Otzarot-Article

עָלֵינוּ לְהַתְאִים עַצְמֵנוּ לַתּוֹרָה!

"מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" - הַהֶבְדֵּל בֵּין הֶחָכָם לָרָשָׁע, מְתֻמְצָת בִּנְקֻדָּה אַחַת: הֶחָכָם מֵבִין שֶׁעָלָיו לְהַתְאִים עַצְמֵנוּ לַתּוֹרָה, וְשׁוֹאֵל מַה דְּרִישׁוֹתֶיהָ מִמֶּנּוּ. מוֹדִיעִים לוֹ, מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. הָרָשָׁע דּוֹרֵשׁ שֶׁהַתּוֹרָה תַּתְאִים עַצְמָהּ אֵלָיו: הַזְּמַנִּים הִשְׁתַּנּוּ, הַתְּנָאִים הִשְׁתַּנּוּ, שֶׁהַתּוֹרָה תִּשְׁתַּנֶּה.

פַּעַם שְׁאָלַנִי אָדָם: מַדּוּעַ אֵינְכֶם מַתְאִימִים אֶת הַתּוֹרָה לַזְּמַן. שְׁאֵלָה טוֹבָה. אָמַרְתִּי לוֹ: בּוֹא וְנַסְכִּים עַל דָּבָר אֶחָד. כְּשֶׁהַיֶּלֶד גָּדֵל וְהַנַּעַל לוֹחֶצֶת, יֵשׁ שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת. אוֹ לְהַרְחִיב אֶת הַנַּעַל - בִּזְמַנִּי הָיוּ פּוֹתְחִים פֶּתַח קָדִימָה, לְהוֹצִיא אֶת הַבֹּהֶן, אוֹ שֶׁקּוֹנִים נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת. יֵשׁ עוֹד שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת, אוֹ שֶׁהוֹלְכִים יְחֵפִים, אוֹ שֶׁזֶּה לוֹחֵץ וְקָשֶׁה וּמַכְאִיב. לָמָּה לֹא חוֹשְׁבִים עַל אֶפְשָׁרוּת חֲמִישִׁית, לְקַצֵּץ אֶת אֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם? הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה, מִשּׁוּם שֶׁהָרֶגֶל הִיא הָעִקָּר, וְהַנַּעַל בָּאָה לְשָׁרְתָהּ.

מַסְכִּים? הֵן. עָלֶיךָ וְעָלַי.

כָּעֵת תָּבִין, שֶׁאָנוּ חֲלוּקִים בֵּינֵינוּ מָה הַנַּעַל וּמָה הָרֶגֶל -

אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַתּוֹרָה קָדְמָה לָעוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם עַל פִּיהָ, וְאַחַד הַיְסוֹדוֹת בַּיַּהֲדוּת שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְּהֵא מֻחְלֶפֶת, לָכֵן אֵין מַחְשָׁבָה לִפְגֹּעַ חָלִילָה בַּתּוֹרָה. יֵשׁ לְהַתְאִים עַצְמֵנוּ אֵלֶיהָ. וְאָנוּ מֻתְאָמִים לָהּ, כִּי נִבְרֵאנוּ עַל פִּיהָ.

אֶצְלְךָ, הָאָדָם עִקָּר וְהַתּוֹרָה כְּנַעַל. וְאִם הִיא לוֹחֶצֶת, מַחְלִיפִים אוֹתָהּ...

לֹא וָלֹא, מָחָה הָאִישׁ. אֲבָל לְהָקֵל פֹּה וָשָׁם...

אָמַרְתִּי לוֹ: יִתָּכֵן וְאֶפְשָׁר, אֲבָל לֹא אֲנִי נוֹתֵן הַתּוֹרָה וְגַם לֹא אַתָּה. אִם תִּמְסֹר לִי אֶת שִׁמְךָ וְשֵׁם אִמְּךָ, אֹמַר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לַעֲלוֹת אֵלָיו וּלְהַצִּיעַ הַצָּעָה -

הֶחְלִיט שֶׁלֹּא לִמְסֹר, וְהַמַּצָּב נוֹתַר בְּעֵינוֹ...

	ויגש תשע"ד
	דַּרְגַּת בִּטָּחוֹן
	עָלֵינוּ לְהַתְאִים עַצְמֵנוּ לַתּוֹרָה! "מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" - הַהֶבְדֵּל בֵּין הֶחָכָם לָרָשָׁע, מְתֻמְצָת בִּנְקֻדָּה אַחַת: הֶחָכָם מֵבִין שֶׁעָלָיו לְהַתְאִים עַצְמֵנוּ לַתּוֹרָה, וְשׁוֹאֵל מַה דְּרִישׁוֹתֶיהָ מִמֶּנּוּ. מוֹדִיעִים לוֹ, מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. הָרָשָׁע דּוֹרֵשׁ שֶׁהַתּוֹרָה תַּתְאִים עַצְמָהּ אֵלָיו: הַזְּמַנִּים הִשְׁתַּנּוּ, הַתְּנָאִים הִשְׁתַּנּוּ, שֶׁהַתּוֹרָה תִּשְׁתַּנֶּה. פַּעַם שְׁאָלַנִי אָדָם: מַדּוּעַ אֵינְכֶם מַתְאִימִים אֶת הַתּוֹרָה לַזְּמַן. שְׁאֵלָה טוֹבָה. אָמַרְתִּי לוֹ: בּוֹא וְנַסְכִּים עַל דָּבָר אֶחָד. כְּשֶׁהַיֶּלֶד גָּדֵל וְהַנַּעַל לוֹחֶצֶת, יֵשׁ שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת. אוֹ לְהַרְחִיב אֶת הַנַּעַל - בִּזְמַנִּי הָיוּ פּוֹתְחִים פֶּתַח קָדִימָה, לְהוֹצִיא אֶת הַבֹּהֶן, אוֹ שֶׁקּוֹנִים נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת. יֵשׁ עוֹד שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת, אוֹ שֶׁהוֹלְכִים יְחֵפִים, אוֹ שֶׁזֶּה לוֹחֵץ וְקָשֶׁה וּמַכְאִיב. לָמָּה לֹא חוֹשְׁבִים עַל אֶפְשָׁרוּת חֲמִישִׁית, לְקַצֵּץ אֶת אֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם? הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה, מִשּׁוּם שֶׁהָרֶגֶל הִיא הָעִקָּר, וְהַנַּעַל בָּאָה לְשָׁרְתָהּ. מַסְכִּים? הֵן. עָלֶיךָ וְעָלַי. כָּעֵת תָּבִין, שֶׁאָנוּ חֲלוּקִים בֵּינֵינוּ מָה הַנַּעַל וּמָה הָרֶגֶל - אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַתּוֹרָה קָדְמָה לָעוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם עַל פִּיהָ, וְאַחַד הַיְסוֹדוֹת בַּיַּהֲדוּת שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְּהֵא מֻחְלֶפֶת, לָכֵן אֵין מַחְשָׁבָה לִפְגֹּעַ חָלִילָה בַּתּוֹרָה. יֵשׁ לְהַתְאִים עַצְמֵנוּ אֵלֶיהָ. וְאָנוּ מֻתְאָמִים לָהּ, כִּי נִבְרֵאנוּ עַל פִּיהָ. אֶצְלְךָ, הָאָדָם עִקָּר וְהַתּוֹרָה כְּנַעַל. וְאִם הִיא לוֹחֶצֶת, מַחְלִיפִים אוֹתָהּ... לֹא וָלֹא, מָחָה הָאִישׁ. אֲבָל לְהָקֵל פֹּה וָשָׁם... אָמַרְתִּי לוֹ: יִתָּכֵן וְאֶפְשָׁר, אֲבָל לֹא אֲנִי נוֹתֵן הַתּוֹרָה וְגַם לֹא אַתָּה. אִם תִּמְסֹר לִי אֶת שִׁמְךָ וְשֵׁם אִמְּךָ, אֹמַר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לַעֲלוֹת אֵלָיו וּלְהַצִּיעַ הַצָּעָה - הֶחְלִיט שֶׁלֹּא לִמְסֹר, וְהַמַּצָּב נוֹתַר בְּעֵינוֹ...