Otzarot-Article

"וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" (כט-יא) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: כְּשֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ הִגִּיעַ לְחָרָן וּפָגַשׁ בְּרָחֵל, נָשָׂא קוֹלוֹ וּבָכָה לְפִי שֶׁבָּא בְּיָדַיִם רֵיקָנִיּוֹת. אָמַר: אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אֲבִי אַבָּא הָיוּ בְּיָדָיו נְזָמִים וּצְמִידִים וּמִגְדָּנוֹת, וַאֲנִי אֵין בְּיָדִי כְּלוּם. לְפִי שֶׁרָדַף אֱלִיפָז בֶּן עֵשָׂו בְּמִצְוַת אָבִיו אַחֲרָיו לְהָרְגוֹ וְהִשִּׂיגוֹ. וּלְפִי שֶׁגָּדֵל אֱלִיפָז בְּחֵיקוֹ שֶׁל יִצְחָק, מָשַׁךְ יָדוֹ. אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה לְצִוּוּיוֹ שֶׁל אַבָּא? אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: טוֹל מַה שֶׁבְּיָדַי וְהֶעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת (רַשִׁ"י).

וְאֵינִי מֵבִין: מַדּוּעַ בָּכָה? הֲרֵי הָיָה לוֹ תֵּרוּץ טוֹב, אָנוּס הָיָה. כַּדִּין עָשָׂה שֶׁנָּתַן כָּל מָמוֹנוֹ וְהִצִּיל אֶת חַיָּיו.

אֲבָל, אֲסַפֵּר -

בְּצַאנְז הָיָה סַנְדְּלָר עָנִי, זַלְמָן שְׁמוֹ. יָשַׁב בְּקִיטוֹנוֹ רָכוּן עַל הָאִמּוּם, הֶחְלִיף רֶבַע וַחֲצִי סוּלְיָה, קָבַע פַּרְסוֹת בַּרְזֶל בְּקִדְמַת הַנַּעַל וּבְעָקֵב, הִטְלִיא מַגָּפַיִם שְׁחוּקוֹת, בִּפְרוּטוֹת. יָד מִי הִשִּׂיגָה לִקְנוֹת נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת וְלִרְכֹּשׁ זוּג מַגָּפַיִם. בְּקֹשִׁי הִרְוִיחַ לַחְמוֹ, חַי בַּעֲנִיּוּת מְרוּדָה. אֲבָל מֶה הָיוּ צְרָכָיו שֶׁל עָנִי בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה? מְעַט קֶמַח לַאֲפִיַּת לֶחֶם, מְעַט חָלָב לִשְׁתִיָּה וְלַחֲבִיצַת חֶמְאָה. עוֹף לְשַׁבָּת וּמְעַט בּוּלְבּוּסִין, שֶׁמֶן לַמָּאוֹר וְעֵצִים לְהַסָּקָה. הַטַּלִּית שֶׁקִּבֵּל לַנִּשּׂוּאִין הֻטְלְאָה, הַשְּׁטְרַיְמְל נִמְרַט וְהִתְקָרַח, אֲבָל חֲלוֹמוֹ הָיָה לִתְפֹּר קַפּוֹטָה חֲדָשָׁה. קַפּוֹטַת הַמֶּשִׁי הַיְשָׁנָה נוֹשָׁנָה נִפְרְמָה וְנִקְרְעָה, דָּהֲתָה וְנִכְתְּמָה. לֹא תֹּאַר לָהּ וְלֹא הָדָר. לֹא סִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ, וְיִחֵד קֻפַּת פָּח חֲלוּדָה. מִכָּל תִּקּוּן, מִכָּל שָׂכָר, הִפְרִישׁ פְּרוּטָה. וּפְרוּטָה לִפְרוּטָה הִצְטָרְפָה, וְהַקֻּפְסָה נִגְדְּשָׁה. חֲלוֹמוֹ עוֹמֵד לְהִתְגַּשֵּׁם, הִתְרַגְּשׁוּתוֹ גָּאֲתָה. נָטַל אֶת הַקֻּפְסָה וְהָלַךְ לַחֲנוּת הָאֲרִיגִים, בִּקֵּשׁ יְרִיעַת מֶשִׁי לְקַפּוֹטָה.

שָׁפַךְ הַמּוֹכֵר אֶת תְּכוּלַת הַקֻּפְסָה עַל הַדֶּלְפֵּק, וּמָנָה פְּרוּטָה לִפְרוּטָה. לֹא הִצְטָרְפוּ לִכְלַל כֶּתֶר אֶחָד, אַף לֹא קְרוֹנָה, וְהָאָרִיג עוֹלֶה שְׁלֹשָׁה כְּתָרִים. בְּאוֹתָם יָמִים לֹא הָיָה מֶשִׁי מְלָאכוּתִי, שֶׁיִּצּוּרוֹ הֲמוֹנִי וְזוֹל. הַמֶּשִׁי הָיָה טִבְעִי, מוּפָק מִקּוּרֵי תּוֹלָעֵי הַמֶּשִׁי, וּמְחִירוֹ יָקָר עַד מְאֹד. "סְלַח לִי", אָמַר לַסַּנְדְּלָר, "זֶה יַסְפִּיק בְּקֹשִׁי לְשַׁרְווּלִים"...

חֹשֶׁךְ בָּעֵינַיִם, נָגוֹז הַחֲלוֹם. בְּרֶטֶט שְׂפָתַיִם לָחַשׁ בְּרַעַד: לֹא תּוּכַל לַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ הֲנָחָה?

מָשַׁךְ הַמּוֹכֵר בִּכְתֵפָיו: אִלּוּ חָסְרוּ לְךָ כַּמָּה פְּרוּטוֹת, אֲפִלּוּ כַּמָּה קְרֵייצְרִים... אֲבָל כָּזֶה פַּעַר... אִי אֶפְשָׁר.

הַדְּמָעוֹת זָלְגוּ בְּמוֹרַד לְחַיָּיו הַמְּצֻמָּקוֹת, וְלֵב הַמּוֹכֵר נִכְמַר. אָמַר: רְאֵה, יֵשׁ לִי גְּלִיל מֶשִׁי יָשָׁן נוֹשָׁן. בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים הָיוּ חוּטֵי תּוֹלַעַת הַמֶּשִׁי מִתְיַבְּשִׁים וּמִתְקַשִּׁים וְאַף נִשְׁבָּרִים, לָכֵן הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵאוֹתוֹ גָּלִיל. "אִם תִּרְצֶה, אֶמְכֹּר לְךָ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִמֶּנּוּ בְּכַסְפְּךָ". אוֹרוּ עֵינֵי הַסַּנְדְּלָר.

"אֲבָל, הֲרֵינִי לְהַזְהִירְךָ, הָאָרִיג עָלוּל לְהִסָּדֵק וּלְהִשָּׁבֵר, עָלֶיךָ לִנְהֹג בּוֹ זְהִירוּת רַבָּה!" הֵעִיר הַמּוֹכֵר.

אֵין בְּעָיָה, יִזָּהֵר וְיִשָּׁמֵר וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ קַפּוֹטָה חֲדָשָׁה.

עָלָה הַמּוֹכֵר בַּסֻּלָּם וְהוֹרִיד אֶת הַגָּלִיל הַמְּאֻבָּק. בִּזְהִירוּת שְׁטָחוֹ עַל הַדֶּלְפֵּק, מְדָדוֹ וּגְזָרוֹ. שָׂשׂ וְעָלֵז לְקָחוֹ הַסַּנְדְּלָר לְבֵיתוֹ וּבִשֵּׂר לְאִשְׁתּוֹ עַל הַזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה: תְּמוּרַת כַּמָּה פְּרוּטוֹת שֶׁחָסַךְ בְּדֵי עָמָל קִבֵּל אָרִיג לְקַפּוֹטָה חֲדָשָׁה. תִּתְפֹּר מִמֶּנּוּ קַפּוֹטָה לְתִפְאֶרֶת, אֲבָל תִּזָּהֵר וְתִשָּׁמֵר לְבַל יִתְפּוֹרֵר.

בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ נִגְּשָׁה לַמְּלָאכָה, וְלֹא קַלָּה הָיְתָה... לִתְפֹּר בֶּגֶד מִבָּצֵק עָלִים... אֲבָל הַמַּאֲמָץ הִשְׁתַּלֵּם וּבְעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ עָלָה הַסַּנְדְּלָר מִן הָרַחְצָה וְהִתְעַטֵּף בִּזְהִירוּת בַּבֶּגֶד הֶחָדָשׁ. שַׁרְווּל יָמִין לְאַט לְאַט, וּבַשְּׂמָאלִי נִזְקַק לְעֶזְרָה. בַּעֲדִינוּת רָכַס וְחָגַר עַצְמוֹ בָּאַבְנֵט וְעָלָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ.

רָאוּהוּ הַמִּתְפַּלְּלִים וְתָמְהוּ: הֲזֶה הַסַּנְדְּלָר?! אָכֵן, הוּא וְלֹא אַחֵר. אוֹתוֹ שְׁטְרַיְמְל מְדֻבְלָל, אֲבָל כַּמָּה קוֹרְנוֹת פָּנָיו. וְהַקַּפּוֹטָה, חֲדָשָׁה וְנוֹצֶצֶת. טָפְחוּ עַל שִׁכְמוֹ בְּבִרְכַּת "תִּתְחַדֵּשׁ", וּמְטַר פֵּרוּרִים נָשַׁר מֵהַכָּתֵף וְחוֹר נִפְעַר. "מַה זֶּה?" תָּמְהוּ, וְצָבְטוּ אֶת הַבַּד לַעֲמֹד עַל טִיבוֹ. סֶדֶק נוֹסָף נִפְעַר. "מָה אַתֶּם עוֹשִׂים, הַרְפּוּ, הַפְסִיקוּ, אַל תִּגְּעוּ!---" צָעַק. אֲבָל הַקָּהָל כִּתֵּר אוֹתוֹ בְּעִנְיָן. מִשְּׁשׁוּ, וְנִסְדַּק. תָּחֲבוּ אֶצְבַּע, מִצַּד לְצַד. הוּא מִתְיַפֵּחַ וְהֵם מִשְׁתָּאִים, וְהַהֲמֻלָּה רָבְתָה וְהַתְּמִיהָה גָּבְרָה.

וּלְפֶתַע הֻשְׁלַךְ הָס. הָרַבִּי, הַדִּבְרֵי חַיִּים זַצַ"ל, נִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. רָאָה אֶת הַהִתְגּוֹדְדוּת וְתָמַהּ: "מַה זֶּה?" הָאֲנָשִׁים זָזוּ, הַמַּעְגָּל נִפְתַּח, וְהַסַּנְדְּלָר עוֹמֵד בְּמֶרְכָּזוֹ, נִדְהָם וְאָבֵל. וְהַקַּפּוֹטָה, כִּמְסַנֶּנֶת וְנָפָה...

"מַה זֶּה?" שָׁב הָרַבִּי וְשָׁאַל, וְהַסַּנְדְּלָר עָנָה בְּהִתְיַפְּחוּת: חֲלוֹם הָיָה לוֹ, וְזֶה שִׁבְרוֹ... שָׁאַף לְקַפּוֹטָה חֲדָשָׁה. יִחֵל וְקִוָּה, חָסַךְ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה וְלֹא הִסְפִּיק הַכֶּסֶף. קָנָה אָרִיג יָשָׁן, וְלֹא חָשַׁב, לֹא שִׁעֵר, לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁכָּךְ יִתְפּוֹרֵר. אֲבָל הֵם, לָמָּה שָׁלְחוּ יָד, לָמָּה לָעֲגוּ, מָה הוּא אָשֵׁם, זֶה טִיבוֹ שֶׁל הָאָרִיג...

בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה הִרְגִּיעוֹ הָרַבִּי: בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת תָּבוֹא וְאֶתֵּן לְךָ כֶּסֶף לִקְנוֹת אָרִיג חָדָשׁ וּמְשֻׁבָּח. וְאֶל הַנּוֹכְחִים אָמַר: לָמָּה הֵצַקְתֶּם לוֹ, לָמָּה צְחַקְתֶּם עָלָיו, מֶה הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת. הֲרֵי לְכָךְ הִסְפִּיק כַּסְפּוֹ, תֵּרוּץ טוֹב לוֹ.

אֲבָל כָּךְ נִרְאִים עִם תֵּרוּצִים...

כַּמָּה עָצוּב, כַּמָּה מַכְמִיר. כָּזֶה הָיָה בִּכְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. אֱמֶת, אֵין זֶה בְּאַשְׁמָתוֹ וּמֶה הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת. מָסַר אֶת הַכֶּסֶף וְהִצִּיל אֶת הַחַיִּים. תֵּרוּץ טוֹב לוֹ.

אֲבָל כִּכְלוֹת הַכֹּל בָּא בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.

וְאָנוּ?!

הַכֹּל נָכוֹן, "אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה" (אָבוֹת ג-יז), וְנֶאֱלַצְנוּ לַעֲסֹק בְּפַרְנָסָה, "בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ", וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָה עִם בְּרִיּוֹתָיו (ע"ז ג.). הַכֹּל נָכוֹן -

אֲבָל כִּכְלוֹת הַכֹּל אָנוּ בָּאִים בְּיָדַיִם רֵיקוֹת... הֲלֹא נִבְכֶּה?! (וְהִגַּדְתָּ)

	ויקהל תשע"ד
	בִּזְכוּת שְׁמִירַת שַׁבָּת
	"וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" (כט-יא) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: כְּשֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ הִגִּיעַ לְחָרָן וּפָגַשׁ בְּרָחֵל, נָשָׂא קוֹלוֹ וּבָכָה לְפִי שֶׁבָּא בְּיָדַיִם רֵיקָנִיּוֹת. אָמַר: אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אֲבִי אַבָּא הָיוּ בְּיָדָיו נְזָמִים וּצְמִידִים וּמִגְדָּנוֹת, וַאֲנִי אֵין בְּיָדִי כְּלוּם. לְפִי שֶׁרָדַף אֱלִיפָז בֶּן עֵשָׂו בְּמִצְוַת אָבִיו אַחֲרָיו לְהָרְגוֹ וְהִשִּׂיגוֹ. וּלְפִי שֶׁגָּדֵל אֱלִיפָז בְּחֵיקוֹ שֶׁל יִצְחָק, מָשַׁךְ יָדוֹ. אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה לְצִוּוּיוֹ שֶׁל אַבָּא? אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: טוֹל מַה שֶׁבְּיָדַי וְהֶעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת (רַשִׁ"י). וְאֵינִי מֵבִין: מַדּוּעַ בָּכָה? הֲרֵי הָיָה לוֹ תֵּרוּץ טוֹב, אָנוּס הָיָה. כַּדִּין עָשָׂה שֶׁנָּתַן כָּל מָמוֹנוֹ וְהִצִּיל אֶת חַיָּיו. אֲבָל, אֲסַפֵּר - בְּצַאנְז הָיָה סַנְדְּלָר עָנִי, זַלְמָן שְׁמוֹ. יָשַׁב בְּקִיטוֹנוֹ רָכוּן עַל הָאִמּוּם, הֶחְלִיף רֶבַע וַחֲצִי סוּלְיָה, קָבַע פַּרְסוֹת בַּרְזֶל בְּקִדְמַת הַנַּעַל וּבְעָקֵב, הִטְלִיא מַגָּפַיִם שְׁחוּקוֹת, בִּפְרוּטוֹת. יָד מִי הִשִּׂיגָה לִקְנוֹת נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת וְלִרְכֹּשׁ זוּג מַגָּפַיִם. בְּקֹשִׁי הִרְוִיחַ לַחְמוֹ, חַי בַּעֲנִיּוּת מְרוּדָה. אֲבָל מֶה הָיוּ צְרָכָיו שֶׁל עָנִי בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה? מְעַט קֶמַח לַאֲפִיַּת לֶחֶם, מְעַט חָלָב לִשְׁתִיָּה וְלַחֲבִיצַת חֶמְאָה. עוֹף לְשַׁבָּת וּמְעַט בּוּלְבּוּסִין, שֶׁמֶן לַמָּאוֹר וְעֵצִים לְהַסָּקָה. הַטַּלִּית שֶׁקִּבֵּל לַנִּשּׂוּאִין הֻטְלְאָה, הַשְּׁטְרַיְמְל נִמְרַט וְהִתְקָרַח, אֲבָל חֲלוֹמוֹ הָיָה לִתְפֹּר קַפּוֹטָה חֲדָשָׁה. קַפּוֹטַת הַמֶּשִׁי הַיְשָׁנָה נוֹשָׁנָה נִפְרְמָה וְנִקְרְעָה, דָּהֲתָה וְנִכְתְּמָה. לֹא תֹּאַר לָהּ וְלֹא הָדָר. לֹא סִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ, וְיִחֵד קֻפַּת פָּח חֲלוּדָה. מִכָּל תִּקּוּן, מִכָּל שָׂכָר, הִפְרִישׁ פְּרוּטָה. וּפְרוּטָה לִפְרוּטָה הִצְטָרְפָה, וְהַקֻּפְסָה נִגְדְּשָׁה. חֲלוֹמוֹ עוֹמֵד לְהִתְגַּשֵּׁם, הִתְרַגְּשׁוּתוֹ גָּאֲתָה. נָטַל אֶת הַקֻּפְסָה וְהָלַךְ לַחֲנוּת הָאֲרִיגִים, בִּקֵּשׁ יְרִיעַת מֶשִׁי לְקַפּוֹטָה. שָׁפַךְ הַמּוֹכֵר אֶת תְּכוּלַת הַקֻּפְסָה עַל הַדֶּלְפֵּק, וּמָנָה פְּרוּטָה לִפְרוּטָה. לֹא הִצְטָרְפוּ לִכְלַל כֶּתֶר אֶחָד, אַף לֹא קְרוֹנָה, וְהָאָרִיג עוֹלֶה שְׁלֹשָׁה כְּתָרִים. בְּאוֹתָם יָמִים לֹא הָיָה מֶשִׁי מְלָאכוּתִי, שֶׁיִּצּוּרוֹ הֲמוֹנִי וְזוֹל. הַמֶּשִׁי הָיָה טִבְעִי, מוּפָק מִקּוּרֵי תּוֹלָעֵי הַמֶּשִׁי, וּמְחִירוֹ יָקָר עַד מְאֹד. "סְלַח לִי", אָמַר לַסַּנְדְּלָר, "זֶה יַסְפִּיק בְּקֹשִׁי לְשַׁרְווּלִים"... חֹשֶׁךְ בָּעֵינַיִם, נָגוֹז הַחֲלוֹם. בְּרֶטֶט שְׂפָתַיִם לָחַשׁ בְּרַעַד: לֹא תּוּכַל לַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ הֲנָחָה? מָשַׁךְ הַמּוֹכֵר בִּכְתֵפָיו: אִלּוּ חָסְרוּ לְךָ כַּמָּה פְּרוּטוֹת, אֲפִלּוּ כַּמָּה קְרֵייצְרִים... אֲבָל כָּזֶה פַּעַר... אִי אֶפְשָׁר. הַדְּמָעוֹת זָלְגוּ בְּמוֹרַד לְחַיָּיו הַמְּצֻמָּקוֹת, וְלֵב הַמּוֹכֵר נִכְמַר. אָמַר: רְאֵה, יֵשׁ לִי גְּלִיל מֶשִׁי יָשָׁן נוֹשָׁן. בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים הָיוּ חוּטֵי תּוֹלַעַת הַמֶּשִׁי מִתְיַבְּשִׁים וּמִתְקַשִּׁים וְאַף נִשְׁבָּרִים, לָכֵן הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵאוֹתוֹ גָּלִיל. "אִם תִּרְצֶה, אֶמְכֹּר לְךָ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִמֶּנּוּ בְּכַסְפְּךָ". אוֹרוּ עֵינֵי הַסַּנְדְּלָר. "אֲבָל, הֲרֵינִי לְהַזְהִירְךָ, הָאָרִיג עָלוּל לְהִסָּדֵק וּלְהִשָּׁבֵר, עָלֶיךָ לִנְהֹג בּוֹ זְהִירוּת רַבָּה!" הֵעִיר הַמּוֹכֵר. אֵין בְּעָיָה, יִזָּהֵר וְיִשָּׁמֵר וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ קַפּוֹטָה חֲדָשָׁה. עָלָה הַמּוֹכֵר בַּסֻּלָּם וְהוֹרִיד אֶת הַגָּלִיל הַמְּאֻבָּק. בִּזְהִירוּת שְׁטָחוֹ עַל הַדֶּלְפֵּק, מְדָדוֹ וּגְזָרוֹ. שָׂשׂ וְעָלֵז לְקָחוֹ הַסַּנְדְּלָר לְבֵיתוֹ וּבִשֵּׂר לְאִשְׁתּוֹ עַל הַזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה: תְּמוּרַת כַּמָּה פְּרוּטוֹת שֶׁחָסַךְ בְּדֵי עָמָל קִבֵּל אָרִיג לְקַפּוֹטָה חֲדָשָׁה. תִּתְפֹּר מִמֶּנּוּ קַפּוֹטָה לְתִפְאֶרֶת, אֲבָל תִּזָּהֵר וְתִשָּׁמֵר לְבַל יִתְפּוֹרֵר. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ נִגְּשָׁה לַמְּלָאכָה, וְלֹא קַלָּה הָיְתָה... לִתְפֹּר בֶּגֶד מִבָּצֵק עָלִים... אֲבָל הַמַּאֲמָץ הִשְׁתַּלֵּם וּבְעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ עָלָה הַסַּנְדְּלָר מִן הָרַחְצָה וְהִתְעַטֵּף בִּזְהִירוּת בַּבֶּגֶד הֶחָדָשׁ. שַׁרְווּל יָמִין לְאַט לְאַט, וּבַשְּׂמָאלִי נִזְקַק לְעֶזְרָה. בַּעֲדִינוּת רָכַס וְחָגַר עַצְמוֹ בָּאַבְנֵט וְעָלָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ. רָאוּהוּ הַמִּתְפַּלְּלִים וְתָמְהוּ: הֲזֶה הַסַּנְדְּלָר?! אָכֵן, הוּא וְלֹא אַחֵר. אוֹתוֹ שְׁטְרַיְמְל מְדֻבְלָל, אֲבָל כַּמָּה קוֹרְנוֹת פָּנָיו. וְהַקַּפּוֹטָה, חֲדָשָׁה וְנוֹצֶצֶת. טָפְחוּ עַל שִׁכְמוֹ בְּבִרְכַּת "תִּתְחַדֵּשׁ", וּמְטַר פֵּרוּרִים נָשַׁר מֵהַכָּתֵף וְחוֹר נִפְעַר. "מַה זֶּה?" תָּמְהוּ, וְצָבְטוּ אֶת הַבַּד לַעֲמֹד עַל טִיבוֹ. סֶדֶק נוֹסָף נִפְעַר. "מָה אַתֶּם עוֹשִׂים, הַרְפּוּ, הַפְסִיקוּ, אַל תִּגְּעוּ!---" צָעַק. אֲבָל הַקָּהָל כִּתֵּר אוֹתוֹ בְּעִנְיָן. מִשְּׁשׁוּ, וְנִסְדַּק. תָּחֲבוּ אֶצְבַּע, מִצַּד לְצַד. הוּא מִתְיַפֵּחַ וְהֵם מִשְׁתָּאִים, וְהַהֲמֻלָּה רָבְתָה וְהַתְּמִיהָה גָּבְרָה. וּלְפֶתַע הֻשְׁלַךְ הָס. הָרַבִּי, הַדִּבְרֵי חַיִּים זַצַ"ל, נִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. רָאָה אֶת הַהִתְגּוֹדְדוּת וְתָמַהּ: "מַה זֶּה?" הָאֲנָשִׁים זָזוּ, הַמַּעְגָּל נִפְתַּח, וְהַסַּנְדְּלָר עוֹמֵד בְּמֶרְכָּזוֹ, נִדְהָם וְאָבֵל. וְהַקַּפּוֹטָה, כִּמְסַנֶּנֶת וְנָפָה... "מַה זֶּה?" שָׁב הָרַבִּי וְשָׁאַל, וְהַסַּנְדְּלָר עָנָה בְּהִתְיַפְּחוּת: חֲלוֹם הָיָה לוֹ, וְזֶה שִׁבְרוֹ... שָׁאַף לְקַפּוֹטָה חֲדָשָׁה. יִחֵל וְקִוָּה, חָסַךְ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה וְלֹא הִסְפִּיק הַכֶּסֶף. קָנָה אָרִיג יָשָׁן, וְלֹא חָשַׁב, לֹא שִׁעֵר, לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁכָּךְ יִתְפּוֹרֵר. אֲבָל הֵם, לָמָּה שָׁלְחוּ יָד, לָמָּה לָעֲגוּ, מָה הוּא אָשֵׁם, זֶה טִיבוֹ שֶׁל הָאָרִיג... בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה הִרְגִּיעוֹ הָרַבִּי: בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת תָּבוֹא וְאֶתֵּן לְךָ כֶּסֶף לִקְנוֹת אָרִיג חָדָשׁ וּמְשֻׁבָּח. וְאֶל הַנּוֹכְחִים אָמַר: לָמָּה הֵצַקְתֶּם לוֹ, לָמָּה צְחַקְתֶּם עָלָיו, מֶה הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת. הֲרֵי לְכָךְ הִסְפִּיק כַּסְפּוֹ, תֵּרוּץ טוֹב לוֹ. אֲבָל כָּךְ נִרְאִים עִם תֵּרוּצִים... כַּמָּה עָצוּב, כַּמָּה מַכְמִיר. כָּזֶה הָיָה בִּכְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. אֱמֶת, אֵין זֶה בְּאַשְׁמָתוֹ וּמֶה הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת. מָסַר אֶת הַכֶּסֶף וְהִצִּיל אֶת הַחַיִּים. תֵּרוּץ טוֹב לוֹ. אֲבָל כִּכְלוֹת הַכֹּל בָּא בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. וְאָנוּ?! הַכֹּל נָכוֹן, "אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה" (אָבוֹת ג-יז), וְנֶאֱלַצְנוּ לַעֲסֹק בְּפַרְנָסָה, "בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ", וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָה עִם בְּרִיּוֹתָיו (ע"ז ג.). הַכֹּל נָכוֹן - אֲבָל כִּכְלוֹת הַכֹּל אָנוּ בָּאִים בְּיָדַיִם רֵיקוֹת... הֲלֹא נִבְכֶּה?! (וְהִגַּדְתָּ)