Otzarot-Article

"אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ" (א-כח) כְּשֶׁחָזְרוּ הַמְרַגְּלִים וְסִפְּרוּ עַל הֶעָרִים הַגְּבוֹהוֹת וְהַבְּצוּרוֹת וּבְנֵי הֶעָנָק, וְהֶרְאוּ אֶת הַפֵּרוֹת הַמְשֻׁנִּים בְּגָדְלָם לָתֵת מֻשָּׂג עַל מַה שֶׁקּוֹרֶה בָּאָרֶץ, נָתְנָה הָעֵדָה קוֹלָהּ בִּבְכִי. עָמַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְאָמַר: "לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם" הֵן כְּבָר הִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְשַׁלֵּחַ אֶת הַצִּרְעָה לִפְנֵיהֶם, לְסַמֵּא אֶת עֵינֵי הַכְּנַעֲנִים. וְכִי בְּנֵי עֲנָק מְחֻסָּנִים מִפְּנֵי עֲקִיצַת צִרְעָה, וּמַה יְּכוֹלִים לְעוֹלֵל עֲנָקִים סוּמִים, חַסְרֵי יֶשַׁע?! וְכִי מִי שֶׁהִכָּה אֶת הַמִּצְרִים בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת וְהִטְבִּיעָם בְּיַם סוּף, לֹא יִגְבַּר עַל הַכְּנַעֲנִים?! עַל מָה אֵפוֹא הַפַּחַד?!

אַךְ עֻבְדָּה הִיא כִּי אַף שֶׁדִּבֵּר עִם בְּנֵי דּוֹר דֵּעָה, לֹא פָּעַל מְאוּמָה. בְּכָל זֹאת, בָּכוּ בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם וְנִגְזַר שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, וְנִקְבְּעָה לָהֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת!

אֵיךְ מוּבָן? שָׁאַל הָרַב גַּלִינְסְקִי. בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה –

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְסִיבִּיר בִּשְּׂרוּ לָנוּ שֶׁנִקְצְבוּ לָנוּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שְׁנוֹת מַאֲסָר. בְּלִי מִשְׁפָּט, אַף לֹא לְמַרְאִית עַיִן, כָּךְ בִּשְׁרִירוּת לֵב.

"רוֹאִים אַתֶּם אֶת הַשַּׁעַר מֵאַחֲרֵיכֶם", אָמַר מְפַקֵּד הַמַּחֲנֶה, "אִישׁ לֹא יֵצֵא מִמֶּנּוּ חַי!"

לְמַעֲשֶׂה, הָיִינוּ שָׁם כִּשְׁנָתַיִם, עֲשִׂירִית מֵהַזְּמַן, אַךְ גַּם בָּזֶה הָיָה דַּי וְהוֹתֵר.

כְּשֶׁשֻּׁחְרַרְנוּ, תָּפַס חֲבֵרִי בְּיָדִי וְלָחַשׁ לִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "אֵין לִי סָפֵק שֶׁזֶּה בִּזְכוּת כִּבּוּד הַסְּפָרִים!"

תָּמַהְתִּי לְעַצְמִי, חֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם מִי יֵדַע, אַךְ אֲסַפֵּר לָכֶם לְמָה הִתְכַּוֵּן.

בְּסִבִּיר שָׂרַר מַחְסוֹר חָמוּר בִּנְיָר. נְיָרוֹת הָיוּ מִצְרָךְ יְקַר הַמְּצִיאוּת. חֲבֵרִי זֶה, הִתְמַזֵּל מַזָּלוֹ. בִּמְקוֹם לָצֵאת לַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ מִדֵּי בֹּקֶר, לִצְעֹד שִׁשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים בַּשֶּׁלֶג וְלִכְרוֹת בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת עֲצֵי עֲנָק בַּקֹּר הַמַּקְפִּיא - הִתְמַנָּה לְסַפָּר. הָיָה מְגַלֵּחַ בְּכָל בֹּקֶר אֶת זִיפֵי זְקָנָם שֶׁל הַמְּמֻנִּים וּמְשַׁפֵּר אֶת תִּסְרֹקְתָם, אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה. אַךְ לְשֵׁם כָּךְ הָיָה עָלָיו לְנַקּוֹת בְּכָל פַּעַם וּלְקַנֵּחַ אֶת הַתַּעַר וְאֶת הַמִּסְפָּרַיִם. אֵין בְּעָיָה, הֻבְטַח כִּי יְסַפְּקוּ לוֹ נְיָרוֹת לְקִנּוּחַ כְּכָל שֶׁיִּדְרֹשׁ. וְאָכֵן, הֵבִיאוּ לוֹ צְרוֹר דַּפִּים.

חָשְׁכוּ עֵינָיו, הָיוּ אֵלּוּ דַּפִּים שֶׁל סִפְרֵי קֹדֶשׁ.

בָּעֶרֶב, כְּשֶׁחָזַרְנוּ מֵעֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ, קוֹנֵן בְּאָזְנַי בְּקוֹל חָנוּק: "מָה אֶעֱשֶׂה, אֵיךְ אוּכַל, אֵינִי מְסֻגָּל!" אוֹי לוֹ אִם יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּבִזָּיוֹן לְקִנּוּחַ הַתַּעַר, וְאוֹי לוֹ אִם לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ, כִּי יֵעָנֵשׁ, וְיֻדַּח. מַה יַּעֲשֶׂה?!

אָמַרְתִּי לוֹ: "הֵרָגַע, נִמְצָא מוֹצָא!"

"מָה? אֵיךְ? אֵין מוֹצָא!" חַיָּב הָיִיתִי לְהַרְגִּיעוֹ וּלְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ.

אָמַרְתִּי: "הַסְכֵּת וּשְׁמַע פָּרָשָׁה מִן הַנָּבִיא (מְלָכִים ב-ו): מֶלֶךְ אֲרָם טָמַן מַאֲרָבִים לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה תָמִיד יָדַע מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְהִזָּהֵר מֵהֶם. אָמַר מֶלֶךְ אֲרָם לַאֲנָשָׁיו: יֵשׁ בֵּינֵינוּ מְרַגֵּל הַמַּסְגִּיר סוֹדוֹתֵינוּ. אָמְרוּ לוֹ: אֵין לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל צֹרֶךְ בִּמְרַגְּלִים. אֱלִישָׁע הַנָּבִיא עִמּוֹ וְיוֹדֵעַ בִּנְבוּאָתוֹ כָּל סְתָרֶיךָ. שָׁלַח לְבָרֵר, וְנִמְסַר לוֹ שֶׁהַנָּבִיא שׁוֹהֶה בְּדֹתָן. שָׁלַח אֶת חֵילוֹ לִשְׁבּוֹת אֶת אֱלִישָׁע.

בַּבֹּקֶר יָצָא מְשָׁרֵת אֱלִישָׁע וְרָאָה שֶׁהֵם מֻקָּפִים בְּחַיָּלֵי הָאוֹיֵב. קָרָא: "אֲהָהּ, אֲדֹנִי, אֵיכָה נַעֲשֶׂה!" עָנָהוּ אֱלִישָׁע: "אַל תִּירָא, כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם". בִּקֵּשׁ הַנָּבִיא מֵה' כִּי יִפְקַח אֶת עֵינֵי הַנַּעַר, וְרָאָה גְּדוּדֵי מַלְאָכִים סְבִיבוֹת אֱלִישָׁע. בִּקֵּשׁ אֱלִישָׁע: "הַךְ נָא אֶת הַגּוֹי הַזֶּה בַּסַּנְוֵרִים". הֻכּוּ הַחַיָּלִים בְּעִוָּרוֹן, וֶאֱלִישָׁע הִנְהִיגָם וּמְסָרָם בְּיַד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מֵאַחַר שֶׁנִּצַּל עַל יְדֵי הַכָּאָתָם בַּסַּנְוֵרִים, מַדּוּעַ הָיָה עָלָיו לְהַזְעִיק גְּדוּדֵי מַלְאָכִים וְלִפְקֹחַ אֶת עֵינֵי הַנַּעַר לִרְאוֹתָם? הֲלֹא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא נָטְלוּ הַמַּלְאָכִים חֵלֶק בְּהַצָּלָתוֹ.

- הָא, מַה דַּעְתְּךָ?! שָׁאַלְתִּי אֶת חֲבֵרִי הַסַּפָּר.

תָּמַהּ. אָכֵן שְׁאֵלָה!

אָמַרְתִּי: "הַנַּעַר הָיָה מְבֹהָל, וְהַבֶּהָלָה הִיא מַחֲלָה מִדַּבֶּקֶת. וְאִלּוּ הָיָה מַדְבִּיק בְּבֶהָלָתוֹ אֶת אֱלִישָׁע הָיָה אֱלִישָׁע נִתְקָף רִפְיוֹן וְיֵאוּשׁ, וְאֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה (שַׁבָּת ל:). לָכֵן, בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה הָיָה צֹרֶךְ לְהַרְגִּיעַ אֶת הַנַּעַר. וְנִרְגַּע רַק כְּשֶׁרָאָה שֶׁרַבּוֹ מֻקָּף מַלְאָכִים שֶׁיִּשְׁמְרוּהוּ. וּכְשֶׁנִרְגַּע, כִּוֵּן אֱלִישָׁע דַּעְתּוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַכּוֹת אֶת חֵיל אֲרָם בַּסַּנְוֵרִים.

אַף חֲבֵרִי הֵבִין וְנִרְגַּע. עַכְשָׁו, נְחַפֵּשׂ מוֹצָא. וּמָצָאתִי.

לֹא אָכַלְנוּ מִתַּבְשִׁיל הַטְּרֵפָה וּמְנַת הַלֶּחֶם הַזְּעוּמָה לֹא הִסְפִּיקָה לָנוּ. בְּוַדַּאי לֹא הִסְפִּיקָה כַּאֲשֶׁר נִדְרְשׁוּ מֵאִתָּנוּ כֹּחוֹת רַבִּים לַעֲמֹד בְּמִכְסַת כְּרִיתַת הָעֵצִים הַמְפָרֶכֶת. קָשַׁרְתִּי קְשָׁרִים עִם הַמְּמֻנֶּה עַל אַסְפָּקַת הַלֶּחֶם, שִׁחַדְתִּיו בְּזוּטוֹת, וְהָיָה נוֹתֵן לִי עֶשֶׂר מְנוֹת לֶחֶם יְתֵרוֹת שֶׁחֻלְּקוּ בֵּין כֻּלָּם. עַכְשָׁו פָּנִיתִי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: "כְּשֶׁפּוֹרְסִים אֶת הַכִּכָּרוֹת לְמָנוֹת, נוֹפְלִים פֵּרוּרִים, חֲבָל עֲלֵיהֶם. תְּצָרֵף גַּם אוֹתָם לִמְנוֹת הַלֶּחֶם וּנְתַגְמֵל אוֹתְךָ עַל כָּךְ", הִבְטַחְתִּי לוֹ. בְּסִבִּיר שִׁחַדְנוּ בְּזוּטוֹת.

תָּמַהּ: "וְאֵיךְ אֲקַבֵּץ אֶת הַפֵּרוּרִים?"

עָנִיתִי: "תִּפְרֹס אֶת הַלֶּחֶם עַל נְיָרוֹת, וְהַפֵּרוּרִים יִפְּלוּ עֲלֵיהֶם, וְתַעֲטֹף אֶת הַמָּנוֹת בַּנְּיָרוֹת!"

צָחַק: "אֵיפֹה אַשִּׂיג נְיָרוֹת פֹּה, בַּמַּחֲנֶה!"

אָמַרְתִּי: "אֶתֵּן לְךָ עֵצָה. תִּפְנֶה לַמְמֻנֶּה עַל נִקְיוֹן חַדְרֵי הַהַנְהָלָה. הֵם מְקַבְּלִים בְּאֹפֶן סָדִיר אֶת הָעִתּוֹנִים, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁקְּרָאוּם אֵין בָּהֶם חֵפֶץ. תֹּאמַר לוֹ שֶׁלֹּא יַשְׁלִיכֵם, אֶלָּא יָבִיא לְךָ אֶת הָעִתּוֹנִים הַיְשָׁנִים!"

נָשְׂאָה הַהַצָּעָה חֵן בְּעֵינָיו.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם זָכִינוּ בִּמְנַת פֵּרוּרִים נִכְבָּדָה. וְאֵין לְזַלְזֵל בָּהּ. כִּי בְּסִבִּיר כָּל פֵּרוּר לֶחֶם הָיָה שָׁוֶה אֶת מִשְׁקָלוֹ בְּזָהָב. וַחֲבֵרִי הִגִּיעַ עִם הָעִתּוֹנִים וְסִפֵּר שֶׁהֵם סוֹפְגִים הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב... וְדַפֵּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֶעֱבִירוּ לָנוּ, הָיוּ לָנוּ לִמְשִׁיבֵי נֶפֶשׁ. כָּךְ הִרְוַחְנוּ מִכָּל צַד.

כִּי אֵין מַצָּב שֶׁאֵין מִמֶּנּוּ מוֹצָא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא נִתָּקֵף בְּדִכְדּוּךְ וְיֵאוּשׁ!

אֲבָל כְּשֶׁמְבֹהָלִים - אֲבוּדִים, וְהַפַּחַד הוּא מַחֲלָה מִדַּבֶּקֶת! וּפָסוּק מְפֹרָשׁ הוּא: "מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ" (דְּבָרִים כ-ח). לְפִי שֶׁלּוֹחֵם מְבֹהָל אֶחָד עָלוּל לְהַדְבִּיק בְּבֶהָלָתוֹ אֶת כָּל הַצָּבָא!

וְעַם יִשְׂרָאֵל הָיָה מְבֹהָל. הַמְרַגְּלִים הִדְבִּיקוּהוּ בְּפַחֲדָם. כַּכָּתוּב: "אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ" וּכְשֶׁהַלֵּב נָמֵס, דָּבָר לֹא יְשַׁכְנֵעַ!

נוֹסִיף אֵפוֹא לִרְשִׁימַת הַמִּשְׁנָה (אָבוֹת ד-יח) "אַל תֵּרָצֶה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ, וְאַל תְּנַחֲמֵהוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, וְאַל תִּשְׁאַל לוֹ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ, וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ" אֶת הָעֵצָה: וְאַל תַּרְגִּיעוֹ בְּדִבְרֵי טַעַם בִּשְׁעַת פַּחֲדוֹ!

הֲלֹא נִרְאֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ (בְּרָכוֹת כט:): תָּנוּ רַבָּנָן, הַמְּהַלֵּךְ בִּמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה. וְאֵיזֶה הִיא תְּפִלָּה קְצָרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: "עֲשֵׂה רְצוֹנְךָ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְתֵן נַחַת רוּחַ לִירֵאֶיךָ מִתַּחַת, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה". פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וְתֵן לָהֶם" לִירֵאֶיךָ "נַחַת רוּחַ", שֶׁלֹּא יִתְעַרְבֵּב רוּחָם עַל יְדֵי הַבְּרִיּוֹת, כְּגוֹן עַל יְדֵי חַיּוֹת וְלִיסְטִים.

הִנֵּה כִּי כֵן, אֵין מִתְפַּלְּלִים עַל הַצָּלָה מִפְּנֵי הַחַיּוֹת וְהַלִּסְטִים, אֶלָּא עַל הַצָּלָה מִפַּחַד וּבֶהָלָה, "שֶׁלֹּא יִתְעַרְבֵּב רוּחָם"!

זֶה הַדָּבָר הֶחָשׁוּב מִכֹּל! (וְהִגַּדְתָּ)

	יום הכפורים תשע"ד
	הַאִם יֵשׁ סִכּוּי?
	"אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ" (א-כח) כְּשֶׁחָזְרוּ הַמְרַגְּלִים וְסִפְּרוּ עַל הֶעָרִים הַגְּבוֹהוֹת וְהַבְּצוּרוֹת וּבְנֵי הֶעָנָק, וְהֶרְאוּ אֶת הַפֵּרוֹת הַמְשֻׁנִּים בְּגָדְלָם לָתֵת מֻשָּׂג עַל מַה שֶׁקּוֹרֶה בָּאָרֶץ, נָתְנָה הָעֵדָה קוֹלָהּ בִּבְכִי. עָמַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְאָמַר: "לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם" הֵן כְּבָר הִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְשַׁלֵּחַ אֶת הַצִּרְעָה לִפְנֵיהֶם, לְסַמֵּא אֶת עֵינֵי הַכְּנַעֲנִים. וְכִי בְּנֵי עֲנָק מְחֻסָּנִים מִפְּנֵי עֲקִיצַת צִרְעָה, וּמַה יְּכוֹלִים לְעוֹלֵל עֲנָקִים סוּמִים, חַסְרֵי יֶשַׁע?! וְכִי מִי שֶׁהִכָּה אֶת הַמִּצְרִים בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת וְהִטְבִּיעָם בְּיַם סוּף, לֹא יִגְבַּר עַל הַכְּנַעֲנִים?! עַל מָה אֵפוֹא הַפַּחַד?! אַךְ עֻבְדָּה הִיא כִּי אַף שֶׁדִּבֵּר עִם בְּנֵי דּוֹר דֵּעָה, לֹא פָּעַל מְאוּמָה. בְּכָל זֹאת, בָּכוּ בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם וְנִגְזַר שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, וְנִקְבְּעָה לָהֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת! אֵיךְ מוּבָן? שָׁאַל הָרַב גַּלִינְסְקִי. בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה – כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְסִיבִּיר בִּשְּׂרוּ לָנוּ שֶׁנִקְצְבוּ לָנוּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שְׁנוֹת מַאֲסָר. בְּלִי מִשְׁפָּט, אַף לֹא לְמַרְאִית עַיִן, כָּךְ בִּשְׁרִירוּת לֵב. "רוֹאִים אַתֶּם אֶת הַשַּׁעַר מֵאַחֲרֵיכֶם", אָמַר מְפַקֵּד הַמַּחֲנֶה, "אִישׁ לֹא יֵצֵא מִמֶּנּוּ חַי!" לְמַעֲשֶׂה, הָיִינוּ שָׁם כִּשְׁנָתַיִם, עֲשִׂירִית מֵהַזְּמַן, אַךְ גַּם בָּזֶה הָיָה דַּי וְהוֹתֵר. כְּשֶׁשֻּׁחְרַרְנוּ, תָּפַס חֲבֵרִי בְּיָדִי וְלָחַשׁ לִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "אֵין לִי סָפֵק שֶׁזֶּה בִּזְכוּת כִּבּוּד הַסְּפָרִים!" תָּמַהְתִּי לְעַצְמִי, חֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם מִי יֵדַע, אַךְ אֲסַפֵּר לָכֶם לְמָה הִתְכַּוֵּן. בְּסִבִּיר שָׂרַר מַחְסוֹר חָמוּר בִּנְיָר. נְיָרוֹת הָיוּ מִצְרָךְ יְקַר הַמְּצִיאוּת. חֲבֵרִי זֶה, הִתְמַזֵּל מַזָּלוֹ. בִּמְקוֹם לָצֵאת לַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ מִדֵּי בֹּקֶר, לִצְעֹד שִׁשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים בַּשֶּׁלֶג וְלִכְרוֹת בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת עֲצֵי עֲנָק בַּקֹּר הַמַּקְפִּיא - הִתְמַנָּה לְסַפָּר. הָיָה מְגַלֵּחַ בְּכָל בֹּקֶר אֶת זִיפֵי זְקָנָם שֶׁל הַמְּמֻנִּים וּמְשַׁפֵּר אֶת תִּסְרֹקְתָם, אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה. אַךְ לְשֵׁם כָּךְ הָיָה עָלָיו לְנַקּוֹת בְּכָל פַּעַם וּלְקַנֵּחַ אֶת הַתַּעַר וְאֶת הַמִּסְפָּרַיִם. אֵין בְּעָיָה, הֻבְטַח כִּי יְסַפְּקוּ לוֹ נְיָרוֹת לְקִנּוּחַ כְּכָל שֶׁיִּדְרֹשׁ. וְאָכֵן, הֵבִיאוּ לוֹ צְרוֹר דַּפִּים. חָשְׁכוּ עֵינָיו, הָיוּ אֵלּוּ דַּפִּים שֶׁל סִפְרֵי קֹדֶשׁ. בָּעֶרֶב, כְּשֶׁחָזַרְנוּ מֵעֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ, קוֹנֵן בְּאָזְנַי בְּקוֹל חָנוּק: "מָה אֶעֱשֶׂה, אֵיךְ אוּכַל, אֵינִי מְסֻגָּל!" אוֹי לוֹ אִם יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּבִזָּיוֹן לְקִנּוּחַ הַתַּעַר, וְאוֹי לוֹ אִם לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ, כִּי יֵעָנֵשׁ, וְיֻדַּח. מַה יַּעֲשֶׂה?! אָמַרְתִּי לוֹ: "הֵרָגַע, נִמְצָא מוֹצָא!" "מָה? אֵיךְ? אֵין מוֹצָא!" חַיָּב הָיִיתִי לְהַרְגִּיעוֹ וּלְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ. אָמַרְתִּי: "הַסְכֵּת וּשְׁמַע פָּרָשָׁה מִן הַנָּבִיא (מְלָכִים ב-ו): מֶלֶךְ אֲרָם טָמַן מַאֲרָבִים לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה תָמִיד יָדַע מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְהִזָּהֵר מֵהֶם. אָמַר מֶלֶךְ אֲרָם לַאֲנָשָׁיו: יֵשׁ בֵּינֵינוּ מְרַגֵּל הַמַּסְגִּיר סוֹדוֹתֵינוּ. אָמְרוּ לוֹ: אֵין לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל צֹרֶךְ בִּמְרַגְּלִים. אֱלִישָׁע הַנָּבִיא עִמּוֹ וְיוֹדֵעַ בִּנְבוּאָתוֹ כָּל סְתָרֶיךָ. שָׁלַח לְבָרֵר, וְנִמְסַר לוֹ שֶׁהַנָּבִיא שׁוֹהֶה בְּדֹתָן. שָׁלַח אֶת חֵילוֹ לִשְׁבּוֹת אֶת אֱלִישָׁע. בַּבֹּקֶר יָצָא מְשָׁרֵת אֱלִישָׁע וְרָאָה שֶׁהֵם מֻקָּפִים בְּחַיָּלֵי הָאוֹיֵב. קָרָא: "אֲהָהּ, אֲדֹנִי, אֵיכָה נַעֲשֶׂה!" עָנָהוּ אֱלִישָׁע: "אַל תִּירָא, כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם". בִּקֵּשׁ הַנָּבִיא מֵה' כִּי יִפְקַח אֶת עֵינֵי הַנַּעַר, וְרָאָה גְּדוּדֵי מַלְאָכִים סְבִיבוֹת אֱלִישָׁע. בִּקֵּשׁ אֱלִישָׁע: "הַךְ נָא אֶת הַגּוֹי הַזֶּה בַּסַּנְוֵרִים". הֻכּוּ הַחַיָּלִים בְּעִוָּרוֹן, וֶאֱלִישָׁע הִנְהִיגָם וּמְסָרָם בְּיַד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מֵאַחַר שֶׁנִּצַּל עַל יְדֵי הַכָּאָתָם בַּסַּנְוֵרִים, מַדּוּעַ הָיָה עָלָיו לְהַזְעִיק גְּדוּדֵי מַלְאָכִים וְלִפְקֹחַ אֶת עֵינֵי הַנַּעַר לִרְאוֹתָם? הֲלֹא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא נָטְלוּ הַמַּלְאָכִים חֵלֶק בְּהַצָּלָתוֹ. - הָא, מַה דַּעְתְּךָ?! שָׁאַלְתִּי אֶת חֲבֵרִי הַסַּפָּר. תָּמַהּ. אָכֵן שְׁאֵלָה! אָמַרְתִּי: "הַנַּעַר הָיָה מְבֹהָל, וְהַבֶּהָלָה הִיא מַחֲלָה מִדַּבֶּקֶת. וְאִלּוּ הָיָה מַדְבִּיק בְּבֶהָלָתוֹ אֶת אֱלִישָׁע הָיָה אֱלִישָׁע נִתְקָף רִפְיוֹן וְיֵאוּשׁ, וְאֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה (שַׁבָּת ל:). לָכֵן, בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה הָיָה צֹרֶךְ לְהַרְגִּיעַ אֶת הַנַּעַר. וְנִרְגַּע רַק כְּשֶׁרָאָה שֶׁרַבּוֹ מֻקָּף מַלְאָכִים שֶׁיִּשְׁמְרוּהוּ. וּכְשֶׁנִרְגַּע, כִּוֵּן אֱלִישָׁע דַּעְתּוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַכּוֹת אֶת חֵיל אֲרָם בַּסַּנְוֵרִים. אַף חֲבֵרִי הֵבִין וְנִרְגַּע. עַכְשָׁו, נְחַפֵּשׂ מוֹצָא. וּמָצָאתִי. לֹא אָכַלְנוּ מִתַּבְשִׁיל הַטְּרֵפָה וּמְנַת הַלֶּחֶם הַזְּעוּמָה לֹא הִסְפִּיקָה לָנוּ. בְּוַדַּאי לֹא הִסְפִּיקָה כַּאֲשֶׁר נִדְרְשׁוּ מֵאִתָּנוּ כֹּחוֹת רַבִּים לַעֲמֹד בְּמִכְסַת כְּרִיתַת הָעֵצִים הַמְפָרֶכֶת. קָשַׁרְתִּי קְשָׁרִים עִם הַמְּמֻנֶּה עַל אַסְפָּקַת הַלֶּחֶם, שִׁחַדְתִּיו בְּזוּטוֹת, וְהָיָה נוֹתֵן לִי עֶשֶׂר מְנוֹת לֶחֶם יְתֵרוֹת שֶׁחֻלְּקוּ בֵּין כֻּלָּם. עַכְשָׁו פָּנִיתִי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: "כְּשֶׁפּוֹרְסִים אֶת הַכִּכָּרוֹת לְמָנוֹת, נוֹפְלִים פֵּרוּרִים, חֲבָל עֲלֵיהֶם. תְּצָרֵף גַּם אוֹתָם לִמְנוֹת הַלֶּחֶם וּנְתַגְמֵל אוֹתְךָ עַל כָּךְ", הִבְטַחְתִּי לוֹ. בְּסִבִּיר שִׁחַדְנוּ בְּזוּטוֹת. תָּמַהּ: "וְאֵיךְ אֲקַבֵּץ אֶת הַפֵּרוּרִים?" עָנִיתִי: "תִּפְרֹס אֶת הַלֶּחֶם עַל נְיָרוֹת, וְהַפֵּרוּרִים יִפְּלוּ עֲלֵיהֶם, וְתַעֲטֹף אֶת הַמָּנוֹת בַּנְּיָרוֹת!" צָחַק: "אֵיפֹה אַשִּׂיג נְיָרוֹת פֹּה, בַּמַּחֲנֶה!" אָמַרְתִּי: "אֶתֵּן לְךָ עֵצָה. תִּפְנֶה לַמְמֻנֶּה עַל נִקְיוֹן חַדְרֵי הַהַנְהָלָה. הֵם מְקַבְּלִים בְּאֹפֶן סָדִיר אֶת הָעִתּוֹנִים, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁקְּרָאוּם אֵין בָּהֶם חֵפֶץ. תֹּאמַר לוֹ שֶׁלֹּא יַשְׁלִיכֵם, אֶלָּא יָבִיא לְךָ אֶת הָעִתּוֹנִים הַיְשָׁנִים!" נָשְׂאָה הַהַצָּעָה חֵן בְּעֵינָיו. לְמָחֳרַת הַיּוֹם זָכִינוּ בִּמְנַת פֵּרוּרִים נִכְבָּדָה. וְאֵין לְזַלְזֵל בָּהּ. כִּי בְּסִבִּיר כָּל פֵּרוּר לֶחֶם הָיָה שָׁוֶה אֶת מִשְׁקָלוֹ בְּזָהָב. וַחֲבֵרִי הִגִּיעַ עִם הָעִתּוֹנִים וְסִפֵּר שֶׁהֵם סוֹפְגִים הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב... וְדַפֵּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֶעֱבִירוּ לָנוּ, הָיוּ לָנוּ לִמְשִׁיבֵי נֶפֶשׁ. כָּךְ הִרְוַחְנוּ מִכָּל צַד. כִּי אֵין מַצָּב שֶׁאֵין מִמֶּנּוּ מוֹצָא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא נִתָּקֵף בְּדִכְדּוּךְ וְיֵאוּשׁ! אֲבָל כְּשֶׁמְבֹהָלִים - אֲבוּדִים, וְהַפַּחַד הוּא מַחֲלָה מִדַּבֶּקֶת! וּפָסוּק מְפֹרָשׁ הוּא: "מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ" (דְּבָרִים כ-ח). לְפִי שֶׁלּוֹחֵם מְבֹהָל אֶחָד עָלוּל לְהַדְבִּיק בְּבֶהָלָתוֹ אֶת כָּל הַצָּבָא! וְעַם יִשְׂרָאֵל הָיָה מְבֹהָל. הַמְרַגְּלִים הִדְבִּיקוּהוּ בְּפַחֲדָם. כַּכָּתוּב: "אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ" וּכְשֶׁהַלֵּב נָמֵס, דָּבָר לֹא יְשַׁכְנֵעַ! נוֹסִיף אֵפוֹא לִרְשִׁימַת הַמִּשְׁנָה (אָבוֹת ד-יח) "אַל תֵּרָצֶה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ, וְאַל תְּנַחֲמֵהוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, וְאַל תִּשְׁאַל לוֹ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ, וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ" אֶת הָעֵצָה: וְאַל תַּרְגִּיעוֹ בְּדִבְרֵי טַעַם בִּשְׁעַת פַּחֲדוֹ! הֲלֹא נִרְאֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ (בְּרָכוֹת כט:): תָּנוּ רַבָּנָן, הַמְּהַלֵּךְ בִּמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה. וְאֵיזֶה הִיא תְּפִלָּה קְצָרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: "עֲשֵׂה רְצוֹנְךָ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְתֵן נַחַת רוּחַ לִירֵאֶיךָ מִתַּחַת, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה". פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וְתֵן לָהֶם" לִירֵאֶיךָ "נַחַת רוּחַ", שֶׁלֹּא יִתְעַרְבֵּב רוּחָם עַל יְדֵי הַבְּרִיּוֹת, כְּגוֹן עַל יְדֵי חַיּוֹת וְלִיסְטִים. הִנֵּה כִּי כֵן, אֵין מִתְפַּלְּלִים עַל הַצָּלָה מִפְּנֵי הַחַיּוֹת וְהַלִּסְטִים, אֶלָּא עַל הַצָּלָה מִפַּחַד וּבֶהָלָה, "שֶׁלֹּא יִתְעַרְבֵּב רוּחָם"! זֶה הַדָּבָר הֶחָשׁוּב מִכֹּל! (וְהִגַּדְתָּ)