Otzarot-Article

"כָּתִית לַמָּאוֹר" (כז-כ) דָּרַשׁ הָרַב גַלִינְסְקִי: שָׁנִינוּ (קֹהֶלֶת רַבָּה ז-יח): לָמַד אָדָם וְלָמַד, שָׁמַר וְעָשָׂה, וְלֹא הֶחְזִיק תּוֹרָה, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל: "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם" (דְּבָרִים כז-כו), רַחְמָנָא לִצְלַן! זִכַּנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָקִים שִׁבְעָה כּוֹלְלֵי אַבְרֵכִים מְצֻיָּנִים וְלַעֲמֹל בְּהַחְזָקָתָם, לְזַכּוֹת יְהוּדִים לִהְיוֹת תַּמְכִין דְּאוֹרַיְתָא. וְזֶה לֹא פָּשׁוּט, וְלֹא קַל. עֲדַיִן יֵשׁ יְהוּדִים שֶׁאֵינָם מְבִינִים מַדּוּעַ אַבְרֵכִים צְעִירִים וּבְרִיאִים, בַּעֲלֵי מִשְׁפָּחוֹת בְּרוּכוֹת, עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה וְלֹא בַּפַּרְנָסָה.

יָשַׁבְתִּי בְּבֵית יְהוּדִי אָמִיד, שֶׁאָמַר לִי: "רְאֵה, מְקַיֵּם אֲנִי פָּסוּק כִּכְתָבוֹ' "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", וּבָרוּךְ הַשֵּׁם לֹא חָסֵר וְאַל יֶחְסַר. אֲבָל תַּסְבִּיר לִי מַדּוּעַ עָלַי לְהַעֲנִיק מִכַּסְפִּי שֶׁעָמַלְתִּי עָלָיו כֹּה קָשׁוֹת לְאַבְרֵךְ שֶׁלֹּא עָמַל וְלֹא יָגַע. אִם תְּשַׁכְנְעֵנִי, אֶתֵּן בְּיָד נְדִיבָה!"

אֵין בְּעָיָה, בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי פֹּה. אָמַרְתִּי: "הַסְכֵּת וּשְׁמַע מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה":

מִנִּסָּיוֹן, סִפּוּר טוֹב מְמוֹסֵס כָּל הַמְּחִצּוֹת וּמַבְקִיעַ כָּל הַחוֹמוֹת. פָּתַחְתִּי וְסִפַּרְתִּי:

הָעִיר הוּצְפָה בִּשְׁטָרוֹת מְזֻיָּפִים. הַמִּשְׁטָרָה נִכְנְסָה לִפְעֻלָּה, גִּיְּסָה מוֹדִיעִין, וְגִלְּתָה שֶׁמְּקוֹר הַזִּיּוּף בְּמַרְתֵּף הַבַּיִת בִּרְחוֹב פְּלוֹנִי. פָּשְׁטוּ הַשּׁוֹטְרִים עַל הַבַּיִת, וְגִלּוּ בְּמַרְתְּפוֹ אֶת מְכוֹנַת הַדְּפוּס וְאֶת גְּלוּפוֹת הַשְּׁטָרוֹת, נְיָרוֹת הַגֶּלֶם וְגִלְיוֹנוֹת מֻדְפָּסִים. עָצְרוּ אֶת בַּעַל הַבַּיִת, מְלַמֵּד עָנִי, שֶׁזָּעַק חָמָס: בִּקֵּשׁ לְהַרְוִיחַ כַּמָּה פְּרוּטוֹת וְהִשְׂכִּיר אֶת הַמַּרְתֵּף, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֶה עָשׂוּ בּוֹ וְאֵין לוֹ חֵלֶק בַּזִּיּוּף! מוּבָן שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרָיו: "חֲזָקָה מַה שֶּׁתַּחַת יַד אָדָם שֶׁלּוֹ הוּא". הֶעֱמִידוּהוּ לְמִשְׁפָּט עַל זִיּוּף וּמִרְמָה וּפְגִיעָה חֲמוּרָה בְּכַלְכָּלַת הַמְּדִינָה. הַתּוֹבֵעַ דָּרַשׁ עֹנֶשׁ מָוֶת.

הַסָּנֶגוֹר הֶעֱלָה אֶת הַנֶּאֱשָׁם עַל דּוּכַן הָעֵדִים: "מִמַּה מִּתְפַּרְנֵס אַתָּה?"

"מִמְּלַמְּדוּת", אָמַר. "הַסְבֵּר נָא לְבֵית הַמִּשְׁפָּט הַנִּכְבָּד אֶת מַהוּת עֲבוֹדָתְךָ".

"אֲנִי מְחַזֵּר אַחַר תַּלְמִידִים, אוֹסֵף כְּשִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה. מְלַמֵּד אוֹתָם מִשְּׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר וְעַד שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב, מִלְּבַד שְׁעָתַיִם בַּצָּהֳרַיִם".

"עֶשֶׂר שָׁעוֹת לְיוֹם", צִיֵּן הַסָּנֶגוֹר. "וְכַמָּה אַתָּה מַרְוִיחַ?"

"כַּמָּה אֶפְשָׁר לִדְרֹשׁ מֵהוֹרִים עֲנִיִּים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּלִי עַיִן הָרַע שִׁבְעָה וַעֲשָׂרָה יְלָדִים? חֲצִי דִּינָר לְשָׁבוּעַ..."

"וּמִזֶּה אַתָּה חַי?" תָּמַהּ הַסָּנֶגוֹר. הֲרֵי זוֹ מַשְׂכֹּרֶת רָעָב!

"מִזֶּה אֲנִי חַי? הֲלֹא לֹא כֻּלָּם מְשַׁלְּמִים, וְרַבִּים צוֹבְרִים חוֹב..."

"וְהָעֲבוֹדָה קָשָׁה?" הִתְעַנְיֵן הַסָּנֶגוֹר.

"עַל כָּל שׂוֹנְאַי! הֲיֵשׁ לָךְ מֻשָּׂג כַּמָּה קָשֶׁה לְהוֹשִׁיב שְׁמוֹנָה זַאֲטוּטִים בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁעוֹת לְיוֹם, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ?! וְעוֹד לְאַלְּפָם חָכְמָה, וְשֶׁיֵּדְעוּ אֶת הַתַּלְמוּד. וְהָאָבוֹת בּוֹחֲנִים, וּמַבִּיעִים בִּקֹּרֶת. וְאִם אֵינְךָ עוֹמֵד בַּצִּפִּיּוֹת יֵצֵא לְךָ שֵׁם רַע, וְלֹא תַּשִּׂיג תַּלְמִידִים לַזְּמַן הַבָּא..."

פָּנָה הַסָּנֶגוֹר לַשּׁוֹפְטִים: "אִלּוּ הָיָה הַמִּפְעָל שֶׁלּוֹ, וּמַדְפִּיס שְׁטָרוֹת בְּלִי סוֹף, הַאִם הָיָה טוֹרֵחַ כָּךְ וּמְבַזְבֵּז זְמַנּוֹ בַּעֲבוּר מַשְׂכֹּרֶת דַּלָּה כָּל כָּךְ?!"

וְהַמְלַמֵּד זָכָה...

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא, מַה דַּעְתְּךָ עָלָיו?

"מְעַנְיֵן", חִוָּה דַּעְתּוֹ.

הִמְשַׁכְתִּי וְשָׁאַלְתִּי: "אִלּוּ הָיְתָה לְךָ מְכוֹנָה כָּזוֹ בְּמַרְתֵּף בֵּיתְךָ – בְּלִי לַעֲבֹר עַל הַחֹק, כַּמּוּבָן; אִלּוּ הָיִיתָ מְגַלֶּה בְּמַרְתֵּף בֵּיתְךָ מִכְרֵה יַהֲלוֹמִים, הַאִם הָיִיתָ עוֹבֵד כִּמְלַמֵּד?"

"וַדַּאי שֶׁלֹּא", עָנָה. "מַדּוּעַ, בִּגְלַל הַשָּׂכָר הַזָּעוּם?"

צָחַק: "בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה לִי פְּנַאי! לֹא הָיִיתִי חָדֵל מִכְּרִיַּת יַהֲלוֹמִים!"

"אֱמֶת. וְכָעֵת תָּבִין שֶׁאַתָּה הַ'מְלַמֵּד', עָמֵל אַתָּה כָּל הַיּוֹם לִצְבֹּר פְּרוּטוֹתֶיךָ. וְהֵם, עֲמֵלֵי הַתּוֹרָה, כּוֹרִים יַהֲלוֹמִים! וְלֹא בַּעֲבוּרָם בִּלְבַד, אֶלָּא בַּעֲבוּר עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ. שֶׁאִלְמָלֵא תּוֹרָה לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָה לג-כה): אִם לֹא בְּרִיתִי יוֹמָם וְלַיְלָה, חֻקּוֹת שָׁמַיִם וְאֶרֶץ לֹא שַׂמְתִּי (נְדָרִים לב.)

וְהֵן בְּפֵרוּשׁ נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי ח-יא): טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָּהּ, אֵלּוּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת (יְרוּשַׁלְמִי פֵּאָה א-א). וְאַתָּה שׁוֹאֵל מַדּוּעַ אֵינָם עוֹלִים מִן הַמַּרְתֵּף, מַדּוּעַ אֵינָם פּוֹסְקִים מִכְּרִיַּת הַיַּהֲלוֹמִים, כְּדֵי לִהְיוֹת מְלַמְּדִים –

וַאֲנִי מַצִּיעַ לְךָ שֻׁתָּפוּת בְּמִכְרֵה הַיַּהֲלוֹמִים!"

נֵאוֹת, וְתָרַם בְּעַיִן יָפָה.

אֲבָל, יוֹתֵר מִזֶּה:

לְכָל יְהוּדִי מִכְרֵה יַהֲלוֹמִים בְּמַרְתְּפוֹ, וַחֲבָל שֶׁלֹּא לְנַצְּלוֹ...

וְאִם נֶאֱלָץ הוּא לִהְיוֹת גַּם 'מְלַמֵּד', יִרְאֶה לַעֲשׂוֹת תּוֹרָתוֹ קֶבַע וּמְלַאכְתּוֹ עֲרַאי, וְלִכְרוֹת יַהֲלוֹמִים רַבִּים כְּכָל הָאֶפְשָׁר!

וְהַ"כְּתַב סוֹפֵר" זָצָ"ל כָּתַב, שֶׁאָבִיו מָרָן הַ"חֲתַם סוֹפֵר" זָצָ"ל מָצָא אֶת הַהוֹרָאָה בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, וְכָתַב רַשִּׁ"י: כָּתִית לַמָּאוֹר, וְלֹא כָּתִית לַמְנָחוֹת. כִּי בַּגְּמָרָא (ב"ב כה:) אָמְרוּ, שֶׁהָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים יַדְרִים [יִצְטַדֵּד לַדָּרוֹם בִּתְפִלָּתוֹ], שֶׁהַמְּנוֹרָה בַּדָּרוֹם, וְהָרוֹצֶה שֶׁיַּעֲשִׁיר יַצְפִּין, כִּי הַשֻּׁלְחָן בַּצָּפוֹן. הֲרֵי שֶׁהַמְּנוֹרָה וְנֵרוֹתֶיהָ רֶמֶז לַתּוֹרָה, וְהַשֻּׁלְחָן וּלְחָמָיו, וְכֵן הַמְּנָחוֹת, רוֹמְזִים לְעֹשֶׁר וּלְפַרְנָסָה. וְזֶהוּ שֶׁרָמְזָה הַתּוֹרָה: "כָּתִית", יִכְתֹּת עַצְמוֹ וְיַעֲמֹל "לַמָּאוֹר", בִּמְאוֹר תּוֹרָה, שֶׁיַּעֲשֶׂה תּוֹרָתוֹ קֶבַע בַּעֲמַל תּוֹרָה. "לֹא כָּתִית לַמְּנָחוֹת", שֶׁמְּלַאכְתּוֹ יַעֲשֶׂה עֲרַאי, וְזֶה וְזֶה יִתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ. (וְהִגַּדְתָּ)

	ויקהל תשע"ד
	הַמְנַסֶּה - מְקַבֵּל סִיּוּעַ מִמָּרוֹם
	"כָּתִית לַמָּאוֹר" (כז-כ) דָּרַשׁ הָרַב גַלִינְסְקִי: שָׁנִינוּ (קֹהֶלֶת רַבָּה ז-יח): לָמַד אָדָם וְלָמַד, שָׁמַר וְעָשָׂה, וְלֹא הֶחְזִיק תּוֹרָה, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל: "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם" (דְּבָרִים כז-כו), רַחְמָנָא לִצְלַן! זִכַּנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָקִים שִׁבְעָה כּוֹלְלֵי אַבְרֵכִים מְצֻיָּנִים וְלַעֲמֹל בְּהַחְזָקָתָם, לְזַכּוֹת יְהוּדִים לִהְיוֹת תַּמְכִין דְּאוֹרַיְתָא. וְזֶה לֹא פָּשׁוּט, וְלֹא קַל. עֲדַיִן יֵשׁ יְהוּדִים שֶׁאֵינָם מְבִינִים מַדּוּעַ אַבְרֵכִים צְעִירִים וּבְרִיאִים, בַּעֲלֵי מִשְׁפָּחוֹת בְּרוּכוֹת, עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה וְלֹא בַּפַּרְנָסָה. יָשַׁבְתִּי בְּבֵית יְהוּדִי אָמִיד, שֶׁאָמַר לִי: "רְאֵה, מְקַיֵּם אֲנִי פָּסוּק כִּכְתָבוֹ' "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", וּבָרוּךְ הַשֵּׁם לֹא חָסֵר וְאַל יֶחְסַר. אֲבָל תַּסְבִּיר לִי מַדּוּעַ עָלַי לְהַעֲנִיק מִכַּסְפִּי שֶׁעָמַלְתִּי עָלָיו כֹּה קָשׁוֹת לְאַבְרֵךְ שֶׁלֹּא עָמַל וְלֹא יָגַע. אִם תְּשַׁכְנְעֵנִי, אֶתֵּן בְּיָד נְדִיבָה!" אֵין בְּעָיָה, בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי פֹּה. אָמַרְתִּי: "הַסְכֵּת וּשְׁמַע מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה": מִנִּסָּיוֹן, סִפּוּר טוֹב מְמוֹסֵס כָּל הַמְּחִצּוֹת וּמַבְקִיעַ כָּל הַחוֹמוֹת. פָּתַחְתִּי וְסִפַּרְתִּי: הָעִיר הוּצְפָה בִּשְׁטָרוֹת מְזֻיָּפִים. הַמִּשְׁטָרָה נִכְנְסָה לִפְעֻלָּה, גִּיְּסָה מוֹדִיעִין, וְגִלְּתָה שֶׁמְּקוֹר הַזִּיּוּף בְּמַרְתֵּף הַבַּיִת בִּרְחוֹב פְּלוֹנִי. פָּשְׁטוּ הַשּׁוֹטְרִים עַל הַבַּיִת, וְגִלּוּ בְּמַרְתְּפוֹ אֶת מְכוֹנַת הַדְּפוּס וְאֶת גְּלוּפוֹת הַשְּׁטָרוֹת, נְיָרוֹת הַגֶּלֶם וְגִלְיוֹנוֹת מֻדְפָּסִים. עָצְרוּ אֶת בַּעַל הַבַּיִת, מְלַמֵּד עָנִי, שֶׁזָּעַק חָמָס: בִּקֵּשׁ לְהַרְוִיחַ כַּמָּה פְּרוּטוֹת וְהִשְׂכִּיר אֶת הַמַּרְתֵּף, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֶה עָשׂוּ בּוֹ וְאֵין לוֹ חֵלֶק בַּזִּיּוּף! מוּבָן שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרָיו: "חֲזָקָה מַה שֶּׁתַּחַת יַד אָדָם שֶׁלּוֹ הוּא". הֶעֱמִידוּהוּ לְמִשְׁפָּט עַל זִיּוּף וּמִרְמָה וּפְגִיעָה חֲמוּרָה בְּכַלְכָּלַת הַמְּדִינָה. הַתּוֹבֵעַ דָּרַשׁ עֹנֶשׁ מָוֶת. הַסָּנֶגוֹר הֶעֱלָה אֶת הַנֶּאֱשָׁם עַל דּוּכַן הָעֵדִים: "מִמַּה מִּתְפַּרְנֵס אַתָּה?" "מִמְּלַמְּדוּת", אָמַר. "הַסְבֵּר נָא לְבֵית הַמִּשְׁפָּט הַנִּכְבָּד אֶת מַהוּת עֲבוֹדָתְךָ". "אֲנִי מְחַזֵּר אַחַר תַּלְמִידִים, אוֹסֵף כְּשִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה. מְלַמֵּד אוֹתָם מִשְּׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר וְעַד שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב, מִלְּבַד שְׁעָתַיִם בַּצָּהֳרַיִם". "עֶשֶׂר שָׁעוֹת לְיוֹם", צִיֵּן הַסָּנֶגוֹר. "וְכַמָּה אַתָּה מַרְוִיחַ?" "כַּמָּה אֶפְשָׁר לִדְרֹשׁ מֵהוֹרִים עֲנִיִּים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּלִי עַיִן הָרַע שִׁבְעָה וַעֲשָׂרָה יְלָדִים? חֲצִי דִּינָר לְשָׁבוּעַ..." "וּמִזֶּה אַתָּה חַי?" תָּמַהּ הַסָּנֶגוֹר. הֲרֵי זוֹ מַשְׂכֹּרֶת רָעָב! "מִזֶּה אֲנִי חַי? הֲלֹא לֹא כֻּלָּם מְשַׁלְּמִים, וְרַבִּים צוֹבְרִים חוֹב..." "וְהָעֲבוֹדָה קָשָׁה?" הִתְעַנְיֵן הַסָּנֶגוֹר. "עַל כָּל שׂוֹנְאַי! הֲיֵשׁ לָךְ מֻשָּׂג כַּמָּה קָשֶׁה לְהוֹשִׁיב שְׁמוֹנָה זַאֲטוּטִים בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁעוֹת לְיוֹם, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ?! וְעוֹד לְאַלְּפָם חָכְמָה, וְשֶׁיֵּדְעוּ אֶת הַתַּלְמוּד. וְהָאָבוֹת בּוֹחֲנִים, וּמַבִּיעִים בִּקֹּרֶת. וְאִם אֵינְךָ עוֹמֵד בַּצִּפִּיּוֹת יֵצֵא לְךָ שֵׁם רַע, וְלֹא תַּשִּׂיג תַּלְמִידִים לַזְּמַן הַבָּא..." פָּנָה הַסָּנֶגוֹר לַשּׁוֹפְטִים: "אִלּוּ הָיָה הַמִּפְעָל שֶׁלּוֹ, וּמַדְפִּיס שְׁטָרוֹת בְּלִי סוֹף, הַאִם הָיָה טוֹרֵחַ כָּךְ וּמְבַזְבֵּז זְמַנּוֹ בַּעֲבוּר מַשְׂכֹּרֶת דַּלָּה כָּל כָּךְ?!" וְהַמְלַמֵּד זָכָה... מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא, מַה דַּעְתְּךָ עָלָיו? "מְעַנְיֵן", חִוָּה דַּעְתּוֹ. הִמְשַׁכְתִּי וְשָׁאַלְתִּי: "אִלּוּ הָיְתָה לְךָ מְכוֹנָה כָּזוֹ בְּמַרְתֵּף בֵּיתְךָ – בְּלִי לַעֲבֹר עַל הַחֹק, כַּמּוּבָן; אִלּוּ הָיִיתָ מְגַלֶּה בְּמַרְתֵּף בֵּיתְךָ מִכְרֵה יַהֲלוֹמִים, הַאִם הָיִיתָ עוֹבֵד כִּמְלַמֵּד?" "וַדַּאי שֶׁלֹּא", עָנָה. "מַדּוּעַ, בִּגְלַל הַשָּׂכָר הַזָּעוּם?" צָחַק: "בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה לִי פְּנַאי! לֹא הָיִיתִי חָדֵל מִכְּרִיַּת יַהֲלוֹמִים!" "אֱמֶת. וְכָעֵת תָּבִין שֶׁאַתָּה הַ'מְלַמֵּד', עָמֵל אַתָּה כָּל הַיּוֹם לִצְבֹּר פְּרוּטוֹתֶיךָ. וְהֵם, עֲמֵלֵי הַתּוֹרָה, כּוֹרִים יַהֲלוֹמִים! וְלֹא בַּעֲבוּרָם בִּלְבַד, אֶלָּא בַּעֲבוּר עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ. שֶׁאִלְמָלֵא תּוֹרָה לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָה לג-כה): אִם לֹא בְּרִיתִי יוֹמָם וְלַיְלָה, חֻקּוֹת שָׁמַיִם וְאֶרֶץ לֹא שַׂמְתִּי (נְדָרִים לב.) וְהֵן בְּפֵרוּשׁ נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי ח-יא): טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָּהּ, אֵלּוּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת (יְרוּשַׁלְמִי פֵּאָה א-א). וְאַתָּה שׁוֹאֵל מַדּוּעַ אֵינָם עוֹלִים מִן הַמַּרְתֵּף, מַדּוּעַ אֵינָם פּוֹסְקִים מִכְּרִיַּת הַיַּהֲלוֹמִים, כְּדֵי לִהְיוֹת מְלַמְּדִים – וַאֲנִי מַצִּיעַ לְךָ שֻׁתָּפוּת בְּמִכְרֵה הַיַּהֲלוֹמִים!" נֵאוֹת, וְתָרַם בְּעַיִן יָפָה. אֲבָל, יוֹתֵר מִזֶּה: לְכָל יְהוּדִי מִכְרֵה יַהֲלוֹמִים בְּמַרְתְּפוֹ, וַחֲבָל שֶׁלֹּא לְנַצְּלוֹ... וְאִם נֶאֱלָץ הוּא לִהְיוֹת גַּם 'מְלַמֵּד', יִרְאֶה לַעֲשׂוֹת תּוֹרָתוֹ קֶבַע וּמְלַאכְתּוֹ עֲרַאי, וְלִכְרוֹת יַהֲלוֹמִים רַבִּים כְּכָל הָאֶפְשָׁר! וְהַ"כְּתַב סוֹפֵר" זָצָ"ל כָּתַב, שֶׁאָבִיו מָרָן הַ"חֲתַם סוֹפֵר" זָצָ"ל מָצָא אֶת הַהוֹרָאָה בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, וְכָתַב רַשִּׁ"י: כָּתִית לַמָּאוֹר, וְלֹא כָּתִית לַמְנָחוֹת. כִּי בַּגְּמָרָא (ב"ב כה:) אָמְרוּ, שֶׁהָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים יַדְרִים [יִצְטַדֵּד לַדָּרוֹם בִּתְפִלָּתוֹ], שֶׁהַמְּנוֹרָה בַּדָּרוֹם, וְהָרוֹצֶה שֶׁיַּעֲשִׁיר יַצְפִּין, כִּי הַשֻּׁלְחָן בַּצָּפוֹן. הֲרֵי שֶׁהַמְּנוֹרָה וְנֵרוֹתֶיהָ רֶמֶז לַתּוֹרָה, וְהַשֻּׁלְחָן וּלְחָמָיו, וְכֵן הַמְּנָחוֹת, רוֹמְזִים לְעֹשֶׁר וּלְפַרְנָסָה. וְזֶהוּ שֶׁרָמְזָה הַתּוֹרָה: "כָּתִית", יִכְתֹּת עַצְמוֹ וְיַעֲמֹל "לַמָּאוֹר", בִּמְאוֹר תּוֹרָה, שֶׁיַּעֲשֶׂה תּוֹרָתוֹ קֶבַע בַּעֲמַל תּוֹרָה. "לֹא כָּתִית לַמְּנָחוֹת", שֶׁמְּלַאכְתּוֹ יַעֲשֶׂה עֲרַאי, וְזֶה וְזֶה יִתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ. (וְהִגַּדְתָּ)