Otzarot-Article

מִי הֵם "מַשְׂטִינֵינוּ וּמְקַטְרִגֵינוּ"? גִּלּוּ לָנוּ זֹאת בַּגְּמָרָא בְּאָמְרָם: הוּא שָׂטָן, הוּא יֵצֶר הָרַע, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. יוֹרֵד וּמַתְעֶה, וְאָז הוּא הַיֵּצֶר הָרַע; עוֹלֶה וּמַרְגִּיז, וְאָז הוּא הַשָּׂטָן; נוֹטֵל רְשׁוּת מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנוֹטֵל נְשָׁמָה, וְאָז הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת (ב"ב טז.).

כַּמָּה מַרְגִּיז, כַּמָּה מְקוֹמֵם. כְּשֶׁהוּא יוֹרֵד וּמַתְעֶה הוּא מִתְחַזֶּה כְּחָבֵר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, מְפַתֶּה בְּחֶלְקַת לְשׁוֹנוֹ, מַסִּית וּמַדִּיחַ, וּמַבְטִיחַ הָרִים וּגְבָעוֹת לְגַבֵּי "שְׂכַר הָעֲבֵרָה" הַצָּפוּי לָנוּ (ב"ב נח:). חָטָאנוּ - וְהִתְאַכְזַבְנוּ. אֵיזֶה מַפַּח נֶפֶשׁ, הַבְטָחוֹת סְרָק, דִּמְיוֹנוֹת וְתוּ לֹא. הוֹתִיר אוֹתָנוּ יֵצֶר הָרַע עִם רִגְשׁוֹת אַשְׁמָה וּנְקִיפוֹת מַצְפּוּן, וְנֶעְלַם.

נֶעְלַם - לְאָן?! אָה, עָלָה לַמָּרוֹם לְקַטְרֵג עָלֵינוּ. אֵיזוֹ חֻצְפָּה!

הוּא שֶׁהֶחְטִיא, הוּא שֶׁהֵסִית, הוּא שֶׁהִדִּיחַ - וְכָעֵת הוּא מַשְׂטִין וּמְקַטְרֵג וְתוֹבֵעַ עֹנֶשׁ. אֲבָל הוּא חוֹרֵץ לָשׁוֹן נֶגְדֵּנוּ. מַצְבִּיעַ עַל סְעִיף מְפֹרָשׁ בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ: "בְּכָל דָּבָר שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, חוּץ מִלִּדְבַר עֲבֵרָה, וְיָכוֹל הַמְשַׁלֵּחַ לוֹמַר, סָבַרְתִּי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לִי לַעֲשׂוֹתוֹ".

אַתֶּם שׁוֹמְעִים?! הַיֵּצֶר הָרַע מִתְכּוֹנֵן לִטְעֹן שֶׁחָמַד לָצוֹן וְתוּ לֹא. שֶׁלֹּא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁנִּשְׁמַע בְּקוֹלוֹ וְנַעֲבֹר אֶת הָעֲבֵרָה. שֶׁלֹּא שִׁעֵר שֶׁאֲנַחְנוּ טִפְּשִׁים כָּל כָּךְ... הוּא עַצְמוֹ מֻפְתָּע מִכָּךְ שֶׁצִּיַּתְנוּ לוֹ, וּמִתְקוֹמֵם וְעוֹלֶה לְהַלְשִׁין.

וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמַע?! הֲלֹא מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת רָאוּי לְגַלְגְּלוֹ, עַד מַעֲמַקֵּי תְּהוֹם.

וּכְשֶׁהַיֵּצֶר מְפַתֶּה לַעֲבֵרָה קַלָּה נֵדַע שֶׁזּוֹמֵם הוּא לְאַבְּדֵנוּ כָּלִיל.

מְסֻפָּר שֶׁהַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל נִכְנַס לְ"בֵית הַתַּלְמוּד", בֵּית הַיּוֹצֵר לִגְדוֹלֵי תְּנוּעַת הַמּוּסָר, וּמְצָאָם שׁוֹקְדִים עַל סִפְרֵי הַמּוּסָר בְּעִיּוּן מַעֲמִיק, מְשַׁנְּנִים בִּשְׂכַלְתָּנוּת. הִזְדַּעֵק: "וְכִי כָּךְ מְדַבְּרִים אֶל רוֹצֵחַ, בְּמִלְמוּל רָפֶה, בְּנִיחוּתָא?!"

נַזְכִּיר סִפּוּר מִן הַגְּמָרָא (נָזִיר ד:) תַּנְיָא, אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, פַּעַם בָּא נַעַר, נָזִיר מִן הַדָּרוֹם (לְגַלֵּחַ שְׂעָרוֹ וּלְהָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בִּמְלֹאת יְמֵי נְזִירוּתוֹ), וּרְאִיתִיו שֶׁהוּא יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְווּצוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִים. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית אֶת שְׂעָרְךָ זֶה הַנָּאֶה? אָמַר לִי: רוֹעֶה הָיִיתִי לְאַבָּא בְּעִירִי, הָלַכְתִּי לְמַלֵּא מַיִם מִן הַמַּעְיָן (וּלְהַגִּירָם אֶל הַשֹּׁקֶת). וְנִסְתַּכַּלְתִּי בַּבָּבוּאָה שֶׁלִּי, וּפָחַז עָלַי יִצְרִי וּבִקֵּשׁ לְטָרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם. אָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, לָמָּה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, בְּמִי שֶׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה. הָעֲבוֹדָה (לְשׁוֹן שְׁבוּעָה) שֶׁאֲגַלְּחֲךָ לַשָּׁמַיִם". מִיַּד עָמַדְתִּי וְנִשַּׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, כָּמוֹךָ יִרְבּוּ נוֹזְרֵי נְזִירוּת בְּיִשְׂרָאֵל!

מַה כְּבָר אָמַר לוֹ הַיֵּצֶר, אֵלּוּ רַעְיוֹנוֹת הֶחְדִּיר בּוֹ? אֲבָל הוּא צָפָה לְסוֹף הַתַּהֲלִיךְ: בִּקֵּשׁ לְטָרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם, וְגָעַר בּוֹ: רָשָׁע!

כָּךְ מְדַבְּרִים אֶל רוֹצֵחַ!

עוֹד נוּכַל כָּעֵת לְהָבִין מַאֲמַר הַגְּמָרָא (סֻכָּה נב.) שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ לְיֵצֶר הָרַע וְשׁוֹחֲטוֹ בִּפְנֵי הַצַּדִּיקִים וּבִפְנֵי הָרְשָׁעִים. צַדִּיקִים נִדְמֶה לָהֶם כְּהַר, וּרְשָׁעִים נִדְמֶה לָהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.

וְאֵינוֹ מוּבָן. הֲלֹא אֵלּוּ וְאֵלּוּ רוֹאִים אוֹתוֹ הַיֵּצֶר הָרַע, חוֹזִים בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲמָד. אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאֵלּוּ רוֹאִים כָּךְ וְאֵלּוּ אַחֶרֶת. מַה הוּא הַיֵּצֶר בֶּאֱמֶת, הַר אוֹ חוּט שַׂעֲרָה?

וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁמְּפַתֶּה דוֹמֶה הוּא לְחוּט הַשַּׂעֲרָה בִּלְבַד. אֲבָל הַצַּדִּיקִים נִצּוֹלִים מִיָּדוֹ מִשּׁוּם שֶׁרוֹאִים אֶת הַנּוֹלָד, אֶת הָהָר שֶׁמְּבַקֵּשׁ הוּא לְקָבְרָם תַּחְתָּיו. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	נח תשע"ד
	אֲסֵפַת הַנּוֹשִׁים
	מִי הֵם "מַשְׂטִינֵינוּ וּמְקַטְרִגֵינוּ"? גִּלּוּ לָנוּ זֹאת בַּגְּמָרָא בְּאָמְרָם: הוּא שָׂטָן, הוּא יֵצֶר הָרַע, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. יוֹרֵד וּמַתְעֶה, וְאָז הוּא הַיֵּצֶר הָרַע; עוֹלֶה וּמַרְגִּיז, וְאָז הוּא הַשָּׂטָן; נוֹטֵל רְשׁוּת מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנוֹטֵל נְשָׁמָה, וְאָז הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת (ב"ב טז.). כַּמָּה מַרְגִּיז, כַּמָּה מְקוֹמֵם. כְּשֶׁהוּא יוֹרֵד וּמַתְעֶה הוּא מִתְחַזֶּה כְּחָבֵר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, מְפַתֶּה בְּחֶלְקַת לְשׁוֹנוֹ, מַסִּית וּמַדִּיחַ, וּמַבְטִיחַ הָרִים וּגְבָעוֹת לְגַבֵּי "שְׂכַר הָעֲבֵרָה" הַצָּפוּי לָנוּ (ב"ב נח:). חָטָאנוּ - וְהִתְאַכְזַבְנוּ. אֵיזֶה מַפַּח נֶפֶשׁ, הַבְטָחוֹת סְרָק, דִּמְיוֹנוֹת וְתוּ לֹא. הוֹתִיר אוֹתָנוּ יֵצֶר הָרַע עִם רִגְשׁוֹת אַשְׁמָה וּנְקִיפוֹת מַצְפּוּן, וְנֶעְלַם. נֶעְלַם - לְאָן?! אָה, עָלָה לַמָּרוֹם לְקַטְרֵג עָלֵינוּ. אֵיזוֹ חֻצְפָּה! הוּא שֶׁהֶחְטִיא, הוּא שֶׁהֵסִית, הוּא שֶׁהִדִּיחַ - וְכָעֵת הוּא מַשְׂטִין וּמְקַטְרֵג וְתוֹבֵעַ עֹנֶשׁ. אֲבָל הוּא חוֹרֵץ לָשׁוֹן נֶגְדֵּנוּ. מַצְבִּיעַ עַל סְעִיף מְפֹרָשׁ בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ: "בְּכָל דָּבָר שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, חוּץ מִלִּדְבַר עֲבֵרָה, וְיָכוֹל הַמְשַׁלֵּחַ לוֹמַר, סָבַרְתִּי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לִי לַעֲשׂוֹתוֹ". אַתֶּם שׁוֹמְעִים?! הַיֵּצֶר הָרַע מִתְכּוֹנֵן לִטְעֹן שֶׁחָמַד לָצוֹן וְתוּ לֹא. שֶׁלֹּא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁנִּשְׁמַע בְּקוֹלוֹ וְנַעֲבֹר אֶת הָעֲבֵרָה. שֶׁלֹּא שִׁעֵר שֶׁאֲנַחְנוּ טִפְּשִׁים כָּל כָּךְ... הוּא עַצְמוֹ מֻפְתָּע מִכָּךְ שֶׁצִּיַּתְנוּ לוֹ, וּמִתְקוֹמֵם וְעוֹלֶה לְהַלְשִׁין. וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמַע?! הֲלֹא מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת רָאוּי לְגַלְגְּלוֹ, עַד מַעֲמַקֵּי תְּהוֹם. וּכְשֶׁהַיֵּצֶר מְפַתֶּה לַעֲבֵרָה קַלָּה נֵדַע שֶׁזּוֹמֵם הוּא לְאַבְּדֵנוּ כָּלִיל. מְסֻפָּר שֶׁהַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל נִכְנַס לְ"בֵית הַתַּלְמוּד", בֵּית הַיּוֹצֵר לִגְדוֹלֵי תְּנוּעַת הַמּוּסָר, וּמְצָאָם שׁוֹקְדִים עַל סִפְרֵי הַמּוּסָר בְּעִיּוּן מַעֲמִיק, מְשַׁנְּנִים בִּשְׂכַלְתָּנוּת. הִזְדַּעֵק: "וְכִי כָּךְ מְדַבְּרִים אֶל רוֹצֵחַ, בְּמִלְמוּל רָפֶה, בְּנִיחוּתָא?!" נַזְכִּיר סִפּוּר מִן הַגְּמָרָא (נָזִיר ד:) תַּנְיָא, אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, פַּעַם בָּא נַעַר, נָזִיר מִן הַדָּרוֹם (לְגַלֵּחַ שְׂעָרוֹ וּלְהָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בִּמְלֹאת יְמֵי נְזִירוּתוֹ), וּרְאִיתִיו שֶׁהוּא יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְווּצוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִים. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית אֶת שְׂעָרְךָ זֶה הַנָּאֶה? אָמַר לִי: רוֹעֶה הָיִיתִי לְאַבָּא בְּעִירִי, הָלַכְתִּי לְמַלֵּא מַיִם מִן הַמַּעְיָן (וּלְהַגִּירָם אֶל הַשֹּׁקֶת). וְנִסְתַּכַּלְתִּי בַּבָּבוּאָה שֶׁלִּי, וּפָחַז עָלַי יִצְרִי וּבִקֵּשׁ לְטָרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם. אָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, לָמָּה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, בְּמִי שֶׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה. הָעֲבוֹדָה (לְשׁוֹן שְׁבוּעָה) שֶׁאֲגַלְּחֲךָ לַשָּׁמַיִם". מִיַּד עָמַדְתִּי וְנִשַּׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, כָּמוֹךָ יִרְבּוּ נוֹזְרֵי נְזִירוּת בְּיִשְׂרָאֵל! מַה כְּבָר אָמַר לוֹ הַיֵּצֶר, אֵלּוּ רַעְיוֹנוֹת הֶחְדִּיר בּוֹ? אֲבָל הוּא צָפָה לְסוֹף הַתַּהֲלִיךְ: בִּקֵּשׁ לְטָרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם, וְגָעַר בּוֹ: רָשָׁע! כָּךְ מְדַבְּרִים אֶל רוֹצֵחַ! עוֹד נוּכַל כָּעֵת לְהָבִין מַאֲמַר הַגְּמָרָא (סֻכָּה נב.) שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ לְיֵצֶר הָרַע וְשׁוֹחֲטוֹ בִּפְנֵי הַצַּדִּיקִים וּבִפְנֵי הָרְשָׁעִים. צַדִּיקִים נִדְמֶה לָהֶם כְּהַר, וּרְשָׁעִים נִדְמֶה לָהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וְאֵינוֹ מוּבָן. הֲלֹא אֵלּוּ וְאֵלּוּ רוֹאִים אוֹתוֹ הַיֵּצֶר הָרַע, חוֹזִים בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲמָד. אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאֵלּוּ רוֹאִים כָּךְ וְאֵלּוּ אַחֶרֶת. מַה הוּא הַיֵּצֶר בֶּאֱמֶת, הַר אוֹ חוּט שַׂעֲרָה? וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁמְּפַתֶּה דוֹמֶה הוּא לְחוּט הַשַּׂעֲרָה בִּלְבַד. אֲבָל הַצַּדִּיקִים נִצּוֹלִים מִיָּדוֹ מִשּׁוּם שֶׁרוֹאִים אֶת הַנּוֹלָד, אֶת הָהָר שֶׁמְּבַקֵּשׁ הוּא לְקָבְרָם תַּחְתָּיו. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)