Otzarot-Article

"אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן" (כה-ז) בְּמֶרְכַּז תֵּל-אָבִיב הָיְתָה חֲנוּת דָּגִים, שֶׁהָפְכָה לִכְעֵין מְקוֹם מִפְגָּשׁ. כַּאֲשֶׁר הִתְבַּגְּרוּ בַּעֲלֵי הַחֲנוּת, תָּפְסוּ יַלְדֵיהֶם אֶת מְקוֹמָם וְהֵחֵלּוּ לְנַהֵל אֶת הַחֲנוּת בְּיָד רָמָה. רֵאשִׁית, הֵם הֶחְלִיפוּ רִצּוּף, הִתְקִינוּ וִיטְרִינָה מִזְּכוּכִית בִּבְרֵכַת הַדָּגִים, תָּלוּ נִבְרָשׁוֹת יָפוֹת, וְאָז הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַשֶּׁלֶט בַּחֲזִית. הֵם הֶחְלִיטוּ שֶׁעֲלֵיהֶם לִכְתֹּב: "כָּאן מוֹכְרִים דָּגִים טְרִיִּים מֵהַיָּם בְּכָל יוֹם מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב".

הַשֶּׁלֶט הַקּוֹדֵם הִתְבַּלָּה. הֵם רָצוּ מַשֶּׁהוּ טוֹב וְאֵיכוּתִי. וְעַל כֵּן חִפְּשׂוּ בֵּית מְלָאכָה טוֹב שֶׁמְּיַצֵּר שְׁלָטִים. הִפְנוּ אוֹתָם לְאֵזוֹר הַתַּעֲשִׂיָּה בְּקִרְיַת אַרְיֵה בְּפֶתַח תִּקְוָה, שֶׁשָּׁם מָצוּי בַּעַל מְלָאכָה מֻמְחֶה הַמְיַצֵּר שְׁלָטִים. הֶעֱמִיסוּ אֶת הַשֶּׁלֶט וְנָסְעוּ מִתֵּל אָבִיב לְפֶתַח תִּקְוָה. הִגִּיעוּ לַמָּקוֹם, הוֹרִידוּ אֶת הַשֶּׁלֶט, נִכְנְסוּ לַמִּשְׂרָד הַמְפֹאָר וּבִקְּשׁוּ מֵהַפָּקִיד לְהָכִין שֶׁלֶט חָדָשׁ.

בַּמָּקוֹם נוֹדַע לָהֶם שֶׁהַזְמָנַת שֶׁלֶט הִיא סִפּוּר יָקָר. כָּל מִלָּה עוֹלָה מָאתַיִם דּוֹלָר. מִכֵּיוָן שֶׁבֹּרְכוּ בְּמִדַּת הַקַּמְצָנוּת, הֶחְלִיטוּ שֶׁעֲלֵיהֶם לַחְסֹךְ בְּמִלִּים. "כָּאן מוֹכְרִים דָּגִים טְרִיִּים מֵהַיָּם בְּכָל יוֹם מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב" הוּא מִשְׁפָּט אָרֹךְ מִדַּי וְיֵשׁ לְקַצְּרוֹ. וְהַדִּיּוּן הֵחֵל: "כָּאן" – הַמִּלָּה "כָּאן" וַדַּאי מְיֻתֶּרֶת! "מוֹכְרִים"- בָּרוּר שֶׁבַּחֲנוּת מוֹכְרִים! "דָּגִים טְרִיִּים" – וַהֲרֵי כָּל תֵּל אָבִיב יוֹדַעַת שֶׁאָנוּ מוֹכְרִים דָּגִים טְרִיִּים. "מֵהַיָּם" – מֵהֵיכָן הַדָּגִים מוּבָאִים אִם לֹא מֵהַיָּם? גַּם מִלָּה זוֹ מְיֻתֶּרֶת! "בְּכָל יוֹם מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב" – וּמָה עוֹשִׂים בַּחֲנוּת? וַדַּאי שֶׁהִיא פְּתוּחָה מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב. הֶחְלִיט אַחַד הָאַחִים שֶׁהַמִּלָּה הַיְחִידָה הַנְּחוּצָה, הִיא: "דָּגִים". פָּרַץ אָחִיו בִּצְחוֹק וְאָמַר: "וַהֲרֵי בְּמֶרְחַק חֲמִשִּׁים מֶטְרִים מִכָּאן מְרִיחִים אֶת הַדָּגִים!"

כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים. תּוֹרָתֵנוּ – תּוֹרַת אֱלֹקִים הִיא. הַתּוֹרָה מְפָרֶטֶת אֶת כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן: מֶה הָיָה סוּג הַשֶּׁמֶן שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ, מַה לָּבְשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה פְּרָטִים. לְשֵׁם מָה מַאֲרִיכָה הַתּוֹרָה כָּל כָּךְ? עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁאֵין מִלָּה מְיֻתֶּרֶת בַּתּוֹרָה, חָלִילָה. אֲפִלּוּ לְסֵדֶר הַמִּלִּים בַּפָּסוּק יֵשׁ מַשְׁמָעוּת, לְדֻגְמָה: בַּפְּסוּקִים שֶׁבָּהֶם מְפֹרָטוֹת הַנְּדָבוֹת לַמִּשְׁכָּן, מוֹפִיעוֹת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאַבְנֵי הַמִּלּוּאִים אַחֲרוֹנוֹת. שׁוֹאֵל הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ: מַדּוּעַ כָּתְבָה הַתּוֹרָה בַּסֵּדֶר הַזֶּה, וַהֲרֵי הָאֲבָנִים הַלָּלוּ הֵן יַהֲלוֹמִים! וְאֵיךְ נִמְנוּ כָּאן לָאַחֲרוֹנָה, לְאַחַר אֲרִיגֵי צֶמֶר הָעִזִּים וּגְלִילִי הַפִּשְׁתָּן, הַיְרִיעוֹת וְהָעֵצִים שֶׁשָּׁוְיָם מוּעָט?

וְעָנָה רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ עַל פִּי מִדְרַשׁ חֲזַ"ל (יוֹמָא עה.) שֶׁהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת יָרְדוּ לְיִשְׂרָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם, עִם יְרִידַת הַמָּן. וְאִם כָּךְ, הָיְתָה זוֹ נְדָבָה שֶׁהֻשְּׂגָה שֶׁלֹּא בְּטֹרַח וְשֶׁלֹּא בִּיגִיעָה. וַחֲשׁוּבָה מַתָּנָה מוּעֶטֶת שֶׁהִגִּיעָה בִּיגִיעָה וּבְטֹרַח מִכָּל הַלֵּב וְהָרָצוֹן, יוֹתֵר מֵהַמַּתָּנָה הַיְקָרָה בְּיוֹתֵר וְהַנְּדִירָה בְּיוֹתֵר שֶׁהֻשְּׂגָה בְּקַלּוּת וּבְלֹא טֹרַח! חֲשׁוּבָה פְּרוּטַת הֶעָנִי וּטְוִיַּת הַנָּשִׁים יוֹתֵר מֵהוֹן רַב שֶׁל עָשִׁיר שֶׁנִּתָּן כִּלְאַחַר יָד. כִּי "רַחְמָנָא לִיבָּא בָּעֵי" (סַנְהֶדְרִין קו:), "נִדְבַת לֵב", וְהַלֵּב הוּא הַמּוֹדֵד הַיָּחִיד לְיֻקְרָתָהּ שֶׁל הַמַּתָּנָה!

מַבָּט זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת נָקוּט בְּיָדֵינוּ בְּכָל שִׁטְחֵי הַחַיִּים, וּבִמְיֻחָד בְּמִסְגֶּרֶת הַמִּשְׁפָּחָה: נְתִינָה אֵינָהּ נִמְדֶּדֶת בְּשָׁוְיָהּ הַמָּמוֹנִי, אֶלָּא בְּ"נִדְבַת הַלֵּב" שֶׁבָּהּ! (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)

	ויחי תשע"ד
	סוֹדוֹ שֶׁל קְצִין הַצָּבָא
	"אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן" (כה-ז) בְּמֶרְכַּז תֵּל-אָבִיב הָיְתָה חֲנוּת דָּגִים, שֶׁהָפְכָה לִכְעֵין מְקוֹם מִפְגָּשׁ. כַּאֲשֶׁר הִתְבַּגְּרוּ בַּעֲלֵי הַחֲנוּת, תָּפְסוּ יַלְדֵיהֶם אֶת מְקוֹמָם וְהֵחֵלּוּ לְנַהֵל אֶת הַחֲנוּת בְּיָד רָמָה. רֵאשִׁית, הֵם הֶחְלִיפוּ רִצּוּף, הִתְקִינוּ וִיטְרִינָה מִזְּכוּכִית בִּבְרֵכַת הַדָּגִים, תָּלוּ נִבְרָשׁוֹת יָפוֹת, וְאָז הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַשֶּׁלֶט בַּחֲזִית. הֵם הֶחְלִיטוּ שֶׁעֲלֵיהֶם לִכְתֹּב: "כָּאן מוֹכְרִים דָּגִים טְרִיִּים מֵהַיָּם בְּכָל יוֹם מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב". הַשֶּׁלֶט הַקּוֹדֵם הִתְבַּלָּה. הֵם רָצוּ מַשֶּׁהוּ טוֹב וְאֵיכוּתִי. וְעַל כֵּן חִפְּשׂוּ בֵּית מְלָאכָה טוֹב שֶׁמְּיַצֵּר שְׁלָטִים. הִפְנוּ אוֹתָם לְאֵזוֹר הַתַּעֲשִׂיָּה בְּקִרְיַת אַרְיֵה בְּפֶתַח תִּקְוָה, שֶׁשָּׁם מָצוּי בַּעַל מְלָאכָה מֻמְחֶה הַמְיַצֵּר שְׁלָטִים. הֶעֱמִיסוּ אֶת הַשֶּׁלֶט וְנָסְעוּ מִתֵּל אָבִיב לְפֶתַח תִּקְוָה. הִגִּיעוּ לַמָּקוֹם, הוֹרִידוּ אֶת הַשֶּׁלֶט, נִכְנְסוּ לַמִּשְׂרָד הַמְפֹאָר וּבִקְּשׁוּ מֵהַפָּקִיד לְהָכִין שֶׁלֶט חָדָשׁ. בַּמָּקוֹם נוֹדַע לָהֶם שֶׁהַזְמָנַת שֶׁלֶט הִיא סִפּוּר יָקָר. כָּל מִלָּה עוֹלָה מָאתַיִם דּוֹלָר. מִכֵּיוָן שֶׁבֹּרְכוּ בְּמִדַּת הַקַּמְצָנוּת, הֶחְלִיטוּ שֶׁעֲלֵיהֶם לַחְסֹךְ בְּמִלִּים. "כָּאן מוֹכְרִים דָּגִים טְרִיִּים מֵהַיָּם בְּכָל יוֹם מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב" הוּא מִשְׁפָּט אָרֹךְ מִדַּי וְיֵשׁ לְקַצְּרוֹ. וְהַדִּיּוּן הֵחֵל: "כָּאן" – הַמִּלָּה "כָּאן" וַדַּאי מְיֻתֶּרֶת! "מוֹכְרִים"- בָּרוּר שֶׁבַּחֲנוּת מוֹכְרִים! "דָּגִים טְרִיִּים" – וַהֲרֵי כָּל תֵּל אָבִיב יוֹדַעַת שֶׁאָנוּ מוֹכְרִים דָּגִים טְרִיִּים. "מֵהַיָּם" – מֵהֵיכָן הַדָּגִים מוּבָאִים אִם לֹא מֵהַיָּם? גַּם מִלָּה זוֹ מְיֻתֶּרֶת! "בְּכָל יוֹם מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב" – וּמָה עוֹשִׂים בַּחֲנוּת? וַדַּאי שֶׁהִיא פְּתוּחָה מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב. הֶחְלִיט אַחַד הָאַחִים שֶׁהַמִּלָּה הַיְחִידָה הַנְּחוּצָה, הִיא: "דָּגִים". פָּרַץ אָחִיו בִּצְחוֹק וְאָמַר: "וַהֲרֵי בְּמֶרְחַק חֲמִשִּׁים מֶטְרִים מִכָּאן מְרִיחִים אֶת הַדָּגִים!" כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים. תּוֹרָתֵנוּ – תּוֹרַת אֱלֹקִים הִיא. הַתּוֹרָה מְפָרֶטֶת אֶת כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן: מֶה הָיָה סוּג הַשֶּׁמֶן שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ, מַה לָּבְשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה פְּרָטִים. לְשֵׁם מָה מַאֲרִיכָה הַתּוֹרָה כָּל כָּךְ? עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁאֵין מִלָּה מְיֻתֶּרֶת בַּתּוֹרָה, חָלִילָה. אֲפִלּוּ לְסֵדֶר הַמִּלִּים בַּפָּסוּק יֵשׁ מַשְׁמָעוּת, לְדֻגְמָה: בַּפְּסוּקִים שֶׁבָּהֶם מְפֹרָטוֹת הַנְּדָבוֹת לַמִּשְׁכָּן, מוֹפִיעוֹת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאַבְנֵי הַמִּלּוּאִים אַחֲרוֹנוֹת. שׁוֹאֵל הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ: מַדּוּעַ כָּתְבָה הַתּוֹרָה בַּסֵּדֶר הַזֶּה, וַהֲרֵי הָאֲבָנִים הַלָּלוּ הֵן יַהֲלוֹמִים! וְאֵיךְ נִמְנוּ כָּאן לָאַחֲרוֹנָה, לְאַחַר אֲרִיגֵי צֶמֶר הָעִזִּים וּגְלִילִי הַפִּשְׁתָּן, הַיְרִיעוֹת וְהָעֵצִים שֶׁשָּׁוְיָם מוּעָט? וְעָנָה רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ עַל פִּי מִדְרַשׁ חֲזַ"ל (יוֹמָא עה.) שֶׁהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת יָרְדוּ לְיִשְׂרָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם, עִם יְרִידַת הַמָּן. וְאִם כָּךְ, הָיְתָה זוֹ נְדָבָה שֶׁהֻשְּׂגָה שֶׁלֹּא בְּטֹרַח וְשֶׁלֹּא בִּיגִיעָה. וַחֲשׁוּבָה מַתָּנָה מוּעֶטֶת שֶׁהִגִּיעָה בִּיגִיעָה וּבְטֹרַח מִכָּל הַלֵּב וְהָרָצוֹן, יוֹתֵר מֵהַמַּתָּנָה הַיְקָרָה בְּיוֹתֵר וְהַנְּדִירָה בְּיוֹתֵר שֶׁהֻשְּׂגָה בְּקַלּוּת וּבְלֹא טֹרַח! חֲשׁוּבָה פְּרוּטַת הֶעָנִי וּטְוִיַּת הַנָּשִׁים יוֹתֵר מֵהוֹן רַב שֶׁל עָשִׁיר שֶׁנִּתָּן כִּלְאַחַר יָד. כִּי "רַחְמָנָא לִיבָּא בָּעֵי" (סַנְהֶדְרִין קו:), "נִדְבַת לֵב", וְהַלֵּב הוּא הַמּוֹדֵד הַיָּחִיד לְיֻקְרָתָהּ שֶׁל הַמַּתָּנָה! מַבָּט זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת נָקוּט בְּיָדֵינוּ בְּכָל שִׁטְחֵי הַחַיִּים, וּבִמְיֻחָד בְּמִסְגֶּרֶת הַמִּשְׁפָּחָה: נְתִינָה אֵינָהּ נִמְדֶּדֶת בְּשָׁוְיָהּ הַמָּמוֹנִי, אֶלָּא בְּ"נִדְבַת הַלֵּב" שֶׁבָּהּ! (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)