Otzarot-Article

"הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ" (א-לג) יְהוּדִי צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ שֶׁהַקָּבָּ"ה צוֹעֵד עִמּוֹ יָד בְּיָד לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ. הַרְגָּשָׁה זוֹ נוֹטַעַת בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם בִּטָּחוֹן מֻחְלָט. אֹרַח חַיָּיו שֶׁל אָדָם כָּזֶה שׁוֹנֶה בְּתַכְלִית הַשִּׁנּוּי מֵחַיָּיו שֶׁל אָדָם שֶׁהָאֱמוּנָה אֵינֶנָּה חֲדוּרָה כָּל כָּךְ בְּלִבּוֹ.

קְחוּ לְמָשָׁל אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא, שֶׁיַּמְחִישׁ לָנוּ עַד כַּמָּה אֵין הָאָדָם שׁוֹלֵט עַל פְּעֻלּוֹתָיו אֶלָּא יֵשׁ מִי שֶׁמְּכַוֵּן אוֹתָן.

לָרַב יְדִידְיָהּ הֶרְצִיג מִבְּנֵי בְּרַק יֵשׁ רֶכֶב פְּרָטִי, וּמִזֶּה שָׁנִים רַבּוֹת בַּעֲלוֹתוֹ יְרוּשָׁלַיְמָה הוּא נוֹסֵעַ בְּרִכְבּוֹ שֶׁלּוֹ. כַּאֲשֶׁר עָלָה בְּפַעַם זֹאת, שֶׁעָלֶיהָ נָסוֹב סִפּוּרֵנוּ, לָאוֹטוֹבּוּס בְּקַו 402, לֹא יָדַע אֶל נָכוֹן מַדּוּעַ הוּא עוֹשֶׂה זֹאת. אָמְנָם הָיְתָה לוֹ סְחַרְחֹרֶת קַלָּה בְּאוֹתוֹ יוֹם אֲבָל לֹא בְּרָמָה כָּזוֹ, שֶׁתַּצְדִּיק נְסִיעָה בְּאוֹטוֹבּוּס.

לִקְרַאת סוֹף הַנְּסִיעָה הוּא כְּבָר הֵבִין הַכֹּל.

הָרַב הֶרְצִיג עוֹלֶה לָאוֹטוֹבּוּס וּמִתְיַשֵּׁב בַּסַּפְסָל שֶׁאַחֲרֵי הַנֶּהָג. מִיַּד לְאַחַר שֶׁעָלָה לָאוֹטוֹבּוּס הוּא מַבְחִין שֶׁהַנֶּהָג אֵינוֹ אוֹחֵז בַּהֶגֶה כְּפִי שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱחֹז בּוֹ. הָרֶכֶב הַגָּדוֹל "זִגְזֵג" פְּעָמִים רַבּוֹת וְהַנְּסִיעָה לֹא הָיְתָה בְּטוּחָה.

לְאַחַר שֶׁיָּצָא הָאוֹטוֹבּוּס אֶת הַשֶּׁטַח הָעִירוֹנִי הַצָּפוּף שֶׁל גּוּשׁ דָּן וְעָלָה עַל הַכְּבִישׁ הַמָּהִיר בְּדַרְכּוֹ לִירוּשָׁלַיִם, נִרְדְּמוּ מִקְצָת הַנּוֹסְעִים בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם וְהָאֲוִירָה הָיְתָה רְגוּעָה לְמַדַּי. רַק הָרַב הֶרְצִיג רָאָה, בַּדַּקּוֹת הַבָּאוֹת, אֶת שֶׁהָיָה עָלוּל לְהִתְרַחֵשׁ.

בְּאֶחָד מֵעִקּוּלֵי הַדֶּרֶךְ, כְּשֶׁתְּוַאי הַכְּבִישׁ הָיָה בִּירִידָה תְּלוּלָה, הִבְחִין מְיֻדָּעֵנוּ שֶׁרֹאשׁוֹ שֶׁל הַנֶּהָג נִשְׁמָט עַל כְּתֵפָיו, דָּבָר הַמַּעֲלֶה חֲשָׁד שֶׁהַנֶּהָג אֵינוֹ בְּהַכָּרָה מְלֵאָה, אִם בִּכְלָל.

הָאוֹטוֹבּוּס, שֶׁשָּׁעַט בְּאוֹתָם רְגָעִים בִּמְהִירוּת שֶׁל לְמַעְלָה מִמֵּאָה קָמָ"שׁ הֵחֵל לִסְטוֹת לְכִוּוּן גֶּדֶר הַהַפְרָדָה בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ...

הַמֶּרְחָק בֵּין הָאוֹטוֹבּוּס לְבֵין הַגָּדֵר הִצְטַמְצֵם בִּמְהִירוּת, וְהַגָּדֵר - גָּבְהָהּ לְמַעְלָה מִמֶּטֶר וְהִיא עֲשׂוּיָה מִבֶּטוֹן... הָיָה זֶה עִנְיָן שֶׁל שְׁנִיּוֹת סְפוּרוֹת עַד שֶׁהָאוֹטוֹבּוּס יִתְהַפֵּךְ. וְלֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת בּוֹחֵן תְּנוּעָה וָתִיק כְּדֵי לְנַחֵשׁ מַה הָיָה עָלוּל לִקְרוֹת בְּאוֹתוֹ רֶגַע.

"זִנַּקְתִּי מִמְּקוֹמִי לְעֵבֶר מוֹשַׁב הַנֶּהָג, אָחַזְתִּי בַּהֶגֶה, וּבַשְּׁנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה הִצְלַחְתִּי בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם לְהַטּוֹת אֶת הָאוֹטוֹבּוּס לְעֵבֶר מֶרְכַּז הַכְּבִישׁ, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי אוֹחֵז בַּהֶגֶה וּמְנַטְרֵל אֶת יָדָיו שֶׁל הַנֶּהָג", סִפֵּר הָרַב הֶרְצִיג.

כָּל נֶהָג מַתְחִיל יוֹדֵעַ, שֶׁתְּאוּנוֹת רַבּוֹת מִתְרַחֲשׁוֹת כַּאֲשֶׁר מְנַסִּים לְסוֹבֵב אֶת הַהֶגֶה בְּפִתְאוֹמִיּוּת לַצַּד הַנֶּגְדִּי, הָרֶכֶב מְאַבֵּד אֶת יַצִּיבוּתוֹ וּמִתְהַפֵּךְ.

הָרַב הֶרְצִיג, הַמַּחֲזִיק בְּכָל רִשְׁיוֹנוֹת הַנְּהִיגָה הַקַּיָּמִים, אִמֵּץ בְּאוֹתָהּ שְׁנִיָּה אֶת כָּל כִּשּׁוּרָיו וְהִטָּה אֶת הַהֶגֶה לְמֶרְכַּז הַכְּבִישׁ בְּזָוִית מְדֻיֶּקֶת. בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם הוּא מָנַע אֶת הִתְהַפְּכוּת הָאוֹטוֹבּוּס. לֹא רַק זֹאת, אֶלָּא שֶׁמְּלֶאכֶת הַהַצָּלָה נֶעֶשְׂתָה בִּמְיֻמָּנוּת כֹּה רַבָּה, עַד שֶׁמַּרְבִּית הַנּוֹסְעִים לֹא הִרְגִּישׁוּ בִּכְלָל שֶׁקָּרָה מַשֶּׁהוּ בְּאֶמְצַע הַנְּסִיעָה. וְרַק לַחְשֹׁב מֶה הָיָה עָלוּל לְהִתְרַחֵשׁ אִם הָרַב הֶרְצִיג לֹא הָיָה מַצְלִיחַ לְהַטּוֹת אֶת הַהֶגֶה...

הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	ויצא תשע"ד
	הַפָּרִיץ בְּשַׁעֲרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת
	"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה "הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ" (א-לג) יְהוּדִי צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ שֶׁהַקָּבָּ"ה צוֹעֵד עִמּוֹ יָד בְּיָד לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ. הַרְגָּשָׁה זוֹ נוֹטַעַת בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם בִּטָּחוֹן מֻחְלָט. אֹרַח חַיָּיו שֶׁל אָדָם כָּזֶה שׁוֹנֶה בְּתַכְלִית הַשִּׁנּוּי מֵחַיָּיו שֶׁל אָדָם שֶׁהָאֱמוּנָה אֵינֶנָּה חֲדוּרָה כָּל כָּךְ בְּלִבּוֹ. קְחוּ לְמָשָׁל אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא, שֶׁיַּמְחִישׁ לָנוּ עַד כַּמָּה אֵין הָאָדָם שׁוֹלֵט עַל פְּעֻלּוֹתָיו אֶלָּא יֵשׁ מִי שֶׁמְּכַוֵּן אוֹתָן. לָרַב יְדִידְיָהּ הֶרְצִיג מִבְּנֵי בְּרַק יֵשׁ רֶכֶב פְּרָטִי, וּמִזֶּה שָׁנִים רַבּוֹת בַּעֲלוֹתוֹ יְרוּשָׁלַיְמָה הוּא נוֹסֵעַ בְּרִכְבּוֹ שֶׁלּוֹ. כַּאֲשֶׁר עָלָה בְּפַעַם זֹאת, שֶׁעָלֶיהָ נָסוֹב סִפּוּרֵנוּ, לָאוֹטוֹבּוּס בְּקַו 402, לֹא יָדַע אֶל נָכוֹן מַדּוּעַ הוּא עוֹשֶׂה זֹאת. אָמְנָם הָיְתָה לוֹ סְחַרְחֹרֶת קַלָּה בְּאוֹתוֹ יוֹם אֲבָל לֹא בְּרָמָה כָּזוֹ, שֶׁתַּצְדִּיק נְסִיעָה בְּאוֹטוֹבּוּס. לִקְרַאת סוֹף הַנְּסִיעָה הוּא כְּבָר הֵבִין הַכֹּל. הָרַב הֶרְצִיג עוֹלֶה לָאוֹטוֹבּוּס וּמִתְיַשֵּׁב בַּסַּפְסָל שֶׁאַחֲרֵי הַנֶּהָג. מִיַּד לְאַחַר שֶׁעָלָה לָאוֹטוֹבּוּס הוּא מַבְחִין שֶׁהַנֶּהָג אֵינוֹ אוֹחֵז בַּהֶגֶה כְּפִי שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱחֹז בּוֹ. הָרֶכֶב הַגָּדוֹל "זִגְזֵג" פְּעָמִים רַבּוֹת וְהַנְּסִיעָה לֹא הָיְתָה בְּטוּחָה. לְאַחַר שֶׁיָּצָא הָאוֹטוֹבּוּס אֶת הַשֶּׁטַח הָעִירוֹנִי הַצָּפוּף שֶׁל גּוּשׁ דָּן וְעָלָה עַל הַכְּבִישׁ הַמָּהִיר בְּדַרְכּוֹ לִירוּשָׁלַיִם, נִרְדְּמוּ מִקְצָת הַנּוֹסְעִים בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם וְהָאֲוִירָה הָיְתָה רְגוּעָה לְמַדַּי. רַק הָרַב הֶרְצִיג רָאָה, בַּדַּקּוֹת הַבָּאוֹת, אֶת שֶׁהָיָה עָלוּל לְהִתְרַחֵשׁ. בְּאֶחָד מֵעִקּוּלֵי הַדֶּרֶךְ, כְּשֶׁתְּוַאי הַכְּבִישׁ הָיָה בִּירִידָה תְּלוּלָה, הִבְחִין מְיֻדָּעֵנוּ שֶׁרֹאשׁוֹ שֶׁל הַנֶּהָג נִשְׁמָט עַל כְּתֵפָיו, דָּבָר הַמַּעֲלֶה חֲשָׁד שֶׁהַנֶּהָג אֵינוֹ בְּהַכָּרָה מְלֵאָה, אִם בִּכְלָל. הָאוֹטוֹבּוּס, שֶׁשָּׁעַט בְּאוֹתָם רְגָעִים בִּמְהִירוּת שֶׁל לְמַעְלָה מִמֵּאָה קָמָ"שׁ הֵחֵל לִסְטוֹת לְכִוּוּן גֶּדֶר הַהַפְרָדָה בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ... הַמֶּרְחָק בֵּין הָאוֹטוֹבּוּס לְבֵין הַגָּדֵר הִצְטַמְצֵם בִּמְהִירוּת, וְהַגָּדֵר - גָּבְהָהּ לְמַעְלָה מִמֶּטֶר וְהִיא עֲשׂוּיָה מִבֶּטוֹן... הָיָה זֶה עִנְיָן שֶׁל שְׁנִיּוֹת סְפוּרוֹת עַד שֶׁהָאוֹטוֹבּוּס יִתְהַפֵּךְ. וְלֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת בּוֹחֵן תְּנוּעָה וָתִיק כְּדֵי לְנַחֵשׁ מַה הָיָה עָלוּל לִקְרוֹת בְּאוֹתוֹ רֶגַע. "זִנַּקְתִּי מִמְּקוֹמִי לְעֵבֶר מוֹשַׁב הַנֶּהָג, אָחַזְתִּי בַּהֶגֶה, וּבַשְּׁנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה הִצְלַחְתִּי בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם לְהַטּוֹת אֶת הָאוֹטוֹבּוּס לְעֵבֶר מֶרְכַּז הַכְּבִישׁ, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי אוֹחֵז בַּהֶגֶה וּמְנַטְרֵל אֶת יָדָיו שֶׁל הַנֶּהָג", סִפֵּר הָרַב הֶרְצִיג. כָּל נֶהָג מַתְחִיל יוֹדֵעַ, שֶׁתְּאוּנוֹת רַבּוֹת מִתְרַחֲשׁוֹת כַּאֲשֶׁר מְנַסִּים לְסוֹבֵב אֶת הַהֶגֶה בְּפִתְאוֹמִיּוּת לַצַּד הַנֶּגְדִּי, הָרֶכֶב מְאַבֵּד אֶת יַצִּיבוּתוֹ וּמִתְהַפֵּךְ. הָרַב הֶרְצִיג, הַמַּחֲזִיק בְּכָל רִשְׁיוֹנוֹת הַנְּהִיגָה הַקַּיָּמִים, אִמֵּץ בְּאוֹתָהּ שְׁנִיָּה אֶת כָּל כִּשּׁוּרָיו וְהִטָּה אֶת הַהֶגֶה לְמֶרְכַּז הַכְּבִישׁ בְּזָוִית מְדֻיֶּקֶת. בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם הוּא מָנַע אֶת הִתְהַפְּכוּת הָאוֹטוֹבּוּס. לֹא רַק זֹאת, אֶלָּא שֶׁמְּלֶאכֶת הַהַצָּלָה נֶעֶשְׂתָה בִּמְיֻמָּנוּת כֹּה רַבָּה, עַד שֶׁמַּרְבִּית הַנּוֹסְעִים לֹא הִרְגִּישׁוּ בִּכְלָל שֶׁקָּרָה מַשֶּׁהוּ בְּאֶמְצַע הַנְּסִיעָה. וְרַק לַחְשֹׁב מֶה הָיָה עָלוּל לְהִתְרַחֵשׁ אִם הָרַב הֶרְצִיג לֹא הָיָה מַצְלִיחַ לְהַטּוֹת אֶת הַהֶגֶה... הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)