Otzarot-Article

"אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים" (יט-לא) בְּשֵׁם הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין אָמְרוּ: 'אוֹבוֹת', מִלְּשׁוֹן "רְצוֹנוֹת" 'וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלוֹת'; 'יִדְּעוֹנִים' מִלְּשׁוֹן "יְדִיעוֹת" הַיּוֹדְעִים הַכֹּל. וְרֶמֶז הוּא, לְלַמֵּד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ שֶׁבְּלִמּוּד הַתּוֹרָה דַּי רַק בְּ'אוֹבוֹת וְיִדְּעוֹנִים', דְּהַיְנוּ רְצוֹן טוֹב וִידִיעַת הַתּוֹרָה, אֶלָּא בְּנוֹסָף צָרִיךְ גַּם לְקַיְּמָהּ מַמָּשׁ.

גַּם הַרְבָּצַת תּוֹרָה לְתַלְמִידִים הוּא בִּבְחִינַת קִיּוּם הַתּוֹרָה בְּפֹעַל, שֶׁהֲרֵי עַל יָדָהּ נוֹטְעִים בְּקֶרֶב הַתַּלְמִידִים יְסוֹדוֹת וְשָׁרָשִׁים בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.

שָׁמַעְתִּי סִפּוּר מֻפְלָא עַל אִישִׁיּוּת חִנּוּכִית דְּגוּלָה, וּרְאוּיִים הַדְּבָרִים לְפִרְסוּם כְּדֵי לִלְמֹד מֵהֶם לֶקַח וּמוּסָר.

הַמְדֻבָּר בִּמְלַמֵּד בְּ'חֵידֶר', שֶׁהַמְנַהֵל שֶׁלּוֹ הֵעִיד שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים הַשָּׁנִים שֶׁהוּא לִמֵּד, לֹא אִחֵר וְלוּ פַּעַם אַחַת לִתְחִלַּת הַשִּׁעוּר.

חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל כָּל רֶגַע הָיְתָה אֶצְלוֹ מִן הַמְפֻרְסָמוֹת, וְכָל הַמְלַמְּדִים בַּ'חֵידֶר' הִכִּירוּ אוֹתוֹ כְּאֶחָד שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ שֶׁיְּאַחֵר לַשִּׁעוּר. פָּשׁוּט לֹא שַׁיָּךְ.

וְהִנֵּה, מְסַפֵּר הַמְנַהֵל, קָרָה פַּעַם וְהַמְלַמֵּד לֹא הִגִּיעַ בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה לִתְחִלַּת הַלִּמּוּדִים, אֶלָּא אִחֵר בְּרֶבַע שָׁעָה. הַדָּבָר הָיָה לְפֶלֶא גָּדוֹל, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי צֹרֶךְ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן: מַה יּוֹם מִשְּׁלֹשִׁים הַשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ?

תְּשׁוּבַת הַמְלַמֵּד הָיְתָה, שֶׁבַּלַּיְלָה אֵרְעָה פְּרִיצָה לְבֵיתוֹ, וְהַדָּבָר גָּרַם לוֹ לְצַעַר רַב, וּבְגִין זֶה הִתְאַחֵר מִלְּהַגִּיעַ בַּזְּמַן לַשִּׁעוּר.

'הִנְנִי מְאַחֵל לְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמַלֵּא חֶסְרוֹנְךָ, וְיָשִׁיב לְךָ אֶת הַמָּמוֹן שֶׁנִּגְנַב לְךָ', אָמַר הַמְנַהֵל.

בְּרֶגַע זֶה נִנְעַר הַמְלַמֵּד מִמְּקוֹמוֹ וְהֵשִׁיב לַמְנַהֵל: 'וְכִי זָקוּק אֲנִי לְתַנְחוּמִים עַל הַמָּמוֹן שֶׁנִּגְנַב לִי? הַאִם חוֹשֵׁב אַתָּה, מְנַהֲלִי הַיָּקָר, שֶׁבְּגִין הֶפְסֵד מָמוֹן הָיִיתִי מִצְטַעֵר כָּל כָּךְ, עַד כְּדֵי אִחוּר לַשִּׁעוּר'?

עַכְשָׁו כְּבָר לֹא הֵבִין הַמְנַהֵל אֶת כַּוָּנַת הַמְלַמֵּד. 'אָז מַה גָּרַם לְךָ צַעַר כֹּה גָּדוֹל'? - הִתְפַּלֵּא. וְהַמְלַמֵּד הֵשִׁיב: נָכוֹן שֶׁבְּמַהֲלַךְ הַפְּרִיצָה נִגְנְבוּ מִבֵּיתִי גַּם כֶּסֶף וְתַכְשִׁיטִים לָרֹב, אֲבָל לֹא עַל כָּךְ הִצְטַעַרְתִּי. יָדַעְתִּי שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הַמָּמוֹן נִגְזָרִים עַל הָאָדָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהַכֹּל מִשָּׁמַיִם, וְאֵין לְהִצְטַעֵר וְלִבְכּוֹת עַל כָּךְ.

עַל מָה אֵפוֹא הִצְטַעַרְתִּי? - בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים עָרַכְתִּי מִבְחָן לְתַלְמִידֵי הַכִּתָּה, וַהֲרֵי יָדוּעַ לְךָ שֶׁאֲנִי מַשְׁקִיעַ מַאֲמַצִּים רַבִּים בִּבְדִיקַת הַתְּשׁוּבוֹת, תּוֹךְ שֶׁאֲנִי מַקְפִּיד שֶׁהַצִּיּוּן יִהְיֶה מְדֻיָּק עַד מְאֹד; לִפְעָמִים אֲנִי מוֹסִיף עַל תְּשׁוּבוֹת הַיֶּלֶד, כּוֹתֵב לוֹ הֶעָרוֹת שֶׁיְּעוֹדְדוּ אוֹתוֹ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה; יֵשׁ וַאֲנִי מְצָרֵף לוֹ תּוֹסָפוֹת חֲשׁוּבוֹת, וּבְקִצּוּר: הַבְּדִיקָה שֶׁלִּי אֵינֶנָּה סְתָם בְּדִיקָה. הִיא בְּדִיקָה מַעֲמִיקָה מְאֹד.

אֶמֶשׁ סִיַּמְתִּי לִבְדֹּק אֶת עֶשְׂרוֹת הַמִּבְחָנִים לְאַחַר הַשְׁקָעָה מְרֻבָּה, וְהִנַּחְתִּי אֶת הַחֲבִילָה בַּתִּיק שֶׁלִּי, כְּדֵי לְמָסְרָהּ לַמָּחֳרָת לַתַּלְמִידִים. בַּחֲבִילָה זוֹ מֻנַּחַת, כָּאָמוּר, הַשְׁקָעָה גְּדוֹלָה, וְרַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ אֶת מִדַּת הַמַּאֲמַצִּים שֶׁלִּי בְּעִנְיָן זֶה.

כְּשֶׁקַּמְתִּי בַּבֹּקֶר, וְרָאִיתִי שֶׁהָיְתָה פְּרִיצָה בַּבַּיִת, הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁרָצִיתִי לִבְדֹּק הוּא, לֹא אִם הַתַּכְשִׁיטִים נִשְׁאֲרוּ בִּמְקוֹמָם, אֶלָּא הַאִם הַתִּיק עִם הַמִּבְחָנִים נִגְנַב אַף הוּא. וּכְשֶׁרָאִיתִי שֶׁהַתִּיק נִגְנַב, כִּמְעַט וּפָרְחָה נִשְׁמָתִי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהֵרָגַע מֵהָעֻבְדָּה שֶׁהַמִּבְחָנִים הָלְכוּ לְאִבּוּד.

וְלָכֵן אִחַרְתִּי רֶבַע שָׁעָה לַתַּלְמוּד תּוֹרָה.

עַכְשָׁו יָרַד הַמְנַהֵל לְעֹמֶק דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמְלַמֵּד, וְהֵבִין שֶׁנִּחוּמָיו בְּקֶשֶׁר לְעִנְיְנֵי הַמָּמוֹן לֹא הָיוּ בִּמְקוֹמָם...

לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס הַמְלַמֵּד לְכִתָּתוֹ, אָמַר - בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת - "רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ כַּמָּה מַאֲמַצִּים הִשְׁקַעְתִּי בַּחֲבִילַת הַמִּבְחָנִים הַזּוֹ, וְלָכֵן אֲנִי מִתְפַּלֵּל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה אִתִּי חֶסֶד, וּבְרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים יִגְרֹם שֶׁהַתִּיק הַזֶּה יִמָּצֵא".

אֲבָל הַסִּפּוּר עוֹד לֹא נִגְמַר.

מְסִירוּתוֹ שֶׁל מְלַמֵּד לְתַלְמִידָיו הָיְתָה כֹּה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁמְּסִירוּת זוֹ עָבְרָה גַּם לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וּלְאִשְׁתּוֹ. וְכָךְ, לְבַד מֵהָעֻבְדָּה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא אִחֵר לְהַגִּיעַ לַשִּׁעוּר, גַּם אִשְׁתּוֹ מֵעוֹלָם לֹא הִתְקַשְּׁרָה לַ'חֵידֶר' כְּדֵי לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ.

עַל מַכְשִׁיר טֶלֶפוֹן נַיָּד שֶׁיִּמָּצֵא בְּכִיסוֹ - אֵין מַה לְּדַבֵּר; אֲבָל גַּם דֶּרֶךְ הַטֶּלֶפוֹן הָרָגִיל, אִשְׁתּוֹ לֹא הִתְקַשְּׁרָה מֵעוֹלָם. הִיא יָדְעָה שֶׁהַזְּמַן שֶׁבּוֹ הוּא נִמְצָא בַּ'חֵידֶר' הוּא קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים, וְאָסוּר לְהַפְרִיעַ לוֹ.

וְהִנֵּה, בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר שֶׁבּוֹ אִחֵר הַמְּלַמֵּד לַשִּׁעוּר, מִתְקַשֶּׁרֶת אִשְׁתּוֹ בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר, וּמוֹדִיעָה לַמְנַהֵל שֶׁיֵּשׁ לָהּ הוֹדָעָה דְּחוּפָה מְאֹד לְבַעְלָהּ, וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת שֶׁיִּגַּשׁ אֵלָיו בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר, וְיִמְסֹר לוֹ אֶת הַהוֹדָעָה.

'מַה קָּרָה'? - שָׁאַל הַמְנַהֵל בְּבֶהָלָה. 'לֵךְ וְתוֹדִיעַ לוֹ שֶׁמָּצָאתִי אֶת הַתִּיק עִם הַמִּבְחָנִים, וְהַכֹּל בְּסֵדֶר', בִּקְּשָׁה הָאִשָּׁה.

מַה מִּתְבָּרֵר? - כְּשֶׁרָאֲתָה הָאִשָּׁה הַמְּסוּרָה אֶת עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ הָעֲצוּמָה שֶׁהָיְתָה לְבַעְלָהּ כְּתוֹצָאָה מִגְּנֵבַת הַמִּבְחָנִים, הֶחְלִיטָה לְהַשְׁקִיעַ מַאֲמַצִּים בְּחִפּוּשׂ אַחַר הַתִּיק.

הִיא הֶעֶלְתָה בְּדַעְתָּהּ, שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁהַגַּנָּבִים פָּתְחוּ אֶת תִּיק הַמִּבְחָנִים, וּמִשֶּׁרָאוּ שֶׁאֵין שָׁם כֶּסֶף וְלֹא תַּכְשִׁיטִים, הִשְׁלִיכוּהוּ לְפַח הָאַשְׁפָּה הַקָּרוֹב.

הִיא יוֹרֶדֶת לְמַטָּה כְּדֵי לְחַפֵּשׂ בְּפַח הָאַשְׁפָּה שֶׁל הַבִּנְיָן, וּבְדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע רוֹקֵן רֶכֶב הָאַשְׁפָּה הָעִירוֹנִי אֶת תְּכוּלַת הַפַּח, וְהִתְכּוֹנֵן לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ.

הָאִשָּׁה לֹא מִתְיָאֶשֶׁת, וּמְסַמֶּנֶת לַנֶּהָג לַעֲצֹר לְרֶגַע, וּכְשֶׁהוּא עוֹצֵר - הִיא מַכְנִיסָה אֶת רֹאשָׁהּ אֶל עֲרֵמוֹת הַזֶּבֶל שֶׁבָּרֶכֶב, וּבוֹדֶקֶת... וּמוֹצֵאת אֶת הַתִּיק הַנִּכְסָף כְּשֶׁהוּא מֻנָּח שָׁם, בְּתוֹךְ הַזֶּבֶל...

כְּשֶׁנִּכְנַס הַמְנַהֵל לַכִּתָּה וְהוֹדִיעַ לַמְלַמֵּד אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, כִּמְעַט וּפָרְחָה נִשְׁמָתוֹ בַּשֵּׁנִית...

רָאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת מְסִירוּתוֹ שֶׁל מְלַמֵּד זֶה לְתַלְמִידָיו, וְרָאָה גַּם שֶׁהַמִּבְחָנִים חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו יוֹתֵר מִכָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם, וְסִיֵּעַ לוֹ בְּאֹפֶן עַל-טִבְעִי לִמְצֹא אֶת הָאֲבֵדָה הַחֲשׁוּבָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	משפטים תשע"ד
	עִמּוּת בְּבֵית הַסֹּהַר
	"אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים" (יט-לא) בְּשֵׁם הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין אָמְרוּ: 'אוֹבוֹת', מִלְּשׁוֹן "רְצוֹנוֹת" 'וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלוֹת'; 'יִדְּעוֹנִים' מִלְּשׁוֹן "יְדִיעוֹת" הַיּוֹדְעִים הַכֹּל. וְרֶמֶז הוּא, לְלַמֵּד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ שֶׁבְּלִמּוּד הַתּוֹרָה דַּי רַק בְּ'אוֹבוֹת וְיִדְּעוֹנִים', דְּהַיְנוּ רְצוֹן טוֹב וִידִיעַת הַתּוֹרָה, אֶלָּא בְּנוֹסָף צָרִיךְ גַּם לְקַיְּמָהּ מַמָּשׁ. גַּם הַרְבָּצַת תּוֹרָה לְתַלְמִידִים הוּא בִּבְחִינַת קִיּוּם הַתּוֹרָה בְּפֹעַל, שֶׁהֲרֵי עַל יָדָהּ נוֹטְעִים בְּקֶרֶב הַתַּלְמִידִים יְסוֹדוֹת וְשָׁרָשִׁים בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. שָׁמַעְתִּי סִפּוּר מֻפְלָא עַל אִישִׁיּוּת חִנּוּכִית דְּגוּלָה, וּרְאוּיִים הַדְּבָרִים לְפִרְסוּם כְּדֵי לִלְמֹד מֵהֶם לֶקַח וּמוּסָר. הַמְדֻבָּר בִּמְלַמֵּד בְּ'חֵידֶר', שֶׁהַמְנַהֵל שֶׁלּוֹ הֵעִיד שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים הַשָּׁנִים שֶׁהוּא לִמֵּד, לֹא אִחֵר וְלוּ פַּעַם אַחַת לִתְחִלַּת הַשִּׁעוּר. חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל כָּל רֶגַע הָיְתָה אֶצְלוֹ מִן הַמְפֻרְסָמוֹת, וְכָל הַמְלַמְּדִים בַּ'חֵידֶר' הִכִּירוּ אוֹתוֹ כְּאֶחָד שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ שֶׁיְּאַחֵר לַשִּׁעוּר. פָּשׁוּט לֹא שַׁיָּךְ. וְהִנֵּה, מְסַפֵּר הַמְנַהֵל, קָרָה פַּעַם וְהַמְלַמֵּד לֹא הִגִּיעַ בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה לִתְחִלַּת הַלִּמּוּדִים, אֶלָּא אִחֵר בְּרֶבַע שָׁעָה. הַדָּבָר הָיָה לְפֶלֶא גָּדוֹל, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי צֹרֶךְ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן: מַה יּוֹם מִשְּׁלֹשִׁים הַשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ? תְּשׁוּבַת הַמְלַמֵּד הָיְתָה, שֶׁבַּלַּיְלָה אֵרְעָה פְּרִיצָה לְבֵיתוֹ, וְהַדָּבָר גָּרַם לוֹ לְצַעַר רַב, וּבְגִין זֶה הִתְאַחֵר מִלְּהַגִּיעַ בַּזְּמַן לַשִּׁעוּר. 'הִנְנִי מְאַחֵל לְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמַלֵּא חֶסְרוֹנְךָ, וְיָשִׁיב לְךָ אֶת הַמָּמוֹן שֶׁנִּגְנַב לְךָ', אָמַר הַמְנַהֵל. בְּרֶגַע זֶה נִנְעַר הַמְלַמֵּד מִמְּקוֹמוֹ וְהֵשִׁיב לַמְנַהֵל: 'וְכִי זָקוּק אֲנִי לְתַנְחוּמִים עַל הַמָּמוֹן שֶׁנִּגְנַב לִי? הַאִם חוֹשֵׁב אַתָּה, מְנַהֲלִי הַיָּקָר, שֶׁבְּגִין הֶפְסֵד מָמוֹן הָיִיתִי מִצְטַעֵר כָּל כָּךְ, עַד כְּדֵי אִחוּר לַשִּׁעוּר'? עַכְשָׁו כְּבָר לֹא הֵבִין הַמְנַהֵל אֶת כַּוָּנַת הַמְלַמֵּד. 'אָז מַה גָּרַם לְךָ צַעַר כֹּה גָּדוֹל'? - הִתְפַּלֵּא. וְהַמְלַמֵּד הֵשִׁיב: נָכוֹן שֶׁבְּמַהֲלַךְ הַפְּרִיצָה נִגְנְבוּ מִבֵּיתִי גַּם כֶּסֶף וְתַכְשִׁיטִים לָרֹב, אֲבָל לֹא עַל כָּךְ הִצְטַעַרְתִּי. יָדַעְתִּי שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הַמָּמוֹן נִגְזָרִים עַל הָאָדָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהַכֹּל מִשָּׁמַיִם, וְאֵין לְהִצְטַעֵר וְלִבְכּוֹת עַל כָּךְ. עַל מָה אֵפוֹא הִצְטַעַרְתִּי? - בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים עָרַכְתִּי מִבְחָן לְתַלְמִידֵי הַכִּתָּה, וַהֲרֵי יָדוּעַ לְךָ שֶׁאֲנִי מַשְׁקִיעַ מַאֲמַצִּים רַבִּים בִּבְדִיקַת הַתְּשׁוּבוֹת, תּוֹךְ שֶׁאֲנִי מַקְפִּיד שֶׁהַצִּיּוּן יִהְיֶה מְדֻיָּק עַד מְאֹד; לִפְעָמִים אֲנִי מוֹסִיף עַל תְּשׁוּבוֹת הַיֶּלֶד, כּוֹתֵב לוֹ הֶעָרוֹת שֶׁיְּעוֹדְדוּ אוֹתוֹ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה; יֵשׁ וַאֲנִי מְצָרֵף לוֹ תּוֹסָפוֹת חֲשׁוּבוֹת, וּבְקִצּוּר: הַבְּדִיקָה שֶׁלִּי אֵינֶנָּה סְתָם בְּדִיקָה. הִיא בְּדִיקָה מַעֲמִיקָה מְאֹד. אֶמֶשׁ סִיַּמְתִּי לִבְדֹּק אֶת עֶשְׂרוֹת הַמִּבְחָנִים לְאַחַר הַשְׁקָעָה מְרֻבָּה, וְהִנַּחְתִּי אֶת הַחֲבִילָה בַּתִּיק שֶׁלִּי, כְּדֵי לְמָסְרָהּ לַמָּחֳרָת לַתַּלְמִידִים. בַּחֲבִילָה זוֹ מֻנַּחַת, כָּאָמוּר, הַשְׁקָעָה גְּדוֹלָה, וְרַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ אֶת מִדַּת הַמַּאֲמַצִּים שֶׁלִּי בְּעִנְיָן זֶה. כְּשֶׁקַּמְתִּי בַּבֹּקֶר, וְרָאִיתִי שֶׁהָיְתָה פְּרִיצָה בַּבַּיִת, הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁרָצִיתִי לִבְדֹּק הוּא, לֹא אִם הַתַּכְשִׁיטִים נִשְׁאֲרוּ בִּמְקוֹמָם, אֶלָּא הַאִם הַתִּיק עִם הַמִּבְחָנִים נִגְנַב אַף הוּא. וּכְשֶׁרָאִיתִי שֶׁהַתִּיק נִגְנַב, כִּמְעַט וּפָרְחָה נִשְׁמָתִי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהֵרָגַע מֵהָעֻבְדָּה שֶׁהַמִּבְחָנִים הָלְכוּ לְאִבּוּד. וְלָכֵן אִחַרְתִּי רֶבַע שָׁעָה לַתַּלְמוּד תּוֹרָה. עַכְשָׁו יָרַד הַמְנַהֵל לְעֹמֶק דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמְלַמֵּד, וְהֵבִין שֶׁנִּחוּמָיו בְּקֶשֶׁר לְעִנְיְנֵי הַמָּמוֹן לֹא הָיוּ בִּמְקוֹמָם... לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס הַמְלַמֵּד לְכִתָּתוֹ, אָמַר - בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת - "רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ כַּמָּה מַאֲמַצִּים הִשְׁקַעְתִּי בַּחֲבִילַת הַמִּבְחָנִים הַזּוֹ, וְלָכֵן אֲנִי מִתְפַּלֵּל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה אִתִּי חֶסֶד, וּבְרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים יִגְרֹם שֶׁהַתִּיק הַזֶּה יִמָּצֵא". אֲבָל הַסִּפּוּר עוֹד לֹא נִגְמַר. מְסִירוּתוֹ שֶׁל מְלַמֵּד לְתַלְמִידָיו הָיְתָה כֹּה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁמְּסִירוּת זוֹ עָבְרָה גַּם לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וּלְאִשְׁתּוֹ. וְכָךְ, לְבַד מֵהָעֻבְדָּה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא אִחֵר לְהַגִּיעַ לַשִּׁעוּר, גַּם אִשְׁתּוֹ מֵעוֹלָם לֹא הִתְקַשְּׁרָה לַ'חֵידֶר' כְּדֵי לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. עַל מַכְשִׁיר טֶלֶפוֹן נַיָּד שֶׁיִּמָּצֵא בְּכִיסוֹ - אֵין מַה לְּדַבֵּר; אֲבָל גַּם דֶּרֶךְ הַטֶּלֶפוֹן הָרָגִיל, אִשְׁתּוֹ לֹא הִתְקַשְּׁרָה מֵעוֹלָם. הִיא יָדְעָה שֶׁהַזְּמַן שֶׁבּוֹ הוּא נִמְצָא בַּ'חֵידֶר' הוּא קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים, וְאָסוּר לְהַפְרִיעַ לוֹ. וְהִנֵּה, בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר שֶׁבּוֹ אִחֵר הַמְּלַמֵּד לַשִּׁעוּר, מִתְקַשֶּׁרֶת אִשְׁתּוֹ בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר, וּמוֹדִיעָה לַמְנַהֵל שֶׁיֵּשׁ לָהּ הוֹדָעָה דְּחוּפָה מְאֹד לְבַעְלָהּ, וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת שֶׁיִּגַּשׁ אֵלָיו בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר, וְיִמְסֹר לוֹ אֶת הַהוֹדָעָה. 'מַה קָּרָה'? - שָׁאַל הַמְנַהֵל בְּבֶהָלָה. 'לֵךְ וְתוֹדִיעַ לוֹ שֶׁמָּצָאתִי אֶת הַתִּיק עִם הַמִּבְחָנִים, וְהַכֹּל בְּסֵדֶר', בִּקְּשָׁה הָאִשָּׁה. מַה מִּתְבָּרֵר? - כְּשֶׁרָאֲתָה הָאִשָּׁה הַמְּסוּרָה אֶת עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ הָעֲצוּמָה שֶׁהָיְתָה לְבַעְלָהּ כְּתוֹצָאָה מִגְּנֵבַת הַמִּבְחָנִים, הֶחְלִיטָה לְהַשְׁקִיעַ מַאֲמַצִּים בְּחִפּוּשׂ אַחַר הַתִּיק. הִיא הֶעֶלְתָה בְּדַעְתָּהּ, שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁהַגַּנָּבִים פָּתְחוּ אֶת תִּיק הַמִּבְחָנִים, וּמִשֶּׁרָאוּ שֶׁאֵין שָׁם כֶּסֶף וְלֹא תַּכְשִׁיטִים, הִשְׁלִיכוּהוּ לְפַח הָאַשְׁפָּה הַקָּרוֹב. הִיא יוֹרֶדֶת לְמַטָּה כְּדֵי לְחַפֵּשׂ בְּפַח הָאַשְׁפָּה שֶׁל הַבִּנְיָן, וּבְדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע רוֹקֵן רֶכֶב הָאַשְׁפָּה הָעִירוֹנִי אֶת תְּכוּלַת הַפַּח, וְהִתְכּוֹנֵן לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ. הָאִשָּׁה לֹא מִתְיָאֶשֶׁת, וּמְסַמֶּנֶת לַנֶּהָג לַעֲצֹר לְרֶגַע, וּכְשֶׁהוּא עוֹצֵר - הִיא מַכְנִיסָה אֶת רֹאשָׁהּ אֶל עֲרֵמוֹת הַזֶּבֶל שֶׁבָּרֶכֶב, וּבוֹדֶקֶת... וּמוֹצֵאת אֶת הַתִּיק הַנִּכְסָף כְּשֶׁהוּא מֻנָּח שָׁם, בְּתוֹךְ הַזֶּבֶל... כְּשֶׁנִּכְנַס הַמְנַהֵל לַכִּתָּה וְהוֹדִיעַ לַמְלַמֵּד אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, כִּמְעַט וּפָרְחָה נִשְׁמָתוֹ בַּשֵּׁנִית... רָאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת מְסִירוּתוֹ שֶׁל מְלַמֵּד זֶה לְתַלְמִידָיו, וְרָאָה גַּם שֶׁהַמִּבְחָנִים חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו יוֹתֵר מִכָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם, וְסִיֵּעַ לוֹ בְּאֹפֶן עַל-טִבְעִי לִמְצֹא אֶת הָאֲבֵדָה הַחֲשׁוּבָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)