Otzarot-Article

"וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו" (מה-ג) בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צג-י): אָמַר רַבִּי אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְלָא, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה. וּמַה יוֹסֵף קְטַנָּן שֶׁל שְׁבָטִים לֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲמֹד מִפְּנֵי תּוֹכַחְתּוֹ, כְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹכִיחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מָה שֶׁהוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְיֵשׁ לְהָבִין, מַהוּ "לְפִי מָה שֶׁהוּא". וְהַדָּבָר יוּבַן בְּמָשָׁל.

בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מִתְקַיְּמִים אִמּוּנֵי הַצָּבָא בְּמָחוֹז אַחֵר שֶׁל הַמֶּלֶךְ. לְאַחַר שֶׁהַמְמֻנִּים מָצְאוּ אֶת הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים, הֵם מְגַדְּרִים אוֹתוֹ חִישׁ מַהֵר, הָאֳהָלִים נִמְתָּחִים, וּבְתוֹךְ שָׁעוֹת סְפוּרוֹת מוּקָם הַמַּחֲנֶה. בְּרַם הַמְפַקְּדִים, רָמֵי הַדֶּרֶג, זוֹכִים לְדִיּוּר בָּעִיר עַצְמָהּ לְפִי כְּבוֹדָם וּמַעֲלָתָם. מִשְׁלַחַת מְיֻחֶדֶת סוֹקֶרֶת אֶת בָּתֵּי הָעֲשִׁירִים וְטִירוֹתֵיהֶם, וּמַפְקִיעָה מִזֶּה חֶדֶר, מֵרֵעֵהוּ שְׁנַיִם וּמֵהָאַחֵר אֲגַף שָׁלֵם. הַכֹּל לְפִי גֹּדֶל הַדִּירוֹת וְגֹדֶל הַמִּשְׁפָּחוֹת. כָּךְ יִנָּתֵן הַחֶדֶר לְקָצִין זוּטָר, שְׁנֵי הַחֲדָרִים לְקָצִין גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, וְהָאֲגַף - לַמְּפַקֵּד הָעֶלְיוֹן.

נֶעֱצֶרֶת כִּרְכַּרְתּוֹ שֶׁל הַקָּצִין הָעֶלְיוֹן לְיַד טִירַת הֶעָשִׁיר, מְשָׁרְתוֹ יוֹרֵד וְנוֹקֵשׁ בַּדֶּלֶת: "בָּאתִי לְקַבֵּל לְיָדַי אֶת הָאֲגַף", הוּא אוֹמֵר.

מֵשִׁיב לוֹ הֶעָשִׁיר: "לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ שֶׁנָּפְלָה כָּאן טָעוּת מְצַעֶרֶת".

"טָעוּת?!" נֶחְרַד הַמְּשָׁרֵת, "אֵיזוֹ טָעוּת?"

וְהֶעָשִׁיר מַסְבִּיר: "מֵחֲבֵרִי נָטְלוּ חֶדֶר אֶחָד בִּלְבַד עַל כֵּן לֹא יִתָּכֵן שֶׁמִּמֶּנִּי יַחְרִימוּ אֲגַף שָׁלֵם".

נִרְגַּע הַמְּשָׁרֵת וְהֵשִׁיב בְּחִיּוּךְ: "אִם כָּךְ, לֹא נָפְלָה כָּל טָעוּת. הַמִּשְׁלַחַת בְּוַדַּאי עָשְׂתָה אֶת מְלַאכְתָּהּ נֶאֱמָנָה וְאִם תִּבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן תִּמְצָא, שֶׁדִּירָתוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ קְטַנָּה יוֹתֵר אוֹ שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ גְּדוֹלָה יוֹתֵר. וּבְכָל אֶחָד מִן הַמִּקְרִים הַלָּלוּ לֹא יָכְלוּ לִטּוֹל מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶדֶר אֶחָד.

וְהַנִּמְשָׁל: יָבוֹא אָדָם לַמָּרוֹם וְיִדָּרֵשׁ לְהַצִּיג בְּקִיאוּת וִידִיעָה נִרְחֶבֶת בְּכָל מַסֶּכְתּוֹת הַשַּׁ"ס. הִתְנַצְּלוּתוֹ שֶׁהָיָה טָרוּד בְּמִחְיָתוֹ וּבַעֲסָקָיו לֹא תִּתְקַבֵּל, וְיִדָּחֶה מִגַּן עֵדֶן. יִתְמַרְמֵר וְיֹאמַר: "פְּלוֹנִי נִדְרַשׁ לְהַצִּיג יְדִיעָה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וְתוּ לֹא, וּמַדּוּעַ אֵין בּוֹחֲנִים אוֹתִי עַל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, זוֹכֶה הָיִיתִי לְגַן עֵדֶן בְּלֹא סוֹף". וּמְשִׁיבִים לוֹ: לִפְלוֹנִי כִּשְׁרוֹנוֹת מְעַטִּים - 'דִּירָה קְטַנָּה' - וְחַיָּב הָיָה לְנַצֵּל אוֹתָם לִכְדֵי חַיָּיו. מִמֵּילָא לֹא תָּבְעוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְדִיעָה מוּעֶטֶת שֶׁהִיא בְּגֶדֶר 'חֶדֶר אֶחָד'. אֲבָל אַתָּה, הֵן קִבַּלְתָּ כִּשְׁרוֹנוֹת רַבִּים כָּל כָּךְ, 'דִּירָה רַחֲבַת יָדַיִם לְךָ', וְדַי הָיָה לְךָ לְנַצֵּל מִעוּטָם לְפַרְנָסָתְךָ. לְפִיכָךְ נִתְבָּע אַתָּה לְהַרְאוֹת אֶת הָאֲגַף שֶׁיִחַדְתָּ לַעֲבוֹדַת ה', וְלֹא נִסְתַּפֵּק בְּפָחוֹת.

וְזוֹ כַּוָּנַת הַמִּדְרָשׁ עַל הַכָּתוּב "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" (תְּהִלִּים נ-כא) יַגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁבּוֹ יוֹכִיחַ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּל אֶחָד לְפִי מָה שֶׁהוּא, כְּלוֹמַר יִתְבְּעוּ מִמֶּנּוּ יְדִיעַת תּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹת לְפִי כִּשְׁרוֹנוֹתָיו שֶׁלּוֹ, וְאִם לֹא נִצְּלָם בִּמְלוֹאָם - אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְלִמָּה. (ח"ח הֶחָדָשׁ, שֵׁם עוֹלָם)

	תרומה תשע"ד
	כָּאן מוֹכְרִים דָּגִים טְרִיִּים
	"וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה" (מז-י) יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַּרְעֹה "וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו" (מה-ג) בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צג-י): אָמַר רַבִּי אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְלָא, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה. וּמַה יוֹסֵף קְטַנָּן שֶׁל שְׁבָטִים לֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲמֹד מִפְּנֵי תּוֹכַחְתּוֹ, כְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹכִיחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מָה שֶׁהוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְיֵשׁ לְהָבִין, מַהוּ "לְפִי מָה שֶׁהוּא". וְהַדָּבָר יוּבַן בְּמָשָׁל. בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מִתְקַיְּמִים אִמּוּנֵי הַצָּבָא בְּמָחוֹז אַחֵר שֶׁל הַמֶּלֶךְ. לְאַחַר שֶׁהַמְמֻנִּים מָצְאוּ אֶת הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים, הֵם מְגַדְּרִים אוֹתוֹ חִישׁ מַהֵר, הָאֳהָלִים נִמְתָּחִים, וּבְתוֹךְ שָׁעוֹת סְפוּרוֹת מוּקָם הַמַּחֲנֶה. בְּרַם הַמְפַקְּדִים, רָמֵי הַדֶּרֶג, זוֹכִים לְדִיּוּר בָּעִיר עַצְמָהּ לְפִי כְּבוֹדָם וּמַעֲלָתָם. מִשְׁלַחַת מְיֻחֶדֶת סוֹקֶרֶת אֶת בָּתֵּי הָעֲשִׁירִים וְטִירוֹתֵיהֶם, וּמַפְקִיעָה מִזֶּה חֶדֶר, מֵרֵעֵהוּ שְׁנַיִם וּמֵהָאַחֵר אֲגַף שָׁלֵם. הַכֹּל לְפִי גֹּדֶל הַדִּירוֹת וְגֹדֶל הַמִּשְׁפָּחוֹת. כָּךְ יִנָּתֵן הַחֶדֶר לְקָצִין זוּטָר, שְׁנֵי הַחֲדָרִים לְקָצִין גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, וְהָאֲגַף - לַמְּפַקֵּד הָעֶלְיוֹן. נֶעֱצֶרֶת כִּרְכַּרְתּוֹ שֶׁל הַקָּצִין הָעֶלְיוֹן לְיַד טִירַת הֶעָשִׁיר, מְשָׁרְתוֹ יוֹרֵד וְנוֹקֵשׁ בַּדֶּלֶת: "בָּאתִי לְקַבֵּל לְיָדַי אֶת הָאֲגַף", הוּא אוֹמֵר. מֵשִׁיב לוֹ הֶעָשִׁיר: "לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ שֶׁנָּפְלָה כָּאן טָעוּת מְצַעֶרֶת". "טָעוּת?!" נֶחְרַד הַמְּשָׁרֵת, "אֵיזוֹ טָעוּת?" וְהֶעָשִׁיר מַסְבִּיר: "מֵחֲבֵרִי נָטְלוּ חֶדֶר אֶחָד בִּלְבַד עַל כֵּן לֹא יִתָּכֵן שֶׁמִּמֶּנִּי יַחְרִימוּ אֲגַף שָׁלֵם". נִרְגַּע הַמְּשָׁרֵת וְהֵשִׁיב בְּחִיּוּךְ: "אִם כָּךְ, לֹא נָפְלָה כָּל טָעוּת. הַמִּשְׁלַחַת בְּוַדַּאי עָשְׂתָה אֶת מְלַאכְתָּהּ נֶאֱמָנָה וְאִם תִּבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן תִּמְצָא, שֶׁדִּירָתוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ קְטַנָּה יוֹתֵר אוֹ שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ גְּדוֹלָה יוֹתֵר. וּבְכָל אֶחָד מִן הַמִּקְרִים הַלָּלוּ לֹא יָכְלוּ לִטּוֹל מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶדֶר אֶחָד. וְהַנִּמְשָׁל: יָבוֹא אָדָם לַמָּרוֹם וְיִדָּרֵשׁ לְהַצִּיג בְּקִיאוּת וִידִיעָה נִרְחֶבֶת בְּכָל מַסֶּכְתּוֹת הַשַּׁ"ס. הִתְנַצְּלוּתוֹ שֶׁהָיָה טָרוּד בְּמִחְיָתוֹ וּבַעֲסָקָיו לֹא תִּתְקַבֵּל, וְיִדָּחֶה מִגַּן עֵדֶן. יִתְמַרְמֵר וְיֹאמַר: "פְּלוֹנִי נִדְרַשׁ לְהַצִּיג יְדִיעָה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וְתוּ לֹא, וּמַדּוּעַ אֵין בּוֹחֲנִים אוֹתִי עַל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, זוֹכֶה הָיִיתִי לְגַן עֵדֶן בְּלֹא סוֹף". וּמְשִׁיבִים לוֹ: לִפְלוֹנִי כִּשְׁרוֹנוֹת מְעַטִּים - 'דִּירָה קְטַנָּה' - וְחַיָּב הָיָה לְנַצֵּל אוֹתָם לִכְדֵי חַיָּיו. מִמֵּילָא לֹא תָּבְעוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְדִיעָה מוּעֶטֶת שֶׁהִיא בְּגֶדֶר 'חֶדֶר אֶחָד'. אֲבָל אַתָּה, הֵן קִבַּלְתָּ כִּשְׁרוֹנוֹת רַבִּים כָּל כָּךְ, 'דִּירָה רַחֲבַת יָדַיִם לְךָ', וְדַי הָיָה לְךָ לְנַצֵּל מִעוּטָם לְפַרְנָסָתְךָ. לְפִיכָךְ נִתְבָּע אַתָּה לְהַרְאוֹת אֶת הָאֲגַף שֶׁיִחַדְתָּ לַעֲבוֹדַת ה', וְלֹא נִסְתַּפֵּק בְּפָחוֹת. וְזוֹ כַּוָּנַת הַמִּדְרָשׁ עַל הַכָּתוּב "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" (תְּהִלִּים נ-כא) יַגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁבּוֹ יוֹכִיחַ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּל אֶחָד לְפִי מָה שֶׁהוּא, כְּלוֹמַר יִתְבְּעוּ מִמֶּנּוּ יְדִיעַת תּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹת לְפִי כִּשְׁרוֹנוֹתָיו שֶׁלּוֹ, וְאִם לֹא נִצְּלָם בִּמְלוֹאָם - אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְלִמָּה. (ח"ח הֶחָדָשׁ, שֵׁם עוֹלָם)