Otzarot-Article

"כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (טו-ה) מְסַפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: דִּבַּרְתִּי לִפְנֵי קְהִלַּת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם, גִּלּוּ אֶת עַצְמִיּוּתָם וְשָׁבוּ לְכוּר מַחֲצַבְתָּם. כְּשֶׁפָּנוּ לְאַחַר הַשִּׂיחָה וּבִקְּשׁוּ בְּרָכָה, אָמַרְתִּי, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מִי כָּאן רָאוּי שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת מִי... אֵלּוּ תַּעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ גִּלּוּ כְּשֶׁשִּׁנּוּ אָרְחוֹת חַיֵּיהֶם מִן הַקָּצֶה, וּבְמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם עוֹמְדִים (בְּרָכוֹת לד).

בִּדְבָרַי עָמַדְתִּי עַל שְׁנֵי פְּסוּקִים בְּפָרָשָׁתֵנוּ. הָאֶחָד "וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה" (בְּרֵאשִׁית יג-טז). וְהַשֵּׁנִי "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בְּרֵאשִׁית טו-ה). וְאָמְרוּ עַל כָּךְ בִּגְמָרָא (כְּתֻבּוֹת סו:) "אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הֲרֵיהֶם כַּכּוֹכָבִים, וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם יוֹרְדִים עַד לְעָפָר".

וְיֵשׁ לְהָבִין, כְּשֶׁעוֹלִים עַד לַכּוֹכָבִים אַשְׁרֵיהֶם, אֲבָל אֵיזֶה אֹשֶׁר זֶה לָרֶדֶת לֶעָפָר?

אֶלָּא אָמְרוּ (מְגִלָּה טז.), אֻמָּה זוֹ מְשׁוּלָה לְעָפָר וּמְשׁוּלָה לַכּוֹכָבִים. כְּשֶׁהֵם יוֹרְדִים, יוֹרְדִים עַד עָפָר. וּכְשֶׁהֵם עוֹלִים, עוֹלִים עַד לַכּוֹכָבִים. וּבֵאוּרוֹ, שֶׁטִּבְעוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי מוֹשְׁכוֹ לְקִיצוֹנִיּוּת, אֵינוֹ מְסֻגָּל לִהְיוֹת בֵּינוֹנִי וּפוֹשֵׁר. אוֹ לְמַעְלָה אוֹ לְמַטָּה. אוֹ בַּפִּסְגָּה אוֹ בַּתְּהוֹם (בִּפְרַנְקְפוּרְט יֵשׁ בֵּית סֹהַר נִפְרָד לְיִשְׂרְאֵלִים יוֹרְדִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ אֶת הַגֶּרְמָנִים...)

נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה שֶׁפּוֹרֶשֶׂת כְּנָפַיִם וּמַמְרִיאָה. אֲבָל כְּשֶׁקּוֹצְצִים לַיּוֹנָה אֶת הַכְּנָפַיִם, יְרוּדָה הִיא אֲפִלּוּ מֵחֲתוּל אַשְׁפָּתוֹת, חַסְרַת אוֹנִים לַחֲלוּטִין.

זֶה מְשַׁל רַבִּי עֲקִיבָא (בְּרָכוֹת סא:) שֶׁיִּשְׂרָאֵל זְקוּקִים לַתּוֹרָה כַּדָּגִים הַחַיִּים בְּמַיִם. שֶׁאִם פּוֹרְשִׁים, מִיַּד מֵתִים.

אָז אֵיךְ חַיִּים יְהוּדִים בְּלִי תּוֹרָה?

אֲבוֹי לְכָאֵלֶּה חַיִּים.

וְצִטַּטְתִּי לִפְנֵיהֶם אֶת מְשַׁל הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָה זַצַ"ל עַל הַפָּסוּק: "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (תְּהִלִּים קכו-א). הַיְנוּ? הָיָה רָאוּי לִכְתֹּב: "נִהְיֶה כְּחוֹלְמִים". וְהִסְבִּיר, כְּדַרְכּוֹ, בְּמָשָׁל.

בֶּן מֶלֶךְ נֶחְטַף בְּיַלְדוּתוֹ מֵאַרְמוֹן אָבִיו לְמַטְּרוֹת כֹּפֶר. הַשּׁוֹדְדִים נְטָלוּהוּ עִמָּם לִמְעָרָתָם, וְהַמֶּלֶךְ לֹא נָח וְלֹא שָׁקַט. חִפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם וְעָרַךְ מָצוֹד נִרְחָב. נִמְלְטוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, נֶחְבְּאוּ בַּיְּעָרוֹת וְהִתְעַנָּה עִמָּם בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּכָל מְצֻקּוֹתֵיהֶם. עַל הָאָרֶץ יָשֵׁן, הִתְכַּרְבֵּל בִּסְחָבוֹתָיו וְכָסַס פַּת חֲרֵבָה. סוֹף סוֹף הִתְגַּלָּה מַחְבּוֹאָם. חֶלְקָם נֶהֶרְגוּ, חֶלְקָם נָפְלוּ בַּשֶּׁבִי - וּבֶן הַמֶּלֶךְ הֻבְהַל אֶל הָאַרְמוֹן. הַמְאֹרָעוֹת נִרְאוּ בְּעֵינָיו כַּחֲלוֹם בְּהָקִיץ: עִיר הַמְּלוּכָה, חוֹמוֹת הָאַרְמוֹן וְהַגַּנִּים, הַמָּבוֹא וְהַטְּרַקְלִין וְחִבּוּק הַמֶּלֶךְ. הָאַמְבָּט וְהַבְּגָדִים.

קָרַס הַבֵּן מֵעֲיֵפוּת וּנְשָׂאוּהוּ לְמִטַּת אַפִּרְיוֹן, הִנִּיחוּהוּ עַל הַמַּצָּעִים הָרַכִּים.

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הִתְעוֹרֵר. הֵיכָן הוּא?! הַאִם חוֹלֵם הוּא בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת. הַמִּטָּה הָרְחָבָה, מָסַךְ הַמַּלְמָלָה, אוֹר הַלַּפִּידִים. חָשׁ בָּרָעָב וְהִבְחִין בְּשֻׁלְחָן עָמוּס בְּמַעֲדַנִּים. מַחֲזֵה תַּעְתּוּעִים. זָכַר בִּמְעֻמְעָם אֶת הַנְּסִיעָה לָאַרְמוֹן, אֶת הַפְּגִישָׁה עִם הַמֶּלֶךְ, הֶהָיָה אוֹ חָלַם חֲלוֹם?! יָרַד מֵהַמִּטָּה, הִתְקָרֵב לַשֻּׁלְחָן. נָגַע, מִשֵּׁשׁ, נָגַס. מַעֲדַנִּים כָּאֵלֶּה לֹא אָכַל מֵעוֹלָם.

וְאָז הָבִין שֶׁאֵין זֶה חֲלוֹם. זוֹ הַמְּצִיאוּת.

כָּךְ יִהְיֶה גַּם עִמָּנוּ בַּגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה. אָז נָבִין שֶׁזֶּה מַצָּבוֹ הַטִּבְעִי שֶׁל הָעָם. וְאִלּוּ כָּל שְׁנוֹת הַגָּלוּת הָיוּ עִוּוּת מִתְמַשֵּׁךְ, סִיּוּט חוֹלֵף, "הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים".

וְכָךְ גַּם בַּגְּאֻלָּה הָאִישִׁית שֶׁל כָּל אֶחָד, עִם חֲזָרָתוֹ בִּתְשׁוּבָה.

זֶה הַמַּצָּב הַטִּבְעִי. דָּג בַּמַּיִם, יוֹנָה בִּכְנָפֶיהָ. הַחַיִּים הַקּוֹדְמִים, הַחֲסֵרִים, הַמְעֻוָּתִים - הֵם שֶׁהָיוּ חֲלוֹם.

וְיֵשׁ לִי רְאָיָה לְכָךְ. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (בְּרָכוֹת נו:) עַל צְדוֹקִי שֶׁסִּפֵּר לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל כִּי רָאָה עַצְמוֹ בַּחֲלוֹמוֹ קוֹטֵף כּוֹכָב מִמָּרוֹם.

פָּתַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת חֲלוֹמוֹ: גָּנַבְתָּ יְהוּדִי! פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְכוֹכָבִים.

סִפֵּר: חָלַמְתִּי שֶׁבְּלַעְתִּיו.

אָמַר לוֹ: מְכַרְתּוֹ, וְאָכַלְתָּ אֶת דָּמָיו (וּבַתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי (מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ד-ו) פָּתַר לוֹ שֶׁהֲרָגוֹ).

כִּי יְהוּדִי בְּמַהוּתוֹ כְּכוֹכָב הוּא, מֵאִיר וְזוֹהֵר. וְגַם אִם נִרְאֶה זָעִיר לְעֵינֵינוּ, הֲרֵי "כָּל הַיִּשּׁוּב כֻּלּוֹ תַּחַת כּוֹכָב אֶחָד יוֹשֵׁב" (פְּסָחִים צד.) וְאוֹרוֹ עָצוּם וָרָב.

וְגַם אִם נִמְשָׁךְ לֶעָפָר וּמִתְבּוֹסֵס בְּגַשְׁמִיּוּת, סוֹפוֹ לְהִתְנַעֵר מֵעֲפָרוֹ "כְּאוֹתָהּ תַּרְנְגֹלֶת שֶׁקָּמָה וּמִתְנַעֶרֶת מֵהֶעָפָר שֶׁדָּבַק בָּהּ" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה עה.) יַעְפִּיל לְגָבְהֵי מְרוֹמִים וְיָאִיר כְּכוֹכָב. (וְהִגַּדְתָּ)

	חיי שרה תשע"ד
	עָנְשָׁהּ שֶׁל כִּתָּה
	"כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (טו-ה) מְסַפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: דִּבַּרְתִּי לִפְנֵי קְהִלַּת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם, גִּלּוּ אֶת עַצְמִיּוּתָם וְשָׁבוּ לְכוּר מַחֲצַבְתָּם. כְּשֶׁפָּנוּ לְאַחַר הַשִּׂיחָה וּבִקְּשׁוּ בְּרָכָה, אָמַרְתִּי, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מִי כָּאן רָאוּי שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת מִי... אֵלּוּ תַּעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ גִּלּוּ כְּשֶׁשִּׁנּוּ אָרְחוֹת חַיֵּיהֶם מִן הַקָּצֶה, וּבְמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם עוֹמְדִים (בְּרָכוֹת לד). בִּדְבָרַי עָמַדְתִּי עַל שְׁנֵי פְּסוּקִים בְּפָרָשָׁתֵנוּ. הָאֶחָד "וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה" (בְּרֵאשִׁית יג-טז). וְהַשֵּׁנִי "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בְּרֵאשִׁית טו-ה). וְאָמְרוּ עַל כָּךְ בִּגְמָרָא (כְּתֻבּוֹת סו:) "אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הֲרֵיהֶם כַּכּוֹכָבִים, וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם יוֹרְדִים עַד לְעָפָר". וְיֵשׁ לְהָבִין, כְּשֶׁעוֹלִים עַד לַכּוֹכָבִים אַשְׁרֵיהֶם, אֲבָל אֵיזֶה אֹשֶׁר זֶה לָרֶדֶת לֶעָפָר? אֶלָּא אָמְרוּ (מְגִלָּה טז.), אֻמָּה זוֹ מְשׁוּלָה לְעָפָר וּמְשׁוּלָה לַכּוֹכָבִים. כְּשֶׁהֵם יוֹרְדִים, יוֹרְדִים עַד עָפָר. וּכְשֶׁהֵם עוֹלִים, עוֹלִים עַד לַכּוֹכָבִים. וּבֵאוּרוֹ, שֶׁטִּבְעוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי מוֹשְׁכוֹ לְקִיצוֹנִיּוּת, אֵינוֹ מְסֻגָּל לִהְיוֹת בֵּינוֹנִי וּפוֹשֵׁר. אוֹ לְמַעְלָה אוֹ לְמַטָּה. אוֹ בַּפִּסְגָּה אוֹ בַּתְּהוֹם (בִּפְרַנְקְפוּרְט יֵשׁ בֵּית סֹהַר נִפְרָד לְיִשְׂרְאֵלִים יוֹרְדִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ אֶת הַגֶּרְמָנִים...) נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה שֶׁפּוֹרֶשֶׂת כְּנָפַיִם וּמַמְרִיאָה. אֲבָל כְּשֶׁקּוֹצְצִים לַיּוֹנָה אֶת הַכְּנָפַיִם, יְרוּדָה הִיא אֲפִלּוּ מֵחֲתוּל אַשְׁפָּתוֹת, חַסְרַת אוֹנִים לַחֲלוּטִין. זֶה מְשַׁל רַבִּי עֲקִיבָא (בְּרָכוֹת סא:) שֶׁיִּשְׂרָאֵל זְקוּקִים לַתּוֹרָה כַּדָּגִים הַחַיִּים בְּמַיִם. שֶׁאִם פּוֹרְשִׁים, מִיַּד מֵתִים. אָז אֵיךְ חַיִּים יְהוּדִים בְּלִי תּוֹרָה? אֲבוֹי לְכָאֵלֶּה חַיִּים. וְצִטַּטְתִּי לִפְנֵיהֶם אֶת מְשַׁל הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָה זַצַ"ל עַל הַפָּסוּק: "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (תְּהִלִּים קכו-א). הַיְנוּ? הָיָה רָאוּי לִכְתֹּב: "נִהְיֶה כְּחוֹלְמִים". וְהִסְבִּיר, כְּדַרְכּוֹ, בְּמָשָׁל. בֶּן מֶלֶךְ נֶחְטַף בְּיַלְדוּתוֹ מֵאַרְמוֹן אָבִיו לְמַטְּרוֹת כֹּפֶר. הַשּׁוֹדְדִים נְטָלוּהוּ עִמָּם לִמְעָרָתָם, וְהַמֶּלֶךְ לֹא נָח וְלֹא שָׁקַט. חִפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם וְעָרַךְ מָצוֹד נִרְחָב. נִמְלְטוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, נֶחְבְּאוּ בַּיְּעָרוֹת וְהִתְעַנָּה עִמָּם בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּכָל מְצֻקּוֹתֵיהֶם. עַל הָאָרֶץ יָשֵׁן, הִתְכַּרְבֵּל בִּסְחָבוֹתָיו וְכָסַס פַּת חֲרֵבָה. סוֹף סוֹף הִתְגַּלָּה מַחְבּוֹאָם. חֶלְקָם נֶהֶרְגוּ, חֶלְקָם נָפְלוּ בַּשֶּׁבִי - וּבֶן הַמֶּלֶךְ הֻבְהַל אֶל הָאַרְמוֹן. הַמְאֹרָעוֹת נִרְאוּ בְּעֵינָיו כַּחֲלוֹם בְּהָקִיץ: עִיר הַמְּלוּכָה, חוֹמוֹת הָאַרְמוֹן וְהַגַּנִּים, הַמָּבוֹא וְהַטְּרַקְלִין וְחִבּוּק הַמֶּלֶךְ. הָאַמְבָּט וְהַבְּגָדִים. קָרַס הַבֵּן מֵעֲיֵפוּת וּנְשָׂאוּהוּ לְמִטַּת אַפִּרְיוֹן, הִנִּיחוּהוּ עַל הַמַּצָּעִים הָרַכִּים. בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הִתְעוֹרֵר. הֵיכָן הוּא?! הַאִם חוֹלֵם הוּא בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת. הַמִּטָּה הָרְחָבָה, מָסַךְ הַמַּלְמָלָה, אוֹר הַלַּפִּידִים. חָשׁ בָּרָעָב וְהִבְחִין בְּשֻׁלְחָן עָמוּס בְּמַעֲדַנִּים. מַחֲזֵה תַּעְתּוּעִים. זָכַר בִּמְעֻמְעָם אֶת הַנְּסִיעָה לָאַרְמוֹן, אֶת הַפְּגִישָׁה עִם הַמֶּלֶךְ, הֶהָיָה אוֹ חָלַם חֲלוֹם?! יָרַד מֵהַמִּטָּה, הִתְקָרֵב לַשֻּׁלְחָן. נָגַע, מִשֵּׁשׁ, נָגַס. מַעֲדַנִּים כָּאֵלֶּה לֹא אָכַל מֵעוֹלָם. וְאָז הָבִין שֶׁאֵין זֶה חֲלוֹם. זוֹ הַמְּצִיאוּת. כָּךְ יִהְיֶה גַּם עִמָּנוּ בַּגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה. אָז נָבִין שֶׁזֶּה מַצָּבוֹ הַטִּבְעִי שֶׁל הָעָם. וְאִלּוּ כָּל שְׁנוֹת הַגָּלוּת הָיוּ עִוּוּת מִתְמַשֵּׁךְ, סִיּוּט חוֹלֵף, "הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים". וְכָךְ גַּם בַּגְּאֻלָּה הָאִישִׁית שֶׁל כָּל אֶחָד, עִם חֲזָרָתוֹ בִּתְשׁוּבָה. זֶה הַמַּצָּב הַטִּבְעִי. דָּג בַּמַּיִם, יוֹנָה בִּכְנָפֶיהָ. הַחַיִּים הַקּוֹדְמִים, הַחֲסֵרִים, הַמְעֻוָּתִים - הֵם שֶׁהָיוּ חֲלוֹם. וְיֵשׁ לִי רְאָיָה לְכָךְ. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (בְּרָכוֹת נו:) עַל צְדוֹקִי שֶׁסִּפֵּר לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל כִּי רָאָה עַצְמוֹ בַּחֲלוֹמוֹ קוֹטֵף כּוֹכָב מִמָּרוֹם. פָּתַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת חֲלוֹמוֹ: גָּנַבְתָּ יְהוּדִי! פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְכוֹכָבִים. סִפֵּר: חָלַמְתִּי שֶׁבְּלַעְתִּיו. אָמַר לוֹ: מְכַרְתּוֹ, וְאָכַלְתָּ אֶת דָּמָיו (וּבַתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי (מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ד-ו) פָּתַר לוֹ שֶׁהֲרָגוֹ). כִּי יְהוּדִי בְּמַהוּתוֹ כְּכוֹכָב הוּא, מֵאִיר וְזוֹהֵר. וְגַם אִם נִרְאֶה זָעִיר לְעֵינֵינוּ, הֲרֵי "כָּל הַיִּשּׁוּב כֻּלּוֹ תַּחַת כּוֹכָב אֶחָד יוֹשֵׁב" (פְּסָחִים צד.) וְאוֹרוֹ עָצוּם וָרָב. וְגַם אִם נִמְשָׁךְ לֶעָפָר וּמִתְבּוֹסֵס בְּגַשְׁמִיּוּת, סוֹפוֹ לְהִתְנַעֵר מֵעֲפָרוֹ "כְּאוֹתָהּ תַּרְנְגֹלֶת שֶׁקָּמָה וּמִתְנַעֶרֶת מֵהֶעָפָר שֶׁדָּבַק בָּהּ" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה עה.) יַעְפִּיל לְגָבְהֵי מְרוֹמִים וְיָאִיר כְּכוֹכָב. (וְהִגַּדְתָּ)