Otzarot-Article

"לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ" (ה-ד) סִפֵּר הָרַב גַלִינְסְקִי: בִּימֵי קֶדֶם קָרְאוּ לְדַרְשָׁן בְּשֵׁם "מוֹכִיחַ". אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם בְּאוֹתָם דּוֹרוֹת, שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹכָחָה, עוֹד מִנּוּ עֲלֵיהֶם מוֹכִיחַ! בְּדוֹרֵנוּ, נִתְקַיֵּם בָּנוּ מַאֲמָרָם זַ"ל: "תָּמֵהַּ אֲנִי אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי שֶׁמְּקַבֵּל תּוֹכָחָה. אִם אָמַר לוֹ: טֹל קֵיסָם מִבֵּין שִׁנֶּיךָ, אוֹמֵר לוֹ: טֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ" (עֲרָכִין טז:). לֹא מוּבָן. הֲלֹא רַבִּי יוֹסֵף גִיקְטִילְיָא זָצָ"ל כָּתַב (סֵפֶר הַמְּשָׁלִים) שֶׁהַמּוֹכִיחַ דּוֹמֶה לְרוֹפֵא. כַּמָּה קוֹלֵעַ. הָרוֹפֵא מְאַבְחֵן דַּלֶּקֶת רֵאוֹת, מַזְהִיר מִפְּנֵי הִתְפַּשְּׁטוּתָהּ וְרוֹשֵׁם תְּרוּפָה מוֹעִילָה, וְהַלָּה מִתְקוֹמֵם: "מִי אַתָּה שֶׁתֹּאמַר לִי שֶׁאֲנִי חוֹלֶה, וְעוֹד תְּצַוֶּה עָלַי מַה לַּעֲשׂוֹת? לִי יֵשׁ דַּלֶּקֶת רֵאוֹת?! לְךָ יֵשׁ קָרַחַת, טַפֵּל בָּהּ קֹדֶם!..."

טוֹב, אָז לֹא רַק דַּלֶּקֶת רֵאוֹת יֵשׁ לוֹ, גַּם דַּלֶּקֶת קְרוּם הַמֹּחַ. מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַקָּרַחַת שֶׁל הָרוֹפֵא לְמַחֲלָתוֹ שֶׁל הַמִּסְכֵּן? אֲבָל נִתְקַלְתִּי בָּזֶה פְּעָמִים כֹּה רַבּוֹת.

הָיָה בֵּית כְּנֶסֶת שֶׁהִזְמִין אוֹתִי לִדְרֹשׁ, וְדִבַּרְתִּי עַל חֲשִׁיבוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה וְהוֹסָפַת שִׁעוּרֵי תּוֹרָה. חַשְׁתִּי שֶׁהַדְּבָרִים נִקְלָטִים וְיַעֲשׂוּ פֶּרִי. נְדַבֵּר עִם הָרַב, וְיִתְוַסֵּף שָׁם שִׁעוּר. וּלְפֶתַע קָם הַמִּתְפָּרֵץ הַתּוֹרָן: "אֲבָל מַדּוּעַ אַתֶּם לֹא הוֹלְכִים לַצָּבָא!"

מָה הַקֶּשֶׁר?

וּכְבָר הֵסִיט אֶת הַנּוֹשֵׂא, קֵרֵר אֶת הַקָּהָל, פָּעַל לְנִכּוּר.

חַיָּבִים לַעֲנוֹת לוֹ, וְשִׁעוּר הַתּוֹרָה קוֹם יָקוּם!

אָמַרְתִּי: "בִּמְחִילָה, אַתָּה גָּרוּעַ מִפַּרְעֹה!" בִּקַּשְׁתִּי לְזַעְזֵעַ, וְהִצְלַחְתִּי...

הִתְבַּלְבֵּל, וְהַמֶּתַח גָּאָה. הִמְתִּינוּ לַהֶסְבֵּר.

אָמַרְתִּי: "כְּשֶׁדָּרְשׁוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפַּרְעֹה לִשְׁלֹחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, הֱשִׁיבָם: לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו, לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם". וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: לְכוּ לִמְלַאכְתְּכֶם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לַעֲשׂוֹת בְּבָתֵּיכֶם. אֲבָל מְלֶאכֶת שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם לֹא הָיְתָה עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי. וְתֵדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹצְאִים וּבָאִים שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת.

וּמַדּוּעַ לֹא הִשְׁתַּעְבְּדוּ?

שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (יוֹמָא כח:) מִימֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לֹא פָּסְקָה יְשִׁיבָה מֵהֶם. אַבְרָהָם זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה, וְכֵן יִצְחָק וְיַעֲקֹב. הָיוּ בְּמִצְרַיִם, יְשִׁיבָה עִמָּהֶם. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם (עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים א-ג) שֶׁ"יַּעֲקֹב אָבִינוּ לִמֵּד בָּנָיו כֻּלָּם, וְהִבְדִּיל לֵוִי וּמִנָּהוּ רֹאשׁ וְהוֹשִׁיבוֹ בַּיְשִׁיבָה לִלְמֹד דֶּרֶךְ הַשֵּׁם וְלִשְׁמֹר מִצְווֹת אַבְרָהָם. וְכָתְבוּ בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת (שְׁמוֹת לב-כו), שֶׁבְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם מֻסְבָּר מַדּוּעַ לֹא הָיוּ בְּנֵי לֵוִי בִּכְלַל הַשִּׁעְבּוּד, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה כָּל עִסּוּקָם בַּתּוֹרָה. שֶׁנִּתְקַיֵּם בָּהֶם: "כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִים מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ".

הִנֵּה כִּי כֵן, אֲפִלּוּ פַּרְעֹה הֵבִין, כִּי "בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם" (מִשְׁלֵי כט-יח). עַם חַיָּב "חוּט שִׁדְרָה" רוּחָנִי שֶׁיַּעֲמִידֵהוּ. יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה נִצְחִית, מוֹרֶשֶׁת מְפֹאֶרֶת בַּת שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי שָׁנִים, הֲלָכָה וּפִלְפּוּל, אַגָּדָה וּמַחְשָׁבָה, דְּרוּשׁ וּמוּסָר.

פַּרְעֹה הֵבִין שֶׁאֵין לְשַׁעְבְּדָם, וְאַתָּה אֵינְךָ מֵבִין זֹאת –

הֲלֹא גָּרוּעַ אַתָּה מִפַּרְעֹה!"...

הַקָּהָל חִיֵּךְ, הַדְּבָרִים נִקְלְטוּ, אֲבָל הַלָּה לֹא וִתֵּר: "מָה הַהַשְׁוָאָה! הָעָם זָקוּק לְלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, יַעֲבִירוּ מֵהֶם עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אֲבָל אָנוּ נִלְחָמִים כָּאן עַל אַרְצֵנוּ וְעַל נַפְשֵׁנוּ, זוֹ מִלְחֶמֶת מִצְוָה וּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ, הַכֹּל חַיָּבִים לִטֹּל בָּהּ חֵלֶק! מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם לְשֵׁרוּת צְבָאִי?"

רָאשִׁים הִנְהֲנוּ, הָאֲנָשִׁים הִסְכִּימוּ. יְגַיְּסוּ, וּמִיָּד!

עָנִיתִי: "מָה הַקֶּשֶׁר?! קֶשֶׁר יָשִׁיר! גִּיּוּס בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת גָּרַם לְשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם!"

גַּבּוֹת הוּרְמוּ, הַשּׁוֹמְעִים תָּמְהוּ, הַקָּהָל קַשּׁוּב...

"הַגְּמָרָא (נְדָרִים לב.) שׁוֹאֶלֶת: מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנָיו לְמִצְרַיִם מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים? מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה אַנְגַרְיָא בְּתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים. פֵּרֵשׁ הָרַ"ן: שֶׁהוֹלִיכָן לְמִלְחָמָה, כְּדִכְתִיב: "וַיָּרֵק אֶת חֲנִיכָיו" (בְּרֵאשִׁית יד-יד), גִּיֵּס אֶת אֵלּוּ שֶׁחִנְּכָן לַתּוֹרָה.

וּמֶה הָיְתָה הַתְּבִיעָה עָלָיו? שֶׁהֲרֵי בֵּין כֹּה וָכֹה יִצְטָרֵךְ לְנִסִּים מֻפְלָאִים כְּדֵי לִגְבֹּר עַל צָבָא הַמְּלָכִים, שֶׁמָּנָה כִּשְׁנַיִם וָחֵצִי מִילְיוֹן חַיָּלִים (סַנְהֶדְרִין צה:), וְאָכֵן נַעֲשׂוּ לוֹ נִסִּים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים: "יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ, יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ" (יְשַׁעְיָה מא-ב), שֶׁהָיָה זוֹרֵק לְעֶבְרָם עָפָר וְנַעֲשָׂה חֲרָבוֹת, זוֹרֵק קַשׁ וְנַעֲשָׂה חִצִּים (תַּעֲנִית כא.) –

וְאִם נִצְרָךְ אַתָּה לְנִסִּים, הוֹרֵה לְתַלְמִידֶיךָ לִלְמֹד, כְּדֵי שֶׁיּוֹסִיפוּ לְךָ זְכֻיּוֹת. וְאֵין זְכוּת כִּזְכוּת הַתּוֹרָה: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם" (תְּהִלִּים קכב, ב), מִי גָּרַם לְרַגְלֵינוּ שֶׁיַּעַמְדוּ בַּמִּלְחָמָה, "שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם", שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה! (מַכּוֹת י.)

וּכְכֹל שֶׁיַּעַסְקוּ יוֹתֵר בַּתּוֹרָה, יֻשַּׂג הַנִּצָּחוֹן עַל הָאוֹיֵב בְּיֶתֶר קַלּוּת. הַנִּצָּחוֹן הַכַּבִּיר בְּיוֹתֵר וְהַקַּל בְּיוֹתֵר, הָיָה נִצְחוֹנוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ עַל חֵיל סַנְחֵרִיב. הַחַיִל מָנָה כִּשְׁנַיִם וָחֵצִי מִילְיוֹן חַיָּלִים (סַנְהֶדְרִין צה:), וְנֶעֱרַךְ לְמָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם. בַּלַּיְלָה מֵתוּ כֻּלָּם: "אָמַר חִזְקִיָּהוּ, אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרֹג וְלֹא לִרְדֹּף וְאַף לֹא לוֹמַר שִׁירָה, אֶלָּא אֲנִי יָשֵׁן עַל מִטָּתִי וְאַתָּה נִלְחָם בַּעֲדֵנוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, אַתָּה יָשֵׁן עַל מִטָּתְךָ, וַאֲנִי עוֹשֶׂה מִלְחָמָה בִּשְׁבִילְךָ. שֶׁנֶּאֱמַר (מְלָכִים ב יט-לה): וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" (מִדְרַשׁ תְּהִלִּים עט).

וּבַמֶּה זָכָה לְכָךְ? מֶה עָשָׂה, נָעַץ חֶרֶב עַל פֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְאָמַר: "כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִדָּקֵר בְּחֶרֶב זוֹ. בָּדְקוּ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע, וְלֹא מָצְאוּ עַם הָאָרֶץ. מִגֶּבֶת וְעַד אַנְטִיפְרַס, וְלֹא מָצְאוּ תִּינוֹק וְתִינֹקֶת אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁלֹּא הָיוּ בְּקִיאִין בְּהִלְכוֹת טֻמְאָה וְטָהֳרָה!

אֲבָל – סִיַּמְתִּי – כְּכֹל שֶׁזְּקוּקִים אָנוּ לְ"שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם" שֶׁיַּעַסְקוּ בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ רַגְלֵינוּ בַּמִּלְחָמָה, אֵין הַתּוֹרָה מוֹנוֹפּוֹל שֶׁל שֵׁבֶט לֵוִי אוֹ שֶׁל בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב", יְרֻשָּׁה הִיא לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְכָל יְהוּדִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, וְכָל הַמִּשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, מִלְּבַד הַזְּכֻיּוֹת הָרַבּוֹת מִסְּפֹר שֶׁמִּתְוַסְּפוֹת לוֹ – שֶׁכָּל מִלָּה בַּתּוֹרָה שְׂכָרָהּ שָׁקוּל כְּתַרְיַ"ג מִצְווֹת (יְרוּשַׁלְמִי רֵישׁ פֵּאָה) – הֲרֵיהוּ מוֹסִיף זְכֻיּוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלוּתוֹ, וּמוֹסִיף הֲגָנָה לָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן וּלְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא.

אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל פְּתִיחַת שִׁעוּר שְׁבוּעִי נוֹסָף! מִי מִשְׁתַּתֵּף בּוֹ? וְיָם שֶׁל יָדַיִם הוּרַם, וְאוֹתוֹ אָדָם בִּכְלָלָם. מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל! (וְהִגַּדְתָּ)

	וארא תשע"ד
	נֵס גָּדוֹל וְנֵס קָטָן
	"לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ" (ה-ד) סִפֵּר הָרַב גַלִינְסְקִי: בִּימֵי קֶדֶם קָרְאוּ לְדַרְשָׁן בְּשֵׁם "מוֹכִיחַ". אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם בְּאוֹתָם דּוֹרוֹת, שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹכָחָה, עוֹד מִנּוּ עֲלֵיהֶם מוֹכִיחַ! בְּדוֹרֵנוּ, נִתְקַיֵּם בָּנוּ מַאֲמָרָם זַ"ל: "תָּמֵהַּ אֲנִי אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי שֶׁמְּקַבֵּל תּוֹכָחָה. אִם אָמַר לוֹ: טֹל קֵיסָם מִבֵּין שִׁנֶּיךָ, אוֹמֵר לוֹ: טֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ" (עֲרָכִין טז:). לֹא מוּבָן. הֲלֹא רַבִּי יוֹסֵף גִיקְטִילְיָא זָצָ"ל כָּתַב (סֵפֶר הַמְּשָׁלִים) שֶׁהַמּוֹכִיחַ דּוֹמֶה לְרוֹפֵא. כַּמָּה קוֹלֵעַ. הָרוֹפֵא מְאַבְחֵן דַּלֶּקֶת רֵאוֹת, מַזְהִיר מִפְּנֵי הִתְפַּשְּׁטוּתָהּ וְרוֹשֵׁם תְּרוּפָה מוֹעִילָה, וְהַלָּה מִתְקוֹמֵם: "מִי אַתָּה שֶׁתֹּאמַר לִי שֶׁאֲנִי חוֹלֶה, וְעוֹד תְּצַוֶּה עָלַי מַה לַּעֲשׂוֹת? לִי יֵשׁ דַּלֶּקֶת רֵאוֹת?! לְךָ יֵשׁ קָרַחַת, טַפֵּל בָּהּ קֹדֶם!..." טוֹב, אָז לֹא רַק דַּלֶּקֶת רֵאוֹת יֵשׁ לוֹ, גַּם דַּלֶּקֶת קְרוּם הַמֹּחַ. מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַקָּרַחַת שֶׁל הָרוֹפֵא לְמַחֲלָתוֹ שֶׁל הַמִּסְכֵּן? אֲבָל נִתְקַלְתִּי בָּזֶה פְּעָמִים כֹּה רַבּוֹת. הָיָה בֵּית כְּנֶסֶת שֶׁהִזְמִין אוֹתִי לִדְרֹשׁ, וְדִבַּרְתִּי עַל חֲשִׁיבוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה וְהוֹסָפַת שִׁעוּרֵי תּוֹרָה. חַשְׁתִּי שֶׁהַדְּבָרִים נִקְלָטִים וְיַעֲשׂוּ פֶּרִי. נְדַבֵּר עִם הָרַב, וְיִתְוַסֵּף שָׁם שִׁעוּר. וּלְפֶתַע קָם הַמִּתְפָּרֵץ הַתּוֹרָן: "אֲבָל מַדּוּעַ אַתֶּם לֹא הוֹלְכִים לַצָּבָא!" מָה הַקֶּשֶׁר? וּכְבָר הֵסִיט אֶת הַנּוֹשֵׂא, קֵרֵר אֶת הַקָּהָל, פָּעַל לְנִכּוּר. חַיָּבִים לַעֲנוֹת לוֹ, וְשִׁעוּר הַתּוֹרָה קוֹם יָקוּם! אָמַרְתִּי: "בִּמְחִילָה, אַתָּה גָּרוּעַ מִפַּרְעֹה!" בִּקַּשְׁתִּי לְזַעְזֵעַ, וְהִצְלַחְתִּי... הִתְבַּלְבֵּל, וְהַמֶּתַח גָּאָה. הִמְתִּינוּ לַהֶסְבֵּר. אָמַרְתִּי: "כְּשֶׁדָּרְשׁוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפַּרְעֹה לִשְׁלֹחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, הֱשִׁיבָם: לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו, לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם". וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: לְכוּ לִמְלַאכְתְּכֶם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לַעֲשׂוֹת בְּבָתֵּיכֶם. אֲבָל מְלֶאכֶת שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם לֹא הָיְתָה עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי. וְתֵדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹצְאִים וּבָאִים שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. וּמַדּוּעַ לֹא הִשְׁתַּעְבְּדוּ? שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (יוֹמָא כח:) מִימֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לֹא פָּסְקָה יְשִׁיבָה מֵהֶם. אַבְרָהָם זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה, וְכֵן יִצְחָק וְיַעֲקֹב. הָיוּ בְּמִצְרַיִם, יְשִׁיבָה עִמָּהֶם. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם (עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים א-ג) שֶׁ"יַּעֲקֹב אָבִינוּ לִמֵּד בָּנָיו כֻּלָּם, וְהִבְדִּיל לֵוִי וּמִנָּהוּ רֹאשׁ וְהוֹשִׁיבוֹ בַּיְשִׁיבָה לִלְמֹד דֶּרֶךְ הַשֵּׁם וְלִשְׁמֹר מִצְווֹת אַבְרָהָם. וְכָתְבוּ בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת (שְׁמוֹת לב-כו), שֶׁבְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם מֻסְבָּר מַדּוּעַ לֹא הָיוּ בְּנֵי לֵוִי בִּכְלַל הַשִּׁעְבּוּד, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה כָּל עִסּוּקָם בַּתּוֹרָה. שֶׁנִּתְקַיֵּם בָּהֶם: "כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִים מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ". הִנֵּה כִּי כֵן, אֲפִלּוּ פַּרְעֹה הֵבִין, כִּי "בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם" (מִשְׁלֵי כט-יח). עַם חַיָּב "חוּט שִׁדְרָה" רוּחָנִי שֶׁיַּעֲמִידֵהוּ. יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה נִצְחִית, מוֹרֶשֶׁת מְפֹאֶרֶת בַּת שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי שָׁנִים, הֲלָכָה וּפִלְפּוּל, אַגָּדָה וּמַחְשָׁבָה, דְּרוּשׁ וּמוּסָר. פַּרְעֹה הֵבִין שֶׁאֵין לְשַׁעְבְּדָם, וְאַתָּה אֵינְךָ מֵבִין זֹאת – הֲלֹא גָּרוּעַ אַתָּה מִפַּרְעֹה!"... הַקָּהָל חִיֵּךְ, הַדְּבָרִים נִקְלְטוּ, אֲבָל הַלָּה לֹא וִתֵּר: "מָה הַהַשְׁוָאָה! הָעָם זָקוּק לְלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, יַעֲבִירוּ מֵהֶם עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אֲבָל אָנוּ נִלְחָמִים כָּאן עַל אַרְצֵנוּ וְעַל נַפְשֵׁנוּ, זוֹ מִלְחֶמֶת מִצְוָה וּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ, הַכֹּל חַיָּבִים לִטֹּל בָּהּ חֵלֶק! מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם לְשֵׁרוּת צְבָאִי?" רָאשִׁים הִנְהֲנוּ, הָאֲנָשִׁים הִסְכִּימוּ. יְגַיְּסוּ, וּמִיָּד! עָנִיתִי: "מָה הַקֶּשֶׁר?! קֶשֶׁר יָשִׁיר! גִּיּוּס בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת גָּרַם לְשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם!" גַּבּוֹת הוּרְמוּ, הַשּׁוֹמְעִים תָּמְהוּ, הַקָּהָל קַשּׁוּב... "הַגְּמָרָא (נְדָרִים לב.) שׁוֹאֶלֶת: מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנָיו לְמִצְרַיִם מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים? מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה אַנְגַרְיָא בְּתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים. פֵּרֵשׁ הָרַ"ן: שֶׁהוֹלִיכָן לְמִלְחָמָה, כְּדִכְתִיב: "וַיָּרֵק אֶת חֲנִיכָיו" (בְּרֵאשִׁית יד-יד), גִּיֵּס אֶת אֵלּוּ שֶׁחִנְּכָן לַתּוֹרָה. וּמֶה הָיְתָה הַתְּבִיעָה עָלָיו? שֶׁהֲרֵי בֵּין כֹּה וָכֹה יִצְטָרֵךְ לְנִסִּים מֻפְלָאִים כְּדֵי לִגְבֹּר עַל צָבָא הַמְּלָכִים, שֶׁמָּנָה כִּשְׁנַיִם וָחֵצִי מִילְיוֹן חַיָּלִים (סַנְהֶדְרִין צה:), וְאָכֵן נַעֲשׂוּ לוֹ נִסִּים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים: "יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ, יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ" (יְשַׁעְיָה מא-ב), שֶׁהָיָה זוֹרֵק לְעֶבְרָם עָפָר וְנַעֲשָׂה חֲרָבוֹת, זוֹרֵק קַשׁ וְנַעֲשָׂה חִצִּים (תַּעֲנִית כא.) – וְאִם נִצְרָךְ אַתָּה לְנִסִּים, הוֹרֵה לְתַלְמִידֶיךָ לִלְמֹד, כְּדֵי שֶׁיּוֹסִיפוּ לְךָ זְכֻיּוֹת. וְאֵין זְכוּת כִּזְכוּת הַתּוֹרָה: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם" (תְּהִלִּים קכב, ב), מִי גָּרַם לְרַגְלֵינוּ שֶׁיַּעַמְדוּ בַּמִּלְחָמָה, "שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם", שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה! (מַכּוֹת י.) וּכְכֹל שֶׁיַּעַסְקוּ יוֹתֵר בַּתּוֹרָה, יֻשַּׂג הַנִּצָּחוֹן עַל הָאוֹיֵב בְּיֶתֶר קַלּוּת. הַנִּצָּחוֹן הַכַּבִּיר בְּיוֹתֵר וְהַקַּל בְּיוֹתֵר, הָיָה נִצְחוֹנוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ עַל חֵיל סַנְחֵרִיב. הַחַיִל מָנָה כִּשְׁנַיִם וָחֵצִי מִילְיוֹן חַיָּלִים (סַנְהֶדְרִין צה:), וְנֶעֱרַךְ לְמָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם. בַּלַּיְלָה מֵתוּ כֻּלָּם: "אָמַר חִזְקִיָּהוּ, אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרֹג וְלֹא לִרְדֹּף וְאַף לֹא לוֹמַר שִׁירָה, אֶלָּא אֲנִי יָשֵׁן עַל מִטָּתִי וְאַתָּה נִלְחָם בַּעֲדֵנוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, אַתָּה יָשֵׁן עַל מִטָּתְךָ, וַאֲנִי עוֹשֶׂה מִלְחָמָה בִּשְׁבִילְךָ. שֶׁנֶּאֱמַר (מְלָכִים ב יט-לה): וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" (מִדְרַשׁ תְּהִלִּים עט). וּבַמֶּה זָכָה לְכָךְ? מֶה עָשָׂה, נָעַץ חֶרֶב עַל פֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְאָמַר: "כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִדָּקֵר בְּחֶרֶב זוֹ. בָּדְקוּ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע, וְלֹא מָצְאוּ עַם הָאָרֶץ. מִגֶּבֶת וְעַד אַנְטִיפְרַס, וְלֹא מָצְאוּ תִּינוֹק וְתִינֹקֶת אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁלֹּא הָיוּ בְּקִיאִין בְּהִלְכוֹת טֻמְאָה וְטָהֳרָה! אֲבָל – סִיַּמְתִּי – כְּכֹל שֶׁזְּקוּקִים אָנוּ לְ"שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם" שֶׁיַּעַסְקוּ בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ רַגְלֵינוּ בַּמִּלְחָמָה, אֵין הַתּוֹרָה מוֹנוֹפּוֹל שֶׁל שֵׁבֶט לֵוִי אוֹ שֶׁל בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב", יְרֻשָּׁה הִיא לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְכָל יְהוּדִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, וְכָל הַמִּשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, מִלְּבַד הַזְּכֻיּוֹת הָרַבּוֹת מִסְּפֹר שֶׁמִּתְוַסְּפוֹת לוֹ – שֶׁכָּל מִלָּה בַּתּוֹרָה שְׂכָרָהּ שָׁקוּל כְּתַרְיַ"ג מִצְווֹת (יְרוּשַׁלְמִי רֵישׁ פֵּאָה) – הֲרֵיהוּ מוֹסִיף זְכֻיּוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלוּתוֹ, וּמוֹסִיף הֲגָנָה לָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן וּלְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא. אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל פְּתִיחַת שִׁעוּר שְׁבוּעִי נוֹסָף! מִי מִשְׁתַּתֵּף בּוֹ? וְיָם שֶׁל יָדַיִם הוּרַם, וְאוֹתוֹ אָדָם בִּכְלָלָם. מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל! (וְהִגַּדְתָּ)