Otzarot-Article

"וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ" (כו-ג) הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל הַהַבְטָחוֹת שֶׁנָּתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִצְחָק "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ, כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל...", אֲבָל כָּל הַהַבְטָחוֹת הַלָּלוּ נִתָּנוֹת לְיִצְחָק רַק בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ... עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי".

שָׁאַל מָרָן הַגְרִי"שׁ אֶלְיָשִׁיב זַצַ"ל, לָמָּה לֹא הָעָנְקוּ כָּל הַהַבְטָחוֹת לְיִצְחָק בִּזְכוּתוֹ הוּא?! מַדּוּעַ הִדְגִּישָׁה הַתּוֹרָה כִּי יִצְחָק נִשְׁעַן עַל זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם?!

מְתָרֵץ הַסְּפוֹרְנוֹ: עַד שֶׁלֹּא בָּנָה יִצְחָק מִזְבֵּחַ לִקְרֹא בְּשֵׁם ה', עֲדַיִן לֹא פִּרְסֵם אֶת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִיו. רַק מִשֶּׁעָשָׂה זֹאת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'", רַק אָז הִתְבָּרֵךְ בִּזְכוּת עַצְמוֹ.

וְהַדְּבָרִים מַבְהִילִים. יִצְחָק אָבִינוּ - אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, עַל זְכֻיּוֹתָיו אֲנַחְנוּ נִשְׁעָנִים עַד יָמֵינוּ אָנוּ - הֲרֵי קֹדֶם שֶׁקָּרָא בְּשֵׁם ה', נֶחְשַׁב הַדָּבָר כְּאִלּוּ אֵין לוֹ זְכֻיּוֹת. וְאַף שֶׁהָיְתָה לוֹ סִבָּה לְכָךְ, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר פִּרְסֵם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת שֵׁם ה' בָּעוֹלָם. נוּכַל לִלְמֹד מִכָּאן עַל גֹּדֶל הַזְּכוּת וְעַל רֹב הַשָּׂכָר הָעוֹמְדִים לוֹ לְמִי שֶׁמְּפַרְסֵם מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. וְאִם כֵּן, גַּם אֲנַחְנוּ נְפַרְסֵם סִפּוּר לְחִזּוּק הָאֱמוּנָה.

בְּאַחַת הַקְּהִלּוֹת הַחֲרֵדִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת בַּאֲמֶרִיקָה הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, וְהוּא זִעְזַע אֶת כָּל מִי שֶׁשָּׁמַע עָלָיו. יֵשׁ בְּמַעֲשֶׂה זֶה כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ אֶת הַיְּדִיעָה הַפְּשׁוּטָה, זוֹ שֶׁכֻּלָּנוּ "יוֹדְעִים" אוֹתָהּ אֲבָל לִפְעָמִים לֹא בְּדִיּוּק "חַיִּים אוֹתָהּ", שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן, וְאָדָם לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה.

אַחַד הָעֲשִׁירִים הַמְּפֻרְסָמִים בַּקְּהִלָּה הָיָה אָדָם אָהוּב וְנֶחְמָד, שֶׁפִּזֵּר הוֹן רַב לִצְדָקָה וְתָמַךְ בִּישִׁיבוֹת וּבְמוֹסְדוֹת תּוֹרָה. כָּל מִי שֶׁעָבַר לְיַד הַוִּילָה הַמְפֹאֶרֶת שֶׁלּוֹ הִרְגִּישׁ "קַטְנוּת הַמּוֹחִין"... לֹא רַק בִּגְלַל הָעֹשֶׁר הַמֻּפְלָג אֶלָּא בְּעִקָּר בְּשֶׁל מַעֲשֵׂי הַחֶסֶד שֶׁיָּצְאוּ מִבֵּיתוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה. זוֹ גַּם הָיְתָה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁהָאִישׁ הָיָה אָהוּב עַל כָּל בְּנֵי הַקְּהִלָּה הַמְּקוֹמִית.

וְהִנֵּה, לֵיל שַׁבָּת אֶחָד, נִשְׁמְעוּ לְפֶתַע זַעֲקוֹת שֶׁבֶר מִבֵּיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר. בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר הִגִּיעַ לַמָּקוֹם אַמְבּוּלַנְס שֶׁל "הַצָּלָה", וְכֹל הַשְּׁכוּנָה הָיְתָה כְּמֶרְקָחָה. הִתְבָּרֵר שֶׁיַּלְדָּתוֹ בַּת הָאַחַת עֶשְׂרֵה שֶׁל הֶעָשִׁיר הִתְמוֹטְטָה לְפֶתַע, לְלֹא כָּל סִבָּה נִרְאֵית לָעַיִן, אִבְּדָה אֶת הַכָּרָתָהּ וְהֻבְהֲלָה בִּדְחִיפוּת לְבֵית הַחוֹלִים.

הָרוֹפְאִים נִסּוּ לְעוֹרְרָהּ וּלְיַצֵּב אֶת מַצָּבָהּ - וְלַשָּׁוְא. הַיַּלְדָּה לֹא הִתְעוֹרְרָה, וּמַצָּבָהּ אַף הֻחְמַר. הַפֶּלֶא הֶעָצוּם הָיָה, כִּי לְאַחַר כָּל הַבְּדִיקוֹת הַמַּקִּיפוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהּ, לֹא הִתְגַּלָּה דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר שֶׁיַּסְבִּיר אֶת הַמִּקְרֶה, הַמִּמְצָאִים הָרְפוּאִיִּים הָיוּ תְּקִינִים לַחֲלוּטִין וְהַתַּעֲלוּמָה גָּדְלָה שִׁבְעָתַיִם.

מַחֲצִית הַשָּׁנָה שָׁכְבָה הַיַּלְדָּה בְּמַצָּב קָשֶׁה, וְהַמִּשְׁפָּחָה הָפְכָה בְּאַחַת מִסֵּמֶל הַהַעֲרָצָה לְסֵמֶל הָרַחֲמָנוּת, הַכֹּל נָדוּ בְּלִבָּם לַהוֹרִים הָאֻמְלָלִים שֶׁנֶּאֶלְצוּ לָשֶׁבֶת יָמִים וְלֵילוֹת לְיַד מִטַּת בִּתָּם, הַשּׁוֹכֶבֶת דּוֹם לְלֹא נִיעַ.

כַּעֲבֹר מַחֲצִית הַשָּׁנָה חַל שִׁפּוּר בְּמַצַּב הַיַּלְדָּה, וְאַט אַט הִיא שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ עַד שֶׁהִתְרַפְּאָה.

הַדָּבָר הָיָה לְפֶלֶא בְּעֵינֵי כָּל בְּנֵי הַקְּהִלָּה. הֵם הִרְגִּישׁוּ שֶׁהֶעָשִׁיר נֶעֱנַשׁ עַל דְּבַר מָה, אַךְ לֹא יָדְעוּ מַהוּ.

אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם, הָרַב נֶטַע שְׁלֹמֹה זִילְבֵּר, הֶחְלִיט לְבָרֵר אֶת סִבַּת הָעִנְיָן. הוּא פָּנָה אֶל הֶעָשִׁיר בְּעַצְמוֹ וּשְׁאָלוֹ אִם יוֹדֵעַ הוּא אֶת סִבַּת הָאֵרוּעַ הַקָּשֶׁה.

לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, לֹא כִּחֵשׁ הֶעָשִׁיר וְלֹא הִסְתִּיר דָּבָר. הוּא יָדַע אַף יָדַע בְּעֶטְיוֹ שֶׁל מָה נִגְרְמָה לוֹ עָגְמַת נֶפֶשׁ כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה. הוּא סִפֵּר לָרַב זִילְבֵּר עַל אֵרוּעַ מֵבִישׁ שֶׁהִתְרַחֵשׁ בַּ"בִּיזְנֶעס" שֶׁלּוֹ עִם אֶחָד מִשֻּׁתָּפָיו.

לְאַחַר תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁבָּהּ עָבְדוּ הַשְּׁנַיִם יַחְדָּו, הִתְגַּלְּעָה מַחְלֹקֶת בֵּינֵיהֶם וְדַרְכֵיהֶם נִפְרְדוּ. אֲבָל שֶׁלֹּא כְּמוֹ בְּמִקְרִים אֲחֵרִים, הַמַּחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם נִמְשְׁכָה גַּם לְאַחַר הַפְּרֵדָה, עַל אַף שֶׁנִּתְּקוּ בֵּינֵיהֶם כָּל קֶשֶׁר מִסְחָרִי.

הֶעָשִׁיר סִפֵּר, כִּי עַד כְּדֵי כָּךְ הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַשֻּׁתָּף רָכַשׁ מוּצָר מְסֻיָּם כְּדֵי לְמָכְרוֹ, רָכַשׁ אַף הוּא כַּמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאוֹתוֹ הַמּוּצָר וְהִצִּיעוֹ לִמְכִירָה בִּמְחִירֵי רִצְפָּה, מִתַּחַת לִמְחִיר הַקֶּרֶן, כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת הַשּׁוּק וּלְהַפְסִיד לְשֻׁתָּפוֹ לְשֶׁעָבַר.

הַהִתְנַצְּחוּת הַזּוֹ נִמְשְׁכָה זְמַן רַב וְהַמְרִיבוֹת הָפְכוּ לְאֵשׁ שֶׁל מַמָּשׁ.

פַּעַם אַחַת נִסָּה יְהוּדִי אֶחָד לְתַוֵּךְ בֵּין הַיְרִיבִים, וְהִצְלִיחַ לְהַפְגִּישָׁם יַחַד. מְסַפֵּר הֶעָשִׁיר: בַּפְּגִישָׁה הַהִיא פָּנָה אֵלַי שֻׁתָּפִי לְשֶׁעָבַר וּשְׁאָלַנִי כֵּיצַד אֲנִי מֵעֵז לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּדָּבָר הַזֶּה וְלִגְרֹם לוֹ הֶפְסֵדִים. הַאִם אֵינְךָ מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן וּלְבַסּוֹף תֵּעָנֵשׁ עַל כָּל זֶה?! שָׁאַל.

וַאֲנִי הֵשַׁבְתִּי לוֹ בְּרֹב פַּחַז: הַבִּיזְנֶעס הוּא "עוֹלָם מְשֻׁחְרָר" וְכָל אֶחָד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בּוֹ מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה... סִגְנוֹן תְּשׁוּבָה הַמַּתְאִים לַהֲוָיַת הַחַיִּים בַּאֲמֶרִיקָה, לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמַכִּיר.

שֻׁתָּפִי שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים וְאָמַר בְּשֶׁקֶט כִּמְדַבֵּר לְעַצְמוֹ: הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ הֶפְקֵר. וּמִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁבַּבִּיזְנֶעס אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶׁרוֹצִים, טוֹעֶה טָעוּת מָרָה עַד מְאֹד!

דְּבָרִים אֵלֶּה הִרְגִּיזוּנִי עוֹד יוֹתֵר. לָבַשְׁתִּי עַזּוּת פָּנִים וְאָמַרְתִּי לוֹ: אַל תְּלַמֵּד אוֹתִי מַה לַּעֲשׂוֹת וְאַל תַּטִּיף לִי מוּסָר.

וְהוּא, הַשֻּׁתָּף שֶׁכָּל כָּךְ הֵצַקְתִּי לוֹ, סִנֵּן מִפִּיו שׁוּב בְּשֶׁקֶט: אָכֵן, לֹא אֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתְךָ מְאוּמָה. רַק הַקַּבָּ"ה יְלַמֵּד אוֹתְךָ שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן! וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַבֵּר.

הַפְּגִישָׁה הַזּוֹ נֶעֶרְכָה בְּבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי. בְּלֵיל שַׁבָּת הִתְמוֹטְטָה בִּתּוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר...

אָכֵן, נוֹדַע הַדָּבָר.

אַשְׁרֵי אָדָם הַיּוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן. אַשְׁרֵי אָדָם הַיּוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים. מִי שֶּׁמַּאֲמִין בְּכָךְ וּמִתְנַהֵג עַל פִּי אֱמֶת זוֹ, כָּל חַיָּיו נִרְאִים אַחֶרֶת. הוּא לֹא יָצִיק וְלֹא יַזִּיק לְאַף אֶחָד, בְּיוֹדְעוֹ שֶׁהַכֹּל עָלוּל לְהִתְגַּלְגֵּל עָלָיו בַּחֲזָרָה וּלְהַכּוֹתוֹ שׁוֹק עַל יָרֵךְ. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	ויחי תשע"ד
	אֵין לְהָבִין אֵיךְ, אֲבָל חַיִּים!
	"וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ" (כו-ג) הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל הַהַבְטָחוֹת שֶׁנָּתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִצְחָק "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ, כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל...", אֲבָל כָּל הַהַבְטָחוֹת הַלָּלוּ נִתָּנוֹת לְיִצְחָק רַק בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ... עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי". שָׁאַל מָרָן הַגְרִי"שׁ אֶלְיָשִׁיב זַצַ"ל, לָמָּה לֹא הָעָנְקוּ כָּל הַהַבְטָחוֹת לְיִצְחָק בִּזְכוּתוֹ הוּא?! מַדּוּעַ הִדְגִּישָׁה הַתּוֹרָה כִּי יִצְחָק נִשְׁעַן עַל זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם?! מְתָרֵץ הַסְּפוֹרְנוֹ: עַד שֶׁלֹּא בָּנָה יִצְחָק מִזְבֵּחַ לִקְרֹא בְּשֵׁם ה', עֲדַיִן לֹא פִּרְסֵם אֶת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִיו. רַק מִשֶּׁעָשָׂה זֹאת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'", רַק אָז הִתְבָּרֵךְ בִּזְכוּת עַצְמוֹ. וְהַדְּבָרִים מַבְהִילִים. יִצְחָק אָבִינוּ - אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, עַל זְכֻיּוֹתָיו אֲנַחְנוּ נִשְׁעָנִים עַד יָמֵינוּ אָנוּ - הֲרֵי קֹדֶם שֶׁקָּרָא בְּשֵׁם ה', נֶחְשַׁב הַדָּבָר כְּאִלּוּ אֵין לוֹ זְכֻיּוֹת. וְאַף שֶׁהָיְתָה לוֹ סִבָּה לְכָךְ, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר פִּרְסֵם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת שֵׁם ה' בָּעוֹלָם. נוּכַל לִלְמֹד מִכָּאן עַל גֹּדֶל הַזְּכוּת וְעַל רֹב הַשָּׂכָר הָעוֹמְדִים לוֹ לְמִי שֶׁמְּפַרְסֵם מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. וְאִם כֵּן, גַּם אֲנַחְנוּ נְפַרְסֵם סִפּוּר לְחִזּוּק הָאֱמוּנָה. בְּאַחַת הַקְּהִלּוֹת הַחֲרֵדִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת בַּאֲמֶרִיקָה הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, וְהוּא זִעְזַע אֶת כָּל מִי שֶׁשָּׁמַע עָלָיו. יֵשׁ בְּמַעֲשֶׂה זֶה כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ אֶת הַיְּדִיעָה הַפְּשׁוּטָה, זוֹ שֶׁכֻּלָּנוּ "יוֹדְעִים" אוֹתָהּ אֲבָל לִפְעָמִים לֹא בְּדִיּוּק "חַיִּים אוֹתָהּ", שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן, וְאָדָם לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. אַחַד הָעֲשִׁירִים הַמְּפֻרְסָמִים בַּקְּהִלָּה הָיָה אָדָם אָהוּב וְנֶחְמָד, שֶׁפִּזֵּר הוֹן רַב לִצְדָקָה וְתָמַךְ בִּישִׁיבוֹת וּבְמוֹסְדוֹת תּוֹרָה. כָּל מִי שֶׁעָבַר לְיַד הַוִּילָה הַמְפֹאֶרֶת שֶׁלּוֹ הִרְגִּישׁ "קַטְנוּת הַמּוֹחִין"... לֹא רַק בִּגְלַל הָעֹשֶׁר הַמֻּפְלָג אֶלָּא בְּעִקָּר בְּשֶׁל מַעֲשֵׂי הַחֶסֶד שֶׁיָּצְאוּ מִבֵּיתוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה. זוֹ גַּם הָיְתָה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁהָאִישׁ הָיָה אָהוּב עַל כָּל בְּנֵי הַקְּהִלָּה הַמְּקוֹמִית. וְהִנֵּה, לֵיל שַׁבָּת אֶחָד, נִשְׁמְעוּ לְפֶתַע זַעֲקוֹת שֶׁבֶר מִבֵּיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר. בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר הִגִּיעַ לַמָּקוֹם אַמְבּוּלַנְס שֶׁל "הַצָּלָה", וְכֹל הַשְּׁכוּנָה הָיְתָה כְּמֶרְקָחָה. הִתְבָּרֵר שֶׁיַּלְדָּתוֹ בַּת הָאַחַת עֶשְׂרֵה שֶׁל הֶעָשִׁיר הִתְמוֹטְטָה לְפֶתַע, לְלֹא כָּל סִבָּה נִרְאֵית לָעַיִן, אִבְּדָה אֶת הַכָּרָתָהּ וְהֻבְהֲלָה בִּדְחִיפוּת לְבֵית הַחוֹלִים. הָרוֹפְאִים נִסּוּ לְעוֹרְרָהּ וּלְיַצֵּב אֶת מַצָּבָהּ - וְלַשָּׁוְא. הַיַּלְדָּה לֹא הִתְעוֹרְרָה, וּמַצָּבָהּ אַף הֻחְמַר. הַפֶּלֶא הֶעָצוּם הָיָה, כִּי לְאַחַר כָּל הַבְּדִיקוֹת הַמַּקִּיפוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהּ, לֹא הִתְגַּלָּה דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר שֶׁיַּסְבִּיר אֶת הַמִּקְרֶה, הַמִּמְצָאִים הָרְפוּאִיִּים הָיוּ תְּקִינִים לַחֲלוּטִין וְהַתַּעֲלוּמָה גָּדְלָה שִׁבְעָתַיִם. מַחֲצִית הַשָּׁנָה שָׁכְבָה הַיַּלְדָּה בְּמַצָּב קָשֶׁה, וְהַמִּשְׁפָּחָה הָפְכָה בְּאַחַת מִסֵּמֶל הַהַעֲרָצָה לְסֵמֶל הָרַחֲמָנוּת, הַכֹּל נָדוּ בְּלִבָּם לַהוֹרִים הָאֻמְלָלִים שֶׁנֶּאֶלְצוּ לָשֶׁבֶת יָמִים וְלֵילוֹת לְיַד מִטַּת בִּתָּם, הַשּׁוֹכֶבֶת דּוֹם לְלֹא נִיעַ. כַּעֲבֹר מַחֲצִית הַשָּׁנָה חַל שִׁפּוּר בְּמַצַּב הַיַּלְדָּה, וְאַט אַט הִיא שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ עַד שֶׁהִתְרַפְּאָה. הַדָּבָר הָיָה לְפֶלֶא בְּעֵינֵי כָּל בְּנֵי הַקְּהִלָּה. הֵם הִרְגִּישׁוּ שֶׁהֶעָשִׁיר נֶעֱנַשׁ עַל דְּבַר מָה, אַךְ לֹא יָדְעוּ מַהוּ. אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם, הָרַב נֶטַע שְׁלֹמֹה זִילְבֵּר, הֶחְלִיט לְבָרֵר אֶת סִבַּת הָעִנְיָן. הוּא פָּנָה אֶל הֶעָשִׁיר בְּעַצְמוֹ וּשְׁאָלוֹ אִם יוֹדֵעַ הוּא אֶת סִבַּת הָאֵרוּעַ הַקָּשֶׁה. לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, לֹא כִּחֵשׁ הֶעָשִׁיר וְלֹא הִסְתִּיר דָּבָר. הוּא יָדַע אַף יָדַע בְּעֶטְיוֹ שֶׁל מָה נִגְרְמָה לוֹ עָגְמַת נֶפֶשׁ כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה. הוּא סִפֵּר לָרַב זִילְבֵּר עַל אֵרוּעַ מֵבִישׁ שֶׁהִתְרַחֵשׁ בַּ"בִּיזְנֶעס" שֶׁלּוֹ עִם אֶחָד מִשֻּׁתָּפָיו. לְאַחַר תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁבָּהּ עָבְדוּ הַשְּׁנַיִם יַחְדָּו, הִתְגַּלְּעָה מַחְלֹקֶת בֵּינֵיהֶם וְדַרְכֵיהֶם נִפְרְדוּ. אֲבָל שֶׁלֹּא כְּמוֹ בְּמִקְרִים אֲחֵרִים, הַמַּחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם נִמְשְׁכָה גַּם לְאַחַר הַפְּרֵדָה, עַל אַף שֶׁנִּתְּקוּ בֵּינֵיהֶם כָּל קֶשֶׁר מִסְחָרִי. הֶעָשִׁיר סִפֵּר, כִּי עַד כְּדֵי כָּךְ הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַשֻּׁתָּף רָכַשׁ מוּצָר מְסֻיָּם כְּדֵי לְמָכְרוֹ, רָכַשׁ אַף הוּא כַּמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאוֹתוֹ הַמּוּצָר וְהִצִּיעוֹ לִמְכִירָה בִּמְחִירֵי רִצְפָּה, מִתַּחַת לִמְחִיר הַקֶּרֶן, כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת הַשּׁוּק וּלְהַפְסִיד לְשֻׁתָּפוֹ לְשֶׁעָבַר. הַהִתְנַצְּחוּת הַזּוֹ נִמְשְׁכָה זְמַן רַב וְהַמְרִיבוֹת הָפְכוּ לְאֵשׁ שֶׁל מַמָּשׁ. פַּעַם אַחַת נִסָּה יְהוּדִי אֶחָד לְתַוֵּךְ בֵּין הַיְרִיבִים, וְהִצְלִיחַ לְהַפְגִּישָׁם יַחַד. מְסַפֵּר הֶעָשִׁיר: בַּפְּגִישָׁה הַהִיא פָּנָה אֵלַי שֻׁתָּפִי לְשֶׁעָבַר וּשְׁאָלַנִי כֵּיצַד אֲנִי מֵעֵז לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּדָּבָר הַזֶּה וְלִגְרֹם לוֹ הֶפְסֵדִים. הַאִם אֵינְךָ מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן וּלְבַסּוֹף תֵּעָנֵשׁ עַל כָּל זֶה?! שָׁאַל. וַאֲנִי הֵשַׁבְתִּי לוֹ בְּרֹב פַּחַז: הַבִּיזְנֶעס הוּא "עוֹלָם מְשֻׁחְרָר" וְכָל אֶחָד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בּוֹ מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה... סִגְנוֹן תְּשׁוּבָה הַמַּתְאִים לַהֲוָיַת הַחַיִּים בַּאֲמֶרִיקָה, לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמַכִּיר. שֻׁתָּפִי שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים וְאָמַר בְּשֶׁקֶט כִּמְדַבֵּר לְעַצְמוֹ: הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ הֶפְקֵר. וּמִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁבַּבִּיזְנֶעס אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶׁרוֹצִים, טוֹעֶה טָעוּת מָרָה עַד מְאֹד! דְּבָרִים אֵלֶּה הִרְגִּיזוּנִי עוֹד יוֹתֵר. לָבַשְׁתִּי עַזּוּת פָּנִים וְאָמַרְתִּי לוֹ: אַל תְּלַמֵּד אוֹתִי מַה לַּעֲשׂוֹת וְאַל תַּטִּיף לִי מוּסָר. וְהוּא, הַשֻּׁתָּף שֶׁכָּל כָּךְ הֵצַקְתִּי לוֹ, סִנֵּן מִפִּיו שׁוּב בְּשֶׁקֶט: אָכֵן, לֹא אֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתְךָ מְאוּמָה. רַק הַקַּבָּ"ה יְלַמֵּד אוֹתְךָ שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן! וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַבֵּר. הַפְּגִישָׁה הַזּוֹ נֶעֶרְכָה בְּבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי. בְּלֵיל שַׁבָּת הִתְמוֹטְטָה בִּתּוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר... אָכֵן, נוֹדַע הַדָּבָר. אַשְׁרֵי אָדָם הַיּוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן. אַשְׁרֵי אָדָם הַיּוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים. מִי שֶּׁמַּאֲמִין בְּכָךְ וּמִתְנַהֵג עַל פִּי אֱמֶת זוֹ, כָּל חַיָּיו נִרְאִים אַחֶרֶת. הוּא לֹא יָצִיק וְלֹא יַזִּיק לְאַף אֶחָד, בְּיוֹדְעוֹ שֶׁהַכֹּל עָלוּל לְהִתְגַּלְגֵּל עָלָיו בַּחֲזָרָה וּלְהַכּוֹתוֹ שׁוֹק עַל יָרֵךְ. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)