Otzarot-Article

בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב

"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" (לב-ז) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: בְּשִׁלְהֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם שֻׁחְרַרְנוּ מִסִּיבִּיר, וְהִגַּעְתִּי לְקַזַחְסְטָאן כְּפָלִיט עֲרִירִי וַחֲסַר כֹּל. גַּם זוֹ לְטוֹבָה. דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָבַץ עָלַי עֹל מִשְׁפָּחָה, וְאִם יִתְפְּסוּנִי וְיַאַסְרוּנִי לֹא יִסְבֹּל עִמִּי אִישׁ, נֶחְלַצְתִּי לִפְעֹל בְּעִנְיְנֵי יַהֲדוּת. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה יָדַעְתִּי כִּי "אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה מב-ג). עָבַרְתִּי מִבַּיִת לְבַיִת וְשִׁכְנַעְתִּי אֶת הַפְּלִיטִים שֶׁיִּמְסְרוּ לְיָדַי אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְחַנְּכָם לַיַּהֲדוּת. לְלַמְּדָם תְּפִלָּה וִיסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה.

הָיָה סִיּוּעַ מִמָּרוֹם. הָיָה שָׁם גּוֹי מְקוֹמִי, מֻסְלְמִי אָדוּק בְּדָתוֹ, וְלוֹ בַּיִת עֲנָק, רְחַב יָדַיִם. מִלְחֶמֶת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים בַּדָּת הָיְתָה לִצְנִינִים בְּעֵינָיו וְתָרַם אֶת בֵּיתוֹ לִפְעִילוּת הַחִנּוּךְ. כָּךְ הִפְעַלְנוּ בַּמַּחְתֶּרֶת תַּלְמוּד תּוֹרָה וּבֵית סֵפֶר לִנְעָרוֹת, עַד שֶׁהִתְרַגְּשָׁה עָלֵינוּ צָרָה.

הָיָה זֶה כָּאָמוּר לִקְרַאת סִיּוּם הַמִּלְחָמָה. רוּסְיָה הֵקִיזָה דָּם רַב, וְכִמְעַט כָּל מִי שֶׁהָיָה כָּשִׁיר גֻּיַּס לַצָּבָא. מִמֵּילָא חָסְרוּ יָדַיִם עוֹבְדוֹת, הַכַּלְכָּלָה קָרְסָה, הַיְּבוּל הֻלְאַם וְהָאֲנָשִׁים רָעֲבוּ לְלֶחֶם. הַשִּׁלְטוֹנוֹת חִלְּקוּ מָאתַיִם גְּרָם לֶחֶם לְיוֹם, לְפִי תְּלוּשִׁים. לְיֶלֶד, לְנַעַר, לִמְבֻגָּר, לְזָקֵן, גְּבָרִים כְּנָשִׁים, מָאתַיִם גְּרָם. הִסְפִּיק כְּדֵי לִשְׂרֹד, וְהַהוֹרִים הָיוּ מַשְׁלִימִים אֶת מָנָתָם מִמְּנַת הַיְלָדִים שֶׁאָכְלוּ פָּחוֹת. וְשִׁלְטוֹנוֹת הָרֶשַׁע חוֹקְקוּ תַּקָּנָה. כְּדֵי לְזַכּוֹת יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה בְּקִצְבַת הַלֶּחֶם, יֵשׁ לְהָבִיא אִשּׁוּר שֶׁהֵם לוֹמְדִים בְּבֵית סֵפֶר מַמְלַכְתִּי, מִתְחַנְּכִים לִכְפִירָה. רַבִּים לֹא עָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן וּבִקְּשׁוּ לְהוֹצִיא אֶת יַלְדֵיהֶם מֵהַתַּלְמוּד תּוֹרָה.

אָמַרְתִּי: הַשְׁאִירוּ אוֹתָם וַאֲנִי אֲסַפֵּק לָכֶם אֶת תְּלוּשֵׁי הַמָּזוֹן בַּעֲבוּרָם.

אֲסַפֵּק? אֵיךְ אֲסַפֵּק?! מַה פֵּרוּשׁ אֵיךְ, הֲרֵי נוֹבְהַרְדּוֹקֶער אֲנִי, בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן.

וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ. בֶּאֱמֶת, לֹא אֲנִי אִרְגַּנְתִּי. אֲבָל מִישֶׁהוּ פָּרַץ לְמִשְׂרְדֵי הַשִּׁלְטוֹן, וְכַמּוּת רַבָּה שֶׁל תְּלוּשֵׁי מָזוֹן נִגְנְבָה וּמָצְאָה אֶת דַּרְכָּהּ לַשּׁוּק הַשָּׁחוֹר.

וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא הָעַכְבָּר גַּנָּב אֶלָּא הַחוֹר גַּנָּב (קִדּוּשִׁין נו:). וּבְכֵן, הִגַּעְתִּי אֶל הַ"חוֹר", יְהוּדִי מִשֶּׁלָּנוּ. סִפַּרְתִּי לוֹ עַל הַמְּצוּקָה. אֲנִי חַיָּב לְהַשִּׂיג כַּמָּה מְאוֹת תְּלוּשֵׁי מָזוֹן. אָמַר: "אֶמְכֹּר לְךָ בִּמְחִיר הַקֶּרֶן". כַּמָּה שֶׁשִּׁלֵּם לַגַּנָּב. לְיוֹתֵר מִזֶּה לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לְצַפּוֹת. מִיַּד פָּנִיתִי וְעָרַכְתִּי מַגְבִּית, הִשַּׂגְתִּי אֶת הַסְּכוּם וְרָכַשְׁתִּי אֶת הַתְּלוּשִׁים. הֵפַצְתִּי בֵּין הַהוֹרִים וְרָכַשְׁתִּי אֶת אֵמוּנָם.

יֵשׁ פִּתְגָּם יָדוּעַ: הַסּוֹד, בֵּין שְׁנַיִם. וְסוֹד הַיָּדוּעַ לִשְׁלֹשָׁה, אֵינוֹ סוֹד (מִבְחַר הַפְּנִינִים מט-ח). עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְהַעֲלִים מֵעֵינֵי הַבּוֹלֶשֶׁת אֶת קִיּוּמוֹ שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה בּוֹ לוֹמְדִים עַשְׂרוֹת יְלָדִים וּבְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה. וְיוֹם אֶחָד זָכִיתִי לְבִקּוּר. קְצִין הַבּוֹלֶשֶׁת הִגִּיעַ בְּעֵת הַתְּפִלָּה. "מַה הֵם עוֹשִׂים?" שָׁאַל.

"מִתְפַּלְּלִים", עָנִיתִי. חֹפֶשׁ הַדָּת מְעֻגָּן בַּחוּקָה הַסּוֹבְיֶטִית.

"אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאַתֶּם מִתְפַּלְּלִים שֶׁהַצּוֹרֵר יָמוּת מָחָר", הִתְכַּוֵּן לַצּוֹרֵר הַגֶּרְמָנִי שֶׁכְּבָר הָיָה מְכֻתָּר.

"לֹא". עָנִיתִי. "אָנוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁהוּא יָמוּת הַיּוֹם"...

"טוֹב. הַמּוֹסָד הַזֶּה אֵינוֹ חֻקִּי. וְאַתָּה יוֹדֵעַ זֹאת. בָּזֶה נְטַפֵּל בְּנִפְרָד. כָּעֵת לְפָנֵינוּ עִנְיָן אַחֵר. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת נִגְנְבוּ כַּרְטִיסֵי מָזוֹן רַבִּים" -

נַעֲשָׂה לִי חֹשֶׁךְ בָּעֵינַיִם. עָנִיתִי: "לֹא, מִנַּיִן לִי לָדַעַת זֹאת?!"

"אֲנִי מְרַכֵּז אֶת הַחֲקִירָה בָּעִנְיָן. הוֹרֵי הַיְלָדִים מַצִּיגִים כַּרְטִיסֵי מָזוֹן עֲבוּרָם מִבְּלִי שֶׁהַשִּׁלְטוֹנוֹת הִנְפִּיקוּם. הֵם מָסְרוּ שֶׁקִּבְּלוּ זֹאת מִיָּדֶיךָ. מֵאַיִן הִגִּיעוּ אֵלֶיךָ הַכַּרְטִיסִים?"

הֲרֵי לְךָ. וְהַקָּצִין מַמְשִׁיךְ: "אַל תֻּטְרַד. כְּבָר נֶעֱרַךְ חִפּוּשׂ בְּחַדְרְךָ. הַכֹּל הֻחְרַם".

בֶּאֱמֶת, אֵין סִבָּה לִדְאָגָה...

"בּוֹא עִמָּנוּ!" לַחֲקִירָה.

מֵרֹאשׁ הִבְהִירוּ כִּי אֵינָם מִתְעַנְיְנִים בִּי. בָּרִי לָהֶם שֶׁלֹּא אֲנִי הַגַּנָּב. סָבִיר גַּם לְהָנִיחַ שֶׁלֹּא רָכַשְׁתִּי אֶת הַסְּחוֹרָה יְשִׁירוֹת מֵהַגַּנָּב. אֲבָל דַּרְכִּי קִוּוּ לְהַגִּיעַ לַסַּפָּק וּמִמֶּנּוּ לַפּוֹרְצִים.

לֹא הֶעֱלֵיתִי בְּדַעְתִּי לְהַסְגִּיר אֶת הַמּוֹכֵר. סִפַּרְתִּי שֶׁהָלַכְתִּי בָּרְחוֹב וְעָבַרְתִּי לְיַד בִּיתַן שֵׁרוּתִים צִבּוּרִי. לְפֶתַע פָּנָה אֵלַי אָדָם: אוּלַי תּוֹאִיל לְהַחֲזִיק עֲבוּרִי אֶת הַתִּיק עַד שֶׁאֶתְפַּנֶּה. מִי לֹא הָיָה מַסְכִּים. הֶחֱזַקְתִּי, וְהִמְתַּנְתִּי, וְלֹא חָזַר. פָּתַחְתִּי, וּמָצָאתִי אֶת הָאוֹצָר. הָיִיתִי יָכוֹל לְסַפֵּר שֶׁקָּנִיתִי בַּשּׁוּק הַשָּׁחוֹר וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִמִּי, אֲבָל אָז הָיוּ מַאֲשִׁימִים אוֹתִי בְּסַפְסָרוּת.

וַדַּאי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ לְמִלָּה אַחַת שֶׁלִּי, וְהִתְחִילוּ בְּמַסַּע עִנּוּיִים מִתְמַשֵּׁךְ. עֲמִידָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת, שְׁלִילַת שֵׁינָה וּמַכּוֹת בְּלִי סוֹף.

שִׁנַּנְתִּי לְעַצְמִי אֶת הַסִּפּוּר הַיָּדוּעַ בַּגָּאוֹן מִוִּילְנָה: כַּאֲשֶׁר יָצָא לַגָּלוּת נָסַע פַּעַם בְּעֶגְלָתוֹ שֶׁל יְהוּדִי וְיָשַׁב לְיָדוֹ עַל דּוּכַן הָעֶגְלוֹן. רָאָה הָעֶגְלוֹן עֲרֵמַת שַׁחַת וְהִפְנָה אֵלֶיהָ אֶת הַסּוּס. הִבְחִין הָאִכָּר שֶׁגּוֹזְלִים אֶת תְּבוּאָתוֹ וְרָץ לִקְרָאתָם. רָאָהוּ הָעֶגְלוֹן וּבָרַח. הַגָּאוֹן יָשַׁב לְתֻמּוֹ בָּעֲגָלָה וְהָאִכָּר סָבַר שֶׁהוּא בַּעַל הָעֲגָלָה וְהִפְלִיא בּוֹ אֶת מַכּוֹתָיו.

וְאָמַר הַגָּאוֹן: אִלּוּ הָיִיתִי אוֹמֵר מִשְׁפָּט אֶחָד, אִלּוּ הָיִיתִי מוֹדִיעוֹ שֶׁלֹּא אֲנִי הוּא הָעֶגְלוֹן, הָיָה עוֹזְבֵנִי. אֲבָל אָז הָיָה דִּינִי כְּ"מוֹסֵר" וּמַלְשִׁין, וְכָל מִצְווֹתַי וְתוֹרָתִי לֹא הָיוּ מְגִנִּים עָלַי. וְחַיָּב הָיִיתִי לְהִתְגַּלְגֵּל בְּכֶלֶב כְּדֵי לְכַפֵּר עַל הַמְּסִירָה.

עַקְשָׁנוּתִי הִבְעִירָה אֶת חֲמָתָם: בָּחוּר יְהוּדִי, מְשֻׁחְרָר מִסִּיבִּיר, מְאַרְגֵּן לִמּוּד תּוֹרָה בַּמַּחְתֶּרֶת, מְשַׁחֵד אֶת הַהוֹרִים בְּכַרְטִיסֵי מָזוֹן גְּנוּבִים וּמְחַפֶּה עַל מְקוֹרָם...

יוֹם אֶחָד הִפְלִיא בִּי הַחוֹקֵר אֶת מַכּוֹתָיו וְעָשָׂנִי כִּכְבָרָה...

מֻכֵּה וְחָבוּל, זַב דָּם, אָמַרְתִּי: עַכְשָׁו, שֶׁכִּלִּיתָ בִּי אֶת זַעַמְךָ, יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה אַחַת -

כַּמָּה אֲחוּזִים מִן הַמַּכּוֹת קִבַּלְתִּי מִשּׁוּם שֶׁרָצִיתָ שֶׁאוֹדֶה וַאֲסַפֵּר, וְכַמָּה אֲחוּזִים מִשּׁוּם שֶׁנֶּהֱנֵיתָ לְהַכּוֹת יְהוּדִי?!

הֶחֱוִיר, וּמֵאָז לֹא הֵרִים עָלַי יָד. (וְהִגַּדְתָּ)

	וישב תשע"ד
	מְעֹרָבוּת וְאִכְפָּתִיּוּת - עֲרֻבָּה לְהַצְלָחָה
	בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" (לב-ז) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: בְּשִׁלְהֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם שֻׁחְרַרְנוּ מִסִּיבִּיר, וְהִגַּעְתִּי לְקַזַחְסְטָאן כְּפָלִיט עֲרִירִי וַחֲסַר כֹּל. גַּם זוֹ לְטוֹבָה. דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָבַץ עָלַי עֹל מִשְׁפָּחָה, וְאִם יִתְפְּסוּנִי וְיַאַסְרוּנִי לֹא יִסְבֹּל עִמִּי אִישׁ, נֶחְלַצְתִּי לִפְעֹל בְּעִנְיְנֵי יַהֲדוּת. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה יָדַעְתִּי כִּי "אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה מב-ג). עָבַרְתִּי מִבַּיִת לְבַיִת וְשִׁכְנַעְתִּי אֶת הַפְּלִיטִים שֶׁיִּמְסְרוּ לְיָדַי אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְחַנְּכָם לַיַּהֲדוּת. לְלַמְּדָם תְּפִלָּה וִיסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה. הָיָה סִיּוּעַ מִמָּרוֹם. הָיָה שָׁם גּוֹי מְקוֹמִי, מֻסְלְמִי אָדוּק בְּדָתוֹ, וְלוֹ בַּיִת עֲנָק, רְחַב יָדַיִם. מִלְחֶמֶת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים בַּדָּת הָיְתָה לִצְנִינִים בְּעֵינָיו וְתָרַם אֶת בֵּיתוֹ לִפְעִילוּת הַחִנּוּךְ. כָּךְ הִפְעַלְנוּ בַּמַּחְתֶּרֶת תַּלְמוּד תּוֹרָה וּבֵית סֵפֶר לִנְעָרוֹת, עַד שֶׁהִתְרַגְּשָׁה עָלֵינוּ צָרָה. הָיָה זֶה כָּאָמוּר לִקְרַאת סִיּוּם הַמִּלְחָמָה. רוּסְיָה הֵקִיזָה דָּם רַב, וְכִמְעַט כָּל מִי שֶׁהָיָה כָּשִׁיר גֻּיַּס לַצָּבָא. מִמֵּילָא חָסְרוּ יָדַיִם עוֹבְדוֹת, הַכַּלְכָּלָה קָרְסָה, הַיְּבוּל הֻלְאַם וְהָאֲנָשִׁים רָעֲבוּ לְלֶחֶם. הַשִּׁלְטוֹנוֹת חִלְּקוּ מָאתַיִם גְּרָם לֶחֶם לְיוֹם, לְפִי תְּלוּשִׁים. לְיֶלֶד, לְנַעַר, לִמְבֻגָּר, לְזָקֵן, גְּבָרִים כְּנָשִׁים, מָאתַיִם גְּרָם. הִסְפִּיק כְּדֵי לִשְׂרֹד, וְהַהוֹרִים הָיוּ מַשְׁלִימִים אֶת מָנָתָם מִמְּנַת הַיְלָדִים שֶׁאָכְלוּ פָּחוֹת. וְשִׁלְטוֹנוֹת הָרֶשַׁע חוֹקְקוּ תַּקָּנָה. כְּדֵי לְזַכּוֹת יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה בְּקִצְבַת הַלֶּחֶם, יֵשׁ לְהָבִיא אִשּׁוּר שֶׁהֵם לוֹמְדִים בְּבֵית סֵפֶר מַמְלַכְתִּי, מִתְחַנְּכִים לִכְפִירָה. רַבִּים לֹא עָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן וּבִקְּשׁוּ לְהוֹצִיא אֶת יַלְדֵיהֶם מֵהַתַּלְמוּד תּוֹרָה. אָמַרְתִּי: הַשְׁאִירוּ אוֹתָם וַאֲנִי אֲסַפֵּק לָכֶם אֶת תְּלוּשֵׁי הַמָּזוֹן בַּעֲבוּרָם. אֲסַפֵּק? אֵיךְ אֲסַפֵּק?! מַה פֵּרוּשׁ אֵיךְ, הֲרֵי נוֹבְהַרְדּוֹקֶער אֲנִי, בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן. וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ. בֶּאֱמֶת, לֹא אֲנִי אִרְגַּנְתִּי. אֲבָל מִישֶׁהוּ פָּרַץ לְמִשְׂרְדֵי הַשִּׁלְטוֹן, וְכַמּוּת רַבָּה שֶׁל תְּלוּשֵׁי מָזוֹן נִגְנְבָה וּמָצְאָה אֶת דַּרְכָּהּ לַשּׁוּק הַשָּׁחוֹר. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא הָעַכְבָּר גַּנָּב אֶלָּא הַחוֹר גַּנָּב (קִדּוּשִׁין נו:). וּבְכֵן, הִגַּעְתִּי אֶל הַ"חוֹר", יְהוּדִי מִשֶּׁלָּנוּ. סִפַּרְתִּי לוֹ עַל הַמְּצוּקָה. אֲנִי חַיָּב לְהַשִּׂיג כַּמָּה מְאוֹת תְּלוּשֵׁי מָזוֹן. אָמַר: "אֶמְכֹּר לְךָ בִּמְחִיר הַקֶּרֶן". כַּמָּה שֶׁשִּׁלֵּם לַגַּנָּב. לְיוֹתֵר מִזֶּה לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לְצַפּוֹת. מִיַּד פָּנִיתִי וְעָרַכְתִּי מַגְבִּית, הִשַּׂגְתִּי אֶת הַסְּכוּם וְרָכַשְׁתִּי אֶת הַתְּלוּשִׁים. הֵפַצְתִּי בֵּין הַהוֹרִים וְרָכַשְׁתִּי אֶת אֵמוּנָם. יֵשׁ פִּתְגָּם יָדוּעַ: הַסּוֹד, בֵּין שְׁנַיִם. וְסוֹד הַיָּדוּעַ לִשְׁלֹשָׁה, אֵינוֹ סוֹד (מִבְחַר הַפְּנִינִים מט-ח). עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְהַעֲלִים מֵעֵינֵי הַבּוֹלֶשֶׁת אֶת קִיּוּמוֹ שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה בּוֹ לוֹמְדִים עַשְׂרוֹת יְלָדִים וּבְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה. וְיוֹם אֶחָד זָכִיתִי לְבִקּוּר. קְצִין הַבּוֹלֶשֶׁת הִגִּיעַ בְּעֵת הַתְּפִלָּה. "מַה הֵם עוֹשִׂים?" שָׁאַל. "מִתְפַּלְּלִים", עָנִיתִי. חֹפֶשׁ הַדָּת מְעֻגָּן בַּחוּקָה הַסּוֹבְיֶטִית. "אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאַתֶּם מִתְפַּלְּלִים שֶׁהַצּוֹרֵר יָמוּת מָחָר", הִתְכַּוֵּן לַצּוֹרֵר הַגֶּרְמָנִי שֶׁכְּבָר הָיָה מְכֻתָּר. "לֹא". עָנִיתִי. "אָנוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁהוּא יָמוּת הַיּוֹם"... "טוֹב. הַמּוֹסָד הַזֶּה אֵינוֹ חֻקִּי. וְאַתָּה יוֹדֵעַ זֹאת. בָּזֶה נְטַפֵּל בְּנִפְרָד. כָּעֵת לְפָנֵינוּ עִנְיָן אַחֵר. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת נִגְנְבוּ כַּרְטִיסֵי מָזוֹן רַבִּים" - נַעֲשָׂה לִי חֹשֶׁךְ בָּעֵינַיִם. עָנִיתִי: "לֹא, מִנַּיִן לִי לָדַעַת זֹאת?!" "אֲנִי מְרַכֵּז אֶת הַחֲקִירָה בָּעִנְיָן. הוֹרֵי הַיְלָדִים מַצִּיגִים כַּרְטִיסֵי מָזוֹן עֲבוּרָם מִבְּלִי שֶׁהַשִּׁלְטוֹנוֹת הִנְפִּיקוּם. הֵם מָסְרוּ שֶׁקִּבְּלוּ זֹאת מִיָּדֶיךָ. מֵאַיִן הִגִּיעוּ אֵלֶיךָ הַכַּרְטִיסִים?" הֲרֵי לְךָ. וְהַקָּצִין מַמְשִׁיךְ: "אַל תֻּטְרַד. כְּבָר נֶעֱרַךְ חִפּוּשׂ בְּחַדְרְךָ. הַכֹּל הֻחְרַם". בֶּאֱמֶת, אֵין סִבָּה לִדְאָגָה... "בּוֹא עִמָּנוּ!" לַחֲקִירָה. מֵרֹאשׁ הִבְהִירוּ כִּי אֵינָם מִתְעַנְיְנִים בִּי. בָּרִי לָהֶם שֶׁלֹּא אֲנִי הַגַּנָּב. סָבִיר גַּם לְהָנִיחַ שֶׁלֹּא רָכַשְׁתִּי אֶת הַסְּחוֹרָה יְשִׁירוֹת מֵהַגַּנָּב. אֲבָל דַּרְכִּי קִוּוּ לְהַגִּיעַ לַסַּפָּק וּמִמֶּנּוּ לַפּוֹרְצִים. לֹא הֶעֱלֵיתִי בְּדַעְתִּי לְהַסְגִּיר אֶת הַמּוֹכֵר. סִפַּרְתִּי שֶׁהָלַכְתִּי בָּרְחוֹב וְעָבַרְתִּי לְיַד בִּיתַן שֵׁרוּתִים צִבּוּרִי. לְפֶתַע פָּנָה אֵלַי אָדָם: אוּלַי תּוֹאִיל לְהַחֲזִיק עֲבוּרִי אֶת הַתִּיק עַד שֶׁאֶתְפַּנֶּה. מִי לֹא הָיָה מַסְכִּים. הֶחֱזַקְתִּי, וְהִמְתַּנְתִּי, וְלֹא חָזַר. פָּתַחְתִּי, וּמָצָאתִי אֶת הָאוֹצָר. הָיִיתִי יָכוֹל לְסַפֵּר שֶׁקָּנִיתִי בַּשּׁוּק הַשָּׁחוֹר וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִמִּי, אֲבָל אָז הָיוּ מַאֲשִׁימִים אוֹתִי בְּסַפְסָרוּת. וַדַּאי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ לְמִלָּה אַחַת שֶׁלִּי, וְהִתְחִילוּ בְּמַסַּע עִנּוּיִים מִתְמַשֵּׁךְ. עֲמִידָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת, שְׁלִילַת שֵׁינָה וּמַכּוֹת בְּלִי סוֹף. שִׁנַּנְתִּי לְעַצְמִי אֶת הַסִּפּוּר הַיָּדוּעַ בַּגָּאוֹן מִוִּילְנָה: כַּאֲשֶׁר יָצָא לַגָּלוּת נָסַע פַּעַם בְּעֶגְלָתוֹ שֶׁל יְהוּדִי וְיָשַׁב לְיָדוֹ עַל דּוּכַן הָעֶגְלוֹן. רָאָה הָעֶגְלוֹן עֲרֵמַת שַׁחַת וְהִפְנָה אֵלֶיהָ אֶת הַסּוּס. הִבְחִין הָאִכָּר שֶׁגּוֹזְלִים אֶת תְּבוּאָתוֹ וְרָץ לִקְרָאתָם. רָאָהוּ הָעֶגְלוֹן וּבָרַח. הַגָּאוֹן יָשַׁב לְתֻמּוֹ בָּעֲגָלָה וְהָאִכָּר סָבַר שֶׁהוּא בַּעַל הָעֲגָלָה וְהִפְלִיא בּוֹ אֶת מַכּוֹתָיו. וְאָמַר הַגָּאוֹן: אִלּוּ הָיִיתִי אוֹמֵר מִשְׁפָּט אֶחָד, אִלּוּ הָיִיתִי מוֹדִיעוֹ שֶׁלֹּא אֲנִי הוּא הָעֶגְלוֹן, הָיָה עוֹזְבֵנִי. אֲבָל אָז הָיָה דִּינִי כְּ"מוֹסֵר" וּמַלְשִׁין, וְכָל מִצְווֹתַי וְתוֹרָתִי לֹא הָיוּ מְגִנִּים עָלַי. וְחַיָּב הָיִיתִי לְהִתְגַּלְגֵּל בְּכֶלֶב כְּדֵי לְכַפֵּר עַל הַמְּסִירָה. עַקְשָׁנוּתִי הִבְעִירָה אֶת חֲמָתָם: בָּחוּר יְהוּדִי, מְשֻׁחְרָר מִסִּיבִּיר, מְאַרְגֵּן לִמּוּד תּוֹרָה בַּמַּחְתֶּרֶת, מְשַׁחֵד אֶת הַהוֹרִים בְּכַרְטִיסֵי מָזוֹן גְּנוּבִים וּמְחַפֶּה עַל מְקוֹרָם... יוֹם אֶחָד הִפְלִיא בִּי הַחוֹקֵר אֶת מַכּוֹתָיו וְעָשָׂנִי כִּכְבָרָה... מֻכֵּה וְחָבוּל, זַב דָּם, אָמַרְתִּי: עַכְשָׁו, שֶׁכִּלִּיתָ בִּי אֶת זַעַמְךָ, יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה אַחַת - כַּמָּה אֲחוּזִים מִן הַמַּכּוֹת קִבַּלְתִּי מִשּׁוּם שֶׁרָצִיתָ שֶׁאוֹדֶה וַאֲסַפֵּר, וְכַמָּה אֲחוּזִים מִשּׁוּם שֶׁנֶּהֱנֵיתָ לְהַכּוֹת יְהוּדִי?! הֶחֱוִיר, וּמֵאָז לֹא הֵרִים עָלַי יָד. (וְהִגַּדְתָּ)