Otzarot-Article

"כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס" (ו-יג) בְּנֵי דּוֹר הַמַּבּוּל עָבְרוּ עַל הַכֹּל, וְלֹא נֶחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּינָם עַד שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגֶזֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ (סַנְהֶדְרִין קח.).

"סְאָה מְלֵאָה עֲווֹנוֹת, מִי מְקַטְרֵג בְּרֹאשׁ כֻּלָּם, זֶה הַגֶּזֶל. וְהִסְבִּיר הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה:

לְסוֹחֵר גָּדוֹל שֶׁנִּהֵל בֵּית מִסְחָר עֲנָק. לָקַח סְחוֹרוֹת רַבּוֹת בַּהֲקָפָה וּמְכָרָן בַּחֲנוּתוֹ, שִׁלֵּם לְסַפָּקִים וְנָטַל סְחוֹרָה נוֹסֶפֶת, וְחוֹזֵר חָלִילָה. לְיָמִים פָּרְצָה שְׂרֵפָה בַּחֲנוּתוֹ וְכִלְּתָה כָּל הַסְּחוֹרָה. נוֹתַר חֲסַר כֹּל, עִם חוֹבוֹת עָתֵק לַסַּפָּקִים.

נוֹעֲדוּ בַּעֲלֵי הַחוֹב לְטַכֵּס עֵצָה, כֵּיצַד יְכוֹלִים הֵם לִגְבּוֹת חוֹבָם?

אָמַר אֶחָד: כַּיָּדוּעַ, חוֹבֵב הוּא אָמָּנוּת וּכְלֵי כֶּסֶף וְזָהָב. שָׁמַעְתִּי שֶׁבַּאֲרוֹנוֹת הַמַּשְׂכִּית בִּטְרַקְלִינוֹ פָּמוֹטוֹת עֲנָק וּגְבִיעִים מַרְהִיבִים, וְאֶת הַקִּירוֹת מְקַשְּׁטוֹת תְּמוּנוֹת מִגְּדוֹלֵי הַצַּיָּרִים שֶׁבְּכָל הַזְּמַנִּים. תְּמוּנוֹת שֶׁשָּׁוְיָן מִלְּיוֹנִים. אִם אֵינוֹ מֵבִין שֶׁחַיָּב הוּא לִמְכֹּר אֶת אֳסָפָיו לְמִמּוּן חוֹבוֹתָיו, נַבְהִיר לוֹ זֹאת.

אָכֵן כֵּן, הִסְכִּימוּ אִתּוֹ. נִשְׁלַח שָׁלִיחַ וְנִדְרֹשׁ זֹאת.

צָחַק הַמַּצִּיעַ: בָּרֶגַע שֶׁתִּשְׁלְחוּ שָׁלִיחַ, הוּא יַחְבִּיא אֶת הָאוֹצָרוֹת. חֻלְשָׁה לוֹ אֲלֵיהֶם וְלֹא יִפָּטֵר מֵהֶם מֵרְצוֹנוֹ.

אָז מַה נַּעֲשֶׂה? שָׁאֲלוּ בִּמְבוּכָה.

הַלָּהּ הָיָה נִמְרָץ וְהֶחְלֵטִי: נַעֲלֶה לְבֵיתוֹ וְנִטְּלֵם כְּמַשְׁכּוֹן.

אִם תֵּלֵךְ עִמָּנוּ, נֵלֵךְ אִתְּךָ, אָמְרוּ.

בּוֹאוּ! הִזְמִינָם.

לְשֵׁמַע הַנְּקִישׁוֹת הָעַזּוֹת פָּתַח הַסּוֹחֵר שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו אֶת הַדֶּלֶת וְהֻפְתַּע לִרְאוֹת אֶת בַּעֲלֵי חוֹבוֹתָיו. הֵבִין שֶׁבָּאוּ לָדוּן בִּתְנָאֵי הַהֶחְזֵר, אוּלַי יוּכְלוּ לִדְחוֹת, לִפְרֹס לְתַשְׁלוּמִים, אוּלַי לִשְׁמֹט חֵלֶק מֵהַחוֹבוֹת... הִזְמִינָם לָשֶׁבֶת סְבִיב הַשֻׁלְחָן הָעֲנָק בִּטְרַקְלִינוֹ הַמְפֹאָר.

תִּשְׁתּוּ מַשֶּׁהוּ? שָׁאַל.

לֹא תּוֹדָה, עָנוּ.

הִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה מְבִיכָה. זֶה בֶּאֱמֶת מַעֲמָד לֹא נָעִים. שָׁתְקוּ רֶגַע וּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה.

לְפֶתַע הֵסִיט הַסַּפָּק הַמַּצִּיעַ אֶת כִּסְאוֹ לְאָחוֹר. כְּבָר הִסְפִּיק לִסְקֹר אֶת כָּל הַתְּמוּנוֹת וּלְהַחְלִיט מִי מֵהֶן הַיְּקָרָה בְּיוֹתֵר. נִגַּשׁ אֶל הַקִּיר וְ-הוֹפּ, הוֹרִיד אֶת הַתְּמוּנָה הַמַּרְהִיבָה, הָעֲנָקִית, הַמְּמֻסְגֶּרֶת בְּצִפּוּי זָהָב. וְזֶה הִסְפִּיק. כְּאִלּוּ נִתַּן הָאוֹת, נִתְּרוּ כֻּלָּם מִמְּקוֹמָם: אֵלּוּ הוֹרִידוּ תְּמוּנוֹת, וְאֵלּוּ פָּתְחוּ אֶת אֲרוֹנוֹת הַזְּכוּכִית וְרוֹקְנוּ אֶת מַדְּפֵיהֶם, וּבַעַל הַבַּיִת צוֹפֶה בָּהֶם בְּפֶה פָּעוּר וּבְעֵינַיִם קָמוֹת.

כָּךְ - אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים - כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה נִבְרָא מְקַטְרֵג (אָבוֹת ד-יא), וְכָל מְקַטְרֵג נִבְרָא בְּצִבְיוֹן הָעֲבֵרָה. נוֹעֲדִים הַמְּקַטְרְגִים יַחְדָּיו לִתְבֹּעַ דִּין עֹנֶשׁ וְנָקָם. הָאֲוִירָה מְתוּחָה, וְשֶׁקֶט מִשְׂתָּרֵר. וּמִי קוֹפֵץ בָּרֹאשׁ? בָּרֹאשׁ מְקַטְרֵג הַגֶּזֶל. וּמַדּוּעַ, כִּי זוֹ עֲבֵרָה שְׁתַלְּטָנִית, חֲצוּפָה, מִתְגָּרָה, מַתְרִיסָה, וְכָמוֹהָ הַמְּקַטְרֵג שֶׁנִּבְרָא. וְאַחֲרָיו פּוֹצְחִים כֻּלָּם בְּקִטְרוּגָם וְאֵינָם מַשְׁאִירִים שָׂרִיד, חָלִילָה, וּגְזַר הַדִּין שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל יוֹכִיחַ.

תֹּאמַר: כָּל זֶה נָכוֹן, אַךְ מַה לָנוּ וּלְגֶזֶל?

וּבְכֵן, הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל אָמַר, שֶׁהַמֵּקִים רַעַשׁ וּמֵעִיר אֶת חֲבֵרוֹ, לְמָשָׁל, עוֹבֵר בְּאִסּוּר "גֵּזֶל שֵׁינָה" (ח"ח חַיָּיו וּפָעֳלוֹ ג-קה). וּפַעַם אַחַת עוֹרֵר הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי יְחֶזְקֵאל לְוִינְשְׁטֶיְין זַצַ"ל עַל כָּךְ שֶׁבָּחוּר הִגִּיעַ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וְסִפֵּר לַחֲבֵרָיו שֶׁהִתְאָרֵס. שָׂמְחוּ עִמּוֹ הַחֲבֵרִים וְשָׁרוּ לִכְבוֹדוֹ וְהֵעִירוּ בְּשִׁירָתָם כַּמָּה מִבְּנֵי הַיְּשִׁיבָה. אָמַר הַמַּשְׁגִּיחַ, זֶהוּ גֵּזֶל הָרַבִּים וְאֵין לוֹ הֲשָׁבָה, וְאֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצּוּם.

וּמַה אִם הַחֶבְרוּתָא בִּקֵּשׁ לִלְמֹד, וַאֲנַחְנוּ הֶעֱלִינוּ נוֹשֵׂא לְשִׂיחָה וְגָרַמְנוּ לוֹ לְבַטָּלָה. הֲלֹא גָּזַלְנוּ לוֹ נֵתַח חַיִּים. וְאֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים כָּרֶגַע עַל הַ"גַּחֲלֵי רְתָמִים" אֶלָּא עַל גְּזֵלַת הַזְּמַן בִּלְבַד.

אִם לְהַפְרִיעַ לִישׁוֹן זוֹ גְּזֵלָה, אָז לְהַפְרִיעַ לִלְמֹד זוֹ גְּזֵלַת אוֹצָר כָּפוּל וּמְכֻפָּל. נָשִׂים זֹאת עַל לֵב! (וְהִגַּדְתָּ)

	סוכות תשע"ד
	גַּלֵּה כְבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה
	"כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס" (ו-יג) בְּנֵי דּוֹר הַמַּבּוּל עָבְרוּ עַל הַכֹּל, וְלֹא נֶחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּינָם עַד שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגֶזֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ (סַנְהֶדְרִין קח.). "סְאָה מְלֵאָה עֲווֹנוֹת, מִי מְקַטְרֵג בְּרֹאשׁ כֻּלָּם, זֶה הַגֶּזֶל. וְהִסְבִּיר הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְסוֹחֵר גָּדוֹל שֶׁנִּהֵל בֵּית מִסְחָר עֲנָק. לָקַח סְחוֹרוֹת רַבּוֹת בַּהֲקָפָה וּמְכָרָן בַּחֲנוּתוֹ, שִׁלֵּם לְסַפָּקִים וְנָטַל סְחוֹרָה נוֹסֶפֶת, וְחוֹזֵר חָלִילָה. לְיָמִים פָּרְצָה שְׂרֵפָה בַּחֲנוּתוֹ וְכִלְּתָה כָּל הַסְּחוֹרָה. נוֹתַר חֲסַר כֹּל, עִם חוֹבוֹת עָתֵק לַסַּפָּקִים. נוֹעֲדוּ בַּעֲלֵי הַחוֹב לְטַכֵּס עֵצָה, כֵּיצַד יְכוֹלִים הֵם לִגְבּוֹת חוֹבָם? אָמַר אֶחָד: כַּיָּדוּעַ, חוֹבֵב הוּא אָמָּנוּת וּכְלֵי כֶּסֶף וְזָהָב. שָׁמַעְתִּי שֶׁבַּאֲרוֹנוֹת הַמַּשְׂכִּית בִּטְרַקְלִינוֹ פָּמוֹטוֹת עֲנָק וּגְבִיעִים מַרְהִיבִים, וְאֶת הַקִּירוֹת מְקַשְּׁטוֹת תְּמוּנוֹת מִגְּדוֹלֵי הַצַּיָּרִים שֶׁבְּכָל הַזְּמַנִּים. תְּמוּנוֹת שֶׁשָּׁוְיָן מִלְּיוֹנִים. אִם אֵינוֹ מֵבִין שֶׁחַיָּב הוּא לִמְכֹּר אֶת אֳסָפָיו לְמִמּוּן חוֹבוֹתָיו, נַבְהִיר לוֹ זֹאת. אָכֵן כֵּן, הִסְכִּימוּ אִתּוֹ. נִשְׁלַח שָׁלִיחַ וְנִדְרֹשׁ זֹאת. צָחַק הַמַּצִּיעַ: בָּרֶגַע שֶׁתִּשְׁלְחוּ שָׁלִיחַ, הוּא יַחְבִּיא אֶת הָאוֹצָרוֹת. חֻלְשָׁה לוֹ אֲלֵיהֶם וְלֹא יִפָּטֵר מֵהֶם מֵרְצוֹנוֹ. אָז מַה נַּעֲשֶׂה? שָׁאֲלוּ בִּמְבוּכָה. הַלָּהּ הָיָה נִמְרָץ וְהֶחְלֵטִי: נַעֲלֶה לְבֵיתוֹ וְנִטְּלֵם כְּמַשְׁכּוֹן. אִם תֵּלֵךְ עִמָּנוּ, נֵלֵךְ אִתְּךָ, אָמְרוּ. בּוֹאוּ! הִזְמִינָם. לְשֵׁמַע הַנְּקִישׁוֹת הָעַזּוֹת פָּתַח הַסּוֹחֵר שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו אֶת הַדֶּלֶת וְהֻפְתַּע לִרְאוֹת אֶת בַּעֲלֵי חוֹבוֹתָיו. הֵבִין שֶׁבָּאוּ לָדוּן בִּתְנָאֵי הַהֶחְזֵר, אוּלַי יוּכְלוּ לִדְחוֹת, לִפְרֹס לְתַשְׁלוּמִים, אוּלַי לִשְׁמֹט חֵלֶק מֵהַחוֹבוֹת... הִזְמִינָם לָשֶׁבֶת סְבִיב הַשֻׁלְחָן הָעֲנָק בִּטְרַקְלִינוֹ הַמְפֹאָר. תִּשְׁתּוּ מַשֶּׁהוּ? שָׁאַל. לֹא תּוֹדָה, עָנוּ. הִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה מְבִיכָה. זֶה בֶּאֱמֶת מַעֲמָד לֹא נָעִים. שָׁתְקוּ רֶגַע וּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה. לְפֶתַע הֵסִיט הַסַּפָּק הַמַּצִּיעַ אֶת כִּסְאוֹ לְאָחוֹר. כְּבָר הִסְפִּיק לִסְקֹר אֶת כָּל הַתְּמוּנוֹת וּלְהַחְלִיט מִי מֵהֶן הַיְּקָרָה בְּיוֹתֵר. נִגַּשׁ אֶל הַקִּיר וְ-הוֹפּ, הוֹרִיד אֶת הַתְּמוּנָה הַמַּרְהִיבָה, הָעֲנָקִית, הַמְּמֻסְגֶּרֶת בְּצִפּוּי זָהָב. וְזֶה הִסְפִּיק. כְּאִלּוּ נִתַּן הָאוֹת, נִתְּרוּ כֻּלָּם מִמְּקוֹמָם: אֵלּוּ הוֹרִידוּ תְּמוּנוֹת, וְאֵלּוּ פָּתְחוּ אֶת אֲרוֹנוֹת הַזְּכוּכִית וְרוֹקְנוּ אֶת מַדְּפֵיהֶם, וּבַעַל הַבַּיִת צוֹפֶה בָּהֶם בְּפֶה פָּעוּר וּבְעֵינַיִם קָמוֹת. כָּךְ - אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים - כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה נִבְרָא מְקַטְרֵג (אָבוֹת ד-יא), וְכָל מְקַטְרֵג נִבְרָא בְּצִבְיוֹן הָעֲבֵרָה. נוֹעֲדִים הַמְּקַטְרְגִים יַחְדָּיו לִתְבֹּעַ דִּין עֹנֶשׁ וְנָקָם. הָאֲוִירָה מְתוּחָה, וְשֶׁקֶט מִשְׂתָּרֵר. וּמִי קוֹפֵץ בָּרֹאשׁ? בָּרֹאשׁ מְקַטְרֵג הַגֶּזֶל. וּמַדּוּעַ, כִּי זוֹ עֲבֵרָה שְׁתַלְּטָנִית, חֲצוּפָה, מִתְגָּרָה, מַתְרִיסָה, וְכָמוֹהָ הַמְּקַטְרֵג שֶׁנִּבְרָא. וְאַחֲרָיו פּוֹצְחִים כֻּלָּם בְּקִטְרוּגָם וְאֵינָם מַשְׁאִירִים שָׂרִיד, חָלִילָה, וּגְזַר הַדִּין שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל יוֹכִיחַ. תֹּאמַר: כָּל זֶה נָכוֹן, אַךְ מַה לָנוּ וּלְגֶזֶל? וּבְכֵן, הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל אָמַר, שֶׁהַמֵּקִים רַעַשׁ וּמֵעִיר אֶת חֲבֵרוֹ, לְמָשָׁל, עוֹבֵר בְּאִסּוּר "גֵּזֶל שֵׁינָה" (ח"ח חַיָּיו וּפָעֳלוֹ ג-קה). וּפַעַם אַחַת עוֹרֵר הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי יְחֶזְקֵאל לְוִינְשְׁטֶיְין זַצַ"ל עַל כָּךְ שֶׁבָּחוּר הִגִּיעַ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וְסִפֵּר לַחֲבֵרָיו שֶׁהִתְאָרֵס. שָׂמְחוּ עִמּוֹ הַחֲבֵרִים וְשָׁרוּ לִכְבוֹדוֹ וְהֵעִירוּ בְּשִׁירָתָם כַּמָּה מִבְּנֵי הַיְּשִׁיבָה. אָמַר הַמַּשְׁגִּיחַ, זֶהוּ גֵּזֶל הָרַבִּים וְאֵין לוֹ הֲשָׁבָה, וְאֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצּוּם. וּמַה אִם הַחֶבְרוּתָא בִּקֵּשׁ לִלְמֹד, וַאֲנַחְנוּ הֶעֱלִינוּ נוֹשֵׂא לְשִׂיחָה וְגָרַמְנוּ לוֹ לְבַטָּלָה. הֲלֹא גָּזַלְנוּ לוֹ נֵתַח חַיִּים. וְאֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים כָּרֶגַע עַל הַ"גַּחֲלֵי רְתָמִים" אֶלָּא עַל גְּזֵלַת הַזְּמַן בִּלְבַד. אִם לְהַפְרִיעַ לִישׁוֹן זוֹ גְּזֵלָה, אָז לְהַפְרִיעַ לִלְמֹד זוֹ גְּזֵלַת אוֹצָר כָּפוּל וּמְכֻפָּל. נָשִׂים זֹאת עַל לֵב! (וְהִגַּדְתָּ)