Otzarot-Article

"זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת" (כה-ד) בְּפָרָשָׁתֵנוּ נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא תְּרוּמָתָם לַהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן: "וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם, זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת... וְשֵׁשׁ (פִּשְׁתָּן) וְעִזִּים (צֶמֶר)... וְאַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן". וְכָתַב רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל: "וְהַטַּעַם, כִּי אֵין הֲכָנַת הַמִּשְׁכָּן מֻשְׁלֶמֶת, בְּחֶסְרוֹן אֶחָד מֵהַמִּינִים. וְאֵין הַכַּוָּנָה כִּי כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל יָבִיא מִכֻּלָּם, אֶלָּא שֶׁבִּכְלָלוּת תְּרוּמַת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כָּל הַמִּינִים. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהַמְּבִיאִים כָּל הַי"ג מִינִים, וְלֹא יְזַלְזֵל בַּמֵּבִיא פִּשְׁתָּן וְעוֹרוֹת".

כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים, נִמְצָא בָּהֶם לֶקַח לְדוֹרוֹת. יֵשׁ גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה, צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים, שֶׁעֲבוֹדָתָם בַּקֹּדֶשׁ מְשׁוּלָה לְכֶסֶף וְזָהָב, וּמִצְווֹתֵיהֶם מְאִירוֹת כְּסַפִּיר וְיַהֲלוֹם בְּזֹךְ פְּעָלָם וְעַמְקוּת כַּוָּנוֹתֵיהֶם.

וְיֵשׁ – אוֹתָנוּ, שֶׁמִּצְווֹתֵינוּ פְּשׁוּטוֹת, בְּלֹא לַהַט וּלְלֹא כַּוָּנוֹת, בְּלֹא בָּרָק וִיקָר וְהוֹד, כִּתְרוּמַת פִּשְׁתָּן, צֶמֶר וְעוֹרוֹת...

אֲבָל כָּךְ יִסֵּד ה' יִתְבָּרַךְ אֶת עַמּוֹ: אֻמָּה זוֹ כְּגֶפֶן נִמְשְׁלָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶשְׁכּוֹלוֹת וּזְמוֹרוֹת, עָלִים וּקְנוֹקָנוֹת. לְאַרְבַּעַת הַמִּינִים נִמְשַׁלְנוּ, יֵשׁ אֶתְרוֹג – וְיֵשׁ עֲרָבוֹת... וְנֵדַע כִּי כָּל מִצְוָה מִתְקַבֶּלֶת בְּרָצוֹן. "שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהַמְּבִיאִים כָּל הַי"ג מִינִים, וְלֹא יְזַלְזְלוּ בַּמֵּבִיא פִּשְׁתָּן וְעוֹרוֹת". וְזוֹ הוֹרָאָה עֲבוּרֵנוּ. שֶׁלֹּא לְזַלְזֵל חָלִילָה בְּאֵלּוּ שֶׁאֵין יְדִיעוֹתֵיהֶם כִּידִיעוֹתֵינוּ, וְהִדּוּרֵי מִצְווֹתֵיהֶם כְּהִדּוּרֵנוּ! בּוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב בְּסֵפֶר חֲסִידִים (סִימָן יח): "מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה פּוֹרֵשׂ כַּפָּיו (בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים) וְאוֹמֵר "וְיִשְׁמְדֶךָ" (בִּמְקוֹם "וְיִשְׁמְרֶךָ"!), וְהָיָה שָׁם חָכָם אֶחָד וְהֶעֱבִירוֹ מִלִּפְנֵי הַתֵּבָה. וְהֶרְאוּ מִן הַשָּׁמַיִם לְאוֹתוֹ חָכָם כִּי אִם לֹא יַחְזִירֶנּוּ יֵעָנֵשׁ בַּדָּבָר!"

אֲבָל מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁאֵין זֶה פּוֹטֵר אֶת מִי שֶׁיָּכוֹל לְהָבִיא "זָהָב וָכֶסֶף", מִלְּהִשְׁתַּדֵּל וּלְרוֹמֵם אֶת עֲבוֹדַת ה' שֶׁלּוֹ. וַהֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ אֵיךְ הִתְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ שֶׁל קַיִן, שֶׁהֵבִיא יְרָקוֹת רְקוּבִים לְקָרְבָּן...

יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל אֵפוֹא לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת מִן הַמֻּבְחָר. בְּיֶתֶר כַּוָּנָה, בְּיֶתֶר הִתְלַהֲבוּת, בְּיֶתֶר שְׁלֵמוּת וּבְשִׂיא דִּקְדּוּק הַהֲלָכָה. אֲבָל לְאִידָךְ גִּיסָא אָסוּר לְזַלְזֵל בְּמִי שֶׁקָּצְרָה יָדוֹ, קָצְרוּ הַשָּׂגוֹתָיו, וִידִיעוֹתָיו מְעַטּוֹת. שֶׁגַּם עַל כָּךְ נֶאֱמַר (מְנָחוֹת קי.): "אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם"! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויצא תשע"ד
	נֵס הַהַצָּלָה בִּדְרוֹם אַמֶרִיקָה
	"זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת" (כה-ד) בְּפָרָשָׁתֵנוּ נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא תְּרוּמָתָם לַהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן: "וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם, זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת... וְשֵׁשׁ (פִּשְׁתָּן) וְעִזִּים (צֶמֶר)... וְאַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן". וְכָתַב רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל: "וְהַטַּעַם, כִּי אֵין הֲכָנַת הַמִּשְׁכָּן מֻשְׁלֶמֶת, בְּחֶסְרוֹן אֶחָד מֵהַמִּינִים. וְאֵין הַכַּוָּנָה כִּי כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל יָבִיא מִכֻּלָּם, אֶלָּא שֶׁבִּכְלָלוּת תְּרוּמַת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כָּל הַמִּינִים. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהַמְּבִיאִים כָּל הַי"ג מִינִים, וְלֹא יְזַלְזֵל בַּמֵּבִיא פִּשְׁתָּן וְעוֹרוֹת". כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים, נִמְצָא בָּהֶם לֶקַח לְדוֹרוֹת. יֵשׁ גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה, צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים, שֶׁעֲבוֹדָתָם בַּקֹּדֶשׁ מְשׁוּלָה לְכֶסֶף וְזָהָב, וּמִצְווֹתֵיהֶם מְאִירוֹת כְּסַפִּיר וְיַהֲלוֹם בְּזֹךְ פְּעָלָם וְעַמְקוּת כַּוָּנוֹתֵיהֶם. וְיֵשׁ – אוֹתָנוּ, שֶׁמִּצְווֹתֵינוּ פְּשׁוּטוֹת, בְּלֹא לַהַט וּלְלֹא כַּוָּנוֹת, בְּלֹא בָּרָק וִיקָר וְהוֹד, כִּתְרוּמַת פִּשְׁתָּן, צֶמֶר וְעוֹרוֹת... אֲבָל כָּךְ יִסֵּד ה' יִתְבָּרַךְ אֶת עַמּוֹ: אֻמָּה זוֹ כְּגֶפֶן נִמְשְׁלָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶשְׁכּוֹלוֹת וּזְמוֹרוֹת, עָלִים וּקְנוֹקָנוֹת. לְאַרְבַּעַת הַמִּינִים נִמְשַׁלְנוּ, יֵשׁ אֶתְרוֹג – וְיֵשׁ עֲרָבוֹת... וְנֵדַע כִּי כָּל מִצְוָה מִתְקַבֶּלֶת בְּרָצוֹן. "שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהַמְּבִיאִים כָּל הַי"ג מִינִים, וְלֹא יְזַלְזְלוּ בַּמֵּבִיא פִּשְׁתָּן וְעוֹרוֹת". וְזוֹ הוֹרָאָה עֲבוּרֵנוּ. שֶׁלֹּא לְזַלְזֵל חָלִילָה בְּאֵלּוּ שֶׁאֵין יְדִיעוֹתֵיהֶם כִּידִיעוֹתֵינוּ, וְהִדּוּרֵי מִצְווֹתֵיהֶם כְּהִדּוּרֵנוּ! בּוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב בְּסֵפֶר חֲסִידִים (סִימָן יח): "מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה פּוֹרֵשׂ כַּפָּיו (בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים) וְאוֹמֵר "וְיִשְׁמְדֶךָ" (בִּמְקוֹם "וְיִשְׁמְרֶךָ"!), וְהָיָה שָׁם חָכָם אֶחָד וְהֶעֱבִירוֹ מִלִּפְנֵי הַתֵּבָה. וְהֶרְאוּ מִן הַשָּׁמַיִם לְאוֹתוֹ חָכָם כִּי אִם לֹא יַחְזִירֶנּוּ יֵעָנֵשׁ בַּדָּבָר!" אֲבָל מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁאֵין זֶה פּוֹטֵר אֶת מִי שֶׁיָּכוֹל לְהָבִיא "זָהָב וָכֶסֶף", מִלְּהִשְׁתַּדֵּל וּלְרוֹמֵם אֶת עֲבוֹדַת ה' שֶׁלּוֹ. וַהֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ אֵיךְ הִתְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ שֶׁל קַיִן, שֶׁהֵבִיא יְרָקוֹת רְקוּבִים לְקָרְבָּן... יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל אֵפוֹא לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת מִן הַמֻּבְחָר. בְּיֶתֶר כַּוָּנָה, בְּיֶתֶר הִתְלַהֲבוּת, בְּיֶתֶר שְׁלֵמוּת וּבְשִׂיא דִּקְדּוּק הַהֲלָכָה. אֲבָל לְאִידָךְ גִּיסָא אָסוּר לְזַלְזֵל בְּמִי שֶׁקָּצְרָה יָדוֹ, קָצְרוּ הַשָּׂגוֹתָיו, וִידִיעוֹתָיו מְעַטּוֹת. שֶׁגַּם עַל כָּךְ נֶאֱמַר (מְנָחוֹת קי.): "אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם"! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)