Otzarot-Article

"אַל תְּאַחֲרוּ אֹתִי" (כד-נו) לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי נִכְנְסָה בַּחוּרָה הַלּוֹמֶדֶת בְּכִתָּה גְּבוֹהָה בְּאַחַד הַסֶּמִינָרִים בִּבְנֵי בְּרַק, וְסִפְּרָה עַל תּוֹפָעָה פִּלְאִית הַמִּתְרַחֶשֶׁת בְּכִתָּתָהּ. לַמְרוֹת שֶׁמְּדֻבָּר, כָּאָמוּר, בְּבָנוֹת שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְפִרְקָן אַף לֹא אַחַת מִן הַבָּנוֹת זָכְתָה עֲדַיִן לָבוֹא בִּבְרִית הָאֵרוּסִין. הִיא בִּקְּשָׁה לָדַעַת מַה דַּעַת הַגָּאוֹן עַל כָּךְ וּמַה הוּא מְיַעֵץ לַעֲשׂוֹת.

הַגְּרַ"ח אָמַר שֶׁאִם אָכֵן מְדֻבָּר בְּכָל הַכִּתָּה, הֲרֵי שֶׁזּוֹ הִיא "חַטַּאת הַקָּהָל", וְצָרִיךְ לַחְשֹׁב בְּמַה פָּשְׁעָה וּבַמֶּה חָטְאָה הַכִּתָּה כֻּלָּהּ. וּשְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת קַיָּמוֹת לְכָךְ, אָמַר הַגְּרַ"ח, אוֹ שֶׁפָּגְעוּ בְּמוֹרָה אוֹ שֶׁפָּגְעוּ בְּאַחַת הַחֲבֵרוֹת.

הַבַּת הֶעֱבִירָה אֶת הַדְּבָרִים לְחַבְרוֹתֶיהָ, וּלְאַחַר דִּיּוּן מְמַצֶּה הִגִּיעוּ לַמַּסְקָנָה, שֶׁבְּמוֹרָה הֵן לֹא פָּגְעוּ, אֲבָל יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁפָּגְעוּ בְּאַחַת מִבְּנוֹת הַכִּתָּה.

הָיְתָה זוֹ בַּת שֶׁנִּרְאֵית כְּאֻמְלָלָה ("נֶעבֶּע'ךְ"), וְהַגַּם שֶׁאַף לֹא אַחַת מֵהַחֲבֵרוֹת הִתְכַּוְּנָה לִפְגֹעַ בָּהּ, יִתָּכֵן שֶׁהִתְרַחֲשָׁה פְּגִיעָה בְּדָבָר קַל מְאֹד. אוּלַי לֹא הֵאִירוּ לָהּ פָּנִים דֵּי הַצֹּרֶךְ אוּלַי הֵעִירוּ לָהּ עַל כָּךְ שֶׁאֵינָהּ נִרְאֵית טוֹב וְכַדּוֹמֶה. אַךְ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הָיְתָה פְּגִיעָה בִּכְבוֹדָהּ.

שִׁגְּרוּ בְּנוֹת הַכִּתָּה מִשְׁלַחַת נִכְבָּדָה אֶל אוֹתָהּ תַּלְמִידָה, וּבִקְּשׁוּ אֶת מְחִילָתָהּ. אֲבָל הַנַּעֲרָה הִפְתִּיעָה אֶת הַחֲבֵרוֹת וְאָמְרָה בְּפֶה מָלֵא כִּי אֵינָהּ מוֹחֶלֶת עַל פְּגִיעָתָהּ.

הַחֲבֵרוֹת הָיוּ הֲמוּמוֹת וְהֵבִינוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן עֵסֶק רְצִינִי. וּבָרוּר הָיָה לָהֶן שֶׁעַד שֶׁלֹּא יְפַיְּסוּ אֶת הַנֶּעֱלֶבֶת תַּמְשִׁיךְ הַ"תְּקִיעָה" בְּשִׁדּוּכֵיהֶן.

הֵן שָׁקְלוּ אֶת צַעֲדֵיהֶן מֵחָדָשׁ וְהֶחְלִיטוּ שֶׁכָּל הַכִּתָּה כֻּלָּהּ צְרִיכָה לַעֲלוֹת לְבֵיתָהּ שֶׁל הַנִּפְגַּעַת, וּלְבַקֵּשׁ שׁוּב וְשׁוּב אֶת סְלִיחָתָהּ. וְכָךְ עָשׂוּ. אָמְנָם, לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּכָךְ אֶלָּא נָקְטוּ בְּצַעַד נוֹסָף כְּדֵי לְפַיְּסָהּ.

כְּשֶׁנִּכְנְסוּ הַחֲבֵרוֹת לְבֵיתָהּ, הִבְטִיחוּ לָהּ שֶׁמֵּעַתָּה וְאֵילָךְ הֵן בְּעַצְמָן יִשְׁתַּדְּלוּ כְּכָל יְכָלְתָּן לִדְאֹג לָהּ לְשִׁדּוּךְ טוֹב. וְאִם לֹא דַּי בְּכָךְ, הֲרֵי שֶׁאָבִיהָ שֶׁל אַחַת הַבָּנוֹת הִבְטִיחַ לָשֵׂאת בָּעֹל הַכַּסְפִּי שֶׁל אֵרוּסֶיהָ וְהִתְחַיֵּב לָתֵת סַךְ שֶׁל אֶלֶף דּוֹלָר...

מִשֶּׁרָאֲתָה הַבַּת הַנִּפְגַּעַת שֶׁכַּוָּנָתָן שֶׁל הַחֲבֵרוֹת רְצִינִית וְהֵן בֶּאֱמֶת חוֹזְרוֹת בִּתְשׁוּבָה וּמְעֻנְיָנוֹת לְשַׁפֵּר אֶת דַּרְכָּן, נֶעֶנְתָה וּמָחֲלָה לָהֶן בְּלֵב שָׁלֵם.

כְּבָר שְׁבוּעַיִם לְאַחַר מִכֵּן מָצְאוּ אַרְבַּע מִבְּנוֹת הַכִּתָּה אֶת זִוּוּגָן. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	וישב תשע"ד
	מְעֹרָבוּת וְאִכְפָּתִיּוּת - עֲרֻבָּה לְהַצְלָחָה
	"אַל תְּאַחֲרוּ אֹתִי" (כד-נו) לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי נִכְנְסָה בַּחוּרָה הַלּוֹמֶדֶת בְּכִתָּה גְּבוֹהָה בְּאַחַד הַסֶּמִינָרִים בִּבְנֵי בְּרַק, וְסִפְּרָה עַל תּוֹפָעָה פִּלְאִית הַמִּתְרַחֶשֶׁת בְּכִתָּתָהּ. לַמְרוֹת שֶׁמְּדֻבָּר, כָּאָמוּר, בְּבָנוֹת שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְפִרְקָן אַף לֹא אַחַת מִן הַבָּנוֹת זָכְתָה עֲדַיִן לָבוֹא בִּבְרִית הָאֵרוּסִין. הִיא בִּקְּשָׁה לָדַעַת מַה דַּעַת הַגָּאוֹן עַל כָּךְ וּמַה הוּא מְיַעֵץ לַעֲשׂוֹת. הַגְּרַ"ח אָמַר שֶׁאִם אָכֵן מְדֻבָּר בְּכָל הַכִּתָּה, הֲרֵי שֶׁזּוֹ הִיא "חַטַּאת הַקָּהָל", וְצָרִיךְ לַחְשֹׁב בְּמַה פָּשְׁעָה וּבַמֶּה חָטְאָה הַכִּתָּה כֻּלָּהּ. וּשְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת קַיָּמוֹת לְכָךְ, אָמַר הַגְּרַ"ח, אוֹ שֶׁפָּגְעוּ בְּמוֹרָה אוֹ שֶׁפָּגְעוּ בְּאַחַת הַחֲבֵרוֹת. הַבַּת הֶעֱבִירָה אֶת הַדְּבָרִים לְחַבְרוֹתֶיהָ, וּלְאַחַר דִּיּוּן מְמַצֶּה הִגִּיעוּ לַמַּסְקָנָה, שֶׁבְּמוֹרָה הֵן לֹא פָּגְעוּ, אֲבָל יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁפָּגְעוּ בְּאַחַת מִבְּנוֹת הַכִּתָּה. הָיְתָה זוֹ בַּת שֶׁנִּרְאֵית כְּאֻמְלָלָה ("נֶעבֶּע'ךְ"), וְהַגַּם שֶׁאַף לֹא אַחַת מֵהַחֲבֵרוֹת הִתְכַּוְּנָה לִפְגֹעַ בָּהּ, יִתָּכֵן שֶׁהִתְרַחֲשָׁה פְּגִיעָה בְּדָבָר קַל מְאֹד. אוּלַי לֹא הֵאִירוּ לָהּ פָּנִים דֵּי הַצֹּרֶךְ אוּלַי הֵעִירוּ לָהּ עַל כָּךְ שֶׁאֵינָהּ נִרְאֵית טוֹב וְכַדּוֹמֶה. אַךְ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הָיְתָה פְּגִיעָה בִּכְבוֹדָהּ. שִׁגְּרוּ בְּנוֹת הַכִּתָּה מִשְׁלַחַת נִכְבָּדָה אֶל אוֹתָהּ תַּלְמִידָה, וּבִקְּשׁוּ אֶת מְחִילָתָהּ. אֲבָל הַנַּעֲרָה הִפְתִּיעָה אֶת הַחֲבֵרוֹת וְאָמְרָה בְּפֶה מָלֵא כִּי אֵינָהּ מוֹחֶלֶת עַל פְּגִיעָתָהּ. הַחֲבֵרוֹת הָיוּ הֲמוּמוֹת וְהֵבִינוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן עֵסֶק רְצִינִי. וּבָרוּר הָיָה לָהֶן שֶׁעַד שֶׁלֹּא יְפַיְּסוּ אֶת הַנֶּעֱלֶבֶת תַּמְשִׁיךְ הַ"תְּקִיעָה" בְּשִׁדּוּכֵיהֶן. הֵן שָׁקְלוּ אֶת צַעֲדֵיהֶן מֵחָדָשׁ וְהֶחְלִיטוּ שֶׁכָּל הַכִּתָּה כֻּלָּהּ צְרִיכָה לַעֲלוֹת לְבֵיתָהּ שֶׁל הַנִּפְגַּעַת, וּלְבַקֵּשׁ שׁוּב וְשׁוּב אֶת סְלִיחָתָהּ. וְכָךְ עָשׂוּ. אָמְנָם, לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּכָךְ אֶלָּא נָקְטוּ בְּצַעַד נוֹסָף כְּדֵי לְפַיְּסָהּ. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ הַחֲבֵרוֹת לְבֵיתָהּ, הִבְטִיחוּ לָהּ שֶׁמֵּעַתָּה וְאֵילָךְ הֵן בְּעַצְמָן יִשְׁתַּדְּלוּ כְּכָל יְכָלְתָּן לִדְאֹג לָהּ לְשִׁדּוּךְ טוֹב. וְאִם לֹא דַּי בְּכָךְ, הֲרֵי שֶׁאָבִיהָ שֶׁל אַחַת הַבָּנוֹת הִבְטִיחַ לָשֵׂאת בָּעֹל הַכַּסְפִּי שֶׁל אֵרוּסֶיהָ וְהִתְחַיֵּב לָתֵת סַךְ שֶׁל אֶלֶף דּוֹלָר... מִשֶּׁרָאֲתָה הַבַּת הַנִּפְגַּעַת שֶׁכַּוָּנָתָן שֶׁל הַחֲבֵרוֹת רְצִינִית וְהֵן בֶּאֱמֶת חוֹזְרוֹת בִּתְשׁוּבָה וּמְעֻנְיָנוֹת לְשַׁפֵּר אֶת דַּרְכָּן, נֶעֶנְתָה וּמָחֲלָה לָהֶן בְּלֵב שָׁלֵם. כְּבָר שְׁבוּעַיִם לְאַחַר מִכֵּן מָצְאוּ אַרְבַּע מִבְּנוֹת הַכִּתָּה אֶת זִוּוּגָן. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)