Otzarot-Article

"וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (לא-מט) יְמֵי הַקַּיִץ, תְּקוּפַת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל, אֲמוּרִים לִהְיוֹת תְּקוּפַת נֹפֶשׁ לַמּוֹרִים לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר לַתַּלְמִידִים. מוֹרֶה מָסוּר הָעוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה, עוֹבֵד מֵעַל וּמֵעֵבֶר לִשְׁעוֹת הַהוֹרָאָה. הוּא מֵכִין אֶת הַשִּׁעוּרִים לְמָחָר, בּוֹדֵק מַחְבָּרוֹת וּמִבְחָנִים, מִתְקַשֵּׁר עִם הַהוֹרִים לְעַדְכֵּן אוֹתָם וּמְשׂוֹחֵחַ עִם הַתַּלְמִידִים. בְּקִצּוּר, מִקְצוֹעַ קֹדֶשׁ רַב אַחֲרָיוּת הוּא הַחִנּוּךְ, לָכֵן, זַכַּאי גַּם הַמְחַנֵּךְ לְחֻפְשָׁה. מִשּׁוּם כָּךְ הִשְׁתּוֹמַמְתִּי כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָרַב שָׁלוֹם, מְחַנֵּךְ וָתִיק, וּמֵעֵינָיו נִבֶּטֶת דְּאָגָה עֲמֻקָּה.

"הֲרֵי חֹפֶשׁ עַתָּה", תָּמַהְתִּי בְּפָנָיו, "עָלֶיךָ לְהֵרָגַע וְלָפוּשׁ".

הוּא עָצַר, הִבִּיט בִּי וְאָמַר: "שְׁמַע וַאֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר. חוֹתְנִי חָלָה בְּמַחֲלַת כְּלָיוֹת, לֹא עָלֵינוּ. אִשְׁפְּזוּ אוֹתוֹ בְּבֵית חוֹלִים, גָּזְרוּ עָלָיו דִּיאֶטָה חֲרִיפָה וְהִצְלִיחוּ לְיַצֵּב אֶת הַמַּצָּב. כַּעֲבֹר כַּמָּה חֲדָשִׁים שִׁחְרְרוּ אוֹתוֹ בְּמַצָּב מַשְׂבִּיעַ רָצוֹן. הִזְהִירוּ אוֹתוֹ בְּאַזְהָרָה חֲמוּרָה לִשְׁמֹר עַל דִּיאֶטָה דַּלַּת מֶלַח וְחֶלְבּוֹנִים. אֲבָל הוּא לֹא הֵבִין אֶת חֻמְרַת מַצָּבוֹ לַאֲשׁוּרוֹ. מַה כְּבָר יָכוֹל קַמְצוּץ מֶלַח לְהַזִּיק - חָשַׁב - וּבִכְלָל 'הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח'? (אִיּוֹב ו-ו)... בְּקִצּוּר, לְאַחַר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת הוּא הֻבְהַל שׁוּב לְבֵית הַחוֹלִים, וְהַפַּעַם בְּמַצָּב אָנוּשׁ. הִתְבָּרֵר, שֶׁהַכְּלָיוֹת חָדְלוּ לְתַפְקֵד כָּלִיל. הוּא נִזְקַק לְכִלְיָה מְלָאכוּתִית, חַיָּיו הָפְכוּ לְסִיּוּט. הוּא לָקָה בְּלִבּוֹ, וְ...זֶהוּ".

חֲבֵרִי הַמְחַנֵּךְ סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ, וַאֲנִי הִבַּעְתִּי רִגְשֵׁי הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעֲרוֹ. "מָתַי זֶה קָרָה?" שָׁאַלְתִּי.

"הוּא, הוּא נִפְטַר לִפְנֵי אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנִים".

"רֶגַע... אָז לָמָּה נִזְכַּרְתָּ בּוֹ פִּתְאוֹם?"

"אַתָּה מֵבִין", אָמַר הָרַב שָׁלוֹם, "פָּגַשְׁתִּי כָּעֵת בְּאַחַד הַתַּלְמִידִים וְרָאִיתִי לְחֶרְדָתִי, כֵּיצַד 'תְּזוּנָה נְכוֹנָה' רוּחָנִית שֶׁל שָׁנָה שְׁלֵמָה יָרְדָה לְטִמְיוֹן בְּכַמָּה שָׁבוּעוֹת שֶׁל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל. וַאֲנִי עֲדַיִן מְזֻעְזָע".

אִם נִהְיֶה כֵּנִים עִם עַצְמֵנוּ, אֵינֶנּוּ חָשִׁים אֶת הַיֵּצֶר הָרַע כְּעַכָּבִישׁ אַרְסִי הַמַּכִּישׁ וּמֵמִית, רַק נֶאֱמֶנֶת עָלֵינוּ עֵדוּת חֲכָמִים שֶׁהוּא אָכֵן זוֹמֵם לְהָרְגֵנוּ וּלְאַבְּדֵנוּ כָּלִיל (סֻכָּה נב.). מַדּוּעַ אֵפוֹא שׁוֹקֵט הוּא עַל שְׁמָרָיו וּמְאַפְשֵׁר לָנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וְלַעֲשׂוֹת חַיִל?

הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבִּי יוֹסֵף גִיקְטִילְיָא זַצַ"ל הִסְבִּיר זֹאת בְּמָשָׁל נוֹקֵב. שׁוֹדֵד וְרוֹצֵחַ רַע מַעֲלָלִים וַחֲסַר מַעֲצוֹרִים הֶחְלִיט לְהַפִּיל בְרִשְׁתּוֹ סוֹחֵר תָמִים. הִתְחַזָּה לְמֻבְטָל מְחֻסַּר עֲבוֹדָה וְהִצִּיעַ עַצְמוֹ כְּעוֹזֵר לַסּוֹחֵר תְּמוּרַת דְּמֵי מְזוֹנוֹת בִּלְבַד. הִתְקַבֵּל לַעֲבוֹדָה וְהוֹכִיחַ חֲרִיצוּת וּמְסִירוּת. מִלֵּא כָּל שְׁלִיחוּת בִּמְהִירוּת וּבִיעִילוּת, עָסַק בְּכָל מְלָאכָה וְקָנָה אֶת לֵב בְּעָלָיו. רָכַשׁ מְיֻמָּנוּת בַּמִּסְחָר, הֵבִין בְּטִיבָן שֶׁל סְחוֹרוֹת, וּבְעֶזְרָתוֹ הִצְלִיחַ בְּעָלָיו לְהִתְעַשֵּׁר עֹשֶׁר רַב.

אוֹ אָז הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ.

אָמַר לַאֲדוֹנָיו: "כְּשֶׁהָלַכְתִּי בִּשְׁלִיחוּתְךָ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, רָאִיתִי שֶׁסְּחוֹרָה פְּלוֹנִית מְבֻקֶּשֶׁת מְאֹד וּמְחִירָהּ הֶאֱמִיר. בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, לְעֻמַּת זֹאת, מְצוּיָה הִיא בְּשֶׁפַע וּמְחִירָהּ בְּשֵׁפֶל. שְׁמַע לְקוֹלִי, מְכֹר כָּל נְכָסֶיךָ וּלְוֵה כְּכָל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדְךָ. נִסַּע לְשָׁם וְנִקְנֶה בְּכָל הַכֶּסֶף אֶת הַסְּחוֹרָה הַזּוֹלָה, נָבִיא אוֹתָהּ לַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי וְנַרְוִיחַ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים. אַךְ שְׁמֹר וּנְצֹר אֶת הַדָּבָר בְּסוֹד, פֶּן תִּתְפַּשֵּׁט הַשְּׁמוּעָה וְיַקְדִּימוּנוּ אֲחֵרִים".

שָׁמַע הַסּוֹחֵר לְקוֹלוֹ וּמָכַר כָּל סְחוֹרָתוֹ, אַף אֶת חֲנוּתוֹ וְאֶת בֵּיתוֹ. הֲלֹא בְּתוֹךְ שְׁבוּעַיִם יָמִים יֻכְפַּל רְכוּשׁוֹ בְּכַמָּה מוֹנִים. לָוָה מִכָּל הַבָּא לְיָדוֹ וְנָסַע עִם הַשּׁוֹדֵד הַמִּתְחַזֶּה. בַּדֶּרֶךְ עָמַד עָלָיו הַשּׁוֹדֵד וַהֲרָגוֹ וְנָטַל אֶת כָּל כַּסְפּוֹ.

זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, וְזוֹ פְּתַיּוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם. הַיֵּצֶר הַטָּמוּן בְּחֻבּוֹ נִדְמֶה לוֹ כְּעוֹזֵר נֶאֱמָן. הוֹלֵךְ הוּא אַחַר עֲצָתוֹ כְּסָבוּר שֶׁמַּרְוִיחַ מִכָּךְ, רוֹחֵשׁ לוֹ אֵמוּן וְאֵינוֹ מֵבִין שֶׁהַיֵּצֶר מַמְתִּין לִשְׁעַת הַכֹּשֶׁר כְּדֵי לְהִתְנַפֵּל וּלְהַכִּישׁ, לְהָדִיחַ וּלְהַפִּיל מִכֹּל וָכֹל. כְּעַכָּבִישׁ אַרְסִי הוּא, הַטּוֹוֶה קוּרָיו וּמַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת לְטַרְפּוֹ, שֶׁיִּלָּכֵד, וְיִסְתַּבֵּךְ, וְיַכִּישׁוֹ לַמָּוֶת. אַשְׁרֵי הַחוֹשֵׁד וְהָעוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר, אַשְׁרֵי הַמַּדִּיחוֹ לִפְנֵי שֶׁיַּדִּיחֶנּוּ וִיקַיֵּם אֶת הַצִּוּוּי 'הַבָּא לְהָרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ!' (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, סֵפֶר הַמְּשָׁלִים)

	פקודי תשע"ד
	כְּצֵל עוֹבֵר
	"וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (לא-מט) יְמֵי הַקַּיִץ, תְּקוּפַת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל, אֲמוּרִים לִהְיוֹת תְּקוּפַת נֹפֶשׁ לַמּוֹרִים לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר לַתַּלְמִידִים "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (לא-מט) יְמֵי הַקַּיִץ, תְּקוּפַת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל, אֲמוּרִים לִהְיוֹת תְּקוּפַת נֹפֶשׁ לַמּוֹרִים לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר לַתַּלְמִידִים. מוֹרֶה מָסוּר הָעוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה, עוֹבֵד מֵעַל וּמֵעֵבֶר לִשְׁעוֹת הַהוֹרָאָה. הוּא מֵכִין אֶת הַשִּׁעוּרִים לְמָחָר, בּוֹדֵק מַחְבָּרוֹת וּמִבְחָנִים, מִתְקַשֵּׁר עִם הַהוֹרִים לְעַדְכֵּן אוֹתָם וּמְשׂוֹחֵחַ עִם הַתַּלְמִידִים. בְּקִצּוּר, מִקְצוֹעַ קֹדֶשׁ רַב אַחֲרָיוּת הוּא הַחִנּוּךְ, לָכֵן, זַכַּאי גַּם הַמְחַנֵּךְ לְחֻפְשָׁה. מִשּׁוּם כָּךְ הִשְׁתּוֹמַמְתִּי כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָרַב שָׁלוֹם, מְחַנֵּךְ וָתִיק, וּמֵעֵינָיו נִבֶּטֶת דְּאָגָה עֲמֻקָּה. "הֲרֵי חֹפֶשׁ עַתָּה", תָּמַהְתִּי בְּפָנָיו, "עָלֶיךָ לְהֵרָגַע וְלָפוּשׁ". הוּא עָצַר, הִבִּיט בִּי וְאָמַר: "שְׁמַע וַאֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר. חוֹתְנִי חָלָה בְּמַחֲלַת כְּלָיוֹת, לֹא עָלֵינוּ. אִשְׁפְּזוּ אוֹתוֹ בְּבֵית חוֹלִים, גָּזְרוּ עָלָיו דִּיאֶטָה חֲרִיפָה וְהִצְלִיחוּ לְיַצֵּב אֶת הַמַּצָּב. כַּעֲבֹר כַּמָּה חֲדָשִׁים שִׁחְרְרוּ אוֹתוֹ בְּמַצָּב מַשְׂבִּיעַ רָצוֹן. הִזְהִירוּ אוֹתוֹ בְּאַזְהָרָה חֲמוּרָה לִשְׁמֹר עַל דִּיאֶטָה דַּלַּת מֶלַח וְחֶלְבּוֹנִים. אֲבָל הוּא לֹא הֵבִין אֶת חֻמְרַת מַצָּבוֹ לַאֲשׁוּרוֹ. מַה כְּבָר יָכוֹל קַמְצוּץ מֶלַח לְהַזִּיק - חָשַׁב - וּבִכְלָל 'הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח'? (אִיּוֹב ו-ו)... בְּקִצּוּר, לְאַחַר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת הוּא הֻבְהַל שׁוּב לְבֵית הַחוֹלִים, וְהַפַּעַם בְּמַצָּב אָנוּשׁ. הִתְבָּרֵר, שֶׁהַכְּלָיוֹת חָדְלוּ לְתַפְקֵד כָּלִיל. הוּא נִזְקַק לְכִלְיָה מְלָאכוּתִית, חַיָּיו הָפְכוּ לְסִיּוּט. הוּא לָקָה בְּלִבּוֹ, וְ...זֶהוּ". חֲבֵרִי הַמְחַנֵּךְ סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ, וַאֲנִי הִבַּעְתִּי רִגְשֵׁי הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעֲרוֹ. "מָתַי זֶה קָרָה?" שָׁאַלְתִּי. "הוּא, הוּא נִפְטַר לִפְנֵי אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנִים". "רֶגַע... אָז לָמָּה נִזְכַּרְתָּ בּוֹ פִּתְאוֹם?" "אַתָּה מֵבִין", אָמַר הָרַב שָׁלוֹם, "פָּגַשְׁתִּי כָּעֵת בְּאַחַד הַתַּלְמִידִים וְרָאִיתִי לְחֶרְדָתִי, כֵּיצַד 'תְּזוּנָה נְכוֹנָה' רוּחָנִית שֶׁל שָׁנָה שְׁלֵמָה יָרְדָה לְטִמְיוֹן בְּכַמָּה שָׁבוּעוֹת שֶׁל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל. וַאֲנִי עֲדַיִן מְזֻעְזָע". אִם נִהְיֶה כֵּנִים עִם עַצְמֵנוּ, אֵינֶנּוּ חָשִׁים אֶת הַיֵּצֶר הָרַע כְּעַכָּבִישׁ אַרְסִי הַמַּכִּישׁ וּמֵמִית, רַק נֶאֱמֶנֶת עָלֵינוּ עֵדוּת חֲכָמִים שֶׁהוּא אָכֵן זוֹמֵם לְהָרְגֵנוּ וּלְאַבְּדֵנוּ כָּלִיל (סֻכָּה נב.). מַדּוּעַ אֵפוֹא שׁוֹקֵט הוּא עַל שְׁמָרָיו וּמְאַפְשֵׁר לָנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וְלַעֲשׂוֹת חַיִל? הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבִּי יוֹסֵף גִיקְטִילְיָא זַצַ"ל הִסְבִּיר זֹאת בְּמָשָׁל נוֹקֵב. שׁוֹדֵד וְרוֹצֵחַ רַע מַעֲלָלִים וַחֲסַר מַעֲצוֹרִים הֶחְלִיט לְהַפִּיל בְרִשְׁתּוֹ סוֹחֵר תָמִים. הִתְחַזָּה לְמֻבְטָל מְחֻסַּר עֲבוֹדָה וְהִצִּיעַ עַצְמוֹ כְּעוֹזֵר לַסּוֹחֵר תְּמוּרַת דְּמֵי מְזוֹנוֹת בִּלְבַד. הִתְקַבֵּל לַעֲבוֹדָה וְהוֹכִיחַ חֲרִיצוּת וּמְסִירוּת. מִלֵּא כָּל שְׁלִיחוּת בִּמְהִירוּת וּבִיעִילוּת, עָסַק בְּכָל מְלָאכָה וְקָנָה אֶת לֵב בְּעָלָיו. רָכַשׁ מְיֻמָּנוּת בַּמִּסְחָר, הֵבִין בְּטִיבָן שֶׁל סְחוֹרוֹת, וּבְעֶזְרָתוֹ הִצְלִיחַ בְּעָלָיו לְהִתְעַשֵּׁר עֹשֶׁר רַב. אוֹ אָז הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ. אָמַר לַאֲדוֹנָיו: "כְּשֶׁהָלַכְתִּי בִּשְׁלִיחוּתְךָ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, רָאִיתִי שֶׁסְּחוֹרָה פְּלוֹנִית מְבֻקֶּשֶׁת מְאֹד וּמְחִירָהּ הֶאֱמִיר. בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, לְעֻמַּת זֹאת, מְצוּיָה הִיא בְּשֶׁפַע וּמְחִירָהּ בְּשֵׁפֶל. שְׁמַע לְקוֹלִי, מְכֹר כָּל נְכָסֶיךָ וּלְוֵה כְּכָל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדְךָ. נִסַּע לְשָׁם וְנִקְנֶה בְּכָל הַכֶּסֶף אֶת הַסְּחוֹרָה הַזּוֹלָה, נָבִיא אוֹתָהּ לַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי וְנַרְוִיחַ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים. אַךְ שְׁמֹר וּנְצֹר אֶת הַדָּבָר בְּסוֹד, פֶּן תִּתְפַּשֵּׁט הַשְּׁמוּעָה וְיַקְדִּימוּנוּ אֲחֵרִים". שָׁמַע הַסּוֹחֵר לְקוֹלוֹ וּמָכַר כָּל סְחוֹרָתוֹ, אַף אֶת חֲנוּתוֹ וְאֶת בֵּיתוֹ. הֲלֹא בְּתוֹךְ שְׁבוּעַיִם יָמִים יֻכְפַּל רְכוּשׁוֹ בְּכַמָּה מוֹנִים. לָוָה מִכָּל הַבָּא לְיָדוֹ וְנָסַע עִם הַשּׁוֹדֵד הַמִּתְחַזֶּה. בַּדֶּרֶךְ עָמַד עָלָיו הַשּׁוֹדֵד וַהֲרָגוֹ וְנָטַל אֶת כָּל כַּסְפּוֹ. זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, וְזוֹ פְּתַיּוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם. הַיֵּצֶר הַטָּמוּן בְּחֻבּוֹ נִדְמֶה לוֹ כְּעוֹזֵר נֶאֱמָן. הוֹלֵךְ הוּא אַחַר עֲצָתוֹ כְּסָבוּר שֶׁמַּרְוִיחַ מִכָּךְ, רוֹחֵשׁ לוֹ אֵמוּן וְאֵינוֹ מֵבִין שֶׁהַיֵּצֶר מַמְתִּין לִשְׁעַת הַכֹּשֶׁר כְּדֵי לְהִתְנַפֵּל וּלְהַכִּישׁ, לְהָדִיחַ וּלְהַפִּיל מִכֹּל וָכֹל. כְּעַכָּבִישׁ אַרְסִי הוּא, הַטּוֹוֶה קוּרָיו וּמַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת לְטַרְפּוֹ, שֶׁיִּלָּכֵד, וְיִסְתַּבֵּךְ, וְיַכִּישׁוֹ לַמָּוֶת. אַשְׁרֵי הַחוֹשֵׁד וְהָעוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר, אַשְׁרֵי הַמַּדִּיחוֹ לִפְנֵי שֶׁיַּדִּיחֶנּוּ וִיקַיֵּם אֶת הַצִּוּוּי 'הַבָּא לְהָרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ!' (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, סֵפֶר הַמְּשָׁלִים)