Otzarot-Article

"פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (כה-יא) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ב"ב קיד:) שֶׁפִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ. וּמַדּוּעַ – הַהֶסְבֵּר הַשָּׁגוּר הוּא, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ קַנָּאִים. בְּפִינְחָס נֶאֱמַר: "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם", וּבְאֵלִיָּהוּ נֶאֱמַר: "קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹקֵי צְבָקוֹת" (מְלָכִים א' יט-י).

אֲבָל יֵשׁ הֶסְבֵּר נוֹסָף, צַד שָׁוֶה בֵּינֵיהֶם.

לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ אָמַר יַנַּאי הַמֶּלֶךְ לְאִשְׁתּוֹ: אַל תִּתְיָרְאִי מִן הַפְּרוּשִׁים, הֵם הַחֲכָמִים, וְלֹא מִן הַצְּדוֹקִים. אֶלָּא מִן הַצְּבוּעִים, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם כְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי וּמְבַקְּשִׁים שָׂכָר כְּפִינְחָס (סוֹטָה כב:). וּפֵרֵשׁ הָרַב מִבְּרִיסְק זָצָ"ל, שֶׁבְּטוּחִים הֵם שֶׁמַּצִּילִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּמַגִּיעָם הַשָּׂכָר! וְהַדֻּגְמָה, זִמְרִי. הָעָם יָצָא וְזָנָה עִם בְּנוֹת מוֹאָב, "וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר" (בַּמִּדְבָּר כה-ג). אָמַר זִמְרִי: אִם יוֹצְאִים אֶל בְּנוֹת מוֹאָב, חוֹטְאִים גַּם בִּזְנוּת וְגַם בַּעֲבוֹדָה זָרָה. נָבִיא אֶת בְּנוֹת מוֹאָב אֶל הַמַּחֲנֶה, וְכָךְ נֶחְטָא בִּזְנוּת לְבַדָּהּ. זֶה הָרַע בְּמִעוּטוֹ. פְּשָׁרָה הֶכְרֵחִית.

קָם פִּינְחָס וְקִנֵּא: מִי שָׂמְךָ לְפַשֵּׁר פְּשָׁרוֹת. הַתּוֹרָה שֶׁלְּךָ הִיא, אַתָּה בְּעָלִים עַל הַמִּצְווֹת?! –

כָּךְ פִּינְחָס, וְכָךְ אֵלִיָּהוּ.

אַחְאָב הֶעֱבִיד לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵלִיָּהוּ קִנֵּא לְשֵׁם ה'. גָּזַר שָׁלֹשׁ שְׁנוֹת בַּצֹּרֶת, וּלְבַסּוֹף כִּנֵּס אֶת כָּל הָעָם בְּמוֹרְדוֹת הַכַּרְמֶל. לִפְנֵי מִבְחַן הָאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם נָשָׂא דְּבָרָיו: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים. אִם ה' הָאֱלֹקִים, לְכוּ אַחֲרָיו. וְאִם הַבַּעַל, לְכוּ אַחֲרָיו!" (מְלָכִים א' יח-כא) – רַק אַל תִּחְיוּ חַיֵּי פְּשָׁרָה!

וְזֶה מַתְחִיל עוֹד הַרְבֵּה קֹדֶם –

רִבְקָה אִמֵּנוּ סָבְלָה. הַבָּנִים הִתְרוֹצְצוּ בְּקִרְבָּהּ. כְּשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל פֶּתַח בֵּית מִדְרָשׁ הָיָה יַעֲקֹב מְפַרְכֵּס לָצֵאת, עַל פֶּתַח בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה פִּרְכֵּס עֵשָׂו. אָמְרָה: "אִם כֵּן, לָמָּה זֶה אָנֹכִי". הָלְכָה לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם. מַה בִּקְּשָׁה, בְּרָכָה. שֶׁהַיִּסּוּרִים יִפָּסְקוּ. וּמֶה הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ", הֵם מִתְגּוֹשְׁשִׁים וְהַצַּעַר יִמָּשֵׁךְ, וּמַה הוֹעִילָה בִּפְנִיָּתָהּ?!

הוֹעִילָה, וְנִרְגְּעָה! שֶׁבַּתְּחִלָּה נִבְהֲלָה וְנִבְעֲתָה: מַה זֶּה, אֵיזוֹ אִישִׁיּוּת זוֹ, שֶׁמְּפַרְכֶּסֶת לָצֵאת לְבֵית כְּנֶסֶת מֵחַד גִּיסָא, וּלְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה בְּמַקְבִּיל. אֵיזֶה יְצוּר כִּלְאַיִם יִוָּלֵד כָּאן. מִשֶּׁשָּׁמְעָה שֶׁאֵלּוּ שְׁנַיִם, זֶה לְכָאן וְזֶה לְשָׁם, נִרְגְּעָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה פַּשְׁרָן!

זוֹ הַהוֹרָאָה, וְזוֹ הַהַדְרָכָה. שֶׁהַקַּו יִהְיֶה בָּרוּר וְחַד, אַבְחָנָה גְּדוּרָה וְהֶחְלֵטִית, וְלֹא עִמְעוּם וְטִשְׁטוּשׁ, רְפִיסוּת וְגִמְגּוּם, עִרְפּוּל וְעִרְבּוּב!

וְנוֹסִיף –

בַּתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי (בְּרָכוֹת ה-ב) אָמְרוּ, שֶׁקָּבְעוּ הַהַבְדָּלָה בַּתְּפִלָּה בְּבִרְכַּת "אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת", כִּי "אִם אֵין דַּעַת, הַבְדָּלָה מִנַּיִן". וְקָשֶׁה, מֵילָא הַבְדָּלָה בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, צְרִיכָה דַּעַת. בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, מְחַיֶּבֶת דַּעַת. אֲבָל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, אֵיזוֹ דַּעַת נִצְרֶכֶת. כָּל חֶרֶק מַבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ!

נוּ, אִמְרוּ אַתֶּם. מָה הַתְּשׁוּבָה, מָה הַפְּשָׁט?

הַתְּשׁוּבָה, שֶׁיֵּשׁ כָּאן טָעוּת יְסוֹדִית בַּהֲבָנַת הַהַבְדָּלוֹת –

הַדַּעַת אֵינָהּ נִצְרֶכֶת כְּדֵי לְהָבִין מָה אוֹר וּמֶה חֹשֶׁךְ, מַה קֹּדֶשׁ וּמַה חֹל, מִי יִשְׂרָאֵל וּמִי הָעַמִּים. לֹא לְכָךְ הַכַּוָּנָה –

הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּדַעַת כְּדֵי לְבַצֵּעַ אֶת הַהַפְרָדָה בְּפֹעַל. שֶׁלֹּא לְעָרֵב בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל, שֶׁלֹּא לְעָרֵב בֵּין הָאוֹר לְחֹשֶׁךְ, לִשְׁמֹר עַל הַגְּבוּלוֹת שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים! שֶׁלֹּא כְּאוֹתָם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְעָרֵב אֶת הַתְּחוּמִים וּלְטַשְׁטֵשׁ אֶת הַהֶבְדֵּלִים, לְהַרְכִּיב כִּלְאַיִם וּלְהַנְהִיג בְּכִלְאַיִם!

עֲלֵיהֶם, נָשָׂא הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִבְּרִיסְק זָצָ"ל אֶת מְשָׁלוֹ –

מַעֲשֵׂה בִּיהוּדִי חַם, יְהוּדִי טוֹב. אִישׁ תָּם וְיָשָׁר, יְרֵא אֱלֹקִים וְסָר מֵרַע, שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ אֶלָּא סַכִּין אַחַת. מַזְלְגוֹת הַרְבֵּה, כַּפּוֹת וְכַפִּיּוֹת, וְסַכִּין – אַחַת. מַה יַּעֲשֶׂה, וְנִצְרַךְ הוּא לַסַּכִּין הֵן לְבָשָׂר וְהֵן לְמוּצְרֵי חָלָב. לִפְרֹס אֻמְצָה בִּסְעוּדָה בְּשָׂרִית וְלִמְרֹחַ חֶמְאָה בַּחֲלָבִית. הֶחְלִיט לְהַקְצוֹת צַד זֶה שֶׁל הַסַּכִּין לַבָּשָׂר, וְצַד זֶה לֶחָלָב. כָּךְ בָּא הַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם, עַד שֶׁלֹּא הֵבִין מַדּוּעַ לֹא יְאַמְּצוּ הַכֹּל אֶת הָרַעְיוֹן, מַדּוּעַ יֵשׁ צֹרֶךְ בְּסַכִּינִים נִפְרָדִים!

וְלֹא הֵבִין, שֶׁאִם חֲצִי בָּשָׂר וַחֲצִי חָלָב, הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה גְּמוּרָה...

כָּךְ, הַחוֹשְׁבִים לְעָרֵב בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. וְלֹא לְעָרֵב מַמָּשׁ, אֶלָּא לְחַנֵּךְ לִשְׁנֵי צְדָדִים, כָּךְ וְכָךְ אֲחוּזִים קֹדֶשׁ וְכָךְ וְכָךְ אֲחוּזִים חֹל, וְיוֹצְרִים מֵאָה אֲחוּזֵי טְרֵפָה... (וְהִגַּדְתָּ)

	בא תשע"ד
	תִּסְמֹנֶת הָרֹאשׁ הַמְרֻבָּע
	"פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (כה-יא) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ב"ב קיד:) שֶׁפִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ. וּמַדּוּעַ – הַהֶסְבֵּר הַשָּׁגוּר הוּא, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ קַנָּאִים. בְּפִינְחָס נֶאֱמַר: "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם", וּבְאֵלִיָּהוּ נֶאֱמַר: "קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹקֵי צְבָקוֹת" (מְלָכִים א' יט-י). אֲבָל יֵשׁ הֶסְבֵּר נוֹסָף, צַד שָׁוֶה בֵּינֵיהֶם. לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ אָמַר יַנַּאי הַמֶּלֶךְ לְאִשְׁתּוֹ: אַל תִּתְיָרְאִי מִן הַפְּרוּשִׁים, הֵם הַחֲכָמִים, וְלֹא מִן הַצְּדוֹקִים. אֶלָּא מִן הַצְּבוּעִים, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם כְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי וּמְבַקְּשִׁים שָׂכָר כְּפִינְחָס (סוֹטָה כב:). וּפֵרֵשׁ הָרַב מִבְּרִיסְק זָצָ"ל, שֶׁבְּטוּחִים הֵם שֶׁמַּצִּילִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּמַגִּיעָם הַשָּׂכָר! וְהַדֻּגְמָה, זִמְרִי. הָעָם יָצָא וְזָנָה עִם בְּנוֹת מוֹאָב, "וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר" (בַּמִּדְבָּר כה-ג). אָמַר זִמְרִי: אִם יוֹצְאִים אֶל בְּנוֹת מוֹאָב, חוֹטְאִים גַּם בִּזְנוּת וְגַם בַּעֲבוֹדָה זָרָה. נָבִיא אֶת בְּנוֹת מוֹאָב אֶל הַמַּחֲנֶה, וְכָךְ נֶחְטָא בִּזְנוּת לְבַדָּהּ. זֶה הָרַע בְּמִעוּטוֹ. פְּשָׁרָה הֶכְרֵחִית. קָם פִּינְחָס וְקִנֵּא: מִי שָׂמְךָ לְפַשֵּׁר פְּשָׁרוֹת. הַתּוֹרָה שֶׁלְּךָ הִיא, אַתָּה בְּעָלִים עַל הַמִּצְווֹת?! – כָּךְ פִּינְחָס, וְכָךְ אֵלִיָּהוּ. אַחְאָב הֶעֱבִיד לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵלִיָּהוּ קִנֵּא לְשֵׁם ה'. גָּזַר שָׁלֹשׁ שְׁנוֹת בַּצֹּרֶת, וּלְבַסּוֹף כִּנֵּס אֶת כָּל הָעָם בְּמוֹרְדוֹת הַכַּרְמֶל. לִפְנֵי מִבְחַן הָאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם נָשָׂא דְּבָרָיו: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים. אִם ה' הָאֱלֹקִים, לְכוּ אַחֲרָיו. וְאִם הַבַּעַל, לְכוּ אַחֲרָיו!" (מְלָכִים א' יח-כא) – רַק אַל תִּחְיוּ חַיֵּי פְּשָׁרָה! וְזֶה מַתְחִיל עוֹד הַרְבֵּה קֹדֶם – רִבְקָה אִמֵּנוּ סָבְלָה. הַבָּנִים הִתְרוֹצְצוּ בְּקִרְבָּהּ. כְּשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל פֶּתַח בֵּית מִדְרָשׁ הָיָה יַעֲקֹב מְפַרְכֵּס לָצֵאת, עַל פֶּתַח בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה פִּרְכֵּס עֵשָׂו. אָמְרָה: "אִם כֵּן, לָמָּה זֶה אָנֹכִי". הָלְכָה לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם. מַה בִּקְּשָׁה, בְּרָכָה. שֶׁהַיִּסּוּרִים יִפָּסְקוּ. וּמֶה הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ", הֵם מִתְגּוֹשְׁשִׁים וְהַצַּעַר יִמָּשֵׁךְ, וּמַה הוֹעִילָה בִּפְנִיָּתָהּ?! הוֹעִילָה, וְנִרְגְּעָה! שֶׁבַּתְּחִלָּה נִבְהֲלָה וְנִבְעֲתָה: מַה זֶּה, אֵיזוֹ אִישִׁיּוּת זוֹ, שֶׁמְּפַרְכֶּסֶת לָצֵאת לְבֵית כְּנֶסֶת מֵחַד גִּיסָא, וּלְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה בְּמַקְבִּיל. אֵיזֶה יְצוּר כִּלְאַיִם יִוָּלֵד כָּאן. מִשֶּׁשָּׁמְעָה שֶׁאֵלּוּ שְׁנַיִם, זֶה לְכָאן וְזֶה לְשָׁם, נִרְגְּעָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה פַּשְׁרָן! זוֹ הַהוֹרָאָה, וְזוֹ הַהַדְרָכָה. שֶׁהַקַּו יִהְיֶה בָּרוּר וְחַד, אַבְחָנָה גְּדוּרָה וְהֶחְלֵטִית, וְלֹא עִמְעוּם וְטִשְׁטוּשׁ, רְפִיסוּת וְגִמְגּוּם, עִרְפּוּל וְעִרְבּוּב! וְנוֹסִיף – בַּתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי (בְּרָכוֹת ה-ב) אָמְרוּ, שֶׁקָּבְעוּ הַהַבְדָּלָה בַּתְּפִלָּה בְּבִרְכַּת "אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת", כִּי "אִם אֵין דַּעַת, הַבְדָּלָה מִנַּיִן". וְקָשֶׁה, מֵילָא הַבְדָּלָה בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, צְרִיכָה דַּעַת. בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, מְחַיֶּבֶת דַּעַת. אֲבָל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, אֵיזוֹ דַּעַת נִצְרֶכֶת. כָּל חֶרֶק מַבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ! נוּ, אִמְרוּ אַתֶּם. מָה הַתְּשׁוּבָה, מָה הַפְּשָׁט? הַתְּשׁוּבָה, שֶׁיֵּשׁ כָּאן טָעוּת יְסוֹדִית בַּהֲבָנַת הַהַבְדָּלוֹת – הַדַּעַת אֵינָהּ נִצְרֶכֶת כְּדֵי לְהָבִין מָה אוֹר וּמֶה חֹשֶׁךְ, מַה קֹּדֶשׁ וּמַה חֹל, מִי יִשְׂרָאֵל וּמִי הָעַמִּים. לֹא לְכָךְ הַכַּוָּנָה – הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּדַעַת כְּדֵי לְבַצֵּעַ אֶת הַהַפְרָדָה בְּפֹעַל. שֶׁלֹּא לְעָרֵב בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל, שֶׁלֹּא לְעָרֵב בֵּין הָאוֹר לְחֹשֶׁךְ, לִשְׁמֹר עַל הַגְּבוּלוֹת שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים! שֶׁלֹּא כְּאוֹתָם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְעָרֵב אֶת הַתְּחוּמִים וּלְטַשְׁטֵשׁ אֶת הַהֶבְדֵּלִים, לְהַרְכִּיב כִּלְאַיִם וּלְהַנְהִיג בְּכִלְאַיִם! עֲלֵיהֶם, נָשָׂא הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִבְּרִיסְק זָצָ"ל אֶת מְשָׁלוֹ – מַעֲשֵׂה בִּיהוּדִי חַם, יְהוּדִי טוֹב. אִישׁ תָּם וְיָשָׁר, יְרֵא אֱלֹקִים וְסָר מֵרַע, שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ אֶלָּא סַכִּין אַחַת. מַזְלְגוֹת הַרְבֵּה, כַּפּוֹת וְכַפִּיּוֹת, וְסַכִּין – אַחַת. מַה יַּעֲשֶׂה, וְנִצְרַךְ הוּא לַסַּכִּין הֵן לְבָשָׂר וְהֵן לְמוּצְרֵי חָלָב. לִפְרֹס אֻמְצָה בִּסְעוּדָה בְּשָׂרִית וְלִמְרֹחַ חֶמְאָה בַּחֲלָבִית. הֶחְלִיט לְהַקְצוֹת צַד זֶה שֶׁל הַסַּכִּין לַבָּשָׂר, וְצַד זֶה לֶחָלָב. כָּךְ בָּא הַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם, עַד שֶׁלֹּא הֵבִין מַדּוּעַ לֹא יְאַמְּצוּ הַכֹּל אֶת הָרַעְיוֹן, מַדּוּעַ יֵשׁ צֹרֶךְ בְּסַכִּינִים נִפְרָדִים! וְלֹא הֵבִין, שֶׁאִם חֲצִי בָּשָׂר וַחֲצִי חָלָב, הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה גְּמוּרָה... כָּךְ, הַחוֹשְׁבִים לְעָרֵב בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. וְלֹא לְעָרֵב מַמָּשׁ, אֶלָּא לְחַנֵּךְ לִשְׁנֵי צְדָדִים, כָּךְ וְכָךְ אֲחוּזִים קֹדֶשׁ וְכָךְ וְכָךְ אֲחוּזִים חֹל, וְיוֹצְרִים מֵאָה אֲחוּזֵי טְרֵפָה... (וְהִגַּדְתָּ)