Otzarot-Article

"לֹא יֹסִיף... לְהַכֹּתוֹ" (כה-ג) נַעַר הָיָה רַבֵּנוּ הָרַשַׁ"ש, רַבִּי שָׁלוֹם שַׁרְעַבִּי זַצַ"ל, מִגְּדוֹלֵי רַבּוֹתֵינוּ הַמְּקֻבָּלִים מְנוּחָתָם עֵדֶן, כַּאֲשֶׁר גָּמַר אֹמֶר לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מִתֵּימָן, דֶּרֶךְ עַדֶן וּבוֹמְבֵּיי, בַּצְרָה וּבַגְדַּד, הִגִּיעַ לְדַמֶּשֶׂק, תַּחֲנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי אֶרֶץ הָאָבוֹת.

לֹא הָיָה לוֹ בְּדַמֶּשֶׂק מַכָּר וּמוֹדָע. שָׂם פָּנָיו אֶל הַגְּבִיר רַבִּי שָׁאוּל פַרְחִי זַ"ל, שֶׁהָיָה עָשִׁיר מֻפְלָג וּמְקֹרָב לַמַּלְכוּת, וּבִקֵּשׁ לִהְיוֹת מְשָׁרֵת בְּבֵיתוֹ. מוּכָן הָיָה לַעֲסֹק בְּכָל מְלָאכָה, וּבִלְבַד שֶׁיֻּרְשֶׁה לְהִסְתּוֹפֵף בְּטִירָתוֹ. וּמַדּוּעַ, מַה מָּשַׁךְ אוֹתוֹ לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַגְּבִיר? בְּאַחַד הָאֲגַפִּים הֶחֱזִיק רַבִּי שָׁאוּל עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ אֶת יְשִׁיבַת הַמְּקֻבָּלִים "תַּלְמוּד בֵּית אֵ-ל", בָּהּ הָגוּ בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר וְכִוְּנוּ כַּוָּנוֹת וְיִחוּדִים בְּרָזִים עִלָּאִיִּים. פַּרְנָסַת הַמְּקֻבָּלִים וּבְנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם הָיְתָה עַל רַבִּי שָׁאוּל, וְהֵם יָשְׁבוּ עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה בְּהַרְחָבַת הַדַּעַת, שֶׁכְּבָר אָמְרוּ חֲכָמִים כִּי אֵין עֹמֶק הָעִיּוּן מֻשָּׂג אֶלָּא בְּשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ וּבִמְנִיעַת כָּל טִרְדָּה. לַחֲבוּרָתָם נִכְסְפָה נֶפֶשׁ הָעֶלֶם, וְעַז הָיָה חֶפְצוֹ לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל הַמְּקֻבָּלִים קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן. קִבְּלוֹ רַבִּי שָׁאוּל כִּמְשָׁרֵת וְהוּא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בֶּאֱמוּנָה, אַךְ בְּכָל עֵת פְּנַאי חָמַק לְהֵיכַל הַיְּשִׁיבָה וְיָשַׁב מִן הַצַּד לְהַקְשִׁיב לְלִמּוּדָם. מִפַּעַם לְפַעַם הָיוּ מִתְקַשִּׁים בַּהֲבָנַת מַאֲמָר עָמֹק בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, אוֹ בְּכַוָּנַת דִּבְרֵי הָאֲרִ"י זַ"ל. אוֹ אָז הָיָה הָעֶלֶם מַפְטִיר מִלָּה, אוֹמֵר מִשְׁפָּט, וְהַכֹּל הָיָה מִתְבַּהֵר, הַנָּתִיב סָלוּל בִּרְוָחָה. הֵבִינוּ הַמְּקֻבָּלִים שֶׁלִּפְנֵיהֶם "קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן", נְשָׁמָה זַכָּה וְרָמָה הָאֲצוּלָה מִגָּבְהֵי מְרוֹמִים וְכָל רָז לֹא אָנִיס לָהּ, וּבִקְּשׁוֹ לְסַפְּחוֹ לַחֲבוּרָתָם, לְשִׂימוֹ אַלּוּף לְרֹאשָׁם. הִפְצִיר בָּהֶם לְבַל יְגַלּוּ אֶת סוֹדוֹ, וְיַנִּיחוּהוּ לִהְיוֹת, כְּחֶפְצוֹ, מְשָׁרֵת פָּשׁוּט הָעוֹשֶׂה בְּכָל מְלָאכָה. כִּבְּדוּ אֶת רְצוֹנוֹ, נָצְרוּ אֶת סוֹדוֹ.

יוֹם אֶחָד בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַבִּי שָׁאוּל לִנְהֹג בְּמֶרְכַּבְתּוֹ. יָשַׁב רַבִּי שָׁאוּל בַּמֶּרְכָּבָה, וְרַבִּי שָׁלוֹם עָלָה לְדוּכַן הָעֶגְלוֹן. אָחַז בְּמוֹשְׁכוֹת הַסּוּסִים - וּמַחְשְׁבוֹתָיו סְחָפוּהוּ לְעוֹלָמוֹת טְמִירִים, לְיִחוּדִים וְרָזִין עִלָּאִיִּים. חָשׁוּ הַסּוּסִים שֶׁהַמּוֹסֵרוֹת הִתְרוֹפְפוּ וְסָטוּ מִן הַמְּסִלָּה. יָרְדוּ לַשָּׂדֶה, וְהִבְעִיתוּ פָּרָה. רָצָה הַפָּרָה בְּבֶהָלָה, וְהַסּוּסִים נִבְהֲלוּ שִׁבְעָתַיִם וּפָתְחוּ בִּדְהָרָה. הִתְעַשֵּׁת רַבִּי שָׁלוֹם וְאָחַז בָּרֶסֶן בְּחָזְקָה, אֲבָל הַסּוּסִים לֹא נִשְׁמְעוּ לוֹ, הַמֶּרְכָּבָה קִפְּצָה בֵּין הַתְּלָמִים, עָלְתָה עַל סְלָעִים וְנָפְלָה לְמַהֲמוּרוֹת, וְנוֹסְעֶיהָ טֻלְטְלוּ טַלְטֵלָה עַזָּה. בְּקֹשִׁי רַב עָלָה בְּיַד רַבִּי שָׁלוֹם לַהֲשִׁיבָהּ אֶל הַמְּסִלָּה, וְהַגְּבִיר לֹא יָדַע נַפְשׁוֹ מֵרֹב זַעַם וְהַקְפָּדָה. בַּחֲרוֹנוֹ כָּעַס וְקָצַף עַל מְשָׁרְתוֹ הַבַּטְלָן, נָזַף בּוֹ קָשׁוֹת וְכִבְּדוֹ בְּמַתַּת יָד. סָטַר לוֹ עַל לֶחְיוֹ פַּעַם וּפַעֲמַיִם.

עָזַב רַבִּי שָׁלוֹם אֶת בֵּית הַגְּבִיר, וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי שָׁאוּל הִמְשִׁיךְ בְּמִפְעָלָיו הַבְּרוּכִים, הֵיטִיב עִם בְּנֵי הַקְּהִלָּה וּפָעַל לְמַעֲנָם בַּחֲצַר הַמּוֹשֵׁל, וְתָמַךְ בְּלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה בְּיַד נְדִיבָה.

פַּעַם, בְּשִׁלְהֵי הַקַּיִץ, הוֹדִיעַ רַבִּי שָׁאוּל לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁהֶחְלִיט לְבַקֵּר בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ וּלְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ. לַעֲרֹךְ תְּפִלָּה עַל צִיּוּנֵי הַצַּדִּיקִים וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת בִּירוּשָׁלַיִם.

בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד מָצָא עַצְמוֹ רַבִּי שָׁאוּל מִשְׂתָּרֵךְ לְאִטּוֹ בְּשׁוּלֵי תּוֹר אָרוֹךְ שֶׁל יְהוּדִים, מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ וּמִחוּצָה לָהּ, שֶׁהִמְתִּינוּ בְּסַבְלָנוּת לְקִיּוּם מִצְוַת "חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל" (ר"ה טז:). לַעֲלוֹת לְסֻכָּתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רֹאשׁ יְשִׁיבַת הַמְּקֻבָּלִים "בֵּית אֵ-ל", וּלְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ. מָרוֹם וְקָדוֹשׁ הוּא הָרַב, עַל אַף גִּילוֹ הַצָּעִיר. שְׁמוֹ הָלַךְ לְפָנָיו בְּכָל קַצְוֵי אֶרֶץ. שׁוֹלֵט הוּא בְּלֹא מְצָרִים בְּכָל רָזֵי חָכְמַת הַנִּסְתָּר, וְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הַקּוֹדֵם - הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי גְּדַלְיָה חֲיוּן זַצַ"ל - לְקָחוֹ כֶּחָתָן לְבִתּוֹ וּמִנָּהוּ כִּמְמַלֵּא מְקוֹמוֹ.

הַתּוֹר הִתְקַדֵּם, הַגְּבִיר נִמְצָא כְּבָר בַּסֻּכָּה הַמְּקֹרָה בְּעַנְפֵי דֶּקֶל וּמְכֻסָּה בִּשְׁטִיחִים רְקוּמִים. הִנֵּה הוּא מִתְקָרֵב אֶל הָרַב הַמֵּסֵב עַל הַכְּסָתוֹת, הִנֵּה הוּא מְכוֹפֵף רֹאשׁוֹ לִבְרָכָה, וּלְפֶתַע מִתְעַרְפֶּלֶת רְאִיָּתוֹ, צְוָחָה חֲנוּקָה פּוֹרֶצֶת מִפִּיו, וְהוּא נוֹפֵל מִתְעַלֵּף.

בְּקֹשִׁי רַב הֵקִיצוּהוּ, וְהוּא כְּאִלּוּ מֵאֵן לְהִתְעוֹרֵר אֶל הַיְּדִיעָה הַמְהַמֶּמֶת, הַהַכָּרָה הַמָּרָה, כִּי הָרַב הַנַּעֲרָץ אֵינוֹ אַחֵר, אֶלָּא אוֹתוֹ עֶגְלוֹן חוֹלְמָנִי אֲשֶׁר סָפַג מִמֶּנּוּ עֶלְבּוֹנוֹת וּגְעָרוֹת, שֶׁמָּצְאוּ פֻּרְקָן בִּסְטִירוֹת לֶחִי עַזּוֹת!...

לְבַסּוֹף, כַּאֲשֶׁר הִתְעַשֵּׁת מְעַט, הֵחֵל לְהִתְיַפֵּחַ בִּבְכִי תַּמְרוּרִים. תּוֹךְ יְבָבוֹת חֲנוּקוֹת בִּקֵּשׁ בִּתְחִנָּה "יִמְחַל לִי עַל שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּיו וְלֹא עָמַדְתִּי עַל גַּדְלוּתוֹ. יִסְלַח עַל שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בּוֹ בְּבִזָּיוֹן וּבְחֶרְפָּה. יִמְחַל לִי עַל שֶׁהֲרִימוֹתִי עָלָיו אֶת יָדִי, שֶׁגָּעַרְתִּי בּוֹ, שֶׁהִכִּיתִיו..."

וְרַבֵּנוּ הָרַשַׁ"ש הִרְגִּיעוֹ, נִחֲמוֹ, פִּיְּסוֹ: "אַדְּרַבָּה, לְהֵפֶךְ, אֲנִי הוּא שֶׁחַיָּב לְהַכִּיר תּוֹדָה לְמַעֲלָתוֹ שֶׁהֶעֱסִיקַנִי בְּבֵיתוֹ, שֶׁפִּרְנֵס אוֹתִי בְּטוּבוֹ. אֲנִי הוּא הָאָשֵׁם בְּהִתְפָּרְעוּת הַסּוּסִים... הַמַּכּוֹת הִגִּיעוּ לִי בְּדִין..."

אֲבָל רַבִּי שָׁאוּל פַרְחִי לֹא נִרְגַּע. הוּא סָטַר עַל לֶחְיוֹ שֶׁל אִישׁ הָאֱלֹקִים! כְּכַפָּרָה עַל חֶטְאוֹ קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לִתְמֹךְ בִּישִׁיבָתוֹ שֶׁל הָרַשַׁ"ש, לִהְיוֹת לְפַטְרוֹנָהּ שֶׁל יְשִׁיבַת "בֵּית אֵ-ל".

יְכוֹלִים אָנוּ לְהָבִין לְנַפְשׁוֹ שֶׁל רַבִּי שָׁאוּל, כְּשֶׁהִתְבָּרֵר לוֹ עַל מִי הֵרִים יָדוֹ, אֶת מִי הִכָּה. אֲבָל אֵין אָנוּ מַסְכִּימִים עִמּוֹ. מַדּוּעַ? נַמְחִישׁ זֹאת בְּסִפּוּר. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר נוֹלַד נֶכֶד, בֵּן לִבְנוֹ שֶׁהָיָה מַרְבִּיץ תּוֹרָה וְעֶדְיוֹ לְגָאוֹן. נֵצֶר לְמִשְׁפַּחַת גְּאוֹנִים אַדִּירֵי תּוֹרָה. לַבְּרִית מִילָה נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת וּגְדוֹלֵי תּוֹרָה, בֵּינֵיהֶם הָרַב מִבְּרִיסְק, מָרָן הַגְרִי"ז זַצַ"ל.

נַעֲנָה אַחַד הָרַבָּנִים וְאָמַר: "אָח, בְּרִית כֹּה חֲשׁוּבָה!"

נַעֲנָה הָרַב מִבְּרִיסְק בְּחִיּוּךְ: "מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְסַנְדְּלָר אֶבְיוֹן שֶׁחָלַם כִּי זָכָה בַּגּוֹרָל הַגָּדוֹל וְהָיָה לְעָשִׁיר מֻפְלָג. קָם נִפְעָם וְאָמַר לְרַעֲיָתוֹ: מַזָּל טוֹב, נִהְיֵיתִי עָשִׁיר כְּרוֹטְשִׁילְד! וּמִיַּד תִּקֵּן אֶת דְּבָרָיו: לֹא, עָשִׁיר אֲנִי יוֹתֵר מֵרוֹטְשִׁילְד, שֶׁכֵּן גַּם מִקְצוֹעַ הַסַּנְדְּלָרוּת בְּיָדִי!...

וְהַנִּמְשָׁל: יֶלֶד יְהוּדִי נִכְנָס בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ - הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בְּגַדְלוּת הַמַּעֲמָד?! וְעַתָּה בָּאִים וְאוֹמְרִים, שֶׁהוּא גַּם נֶכְדּוֹ שֶׁל זֶה, וְנִינוֹ שֶׁל הַהוּא, כְּאִלּוּ יֵשׁ בְּכָךְ לְהוֹסִיף חֲשִׁיבוּת. כִּפְרוּטוֹת הַסַּנְדְּלָרוּת בְּיַחַס לְעָשְׁרוֹ שֶׁל רוֹטְשִׁילְד..."

וּלְעִנְיָנֵנוּ: רַבִּי שָׁאוּל פַרְחִי הִתְעַלֵּף - וּבְדִין הִתְעַלֵּף. אַךְ מַדּוּעַ הִתְעַלֵּף כְּשֶׁהֻבְרַר לוֹ שֶׁסָּטַר לָרָשָׁ"ש הַקָּדוֹשׁ. מַדּוּעַ לֹא הִתְעַלֵּף עַל שֶׁסָּטַר... לִיהוּדִי?!

וַהֲלֹא "כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם, בְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב", וְאִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא הוּא לְהַכּוֹת אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל - כּוֹלֵל יְלָדִים קְטַנִּים! שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יֹסִיף... לְהַכֹּתוֹ". וְכָתַב בְּסֵפֶר הַחִנּוּךְ: "בְּזֶה הַלָּאו - הִיא אַזְהָרָה מֵהַכּוֹת כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, מִקַּל וָחֹמֶר: אִם הַחוֹטֵא הַזֶּה שֶׁנִּתְחַיֵּב מַלְקוֹת, אָנוּ מֻזְהָרִים עָלָיו שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וּלְהַכּוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁנִּתְחַיֵּב - שְׁאָר כָּל אָדָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן! וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מָנְעוּ אוֹתָנוּ אֲפִילוּ מִלִּרְמֹז לְהַכּוֹת. וְאָמְרוּ: כָּל הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ לְהַכּוֹתוֹ נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ".

וְלֹא רַק מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁבָּנִים אָנוּ לַה' אֱלֹקֵינוּ. וְאִם כֵּן, הַמַּכֶּה יְהוּדִי, נַעַר כִּמְבֻגָּר, בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מִי הוּא פּוֹגֵעַ?! וּכְבָר אָמְרוּ: "הַסּוֹטֵר לוֹעוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ סוֹטֵר לוֹעוֹ שֶׁל שְׁכִינָה!". נוֹרָאִים הַדְּבָרִים!

פַּעַם רָאָה מָרָן הַחֲתַם סוֹפֵר זַצַ"ל אֶת אֶחָד מִבְּנֵי הַקְּהִלָּה כּוֹרֵךְ יָדוֹ דֶּרֶךְ חֲבֵרוּת עַל כָּתֵף בְּנוֹ, מָרָן הַכְּתַב סוֹפֵר זַצַ"ל, הִבִּיעַ מוֹרַת רוּחַ וְהַיָּד הֻסְרָה.

נִמֵּק: "לֹא מִשּׁוּם שֶׁהוּא בְּנִי - אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוּא יְהוּדִי, וְעַל עַם יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה'". וַהֲלָכָה פְּסוּקָה הִיא, שֶׁהַסּוֹמֵךְ יָדוֹ עַל קָרְבָּן הַמֻּקְדָשׁ לְגָבוֹהַּ, מוֹעֵל בְּקָדָשִׁים!...

אָז לְהַכּוֹת?!... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	יום הכפורים תשע"ד
	סְתֹם פִּיּוֹת מַשְׂטִינֵינוּ וּמְקַטְרִגֵינוּ
	"לֹא יֹסִיף... לְהַכֹּתוֹ" (כה-ג) נַעַר הָיָה רַבֵּנוּ הָרַשַׁ"ש, רַבִּי שָׁלוֹם שַׁרְעַבִּי זַצַ"ל, מִגְּדוֹלֵי רַבּוֹתֵינוּ הַמְּקֻבָּלִים מְנוּחָתָם עֵדֶן, כַּאֲשֶׁר גָּמַר אֹמֶר לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מִתֵּימָן, דֶּרֶךְ עַדֶן וּבוֹמְבֵּיי, בַּצְרָה וּבַגְדַּד, הִגִּיעַ לְדַמֶּשֶׂק, תַּחֲנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי אֶרֶץ הָאָבוֹת. לֹא הָיָה לוֹ בְּדַמֶּשֶׂק מַכָּר וּמוֹדָע. שָׂם פָּנָיו אֶל הַגְּבִיר רַבִּי שָׁאוּל פַרְחִי זַ"ל, שֶׁהָיָה עָשִׁיר מֻפְלָג וּמְקֹרָב לַמַּלְכוּת, וּבִקֵּשׁ לִהְיוֹת מְשָׁרֵת בְּבֵיתוֹ. מוּכָן הָיָה לַעֲסֹק בְּכָל מְלָאכָה, וּבִלְבַד שֶׁיֻּרְשֶׁה לְהִסְתּוֹפֵף בְּטִירָתוֹ. וּמַדּוּעַ, מַה מָּשַׁךְ אוֹתוֹ לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַגְּבִיר? בְּאַחַד הָאֲגַפִּים הֶחֱזִיק רַבִּי שָׁאוּל עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ אֶת יְשִׁיבַת הַמְּקֻבָּלִים "תַּלְמוּד בֵּית אֵ-ל", בָּהּ הָגוּ בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר וְכִוְּנוּ כַּוָּנוֹת וְיִחוּדִים בְּרָזִים עִלָּאִיִּים. פַּרְנָסַת הַמְּקֻבָּלִים וּבְנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם הָיְתָה עַל רַבִּי שָׁאוּל, וְהֵם יָשְׁבוּ עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה בְּהַרְחָבַת הַדַּעַת, שֶׁכְּבָר אָמְרוּ חֲכָמִים כִּי אֵין עֹמֶק הָעִיּוּן מֻשָּׂג אֶלָּא בְּשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ וּבִמְנִיעַת כָּל טִרְדָּה. לַחֲבוּרָתָם נִכְסְפָה נֶפֶשׁ הָעֶלֶם, וְעַז הָיָה חֶפְצוֹ לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל הַמְּקֻבָּלִים קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן. קִבְּלוֹ רַבִּי שָׁאוּל כִּמְשָׁרֵת וְהוּא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בֶּאֱמוּנָה, אַךְ בְּכָל עֵת פְּנַאי חָמַק לְהֵיכַל הַיְּשִׁיבָה וְיָשַׁב מִן הַצַּד לְהַקְשִׁיב לְלִמּוּדָם. מִפַּעַם לְפַעַם הָיוּ מִתְקַשִּׁים בַּהֲבָנַת מַאֲמָר עָמֹק בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, אוֹ בְּכַוָּנַת דִּבְרֵי הָאֲרִ"י זַ"ל. אוֹ אָז הָיָה הָעֶלֶם מַפְטִיר מִלָּה, אוֹמֵר מִשְׁפָּט, וְהַכֹּל הָיָה מִתְבַּהֵר, הַנָּתִיב סָלוּל בִּרְוָחָה. הֵבִינוּ הַמְּקֻבָּלִים שֶׁלִּפְנֵיהֶם "קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן", נְשָׁמָה זַכָּה וְרָמָה הָאֲצוּלָה מִגָּבְהֵי מְרוֹמִים וְכָל רָז לֹא אָנִיס לָהּ, וּבִקְּשׁוֹ לְסַפְּחוֹ לַחֲבוּרָתָם, לְשִׂימוֹ אַלּוּף לְרֹאשָׁם. הִפְצִיר בָּהֶם לְבַל יְגַלּוּ אֶת סוֹדוֹ, וְיַנִּיחוּהוּ לִהְיוֹת, כְּחֶפְצוֹ, מְשָׁרֵת פָּשׁוּט הָעוֹשֶׂה בְּכָל מְלָאכָה. כִּבְּדוּ אֶת רְצוֹנוֹ, נָצְרוּ אֶת סוֹדוֹ. יוֹם אֶחָד בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַבִּי שָׁאוּל לִנְהֹג בְּמֶרְכַּבְתּוֹ. יָשַׁב רַבִּי שָׁאוּל בַּמֶּרְכָּבָה, וְרַבִּי שָׁלוֹם עָלָה לְדוּכַן הָעֶגְלוֹן. אָחַז בְּמוֹשְׁכוֹת הַסּוּסִים - וּמַחְשְׁבוֹתָיו סְחָפוּהוּ לְעוֹלָמוֹת טְמִירִים, לְיִחוּדִים וְרָזִין עִלָּאִיִּים. חָשׁוּ הַסּוּסִים שֶׁהַמּוֹסֵרוֹת הִתְרוֹפְפוּ וְסָטוּ מִן הַמְּסִלָּה. יָרְדוּ לַשָּׂדֶה, וְהִבְעִיתוּ פָּרָה. רָצָה הַפָּרָה בְּבֶהָלָה, וְהַסּוּסִים נִבְהֲלוּ שִׁבְעָתַיִם וּפָתְחוּ בִּדְהָרָה. הִתְעַשֵּׁת רַבִּי שָׁלוֹם וְאָחַז בָּרֶסֶן בְּחָזְקָה, אֲבָל הַסּוּסִים לֹא נִשְׁמְעוּ לוֹ, הַמֶּרְכָּבָה קִפְּצָה בֵּין הַתְּלָמִים, עָלְתָה עַל סְלָעִים וְנָפְלָה לְמַהֲמוּרוֹת, וְנוֹסְעֶיהָ טֻלְטְלוּ טַלְטֵלָה עַזָּה. בְּקֹשִׁי רַב עָלָה בְּיַד רַבִּי שָׁלוֹם לַהֲשִׁיבָהּ אֶל הַמְּסִלָּה, וְהַגְּבִיר לֹא יָדַע נַפְשׁוֹ מֵרֹב זַעַם וְהַקְפָּדָה. בַּחֲרוֹנוֹ כָּעַס וְקָצַף עַל מְשָׁרְתוֹ הַבַּטְלָן, נָזַף בּוֹ קָשׁוֹת וְכִבְּדוֹ בְּמַתַּת יָד. סָטַר לוֹ עַל לֶחְיוֹ פַּעַם וּפַעֲמַיִם. עָזַב רַבִּי שָׁלוֹם אֶת בֵּית הַגְּבִיר, וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי שָׁאוּל הִמְשִׁיךְ בְּמִפְעָלָיו הַבְּרוּכִים, הֵיטִיב עִם בְּנֵי הַקְּהִלָּה וּפָעַל לְמַעֲנָם בַּחֲצַר הַמּוֹשֵׁל, וְתָמַךְ בְּלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה בְּיַד נְדִיבָה. פַּעַם, בְּשִׁלְהֵי הַקַּיִץ, הוֹדִיעַ רַבִּי שָׁאוּל לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁהֶחְלִיט לְבַקֵּר בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ וּלְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ. לַעֲרֹךְ תְּפִלָּה עַל צִיּוּנֵי הַצַּדִּיקִים וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד מָצָא עַצְמוֹ רַבִּי שָׁאוּל מִשְׂתָּרֵךְ לְאִטּוֹ בְּשׁוּלֵי תּוֹר אָרוֹךְ שֶׁל יְהוּדִים, מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ וּמִחוּצָה לָהּ, שֶׁהִמְתִּינוּ בְּסַבְלָנוּת לְקִיּוּם מִצְוַת "חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל" (ר"ה טז:). לַעֲלוֹת לְסֻכָּתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רֹאשׁ יְשִׁיבַת הַמְּקֻבָּלִים "בֵּית אֵ-ל", וּלְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ. מָרוֹם וְקָדוֹשׁ הוּא הָרַב, עַל אַף גִּילוֹ הַצָּעִיר. שְׁמוֹ הָלַךְ לְפָנָיו בְּכָל קַצְוֵי אֶרֶץ. שׁוֹלֵט הוּא בְּלֹא מְצָרִים בְּכָל רָזֵי חָכְמַת הַנִּסְתָּר, וְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הַקּוֹדֵם - הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי גְּדַלְיָה חֲיוּן זַצַ"ל - לְקָחוֹ כֶּחָתָן לְבִתּוֹ וּמִנָּהוּ כִּמְמַלֵּא מְקוֹמוֹ. הַתּוֹר הִתְקַדֵּם, הַגְּבִיר נִמְצָא כְּבָר בַּסֻּכָּה הַמְּקֹרָה בְּעַנְפֵי דֶּקֶל וּמְכֻסָּה בִּשְׁטִיחִים רְקוּמִים. הִנֵּה הוּא מִתְקָרֵב אֶל הָרַב הַמֵּסֵב עַל הַכְּסָתוֹת, הִנֵּה הוּא מְכוֹפֵף רֹאשׁוֹ לִבְרָכָה, וּלְפֶתַע מִתְעַרְפֶּלֶת רְאִיָּתוֹ, צְוָחָה חֲנוּקָה פּוֹרֶצֶת מִפִּיו, וְהוּא נוֹפֵל מִתְעַלֵּף. בְּקֹשִׁי רַב הֵקִיצוּהוּ, וְהוּא כְּאִלּוּ מֵאֵן לְהִתְעוֹרֵר אֶל הַיְּדִיעָה הַמְהַמֶּמֶת, הַהַכָּרָה הַמָּרָה, כִּי הָרַב הַנַּעֲרָץ אֵינוֹ אַחֵר, אֶלָּא אוֹתוֹ עֶגְלוֹן חוֹלְמָנִי אֲשֶׁר סָפַג מִמֶּנּוּ עֶלְבּוֹנוֹת וּגְעָרוֹת, שֶׁמָּצְאוּ פֻּרְקָן בִּסְטִירוֹת לֶחִי עַזּוֹת!... לְבַסּוֹף, כַּאֲשֶׁר הִתְעַשֵּׁת מְעַט, הֵחֵל לְהִתְיַפֵּחַ בִּבְכִי תַּמְרוּרִים. תּוֹךְ יְבָבוֹת חֲנוּקוֹת בִּקֵּשׁ בִּתְחִנָּה "יִמְחַל לִי עַל שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּיו וְלֹא עָמַדְתִּי עַל גַּדְלוּתוֹ. יִסְלַח עַל שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בּוֹ בְּבִזָּיוֹן וּבְחֶרְפָּה. יִמְחַל לִי עַל שֶׁהֲרִימוֹתִי עָלָיו אֶת יָדִי, שֶׁגָּעַרְתִּי בּוֹ, שֶׁהִכִּיתִיו..." וְרַבֵּנוּ הָרַשַׁ"ש הִרְגִּיעוֹ, נִחֲמוֹ, פִּיְּסוֹ: "אַדְּרַבָּה, לְהֵפֶךְ, אֲנִי הוּא שֶׁחַיָּב לְהַכִּיר תּוֹדָה לְמַעֲלָתוֹ שֶׁהֶעֱסִיקַנִי בְּבֵיתוֹ, שֶׁפִּרְנֵס אוֹתִי בְּטוּבוֹ. אֲנִי הוּא הָאָשֵׁם בְּהִתְפָּרְעוּת הַסּוּסִים... הַמַּכּוֹת הִגִּיעוּ לִי בְּדִין..." אֲבָל רַבִּי שָׁאוּל פַרְחִי לֹא נִרְגַּע. הוּא סָטַר עַל לֶחְיוֹ שֶׁל אִישׁ הָאֱלֹקִים! כְּכַפָּרָה עַל חֶטְאוֹ קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לִתְמֹךְ בִּישִׁיבָתוֹ שֶׁל הָרַשַׁ"ש, לִהְיוֹת לְפַטְרוֹנָהּ שֶׁל יְשִׁיבַת "בֵּית אֵ-ל". יְכוֹלִים אָנוּ לְהָבִין לְנַפְשׁוֹ שֶׁל רַבִּי שָׁאוּל, כְּשֶׁהִתְבָּרֵר לוֹ עַל מִי הֵרִים יָדוֹ, אֶת מִי הִכָּה. אֲבָל אֵין אָנוּ מַסְכִּימִים עִמּוֹ. מַדּוּעַ? נַמְחִישׁ זֹאת בְּסִפּוּר. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר נוֹלַד נֶכֶד, בֵּן לִבְנוֹ שֶׁהָיָה מַרְבִּיץ תּוֹרָה וְעֶדְיוֹ לְגָאוֹן. נֵצֶר לְמִשְׁפַּחַת גְּאוֹנִים אַדִּירֵי תּוֹרָה. לַבְּרִית מִילָה נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת וּגְדוֹלֵי תּוֹרָה, בֵּינֵיהֶם הָרַב מִבְּרִיסְק, מָרָן הַגְרִי"ז זַצַ"ל. נַעֲנָה אַחַד הָרַבָּנִים וְאָמַר: "אָח, בְּרִית כֹּה חֲשׁוּבָה!" נַעֲנָה הָרַב מִבְּרִיסְק בְּחִיּוּךְ: "מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְסַנְדְּלָר אֶבְיוֹן שֶׁחָלַם כִּי זָכָה בַּגּוֹרָל הַגָּדוֹל וְהָיָה לְעָשִׁיר מֻפְלָג. קָם נִפְעָם וְאָמַר לְרַעֲיָתוֹ: מַזָּל טוֹב, נִהְיֵיתִי עָשִׁיר כְּרוֹטְשִׁילְד! וּמִיַּד תִּקֵּן אֶת דְּבָרָיו: לֹא, עָשִׁיר אֲנִי יוֹתֵר מֵרוֹטְשִׁילְד, שֶׁכֵּן גַּם מִקְצוֹעַ הַסַּנְדְּלָרוּת בְּיָדִי!... וְהַנִּמְשָׁל: יֶלֶד יְהוּדִי נִכְנָס בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ - הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בְּגַדְלוּת הַמַּעֲמָד?! וְעַתָּה בָּאִים וְאוֹמְרִים, שֶׁהוּא גַּם נֶכְדּוֹ שֶׁל זֶה, וְנִינוֹ שֶׁל הַהוּא, כְּאִלּוּ יֵשׁ בְּכָךְ לְהוֹסִיף חֲשִׁיבוּת. כִּפְרוּטוֹת הַסַּנְדְּלָרוּת בְּיַחַס לְעָשְׁרוֹ שֶׁל רוֹטְשִׁילְד..." וּלְעִנְיָנֵנוּ: רַבִּי שָׁאוּל פַרְחִי הִתְעַלֵּף - וּבְדִין הִתְעַלֵּף. אַךְ מַדּוּעַ הִתְעַלֵּף כְּשֶׁהֻבְרַר לוֹ שֶׁסָּטַר לָרָשָׁ"ש הַקָּדוֹשׁ. מַדּוּעַ לֹא הִתְעַלֵּף עַל שֶׁסָּטַר... לִיהוּדִי?! וַהֲלֹא "כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם, בְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב", וְאִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא הוּא לְהַכּוֹת אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל - כּוֹלֵל יְלָדִים קְטַנִּים! שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יֹסִיף... לְהַכֹּתוֹ". וְכָתַב בְּסֵפֶר הַחִנּוּךְ: "בְּזֶה הַלָּאו - הִיא אַזְהָרָה מֵהַכּוֹת כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, מִקַּל וָחֹמֶר: אִם הַחוֹטֵא הַזֶּה שֶׁנִּתְחַיֵּב מַלְקוֹת, אָנוּ מֻזְהָרִים עָלָיו שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וּלְהַכּוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁנִּתְחַיֵּב - שְׁאָר כָּל אָדָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן! וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מָנְעוּ אוֹתָנוּ אֲפִילוּ מִלִּרְמֹז לְהַכּוֹת. וְאָמְרוּ: כָּל הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ לְהַכּוֹתוֹ נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ". וְלֹא רַק מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁבָּנִים אָנוּ לַה' אֱלֹקֵינוּ. וְאִם כֵּן, הַמַּכֶּה יְהוּדִי, נַעַר כִּמְבֻגָּר, בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מִי הוּא פּוֹגֵעַ?! וּכְבָר אָמְרוּ: "הַסּוֹטֵר לוֹעוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ סוֹטֵר לוֹעוֹ שֶׁל שְׁכִינָה!". נוֹרָאִים הַדְּבָרִים! פַּעַם רָאָה מָרָן הַחֲתַם סוֹפֵר זַצַ"ל אֶת אֶחָד מִבְּנֵי הַקְּהִלָּה כּוֹרֵךְ יָדוֹ דֶּרֶךְ חֲבֵרוּת עַל כָּתֵף בְּנוֹ, מָרָן הַכְּתַב סוֹפֵר זַצַ"ל, הִבִּיעַ מוֹרַת רוּחַ וְהַיָּד הֻסְרָה. נִמֵּק: "לֹא מִשּׁוּם שֶׁהוּא בְּנִי - אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוּא יְהוּדִי, וְעַל עַם יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה'". וַהֲלָכָה פְּסוּקָה הִיא, שֶׁהַסּוֹמֵךְ יָדוֹ עַל קָרְבָּן הַמֻּקְדָשׁ לְגָבוֹהַּ, מוֹעֵל בְּקָדָשִׁים!... אָז לְהַכּוֹת?!... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)