Otzarot-Article

"יַעַבְדוּךָ עַמִּים" (כז-כח) מְסַפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: כְּשֶׁאֲנִי נִכְנָס לַמַּכֹּלֶת, מָה אֲנִי רוֹאֶה? סַבּוּנִי גַּם סְבָבוּנִי, סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים. הֲמוֹנֵי יַצְרָנִים מִתְנַפְּלִים עָלַי כְּדֵי לְרוֹשְׁשֵׁנִי. לִזְכּוֹת בִּפְרוּטוֹתַי. מוֹשִׁיטִים יָדַיִם לְכִיסִי הַמְצֻמָּק: מַאֲפִיָּה פְּלוֹנִית מַצִּיעָה לִי לֶחֶם, וְאַחֶרֶת דּוֹחֶקֶת בִּי שֶׁאֶבְחַר בַּפִּתּוֹת שֶׁלָּהּ, וּשְׁלִישִׁית בַּלַּחְמָנִיּוֹת. כָּל אַחַת רוֹצָה לְהִבָּנוֹת עַל חֶשְׁבּוֹנִי. וְיַצְרָנִיּוֹת הֶחָלָב וּמוּצָרָיו מְפַתּוֹת בְּמִבְחַר גְּבִינוֹת וּמַעֲדַנֵּי חָלָב לְסוּגֵיהֶם. וְהַמִּמְרָחִים, וְהַשִּׁמּוּרִים. "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה... אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה"... וַאֲנִי נִצְמָד לַפֶּתֶק שֶׁהֵבֵאתִי, 'בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנִי טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם'...

וְלֹא זוֹ הַהַשְׁקָפָה הַנְּכוֹנָה, אֵין זֶה מַבַּט הָאֱמֶת.

שֶׁשָּׁנִינוּ (בְּרָכוֹת נח.): בֶּן זוֹמָא רָאָה אֻכְלוֹסָא (שִׁשִּׁים רִבּוֹא מִיִּשְׂרָאֵל) עַל גַּב מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת, אָמַר: בָּרוּךְ חֲכַם הָרָזִים (הַיּוֹדֵעַ מַה בְּלֵב כָּל אֵלּוּ) (רַשִׁ"י) וּבָרוּךְ שֶׁבָּרָא כָּל אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי (שֶׁהֵם חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים וַאֲנִי מוֹצֵא מוּכָן) (רַשִׁ"י). הוּא הָיָה אוֹמֵר: כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁמָּצָא פַּת לֶאֱכֹל: חָרַשׁ וְזָרַע וְקָצַר וְעִמֵּר וְדָשׁ וְזָרָה וּבָרַר וְטָחַן וְהִרְקִיד וְלָשׁ וְאָפָה וְאַחַר כָּךְ אָכַל, וַאֲנִי מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא כָּל אֵלּוּ מְתֻקָּנִים לְפָנַי.

וְכַמָּה יְגִיעוֹת יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁמָּצָא בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ: גָּזַז וְלִבֵּן וְנִפֵּץ וְטָוָה וְאָרַג וְאַחַר כָּךְ מָצָא בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ, וַאֲנִי מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא כָּל אֵלּוּ מְתֻקָּנִים לְפָנַי. כָּל הָאֻמּוֹת שׁוֹקְדוֹת וּבָאוֹת לְפֶתַח בֵּיתִי, וַאֲנִי מוֹצֵא כָּל אֵלּוּ לְפָנַי!

זוֹ הַהַשְׁקָפָה הַנְּכוֹנָה.

וְעוֹד, הוּא הָיָה אוֹמֵר: אוֹרֵחַ טוֹב מַה הוּא אוֹמֵר, כַּמָּה טְרָחוֹת טָרַח בַּעַל הַבַּיִת בִּשְׁבִילִי. כַּמָּה בָּשָׂר הֵבִיא לְפָנַי, כַּמָּה יַיִן הֵבִיא לְפָנַי, כַּמָּה גְּלוּסְקָאוֹת הֵבִיא לְפָנַי, וְכָל מַה שֶּׁטָּרַח לֹא טָרַח אֶלָּא בִּשְׁבִילִי. אֲבָל אוֹרֵחַ רַע מַה הוּא אוֹמֵר: מַה טֹּרַח טָרַח בַּעַל הַבַּיִת זֶה. פַּת אַחַת אָכַלְתִּי, חֲתִיכָה אַחַת אָכַלְתִּי, כּוֹס אַחַת שָׁתִיתִי. כָּל טֹרַח שֶׁטָּרַח בַּעַל הַבַּיִת זֶה לֹא טָרַח אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.

וְעִם מִי הַצֶּדֶק? כַּמּוּבָן, עִם הָאוֹרֵחַ הַטּוֹב. שֶׁהֲרֵי חוֹב מוּטָל עָלֵינוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר "בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם!" (סַנְהֶדְרִין לז.).

זֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ (יְרוּשַׁלְמִי, סוֹף קִדּוּשִׁין), עָתִיד אָדָם לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל דָּבָר שֶׁרָאֲתָה עֵינוֹ וְלֹא אָכַל. רַבִּי אֶלְעָזָר חָשַׁשׁ לִשְׁמוּעָה זוֹ וְחָסַךְ פְּרוּטוֹת לֶאֱכֹל בָּהֶן מִכָּל דָּבָר, אַחַת בְּשָׁנָה.

כִּי אִם "בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם", אֲזַי בַּעֲבוּרִי נִבְרְאוּ כָּל הַיְּרָקוֹת וְהַפֵּרוֹת, וּבַעֲבוּרִי עֲמֵלִים כָּל בְּנֵי הָאָדָם. כִּסְבוּרִים הֵם שֶׁהֵם עֲמֵלִים בַּעֲבוּר עַצְמָם, וְרוֹצִים לְהִתְפַּרְנֵס עַל חֶשְׁבּוֹנִי. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא "שֶׁבָּרָא כָּל אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי"!

כָּל הָאֻמּוֹת שׁוֹקְדוֹת וּבָאוֹת לְפֶתַח בֵּיתִי! מְכוֹנַת כְּבִיסָה גֶּרְמָנִית, תַּנּוּר בִּשּׁוּל אִיטַלְקִי, מְכוֹנִית מִיַּפָּן, צַעֲצוּעִים מִסִּין, עוֹלָם שָׁלֵם מֵצִיף אוֹתִי בְּרֹב טוֹבָה, הַכֹּל כְּדֵי שֶׁאוֹדֶה וְאֹמַר: בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא כָּל אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי!

וְזוֹ הַבְּרָכָה הַכְּפוּלָה שֶׁבֵּרֵךְ יִצְחָק אָבִינוּ אֶת יַעֲקֹב. רֵאשִׁית אָמַר "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ". וְאַחַר כָּךְ אָמַר "יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים" (בְּרֵאשִׁית כז, כח-כט). שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ יְבוּל מְשֻׁבָּח, עָצוּם וָרַב, אַךְ שֶׁלֹּא נֻטְרַד בְּגִדּוּלוֹ וּבַאֲסִיפָתוֹ. וּכְמוֹ שֶׁתָּמַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי (בְּרָכוֹת לה:): אֶפְשָׁר אָדָם חוֹרֵשׁ בִּשְׁעַת חֲרִישָׁה וְזוֹרֵעַ בִּשְׁעַת זְרִיעָה וְקוֹצֵר בִּשְׁעַת קְצִירָה וְדָשׁ בִּשְׁעַת דִּישָׁה וְזוֹרֶה בִּשְׁעַת הָרוּחַ, תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אֶלָּא, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם" (יְשַׁעְיָה סא-ה), וְזֶהוּ "יַעַבְדוּךָ עַמִּים!"

וְאָנוּ, אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ.

אֵינֶנּוּ חוֹרְשִׁים בִּשְׁעַת חֲרִישָׁה וְזוֹרְעִים בִּשְׁעַת זְרִיעָה וְקוֹצְרִים בִּשְׁעַת קְצִירָה, אַף אֵינֶנּוּ מְעַמְּרִים וְדָשִׁים וְזוֹרִים, טוֹחֲנִים וּמְרַקְּדִים וּבוֹרְרִים, לָשִׁים וּמְקַטְּפִים וְעוֹרְכִים וְאוֹפִים -

מְלַאכְתֵּנוּ אָכֵן נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים. נוּ, תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ?

הֲלֹא אֵין תֵּרוּצִים! (וְהִגַּדְתָּ)

	לך לך תשע"ד
	מִתְקֶפֶת הָעַקְרַבִּים
	"יַעַבְדוּךָ עַמִּים" (כז-כח) מְסַפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: כְּשֶׁאֲנִי נִכְנָס לַמַּכֹּלֶת, מָה אֲנִי רוֹאֶה? סַבּוּנִי גַּם סְבָבוּנִי, סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים. הֲמוֹנֵי יַצְרָנִים מִתְנַפְּלִים עָלַי כְּדֵי לְרוֹשְׁשֵׁנִי. לִזְכּוֹת בִּפְרוּטוֹתַי. מוֹשִׁיטִים יָדַיִם לְכִיסִי הַמְצֻמָּק: מַאֲפִיָּה פְּלוֹנִית מַצִּיעָה לִי לֶחֶם, וְאַחֶרֶת דּוֹחֶקֶת בִּי שֶׁאֶבְחַר בַּפִּתּוֹת שֶׁלָּהּ, וּשְׁלִישִׁית בַּלַּחְמָנִיּוֹת. כָּל אַחַת רוֹצָה לְהִבָּנוֹת עַל חֶשְׁבּוֹנִי. וְיַצְרָנִיּוֹת הֶחָלָב וּמוּצָרָיו מְפַתּוֹת בְּמִבְחַר גְּבִינוֹת וּמַעֲדַנֵּי חָלָב לְסוּגֵיהֶם. וְהַמִּמְרָחִים, וְהַשִּׁמּוּרִים. "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה... אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה"... וַאֲנִי נִצְמָד לַפֶּתֶק שֶׁהֵבֵאתִי, 'בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנִי טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם'... וְלֹא זוֹ הַהַשְׁקָפָה הַנְּכוֹנָה, אֵין זֶה מַבַּט הָאֱמֶת. שֶׁשָּׁנִינוּ (בְּרָכוֹת נח.): בֶּן זוֹמָא רָאָה אֻכְלוֹסָא (שִׁשִּׁים רִבּוֹא מִיִּשְׂרָאֵל) עַל גַּב מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת, אָמַר: בָּרוּךְ חֲכַם הָרָזִים (הַיּוֹדֵעַ מַה בְּלֵב כָּל אֵלּוּ) (רַשִׁ"י) וּבָרוּךְ שֶׁבָּרָא כָּל אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי (שֶׁהֵם חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים וַאֲנִי מוֹצֵא מוּכָן) (רַשִׁ"י). הוּא הָיָה אוֹמֵר: כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁמָּצָא פַּת לֶאֱכֹל: חָרַשׁ וְזָרַע וְקָצַר וְעִמֵּר וְדָשׁ וְזָרָה וּבָרַר וְטָחַן וְהִרְקִיד וְלָשׁ וְאָפָה וְאַחַר כָּךְ אָכַל, וַאֲנִי מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא כָּל אֵלּוּ מְתֻקָּנִים לְפָנַי. וְכַמָּה יְגִיעוֹת יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁמָּצָא בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ: גָּזַז וְלִבֵּן וְנִפֵּץ וְטָוָה וְאָרַג וְאַחַר כָּךְ מָצָא בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ, וַאֲנִי מַשְׁכִּים וּמוֹצֵא כָּל אֵלּוּ מְתֻקָּנִים לְפָנַי. כָּל הָאֻמּוֹת שׁוֹקְדוֹת וּבָאוֹת לְפֶתַח בֵּיתִי, וַאֲנִי מוֹצֵא כָּל אֵלּוּ לְפָנַי! זוֹ הַהַשְׁקָפָה הַנְּכוֹנָה. וְעוֹד, הוּא הָיָה אוֹמֵר: אוֹרֵחַ טוֹב מַה הוּא אוֹמֵר, כַּמָּה טְרָחוֹת טָרַח בַּעַל הַבַּיִת בִּשְׁבִילִי. כַּמָּה בָּשָׂר הֵבִיא לְפָנַי, כַּמָּה יַיִן הֵבִיא לְפָנַי, כַּמָּה גְּלוּסְקָאוֹת הֵבִיא לְפָנַי, וְכָל מַה שֶּׁטָּרַח לֹא טָרַח אֶלָּא בִּשְׁבִילִי. אֲבָל אוֹרֵחַ רַע מַה הוּא אוֹמֵר: מַה טֹּרַח טָרַח בַּעַל הַבַּיִת זֶה. פַּת אַחַת אָכַלְתִּי, חֲתִיכָה אַחַת אָכַלְתִּי, כּוֹס אַחַת שָׁתִיתִי. כָּל טֹרַח שֶׁטָּרַח בַּעַל הַבַּיִת זֶה לֹא טָרַח אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. וְעִם מִי הַצֶּדֶק? כַּמּוּבָן, עִם הָאוֹרֵחַ הַטּוֹב. שֶׁהֲרֵי חוֹב מוּטָל עָלֵינוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר "בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם!" (סַנְהֶדְרִין לז.). זֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ (יְרוּשַׁלְמִי, סוֹף קִדּוּשִׁין), עָתִיד אָדָם לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל דָּבָר שֶׁרָאֲתָה עֵינוֹ וְלֹא אָכַל. רַבִּי אֶלְעָזָר חָשַׁשׁ לִשְׁמוּעָה זוֹ וְחָסַךְ פְּרוּטוֹת לֶאֱכֹל בָּהֶן מִכָּל דָּבָר, אַחַת בְּשָׁנָה. כִּי אִם "בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם", אֲזַי בַּעֲבוּרִי נִבְרְאוּ כָּל הַיְּרָקוֹת וְהַפֵּרוֹת, וּבַעֲבוּרִי עֲמֵלִים כָּל בְּנֵי הָאָדָם. כִּסְבוּרִים הֵם שֶׁהֵם עֲמֵלִים בַּעֲבוּר עַצְמָם, וְרוֹצִים לְהִתְפַּרְנֵס עַל חֶשְׁבּוֹנִי. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא "שֶׁבָּרָא כָּל אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי"! כָּל הָאֻמּוֹת שׁוֹקְדוֹת וּבָאוֹת לְפֶתַח בֵּיתִי! מְכוֹנַת כְּבִיסָה גֶּרְמָנִית, תַּנּוּר בִּשּׁוּל אִיטַלְקִי, מְכוֹנִית מִיַּפָּן, צַעֲצוּעִים מִסִּין, עוֹלָם שָׁלֵם מֵצִיף אוֹתִי בְּרֹב טוֹבָה, הַכֹּל כְּדֵי שֶׁאוֹדֶה וְאֹמַר: בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא כָּל אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי! וְזוֹ הַבְּרָכָה הַכְּפוּלָה שֶׁבֵּרֵךְ יִצְחָק אָבִינוּ אֶת יַעֲקֹב. רֵאשִׁית אָמַר "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ". וְאַחַר כָּךְ אָמַר "יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים" (בְּרֵאשִׁית כז, כח-כט). שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ יְבוּל מְשֻׁבָּח, עָצוּם וָרַב, אַךְ שֶׁלֹּא נֻטְרַד בְּגִדּוּלוֹ וּבַאֲסִיפָתוֹ. וּכְמוֹ שֶׁתָּמַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי (בְּרָכוֹת לה:): אֶפְשָׁר אָדָם חוֹרֵשׁ בִּשְׁעַת חֲרִישָׁה וְזוֹרֵעַ בִּשְׁעַת זְרִיעָה וְקוֹצֵר בִּשְׁעַת קְצִירָה וְדָשׁ בִּשְׁעַת דִּישָׁה וְזוֹרֶה בִּשְׁעַת הָרוּחַ, תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אֶלָּא, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם" (יְשַׁעְיָה סא-ה), וְזֶהוּ "יַעַבְדוּךָ עַמִּים!" וְאָנוּ, אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ. אֵינֶנּוּ חוֹרְשִׁים בִּשְׁעַת חֲרִישָׁה וְזוֹרְעִים בִּשְׁעַת זְרִיעָה וְקוֹצְרִים בִּשְׁעַת קְצִירָה, אַף אֵינֶנּוּ מְעַמְּרִים וְדָשִׁים וְזוֹרִים, טוֹחֲנִים וּמְרַקְּדִים וּבוֹרְרִים, לָשִׁים וּמְקַטְּפִים וְעוֹרְכִים וְאוֹפִים - מְלַאכְתֵּנוּ אָכֵן נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים. נוּ, תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? הֲלֹא אֵין תֵּרוּצִים! (וְהִגַּדְתָּ)