Otzarot-Article

"וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (כח-יב) מַה רָאָה יַעֲקֹב בַּחֲזוֹנוֹ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה? הֵן זוֹהִי הַשָּׁעָה בָּהּ נִשְׁמַת הָאָדָם עוֹלָה לְמַעְלָה, לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל פָּעֳלָהּ בַּיּוֹם שֶׁחָלַף, וְהָאָדָם נִדּוֹן בָּהּ עַל מַעֲשָׂיו. וְכָתַב הָרַב "תּוֹרַת חַיִּים" זַצַ"ל: יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה בַּחֲזוֹנוֹ אֶת הַסֻּלָּם שֶׁרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, וּמַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ.

שֵׁם הָ"אֱלֹקִים" רוֹמֵז לְמִידַת הַדִּין, כַּיָּדוּעַ (בְּרָכוֹת ס:). מִכָּל עֲבֵרָה שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה נִבְרָא, חָלִילָה, מְקַטְרֵג. וַחֲזַ"ל אָמְרוּ (בָּבָא בָּתְרָא טז.) "הוּא יֵצֶר הָרַע, הוּא שָׂטָן, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. יוֹרֵד וּמֵסִית, עוֹלֶה וּמְקַטְרֵג, נוֹטֵל רְשׁוּת וְיוֹרֵד וְנוֹטֵל נְשָׁמָה". וְזֶהוּ שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁמַּלְאֲכֵי הַקִּטְרוּג עוֹלִים לְהָעִיד עַל הָעֲבֵרוֹת, וְיוֹרְדִים לְהִפָּרַע מִן הָעֲבַרְיָנִים, חָלִילָה.

יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה, וְנֶחְרַד.

אֲבָל מִיַּד רָאָה דָּבָר נוֹסָף: "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו", ה' - הוּא שֵׁם מִדַּת הָרַחֲמִים, רָאָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסוֹכֵךְ וּמְגוֹנֵן עַל הָאָדָם מִפְּנֵי הַפֻּרְעָנוּת. וּמַדּוּעַ? אַף זֹאת נֶאֱמַר לוֹ: "וַיֹּאמַר, אֲנִי ה' אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ", אֲנִי נוֹהֵג כְּלַפֶּיךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים - בִּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ!

וּזְכוּת הָאָבוֹת תָּגֵן עָלֵינוּ אִם נֵלֵךְ בְּדַרְכָּם.

קַיֶּמֶת בַּקָּשָׁה שֶׁרָאוּי לְאוֹמְרָהּ בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת לִפְנֵי הַהַבְדָּלָה, שֶׁמְּקוֹרָהּ הַקָּדוּם מָצוּי בַּתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי, וְהִיא פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים "אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ". וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מַדּוּעַ מַזְכִּירִים אָנוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ? יוּבַן הַדָּבָר בִּמְשָׁלוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי חֲוִיתָא סוֹפֵר זַצַ"ל מִגֶּ'רְבָּה.

סוֹחֵר הִגִּיעַ אֶל הַסִּיטוֹנַאי לְחַדֵּשׁ אֶת מְלַאי סְחוֹרוֹתָיו, וְהִגִּישׁ רְשִׁימָה מְפֹרֶטֶת. הִבִּיט הַסִּיטוֹנַאי בָּרְשִׁימָה וּבַסּוֹחֵר: "רְאֵה", אָמַר, "אַתָּה עֲדַיִן חַיָּב עֲבוּר הַסְּחוֹרָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁרָכַשְׁתָּ".

"אֲנִי יוֹדֵעַ", אָמַר הַסּוֹחֵר, "אֲבָל הָיוּ לִי הוֹצָאוֹת רַבּוֹת וְגָרְפוּ אֶת רְוָחַי. בַּפַּעַם הַבָּאָה אֲשַׁלֵּם גַּם עֲבוּר הָרְכִישָׁה הַקּוֹדֶמֶת".

"וְעַכְשָׁו, סְחוֹרָה כֹּה רַבָּה, וְשׁוּב בַּהֲקָפָה... רְאֵה, אוּלַי נְקַצֵּץ בַּכַּמּוּת כְּדֵי מַחֲצִית... יִהְיֶה לְךָ בְּמָה לִסְחֹר וְלֹא תִּהְיֶה חַיָּב סְכוּם רַב כָּל כָּךְ"..

הָרַעְיוֹן - רַעְיוֹן, אֲבָל לֹא נָשָׂא חֵן בְּעֵינֵי הַסּוֹחֵר. "הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אֶת כָּל הַכַּמּוּת", הֵשִׁיב. "וְאֵין לְךָ לִדְאֹג לַתַּשְׁלוּם. הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאָבִי עָשִׁיר מֻפְלָג, לֹא יַנִּיחֵנִי לִפְשֹׁט אֶת הָרֶגֶל, חָלִילָה. מָמוֹנְךָ מֻבְטָח אֵפוֹא".

הַסִּיטוֹנַאי יָדַע מִכָּךְ, הֵן עַל סְמַךְ זֶה נָתַן בַּהֲקָפָה בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת וְעַל סְמַךְ זֶה יִתֵּן בַּהֲקָפָה גַּם עַכְשָׁו...

וְהַנִּמְשָׁל, מְבַקְּשִׁים אָנוּ כָּל טוֹבָה וּבְרָכָה, מַגִּישִׁים רְשִׁימָה מְפֹרֶטֶת וַאֲרֻכָּה. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵין לָנוּ תַּשְׁלוּם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּדֵי לְכַסּוֹת עַל כָּל הַבַּקָּשׁוֹת, עֲדַיִן לֹא שִׁלַּמְנוּ עֲבוּר כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁהַבּוֹרֵא גְּמָלָנוּ עַד כֹּה...

אָז אוּלַי יְקַצְּצוּ לָנוּ חָלִילָה כְּדֵי מַחֲצִית?

לֹא, חָלִילָה וְחָס.

אִם כֵּן, עַל סְמַךְ מָה יִתְּנוּ וְיַעֲנִיקוּ וְיַרְעִיפוּ? כִּי אָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּמִדּוֹתֵיהֶם מֻשְׁרָשׁוֹת בָּנוּ: מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים; בַּיְשָׁנִים, רַחְמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים, וּזְכֻיּוֹתֵיהֶם מְגוֹנְנוֹת עָלֵינוּ. לָבֶטַח יַשְׁפִּיעוּ עָלֵינוּ שֶׁנְּשַׁפֵּר אֶת דַּרְכֵּנוּ וְנַרְבֶּה בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת, וְנִפְרַע כָּל רְכִישׁוֹתֵינוּ בְּמִצְווֹת לְמַכְבִּיר וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים לָרֹב. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים)

	נח תשע"ד
	יֵשׁ לְנַצֵּל כֹּחוֹת חֲדָשִׁים לִדְבָרִים חִיּוּבִיִּים
	"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (כח-טו) יַעֲקֹב אָבִינוּ עוֹזֵב אֶת בֵּית אָבִיו, נִפְרָד מִישִׁיבָתוֹ שֶׁל עֵבֶר בָּהּ הִסְתַּתֵּר אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנִים וְהוֹלֵךְ לְחָרָן כְּדֵי לָשֵׂאת אִשָּׁה, לְיַסֵּד אֶת בֵּית יִ "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (כח-יב) מַה רָאָה יַעֲקֹב בַּחֲזוֹנוֹ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה? הֵן זוֹהִי הַשָּׁעָה בָּהּ נִשְׁמַת הָאָדָם עוֹלָה לְמַעְלָה, לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל פָּעֳלָהּ בַּיּוֹם שֶׁחָלַף, וְהָאָדָם נִדּוֹן בָּהּ עַל מַעֲשָׂיו. וְכָתַב הָרַב "תּוֹרַת חַיִּים" זַצַ"ל: יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה בַּחֲזוֹנוֹ אֶת הַסֻּלָּם שֶׁרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, וּמַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ. שֵׁם הָ"אֱלֹקִים" רוֹמֵז לְמִידַת הַדִּין, כַּיָּדוּעַ (בְּרָכוֹת ס:). מִכָּל עֲבֵרָה שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה נִבְרָא, חָלִילָה, מְקַטְרֵג. וַחֲזַ"ל אָמְרוּ (בָּבָא בָּתְרָא טז.) "הוּא יֵצֶר הָרַע, הוּא שָׂטָן, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. יוֹרֵד וּמֵסִית, עוֹלֶה וּמְקַטְרֵג, נוֹטֵל רְשׁוּת וְיוֹרֵד וְנוֹטֵל נְשָׁמָה". וְזֶהוּ שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁמַּלְאֲכֵי הַקִּטְרוּג עוֹלִים לְהָעִיד עַל הָעֲבֵרוֹת, וְיוֹרְדִים לְהִפָּרַע מִן הָעֲבַרְיָנִים, חָלִילָה. יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה, וְנֶחְרַד. אֲבָל מִיַּד רָאָה דָּבָר נוֹסָף: "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו", ה' - הוּא שֵׁם מִדַּת הָרַחֲמִים, רָאָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסוֹכֵךְ וּמְגוֹנֵן עַל הָאָדָם מִפְּנֵי הַפֻּרְעָנוּת. וּמַדּוּעַ? אַף זֹאת נֶאֱמַר לוֹ: "וַיֹּאמַר, אֲנִי ה' אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ", אֲנִי נוֹהֵג כְּלַפֶּיךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים - בִּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ! וּזְכוּת הָאָבוֹת תָּגֵן עָלֵינוּ אִם נֵלֵךְ בְּדַרְכָּם. קַיֶּמֶת בַּקָּשָׁה שֶׁרָאוּי לְאוֹמְרָהּ בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת לִפְנֵי הַהַבְדָּלָה, שֶׁמְּקוֹרָהּ הַקָּדוּם מָצוּי בַּתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי, וְהִיא פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים "אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ". וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מַדּוּעַ מַזְכִּירִים אָנוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ? יוּבַן הַדָּבָר בִּמְשָׁלוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי חֲוִיתָא סוֹפֵר זַצַ"ל מִגֶּ'רְבָּה. סוֹחֵר הִגִּיעַ אֶל הַסִּיטוֹנַאי לְחַדֵּשׁ אֶת מְלַאי סְחוֹרוֹתָיו, וְהִגִּישׁ רְשִׁימָה מְפֹרֶטֶת. הִבִּיט הַסִּיטוֹנַאי בָּרְשִׁימָה וּבַסּוֹחֵר: "רְאֵה", אָמַר, "אַתָּה עֲדַיִן חַיָּב עֲבוּר הַסְּחוֹרָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁרָכַשְׁתָּ". "אֲנִי יוֹדֵעַ", אָמַר הַסּוֹחֵר, "אֲבָל הָיוּ לִי הוֹצָאוֹת רַבּוֹת וְגָרְפוּ אֶת רְוָחַי. בַּפַּעַם הַבָּאָה אֲשַׁלֵּם גַּם עֲבוּר הָרְכִישָׁה הַקּוֹדֶמֶת". "וְעַכְשָׁו, סְחוֹרָה כֹּה רַבָּה, וְשׁוּב בַּהֲקָפָה... רְאֵה, אוּלַי נְקַצֵּץ בַּכַּמּוּת כְּדֵי מַחֲצִית... יִהְיֶה לְךָ בְּמָה לִסְחֹר וְלֹא תִּהְיֶה חַיָּב סְכוּם רַב כָּל כָּךְ".. הָרַעְיוֹן - רַעְיוֹן, אֲבָל לֹא נָשָׂא חֵן בְּעֵינֵי הַסּוֹחֵר. "הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אֶת כָּל הַכַּמּוּת", הֵשִׁיב. "וְאֵין לְךָ לִדְאֹג לַתַּשְׁלוּם. הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאָבִי עָשִׁיר מֻפְלָג, לֹא יַנִּיחֵנִי לִפְשֹׁט אֶת הָרֶגֶל, חָלִילָה. מָמוֹנְךָ מֻבְטָח אֵפוֹא". הַסִּיטוֹנַאי יָדַע מִכָּךְ, הֵן עַל סְמַךְ זֶה נָתַן בַּהֲקָפָה בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת וְעַל סְמַךְ זֶה יִתֵּן בַּהֲקָפָה גַּם עַכְשָׁו... וְהַנִּמְשָׁל, מְבַקְּשִׁים אָנוּ כָּל טוֹבָה וּבְרָכָה, מַגִּישִׁים רְשִׁימָה מְפֹרֶטֶת וַאֲרֻכָּה. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵין לָנוּ תַּשְׁלוּם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּדֵי לְכַסּוֹת עַל כָּל הַבַּקָּשׁוֹת, עֲדַיִן לֹא שִׁלַּמְנוּ עֲבוּר כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁהַבּוֹרֵא גְּמָלָנוּ עַד כֹּה... אָז אוּלַי יְקַצְּצוּ לָנוּ חָלִילָה כְּדֵי מַחֲצִית? לֹא, חָלִילָה וְחָס. אִם כֵּן, עַל סְמַךְ מָה יִתְּנוּ וְיַעֲנִיקוּ וְיַרְעִיפוּ? כִּי אָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּמִדּוֹתֵיהֶם מֻשְׁרָשׁוֹת בָּנוּ: מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים; בַּיְשָׁנִים, רַחְמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים, וּזְכֻיּוֹתֵיהֶם מְגוֹנְנוֹת עָלֵינוּ. לָבֶטַח יַשְׁפִּיעוּ עָלֵינוּ שֶׁנְּשַׁפֵּר אֶת דַּרְכֵּנוּ וְנַרְבֶּה בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת, וְנִפְרַע כָּל רְכִישׁוֹתֵינוּ בְּמִצְווֹת לְמַכְבִּיר וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים לָרֹב. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים)