Otzarot-Article

"כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵּלִים לִשְׁמֹר" (כב-ו) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁבַּחֲצֵרוֹ גָּדְלָה תַּרְנְגֹלֶת יְפַת נוֹצוֹת. מַרְהִיבָה הָיְתָה בְּיָפְיָהּ, וְהִתְהַלְּכָה בֵּין חַבְרוֹתֶיהָ בַּחֲשִׁיבוּת וּבְגַאֲוָה. אַף בְּעָלֶיהָ הִתְגָּאָה בָּהּ, וּשְׁמָרָהּ כְּבָבַת עֵינוֹ. פִּנֵּק אוֹתָהּ בְּזֵרְעוֹנִים, הִשְׁתַּבֵּחַ בָּהּ תָּמִיד, וּבַלַּיְלָה הָיָה נוֹעֵל אֶת הַלּוּל בְּמַפְתֵּחַ מְיֻחָד שֶׁהִטְמִין בִּמְקוֹם סֵתֶר. בֹּקֶר אֶחָד יָצָא לִפְתֹּחַ אֶת הַלּוּל בִּפְנֵי הַתַּרְנְגֹלֶת הַיְקָרָה, וְהִנֵּה שֹׁד וָשֶׁבֶר: הַלּוּל פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְהַתַּרְנְגֹלֶת אֵינֶנָּה! מִיָּד הֵקִים קוֹל זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה. נֶאֶסְפוּ הַשְּׁכֵנִים, וְגִחֲכוּ לְאֶבְלוֹ: "הַאִם כְּדַאי לְעוֹרֵר כָּזוֹ מְהוּמָה עַל תַּרְנְגֹלֶת שֶׁאָבְדָה?" אַךְ הָיוּ שֶׁדִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ: "הֵרָגַע, זַעֲקוֹתֶיךָ לֹא יָשִׁיבוּ אֶת הָאֲבֵדָה. חֲשֹׁב בְּהִגָּיוֹן מִי יָכוֹל הָיָה לְקַחְתָּהּ".

נִזְכַּר הָאִישׁ שֶׁשְּׁכֵנוֹ עָקַב אַחֲרָיו, וְרָאָה הֵיכָן מַטְמִין הוּא אֶת מַפְתֵּחַ הַלּוּל. אֵין סָפֵק, הוּא הַגַּנָּב! נִפְגַּע הַשָּׁכֵן, וְטָעַן: "לָהָדָ"ם, לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם!" תְּבָעוֹ הָאִישׁ לְדִין תּוֹרָה בִּפְנֵי הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק יִחְיָא הַלֵּוִי זָצָ"ל. רָאָה הַגָּאוֹן אֶת הַשָּׁכֵן לְבוּשׁ קְרָעִים וּמְזֵה רָעָב, שָׁמַע אֶת נִימַת הַכְחָשָׁתוֹ, וְהֵבִין כִּי עָנְיוֹ הֶעֱבִירוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ, לֹא עָמַד בַּפִּתּוּי וְנִכְשַׁל בִּגְנֵבָה.

מַה יַּעֲשֶׂה? מִצַּד אֶחָד – הֵן כָּתוּב "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ" (כג-ג). וּמִצַּד שֵׁנִי – אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָמִיט עָלָיו קָלוֹן וּלְהַכְתִּים אֶת שְׁמוֹ כְּגַנָּב בִּגְלַל מְעִידָה?

פָּנָה הַגָּאוֹן אֶל הַתּוֹבֵעַ, וְאָמַר: "כְּלוּם רָאִיתָ שֶׁגָּנַב?"

הוֹדָה וְאָמַר: "לֹא".

אָמַר הַגָּאוֹן: "אִם כֵּן, אֵיךְ הֵעַזְתָּ לְהַאֲשִׁימוֹ קֳבָל עַם וְעֵדָה? לֹא יֵעָשֶׂה כֵן! אֹמַר לְךָ מֶה הָיָה: אֶמֶשׁ שָׁכַחְתָּ לִנְעֹל אֶת הַלּוּל, הַתַּרְנְגֹלֶת יָצְאָה, וְהַשָּׁכֵן מְצָאָהּ! הוּא בִּקֵּשׁ לְהַחְזִירָהּ, אֲבָל אַתָּה הֵקַמְתָּ זַעֲקַת גְּנֵבָה, וְעַכְשָׁו אֵינוֹ יָכוֹל לַהֲשִׁיבָהּ מִבְּלִי שֶׁיֵּחָשֵׁד כְּגַנָּב".

אוֹרוּ פְּנֵי הַשָּׁכֵן, וְקָרָא: "אָכֵן, רַבִּי, כָּךְ הָיָה!" וְהַכֹּל בָּא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם...

בַּסֵּפֶר "לַפִּיד אֵשׁ" מוּבָא הַסִּפּוּר הַבָּא: בִּשְׁנַת תש"ב הוֹפִיעָה בְּבֵית ר' יְחֶזְקֵאל צְוֶבְּנֶר בִּירוּשָׁלַיִם יְשִׁישָׁה מֵהוּנְגַרְיָה בְּגִיל לְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים וְאָמְרָה שֶׁבִּרְצוֹנָהּ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר סָבוֹ – רַבִּי אַבְרָהָם שָׁאג, גַּאֲבַ"ד קוֹיבֶּרְסְדוֹרְף, אֲשֶׁר נלב"ע בִּשְׁנַת תרל"ו בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּהַר הַזֵּיתִים.

עַל הַגּוֹרְמִים שֶׁהֵנִיעוּ אוֹתָהּ לָבוֹא וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, סִפְּרָה לוֹ מַעֲשֶׂה נִפְלָא זֶה: אִמָּהּ הָיְתָה מְשָׁרֶתֶת בְּבֵית רַבִּי אַבְרָהָם. בְּאַחַד הַיָּמִים אֵרַע כִּי בְּעֵת שֶׁעָסַק בְּלִמּוּדוֹ הֵבִיאוּ לוֹ פִּקָּדוֹן, סְכוּם גָּדוֹל לְהַפְקִיד אֶצְלוֹ.

כְּדַרְכּוֹ, לָקַח אֶת שְׁטָרוֹת הַכֶּסֶף, הִנִּיחָם בְּמַעֲטָפָה מְיֻחֶדֶת, וְרָשַׁם אֶת שֵׁם הַמַּפְקִיד עַל הַמַּעֲטָפָה. אוּלָם מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה נֶחְפָּז לַחְזֹר לְתַלְמוּדוֹ, שָׁכַח לְהַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲטָפָה בִּמְגֵרָתוֹ, וְהִנִּיחָהּ בְּטָעוּת בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר שֶּׁבְּיָדוֹ. כְּשֶׁסִּיֵּם לִמּוּדוֹ, הִנִּיחַ אֶת הַסֵּפֶר בָּאָרוֹן, וְאֶת דְּבַר הַפִּקָּדוֹן שָׁכַח.

וַיְהִי הַיּוֹם, בָּא הַמַּפְקִיד לְבַקֵּשׁ פִּקְדוֹנוֹ. הִתְחִיל הָרַב לְחַפֵּשׂ בַּמְּגֵרָה, וּלְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל לֹא מְצָאוֹ. נִכְנַס בְּלִבּוֹ חֲשָׁד אוּלַי לָקְחָה אוֹתוֹ הַמְשָׁרֶתֶת שֶׁבַּבַּיִת.

לֹא רָצָה הָרַב לִפְגֹּעַ בִּכְבוֹדָהּ וְלֹא נִסָּה אַף לִשְׁאֹל וּלְבָרֵר אֶצְלָהּ. הוּא הֶחְלִיט לְשַׁלֵּם מִכִּיסוֹ הַפְּרָטִי לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן אֶת כָּל הַסְּכוּם הַגָּדוֹל. אוּלָם, כֵּיוָן שֶׁסְּכוּם כָּזֶה לֹא הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ, בִּקֵּשׁ מִבַּעַל הַפִּקָּדוֹן שֶׁיּוֹאִיל לָבוֹא בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים. בֵּינְתַיִם קִבֵּל הַלְוָאָה מִמַּכִּירָיו, וּבַיּוֹם הַמְיֹעָד שִׁלֵּם הָרַב אֶת סַךְ הַפִּקָּדוֹן עַד הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה, וְלֹא גִּלָּה דָּבָר לְאִישׁ. רַק לְאִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית אָמַר, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה תָּשִׂים עַיִן עַל הַמְשָׁרֶתֶת.

עָבְרוּ כַּמָּה חֳדָשִׁים, וּבְעֶרֶב פֶּסַח, כְּשֶׁנִּקָּה וּבָדַק סְפָרָיו לִכְבוֹד הֶחָג, נָפְלָה מַעֲטֶפֶת הַפִּקָּדוֹן מֵהַסֵּפֶר. הוּא נִזְכַּר בַּמַּעֲשֶׂה, וּבִמְקוֹם לְהִתְמַלֵּא שִׂמְחָה עַל כִּי הוּשַׁב כַּסְפּוֹ שֶׁאָבַד לוֹ, בָּא לִידֵי צַעַר גָּדוֹל עַל שֶׁהִרְהֵר בְּלִבּוֹ חֲשַׁד שָׁוְא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה, אַף שֶׁלֹּא אָמַר לָהּ דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר עַל כָּךְ. הוּא קָרָא לָהּ, וּבִבְכִי גָּדוֹל סִפֵּר לָהּ אֶת כָּל הָעִנְיָן. פִּיְּסָהּ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה מְחִילָה, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, עַד שֶׁאָמַר כִּי לְאוֹת פִּיּוּס הוּא מוּכָן לָתֵת לָהּ מַה שֶּׁתִּבְחַר מֵחֶפְצֵי הַבַּיִת.

אָמְרָה הַמְשָׁרֶתֶת: "חָלִילָה לִי רַבֵּנוּ, אֵין לִי שׁוּם תַּרְעֹמֶת עָלָיו, וְלֹא נִפְגַּעְתִּי מִמֶּנּוּ, רַק בַּקָּשָׁה אַחַת יֵשׁ לִי: הֱיוֹת שֶׁכְּבָר חָלְפוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מֵאָז נִשּׂוּאַי וַעֲדַיִן לֹא נִפְקַדְתִּי, לָכֵן אֲבַקֵּשׁ כִּי יְבָרְכֵנִי שֶׁאֶפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קַיְמָא".

רַבִּי אַבְרָהָם בֵּרֵךְ אוֹתָהּ כִּי עַד סוֹף הַשָּׁנָה תִּפָּקֵד וְגַם תַּאֲרִיךְ יָמִים. סִיְּמָה הַיְשִׁישָׁה אֶת הַסִּפּוּר: "אֲנִי הִיא בִּתָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ מְשָׁרֶתֶת – נוֹלַדְתִּי מִבִּרְכָתוֹ. אִמִּי עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם הִשְׁתּוֹקְקָה כָּל יָמֶיהָ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, וְעַתָּה זִכַּנִי ה' וּבָאתִי לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לְמַלֵּא רְצוֹן אִמִּי". (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)

	תולדות תשע"ד
	בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא כָּל אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי
	"כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵּלִים לִשְׁמֹר" (כב-ו) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁבַּחֲצֵרוֹ גָּדְלָה תַּרְנְגֹלֶת יְפַת נוֹצוֹת. מַרְהִיבָה הָיְתָה בְּיָפְיָהּ, וְהִתְהַלְּכָה בֵּין חַבְרוֹתֶיהָ בַּחֲשִׁיבוּת וּבְגַאֲוָה. אַף בְּעָלֶיהָ הִתְגָּאָה בָּהּ, וּשְׁמָרָהּ כְּבָבַת עֵינוֹ. פִּנֵּק אוֹתָהּ בְּזֵרְעוֹנִים, הִשְׁתַּבֵּחַ בָּהּ תָּמִיד, וּבַלַּיְלָה הָיָה נוֹעֵל אֶת הַלּוּל בְּמַפְתֵּחַ מְיֻחָד שֶׁהִטְמִין בִּמְקוֹם סֵתֶר. בֹּקֶר אֶחָד יָצָא לִפְתֹּחַ אֶת הַלּוּל בִּפְנֵי הַתַּרְנְגֹלֶת הַיְקָרָה, וְהִנֵּה שֹׁד וָשֶׁבֶר: הַלּוּל פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְהַתַּרְנְגֹלֶת אֵינֶנָּה! מִיָּד הֵקִים קוֹל זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה. נֶאֶסְפוּ הַשְּׁכֵנִים, וְגִחֲכוּ לְאֶבְלוֹ: "הַאִם כְּדַאי לְעוֹרֵר כָּזוֹ מְהוּמָה עַל תַּרְנְגֹלֶת שֶׁאָבְדָה?" אַךְ הָיוּ שֶׁדִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ: "הֵרָגַע, זַעֲקוֹתֶיךָ לֹא יָשִׁיבוּ אֶת הָאֲבֵדָה. חֲשֹׁב בְּהִגָּיוֹן מִי יָכוֹל הָיָה לְקַחְתָּהּ". נִזְכַּר הָאִישׁ שֶׁשְּׁכֵנוֹ עָקַב אַחֲרָיו, וְרָאָה הֵיכָן מַטְמִין הוּא אֶת מַפְתֵּחַ הַלּוּל. אֵין סָפֵק, הוּא הַגַּנָּב! נִפְגַּע הַשָּׁכֵן, וְטָעַן: "לָהָדָ"ם, לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם!" תְּבָעוֹ הָאִישׁ לְדִין תּוֹרָה בִּפְנֵי הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק יִחְיָא הַלֵּוִי זָצָ"ל. רָאָה הַגָּאוֹן אֶת הַשָּׁכֵן לְבוּשׁ קְרָעִים וּמְזֵה רָעָב, שָׁמַע אֶת נִימַת הַכְחָשָׁתוֹ, וְהֵבִין כִּי עָנְיוֹ הֶעֱבִירוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ, לֹא עָמַד בַּפִּתּוּי וְנִכְשַׁל בִּגְנֵבָה. מַה יַּעֲשֶׂה? מִצַּד אֶחָד – הֵן כָּתוּב "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ" (כג-ג). וּמִצַּד שֵׁנִי – אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָמִיט עָלָיו קָלוֹן וּלְהַכְתִּים אֶת שְׁמוֹ כְּגַנָּב בִּגְלַל מְעִידָה? פָּנָה הַגָּאוֹן אֶל הַתּוֹבֵעַ, וְאָמַר: "כְּלוּם רָאִיתָ שֶׁגָּנַב?" הוֹדָה וְאָמַר: "לֹא". אָמַר הַגָּאוֹן: "אִם כֵּן, אֵיךְ הֵעַזְתָּ לְהַאֲשִׁימוֹ קֳבָל עַם וְעֵדָה? לֹא יֵעָשֶׂה כֵן! אֹמַר לְךָ מֶה הָיָה: אֶמֶשׁ שָׁכַחְתָּ לִנְעֹל אֶת הַלּוּל, הַתַּרְנְגֹלֶת יָצְאָה, וְהַשָּׁכֵן מְצָאָהּ! הוּא בִּקֵּשׁ לְהַחְזִירָהּ, אֲבָל אַתָּה הֵקַמְתָּ זַעֲקַת גְּנֵבָה, וְעַכְשָׁו אֵינוֹ יָכוֹל לַהֲשִׁיבָהּ מִבְּלִי שֶׁיֵּחָשֵׁד כְּגַנָּב". אוֹרוּ פְּנֵי הַשָּׁכֵן, וְקָרָא: "אָכֵן, רַבִּי, כָּךְ הָיָה!" וְהַכֹּל בָּא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם... בַּסֵּפֶר "לַפִּיד אֵשׁ" מוּבָא הַסִּפּוּר הַבָּא: בִּשְׁנַת תש"ב הוֹפִיעָה בְּבֵית ר' יְחֶזְקֵאל צְוֶבְּנֶר בִּירוּשָׁלַיִם יְשִׁישָׁה מֵהוּנְגַרְיָה בְּגִיל לְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים וְאָמְרָה שֶׁבִּרְצוֹנָהּ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר סָבוֹ – רַבִּי אַבְרָהָם שָׁאג, גַּאֲבַ"ד קוֹיבֶּרְסְדוֹרְף, אֲשֶׁר נלב"ע בִּשְׁנַת תרל"ו בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּהַר הַזֵּיתִים. עַל הַגּוֹרְמִים שֶׁהֵנִיעוּ אוֹתָהּ לָבוֹא וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, סִפְּרָה לוֹ מַעֲשֶׂה נִפְלָא זֶה: אִמָּהּ הָיְתָה מְשָׁרֶתֶת בְּבֵית רַבִּי אַבְרָהָם. בְּאַחַד הַיָּמִים אֵרַע כִּי בְּעֵת שֶׁעָסַק בְּלִמּוּדוֹ הֵבִיאוּ לוֹ פִּקָּדוֹן, סְכוּם גָּדוֹל לְהַפְקִיד אֶצְלוֹ. כְּדַרְכּוֹ, לָקַח אֶת שְׁטָרוֹת הַכֶּסֶף, הִנִּיחָם בְּמַעֲטָפָה מְיֻחֶדֶת, וְרָשַׁם אֶת שֵׁם הַמַּפְקִיד עַל הַמַּעֲטָפָה. אוּלָם מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה נֶחְפָּז לַחְזֹר לְתַלְמוּדוֹ, שָׁכַח לְהַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲטָפָה בִּמְגֵרָתוֹ, וְהִנִּיחָהּ בְּטָעוּת בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר שֶּׁבְּיָדוֹ. כְּשֶׁסִּיֵּם לִמּוּדוֹ, הִנִּיחַ אֶת הַסֵּפֶר בָּאָרוֹן, וְאֶת דְּבַר הַפִּקָּדוֹן שָׁכַח. וַיְהִי הַיּוֹם, בָּא הַמַּפְקִיד לְבַקֵּשׁ פִּקְדוֹנוֹ. הִתְחִיל הָרַב לְחַפֵּשׂ בַּמְּגֵרָה, וּלְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל לֹא מְצָאוֹ. נִכְנַס בְּלִבּוֹ חֲשָׁד אוּלַי לָקְחָה אוֹתוֹ הַמְשָׁרֶתֶת שֶׁבַּבַּיִת. לֹא רָצָה הָרַב לִפְגֹּעַ בִּכְבוֹדָהּ וְלֹא נִסָּה אַף לִשְׁאֹל וּלְבָרֵר אֶצְלָהּ. הוּא הֶחְלִיט לְשַׁלֵּם מִכִּיסוֹ הַפְּרָטִי לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן אֶת כָּל הַסְּכוּם הַגָּדוֹל. אוּלָם, כֵּיוָן שֶׁסְּכוּם כָּזֶה לֹא הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ, בִּקֵּשׁ מִבַּעַל הַפִּקָּדוֹן שֶׁיּוֹאִיל לָבוֹא בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים. בֵּינְתַיִם קִבֵּל הַלְוָאָה מִמַּכִּירָיו, וּבַיּוֹם הַמְיֹעָד שִׁלֵּם הָרַב אֶת סַךְ הַפִּקָּדוֹן עַד הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה, וְלֹא גִּלָּה דָּבָר לְאִישׁ. רַק לְאִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית אָמַר, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה תָּשִׂים עַיִן עַל הַמְשָׁרֶתֶת. עָבְרוּ כַּמָּה חֳדָשִׁים, וּבְעֶרֶב פֶּסַח, כְּשֶׁנִּקָּה וּבָדַק סְפָרָיו לִכְבוֹד הֶחָג, נָפְלָה מַעֲטֶפֶת הַפִּקָּדוֹן מֵהַסֵּפֶר. הוּא נִזְכַּר בַּמַּעֲשֶׂה, וּבִמְקוֹם לְהִתְמַלֵּא שִׂמְחָה עַל כִּי הוּשַׁב כַּסְפּוֹ שֶׁאָבַד לוֹ, בָּא לִידֵי צַעַר גָּדוֹל עַל שֶׁהִרְהֵר בְּלִבּוֹ חֲשַׁד שָׁוְא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה, אַף שֶׁלֹּא אָמַר לָהּ דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר עַל כָּךְ. הוּא קָרָא לָהּ, וּבִבְכִי גָּדוֹל סִפֵּר לָהּ אֶת כָּל הָעִנְיָן. פִּיְּסָהּ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה מְחִילָה, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, עַד שֶׁאָמַר כִּי לְאוֹת פִּיּוּס הוּא מוּכָן לָתֵת לָהּ מַה שֶּׁתִּבְחַר מֵחֶפְצֵי הַבַּיִת. אָמְרָה הַמְשָׁרֶתֶת: "חָלִילָה לִי רַבֵּנוּ, אֵין לִי שׁוּם תַּרְעֹמֶת עָלָיו, וְלֹא נִפְגַּעְתִּי מִמֶּנּוּ, רַק בַּקָּשָׁה אַחַת יֵשׁ לִי: הֱיוֹת שֶׁכְּבָר חָלְפוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מֵאָז נִשּׂוּאַי וַעֲדַיִן לֹא נִפְקַדְתִּי, לָכֵן אֲבַקֵּשׁ כִּי יְבָרְכֵנִי שֶׁאֶפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קַיְמָא". רַבִּי אַבְרָהָם בֵּרֵךְ אוֹתָהּ כִּי עַד סוֹף הַשָּׁנָה תִּפָּקֵד וְגַם תַּאֲרִיךְ יָמִים. סִיְּמָה הַיְשִׁישָׁה אֶת הַסִּפּוּר: "אֲנִי הִיא בִּתָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ מְשָׁרֶתֶת – נוֹלַדְתִּי מִבִּרְכָתוֹ. אִמִּי עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם הִשְׁתּוֹקְקָה כָּל יָמֶיהָ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, וְעַתָּה זִכַּנִי ה' וּבָאתִי לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לְמַלֵּא רְצוֹן אִמִּי". (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)