Otzarot-Article

"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (טו-א) סִפּוּר נָאֶה מָצִינוּ בַּסֵּפֶר "שֶׁמֶן הַטּוֹב": הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי שְׁמֶעלְקֶא מִנִּיקֶלְשְׁבּוּרְג זָצָ"ל רָגִיל הָיָה לִלְמֹד בְּהַתְמָדָה עַד כְּלוֹת הַכֹּחוֹת, מִתְמוֹטֵט בְּעַל כָּרְחוֹ לְשָׁעָה קַלָּה, מִתְנַעֵר וְשָׁב לְלִמּוּדוֹ, וְחוֹזֵר חָלִילָה. חָשְׁשׁוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ וְתַלְמִידָיו לִשְׁלוֹמוֹ וְהִזְעִיקוּ אֶת חֲבֵרוֹ וְרֵעוֹ, הַצַּדִּיק בַּעַל "נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ" מִלִּיזֶ'נְסְק זָצָ"ל. כְּשֶׁהִגִּיעַ, שָׂמַח בּוֹ רַבִּי שְׁמֶעלְקֶא מְאֹד וְעָרַךְ לְפָנָיו שֻׁלְחָן לְכַבְּדוֹ.

אָמַר הָאוֹרֵחַ: "נָהוּג שֶׁבַּעַל הַבַּיִת אוֹכֵל עִם הָאוֹרֵחַ". הִסְכִּים הַמְאָרֵחַ, וְאָכְלוּ יַחְדָּו מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם. שׂוֹחֲחוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, וְהַמְאָרֵחַ הִצִּיעַ לָאוֹרֵחַ אֶת מִטָּתוֹ. אָמַר לוֹ: "כְּפִי שֶׁאֵין זֶה נָעִים לָאוֹרֵחַ שֶׁיֹּאכַל כַּאֲשֶׁר בַּעַל הַבַּיִת אֵינוֹ אוֹכֵל, כָּךְ אֵין זֶה נָעִים לוֹ לִישֹׁן כַּאֲשֶׁר בַּעַל הַבַּיִת אֵינוֹ יָשֵׁן..."

הִסְכִּים הַמְאָרֵחַ, וְהִבְטִיחַ שֶׁגַּם הוּא יַעֲלֶה עַל יְצוּעוֹ. וְאָכֵן יָשַׁן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה עַל מִטָּתוֹ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁעוֹת, הֶחְלִיף כֹּחַ וְקָם בְּכֹחוֹת רַעֲנַנִּים וּבְמֹחִין דְּגַדְלוּת, וּמִכֹּחָם הִתְפַּלֵּל בְּכָזוֹ הִתְלַהֲבוּת, עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְשִׁירַת הַיָּם דּוֹמֶה הָיָה לִבְנֵי הַמִּנְיָן שֶׁהֵם עוֹבְרִים כָּעֵת בַּיָּם, וְהֵרִימוּ שׁוּלֵי בִּגְדֵיהֶם שֶׁלֹּא יֵרָטְבוּ...

מִשֶּׁהָיָה הַצַּדִּיק בְּעַל "קְדֻשַּׁת צִיּוֹן" מִבּוֹבּוֹב זָצָ"ל מְסַפֵּר סִפּוּר זֶה, מַפְטִיר הָיָה בְּהִשְׁתָּאוּת: "הֲרֵי לָכֶם! הִנֵּה לִפְנֵיכֶם יְהוּדִים שֶׁזָּכוּ לְרוֹמְמוּת כָּזוֹ, לְהִתְעַלּוֹת לְדַרְגַּת הָעוֹבְרִים בְּיַם סוּף! וּבְמָה מַּעְיְנֵיהֶם? דּוֹאֲגִים הֵם לְבִגְדֵיהֶם שֶׁלֹּא יֵרָטְבוּ..."

וַדַּאי, תְּמִיהָה רַבָּתִי הִיא, אֲבָל אָנוּ, הַלְוַאי עָלֵינוּ לָחוּשׁ כָּךְ וּלְהַרְגִּישׁ כָּךְ. הֲרֵי בְּכָל יוֹם אוֹמְרִים אָנוּ אֶת שִׁירַת הַיָּם, וְיָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתַב הַ"מָּגֵן אַבְרָהָם", הוּבְאוּ דְּבָרָיו בַּ"מִּשְׁנָה בְּרוּרָה" (נא-יז): "וְיֹאמַר שִׁירַת הַיָּם בְּשִׂמְחָה, וִידַמֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עָבַר בַּיָּם, וְהָאוֹמְרָהּ בְּשִׂמְחָה מוֹחֲלִין לוֹ עֲווֹנוֹתָיו!"

וְהִנֵּה בִּימוֹת הַחֹל טְרוּדִים אָנוּ וְלִבֵּנוּ בַּל עִמָּנוּ, כְּשִׁכּוֹרִים וְלֹא מִיַּיִן מִטְּרָדוֹת וּדְאָגוֹת, דֹּחַק הַפַּרְנָסָה וְצוּק הָעִתִּים. אֲבָל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הִיא יוֹם מְנוּחָה וְשִׂמְחָה, וּנְשָׁמָה יְתֵרָה. יוֹם שֶׁבּוֹ עָלֵינוּ לִרְאוֹת כָּל מְלַאכְתֵּנוּ כַּעֲשׂוּיָה, בְּלִי טִרְדָּה. יוֹם שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ" (מִשְׁלֵי י-כב). נְנַצֵּל שְׁעַת כֹּשֶׁר זוֹ וְנֹאמַר שִׁירַת הַיָּם בְּשִׂמְחָה. וּבַשַּׁבָּת הַמְסֻגֶּלֶת בְּיוֹתֵר לְכָךְ, הֲרֵי הִיא "שַׁבַּת שִׁירָה" – נִקְרָא אֶת הַשִּׁירָה בְּשִׂמְחָה – וְיִמָּחֲלוּ לָנוּ כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ, נִהְיֶה כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה! בְּשַׁבָּת זוֹ נוּכַל לְהִתְעַלּוֹת וְלִרְאוֹת עַצְמֵנוּ כְּאִלּוּ אָנוּ יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם, וּכְאִלּוּ אָנוּ נִגְאַלְנוּ. נוּכַל לַחְווֹת אֶת רְדִיפַת הַמִּצְרִים אַחֲרֵינוּ וְאֶת בִּטְחוֹנֵנוּ בְּבוֹרְאֵנוּ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ. לִרְאוֹת לְנֶגֶד עֵינֵינוּ אֶת הַיָּם הַנִּבְקָע, לַעֲבֹר בֵּין בְּתָרָיו וּלְהַבִּיט בְּחוֹמוֹת הַמַּיִם הַקּוֹרְסִים עַל חֵיל פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו. לִפְצֹחַ בְּרֶנֶן בְּשִׁירַת הַיָּם בְּשִׂמְחָה רַבָּה – וְלִזְכּוֹת בִּמְחִילַת עֲווֹנוֹת וּבִפְתִיחַת דַּף חָדָשׁ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תולדות תשע"ד
	בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא כָּל אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי
	"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (טו-א) סִפּוּר נָאֶה מָצִינוּ בַּסֵּפֶר "שֶׁמֶן הַטּוֹב": הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי שְׁמֶעלְקֶא מִנִּיקֶלְשְׁבּוּרְג זָצָ"ל רָגִיל הָיָה לִלְמֹד בְּהַתְמָדָה עַד כְּלוֹת הַכֹּחוֹת, מִתְמוֹטֵט בְּעַל כָּרְחוֹ לְשָׁעָה קַלָּה, מִתְנַעֵר וְשָׁב לְלִמּוּדוֹ, וְחוֹזֵר חָלִילָה. חָשְׁשׁוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ וְתַלְמִידָיו לִשְׁלוֹמוֹ וְהִזְעִיקוּ אֶת חֲבֵרוֹ וְרֵעוֹ, הַצַּדִּיק בַּעַל "נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ" מִלִּיזֶ'נְסְק זָצָ"ל. כְּשֶׁהִגִּיעַ, שָׂמַח בּוֹ רַבִּי שְׁמֶעלְקֶא מְאֹד וְעָרַךְ לְפָנָיו שֻׁלְחָן לְכַבְּדוֹ. אָמַר הָאוֹרֵחַ: "נָהוּג שֶׁבַּעַל הַבַּיִת אוֹכֵל עִם הָאוֹרֵחַ". הִסְכִּים הַמְאָרֵחַ, וְאָכְלוּ יַחְדָּו מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם. שׂוֹחֲחוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, וְהַמְאָרֵחַ הִצִּיעַ לָאוֹרֵחַ אֶת מִטָּתוֹ. אָמַר לוֹ: "כְּפִי שֶׁאֵין זֶה נָעִים לָאוֹרֵחַ שֶׁיֹּאכַל כַּאֲשֶׁר בַּעַל הַבַּיִת אֵינוֹ אוֹכֵל, כָּךְ אֵין זֶה נָעִים לוֹ לִישֹׁן כַּאֲשֶׁר בַּעַל הַבַּיִת אֵינוֹ יָשֵׁן..." הִסְכִּים הַמְאָרֵחַ, וְהִבְטִיחַ שֶׁגַּם הוּא יַעֲלֶה עַל יְצוּעוֹ. וְאָכֵן יָשַׁן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה עַל מִטָּתוֹ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁעוֹת, הֶחְלִיף כֹּחַ וְקָם בְּכֹחוֹת רַעֲנַנִּים וּבְמֹחִין דְּגַדְלוּת, וּמִכֹּחָם הִתְפַּלֵּל בְּכָזוֹ הִתְלַהֲבוּת, עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְשִׁירַת הַיָּם דּוֹמֶה הָיָה לִבְנֵי הַמִּנְיָן שֶׁהֵם עוֹבְרִים כָּעֵת בַּיָּם, וְהֵרִימוּ שׁוּלֵי בִּגְדֵיהֶם שֶׁלֹּא יֵרָטְבוּ... מִשֶּׁהָיָה הַצַּדִּיק בְּעַל "קְדֻשַּׁת צִיּוֹן" מִבּוֹבּוֹב זָצָ"ל מְסַפֵּר סִפּוּר זֶה, מַפְטִיר הָיָה בְּהִשְׁתָּאוּת: "הֲרֵי לָכֶם! הִנֵּה לִפְנֵיכֶם יְהוּדִים שֶׁזָּכוּ לְרוֹמְמוּת כָּזוֹ, לְהִתְעַלּוֹת לְדַרְגַּת הָעוֹבְרִים בְּיַם סוּף! וּבְמָה מַּעְיְנֵיהֶם? דּוֹאֲגִים הֵם לְבִגְדֵיהֶם שֶׁלֹּא יֵרָטְבוּ..." וַדַּאי, תְּמִיהָה רַבָּתִי הִיא, אֲבָל אָנוּ, הַלְוַאי עָלֵינוּ לָחוּשׁ כָּךְ וּלְהַרְגִּישׁ כָּךְ. הֲרֵי בְּכָל יוֹם אוֹמְרִים אָנוּ אֶת שִׁירַת הַיָּם, וְיָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתַב הַ"מָּגֵן אַבְרָהָם", הוּבְאוּ דְּבָרָיו בַּ"מִּשְׁנָה בְּרוּרָה" (נא-יז): "וְיֹאמַר שִׁירַת הַיָּם בְּשִׂמְחָה, וִידַמֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עָבַר בַּיָּם, וְהָאוֹמְרָהּ בְּשִׂמְחָה מוֹחֲלִין לוֹ עֲווֹנוֹתָיו!" וְהִנֵּה בִּימוֹת הַחֹל טְרוּדִים אָנוּ וְלִבֵּנוּ בַּל עִמָּנוּ, כְּשִׁכּוֹרִים וְלֹא מִיַּיִן מִטְּרָדוֹת וּדְאָגוֹת, דֹּחַק הַפַּרְנָסָה וְצוּק הָעִתִּים. אֲבָל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הִיא יוֹם מְנוּחָה וְשִׂמְחָה, וּנְשָׁמָה יְתֵרָה. יוֹם שֶׁבּוֹ עָלֵינוּ לִרְאוֹת כָּל מְלַאכְתֵּנוּ כַּעֲשׂוּיָה, בְּלִי טִרְדָּה. יוֹם שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ" (מִשְׁלֵי י-כב). נְנַצֵּל שְׁעַת כֹּשֶׁר זוֹ וְנֹאמַר שִׁירַת הַיָּם בְּשִׂמְחָה. וּבַשַּׁבָּת הַמְסֻגֶּלֶת בְּיוֹתֵר לְכָךְ, הֲרֵי הִיא "שַׁבַּת שִׁירָה" – נִקְרָא אֶת הַשִּׁירָה בְּשִׂמְחָה – וְיִמָּחֲלוּ לָנוּ כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ, נִהְיֶה כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה! בְּשַׁבָּת זוֹ נוּכַל לְהִתְעַלּוֹת וְלִרְאוֹת עַצְמֵנוּ כְּאִלּוּ אָנוּ יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם, וּכְאִלּוּ אָנוּ נִגְאַלְנוּ. נוּכַל לַחְווֹת אֶת רְדִיפַת הַמִּצְרִים אַחֲרֵינוּ וְאֶת בִּטְחוֹנֵנוּ בְּבוֹרְאֵנוּ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ. לִרְאוֹת לְנֶגֶד עֵינֵינוּ אֶת הַיָּם הַנִּבְקָע, לַעֲבֹר בֵּין בְּתָרָיו וּלְהַבִּיט בְּחוֹמוֹת הַמַּיִם הַקּוֹרְסִים עַל חֵיל פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו. לִפְצֹחַ בְּרֶנֶן בְּשִׁירַת הַיָּם בְּשִׂמְחָה רַבָּה – וְלִזְכּוֹת בִּמְחִילַת עֲווֹנוֹת וּבִפְתִיחַת דַּף חָדָשׁ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)