Otzarot-Article

"וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם" (ו-ז) כָּאן הִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַבְטָחָה, כִּי לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִגָּאֲלוּ מִמִּצְרַיִם, אֶלָּא גַּם יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּאַל אוֹתָם. הַגְּאֻלָּה תַּגְבִּיר וְתַעֲמִיק בָּהֶם אֶת הַהַכָּרָה וְהָאֱמוּנָה בָּאֱלֹקִים. שֶׁכֵּן זוֹהִי הַתַּכְלִית שֶׁל הַגְּאֻלּוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת – לְהַכִּיר וְלָדַעַת עַל יָדָן אֶת הַגּוֹאֵל וְהַמּוֹשִׁיעַ הָאֲמִתִּי. (שְׂפַת אֱמֶת)

יְהוּדִי שֶׁעוֹבֵד כִּמְפַקֵּחַ כַּשְׁרוּת הִסְתַּפֵּק לְגַבֵּי הָאֶפְשָׁרוּת לְהַכְשִׁיר יַיִן מְסֻיָּם שֶׁמְּיֻצָּר בִּמְדִינָה בְּחֶבֶר הָעַמִּים. כַּיָּדוּעַ, בִּמְדִינוֹת קָרוֹת כְּמוֹ בְּרוּסְיָה הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ לִשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס.

לְעֻמַּת זֹאת, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַטֶּמְפֵּרָטוּרוֹת מַגִּיעוֹת בַּחֹרֶף לִשְׁתֵּי מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס. בְּתַהֲלִיךְ עֲשִׂיַּת הַיַּיִן הַמְּכָלִים מְקֹרָרִים עַל יְדֵי מְכָל כָּפוּל שֶׁבּוֹ זוֹרֵם חֹמֶר שֶׁלֹּא קוֹפֵא בַּקֹּר הַגָּדוֹל, וּבְיֶקֶב זֶה נוֹדַע לַמְפַקֵּחַ כִּי הַחֹמֶר הוּא מֵאַלְכּוֹהוֹל בַּחֲשַׁשׁ כַּשְׁרוּת.

הַחֶבְרָה טָעֲנָה לְעֻמָּתוֹ בְּכָל תֹּקֶף שֶׁהָאַלְכּוֹהוֹל שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ פָּגוּם, וְאוֹתוֹ מְפַקֵּחַ הִתְבַּקֵּשׁ לָטוּס לְרוּסְיָה וְלִבְדֹּק אֶת הַחֹמֶר הַנִּזְכָּר.

הַמְפַקֵּחַ הִגִּיעַ לְשָׁם בְּלִוּוּי יְהוּדִי מֵאָמֵרִיקָה שֶׁהוּא בַּעַל הַיֶּקֶב. בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה עָלוּ עַל רֶכֶב חָדִישׁ לִנְסִיעָה שֶׁאוֹרֶכֶת כְּשֶׁבַע שָׁעוֹת. הֵם נָסְעוּ כִּשְׁעָתַיִם. הַכֹּל מִסָּבִיב הָיָה מֻשְׁלָג וְקָפוּא. לְפֶתַע פִּתְאוֹם הִפְסִיק הַמָּנוֹעַ לִפְעֹל, וְהָרֶכֶב נָדַם. הֵם יָצְאוּ מֵהָרֶכֶב וְהִתְפַּלְּאוּ מְאֹד, כֵּיוָן שֶׁהָרֶכֶב הָיָה חָדָשׁ לַחֲלוּטִין. הִתְבָּרֵר, שֶׁהַקֹּר הָעַז שֶׁשָּׂרַר בַּחוּץ הִקְפִּיא אֶת הַדֶּלֶק, וְהָרֶכֶב, שֶׁלֹּא הָיָה מְיֹעָד לִפְעֹל בְּקֹר כָּזֶה, נָדַם.

אוֹבְדֵי עֵצוֹת הֶחְלִיטוּ לְבַסּוֹף לִלְבֹּשׁ מַלְבּוּשִׁים חַמִּים וְלָלֶכֶת בָּרֶגֶל לְחַפֵּשׂ עֶזְרָה. לְפֶתַע הִבְחִינוּ בַּחֲנוּת קְטַנָּה שֶׁבָּהּ יָשְׁבָה אִשָּׁה זְקֵנָה רוּסִיָּה שֶׁמָּכְרָה שְׁתִיָּה וּמִינֵי פְּרִיטִים קְטַנִּים לְפַרְנָסָתָהּ.

פָּנוּ אֵלֶיהָ בַּשָּׂפָה הָרוּסִית וְשָׁאֲלוּ אוֹתָהּ כֵּיצַד יוּכְלוּ לִנְסֹעַ לְיַעֲדָם, וְהַמּוֹכֶרֶת הֵשִׁיבָה שֶׁהִיא תְּאַרְגֵּן לָהֶם רֶכֶב שֶׁיַּסִּיעַ אוֹתָם לִמְחוֹז חֶפְצָם.

תּוֹךְ כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת הִגִּיעָה מַשָּׂאִית עַתִּיקָה שֶׁמְּסֻגֶּלֶת לִנְסֹעַ בְּכָל מֶזֶג אֲוִיר. בְּתוֹכָהּ יָשַׁב אָדָם שֶׁנִּרְאָה כְּגוֹי בִּמְלֹא מוּבַן הַמִּלָּה – בַּעַל עֵינַיִם אֲדֻמּוֹת מֵרֹב שְׁתִיַּת ווֹדְקָה.

הַמּוֹשָׁב הָאֶמְצָעִי בַּמַּשָּׂאִית לֹא הָיָה אֶלָּא תַּנּוּר שֶׁהָיָה מָלֵא בְּגֶחָלִים, וְתַפְקִידוֹ הָיָה לְחַמֵּם אֶת תָּא הַנֶּהָג שֶׁבַּמַּשָּׂאִית.

מִכֵּיוָן שֶׁבַּמַּשָּׂאִית הָיָה מָקוֹם לְנוֹסֵעַ אֶחָד נוֹסָף בִּלְבַד, הֶחְלִיט בַּעַל הַיֶּקֶב שֶׁהַמְפַקֵּחַ יִסַּע לַיֶּקֶב לְבַדּוֹ עִם הַנֶּהָג, מִכֵּיוָן שֶׁהוּא נָחוּץ שָׁם בִּדְחִיפוּת.

עִם תְּחִלַּת הַנְּסִיעָה הִפְעִיל הַמְפַקֵּחַ נַגַּן מוּסִיקָה שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּתוֹ, וּרְאֵה זֶה פֶלֶא, אַךְ שָׁמַע הַנֶּהָג הָרוּסִי אֶת מִלּוֹת הַשִּׁיר אָמַר לַמְפַקֵּחַ: "אֲנִי מַכִּיר אֶת הַשָּׂפָה הַזּוֹ. נָכוֹן שֶׁזּוֹ עִבְרִית...?"

הַמְפַקֵּחַ הִתְפַּלֵּא וְשָׁאַל בִּתְמִיהָה: "מֵהֵיכָן אַתָּה מַכִּיר אֶת הַשָּׂפָה?"

הֵשִׁיב הַנֶּהָג שֶׁאִמּוֹ הַזְּקֵנָה דּוֹבֶרֶת עִבְרִית.

שָׁאַל אוֹתוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ אִם יוּכַל לִפְגֹּשׁ אֶת אִמּוֹ. הַנֶּהָג נֵאוֹת לְבַקָּשָׁתוֹ וְהִסִּיעַ אוֹתוֹ לְבֵית אִמּוֹ, שֶׁהִתְגּוֹרְרָה בַּכְּפָר הַסָּמוּךְ.

כְּשֶׁנִּכְנַס הַמְפַקֵּחַ לְבֵיתָהּ, שָׁאַל מִיָּד בְּעִבְרִית: "מֵהֵיכָן הִגַּעְתְּ לְכָאן? וּמִנַּיִן הָעִבְרִית שֶׁבְּנֵךְ מְסַפֵּר שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת?"

שָׂמְחָה הָאֵם הַזְּקֵנָה לְמַרְאֵה הָאוֹרֵחַ, וְסִפְּרָה לוֹ שֶׁהִיא נִצּוֹלַת שׁוֹאָה, וְשֶׁהִצְלִיחָה לִבְרֹחַ יַחַד עִם בְּנָהּ שֶׁהָיָה תִּינוֹק מִמַּחֲנוֹת הַהַשְׁמָדָה בְּאוֹשְׁוִיץ לְרוּסְיָה. וְשֶׁבַּעְלָהּ וּבִתָּהּ לֹא שָׂרְדוּ אֶת הַתֹּפֶת וּמֵתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּמַחֲנֵה הַהַשְׁמָדָה.

שְׁאָלָהּ הַמַּשְׁגִּיחַ: "וּמַדּוּעַ לֹא הִתְחַתַּנְתְּ מֵאָז?"

עָנְתָה לוֹ הַזְּקֵנָה: "מַה פֵּרוּשׁ לָמָּה לֹא הִתְחַתַּנְתִּי? הֲרֵי כָּאן אֵין יְהוּדִים!"

הִתְפַּעֵל הַמַּשְׁגִּיחַ מִמְּסִירוּת נַפְשָׁהּ – אִשָּׁה הַמְגַדֶּלֶת אֶת בְּנָהּ הַיְּהוּדִי לְבַדָּהּ בְּאֶרֶץ נֵכָר וּמִתְמוֹדֶדֶת לְבַדָּהּ עַשְׂרוֹת שָׁנִים!

הִתְבָּרֵר שֶׁהַנֶּהָג, שֶׁהָיָה נִרְאֶה בַּמַּרְאֶה הַחִיצוֹנִי כְּגוֹי גָּמוּר, הוּא יְהוּדִי!

הֶחְלִיט הַמַּשְׁגִּיחַ לְנַסּוֹת לְהַדְלִיק בְּלִבּוֹ אֶת הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי, וְקִשֵּׁר אוֹתוֹ עִם רַב הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית שֶׁהָיְתָה לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם. וְאָכֵן, הַיְּהוּדִי הָלַךְ וְהִתְעַלָּה מִיּוֹם לְיוֹם, וְכַיּוֹם הוּא שׁוֹמֵר קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה וּמְדַקְדֵּק בַּהֲלָכָה. מַמָּשׁ מִגָּלוּת לִגְאֻלָּה.

אִמּוֹ נִפְטְרָה, וְזָכְתָה לְהַגִּיעַ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁבְּנָהּ הַיָּחִיד אוֹמֵר עַל קִבְרָהּ 'יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּה'. (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)

	בראשית תשע"ד
	אִם יֵשׁ מִדּוֹת טוֹבוֹת – יֵשׁ הַכֹּל!
	"וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם" (ו-ז) כָּאן הִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַבְטָחָה, כִּי לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִגָּאֲלוּ מִמִּצְרַיִם, אֶלָּא גַּם יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּאַל אוֹתָם. הַגְּאֻלָּה תַּגְבִּיר וְתַעֲמִיק בָּהֶם אֶת הַהַכָּרָה וְהָאֱמוּנָה בָּאֱלֹקִים. שֶׁכֵּן זוֹהִי הַתַּכְלִית שֶׁל הַגְּאֻלּוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת – לְהַכִּיר וְלָדַעַת עַל יָדָן אֶת הַגּוֹאֵל וְהַמּוֹשִׁיעַ הָאֲמִתִּי. (שְׂפַת אֱמֶת) יְהוּדִי שֶׁעוֹבֵד כִּמְפַקֵּחַ כַּשְׁרוּת הִסְתַּפֵּק לְגַבֵּי הָאֶפְשָׁרוּת לְהַכְשִׁיר יַיִן מְסֻיָּם שֶׁמְּיֻצָּר בִּמְדִינָה בְּחֶבֶר הָעַמִּים. כַּיָּדוּעַ, בִּמְדִינוֹת קָרוֹת כְּמוֹ בְּרוּסְיָה הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ לִשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס. לְעֻמַּת זֹאת, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַטֶּמְפֵּרָטוּרוֹת מַגִּיעוֹת בַּחֹרֶף לִשְׁתֵּי מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס. בְּתַהֲלִיךְ עֲשִׂיַּת הַיַּיִן הַמְּכָלִים מְקֹרָרִים עַל יְדֵי מְכָל כָּפוּל שֶׁבּוֹ זוֹרֵם חֹמֶר שֶׁלֹּא קוֹפֵא בַּקֹּר הַגָּדוֹל, וּבְיֶקֶב זֶה נוֹדַע לַמְפַקֵּחַ כִּי הַחֹמֶר הוּא מֵאַלְכּוֹהוֹל בַּחֲשַׁשׁ כַּשְׁרוּת. הַחֶבְרָה טָעֲנָה לְעֻמָּתוֹ בְּכָל תֹּקֶף שֶׁהָאַלְכּוֹהוֹל שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ פָּגוּם, וְאוֹתוֹ מְפַקֵּחַ הִתְבַּקֵּשׁ לָטוּס לְרוּסְיָה וְלִבְדֹּק אֶת הַחֹמֶר הַנִּזְכָּר. הַמְפַקֵּחַ הִגִּיעַ לְשָׁם בְּלִוּוּי יְהוּדִי מֵאָמֵרִיקָה שֶׁהוּא בַּעַל הַיֶּקֶב. בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה עָלוּ עַל רֶכֶב חָדִישׁ לִנְסִיעָה שֶׁאוֹרֶכֶת כְּשֶׁבַע שָׁעוֹת. הֵם נָסְעוּ כִּשְׁעָתַיִם. הַכֹּל מִסָּבִיב הָיָה מֻשְׁלָג וְקָפוּא. לְפֶתַע פִּתְאוֹם הִפְסִיק הַמָּנוֹעַ לִפְעֹל, וְהָרֶכֶב נָדַם. הֵם יָצְאוּ מֵהָרֶכֶב וְהִתְפַּלְּאוּ מְאֹד, כֵּיוָן שֶׁהָרֶכֶב הָיָה חָדָשׁ לַחֲלוּטִין. הִתְבָּרֵר, שֶׁהַקֹּר הָעַז שֶׁשָּׂרַר בַּחוּץ הִקְפִּיא אֶת הַדֶּלֶק, וְהָרֶכֶב, שֶׁלֹּא הָיָה מְיֹעָד לִפְעֹל בְּקֹר כָּזֶה, נָדַם. אוֹבְדֵי עֵצוֹת הֶחְלִיטוּ לְבַסּוֹף לִלְבֹּשׁ מַלְבּוּשִׁים חַמִּים וְלָלֶכֶת בָּרֶגֶל לְחַפֵּשׂ עֶזְרָה. לְפֶתַע הִבְחִינוּ בַּחֲנוּת קְטַנָּה שֶׁבָּהּ יָשְׁבָה אִשָּׁה זְקֵנָה רוּסִיָּה שֶׁמָּכְרָה שְׁתִיָּה וּמִינֵי פְּרִיטִים קְטַנִּים לְפַרְנָסָתָהּ. פָּנוּ אֵלֶיהָ בַּשָּׂפָה הָרוּסִית וְשָׁאֲלוּ אוֹתָהּ כֵּיצַד יוּכְלוּ לִנְסֹעַ לְיַעֲדָם, וְהַמּוֹכֶרֶת הֵשִׁיבָה שֶׁהִיא תְּאַרְגֵּן לָהֶם רֶכֶב שֶׁיַּסִּיעַ אוֹתָם לִמְחוֹז חֶפְצָם. תּוֹךְ כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת הִגִּיעָה מַשָּׂאִית עַתִּיקָה שֶׁמְּסֻגֶּלֶת לִנְסֹעַ בְּכָל מֶזֶג אֲוִיר. בְּתוֹכָהּ יָשַׁב אָדָם שֶׁנִּרְאָה כְּגוֹי בִּמְלֹא מוּבַן הַמִּלָּה – בַּעַל עֵינַיִם אֲדֻמּוֹת מֵרֹב שְׁתִיַּת ווֹדְקָה. הַמּוֹשָׁב הָאֶמְצָעִי בַּמַּשָּׂאִית לֹא הָיָה אֶלָּא תַּנּוּר שֶׁהָיָה מָלֵא בְּגֶחָלִים, וְתַפְקִידוֹ הָיָה לְחַמֵּם אֶת תָּא הַנֶּהָג שֶׁבַּמַּשָּׂאִית. מִכֵּיוָן שֶׁבַּמַּשָּׂאִית הָיָה מָקוֹם לְנוֹסֵעַ אֶחָד נוֹסָף בִּלְבַד, הֶחְלִיט בַּעַל הַיֶּקֶב שֶׁהַמְפַקֵּחַ יִסַּע לַיֶּקֶב לְבַדּוֹ עִם הַנֶּהָג, מִכֵּיוָן שֶׁהוּא נָחוּץ שָׁם בִּדְחִיפוּת. עִם תְּחִלַּת הַנְּסִיעָה הִפְעִיל הַמְפַקֵּחַ נַגַּן מוּסִיקָה שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּתוֹ, וּרְאֵה זֶה פֶלֶא, אַךְ שָׁמַע הַנֶּהָג הָרוּסִי אֶת מִלּוֹת הַשִּׁיר אָמַר לַמְפַקֵּחַ: "אֲנִי מַכִּיר אֶת הַשָּׂפָה הַזּוֹ. נָכוֹן שֶׁזּוֹ עִבְרִית...?" הַמְפַקֵּחַ הִתְפַּלֵּא וְשָׁאַל בִּתְמִיהָה: "מֵהֵיכָן אַתָּה מַכִּיר אֶת הַשָּׂפָה?" הֵשִׁיב הַנֶּהָג שֶׁאִמּוֹ הַזְּקֵנָה דּוֹבֶרֶת עִבְרִית. שָׁאַל אוֹתוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ אִם יוּכַל לִפְגֹּשׁ אֶת אִמּוֹ. הַנֶּהָג נֵאוֹת לְבַקָּשָׁתוֹ וְהִסִּיעַ אוֹתוֹ לְבֵית אִמּוֹ, שֶׁהִתְגּוֹרְרָה בַּכְּפָר הַסָּמוּךְ. כְּשֶׁנִּכְנַס הַמְפַקֵּחַ לְבֵיתָהּ, שָׁאַל מִיָּד בְּעִבְרִית: "מֵהֵיכָן הִגַּעְתְּ לְכָאן? וּמִנַּיִן הָעִבְרִית שֶׁבְּנֵךְ מְסַפֵּר שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת?" שָׂמְחָה הָאֵם הַזְּקֵנָה לְמַרְאֵה הָאוֹרֵחַ, וְסִפְּרָה לוֹ שֶׁהִיא נִצּוֹלַת שׁוֹאָה, וְשֶׁהִצְלִיחָה לִבְרֹחַ יַחַד עִם בְּנָהּ שֶׁהָיָה תִּינוֹק מִמַּחֲנוֹת הַהַשְׁמָדָה בְּאוֹשְׁוִיץ לְרוּסְיָה. וְשֶׁבַּעְלָהּ וּבִתָּהּ לֹא שָׂרְדוּ אֶת הַתֹּפֶת וּמֵתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּמַחֲנֵה הַהַשְׁמָדָה. שְׁאָלָהּ הַמַּשְׁגִּיחַ: "וּמַדּוּעַ לֹא הִתְחַתַּנְתְּ מֵאָז?" עָנְתָה לוֹ הַזְּקֵנָה: "מַה פֵּרוּשׁ לָמָּה לֹא הִתְחַתַּנְתִּי? הֲרֵי כָּאן אֵין יְהוּדִים!" הִתְפַּעֵל הַמַּשְׁגִּיחַ מִמְּסִירוּת נַפְשָׁהּ – אִשָּׁה הַמְגַדֶּלֶת אֶת בְּנָהּ הַיְּהוּדִי לְבַדָּהּ בְּאֶרֶץ נֵכָר וּמִתְמוֹדֶדֶת לְבַדָּהּ עַשְׂרוֹת שָׁנִים! הִתְבָּרֵר שֶׁהַנֶּהָג, שֶׁהָיָה נִרְאֶה בַּמַּרְאֶה הַחִיצוֹנִי כְּגוֹי גָּמוּר, הוּא יְהוּדִי! הֶחְלִיט הַמַּשְׁגִּיחַ לְנַסּוֹת לְהַדְלִיק בְּלִבּוֹ אֶת הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי, וְקִשֵּׁר אוֹתוֹ עִם רַב הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית שֶׁהָיְתָה לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם. וְאָכֵן, הַיְּהוּדִי הָלַךְ וְהִתְעַלָּה מִיּוֹם לְיוֹם, וְכַיּוֹם הוּא שׁוֹמֵר קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה וּמְדַקְדֵּק בַּהֲלָכָה. מַמָּשׁ מִגָּלוּת לִגְאֻלָּה. אִמּוֹ נִפְטְרָה, וְזָכְתָה לְהַגִּיעַ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁבְּנָהּ הַיָּחִיד אוֹמֵר עַל קִבְרָהּ 'יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּה'. (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)