Otzarot-Article

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים, שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (כג-א) מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: כֻּלָּן שָׁוִים לְטוֹבָה. דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: לֹא מוּבָן. תִּשְׁעִים שְׁנוֹת עֲקָרוּת לְעֻמַּת לֵידַת יִצְחָק אָבִינוּ - שָׁוִים לְטוֹבָה?! שָׂרָה מְגַיֶּרֶת אֶת הַנָּשִׁים לְעֻמַּת לְקִיחָתָהּ לְבֵית פַּרְעֹה - שָׁוִים לְטוֹבָה?! הַמִּשְׁתֶּה בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק לְעֻמַּת זַעֲקַת "חֲמָסִי עָלֶיךָ" - שָׁוִים לְטוֹבָה?!

בְּוַדַּאי, הֲרֵי כָּךְ כָּתוּב, אַךְ הַשְּׁאֵלָה הִיא אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּטוֹבָה וּלְהַרְגִּישׁ טוֹב בְּעֵת רָעָה.

וְאִם זוֹ הַשְּׁאֵלָה, הֲרֵי שֶׁנּוֹגַעַת הִיא גַּם לָנוּ, גַּם אָנוּ רוֹצִים לָדַעַת זֹאת, עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא.

אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ קִבַּלְתִּי פַּעַם אַחַת בְּעֵת שֶׁנָּסַעְתִּי בְּאוֹטוֹבּוּס מִישִׁיבַת חֲדֵרָה לִבְנֵי בְּרַק. זֶהוּ קַו "מְאַסֵּף" הַמַּגִּיעַ מֵחֵיפָה, מָלֵא וְגָדוּשׁ. לֹא הָיְתָה בְּרֵירָה, וְנָסַעְתִּי בַּעֲמִידָה. לְיָדִי עָמַד יְהוּדִי חֲרֵדִי וּפָנָיו קוֹרְנוֹת. כָּל הַדֶּרֶךְ זִמְזֵם נְעִימוֹת שְׂמֵחוֹת וְטוֹפֵף בְּרַגְלָיו כְּרוֹקֵד.

הִסְתַּקְרַנְתִּי. אֲנִי אוֹהֵב שִׂמְחָה, הִיא הַדֶּלֶק שֶׁל הַהִתְעַלּוּת. חִיַּכְתִּי כְּנֶגְדּוֹ וְשִׁתְּפַנִי בְּשִׂמְחָתוֹ: אֲנִי נוֹסֵעַ לַחֲתֻנַּת אַחְיָנִי בִּבְנֵי בְּרַק.

אִחַלְתִּי לוֹ 'מַזַּל טוֹב', וְהֵבַנְתִּי.

אִם הוּא נוֹסֵעַ לַחֲתֻנָּה, הוּא רוֹקֵד כְּבָר בַּדֶּרֶךְ.

וְהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (מוֹעֵד קָטָן כה:) שֶׁכַּאֲשֶׁר נִשְׁמַת הַצַּדִּיק עוֹלָה לַמָּרוֹם "רוֹכֵב עֲרָבוֹת (הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּבוֹא אֵלָיו נֶפֶשׁ נָקִי וְצַדִּיק, וְשָׂמֵחַ בּוֹ כְּכַלָּה חֲדָשָׁה". מַמָּשׁ "שִׂמְחַת חֲתֻנָּה". וְאִם כֵּן, הָאָדָם הוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ (קֹהֶלֶת יב-ה), שָׁם יֶחֱזֶה בְּנֹעַם ה' וִיבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, "צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה" (בְּרָכוֹת יז.), וְאֵיךְ לֹא יַעְלְזוּ בַּדֶּרֶךְ, וְאֵיךְ לֹא יִרְקְדוּ מִשִּׂמְחָה?!

וַאֲסַפֵּר:

בִּקַּרְתִּי בִּנְיוּ יוֹרְק, קָבַעְתִּי רֵאָיוֹן עִם יְהוּדִי עָשִׁיר לְהַתְרִימוֹ לְמוֹסְדוֹת תּוֹרָה. נָסַעְתִּי לְמַנְהֶטְן, הִגַּעְתִּי לַכְּתֹבֶת; גּוֹרֵד שְׁחָקִים עֲנָק הִמְתִּין לִי. אֵיזוֹ כְּנִיסָה, אֵלּוּ עַמּוּדִים, אֵיזֶה הָדָר. אֲבָל אֵיפֹה הוּא, הַתּוֹרֵם, נִמְצָא? בַּקּוֹמָה הַשִּׁשִּׁים. נָשָׂאתִי אֶת רָאשִׁי. נִסִּיתִי לְשַׁעֵר הֵיכָן זֶה. הַחַלּוֹנוֹת נִרְאוּ כִּנְקֻדּוֹת זְעִירוֹת. נִכְנַסְתִּי, עָלִיתִי בַּמַּעֲלִית, הִגַּעְתִּי. הַמַּזְכִּירָה אִשְּׁרָה אֶת הֱיוֹתִי מֻזְמָן, נִכְנַסְתִּי. חַלּוֹן עֲנָק, הָעִיר פְּרוּשָׂה כְּעַל כַּף הַיָּד. הִסְתַּכַּלְתִּי לְמַטָּה. הָרְחוֹב נִרְאֶה כְּסֶרֶט צַר. הַמְכוֹנִיּוֹת כְּצִפֹּרֶן, הָאֲנָשִׁים כְּרָאשֵׁי סִכָּה.

וְאָז הֵבַנְתִּי: כְּשֶׁשּׁוֹרְצִים לְמַטָּה, עַל הַקַּרְקַע, מִתְפַּלְּשִׁים בָּאַשְׁפָּה. שָׁמָּה - כָּל דָּבָר נָחוּת נִרְאֶה גָּדוֹל וְחָשׁוּב, וְאִלּוּ הַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים, הָרוּחָנִיִּים, נִרְאִים כֹּה קְטַנִּים. אֵין סָפֵק אֵפוֹא כִּי בּוֹחֲרִים לְהִתְעַסֵּק בַּדְּבָרִים הַמַּמָּשִׁיִּים וְהַגְּדוֹלִים.

אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכִים וְעוֹלִים, וּמִתְבּוֹנְנִים לְמַטָּה, רוֹאִים כַּמָּה זֶה קָטָן וְזָעִיר. וְאָז אוֹתוֹ דָּבָר מַמָּשִׁי וְגָדוֹל כְּבָר לֹא מַטְרִיד וְלֹא מַפְרִיעַ, אוּלַי מֵצִיק, אַךְ לֹא יוֹתֵר.

אַתֶּם יוֹדְעִים, אֲנִי מִתְפַּלֵּל בְּ"לֶדֶרְמַן". אֵין שָׁם מַמָּשׁ מְקוֹמוֹת קְבוּעִים. גַּם לֹא כָּל הַמִּתְפַּלְּלִים קְבוּעִים. וּמִנְיָנִים יֵשׁ שָׁם, בְּלִי עַיִן הָרַע.

הַכְּלָל, הִתְפַּלֵּל לְיָדִי אַבְרֵךְ חָשׁוּב.

לְאַחַר הַתְּפִלָּה הִתְעַנְיַנְתִּי בִּשְׁלוֹמוֹ: "יֵשׁ שִׁפּוּר בַּמַּצָּב?!"

נִדְהַם, הִקְדִּיר מִצְחוֹ. נִסָּה לְהִזָּכֵר וְתָמַהּ: "מַה לֹּא הָיָה טוֹב?!" בְּוַדַּאי אֲנִי טוֹעֶה וְהֶחְלַפְתִּי אוֹתוֹ בְּמִישֶׁהוּ אַחֵר, קוֹרֶה. אֶצְלוֹ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הַכֹּל בְּסֵדֶר.

אֲבָל אֲנִי הִתְעַקַּשְׁתִּי לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים: "שִׁלְשׁוֹם חָכַכְתָּ אֶת גַּב הַיָּד, הָיְתָה שָׁם עֲקִיצַת יַתּוּשׁ!"

"אָה, זֶה", הִפְטִיר בְּבִטּוּל. "זֶה כְּלוּם, וְגַם עָבַר".

"בָּרוּךְ רוֹפֵא חוֹלִים!" קָרָאתִי בְּרֶגֶשׁ.

נוּ, בֶּאֱמֶת, גַּם אַתֶּם מְבִינִים שֶׁלֹּא עוֹשִׂים עִנְיָן מֵעֲקִיצַת יַתּוּשׁ. וּמַה הֵם כָּל טִרְדוֹת הָעוֹלָם אִם לֹא עֲקִיצַת יַתּוּשׁ...

אִם זוֹ הַהִתְבּוֹנְנוּת - אֵין "רַע" יֵשׁ רַק "טוֹב". (וְהִגַּדְתָּ)

	ויצא תשע"ד
	הַפָּרִיץ בְּשַׁעֲרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת
	"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים, שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (כג-א) מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: כֻּלָּן שָׁוִים לְטוֹבָה. דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: לֹא מוּבָן. תִּשְׁעִים שְׁנוֹת עֲקָרוּת לְעֻמַּת לֵידַת יִצְחָק אָבִינוּ - שָׁוִים לְטוֹבָה?! שָׂרָה מְגַיֶּרֶת אֶת הַנָּשִׁים לְעֻמַּת לְקִיחָתָהּ לְבֵית פַּרְעֹה - שָׁוִים לְטוֹבָה?! הַמִּשְׁתֶּה בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק לְעֻמַּת זַעֲקַת "חֲמָסִי עָלֶיךָ" - שָׁוִים לְטוֹבָה?! בְּוַדַּאי, הֲרֵי כָּךְ כָּתוּב, אַךְ הַשְּׁאֵלָה הִיא אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּטוֹבָה וּלְהַרְגִּישׁ טוֹב בְּעֵת רָעָה. וְאִם זוֹ הַשְּׁאֵלָה, הֲרֵי שֶׁנּוֹגַעַת הִיא גַּם לָנוּ, גַּם אָנוּ רוֹצִים לָדַעַת זֹאת, עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא. אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ קִבַּלְתִּי פַּעַם אַחַת בְּעֵת שֶׁנָּסַעְתִּי בְּאוֹטוֹבּוּס מִישִׁיבַת חֲדֵרָה לִבְנֵי בְּרַק. זֶהוּ קַו "מְאַסֵּף" הַמַּגִּיעַ מֵחֵיפָה, מָלֵא וְגָדוּשׁ. לֹא הָיְתָה בְּרֵירָה, וְנָסַעְתִּי בַּעֲמִידָה. לְיָדִי עָמַד יְהוּדִי חֲרֵדִי וּפָנָיו קוֹרְנוֹת. כָּל הַדֶּרֶךְ זִמְזֵם נְעִימוֹת שְׂמֵחוֹת וְטוֹפֵף בְּרַגְלָיו כְּרוֹקֵד. הִסְתַּקְרַנְתִּי. אֲנִי אוֹהֵב שִׂמְחָה, הִיא הַדֶּלֶק שֶׁל הַהִתְעַלּוּת. חִיַּכְתִּי כְּנֶגְדּוֹ וְשִׁתְּפַנִי בְּשִׂמְחָתוֹ: אֲנִי נוֹסֵעַ לַחֲתֻנַּת אַחְיָנִי בִּבְנֵי בְּרַק. אִחַלְתִּי לוֹ 'מַזַּל טוֹב', וְהֵבַנְתִּי. אִם הוּא נוֹסֵעַ לַחֲתֻנָּה, הוּא רוֹקֵד כְּבָר בַּדֶּרֶךְ. וְהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (מוֹעֵד קָטָן כה:) שֶׁכַּאֲשֶׁר נִשְׁמַת הַצַּדִּיק עוֹלָה לַמָּרוֹם "רוֹכֵב עֲרָבוֹת (הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּבוֹא אֵלָיו נֶפֶשׁ נָקִי וְצַדִּיק, וְשָׂמֵחַ בּוֹ כְּכַלָּה חֲדָשָׁה". מַמָּשׁ "שִׂמְחַת חֲתֻנָּה". וְאִם כֵּן, הָאָדָם הוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ (קֹהֶלֶת יב-ה), שָׁם יֶחֱזֶה בְּנֹעַם ה' וִיבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, "צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה" (בְּרָכוֹת יז.), וְאֵיךְ לֹא יַעְלְזוּ בַּדֶּרֶךְ, וְאֵיךְ לֹא יִרְקְדוּ מִשִּׂמְחָה?! וַאֲסַפֵּר: בִּקַּרְתִּי בִּנְיוּ יוֹרְק, קָבַעְתִּי רֵאָיוֹן עִם יְהוּדִי עָשִׁיר לְהַתְרִימוֹ לְמוֹסְדוֹת תּוֹרָה. נָסַעְתִּי לְמַנְהֶטְן, הִגַּעְתִּי לַכְּתֹבֶת; גּוֹרֵד שְׁחָקִים עֲנָק הִמְתִּין לִי. אֵיזוֹ כְּנִיסָה, אֵלּוּ עַמּוּדִים, אֵיזֶה הָדָר. אֲבָל אֵיפֹה הוּא, הַתּוֹרֵם, נִמְצָא? בַּקּוֹמָה הַשִּׁשִּׁים. נָשָׂאתִי אֶת רָאשִׁי. נִסִּיתִי לְשַׁעֵר הֵיכָן זֶה. הַחַלּוֹנוֹת נִרְאוּ כִּנְקֻדּוֹת זְעִירוֹת. נִכְנַסְתִּי, עָלִיתִי בַּמַּעֲלִית, הִגַּעְתִּי. הַמַּזְכִּירָה אִשְּׁרָה אֶת הֱיוֹתִי מֻזְמָן, נִכְנַסְתִּי. חַלּוֹן עֲנָק, הָעִיר פְּרוּשָׂה כְּעַל כַּף הַיָּד. הִסְתַּכַּלְתִּי לְמַטָּה. הָרְחוֹב נִרְאֶה כְּסֶרֶט צַר. הַמְכוֹנִיּוֹת כְּצִפֹּרֶן, הָאֲנָשִׁים כְּרָאשֵׁי סִכָּה. וְאָז הֵבַנְתִּי: כְּשֶׁשּׁוֹרְצִים לְמַטָּה, עַל הַקַּרְקַע, מִתְפַּלְּשִׁים בָּאַשְׁפָּה. שָׁמָּה - כָּל דָּבָר נָחוּת נִרְאֶה גָּדוֹל וְחָשׁוּב, וְאִלּוּ הַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים, הָרוּחָנִיִּים, נִרְאִים כֹּה קְטַנִּים. אֵין סָפֵק אֵפוֹא כִּי בּוֹחֲרִים לְהִתְעַסֵּק בַּדְּבָרִים הַמַּמָּשִׁיִּים וְהַגְּדוֹלִים. אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכִים וְעוֹלִים, וּמִתְבּוֹנְנִים לְמַטָּה, רוֹאִים כַּמָּה זֶה קָטָן וְזָעִיר. וְאָז אוֹתוֹ דָּבָר מַמָּשִׁי וְגָדוֹל כְּבָר לֹא מַטְרִיד וְלֹא מַפְרִיעַ, אוּלַי מֵצִיק, אַךְ לֹא יוֹתֵר. אַתֶּם יוֹדְעִים, אֲנִי מִתְפַּלֵּל בְּ"לֶדֶרְמַן". אֵין שָׁם מַמָּשׁ מְקוֹמוֹת קְבוּעִים. גַּם לֹא כָּל הַמִּתְפַּלְּלִים קְבוּעִים. וּמִנְיָנִים יֵשׁ שָׁם, בְּלִי עַיִן הָרַע. הַכְּלָל, הִתְפַּלֵּל לְיָדִי אַבְרֵךְ חָשׁוּב. לְאַחַר הַתְּפִלָּה הִתְעַנְיַנְתִּי בִּשְׁלוֹמוֹ: "יֵשׁ שִׁפּוּר בַּמַּצָּב?!" נִדְהַם, הִקְדִּיר מִצְחוֹ. נִסָּה לְהִזָּכֵר וְתָמַהּ: "מַה לֹּא הָיָה טוֹב?!" בְּוַדַּאי אֲנִי טוֹעֶה וְהֶחְלַפְתִּי אוֹתוֹ בְּמִישֶׁהוּ אַחֵר, קוֹרֶה. אֶצְלוֹ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הַכֹּל בְּסֵדֶר. אֲבָל אֲנִי הִתְעַקַּשְׁתִּי לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים: "שִׁלְשׁוֹם חָכַכְתָּ אֶת גַּב הַיָּד, הָיְתָה שָׁם עֲקִיצַת יַתּוּשׁ!" "אָה, זֶה", הִפְטִיר בְּבִטּוּל. "זֶה כְּלוּם, וְגַם עָבַר". "בָּרוּךְ רוֹפֵא חוֹלִים!" קָרָאתִי בְּרֶגֶשׁ. נוּ, בֶּאֱמֶת, גַּם אַתֶּם מְבִינִים שֶׁלֹּא עוֹשִׂים עִנְיָן מֵעֲקִיצַת יַתּוּשׁ. וּמַה הֵם כָּל טִרְדוֹת הָעוֹלָם אִם לֹא עֲקִיצַת יַתּוּשׁ... אִם זוֹ הַהִתְבּוֹנְנוּת - אֵין "רַע" יֵשׁ רַק "טוֹב". (וְהִגַּדְתָּ)