Otzarot-Article

"וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר" (לב-יד) אָמַר הָרַב גַּלִינְסְקִי: נְעַיֵּן וְנִשְׁתּוֹמֵם: אֵיזֶה חִדּוּשׁ עָצוּם שָׁנִינוּ כָּאן.

מְסַפְּרִים עַל בַּעַל יֶקֶב רַב מוֹנִיטִין שֶׁחָלָה, וּמַחֲלָתוֹ הָלְכָה וְכָבְדָה. רָמְזוּ הָרוֹפְאִים, וְצֶאֱצָאָיו הִתְכַּנְּסוּ סְבִיבוֹ לְמַעֲמַד פְּרֵדָה. חָגַר שְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו לְהַשְׁאִיר צַוָּאָה אַחֲרוֹנָה: "בָּנַי חֲבִיבַי, הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם. כָּל חַיַּי נָצַרְתִּי אֶת סוֹדִי אַךְ אֵינִי רוֹצֶה לְקַחְתּוֹ עִמִּי לַקֶּבֶר".

עָשׂוּ אָזְנָם כַּאֲפַרְכֶּסֶת לִשְׁמֹעַ אֶת הַסּוֹד הַכָּמוּס.

נִשְׁמָתוֹ כָּבְדָה. נֶאֱלַץ לָנוּחַ מְעַט וְהִמְשִׁיךְ: "אֲגַלֶּה לָכֶם אֶת הַסּוֹד הַשָּׁמוּר בְּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת. סָבִי מְסָרוֹ לְאָבִי לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, בְּהַגִּיעַ שְׁעָתוֹ מְסָרוֹ אָבִי לִי. עַכְשָׁו אֲנִי מְגַלֵּהוּ לָכֶם. וּבְבֹא הַעֵת תִּמְסְרוּהוּ לִבְנֵיכֶם. דְּעוּ כִּי מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ..."

דִּבּוּרוֹ נִקְטַע. נֶאֱנַק לִשְׁאֹף אֲוִיר. בֵּן אֶחָד מָסוּר קִנַּח אֶת מִצְחוֹ הַמְּיֻזָּע, וְהוּא הִרְעִיף עָלָיו מַבַּט תּוֹדָה. נָשַׁם עָמֹק וְאָזַר כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ: "מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ שֶׁיֵּשׁ דֶּרֶךְ לְהָכִין יַיִן גַּם מֵעֲנָבִים".

זֶהוּ, הֻקַּל לוֹ. הַסּוֹד נִמְסַר. עַתָּה יוּכַל לָמוּת בְּלֵב שָׁקֵט. שֶׁיֵּדְעוּ, שֶׁאֶפְשָׁר לְיַצֵּר יַיִן גַּם מֵעֲנָבִים. וְלֹא רַק מִסֻּכָּר וּמִתַּמְצִיּוֹת טַעַם וְרֵיחַ וְצֶבַע מַאֲכָל. מוּבָן, שֶׁאַךְ וְרַק בִּשְׁעַת הַדְּחָק, כִּי אִם יְכִינוּהוּ מֵעֲנָבִים, הֲרֵי כְּבָר נִכְנָסִים לַחֲשָׁשׁוֹת הִלְכָתִיִּים. כָּךְ, אֵין בּוֹ חֲשַׁשׁ יַיִן נֶסֶךְ, וְהוּא נָקִי מֵחֲשַׁשׁ עָרְלָה טֶבֶל וּשְׁבִיעִית...

בְּרַם אוֹתוֹ יֵינָן לֹא יָדַע "דְּלֵיכָּא מִידֵי דְּלֹא רְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא" (אֵין דָּבָר שֶׁלֹּא רָמוּז בַּתּוֹרָה), וְגַם הַסּוֹד הַגָּנוּב בִּכְלָל. הִנֵּה: "וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר", גַּם מֵעֲנָבִים אֶפְשָׁר לְיַצֵּר יַיִן...

אֱמֶת, הַכָּתוּב מְדַבֵּר לֶעָתִיד לָבוֹא. עַד אָז כַּנִּרְאֶה נִשְׁתֶּה יַיִן עִם חוֹתֶמֶת, וְגַם זֶה בִּכְלַל דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת לד:) מַאי "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ" (יְשַׁעְיָה מד-ג). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, זֶה יַיִן הַמְּשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. הַגַּע עַצְמְךָ, יַיִן - מֵעֲנָבִים...

עַיִן לֹא רָאֲתָה...

כַּמּוּבָן, כָּל זֶה מָשָׁל. הַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְחָלָב, כְּמַאֲמַר הַגְּמָרָא (עֵרוּבִין נד.) "דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת" (מִשְׁלֵי ה-יט) שֶׁהוּא חַיֵּי הַתִּינוֹק. וְנִמְשְׁלָה לְיַיִן "וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי" (מִשְׁלֵי ט-ה).

הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הִיא שֶׁנִּמְשְׁלָה לְחָלָב, שֶׁהוּא מַשְׁקֶה מִתְּחִלָּתוֹ, וְהַתִּינוֹק לוֹגְמוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא. וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נִמְשְׁלָה לְיַיִן, שֶׁמּוּפָק בְּעָמָל, בִּדְרִיכָה וּסְחִיטָה, כָּךְ "לֹא יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ - אַל תַּאֲמֵן" (מְגִלָּה ו:) - וְתוֹסֵס, וּמְצַלֵּל שְׁמָרָיו, וְדַעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וּלְפִיכָךְ קְרוּיָה הַיְּשִׁיבָה - "כֶּרֶם", כְּמַאֲמָרָם (עֵדוּיוֹת ב-ד) "כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה"; וְתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים - כְּאֶשְׁכּוֹלוֹת (חֻלִּין צב.); וְתוֹרָתָם - לְיַיִן (אָבוֹת ד-ב).

בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְעָלֶיהָ אָמְרוּ "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שְׁמוֹת כד-ז), וְאִלּוּ עַל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה "שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּקְדּוּקֵי מִצְווֹת, קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת, וְהִיא עַזָּה כַמָּוֶת וְקָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָתָהּ, לְפִי שֶׁאֵין לוֹמֵד אוֹתָהּ אֶלָּא מִי שֶׁאוֹהֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל לִבּוֹ נַפְשׁוֹ וּמְאוֹדוֹ. שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צַעַר גָּדוֹל וְנִדּוּד שָׁנָה", הֻצְרְכוּ לָהּ כְּפִיַּת הַר כְּגִיגִית (תַּנְחוּמָא נה-ג) עַד שֶׁקִּבְּלוּהָ מֵרָצוֹן בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (שַׁבָּת פח.). לְפִיכָךְ אוֹכְלִים בֶּחָג הַשָּׁבוּעוֹת מַאַכְלֵי חָלָב, שֶׁבּוֹ קִבְּלוּ הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּרָצוֹן. וּבְפוּרִים חַיָּב אִינִישׁ לִבְסוּמֵי (מְגִלָּה ז:) וְלַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה (אֶסְתֵּר ט-כב) מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁקִּבְּלוּהָ בְּרָצוֹן נִמְשְׁלָה לְיַיִן, כָּאָמוּר. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ (יְרוּשַׁלְמִי ע"ז ב-ז) "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב" שֶׁחֲבִיבִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדִבְרֵי תּוֹרָה.

וְזֶהוּ שֶׁרָצִינוּ לוֹמַר: פַּעַם הָיוּ דּוֹרְכִים עֲנָבִים וְעוֹשִׂים מֵהֶם יַיִן, כָּל בָּחוּר הִתְיַגַּע עַל כָּל מִלָּה בַּגְּמָרָא וְחָתַר לְהָבִין אֵיךְ לָמַד רַשִׁ"י, וְאֵיךְ נִשְׁמַר מִקֻּשְׁיַת הַתּוֹסְפוֹת. וְאֵיךְ לָמְדוּ הַתּוֹסְפוֹת שֶׁהִקְשׁוּ עַל רַשִׁ"י, מַדּוּעַ הֶעְדִּיף רַשִׁ"י לִלְמֹד כָּךְ, מַה דִּיּוּק שִׁיטָתוֹ בְּמִלּוֹת הַגְּמָרָא, וּמַדּוּעַ בָּחֲרוּ הַתּוֹסְפוֹת לְלַמֵּד כְּשִׁיטָתָם. וּמִשָּׁם לַמַּהַרְשָׁ"א, לְשִׁיטוֹת הָרִאשׁוֹנִים וּלְמַסְקָנַת הַפּוֹסְקִים. וְהַסֻּגְיָא נִפְרְשָׂה כְּשַׂלְמָה, כְּשֻׁלְחָן הֶעָרוּךְ וּמְתֻקָּן לַסְּעוּדָה. וְהַסֻּגְיָא עָבְרָה תַּהֲלִיךְ הַתְסָסָה עַד שֶׁהָפְכָה לְיַיִן מְשֻׁבָּח, וְהַשְּׁמָרִים שָׁקְעוּ וְנִצְטַלְּלָה.

וְכַיּוֹם - פּוֹתְחִים "קְצוֹת הַחֹשֶׁן" בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב אִם לֹא בְּדִבְרֵי הַמְּאַסְּפִים, תַּמְצִיּוֹת מְמֻתָּקוֹת...

אֵיזוֹ בְּשׂוֹרָה זוֹ שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא "דָּם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר", נָשׁוּב אֶל הַמְּקוֹרוֹת, לַיַּיִן הַמְּשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו. וּבְעֶצֶם, מִי מַפְרִיעַ לָנוּ לִחְיוֹת כְּבָר הַיּוֹם "חַיִּים שֶׁהֵם מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא" (ב"ב יז.) וְלִלְמֹד מֵהַמְקוֹרוֹת?! (וְהִגַּדְתָּ)

	לך לך תשע"ד
	אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל
	"וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר" (לב-יד) אָמַר הָרַב גַּלִינְסְקִי: נְעַיֵּן וְנִשְׁתּוֹמֵם: אֵיזֶה חִדּוּשׁ עָצוּם שָׁנִינוּ כָּאן. מְסַפְּרִים עַל בַּעַל יֶקֶב רַב מוֹנִיטִין שֶׁחָלָה, וּמַחֲלָתוֹ הָלְכָה וְכָבְדָה. רָמְזוּ הָרוֹפְאִים, וְצֶאֱצָאָיו הִתְכַּנְּסוּ סְבִיבוֹ לְמַעֲמַד פְּרֵדָה. חָגַר שְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו לְהַשְׁאִיר צַוָּאָה אַחֲרוֹנָה: "בָּנַי חֲבִיבַי, הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם. כָּל חַיַּי נָצַרְתִּי אֶת סוֹדִי אַךְ אֵינִי רוֹצֶה לְקַחְתּוֹ עִמִּי לַקֶּבֶר". עָשׂוּ אָזְנָם כַּאֲפַרְכֶּסֶת לִשְׁמֹעַ אֶת הַסּוֹד הַכָּמוּס. נִשְׁמָתוֹ כָּבְדָה. נֶאֱלַץ לָנוּחַ מְעַט וְהִמְשִׁיךְ: "אֲגַלֶּה לָכֶם אֶת הַסּוֹד הַשָּׁמוּר בְּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת. סָבִי מְסָרוֹ לְאָבִי לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, בְּהַגִּיעַ שְׁעָתוֹ מְסָרוֹ אָבִי לִי. עַכְשָׁו אֲנִי מְגַלֵּהוּ לָכֶם. וּבְבֹא הַעֵת תִּמְסְרוּהוּ לִבְנֵיכֶם. דְּעוּ כִּי מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ..." דִּבּוּרוֹ נִקְטַע. נֶאֱנַק לִשְׁאֹף אֲוִיר. בֵּן אֶחָד מָסוּר קִנַּח אֶת מִצְחוֹ הַמְּיֻזָּע, וְהוּא הִרְעִיף עָלָיו מַבַּט תּוֹדָה. נָשַׁם עָמֹק וְאָזַר כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ: "מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ שֶׁיֵּשׁ דֶּרֶךְ לְהָכִין יַיִן גַּם מֵעֲנָבִים". זֶהוּ, הֻקַּל לוֹ. הַסּוֹד נִמְסַר. עַתָּה יוּכַל לָמוּת בְּלֵב שָׁקֵט. שֶׁיֵּדְעוּ, שֶׁאֶפְשָׁר לְיַצֵּר יַיִן גַּם מֵעֲנָבִים. וְלֹא רַק מִסֻּכָּר וּמִתַּמְצִיּוֹת טַעַם וְרֵיחַ וְצֶבַע מַאֲכָל. מוּבָן, שֶׁאַךְ וְרַק בִּשְׁעַת הַדְּחָק, כִּי אִם יְכִינוּהוּ מֵעֲנָבִים, הֲרֵי כְּבָר נִכְנָסִים לַחֲשָׁשׁוֹת הִלְכָתִיִּים. כָּךְ, אֵין בּוֹ חֲשַׁשׁ יַיִן נֶסֶךְ, וְהוּא נָקִי מֵחֲשַׁשׁ עָרְלָה טֶבֶל וּשְׁבִיעִית... בְּרַם אוֹתוֹ יֵינָן לֹא יָדַע "דְּלֵיכָּא מִידֵי דְּלֹא רְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא" (אֵין דָּבָר שֶׁלֹּא רָמוּז בַּתּוֹרָה), וְגַם הַסּוֹד הַגָּנוּב בִּכְלָל. הִנֵּה: "וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר", גַּם מֵעֲנָבִים אֶפְשָׁר לְיַצֵּר יַיִן... אֱמֶת, הַכָּתוּב מְדַבֵּר לֶעָתִיד לָבוֹא. עַד אָז כַּנִּרְאֶה נִשְׁתֶּה יַיִן עִם חוֹתֶמֶת, וְגַם זֶה בִּכְלַל דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת לד:) מַאי "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ" (יְשַׁעְיָה מד-ג). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, זֶה יַיִן הַמְּשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. הַגַּע עַצְמְךָ, יַיִן - מֵעֲנָבִים... עַיִן לֹא רָאֲתָה... כַּמּוּבָן, כָּל זֶה מָשָׁל. הַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְחָלָב, כְּמַאֲמַר הַגְּמָרָא (עֵרוּבִין נד.) "דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת" (מִשְׁלֵי ה-יט) שֶׁהוּא חַיֵּי הַתִּינוֹק. וְנִמְשְׁלָה לְיַיִן "וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי" (מִשְׁלֵי ט-ה). הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הִיא שֶׁנִּמְשְׁלָה לְחָלָב, שֶׁהוּא מַשְׁקֶה מִתְּחִלָּתוֹ, וְהַתִּינוֹק לוֹגְמוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא. וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נִמְשְׁלָה לְיַיִן, שֶׁמּוּפָק בְּעָמָל, בִּדְרִיכָה וּסְחִיטָה, כָּךְ "לֹא יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ - אַל תַּאֲמֵן" (מְגִלָּה ו:) - וְתוֹסֵס, וּמְצַלֵּל שְׁמָרָיו, וְדַעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וּלְפִיכָךְ קְרוּיָה הַיְּשִׁיבָה - "כֶּרֶם", כְּמַאֲמָרָם (עֵדוּיוֹת ב-ד) "כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה"; וְתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים - כְּאֶשְׁכּוֹלוֹת (חֻלִּין צב.); וְתוֹרָתָם - לְיַיִן (אָבוֹת ד-ב). בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְעָלֶיהָ אָמְרוּ "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שְׁמוֹת כד-ז), וְאִלּוּ עַל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה "שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּקְדּוּקֵי מִצְווֹת, קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת, וְהִיא עַזָּה כַמָּוֶת וְקָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָתָהּ, לְפִי שֶׁאֵין לוֹמֵד אוֹתָהּ אֶלָּא מִי שֶׁאוֹהֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל לִבּוֹ נַפְשׁוֹ וּמְאוֹדוֹ. שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צַעַר גָּדוֹל וְנִדּוּד שָׁנָה", הֻצְרְכוּ לָהּ כְּפִיַּת הַר כְּגִיגִית (תַּנְחוּמָא נה-ג) עַד שֶׁקִּבְּלוּהָ מֵרָצוֹן בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (שַׁבָּת פח.). לְפִיכָךְ אוֹכְלִים בֶּחָג הַשָּׁבוּעוֹת מַאַכְלֵי חָלָב, שֶׁבּוֹ קִבְּלוּ הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּרָצוֹן. וּבְפוּרִים חַיָּב אִינִישׁ לִבְסוּמֵי (מְגִלָּה ז:) וְלַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה (אֶסְתֵּר ט-כב) מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁקִּבְּלוּהָ בְּרָצוֹן נִמְשְׁלָה לְיַיִן, כָּאָמוּר. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ (יְרוּשַׁלְמִי ע"ז ב-ז) "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב" שֶׁחֲבִיבִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדִבְרֵי תּוֹרָה. וְזֶהוּ שֶׁרָצִינוּ לוֹמַר: פַּעַם הָיוּ דּוֹרְכִים עֲנָבִים וְעוֹשִׂים מֵהֶם יַיִן, כָּל בָּחוּר הִתְיַגַּע עַל כָּל מִלָּה בַּגְּמָרָא וְחָתַר לְהָבִין אֵיךְ לָמַד רַשִׁ"י, וְאֵיךְ נִשְׁמַר מִקֻּשְׁיַת הַתּוֹסְפוֹת. וְאֵיךְ לָמְדוּ הַתּוֹסְפוֹת שֶׁהִקְשׁוּ עַל רַשִׁ"י, מַדּוּעַ הֶעְדִּיף רַשִׁ"י לִלְמֹד כָּךְ, מַה דִּיּוּק שִׁיטָתוֹ בְּמִלּוֹת הַגְּמָרָא, וּמַדּוּעַ בָּחֲרוּ הַתּוֹסְפוֹת לְלַמֵּד כְּשִׁיטָתָם. וּמִשָּׁם לַמַּהַרְשָׁ"א, לְשִׁיטוֹת הָרִאשׁוֹנִים וּלְמַסְקָנַת הַפּוֹסְקִים. וְהַסֻּגְיָא נִפְרְשָׂה כְּשַׂלְמָה, כְּשֻׁלְחָן הֶעָרוּךְ וּמְתֻקָּן לַסְּעוּדָה. וְהַסֻּגְיָא עָבְרָה תַּהֲלִיךְ הַתְסָסָה עַד שֶׁהָפְכָה לְיַיִן מְשֻׁבָּח, וְהַשְּׁמָרִים שָׁקְעוּ וְנִצְטַלְּלָה. וְכַיּוֹם - פּוֹתְחִים "קְצוֹת הַחֹשֶׁן" בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב אִם לֹא בְּדִבְרֵי הַמְּאַסְּפִים, תַּמְצִיּוֹת מְמֻתָּקוֹת... אֵיזוֹ בְּשׂוֹרָה זוֹ שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא "דָּם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר", נָשׁוּב אֶל הַמְּקוֹרוֹת, לַיַּיִן הַמְּשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו. וּבְעֶצֶם, מִי מַפְרִיעַ לָנוּ לִחְיוֹת כְּבָר הַיּוֹם "חַיִּים שֶׁהֵם מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא" (ב"ב יז.) וְלִלְמֹד מֵהַמְקוֹרוֹת?! (וְהִגַּדְתָּ)