Otzarot-Article

"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ" (לה-ב) בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת הַקְּטַנּוֹת בְּפּוֹלִין הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי עָשִׁיר וְנִכְבָּד, תַּלְמִיד חָכָם. בְּבַעֲלוּתוֹ הָיְתָה אַכְסַנְיָה שֶׁבָּהּ הָיוּ נוֹהֲגִים הָאֲצִילִים הַפּוֹלָנִים לְהִתְאַסֵּף. יְהוּדִי זֶה הָיָה מִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד וּבְרֶוַח.

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, פּוֹלִין הָיְתָה תַּחַת הַשִּׁלְטוֹן הָרוּסִי. בִּשְׁנַת תקצ"א נִסּוּ הָאֲצִילִים הַפּוֹלָנִים לִמְרֹד וּלְהִלָּחֵם בָּרוּסִים וּלְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַשִּׁעְבּוּד, אַךְ הַמֶּרֶד לֹא צָלַח, וְעָלָה בִּידֵי הָרוּסִים לְהַכְנִיעַ אֶת הַמּוֹרְדִים.

כְּשֶׁחָזַר הַצָּבָא הָרוּסִי מֵהַמִּלְחָמָה, עָבַר אַחַד הַגֶּנֶרָלִים עִם חַיָּלָיו דֶּרֶךְ אוֹתָהּ עִיר. הָיָה זֶה בְּלֵיל שַׁבָּת. הַגֶּנֶרָל הָיָה עָיֵף וְיָגֵעַ מִטִּלְטוּלֵי הַדֶּרֶךְ. הוּא שָׁמַע שֶׁבָּעִיר יֵשׁ אַכְסַנְיָה שֶׁמּוֹכְרִים בָּהּ יַיִן. הוּא הֶחְלִיט לְהִשָּׁאֵר שָׁם וְשָׁלַח אֶת אֶחָד מֵחַיָּלָיו כְּדֵי לִקְנוֹת עֲבוּרוֹ יַיִן מְשֻׁבָּח.

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַיְּהוּדִי בַּעַל הָאַכְסַנְיָה אֶת בַּקָּשַׁת הַחַיָּל, עָנָה לוֹ: "שַׁבָּת הַיּוֹם וְאָסוּר לָנוּ לִמְכֹּר וְלִסְחֹר בְּשַׁבָּת". הַחַיָּל שָׁב בְּיָדַיִם רֵיקוֹת אֶל מְפַקְּדוֹ, וְהַגֶּנֶרָל כָּעַס מְאֹד. הוּא שָׁלַח שְׁנֵי חַיָּלִים נוֹסָפִים שֶׁיְּצַוּוּ עַל הַיְּהוּדִי לִמְכֹּר יַיִן, וְאִם לֹא - מַר יִהְיֶה גּוֹרָלוֹ.

הַיְּהוּדִי לֹא נִבְהַל כְּלָל, אֶלָּא אָמַר לִשְׁנֵי הַחַיָּלִים: "לִי - אָסוּר לִמְכֹּר בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, אוּלָם אִם הַגֶּנֶרָל חָפֵץ בְּכָךְ, אֲנִי יָכוֹל לָתֵת לוֹ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל הַחֲנוּת, וְשֶׁיִּקַּח יַיִן כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ".

כְּשֶׁחָזְרוּ הַחַיָּלִים וְסִפְּרוּ לַמְפַקֵד אֶת דִּבְרֵי הַיְּהוּדִי, הִתְפַּלֵּא הַגֶּנֶרָל מְאֹד וְהֶחְלִיט לָלֶכֶת אֶל אוֹתוֹ יְהוּדִי, לְהַכִּירוֹ וְלִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ, הִתְפַּעֵל לִרְאוֹת בַּיִת גָּדוֹל וּמוּאָר, נִקָּיוֹן וְסֵדֶר שׂוֹרְרִים בְּכָל פִּנָּה, נֵרוֹת דּוֹלְקִים וּבְנֵי הַבַּיִת מְסֻבִּים סְבִיב שֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמְזַמְּרִים זְמִירוֹת שַׁבָּת בְּרֶגֶשׁ וּבְהִתְלַהֲבוּת.

בִּרְאוֹתוֹ מַחֲזֶה נִפְלָא זֶה נִרְגַּע מִיָּד מִכַּעֲסוֹ, וְשָׁאַל אֶת בַּעַל הַבַּיִת בְּנַחַת: "מַדּוּעַ סֵרַבְתָּ לִמְכֹּר לִי יַיִן? הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה כִּי גֶּנֶרָל חָשׁוּב אֲנִי וּבַעַל אוֹתוֹת הִצְטַיְּנוּת רַבִּים, אֵיךְ לֹא פָּחַדְתָּ מִפָּנַי?"

"אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד", הֵשִׁיב בַּעַל הַבַּיִת, "הִנְנִי מַעֲרִיךְ מְאֹד אֶת גְּדֻלָּתְךָ וַחֲשִׁיבוּתְךָ, אַךְ יֵשׁ מִישֶׁהוּ בָּעוֹלָם נִכְבָּד וּמְרוֹמָם יוֹתֵר מִמְּךָ, וְהוּא הָאֱלֹקִים, אֲשֶׁר כֻּלָּנוּ חַיָּבִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ, וְהוּא צִוָּה אוֹתִי לֹא לַעֲסֹק בְּמִסְחָר בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ, וַאֲנִי חַיָּב לְמַלֵּא אֶת מִצְווֹתָיו. אַךְ עַתָּה, לְאַחַר שֶׁזָּכִיתִי לְכָבוֹד גָּדוֹל שֶׁאוֹרֵחַ כֹּה חָשׁוּב וְנַעֲלֶה כְּמוֹתְךָ בָּא לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתִי חָפֵץ אֲנִי לְכַבֶּדְךָ וּלְשָׁרֶתְךָ, אוּלָם לֹא כְּקוֹנֶה כִּי אִם כְּאוֹרֵחַ מְכֻבָּד. יוֹאִיל נָא אֲדוֹנִי לוֹמַר בְּאֵיזֶה יַיִן לִבּוֹ חָפֵץ, וַאֲנִי אֲצַוֶּה לְהָבִיא לִכְבוֹדוֹ בַּקְבּוּקִים אֲחָדִים".

יֹשֶׁר לִבּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי וּדְבָרָיו הַנְּבוֹנִים בַּעֲלֵי הַטַּעַם מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַגֶּנֶרָל. הוּא הִתְיַשֵּׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן בְּרָצוֹן רַב, וּמִיָּד הוּבָא לְפָנָיו יַיִן מְשֻׁבָּח. הַגֶּנֶרָל שָׁתָה מִן הַיַּיִן וְאַף הִתְכַּבֵּד בַּאֲכִילַת מַאַכְלֵי שַׁבָּת. כַּאֲשֶׁר סִיֵּם אֶת סְעוּדָתוֹ וְקָם לָלֶכֶת, הוֹצִיא מִכִּיסוֹ מַטְבֵּעַ זָהָב, אוּלָם בַּעַל הַבַּיִת סֵרֵב מִיָּד וְאָמַר: "חָלִילָה לִי מִלָּקַחַת כֶּסֶף בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, הֲלֹא אָמַרְתִּי לִכְבוֹדוֹ שֶׁהַשָּׂכָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְקַבֵּל הוּא שֶׁאוֹרֵחַ רַם מַעֲלָה כָּמוֹךָ הָיָה בְּבֵיתִי".

כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַגֶּנֶרָל נָטַל אֶת פִּנְקָסוֹ, רָשַׁם אֶת שְׁמוֹ וּכְתָבְתּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ בִּידִידוּת רַבָּה.

לְאַחַר מִסְפַּר שָׁנִים הִצְלִיחוּ הָרוּסִים לִלְכֹּד אֶת רֹאשׁ הַמּוֹרְדִים הַפּוֹלָנִים. הָרוּסִים עָרְכוּ חִפּוּשׂ בְּכָל הַמִּסְמָכִים שֶׁמָּצְאוּ אֶצְלוֹ, וּבְאַחַד הַמִּסְמָכִים הָיָה כָּתוּב שֶׁהוּא נוֹהֵג לְהִתְאָרֵחַ בָּאַכְסַנְיָה שֶׁבְּאוֹתָהּ עִיר קְטַנָּה. מִיָּד נִשְׁלְחוּ שׁוֹטְרִים, אָסְרוּ אֶת בַּעַל הָאַכְסַנְיָה הַיְּהוּדִי וְהִשְׁלִיכוּהוּ בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים לְבֵית הַסֹּהַר שֶׁבְּוִילְנָא לְמַעֲצָר.

בֵּינְתַיִם עָלָה אוֹתוֹ גֶּנֶרָל רוּסִי לִגְדֻלָּה, וְהִתְמַנָּה לַמְפַקֵּחַ הָרָאשִׁי שֶׁל כָּל בָּתֵּי הַסֹּהַר בַּמְּדִינָה. בְּאַחַד הַיָּמִים עָרַךְ בִּקֹּרֶת בְּבֵית הַסֹּהַר בְּוִילְנָא וְנִכְנַס אֶל תָּאוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי.

מִיָּד כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת הָאָסִיר הִכִּירוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ בִּתְמִיהָה: "מַה מַּעֲשֶׂיךָ כָּאן?"

"אֵינִי יוֹדֵעַ", הֵשִׁיב הַיְּהוּדִי, "עֲדַיִן לֹא נֶעֶרְכָה לִי כָּל חֲקִירָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה מַאֲשִׁימִים אוֹתִי".

"אַל דְּאָגָה", הִרְגִּיעוֹ הַגֶּנֶרָל. "אֲצַוֶּה לַחְקֹר אֶת הַאַשְׁמָה שֶׁהֻגְּשָׁה נֶגְדְּךָ, וּמְקַוֶּה אֲנִי כִּי תִּתְבָּרֵר חַפּוּתְךָ, וּבְקָרוֹב תְּשֻׁחְרַר מִן הַמַּעֲצָר".

הַגֶּנֶרָל בֵּרֵר אֶת הָעִנְיָן, וְנוֹדַע לוֹ כִּי הַיְּהוּדִי נֶאֱסַר בְּעֶטְיוֹ שֶׁל מַנְהִיג הַמֶּרֶד שֶׁהָיָה מִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ. מִיָּד כִּנֵּס אֶת כָּל חַבְרֵי הַמּוֹעָצָה הַמְמֻנָּה עַל בָּתֵּי הַסֹּהַר, צִוָּה לִקְרֹא לִפְנֵיהֶם אֶת כְּתַב הָאִשּׁוּם נֶגֶד הַיְּהוּדִי

וְאָמַר לָהֶם: "אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה אֲנִי מַכִּיר הֵיטֵב, וַאֲנִי עָרֵב כִּי חַף הוּא מִכָּל אַשְׁמָה וְלֹא הִשְׁתַּתֵּף בַּמֶּרֶד. הֲלֹא בְּסַךְ הַכֹּל בַּעַל בֵּית מַרְזֵחַ הוּא, וּמִנַּיִן לוֹ לָדַעַת מַה זּוֹמְמִים אוֹרְחָיו וּמְבַקְּרָיו?"

הַגֶּנֶרָל סִפֵּר לַמִּשְׁתַּתְּפִים אֶת שֶׁאֵרַע לוֹ כַּאֲשֶׁר הִתְאָרֵחַ אֵצֶל אוֹתוֹ יְהוּדִי, וְכָל הַנּוֹכְחִים הִתְפַּלְּאוּ מִיָּשְׁרוֹ. מִיָּד הֻחְלַט פֶּה אֶחָד לְשַׁחְרְרוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ לַחָפְשִׁי. שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת נִזְקְפָה לִזְכוּתוֹ, וְהִצִּילָה אוֹתוֹ מִצָּרָה לְאַחַר שָׁנִים. (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)

	ויחי תשע"ד
	סוֹדוֹ שֶׁל קְצִין הַצָּבָא
	"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ" (לה-ב) בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת הַקְּטַנּוֹת בְּפּוֹלִין הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי עָשִׁיר וְנִכְבָּד, תַּלְמִיד חָכָם. בְּבַעֲלוּתוֹ הָיְתָה אַכְסַנְיָה שֶׁבָּהּ הָיוּ נוֹהֲגִים הָאֲצִילִים הַפּוֹלָנִים לְהִתְאַסֵּף. יְהוּדִי זֶה הָיָה מִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד וּבְרֶוַח. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, פּוֹלִין הָיְתָה תַּחַת הַשִּׁלְטוֹן הָרוּסִי. בִּשְׁנַת תקצ"א נִסּוּ הָאֲצִילִים הַפּוֹלָנִים לִמְרֹד וּלְהִלָּחֵם בָּרוּסִים וּלְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַשִּׁעְבּוּד, אַךְ הַמֶּרֶד לֹא צָלַח, וְעָלָה בִּידֵי הָרוּסִים לְהַכְנִיעַ אֶת הַמּוֹרְדִים. כְּשֶׁחָזַר הַצָּבָא הָרוּסִי מֵהַמִּלְחָמָה, עָבַר אַחַד הַגֶּנֶרָלִים עִם חַיָּלָיו דֶּרֶךְ אוֹתָהּ עִיר. הָיָה זֶה בְּלֵיל שַׁבָּת. הַגֶּנֶרָל הָיָה עָיֵף וְיָגֵעַ מִטִּלְטוּלֵי הַדֶּרֶךְ. הוּא שָׁמַע שֶׁבָּעִיר יֵשׁ אַכְסַנְיָה שֶׁמּוֹכְרִים בָּהּ יַיִן. הוּא הֶחְלִיט לְהִשָּׁאֵר שָׁם וְשָׁלַח אֶת אֶחָד מֵחַיָּלָיו כְּדֵי לִקְנוֹת עֲבוּרוֹ יַיִן מְשֻׁבָּח. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַיְּהוּדִי בַּעַל הָאַכְסַנְיָה אֶת בַּקָּשַׁת הַחַיָּל, עָנָה לוֹ: "שַׁבָּת הַיּוֹם וְאָסוּר לָנוּ לִמְכֹּר וְלִסְחֹר בְּשַׁבָּת". הַחַיָּל שָׁב בְּיָדַיִם רֵיקוֹת אֶל מְפַקְּדוֹ, וְהַגֶּנֶרָל כָּעַס מְאֹד. הוּא שָׁלַח שְׁנֵי חַיָּלִים נוֹסָפִים שֶׁיְּצַוּוּ עַל הַיְּהוּדִי לִמְכֹּר יַיִן, וְאִם לֹא - מַר יִהְיֶה גּוֹרָלוֹ. הַיְּהוּדִי לֹא נִבְהַל כְּלָל, אֶלָּא אָמַר לִשְׁנֵי הַחַיָּלִים: "לִי - אָסוּר לִמְכֹּר בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, אוּלָם אִם הַגֶּנֶרָל חָפֵץ בְּכָךְ, אֲנִי יָכוֹל לָתֵת לוֹ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל הַחֲנוּת, וְשֶׁיִּקַּח יַיִן כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ". כְּשֶׁחָזְרוּ הַחַיָּלִים וְסִפְּרוּ לַמְפַקֵד אֶת דִּבְרֵי הַיְּהוּדִי, הִתְפַּלֵּא הַגֶּנֶרָל מְאֹד וְהֶחְלִיט לָלֶכֶת אֶל אוֹתוֹ יְהוּדִי, לְהַכִּירוֹ וְלִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ, הִתְפַּעֵל לִרְאוֹת בַּיִת גָּדוֹל וּמוּאָר, נִקָּיוֹן וְסֵדֶר שׂוֹרְרִים בְּכָל פִּנָּה, נֵרוֹת דּוֹלְקִים וּבְנֵי הַבַּיִת מְסֻבִּים סְבִיב שֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמְזַמְּרִים זְמִירוֹת שַׁבָּת בְּרֶגֶשׁ וּבְהִתְלַהֲבוּת. בִּרְאוֹתוֹ מַחֲזֶה נִפְלָא זֶה נִרְגַּע מִיָּד מִכַּעֲסוֹ, וְשָׁאַל אֶת בַּעַל הַבַּיִת בְּנַחַת: "מַדּוּעַ סֵרַבְתָּ לִמְכֹּר לִי יַיִן? הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה כִּי גֶּנֶרָל חָשׁוּב אֲנִי וּבַעַל אוֹתוֹת הִצְטַיְּנוּת רַבִּים, אֵיךְ לֹא פָּחַדְתָּ מִפָּנַי?" "אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד", הֵשִׁיב בַּעַל הַבַּיִת, "הִנְנִי מַעֲרִיךְ מְאֹד אֶת גְּדֻלָּתְךָ וַחֲשִׁיבוּתְךָ, אַךְ יֵשׁ מִישֶׁהוּ בָּעוֹלָם נִכְבָּד וּמְרוֹמָם יוֹתֵר מִמְּךָ, וְהוּא הָאֱלֹקִים, אֲשֶׁר כֻּלָּנוּ חַיָּבִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ, וְהוּא צִוָּה אוֹתִי לֹא לַעֲסֹק בְּמִסְחָר בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ, וַאֲנִי חַיָּב לְמַלֵּא אֶת מִצְווֹתָיו. אַךְ עַתָּה, לְאַחַר שֶׁזָּכִיתִי לְכָבוֹד גָּדוֹל שֶׁאוֹרֵחַ כֹּה חָשׁוּב וְנַעֲלֶה כְּמוֹתְךָ בָּא לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתִי חָפֵץ אֲנִי לְכַבֶּדְךָ וּלְשָׁרֶתְךָ, אוּלָם לֹא כְּקוֹנֶה כִּי אִם כְּאוֹרֵחַ מְכֻבָּד. יוֹאִיל נָא אֲדוֹנִי לוֹמַר בְּאֵיזֶה יַיִן לִבּוֹ חָפֵץ, וַאֲנִי אֲצַוֶּה לְהָבִיא לִכְבוֹדוֹ בַּקְבּוּקִים אֲחָדִים". יֹשֶׁר לִבּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי וּדְבָרָיו הַנְּבוֹנִים בַּעֲלֵי הַטַּעַם מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַגֶּנֶרָל. הוּא הִתְיַשֵּׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן בְּרָצוֹן רַב, וּמִיָּד הוּבָא לְפָנָיו יַיִן מְשֻׁבָּח. הַגֶּנֶרָל שָׁתָה מִן הַיַּיִן וְאַף הִתְכַּבֵּד בַּאֲכִילַת מַאַכְלֵי שַׁבָּת. כַּאֲשֶׁר סִיֵּם אֶת סְעוּדָתוֹ וְקָם לָלֶכֶת, הוֹצִיא מִכִּיסוֹ מַטְבֵּעַ זָהָב, אוּלָם בַּעַל הַבַּיִת סֵרֵב מִיָּד וְאָמַר: "חָלִילָה לִי מִלָּקַחַת כֶּסֶף בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, הֲלֹא אָמַרְתִּי לִכְבוֹדוֹ שֶׁהַשָּׂכָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְקַבֵּל הוּא שֶׁאוֹרֵחַ רַם מַעֲלָה כָּמוֹךָ הָיָה בְּבֵיתִי". כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַגֶּנֶרָל נָטַל אֶת פִּנְקָסוֹ, רָשַׁם אֶת שְׁמוֹ וּכְתָבְתּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ בִּידִידוּת רַבָּה. לְאַחַר מִסְפַּר שָׁנִים הִצְלִיחוּ הָרוּסִים לִלְכֹּד אֶת רֹאשׁ הַמּוֹרְדִים הַפּוֹלָנִים. הָרוּסִים עָרְכוּ חִפּוּשׂ בְּכָל הַמִּסְמָכִים שֶׁמָּצְאוּ אֶצְלוֹ, וּבְאַחַד הַמִּסְמָכִים הָיָה כָּתוּב שֶׁהוּא נוֹהֵג לְהִתְאָרֵחַ בָּאַכְסַנְיָה שֶׁבְּאוֹתָהּ עִיר קְטַנָּה. מִיָּד נִשְׁלְחוּ שׁוֹטְרִים, אָסְרוּ אֶת בַּעַל הָאַכְסַנְיָה הַיְּהוּדִי וְהִשְׁלִיכוּהוּ בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים לְבֵית הַסֹּהַר שֶׁבְּוִילְנָא לְמַעֲצָר. בֵּינְתַיִם עָלָה אוֹתוֹ גֶּנֶרָל רוּסִי לִגְדֻלָּה, וְהִתְמַנָּה לַמְפַקֵּחַ הָרָאשִׁי שֶׁל כָּל בָּתֵּי הַסֹּהַר בַּמְּדִינָה. בְּאַחַד הַיָּמִים עָרַךְ בִּקֹּרֶת בְּבֵית הַסֹּהַר בְּוִילְנָא וְנִכְנַס אֶל תָּאוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי. מִיָּד כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת הָאָסִיר הִכִּירוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ בִּתְמִיהָה: "מַה מַּעֲשֶׂיךָ כָּאן?" "אֵינִי יוֹדֵעַ", הֵשִׁיב הַיְּהוּדִי, "עֲדַיִן לֹא נֶעֶרְכָה לִי כָּל חֲקִירָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה מַאֲשִׁימִים אוֹתִי". "אַל דְּאָגָה", הִרְגִּיעוֹ הַגֶּנֶרָל. "אֲצַוֶּה לַחְקֹר אֶת הַאַשְׁמָה שֶׁהֻגְּשָׁה נֶגְדְּךָ, וּמְקַוֶּה אֲנִי כִּי תִּתְבָּרֵר חַפּוּתְךָ, וּבְקָרוֹב תְּשֻׁחְרַר מִן הַמַּעֲצָר". הַגֶּנֶרָל בֵּרֵר אֶת הָעִנְיָן, וְנוֹדַע לוֹ כִּי הַיְּהוּדִי נֶאֱסַר בְּעֶטְיוֹ שֶׁל מַנְהִיג הַמֶּרֶד שֶׁהָיָה מִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ. מִיָּד כִּנֵּס אֶת כָּל חַבְרֵי הַמּוֹעָצָה הַמְמֻנָּה עַל בָּתֵּי הַסֹּהַר, צִוָּה לִקְרֹא לִפְנֵיהֶם אֶת כְּתַב הָאִשּׁוּם נֶגֶד הַיְּהוּדִי וְאָמַר לָהֶם: "אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה אֲנִי מַכִּיר הֵיטֵב, וַאֲנִי עָרֵב כִּי חַף הוּא מִכָּל אַשְׁמָה וְלֹא הִשְׁתַּתֵּף בַּמֶּרֶד. הֲלֹא בְּסַךְ הַכֹּל בַּעַל בֵּית מַרְזֵחַ הוּא, וּמִנַּיִן לוֹ לָדַעַת מַה זּוֹמְמִים אוֹרְחָיו וּמְבַקְּרָיו?" הַגֶּנֶרָל סִפֵּר לַמִּשְׁתַּתְּפִים אֶת שֶׁאֵרַע לוֹ כַּאֲשֶׁר הִתְאָרֵחַ אֵצֶל אוֹתוֹ יְהוּדִי, וְכָל הַנּוֹכְחִים הִתְפַּלְּאוּ מִיָּשְׁרוֹ. מִיָּד הֻחְלַט פֶּה אֶחָד לְשַׁחְרְרוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ לַחָפְשִׁי. שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת נִזְקְפָה לִזְכוּתוֹ, וְהִצִּילָה אוֹתוֹ מִצָּרָה לְאַחַר שָׁנִים. (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)