּשׁוּ זֶה בָּזֶה, וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה חַיָּלִים נֶהֶרְגוּ, רַחְמָנָא לִצְלַן. אֲנִי הָיִיתִי הַיָּחִיד שֶׁנִּצַּלְתִּי, וְזֹאת בִּזְכוּת הַמִּצְוָה שֶׁקִּבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְקַיֵּם".

עֹפֶר שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְכַיּוֹם הוּא מְדַקְדֵּק בְּקַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דְּבָרִים ד-ד), כָּל קַבָּלָה – אֲפִלּוּ הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר – יֵשׁ לְקַיְּמָהּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, וְהָרְאָיָה הִיא שֶׁבִּזְכוּת קַבָּלָה קְטַנָּה מְאֹד זָכָה עֹפֶר לְחַיִּים. (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)

	ויקרא תשע"ד
	הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי שֶׁלֹא כָּבָה
	"שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ" (טו-כה) בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁקוּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה בְּמִצְרַיִם, לֹא הָיוּ בְּיָדָם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים וּגְאָלָם – בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. בְּלֹא זְכֻיּוֹת שֶׁיַּצְדִּיקוּ נִסִּים מֻפְלָאִים אֵלּוּ, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם. הִגִּיעוּ לְיַם סוּף, וְנִסֵּי מִצְרַיִם הֻכְפְּלוּ, פִּי חֲמִשָּׁה! אֵין לָנוּ מֻשָּׂג כַּמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ שָׁם, כַּמָּה פְּלָאוֹת! בְּמָה, בְּאֵיזוֹ זְכוּת? בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, מִתּוֹךְ אַהֲבָה בְּלֹא גְּבוּל. אֲבָל, מִי אוֹהֵב לְקַבֵּל לֶחֶם חֶסֶד? טֶבַע הָאָדָם שֶׁהוּא חָפֵץ לְהַרְוִיחַ אֶת לַחְמוֹ בְּעַצְמוֹ. בְּקַלּוּת, בְּנוֹחוּת, אֲבָל בְּיֹשֶׁר וּבְצֶדֶק. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? מִיָּד לְאַחַר קְרִיעַת יַם סוּף הֵבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמָרָה, שָׁם הִנְחִיל לָהֶם אֶת דִּינֵי הַשַּׁבָּת, וְעוֹד מִקְצָת דִּינִים, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁם, שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ" מִלְּשׁוֹן "שִׂימוּ נֵס", הֲרָמָה וְהִתְעַלּוּת. שָׁם רוֹמְמָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר: מֵעַתָּה, אֵינְכֶם זְקוּקִים עוֹד לְלֶחֶם חֶסֶד שֶׁל נִסִּים וּפְלָאוֹת, תּוּכְלוּ "לְהַרְוִיחַ" אֶת הַהַנְהָגָה הַנִּסִּית – אִם תִּשְׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת, אִם תִּשְׁמְרוּ אֶת הַתּוֹרָה!!! מְסֻפָּר עַל אַבְרֵךְ בְּנֵי בְּרַקִּי שֶׁנָּסַע לִירוּשָׁלַיִם וְחָזַר לְבֵיתוֹ כְּשָׁעָה וָחֵצִי לִפְנֵי שַׁבָּת. בַּיְצִיאָה מִירוּשָׁלַיִם הִבְחִין בְּחַיָּל שֶׁנִּסָּה לַעֲצֹר "טְרֶמְפּ". בְּפֶרֶץ שֶׁל רָצוֹן טוֹב עָצַר אֶת רִכְבּוֹ וְשָׁאַל אֶת הַחַיָּל: "לְאָן אַתָּה צָרִיךְ לְהַגִּיעַ?" אָמַר לוֹ הַחַיָּל: "אֲנִי גָּר בַּצָּפוֹן, אַחֲרֵי טְבֶרְיָה". חָשַׁב הָאַבְרֵךְ: "אֲבוֹי, הַשַּׁבָּת מִתְקָרֶבֶת וּטְבֶרְיָה רְחוֹקָה. יִכָּנֵס לְרִכְבִּי, אֶקַּח אוֹתוֹ לִכְבִישׁ גֵּהָה, וּבְכָךְ יִתְקָרֵב לַצָּפוֹן". מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁוֹ שֶׁהַחַיָּל יְחַלֵּל שַׁבָּת, הִצִּיעַ לוֹ לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתוֹ. אָמַר הַחַיָּל: "אֵינֶנִּי דָּתִי, אֲנִי מְעַשֵּׁן, לֹא שׁוֹמֵר שַׁבָּת". אוּלָם הָאַבְרֵךְ שִׁדֵּל אוֹתוֹ וְאָמַר: "הָאֹכֶל וְהַשֵּׁנָה – עַל חֶשְׁבּוֹנִי, לֹא אַפְרִיעַ לְךָ כְּלָל". לְבַסּוֹף הִסְכִּים, אַךְ בִּתְנַאי "שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת". הִתְקַשֵּׁר לְאִמּוֹ וְהוֹדִיעַ לָהּ שֶׁהוּא נִשְׁאָר לִישֹׁן בִּבְנֵי בְּרַק. אָמַר לוֹ הָאַבְרֵךְ: "בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, לְאַחַר הַהַבְדָּלָה, אֶקַּח אוֹתְךָ לַתַּחֲנָה הַקְּרוֹבָה". הֵם הִגִּיעוּ לִבְנֵי בְּרַק כְּשָׁעָה לִפְנֵי שַׁבָּת. בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ כְּבָר הָיוּ כָּל בְּנֵי הַבַּיִת לְבוּשִׁים וּמוּכָנִים לְשַׁבָּת. הָאַבְרֵךְ הָלַךְ לַמִּקְוֶה, טָבַל לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ, חָזַר הַבַּיְתָה וְרָאָה שֶׁאִשְׁתּוֹ הִגִּישָׁה עוּגוֹת וּשְׁתִיָּה. הַחַיָּל, שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה עֹפֶר, רָאָה שֶׁכֻּלָּם הוֹלְכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר לָאַבְרֵךְ: "אֲנִי מוּכָן שֶׁתָּבִיא לִי כִּפָּה, וַאֲנִי אָבוֹא אִתְּכֶם לְבֵית הַכְּנֶסֶת". הֵם הִגִּיעוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, הִתְפַּלְּלוּ קַבָּלַת שַׁבָּת וְעַרְבִית, שָׁבוּ הַבַּיְתָה, עָשׂוּ קִדּוּשׁ, אָמְרוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְשָׁרוּ זְמִירוֹת שַׁבָּת, וְהַחַיָּל יוֹשֵׁב וְשׁוֹמֵעַ. כָּךְ עָבְרָה עֲלֵיהֶם הַשַּׁבָּת בַּנְּעִימִים, וְהָאַבְרֵךְ מְנַסֶּה בְּכָל מְאֹדוֹ לְהַשְׁפִּיעַ עַל עֹפֶר מֵאוֹר הַיַּהֲדוּת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת פָּנָה עֹפֶר לִמְאָרְחוֹ וְאָמַר לוֹ: "אֵרַחְתֶּם אוֹתִי יָפֶה כָּל כָּךְ. נֶהֱנֵיתִי מְאֹד. דִּבַּרְתָּ דִּבְרֵי תּוֹרָה, שַׁרְתֶּם זְמִירוֹת, אֲבָל אֹמַר לְךָ אֶת הָאֱמֶת: זֶה 'כָּבֵד' עָלַי, לֹא בִּשְׁבִילִי. אוּלָם דָּבָר אֶחָד מוּכָן אֲנִי לְקַבֵּל עַל עַצְמִי, הֲלָכָה אַחַת שֶׁאֲנִי אֶבְחַר וְאוֹתָהּ אֲקַיֵּם! יֵשׁ לְךָ אֵיזֶשֶׁהוּ סֵפֶר שֶׁמְּתַמְצֵת אֶת כָּל הַהֲלָכוֹת?" שָׁאַל. עָנָה לוֹ הָאַבְרֵךְ: "כֵּן, יֵשׁ סֵפֶר שֶׁנִּקְרָא 'קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ'". פָּתְחוּ הַשְּׁנַיִם "קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ", הָאַבְרֵךְ מְמַלְמֵל פִּרְקֵי תְּהִלִּים שֶׁהַבְּחִירָה תִּהְיֶה טוֹבָה. 'הַלְוַאי יִבְחַר מַשֶּׁהוּ מֵהִלְכוֹת שַׁבָּת שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו לִשְׁאֹל רַבָּנִים כֵּיצַד לְקַיְּמָהּ, וּבְכָךְ יִצֹּר אִתָּם קֶשֶׁר', הוּא יִחֵל. עֵינָיו שֶׁל עֹפֶר נִתְקְלוּ בְּהִלְכוֹת נְעִילַת נַעֲלַיִם: נוֹעֲלִים נַעַל יָמִין וְאַחַר כָּךְ שְׂמֹאל, וְהַקְּשִׁירָה – הֲפוּכָה. קוֹשְׁרִים נַעַל שְׂמֹאל וְאַחַר כָּךְ יָמִין. הֲלָכָה קַלָּה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו, וְהֶחְלִיט לִבְחֹר בָּהּ. מִשֶּׁסִּפֵּר עַל בְּחִירָתוֹ לַמְאָרֵחַ, הִצְטַעֵר הָאַבְרֵךְ וְחָשַׁב בְּלִבּוֹ: "אֵלּוּ הַפֵּרוֹת שֶׁל הַשְׁקָעָתִי? הֵן זוֹ הֲלָכָה שׁוּלִית כָּל כָּךְ שֶׁלֹּא תְּקָרֵב אוֹתוֹ לְעוֹלָם!" בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה לַתַּחֲנָה הָיָה הַחַיָּל מְרֻצֶּה מְאֹד מֵהַמִּצְוָה שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ. הָאַבְרֵךְ נִפְרַד מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם, וְהָעִנְיָן כִּמְעַט נִשְׁכַּח מִלִּבּוֹ. לְאַחַר כַּחֲצִי שָׁנָה נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ. בַּפֶּתַח נִרְאָה אָדָם חֲרֵדִי שֶׁבִּקֵּשׁ לְדַבֵּר עִם בַּעַל בַּיִת. בַּעַל הַבַּיִת בֵּרֵךְ אֶת הָאוֹרֵחַ לְשָׁלוֹם וְהִתְעַנְיֵן מִי הוּא וּמָה רְצוֹנוֹ. "אֲנִי עֹפֶר", פָּרַץ בִּבְכִי, "וְאַתָּה הִצַּלְתָּ אֶת חַיַּי!" וְעֹפֶר סִפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ הַמְצַמְרֵר: "לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם", אָמַר, "קִבַּלְנוּ פְּקֻדָּה בַּבָּסִיס הַצְּבָאִי לַעֲמֹד לְיַד הַמַּסּוֹקִים. יוֹצְאִים תּוֹךְ חָמֵשׁ דַּקּוֹת לְמִבְצָע צְבָאִי נֶגֶד אִרְגּוּן 'הַחִיזְבַּאלְלָה' בַּצָּפוֹן. בַּצָּבָא, חָמֵשׁ דַּקּוֹת הֵן חָמֵשׁ דַּקּוֹת, לְלֹא כָּל פְּשָׁרוֹת. הִזְדָּרַזְתִּי, וּבְמֶרְחַק מֶטְרִים סְפוּרִים מֵהַמַּסּוֹק נִזְכַּרְתִּי בַּקַּבָּלָה שֶׁלִּי, שֶׁאוֹתָהּ לֹא קִיַּמְתִּי הַפַּעַם. הִתְנַהֲלָה מִלְחָמָה קְצָרָה בְּלִבִּי, וּבְסוֹפָהּ הִכְרִיעָה הַקַּבָּלָה. הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֶעֱמֹד בַּקַּבָּלָה! רַצְתִּי בִּמְהִירוּת לְחַדְרִי, חָלַצְתִּי אֶת הַנַּעֲלַיִם הַצְּבָאִיּוֹת בַּעֲלוֹת הַשְּׂרוֹכִים הַסְּבוּכִים, וְנָעַלְתִּי אוֹתָן מֵחָדָשׁ לְפִי הַהֲלָכָה. כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי, רַצְתִּי כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בְּאַפִּי, אַךְ הַמַּסּוֹק כְּבָר הִמְרִיא. הַמְפַקֵּד רָאָה אוֹתִי, וְהֶעֱנִישׁ אוֹתִי מִיָּדִית. נִכְלֵאתִי. כַּעֲבֹר חֲצִי שָׁעָה רָעֲשָׁה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. אָסוֹן נוֹרָא הִתְרַחֵשׁ: שְׁנֵי הַמַּסּוֹקִים נִפְגְּשׁוּ זֶה בָּזֶה, וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה חַיָּלִים נֶהֶרְגוּ, רַחְמָנָא לִצְלַן. אֲנִי הָיִיתִי הַיָּחִיד שֶׁנִּצַּלְתִּי, וְזֹאת בִּזְכוּת הַמִּצְוָה שֶׁקִּבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְקַיֵּם". עֹפֶר שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְכַיּוֹם הוּא מְדַקְדֵּק בְּקַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דְּבָרִים ד-ד), כָּל קַבָּלָה – אֲפִלּוּ הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר – יֵשׁ לְקַיְּמָהּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, וְהָרְאָיָה הִיא שֶׁבִּזְכוּת קַבָּלָה קְטַנָּה מְאֹד זָכָה עֹפֶר לְחַיִּים. (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)