Otzarot-Article

"וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם" (ז-יב) יְהוּדִי עָלָה לִירוּשָׁלַיִם לְרֶגֶל עֲסָקָיו. הוּא נָסַע בִּמְכוֹנִית טְרַנְזִיט גְּדוֹלָה, רֵיקָה. בַּטְּרֶמְפְּיָאדָה רָאָה חַיָּל. תַּרְמִיל עַל הַשֶּׁכֶם, רוֹבֶה עַל הַכָּתֵף, חֲגוֹר מָלֵא וְתִיק צַד, כּוֹרֵעַ תַּחַת מַשָּׂאוֹ. עָצַר לוֹ. "לְאָן?"

"לִירוּשָׁלַיִם".

עָלָה הַחַיָּל, וּפִיו מָלֵא תּוֹדָה. הִתְמַקֵּם בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי, וְהַמְּכוֹנִית הִמְשִׁיכָה בְּדַרְכָּהּ. כַּעֲבֹר כַּמָּה דַּקּוֹת הֵצִיץ הַנֶּהָג בָּרְאִי וְרָאָה אֶת הַחַיָּל יוֹשֵׁב, כָּפוּף כֻּלּוֹ: הָרוֹבֶה מֵעִיק לוֹ בְּגַבּוֹ, הַתַּרְמִיל עַל שִׁכְמוֹ, וְתִיק הַצַּד עַל בִּרְכָּיו.

אָמַר לוֹ הַנֶּהָג: "תַּרְגִּישׁ בְּנוֹחַ. שִׂים אֶת הָרוֹבֶה בַּצַּד, פְּרֹק אֶת הַתַּרְמִיל מֵהַשֶּׁכֶם, וְאֶת הַתִּיק שִׂים לְצִדְּךָ!"

חִיֵּךְ הַחַיָּל בִּמְבוּכָה וְאָמַר: "לֹא נוֹרָא, אַמְשִׁיךְ לִסְחֹב אוֹתָם. פָּשׁוּט, אֵינִי רוֹצֶה לְהַכְבִּיד עַל הַמְּכוֹנִית..."

מַצְחִיק, נָכוֹן? אֲבָל גַּם מְעוֹרֵר מַחְשָׁבוֹת. בְּאֵיזֶה שֶׁהוּא מָקוֹם אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אֶת הַחַיָּל הַזֶּה. בְּמוּבָן מְסֻיָּם, גַּם אָנוּ נוֹהֲגִים כָּמוֹהוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? אוּלַי בְּתוֹר הַקְדָּמָה נִתְבּוֹנֵן בְּפָסוּק בַּפָּרָשָׁה.

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מוֹפִיעִים לִפְנֵי פַּרְעֹה, וְנִדְרָשִׁים לְהַרְאוֹת אוֹת וּמוֹפֵת. אַהֲרֹן מַשְׁלִיךְ אֶת מַטֵּהוּ, וְהַמַּטֶּה הוֹפֵךְ לְתַנִּין.

צוֹחֵק פַּרְעֹה: "אַתֶּם בָּאִים לְהִתְחָרוֹת עִמִּי בִּכְשָׁפִים?" הוּא קוֹרֵא לַחַרְטֻמִּים, וְהֵם מַפְעִילִים אֶת קִסְמֵיהֶם. כָּל קוֹסֵם מַשְׁלִיךְ אֶת מַטֵּהוּ, וְהָרִצְפָּה שׁוֹרֶצֶת לְפֶתַע תַּנִּינִים. וְאָז קוֹרֶה דָּבָר מוּזָר: "וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם".

כָּאן הַמָּקוֹם לְצַיֵּן, שֶׁבְּכָל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ הָיְתָה סִמְלִיּוּת, וְיֵשׁ לִלְמֹד מֵהֶם לֶקַח.

בַּגְּמָרָא (שַׁבָּת צז.) דִּיְּקוּ מִלְּשׁוֹן הַכָּתוּב: "וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם", וְלֹא כָּתוּב "וַיִּבְלַע תַּנִּין אַהֲרֹן אֶת תַּנִּינֵיהֶם", מְלַמֵּד שֶׁהַתַּנִּין חָזַר וְנַעֲשָׂה לְמַטֶּה, וְאָז בָּלַע אֶת מַטּוֹת הַחַרְטֻמִּים, וּבִלְשׁוֹן הַגְּמָרָא: "נֵס בְּתוֹךְ נֵס".

וְהַשְּׁאֵלָה הַנִּשְׁאֶלֶת הִיא: מַדּוּעַ עָשָׂה כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נֵס בְּתוֹךְ נֵס?

נִרְאֶה, שֶׁרַבֵּנוּ אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא זָצָ"ל עוֹנֶה עַל כָּךְ בְּרֶמֶז דַּק, כְּדַרְכּוֹ. וְאֵלּוּ דְּבָרָיו: "זֶה פֶּלֶא, שֶׁבָּלַע מַטֵּה אַהֲרֹן מַטּוֹת הַחַרְטֻמִּים. וְר' יְשַׁעְיָה אָמַר, כִּי אַחַר שֶׁשָּׁב לִהְיוֹת עֵץ יָבֵשׁ, בָּלַע מַטּוֹתָם. וְזֶה פֶּלֶא גָּדוֹל".

מַה בִּקֵּשׁ הָאִבְּן עֶזְרָא לוֹמַר?

הָבָה נִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר: מַטֶּה הוֹפֵךְ לְתַנִּין וּבוֹלֵעַ מַטּוֹת אֲחֵרִים – זֶהוּ פֶּלֶא, נֵס! אֲבָל לוֹמַר שֶׁהַתַּנִּין חָזַר לִהְיוֹת מַטֶּה, וְהַמַּטֶּה הַזֶּה בָּלַע לְפֶתַע מַטּוֹת – זֶהוּ כְּבָר דָּבָר תָּמוּהַּ, מִדְרַשׁ אַגָּדָה: "זֶה פֶּלֶא גָּדוֹל!" וְהַפֶּלֶא הַקָּטָן – מוּבָן לָנוּ? הַאִם יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין פֶּלֶא קָטָן לְבֵין פֶּלֶא גָּדוֹל?!

אֲבָל כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, לְסַוֵּג אֶת הַנִּסִּים, וְ"לִקְבֹּעַ" אֵיזֶה נֵס "הֶגְיוֹנִי" וְאֵיזֶה נֵס הוּא מֻפְלָא. וְהֵם לֹא מִתְבּוֹנְנִים, שֶׁהַנֵּס בְּעֶצֶם מַהוּתוֹ הוּא נַעֲלֶה מֵהֲבָנָה! זֶהוּ טֶבַע הָאָדָם, וְנִתְקַלְנוּ בּוֹ כְּבָר בְּדוֹר הַמִּדְבָּר, דּוֹר דֵּעָה. הֵם רָאוּ אֶת עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, וְחָווּ אֶת קְרִיעַת יַם סוּף, וְרָאוּ מַיִם בּוֹקְעִים מִן הַסֶּלַע "וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹקִים. אָמְרוּ: הֲיוּכַל אֵ-ל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר? הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת?"... (תְּהִלִּים עח, יט-כ).

הָבָה נִתְבּוֹנֵן וְנִבְחַן אֶת עַצְמֵנוּ, הַאֵין אָנוּ כְּמוֹתָם? אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ, וּמוֹדִים לוֹ עַל נִסָּיו שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ. יוֹדְעִים שֶׁבְּיָדָיו הַחַיִּים וְהַבְּרִיאוּת, הָאֹשֶׁר וְהָעֹשֶׁר. וּבְכָל זֹאת יֵשׁ הַשּׁוֹאֲלִים: "הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת?" וּמְנַסִּים "לַעֲזֹר" לוֹ בַּפַּרְנָסָה, וְלֹא תָּמִיד בִּדְרָכִים מֻמְלָצוֹת... הַאִם אֵין הֵם כְּאוֹתוֹ חַיָּל, הַיּוֹשֵׁב בַּמְּכוֹנִית עִם צִיּוּדוֹ, אֲבָל אֵינוֹ רוֹצֶה "לְהַכְבִּיד" עַל הַמְּכוֹנִית, וְנוֹשֵׂא אֶת צְרוֹרוֹתָיו עַל שִׁכְמוֹ?

מָתַי נָבִין שֶׁאֵין נֵס גָּדוֹל וְנֵס קָטָן, וְכָל חַיֵּינוּ הֵם "נֵס בְּתוֹךְ נֵס"? מִי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתִשְׁעִים אָחוּז, יָכוֹל לִסְמֹךְ עָלָיו בְּכָל מְאַת הָאֲחוּזִים! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	יתרו תשע"ד
	הַקּוֹל (הַכֹּל) אֶצְלוֹ לֹא בְּסֵדֶר
	"וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם" (ז-יב) יְהוּדִי עָלָה לִירוּשָׁלַיִם לְרֶגֶל עֲסָקָיו. הוּא נָסַע בִּמְכוֹנִית טְרַנְזִיט גְּדוֹלָה, רֵיקָה. בַּטְּרֶמְפְּיָאדָה רָאָה חַיָּל. תַּרְמִיל עַל הַשֶּׁכֶם, רוֹבֶה עַל הַכָּתֵף, חֲגוֹר מָלֵא וְתִיק צַד, כּוֹרֵעַ תַּחַת מַשָּׂאוֹ. עָצַר לוֹ. "לְאָן?" "לִירוּשָׁלַיִם". עָלָה הַחַיָּל, וּפִיו מָלֵא תּוֹדָה. הִתְמַקֵּם בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי, וְהַמְּכוֹנִית הִמְשִׁיכָה בְּדַרְכָּהּ. כַּעֲבֹר כַּמָּה דַּקּוֹת הֵצִיץ הַנֶּהָג בָּרְאִי וְרָאָה אֶת הַחַיָּל יוֹשֵׁב, כָּפוּף כֻּלּוֹ: הָרוֹבֶה מֵעִיק לוֹ בְּגַבּוֹ, הַתַּרְמִיל עַל שִׁכְמוֹ, וְתִיק הַצַּד עַל בִּרְכָּיו. אָמַר לוֹ הַנֶּהָג: "תַּרְגִּישׁ בְּנוֹחַ. שִׂים אֶת הָרוֹבֶה בַּצַּד, פְּרֹק אֶת הַתַּרְמִיל מֵהַשֶּׁכֶם, וְאֶת הַתִּיק שִׂים לְצִדְּךָ!" חִיֵּךְ הַחַיָּל בִּמְבוּכָה וְאָמַר: "לֹא נוֹרָא, אַמְשִׁיךְ לִסְחֹב אוֹתָם. פָּשׁוּט, אֵינִי רוֹצֶה לְהַכְבִּיד עַל הַמְּכוֹנִית..." מַצְחִיק, נָכוֹן? אֲבָל גַּם מְעוֹרֵר מַחְשָׁבוֹת. בְּאֵיזֶה שֶׁהוּא מָקוֹם אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אֶת הַחַיָּל הַזֶּה. בְּמוּבָן מְסֻיָּם, גַּם אָנוּ נוֹהֲגִים כָּמוֹהוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? אוּלַי בְּתוֹר הַקְדָּמָה נִתְבּוֹנֵן בְּפָסוּק בַּפָּרָשָׁה. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מוֹפִיעִים לִפְנֵי פַּרְעֹה, וְנִדְרָשִׁים לְהַרְאוֹת אוֹת וּמוֹפֵת. אַהֲרֹן מַשְׁלִיךְ אֶת מַטֵּהוּ, וְהַמַּטֶּה הוֹפֵךְ לְתַנִּין. צוֹחֵק פַּרְעֹה: "אַתֶּם בָּאִים לְהִתְחָרוֹת עִמִּי בִּכְשָׁפִים?" הוּא קוֹרֵא לַחַרְטֻמִּים, וְהֵם מַפְעִילִים אֶת קִסְמֵיהֶם. כָּל קוֹסֵם מַשְׁלִיךְ אֶת מַטֵּהוּ, וְהָרִצְפָּה שׁוֹרֶצֶת לְפֶתַע תַּנִּינִים. וְאָז קוֹרֶה דָּבָר מוּזָר: "וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם". כָּאן הַמָּקוֹם לְצַיֵּן, שֶׁבְּכָל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ הָיְתָה סִמְלִיּוּת, וְיֵשׁ לִלְמֹד מֵהֶם לֶקַח. בַּגְּמָרָא (שַׁבָּת צז.) דִּיְּקוּ מִלְּשׁוֹן הַכָּתוּב: "וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם", וְלֹא כָּתוּב "וַיִּבְלַע תַּנִּין אַהֲרֹן אֶת תַּנִּינֵיהֶם", מְלַמֵּד שֶׁהַתַּנִּין חָזַר וְנַעֲשָׂה לְמַטֶּה, וְאָז בָּלַע אֶת מַטּוֹת הַחַרְטֻמִּים, וּבִלְשׁוֹן הַגְּמָרָא: "נֵס בְּתוֹךְ נֵס". וְהַשְּׁאֵלָה הַנִּשְׁאֶלֶת הִיא: מַדּוּעַ עָשָׂה כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נֵס בְּתוֹךְ נֵס? נִרְאֶה, שֶׁרַבֵּנוּ אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא זָצָ"ל עוֹנֶה עַל כָּךְ בְּרֶמֶז דַּק, כְּדַרְכּוֹ. וְאֵלּוּ דְּבָרָיו: "זֶה פֶּלֶא, שֶׁבָּלַע מַטֵּה אַהֲרֹן מַטּוֹת הַחַרְטֻמִּים. וְר' יְשַׁעְיָה אָמַר, כִּי אַחַר שֶׁשָּׁב לִהְיוֹת עֵץ יָבֵשׁ, בָּלַע מַטּוֹתָם. וְזֶה פֶּלֶא גָּדוֹל". מַה בִּקֵּשׁ הָאִבְּן עֶזְרָא לוֹמַר? הָבָה נִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר: מַטֶּה הוֹפֵךְ לְתַנִּין וּבוֹלֵעַ מַטּוֹת אֲחֵרִים – זֶהוּ פֶּלֶא, נֵס! אֲבָל לוֹמַר שֶׁהַתַּנִּין חָזַר לִהְיוֹת מַטֶּה, וְהַמַּטֶּה הַזֶּה בָּלַע לְפֶתַע מַטּוֹת – זֶהוּ כְּבָר דָּבָר תָּמוּהַּ, מִדְרַשׁ אַגָּדָה: "זֶה פֶּלֶא גָּדוֹל!" וְהַפֶּלֶא הַקָּטָן – מוּבָן לָנוּ? הַאִם יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין פֶּלֶא קָטָן לְבֵין פֶּלֶא גָּדוֹל?! אֲבָל כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, לְסַוֵּג אֶת הַנִּסִּים, וְ"לִקְבֹּעַ" אֵיזֶה נֵס "הֶגְיוֹנִי" וְאֵיזֶה נֵס הוּא מֻפְלָא. וְהֵם לֹא מִתְבּוֹנְנִים, שֶׁהַנֵּס בְּעֶצֶם מַהוּתוֹ הוּא נַעֲלֶה מֵהֲבָנָה! זֶהוּ טֶבַע הָאָדָם, וְנִתְקַלְנוּ בּוֹ כְּבָר בְּדוֹר הַמִּדְבָּר, דּוֹר דֵּעָה. הֵם רָאוּ אֶת עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, וְחָווּ אֶת קְרִיעַת יַם סוּף, וְרָאוּ מַיִם בּוֹקְעִים מִן הַסֶּלַע "וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹקִים. אָמְרוּ: הֲיוּכַל אֵ-ל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר? הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת?"... (תְּהִלִּים עח, יט-כ). הָבָה נִתְבּוֹנֵן וְנִבְחַן אֶת עַצְמֵנוּ, הַאֵין אָנוּ כְּמוֹתָם? אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ, וּמוֹדִים לוֹ עַל נִסָּיו שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ. יוֹדְעִים שֶׁבְּיָדָיו הַחַיִּים וְהַבְּרִיאוּת, הָאֹשֶׁר וְהָעֹשֶׁר. וּבְכָל זֹאת יֵשׁ הַשּׁוֹאֲלִים: "הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת?" וּמְנַסִּים "לַעֲזֹר" לוֹ בַּפַּרְנָסָה, וְלֹא תָּמִיד בִּדְרָכִים מֻמְלָצוֹת... הַאִם אֵין הֵם כְּאוֹתוֹ חַיָּל, הַיּוֹשֵׁב בַּמְּכוֹנִית עִם צִיּוּדוֹ, אֲבָל אֵינוֹ רוֹצֶה "לְהַכְבִּיד" עַל הַמְּכוֹנִית, וְנוֹשֵׂא אֶת צְרוֹרוֹתָיו עַל שִׁכְמוֹ? מָתַי נָבִין שֶׁאֵין נֵס גָּדוֹל וְנֵס קָטָן, וְכָל חַיֵּינוּ הֵם "נֵס בְּתוֹךְ נֵס"? מִי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתִשְׁעִים אָחוּז, יָכוֹל לִסְמֹךְ עָלָיו בְּכָל מְאַת הָאֲחוּזִים! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)