Otzarot-Article

"וְנִרְפָּא" (יג-יח) חִזּוּקִים רַבִּים נַעֲשׂוּ וְהִתְפַּרְסְמוּ בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת בְּרִכּוּזֵי יִשְׂרָאֵל בַּאֲשֶׁר הֵם בְּבִרְכַּת 'אֲשֶׁר יָצַר'. וּבֶאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְעוֹרֵר לַחְשֹׁב עַל מַהוּתָהּ שֶׁל בִּרְכַּת 'אֲשֶׁר יָצַר', לֹא יִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר אוֹתָהּ לְלֹא כַּוָּנָה! לֹא יִתָּכֵן!

מַה טָּמוּן בָּהּ בִּבְרָכָה זוֹ? נוֹהֵג הָיָה הַמְחַנֵּךְ הַדָּגוּל רַבִּי אֵלִיָּהוּ רַאטָה, גַבָּאוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר מִזְוִיהל, לוֹמַר וּלְשַׁנֵּן לְבָאֵי בֵּיתוֹ, וּלְתַלְמִידָיו שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ, בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מַה הִיא בִּרְכַּת 'אֲשֶׁר יָצַר'? - זוֹ הִיא בְּרָכָה עַל נִתּוּחַ קָשֶׁה וּמְסֻבָּךְ שֶׁנַּעֲשָׂה בְּגוּפֵנוּ זֶה עַתָּה, וְעָלֵינוּ לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ.

נִתּוּחַ זֶה מִתְבַּטֵּא בְּנִקּוּיוֹ שֶׁל הַגּוּף מִן הַפְּסֹלֶת שֶׁבּוֹ, וְרַבִּי אֵלִיָּהוּ מָנָה חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַכְּלוּלִים בְּבִרְכַּת הַהוֹדָיָה הַזּוֹ, וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁיֵּשׁ לְהוֹדוֹת עָלָיו הוּא, שֶׁהַנִּתּוּחַ נַעֲשֶׂה בְּאֹפֶן הַקַּל בְּיוֹתֵר. הַדָּבָר הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה לְלֹא הַרְדָּמָה. הַשְּׁלִישִׁי, לְלֹא כְּאֵבִים וְיִסּוּרִים. הָרְבִיעִי, עַל יְדֵי הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהַדָּבָר הַחֲמִישִׁי, שֶׁהַנִּתּוּחַ נַעֲשֶׂה חִנָּם אֵין כֶּסֶף.

עַל כָּל אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, יֵשׁ לָתֵת הוֹדָיָה גְּדוֹלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ בְּבִרְכַּת 'אֲשֶׁר יָצַר'.

יֵשׁ לְהוֹסִיף שֶׁהַמַּשְׁגִּיחַ מִמִּיר, רַבִּי יְרוּחָם, הָיָה אוֹמֵר שֶׁאִם הָאָדָם הָיָה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּגוּפוֹ, מֵהָרֶגַע שֶׁהָאֹכֶל נִכְנָס לְפִיו וְעַד שֶׁהוּא יוֹצֵא מֵהַגּוּף, הָיָה שׁוֹלֵחַ מִבְרָק לְבֵיתוֹ, לְהוֹדִיעָם שֶׁהַכֹּל עָבַר בְּשָׁלוֹם. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	וארא תשע"ד
	נֵס גָּדוֹל וְנֵס קָטָן
	"וְנִרְפָּא" (יג-יח) חִזּוּקִים רַבִּים נַעֲשׂוּ וְהִתְפַּרְסְמוּ בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת בְּרִכּוּזֵי יִשְׂרָאֵל בַּאֲשֶׁר הֵם בְּבִרְכַּת 'אֲשֶׁר יָצַר'. וּבֶאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְעוֹרֵר לַחְשֹׁב עַל מַהוּתָהּ שֶׁל בִּרְכַּת 'אֲשֶׁר יָצַר', לֹא יִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר אוֹתָהּ לְלֹא כַּוָּנָה! לֹא יִתָּכֵן! מַה טָּמוּן בָּהּ בִּבְרָכָה זוֹ? נוֹהֵג הָיָה הַמְחַנֵּךְ הַדָּגוּל רַבִּי אֵלִיָּהוּ רַאטָה, גַבָּאוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר מִזְוִיהל, לוֹמַר וּלְשַׁנֵּן לְבָאֵי בֵּיתוֹ, וּלְתַלְמִידָיו שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ, בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מַה הִיא בִּרְכַּת 'אֲשֶׁר יָצַר'? - זוֹ הִיא בְּרָכָה עַל נִתּוּחַ קָשֶׁה וּמְסֻבָּךְ שֶׁנַּעֲשָׂה בְּגוּפֵנוּ זֶה עַתָּה, וְעָלֵינוּ לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ. נִתּוּחַ זֶה מִתְבַּטֵּא בְּנִקּוּיוֹ שֶׁל הַגּוּף מִן הַפְּסֹלֶת שֶׁבּוֹ, וְרַבִּי אֵלִיָּהוּ מָנָה חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַכְּלוּלִים בְּבִרְכַּת הַהוֹדָיָה הַזּוֹ, וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁיֵּשׁ לְהוֹדוֹת עָלָיו הוּא, שֶׁהַנִּתּוּחַ נַעֲשֶׂה בְּאֹפֶן הַקַּל בְּיוֹתֵר. הַדָּבָר הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה לְלֹא הַרְדָּמָה. הַשְּׁלִישִׁי, לְלֹא כְּאֵבִים וְיִסּוּרִים. הָרְבִיעִי, עַל יְדֵי הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהַדָּבָר הַחֲמִישִׁי, שֶׁהַנִּתּוּחַ נַעֲשֶׂה חִנָּם אֵין כֶּסֶף. עַל כָּל אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, יֵשׁ לָתֵת הוֹדָיָה גְּדוֹלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ בְּבִרְכַּת 'אֲשֶׁר יָצַר'. יֵשׁ לְהוֹסִיף שֶׁהַמַּשְׁגִּיחַ מִמִּיר, רַבִּי יְרוּחָם, הָיָה אוֹמֵר שֶׁאִם הָאָדָם הָיָה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּגוּפוֹ, מֵהָרֶגַע שֶׁהָאֹכֶל נִכְנָס לְפִיו וְעַד שֶׁהוּא יוֹצֵא מֵהַגּוּף, הָיָה שׁוֹלֵחַ מִבְרָק לְבֵיתוֹ, לְהוֹדִיעָם שֶׁהַכֹּל עָבַר בְּשָׁלוֹם. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)