Otzarot-Article

"וְאַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ" (לה-כח) אָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה (מַכּוֹת ב-ו) – אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים הָיוּ מְסַפְּקוֹת לָרוֹצְחִים מִחְיָה וּכְסוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶן שֶׁיָּמוּתוּ, וְיוּכְלוּ לָשׁוּב לְבָתֵּיהֶם.

דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: בּוֹאוּ וּרְאוּ מַה הִיא אָנֹכִיּוּת!

שֶׁפְּלוֹנִי – וְלוּ יְהֵא זֶה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל! – יָמוּת, כְּדֵי שֶׁאֲנִי אוּכַל לַחְזֹר הַבַּיְתָה!

אִם אַתָּה תָּמֵהַּ, נַזְכִּיר דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (נְדָרִים מ.), שֶׁכָּל הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּחְיֶה, וְשֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיָּמוּת. וְהִסְבִּירוּ בַּגְּמָרָא, שֶׁהַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה וְרוֹאֶה אֶת מַצָּבוֹ, מַדְוָיו וְיִסּוּרָיו, נִכְמָרִים רַחֲמָיו וּמַעֲתִיר מִקֶּרֶב לֵב שֶׁיִּתְרַפֵּא. בְּכָךְ, גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּחְיֶה.

אֲבָל אִם אֵינוֹ מְבַקְּרוֹ, בְּמַה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיָּמוּת? פֵּרֵשׁ רַב אֲחַאי גָּאוֹן זָצָ"ל (שְׁאִלְתּוֹת צג) שֶׁהָעִנְיָן כָּךְ הוּא –

"אֵיפֹה ר' אַיְזִיק", אֲנִי שׁוֹאֵל. ר' אַיְזִיק הוּא שְׁכֵנִי לַתְּפִלָּה בְּ"לֶדֶרְמַן".

"אָה, לֹא שָׁמַעְתָּ? הוּא בְּטִפּוּל נִמְרָץ, עָבַר נִתּוּחַ מַעֲקָפִים".

"וּמַה שְּׁלוֹמוֹ?"

"בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הִצִּילוּ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן".

"אֶפְשָׁר לְבַקֵּר אֶצְלוֹ?"

"עוֹד יוֹם יוֹמַיִם, כָּעֵת הוּא בְּהִתְאוֹשְׁשׁוּת".

כַּעֲבֹר יוֹמַיִם אֲנִי מִתְעַנְיֵן, וּמוֹדִיעִים שֶׁמַּצָּבוֹ מִשְׁתַּפֵּר פְּלָאִים. ר' זֵלִיג כְּבָר בִּקֵּר אֶצְלוֹ, וְר' תַּנְחוּם מְתַכְנֵן לִנְסֹעַ הַיּוֹם. הַיּוֹם אֲנִי עָסוּק, אֲבָל מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם.

כַּנִּרְאֶה שֶׁהַשֵּׁם לֹא רָצָה. עֻבְדָּה, שֶׁלֹּא בִּקַּרְתִּי. אֲבָל ר' תַּנְחוּם סִפֵּר שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם, וְהוּא שָׁאַל עָלַי. כַּנִּרְאֶה בִּשְּׂרוּ לוֹ שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ טוֹב. אֲבָל אִם הוּא שָׁאַל, חַיָּבִים לִנְסֹעַ. הַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר, אוּלַי מָחָר.

לְמָחֳרָת מָסַר לִי ר' פִּינְיֶה דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מִמֶּנּוּ. מָחֳרָתַיִם הוּא מִשְׁתַּחְרֵר, וְאִם לֹא אֶסַּע לְבַקֵּר אַחְמִיץ אֶת הַמִּצְוָה.

כַּעֲבֹר יוֹמַיִם מְבַשֵּׂר לִי ר' אִיסָר שֶׁזֶּהוּ, ר' אַיְזִיק הִשְׁתַּחְרֵר. מָחָר נִרְאֶה אוֹתוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.

חֹשֶׁךְ בָּעֵינַיִם: "אוֹי, לֹא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הֲרֵי לֹא בִּקַּרְתִּי אֶצְלוֹ, אֵיךְ אֶשָּׂא אֵלָיו פָּנַי –

אָנָּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. תַּעֲשֶׂה שֶׁיָּמוּת, בְּרֹב טוּבְךָ!"

כַּמָּה מְצַמְרֵר. כַּמָּה אֱנוֹשִׁי!

וַאֲנִי שׁוֹאֵל – מֵילָא, שֶׁכָּךְ מְבַקְּשִׁים. הֵן יָדוּעַ הַפִּתְגָּם: חֲבִיבָה לָאָדָם רַגְלוֹ שֶׁלּוֹ מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. אֲבָל הַגְּמָרָא מְגַלָּה שֶׁהַתְּפִלָּה עֲלוּלָה לִפְעֹל: "גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיָּמוּת". הֲכֵיצַד?!

וְהַתְּשׁוּבָה, כְּפִי שֶׁעֲלוּלָה לִפְעֹל תְּפִלַּת הַגּוֹלִים לְעָרֵי הַמִּקְלָט שֶׁהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל יָמוּת. שֶׁעַל כֵּן טָרְחוּ אִמּוֹתֵיהֶם וְסִפְּקוּ לַגּוֹלִים מִחְיָה וּכְסוּת –

וַהֲלֹא יֵשׁ לְהָנִיחַ, שֶׁמּוּל תְּפִלָּתָם הִתְפַּלֵּל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל וְהִתְפַּלְּלוּ גְּדוֹלָיו וּקְדוֹשָׁיו לַאֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל! הִתְפַּלְּלוּ חַכְמֵי הַסַּנְהֶדְרִין וְהִתְפַּלְּלוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה' . וְהִתְפַּלֵּל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ וְהִתְפַּלְּלוּ כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ –

וּתְפִלָּתָם שֶׁל הַגּוֹלִים תִּגְבַּר עַל כָּל הַתְּפִלּוֹת?!

אֲבָל תְּפִלַּת הָרוֹצְחִים בְּשׁוֹגֵג עֲמֻקָּה יוֹתֵר, כִּי חֵרוּתָם תְּלוּיָה בְּכָךְ! וּבְכֹחַ תְּפִלָּה עֲמֻקָּה לִגְבֹּר עַל הֲמוֹן תְּפִלּוֹת שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, כְּמוֹ שֶׁהֻצְרַךְ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְבַקֵּשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְּרָכִים בְּשָׁעָה שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ לְגֶשֶׁם, כִּי תְּפִלָּתָם עֲמֻקָּה וְנוֹקֶבֶת יוֹתֵר מִתְּפִלַּת הַזְקּוּקִים לְגֶשֶׁם.

אֱמֶת, אַךְ עֲדַיִן נוֹתְרָה שְׁאֵלָה נוֹקֶבֶת – וּכְשֶׁאִמּוֹתֵיהֶם מְבִיאוֹת לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן, כְּבָר אֵינָם רוֹצִים לָשׁוּב לְבָתֵּיהֶם?!

אֲבָל זֶה כֹּחָהּ שֶׁל נְגִיעָה! שֹׁחַד כָּל שֶׁהוּא, וּכְבָר נֶהֱפֶכֶת הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ –

נוֹרָא לַמִּתְבּוֹנֵן! (וְהִגַּדְתָּ)

	פקודי תשע"ד
	דִּין וְחֶשְׁבּוֹן
	"וְאַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ" (לה-כח) אָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה (מַכּוֹת ב-ו) – אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים הָיוּ מְסַפְּקוֹת לָרוֹצְחִים מִחְיָה וּכְסוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶן שֶׁיָּמוּתוּ, וְיוּכְלוּ לָשׁוּב לְבָתֵּיהֶם. דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: בּוֹאוּ וּרְאוּ מַה הִיא אָנֹכִיּוּת! שֶׁפְּלוֹנִי – וְלוּ יְהֵא זֶה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל! – יָמוּת, כְּדֵי שֶׁאֲנִי אוּכַל לַחְזֹר הַבַּיְתָה! אִם אַתָּה תָּמֵהַּ, נַזְכִּיר דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (נְדָרִים מ.), שֶׁכָּל הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּחְיֶה, וְשֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיָּמוּת. וְהִסְבִּירוּ בַּגְּמָרָא, שֶׁהַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה וְרוֹאֶה אֶת מַצָּבוֹ, מַדְוָיו וְיִסּוּרָיו, נִכְמָרִים רַחֲמָיו וּמַעֲתִיר מִקֶּרֶב לֵב שֶׁיִּתְרַפֵּא. בְּכָךְ, גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּחְיֶה. אֲבָל אִם אֵינוֹ מְבַקְּרוֹ, בְּמַה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיָּמוּת? פֵּרֵשׁ רַב אֲחַאי גָּאוֹן זָצָ"ל (שְׁאִלְתּוֹת צג) שֶׁהָעִנְיָן כָּךְ הוּא – "אֵיפֹה ר' אַיְזִיק", אֲנִי שׁוֹאֵל. ר' אַיְזִיק הוּא שְׁכֵנִי לַתְּפִלָּה בְּ"לֶדֶרְמַן". "אָה, לֹא שָׁמַעְתָּ? הוּא בְּטִפּוּל נִמְרָץ, עָבַר נִתּוּחַ מַעֲקָפִים". "וּמַה שְּׁלוֹמוֹ?" "בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הִצִּילוּ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן". "אֶפְשָׁר לְבַקֵּר אֶצְלוֹ?" "עוֹד יוֹם יוֹמַיִם, כָּעֵת הוּא בְּהִתְאוֹשְׁשׁוּת". כַּעֲבֹר יוֹמַיִם אֲנִי מִתְעַנְיֵן, וּמוֹדִיעִים שֶׁמַּצָּבוֹ מִשְׁתַּפֵּר פְּלָאִים. ר' זֵלִיג כְּבָר בִּקֵּר אֶצְלוֹ, וְר' תַּנְחוּם מְתַכְנֵן לִנְסֹעַ הַיּוֹם. הַיּוֹם אֲנִי עָסוּק, אֲבָל מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם. כַּנִּרְאֶה שֶׁהַשֵּׁם לֹא רָצָה. עֻבְדָּה, שֶׁלֹּא בִּקַּרְתִּי. אֲבָל ר' תַּנְחוּם סִפֵּר שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם, וְהוּא שָׁאַל עָלַי. כַּנִּרְאֶה בִּשְּׂרוּ לוֹ שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ טוֹב. אֲבָל אִם הוּא שָׁאַל, חַיָּבִים לִנְסֹעַ. הַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר, אוּלַי מָחָר. לְמָחֳרָת מָסַר לִי ר' פִּינְיֶה דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מִמֶּנּוּ. מָחֳרָתַיִם הוּא מִשְׁתַּחְרֵר, וְאִם לֹא אֶסַּע לְבַקֵּר אַחְמִיץ אֶת הַמִּצְוָה. כַּעֲבֹר יוֹמַיִם מְבַשֵּׂר לִי ר' אִיסָר שֶׁזֶּהוּ, ר' אַיְזִיק הִשְׁתַּחְרֵר. מָחָר נִרְאֶה אוֹתוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. חֹשֶׁךְ בָּעֵינַיִם: "אוֹי, לֹא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הֲרֵי לֹא בִּקַּרְתִּי אֶצְלוֹ, אֵיךְ אֶשָּׂא אֵלָיו פָּנַי – אָנָּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. תַּעֲשֶׂה שֶׁיָּמוּת, בְּרֹב טוּבְךָ!" כַּמָּה מְצַמְרֵר. כַּמָּה אֱנוֹשִׁי! וַאֲנִי שׁוֹאֵל – מֵילָא, שֶׁכָּךְ מְבַקְּשִׁים. הֵן יָדוּעַ הַפִּתְגָּם: חֲבִיבָה לָאָדָם רַגְלוֹ שֶׁלּוֹ מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. אֲבָל הַגְּמָרָא מְגַלָּה שֶׁהַתְּפִלָּה עֲלוּלָה לִפְעֹל: "גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיָּמוּת". הֲכֵיצַד?! וְהַתְּשׁוּבָה, כְּפִי שֶׁעֲלוּלָה לִפְעֹל תְּפִלַּת הַגּוֹלִים לְעָרֵי הַמִּקְלָט שֶׁהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל יָמוּת. שֶׁעַל כֵּן טָרְחוּ אִמּוֹתֵיהֶם וְסִפְּקוּ לַגּוֹלִים מִחְיָה וּכְסוּת – וַהֲלֹא יֵשׁ לְהָנִיחַ, שֶׁמּוּל תְּפִלָּתָם הִתְפַּלֵּל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל וְהִתְפַּלְּלוּ גְּדוֹלָיו וּקְדוֹשָׁיו לַאֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל! הִתְפַּלְּלוּ חַכְמֵי הַסַּנְהֶדְרִין וְהִתְפַּלְּלוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה' . וְהִתְפַּלֵּל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ וְהִתְפַּלְּלוּ כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ – וּתְפִלָּתָם שֶׁל הַגּוֹלִים תִּגְבַּר עַל כָּל הַתְּפִלּוֹת?! אֲבָל תְּפִלַּת הָרוֹצְחִים בְּשׁוֹגֵג עֲמֻקָּה יוֹתֵר, כִּי חֵרוּתָם תְּלוּיָה בְּכָךְ! וּבְכֹחַ תְּפִלָּה עֲמֻקָּה לִגְבֹּר עַל הֲמוֹן תְּפִלּוֹת שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, כְּמוֹ שֶׁהֻצְרַךְ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְבַקֵּשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְּרָכִים בְּשָׁעָה שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ לְגֶשֶׁם, כִּי תְּפִלָּתָם עֲמֻקָּה וְנוֹקֶבֶת יוֹתֵר מִתְּפִלַּת הַזְקּוּקִים לְגֶשֶׁם. אֱמֶת, אַךְ עֲדַיִן נוֹתְרָה שְׁאֵלָה נוֹקֶבֶת – וּכְשֶׁאִמּוֹתֵיהֶם מְבִיאוֹת לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן, כְּבָר אֵינָם רוֹצִים לָשׁוּב לְבָתֵּיהֶם?! אֲבָל זֶה כֹּחָהּ שֶׁל נְגִיעָה! שֹׁחַד כָּל שֶׁהוּא, וּכְבָר נֶהֱפֶכֶת הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ – נוֹרָא לַמִּתְבּוֹנֵן! (וְהִגַּדְתָּ)