Otzarot-Article

"תְּנוּ נָא אֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה" (לד-ח) סִפּוּרִים נִפְלָאִים נָפוֹצוּ עַל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ שָׂרָה'ס, וּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּדוֹרוֹ הִרְבּוּ מְאֹד בְּשֶׁבַח גְּדֻלָּתוֹ, כְּמוֹ הַחִידָ"א שֶׁהֵעִיד עָלָיו שֶׁאִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא.

רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ שָׂרָה'ס נִקְרָא עַל שֵׁם אִמּוֹ, שָׂרָה, מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

אָבִיו, רַבִּי יוֹסֵף, הִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר קָטָן, וְהִתְאַלְמֵן מֵאִשְׁתּוֹ שָׁנִים סְפוּרוֹת לְאַחַר נִשּׂוּאָיו. מִדֵּי יוֹם הָיָה מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל יְהוּדִי שֶׁחָכַר בֵּית מְזִיגָה מִפָּרִיץ הַכְּפָר, וְהִתְפַּרְנֵס כִּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, וּבִימֵי חֲמִישִׁי הָיָה שׁוֹחֵט אֶת הָעוֹפוֹת לִיהוּדֵי הַכְּפָר.

יוֹם אֶחָד הוֹדִיעַ בְּנוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ הַגּוֹי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן עִם בִּתּוֹ בַּת הַ-15 שֶׁל הַחוֹכֵר הַיְּהוּדִי. בַּתְּחִלָּה חָשְׁבוּ יְהוּדֵי הַכְּפָר שֶׁמְּדֻבָּר בַּהֲלָצָה, אוּלָם בְּנוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ הִבְהִיר לְכֻלָּם שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְכָךְ בִּרְצִינוּת. וְאִם לֹא יְאַפְשְׁרוּ לוֹ זֹאת, הוּא יוֹצִיא לַהוֹרֵג אֶת הַנַּעֲרָה וְאֶת כָּל יְהוּדֵי הַמָּקוֹם.

הִתְכַּנְּסוּ הַחוֹכֵר, אִשְׁתּוֹ וּבִתָּם, יַחַד עִם הַמְּלַמֵּד רַבִּי יוֹסֵף, כְּדֵי לָדוּן מַה לַעֲשׂוֹת. מֵרֹאשׁ הָיָה בָּרוּר שֶׁשּׁוּם פִּתְרוֹן לֹא יָנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל בֶּן הַפָּרִיץ שֶׁמִּן הַסְּתָם יָצָא מִדַּעְתּוֹ. רַק דָּבָר אֶחָד יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִשִּׁגְּעוֹנוֹ, אִם יִשְׁמַע שֶׁבִּתּוֹ שֶׁל הַחוֹכֵר כְּבָר הִתְחַתְּנָה עִם מִישֶׁהוּ אַחֵר... בְּמִקְרֶה כָּזֶה הוּא יָבִין שֶׁאִחֵר אֶת הַמּוֹעֵד וְיֵרֵד מִן הָרַעְיוֹן.

קָמָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה שֶׁשְּׁמָהּ הָיָה שָׂרָה, וְאָמְרָה שֶׁכְּדֵי לְהַצִּיל אֶת יְהוּדֵי הַכְּפָר הִיא מוּכָנָה לְהִתְחַתֵּן וּמִיַּד.

כָּעֵת צָרִיךְ הָיָה רַק לְחַפֵּשׂ חָתָן, וְהַשְּׁאֵלָה הָיְתָה אֵיפֹה מוֹצְאִים חָתָן בִּכְפָר כָּל כָּךְ קָטָן. נָתְנוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר עֵינֵיהֶם בְּרַבִּי יוֹסֵף הָאַלְמָן.

קָם רַבִּי יוֹסֵף, שֶׁהָיָה מְבֻגָּר מֵהַנַּעֲרָה בְּהַרְבֵּה, וְאָמַר שֶׁהוּא מוּכָן בְּהַסְכָּמַת הַנַּעֲרָה לְהִנָּשֵׂא לָהּ.

הַנַּעֲרָה הִסְכִּימָה מִיַּד וּבוֹ בַּמָּקוֹם סֻדְּרוּ הָעִנְיָנִים.

מֵהַשִּׁדּוּךְ שֶׁל הָאַלְמָן עִם הַנַּעֲרָה נוֹלַד רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ שָׂרָה'ס, שֶׁכְּדֵי לְהוֹדִיעַ וּלְפַרְסֵם אֶת גֹּדֶל צִדְקוּתָהּ שֶׁל אִמּוֹ, שֶׁהָיְתָה מוּכָנָה לְהִנָּשֵׂא לְאַלְמָן מְבֻגָּר, קָרָא לְעַצְמוֹ עַל שֵׁם אִמּוֹ.

רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ שָׂרָה'ס הִתְעַסֵּק הַרְבֵּה בְּמִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, וְהֶחְזִיר לִבָּם שֶׁל תּוֹעִים לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. פַּעַם אַחַת, בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, הִגִּיעַ לִכְפָר קָטָן, וְרָאָה שֶׁבְּיַחַד אִתּוֹ יִהְיוּ תִּשְׁעָה יְהוּדִים בִּלְבַד, כָּךְ שֶׁיִּהְיֶה חָסֵר יְהוּדִי אֶחָד לְמִנְיָן.

שָׁאַל רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ אֶת הַתּוֹשָׁבִים אִם בְּכָל אֹפֶן הֵם יְכוֹלִים לְהִזָּכֵר בִּיהוּדִי נוֹסָף הַמִּתְגּוֹרֵר בָּאֵזוֹר, וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁבְּעֶצֶם יֵשׁ בַּכְּפָר עוֹד יְהוּדִי... וְהוּא הַפָּרִיץ בְּעַצְמוֹ שֶׁהִשְׁתַּמֵּד לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים וְהִתְחַתֵּן עִם גּוֹיָה.

"הַאִם אִשְׁתּוֹ הַגּוֹיָה עֲדַיִן בַּחַיִּים?" שָׁאַל הַצַּדִּיק, וְהַיְּהוּדִים הֵשִׁיבוּ בִּשְׁלִילָה.

"הַאִם יֵשׁ לַפָּרִיץ יְלָדִים מֵאוֹתָהּ גּוֹיָה?" הִמְשִׁיךְ לִשְׁאֹל. הֵשִׁיבוּ בִּשְׁלִילָה. בִּקֵּשׁ שֶׁיַּרְאוּ לוֹ הֵיכָן נִמְצָא אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ.

יְהוּדֵי הַכְּפָר חָשְׁשׁוּ לְנַפְשָׁם וְאָמְרוּ לְרַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ שֶׁאִם יֵלֵךְ לַפָּרִיץ וִינַסֶּה לְשַׁכְנְעוֹ שֶׁיַּגִּיעַ לְהִתְפַּלֵּל, הוּא יִתְנַכֵּל אֲלֵיהֶם לְאַחַר מִכֵּן וְהֵם יִנָּזְקוּ עַד מְאֹד.

הִרְגִיעָם רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ וְהִבְטִיחַ שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כָּל רָעָה.

אַחַד הַיְהוּדִים הָלַךְ עִם הָרַב לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת מְקוֹם הָאַרְמוֹן. עַד כְּדֵי כָּךְ גָּדוֹל הָיָה פַּחְדָּם שֶׁל הַיְהוּדִים מֵהַפָּרִיץ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשְׁקִיף מֵהָאַרְמוֹן עַל הַדֶּרֶךְ, חָזַר הַמְלַוֶּה מִיַּד לַאֲחוֹרָיו כְּדֵי שֶׁהַפָּרִיץ לֹא יִרְאֵהוּ בִּמְחִיצַת רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ.

מַגִּיעַ הַצַּדִּיק לְפֶתַח בֵּיתוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ. לֹא דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת, אֶלָּא נִכְנָס מִיַּד. וְהִנֵּה הַפָּרִיץ נִצָּב וְעוֹמֵד מוּלוֹ. עַד שֶׁבַּעַל הַבַּיִת יִתְעַשֵּׁת וְיִקְרָא לַשּׁוֹמְרִים, הִרְעִים עָלָיו רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ בְּקוֹלוֹ וְאָמַר: אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה מוּכָנָה לְהִתְחַתֵּן עִם אַלְמָן מְבֻגָּר כְּדֵי לֹא לְהִנָּשֵׂא לִבְנוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ הַגּוֹי, וְאַתָּה הִתְחַתַּנְתָּ עִם גּוֹיָה?!

הַפָּרִיץ נוֹתַר פְּעוּר פֶּה בְּשֶׁל הַמַּעֲמָד הַבִּלְתִּי צָפוּי וְלֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. וְרַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ הִמְשִׁיךְ לִזְעֹק, אַף הִגְבִּיר אֶת תּוֹכַחְתּוֹ. הוּא הִזְכִּיר אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּרֵב וּבָא כְּיוֹם שֶׁל תְּשׁוּבָה. רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ הִסְבִּיר לַפָּרִיץ שֶׁאֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וְתוֹדוֹת לְכָךְ שֶׁאֵין לוֹ יְלָדִים מֵאִשְׁתּוֹ הַגּוֹיָה אַף אֵין מַצָּבוֹ בְּגֶדֶר שֶׁל "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן" וְיוּכַל לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

וְהִנֵּה קָרָה הַלֹּא יֵאָמֵן. לִבּוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ לֹא עָמַד אֶל מוּל תּוֹכַחַת הַצַּדִּיק, וְהוּא הִסְכִּים לָבוֹא עִמּוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְהַשְׁלִים אֶת הַמִּנְיָן.

הַמִּתְפַּלְּלִים נֶאֶלְמוּ דּוֹם כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַפָּרִיץ בְּשַׁעֲרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, אַךְ בְּהִתְבּוֹנְנָם בַּחֲזוּתוֹ הַמְיֻסֶּרֶת הֵבִינוּ אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וְיָדְעוּ שֶׁרַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ הִצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר אִישׁ מֵהֶם לֹא הֶאֱמִין שֶׁיֵּעָשֶׂה.

הֵם הִלְבִּישׁוּ לַפָּרִיץ קִיטְל וְטַלִּית, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם עָמַד הַפָּרִיץ וְהִתְפַּלֵּל בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּבָכָה בְּכִי תַּמְרוּרִים עַל שֶׁהִכְעִיס אֶת אֱלֹקָיו. קוֹלוֹת הַבְּכִי הִרְעִידוּ אֶת הַמִּתְפַּלְּלִים וְהֵם הִתְחַזְּקוּ בִּתְשׁוּבָה, בִּרְאוֹתָם שֶׁאֲפִילוּ לִפְנֵי אָדָם כָּזֶה, שֶׁכָּל כָּךְ הִרְבָּה לַחֲטֹא וְלִפְשֹׁעַ, לֹא נִנְעָלִים שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	בראשית תשע"ד
	אָדָם, חַוָּה וְהַנָּחָשׁ
	"תְּנוּ נָא אֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה" (לד-ח) סִפּוּרִים נִפְלָאִים נָפוֹצוּ עַל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ שָׂרָה'ס, וּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּדוֹרוֹ הִרְבּוּ מְאֹד בְּשֶׁבַח גְּדֻלָּתוֹ, כְּמוֹ הַחִידָ"א שֶׁהֵעִיד עָלָיו שֶׁאִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא. רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ שָׂרָה'ס נִקְרָא עַל שֵׁם אִמּוֹ, שָׂרָה, מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. אָבִיו, רַבִּי יוֹסֵף, הִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר קָטָן, וְהִתְאַלְמֵן מֵאִשְׁתּוֹ שָׁנִים סְפוּרוֹת לְאַחַר נִשּׂוּאָיו. מִדֵּי יוֹם הָיָה מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל יְהוּדִי שֶׁחָכַר בֵּית מְזִיגָה מִפָּרִיץ הַכְּפָר, וְהִתְפַּרְנֵס כִּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, וּבִימֵי חֲמִישִׁי הָיָה שׁוֹחֵט אֶת הָעוֹפוֹת לִיהוּדֵי הַכְּפָר. יוֹם אֶחָד הוֹדִיעַ בְּנוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ הַגּוֹי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן עִם בִּתּוֹ בַּת הַ-15 שֶׁל הַחוֹכֵר הַיְּהוּדִי. בַּתְּחִלָּה חָשְׁבוּ יְהוּדֵי הַכְּפָר שֶׁמְּדֻבָּר בַּהֲלָצָה, אוּלָם בְּנוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ הִבְהִיר לְכֻלָּם שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְכָךְ בִּרְצִינוּת. וְאִם לֹא יְאַפְשְׁרוּ לוֹ זֹאת, הוּא יוֹצִיא לַהוֹרֵג אֶת הַנַּעֲרָה וְאֶת כָּל יְהוּדֵי הַמָּקוֹם. הִתְכַּנְּסוּ הַחוֹכֵר, אִשְׁתּוֹ וּבִתָּם, יַחַד עִם הַמְּלַמֵּד רַבִּי יוֹסֵף, כְּדֵי לָדוּן מַה לַעֲשׂוֹת. מֵרֹאשׁ הָיָה בָּרוּר שֶׁשּׁוּם פִּתְרוֹן לֹא יָנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל בֶּן הַפָּרִיץ שֶׁמִּן הַסְּתָם יָצָא מִדַּעְתּוֹ. רַק דָּבָר אֶחָד יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִשִּׁגְּעוֹנוֹ, אִם יִשְׁמַע שֶׁבִּתּוֹ שֶׁל הַחוֹכֵר כְּבָר הִתְחַתְּנָה עִם מִישֶׁהוּ אַחֵר... בְּמִקְרֶה כָּזֶה הוּא יָבִין שֶׁאִחֵר אֶת הַמּוֹעֵד וְיֵרֵד מִן הָרַעְיוֹן. קָמָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה שֶׁשְּׁמָהּ הָיָה שָׂרָה, וְאָמְרָה שֶׁכְּדֵי לְהַצִּיל אֶת יְהוּדֵי הַכְּפָר הִיא מוּכָנָה לְהִתְחַתֵּן וּמִיַּד. כָּעֵת צָרִיךְ הָיָה רַק לְחַפֵּשׂ חָתָן, וְהַשְּׁאֵלָה הָיְתָה אֵיפֹה מוֹצְאִים חָתָן בִּכְפָר כָּל כָּךְ קָטָן. נָתְנוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר עֵינֵיהֶם בְּרַבִּי יוֹסֵף הָאַלְמָן. קָם רַבִּי יוֹסֵף, שֶׁהָיָה מְבֻגָּר מֵהַנַּעֲרָה בְּהַרְבֵּה, וְאָמַר שֶׁהוּא מוּכָן בְּהַסְכָּמַת הַנַּעֲרָה לְהִנָּשֵׂא לָהּ. הַנַּעֲרָה הִסְכִּימָה מִיַּד וּבוֹ בַּמָּקוֹם סֻדְּרוּ הָעִנְיָנִים. מֵהַשִּׁדּוּךְ שֶׁל הָאַלְמָן עִם הַנַּעֲרָה נוֹלַד רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ שָׂרָה'ס, שֶׁכְּדֵי לְהוֹדִיעַ וּלְפַרְסֵם אֶת גֹּדֶל צִדְקוּתָהּ שֶׁל אִמּוֹ, שֶׁהָיְתָה מוּכָנָה לְהִנָּשֵׂא לְאַלְמָן מְבֻגָּר, קָרָא לְעַצְמוֹ עַל שֵׁם אִמּוֹ. רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ שָׂרָה'ס הִתְעַסֵּק הַרְבֵּה בְּמִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, וְהֶחְזִיר לִבָּם שֶׁל תּוֹעִים לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. פַּעַם אַחַת, בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, הִגִּיעַ לִכְפָר קָטָן, וְרָאָה שֶׁבְּיַחַד אִתּוֹ יִהְיוּ תִּשְׁעָה יְהוּדִים בִּלְבַד, כָּךְ שֶׁיִּהְיֶה חָסֵר יְהוּדִי אֶחָד לְמִנְיָן. שָׁאַל רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ אֶת הַתּוֹשָׁבִים אִם בְּכָל אֹפֶן הֵם יְכוֹלִים לְהִזָּכֵר בִּיהוּדִי נוֹסָף הַמִּתְגּוֹרֵר בָּאֵזוֹר, וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁבְּעֶצֶם יֵשׁ בַּכְּפָר עוֹד יְהוּדִי... וְהוּא הַפָּרִיץ בְּעַצְמוֹ שֶׁהִשְׁתַּמֵּד לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים וְהִתְחַתֵּן עִם גּוֹיָה. "הַאִם אִשְׁתּוֹ הַגּוֹיָה עֲדַיִן בַּחַיִּים?" שָׁאַל הַצַּדִּיק, וְהַיְּהוּדִים הֵשִׁיבוּ בִּשְׁלִילָה. "הַאִם יֵשׁ לַפָּרִיץ יְלָדִים מֵאוֹתָהּ גּוֹיָה?" הִמְשִׁיךְ לִשְׁאֹל. הֵשִׁיבוּ בִּשְׁלִילָה. בִּקֵּשׁ שֶׁיַּרְאוּ לוֹ הֵיכָן נִמְצָא אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ. יְהוּדֵי הַכְּפָר חָשְׁשׁוּ לְנַפְשָׁם וְאָמְרוּ לְרַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ שֶׁאִם יֵלֵךְ לַפָּרִיץ וִינַסֶּה לְשַׁכְנְעוֹ שֶׁיַּגִּיעַ לְהִתְפַּלֵּל, הוּא יִתְנַכֵּל אֲלֵיהֶם לְאַחַר מִכֵּן וְהֵם יִנָּזְקוּ עַד מְאֹד. הִרְגִיעָם רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ וְהִבְטִיחַ שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כָּל רָעָה. אַחַד הַיְהוּדִים הָלַךְ עִם הָרַב לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת מְקוֹם הָאַרְמוֹן. עַד כְּדֵי כָּךְ גָּדוֹל הָיָה פַּחְדָּם שֶׁל הַיְהוּדִים מֵהַפָּרִיץ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשְׁקִיף מֵהָאַרְמוֹן עַל הַדֶּרֶךְ, חָזַר הַמְלַוֶּה מִיַּד לַאֲחוֹרָיו כְּדֵי שֶׁהַפָּרִיץ לֹא יִרְאֵהוּ בִּמְחִיצַת רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ. מַגִּיעַ הַצַּדִּיק לְפֶתַח בֵּיתוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ. לֹא דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת, אֶלָּא נִכְנָס מִיַּד. וְהִנֵּה הַפָּרִיץ נִצָּב וְעוֹמֵד מוּלוֹ. עַד שֶׁבַּעַל הַבַּיִת יִתְעַשֵּׁת וְיִקְרָא לַשּׁוֹמְרִים, הִרְעִים עָלָיו רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ בְּקוֹלוֹ וְאָמַר: אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה מוּכָנָה לְהִתְחַתֵּן עִם אַלְמָן מְבֻגָּר כְּדֵי לֹא לְהִנָּשֵׂא לִבְנוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ הַגּוֹי, וְאַתָּה הִתְחַתַּנְתָּ עִם גּוֹיָה?! הַפָּרִיץ נוֹתַר פְּעוּר פֶּה בְּשֶׁל הַמַּעֲמָד הַבִּלְתִּי צָפוּי וְלֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. וְרַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ הִמְשִׁיךְ לִזְעֹק, אַף הִגְבִּיר אֶת תּוֹכַחְתּוֹ. הוּא הִזְכִּיר אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּרֵב וּבָא כְּיוֹם שֶׁל תְּשׁוּבָה. רַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ הִסְבִּיר לַפָּרִיץ שֶׁאֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וְתוֹדוֹת לְכָךְ שֶׁאֵין לוֹ יְלָדִים מֵאִשְׁתּוֹ הַגּוֹיָה אַף אֵין מַצָּבוֹ בְּגֶדֶר שֶׁל "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן" וְיוּכַל לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְהִנֵּה קָרָה הַלֹּא יֵאָמֵן. לִבּוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ לֹא עָמַד אֶל מוּל תּוֹכַחַת הַצַּדִּיק, וְהוּא הִסְכִּים לָבוֹא עִמּוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְהַשְׁלִים אֶת הַמִּנְיָן. הַמִּתְפַּלְּלִים נֶאֶלְמוּ דּוֹם כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַפָּרִיץ בְּשַׁעֲרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, אַךְ בְּהִתְבּוֹנְנָם בַּחֲזוּתוֹ הַמְיֻסֶּרֶת הֵבִינוּ אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וְיָדְעוּ שֶׁרַבִּי אַרְיֵה לֵיבּ הִצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר אִישׁ מֵהֶם לֹא הֶאֱמִין שֶׁיֵּעָשֶׂה. הֵם הִלְבִּישׁוּ לַפָּרִיץ קִיטְל וְטַלִּית, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם עָמַד הַפָּרִיץ וְהִתְפַּלֵּל בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּבָכָה בְּכִי תַּמְרוּרִים עַל שֶׁהִכְעִיס אֶת אֱלֹקָיו. קוֹלוֹת הַבְּכִי הִרְעִידוּ אֶת הַמִּתְפַּלְּלִים וְהֵם הִתְחַזְּקוּ בִּתְשׁוּבָה, בִּרְאוֹתָם שֶׁאֲפִילוּ לִפְנֵי אָדָם כָּזֶה, שֶׁכָּל כָּךְ הִרְבָּה לַחֲטֹא וְלִפְשֹׁעַ, לֹא נִנְעָלִים שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)