Otzarot-Article

דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: תַּנְיָא, אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, כְּשֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, אָמַר: "אִם אֲנִי כָּאן הַכֹּל כָּאן. וְאִם אֵין אֲנִי כָּאן, מִי כָּאן".

וּבְכֵן, רֵאשִׁית לַכֹּל פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁדּוֹרֵשׁ הָיָה לָרַבִּים בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אִם אֲנִי כָּאן הַכֹּל כָּאן", כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי חָפֵץ בַּבַּיִת הַזֶּה וּשְׁכִינָתִי שְׁרוּיָה בּוֹ, יְהֵא כְּבוֹדִי קַיָם וְיָבוֹאוּ הַכֹּל לְכָאן, וְאִם תֶּחֶטְאוּ וַאֲסַלֵּק שְׁכִינָתִי, מִי יָבוֹא לְכָאן?!

וְנַסְבִּיר בְּאֹפֶן מַשְׁמָעוּתִי יוֹתֵר לְגַבֵּינוּ: יֵשׁ "אֲנִי", הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְיֵשׁ "הַכֹּל", הֵם עִנְיְנֵי הָעוֹלָם. וְ"אִם אֲנִי כָּאן", כְּלוֹמַר הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, "הַכֹּל כָּאן", כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה מְסֻדָּרִים כָּאן. "וְאִם אֵין אֲנִי כָּאן, מִי כָּאן?!"

הִכַּרְתִּי אָדָם שֶׁגָּדֵל בְּבַיִת דָּתִי וְגָלַשׁ. שׂוֹחַחְתִּי אִתּוֹ וְהוֹדָה כִּי חַלַּשׁ אֹפִי הוּא וְאֵינוֹ יָכוֹל לָשִׂים רֶסֶן לִיצָרָיו. יוֹדֵעַ הוּא שֶׁשּׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה יִזְכּוּ לָעוֹלָם הַבָּא אֲבָל הוּא נוֹהֶה אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה. כַּמָּה שֶׁנִּסִּיתִי לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁשּׁוֹמְרֵי הַמִּצְווֹת, אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה מִלְּבַד הַ"וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא", נָפְלוּ הַדְּבָרִים עַל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא בָּטוּחַ הָיָה שֶׁאֵין הוּא לְבַד. אִי אֶפְשָׁר לְגַדֵּל דּוֹר בְּבוּעָה, בִּמְנֻתָּק מִן הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, וּבָטוּחַ הוּא שֶׁהַיְּלָדִים יִפְזְלוּ וְיֻשְׁפְּעוּ וְיַפְנוּ עֹרֶף. "עוֹד תִרְאֶה..." - כָּךְ נִבֵּא.

אָכֵן, רוֹאִים אָנוּ אֶת עוֹלַם הַיְּשִׁיבוֹת הַפּוֹרֵחַ, עוֹלַם הַתּוֹרָה הַגָּדֵל וְהוֹלֵךְ, דּוֹר לְתִפְאֶרֶת, מְאֻשָּׁר וְגֵאֶה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא הֲמוֹנִים נוֹהֲרִים וּמִצְטָרְפִים, חוֹצִים אֶת הַקָּוִים בַּדֶּרֶךְ הַהֲפוּכָה.

- וּמַה תֹּאמַר לְכָךְ? שְׁאַלְתִּיו. תַּחֲזִיתוֹ הִתְנַפְּצָה וְהֻפְרְכָה.

אֹמַר לְךָ, הֵשִׁיב, הֵם אֲכוּלֵי אַכְזָבוֹת, חַיֵּיהֶם מַשְׁמִימִים, וְהָאֱמוּנָה מְסַפֶּקֶת לָהֶם עֹגֶן, מִשְׁעֶנֶת אֵיתָנָה, נוֹתֶנֶת לָהֶם סִפּוּק וּמַעֲנִיקָה עִנְיָן לְחַיֵּיהֶם.

חִיַּכְתִּי, מִי כָּמוֹהוּ מֵבִין אוֹתָם...

אָמַרְתִּי לוֹ אִם כֵּן: לָמָּה אַתָּה עוֹמֵד, תֵּשֵׁב!

לֹא הֵבִין. לָמָּה לָשֶׁבֶת?

הִסְבַּרְתִּי: שֵׁב "שִׁבְעָה" עַל עַצְמְךָ, עַל חַיֶּיךָ שֶׁאָבְדוּ לַשָּׁוְא. נָטַשְׁתָּ דַּת אֱמֶת כִּי אַתָּה בֶּן הָעוֹלָם הַזֶּה. כָּעֵת מוֹדֶה אַתָּה שֶׁהֲמוֹנִים שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה כְּדֵי לְהַשִּׂיג סִפּוּק בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִלְּבַד חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. הִפְסַדְתָּ אֵפוֹא אֶת שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, אִבַּדְתָּ חַיֶּיךָ בְּיָדֶיךָ, הֲלֹא תִּתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם?!

נֶאֱנַח, הוֹדָה לִדְבָרַי, אֲבָל "שִׁבְעָה" לֹא יָשַׁב.

וּבְדִין עָשָׂה, שֶׁהֲרֵי הַמִּתְאַבֵּד אֵין מִתְאַבְּלִים עָלָיו... (יוֹ"ד שמה-א)

הָיָה לִי חָבֵר בַּיְּשִׁיבָה, נַעַר צָעִיר, קָרְאוּ לוֹ שְׁמִיל. גַּם הוּא הִתְגַּלְגֵּל לְסִיבִּיר בְּסַעֲרַת הַמִּלְחָמָה. הַתְּפִלִּין אָבְדוּ לוֹ, סְפָרִים לֹא הָיוּ, בְּשַׁבָּתוֹת אֻלַּץ לַעֲבֹד, כַּשְׁרוּת נִבְצַר מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר, וּלְבַדּוֹ הָיָה. נִשְׁחַק וְלֹא הֶחֱזִיק מַעֲמָד. הֶרְגֵל נַעֲשָׂה טֶבַע. אֵינִי רוֹצֶה לִשְׁפֹּט וְאֵינִי יָכוֹל לְהַצְדִּיק. שָׁמַעְתִּי שֶׁעָלָה אָרְצָה, וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר מִצְווֹת. טָרַחְתִּי וְהִשַּׂגְתִּיו בַּטֶּלֶפוֹן.

שָׂמַח לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלִי: "יַעְנְקָלֶ'ה קְרִינִיקֵער", כָּךְ נִקְרֵאתִי בַּיְּשִׁיבָה עַל שֵׁם עִיר מוֹלַדְתִּי, "שָׁמַעְתִּי שֶׁהֶחְזַקְתָּ מַעֲמָד", צִיֵּן בְּהַעֲרָכָה.

הִזְמַנְתִּי אוֹתוֹ אֵלַי לְשַׁבָּת.

נִרְתַּע, אֵינוֹ מְסֻגָּל לְכָךְ, זוֹ תִּהְיֶה טַלְטֵלָה עַזָּה מִדַּי.

שִׁכְנַעְתִּי אוֹתוֹ וְנֵאוֹת לִשְׁבֹּת אֵצֶל קְרוֹבָיו בְּגִבְעָתַיִם הַסְּמוּכָה, וְיָבוֹא לְבֵיתִי לִסְעוּדַת לֵיל שַׁבָּת.

שֶׁיִּהְיֶה, בְּתוֹר הַתְחָלָה.

חָזַרְתִּי מִתְּפִלַּת לֵיל שַׁבָּת, וּבִקַּשְׁתִּי מֵהַמַּלְאָכִים לְהַמְתִּין, 'אֵינְכֶם הָאוֹרְחִים הַיְּחִידִים'... עוֹד מְעַט יַגִּיעַ שְׁמִיל, בָּרְכוּהוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁיָּשׁוּב לְכוּר מַחֲצַבְתּוֹ.

לַמַּלְאָכִים הָיָה פְּנַאי, אֲבָל לַיְּלָדִים לֹא הָיְתָה סַבְלָנוּת. נִדְנְדוּ, נִמְנְמוּ, וּכְשֶׁהַנֵּרוֹת עָמְדוּ לְהִכָּבוֹת הֶחְלַטְנוּ שֶׁנְּקַדֵּשׁ בִּלְעָדָיו. גַּם "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי" אוֹמְרִים אַחַר הַקִּדּוּשׁ. אַחַר כָּךְ נִזְכַּרְנוּ שֶׁפּוֹתְחִים אֶת הַדֶּלֶת רַק לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

סוֹף דָּבָר, לֹא בָּא.

לֹא כָּעַסְתִּי, דָּאַגְתִּי וְרִחַמְתִּי.

הֵרַמְתִּי טֶלֶפוֹן: חָלִיתָ? הִתְחָרַטְתָּ?

כִּמְעַט בָּכָה: לֹא, דַּוְקָא הִגִּיעַ. הִתְאָרַח אֵצֶל הַקְּרוֹבִים וּבָעֶרֶב הָלַךְ לִבְנֵי בְּרַק. מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת הַמּוּאָרִים בָּקְעָה הַתְּפִלָּה וְהַשִּׁירָה, וּבָרְחוֹב הָלְכוּ נָשִׁים לְבוּשׁוֹת בִּגְדֵי שַׁבָּת מְטַיְּלוֹת עִם עֶגְלוֹת הַתְּאוֹמִים וְאֶחָד אוֹחֵז בָּעֲגָלָה מִזֶּה וְהָאַחַת אוֹחֶזֶת מִזֶּה וְאֶחָד רָץ קָדִימָה וְהָאַחֵר מִשְׂתָּרֵךְ מֵאָחוֹר. נְחִילִים נְחִילִים, בְּלִי עַיִן הָרַע. וּקְבוּצוֹת נְעָרוֹת, וַחֲבוּרוֹת נָשִׁים מְבֻגָּרוֹת... אֵיזוֹ אַחְדוּת, אֵיזֶה אֹשֶׁר.

נִזְכַּר מֵאֵיפֹה הוּא בָּא וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ וְלִבּוֹ נִצְבַּט. חָשַׁב שֶׁהִנֵּה כְּשֶׁיַּעֲלֶה לְבֵיתִי - וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה יְלָדִים יוֹשְׁבִים בּוֹ כְּמַלְאָכִים וְשָׁרִים זְמִירוֹת וְאוֹמְרִים דִּבְרֵי תּוֹרָה - לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בָּזֶה, לִבּוֹ יִתְפַּלֵּץ מִכְּאֵב וְקִנְאָה. פָּנָה אֵפוֹא לְאָחוֹר וְשָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו...

אַיְּי, אִם רַק נֵדַע לְהוֹקִיר אֶת אָשְׁרֵנוּ. בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת.

הָלַכְתִּי פַּעַם לַחֲתֻנָּה בִּבְנֵי בְּרַק. לֶאֱכֹל אֵינִי צָרִיךְ, הֲלֹא אֶת הַמָּנָה מַכִּיר אֲנִי מֵהַשְּׂמָחוֹת הַקּוֹדְמוֹת... אֲנִי בָּא לָרִקּוּדִים. לְפָנַי הָלַךְ זוּג חִלּוֹנִי. שָׁמְעוּ אֶת הַתִּזְמֹרֶת, וְהַבַּעַל אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: "בּוֹאִי וְנִרְאֶה חֲתֻנָּה אֵצֶל הָאֲדוּקִים". עָמְדוּ בַּפֶּתַח וְסָקְרוּ, וְהָאִשָּׁה אָמְרָה: "תִּרְאֶה, רַק גְּבָרִים! מִסְכֵּנִים, הַמְחִיצָה מַפְרִידָה בֵּינֵיהֶם לְבֵין הַנָּשִׁים. אֲבָל, אַתָּה יוֹדֵעַ", אָמְרָה בִּפְלִיאָה, "הֵם רוֹקְדִים!"

אָכֵן, יֵשׁ לָהֶם בְּמַה לְּקַנֵּא. אֲנַחְנוּ רוֹקְדִים!

אַךְ לָמָה לְקַנֵּא, יָבוֹאוּ וְיִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ. יֵשׁ מַסְפִּיק מָקוֹם בְּרַחֲבַת הָרִקּוּדִים.

וּכְשֶׁעָלוּ לִרְקֹד בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, פָּתַח הִלֵּל וְאָמַר בְּשֵׁם הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה: "אִם אֲנִי כָּאן, הַכֹּל כָּאן!" אִם הָעוֹלָם הַבָּא עִקָּר, נִתָּנִים כְּלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה בְּשֶׁפַע וּבְגֹדֶשׁ, וְאוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִים לָעוֹלָם הַבָּא (ב"ב יז.) וְהַשִּׂמְחָה מֻשְׁלֶמֶת.

"וְאִם אֵין אֲנִי כָּאן, מִי כָּאן" יוֹרְשִׁים גֵּיהִנֹּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיוֹרְדִים לִבְאֵר שַׁחַת בָּעוֹלָם הַבָּא... (וְהִגַּדְתָּ לְסֻכּוֹת)

	האזינו תשע"ד
	לְעָתִיד - נָבִין הַכֹּל
	דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: תַּנְיָא, אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, כְּשֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, אָמַר: "אִם אֲנִי כָּאן הַכֹּל כָּאן. וְאִם אֵין אֲנִי כָּאן, מִי כָּאן". וּבְכֵן, רֵאשִׁית לַכֹּל פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁדּוֹרֵשׁ הָיָה לָרַבִּים בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אִם אֲנִי כָּאן הַכֹּל כָּאן", כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי חָפֵץ בַּבַּיִת הַזֶּה וּשְׁכִינָתִי שְׁרוּיָה בּוֹ, יְהֵא כְּבוֹדִי קַיָם וְיָבוֹאוּ הַכֹּל לְכָאן, וְאִם תֶּחֶטְאוּ וַאֲסַלֵּק שְׁכִינָתִי, מִי יָבוֹא לְכָאן?! וְנַסְבִּיר בְּאֹפֶן מַשְׁמָעוּתִי יוֹתֵר לְגַבֵּינוּ: יֵשׁ "אֲנִי", הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְיֵשׁ "הַכֹּל", הֵם עִנְיְנֵי הָעוֹלָם. וְ"אִם אֲנִי כָּאן", כְּלוֹמַר הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, "הַכֹּל כָּאן", כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה מְסֻדָּרִים כָּאן. "וְאִם אֵין אֲנִי כָּאן, מִי כָּאן?!" הִכַּרְתִּי אָדָם שֶׁגָּדֵל בְּבַיִת דָּתִי וְגָלַשׁ. שׂוֹחַחְתִּי אִתּוֹ וְהוֹדָה כִּי חַלַּשׁ אֹפִי הוּא וְאֵינוֹ יָכוֹל לָשִׂים רֶסֶן לִיצָרָיו. יוֹדֵעַ הוּא שֶׁשּׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה יִזְכּוּ לָעוֹלָם הַבָּא אֲבָל הוּא נוֹהֶה אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה. כַּמָּה שֶׁנִּסִּיתִי לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁשּׁוֹמְרֵי הַמִּצְווֹת, אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה מִלְּבַד הַ"וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא", נָפְלוּ הַדְּבָרִים עַל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא בָּטוּחַ הָיָה שֶׁאֵין הוּא לְבַד. אִי אֶפְשָׁר לְגַדֵּל דּוֹר בְּבוּעָה, בִּמְנֻתָּק מִן הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, וּבָטוּחַ הוּא שֶׁהַיְּלָדִים יִפְזְלוּ וְיֻשְׁפְּעוּ וְיַפְנוּ עֹרֶף. "עוֹד תִרְאֶה..." - כָּךְ נִבֵּא. אָכֵן, רוֹאִים אָנוּ אֶת עוֹלַם הַיְּשִׁיבוֹת הַפּוֹרֵחַ, עוֹלַם הַתּוֹרָה הַגָּדֵל וְהוֹלֵךְ, דּוֹר לְתִפְאֶרֶת, מְאֻשָּׁר וְגֵאֶה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא הֲמוֹנִים נוֹהֲרִים וּמִצְטָרְפִים, חוֹצִים אֶת הַקָּוִים בַּדֶּרֶךְ הַהֲפוּכָה. - וּמַה תֹּאמַר לְכָךְ? שְׁאַלְתִּיו. תַּחֲזִיתוֹ הִתְנַפְּצָה וְהֻפְרְכָה. אֹמַר לְךָ, הֵשִׁיב, הֵם אֲכוּלֵי אַכְזָבוֹת, חַיֵּיהֶם מַשְׁמִימִים, וְהָאֱמוּנָה מְסַפֶּקֶת לָהֶם עֹגֶן, מִשְׁעֶנֶת אֵיתָנָה, נוֹתֶנֶת לָהֶם סִפּוּק וּמַעֲנִיקָה עִנְיָן לְחַיֵּיהֶם. חִיַּכְתִּי, מִי כָּמוֹהוּ מֵבִין אוֹתָם... אָמַרְתִּי לוֹ אִם כֵּן: לָמָּה אַתָּה עוֹמֵד, תֵּשֵׁב! לֹא הֵבִין. לָמָּה לָשֶׁבֶת? הִסְבַּרְתִּי: שֵׁב "שִׁבְעָה" עַל עַצְמְךָ, עַל חַיֶּיךָ שֶׁאָבְדוּ לַשָּׁוְא. נָטַשְׁתָּ דַּת אֱמֶת כִּי אַתָּה בֶּן הָעוֹלָם הַזֶּה. כָּעֵת מוֹדֶה אַתָּה שֶׁהֲמוֹנִים שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה כְּדֵי לְהַשִּׂיג סִפּוּק בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִלְּבַד חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. הִפְסַדְתָּ אֵפוֹא אֶת שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, אִבַּדְתָּ חַיֶּיךָ בְּיָדֶיךָ, הֲלֹא תִּתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם?! נֶאֱנַח, הוֹדָה לִדְבָרַי, אֲבָל "שִׁבְעָה" לֹא יָשַׁב. וּבְדִין עָשָׂה, שֶׁהֲרֵי הַמִּתְאַבֵּד אֵין מִתְאַבְּלִים עָלָיו... (יוֹ"ד שמה-א) הָיָה לִי חָבֵר בַּיְּשִׁיבָה, נַעַר צָעִיר, קָרְאוּ לוֹ שְׁמִיל. גַּם הוּא הִתְגַּלְגֵּל לְסִיבִּיר בְּסַעֲרַת הַמִּלְחָמָה. הַתְּפִלִּין אָבְדוּ לוֹ, סְפָרִים לֹא הָיוּ, בְּשַׁבָּתוֹת אֻלַּץ לַעֲבֹד, כַּשְׁרוּת נִבְצַר מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר, וּלְבַדּוֹ הָיָה. נִשְׁחַק וְלֹא הֶחֱזִיק מַעֲמָד. הֶרְגֵל נַעֲשָׂה טֶבַע. אֵינִי רוֹצֶה לִשְׁפֹּט וְאֵינִי יָכוֹל לְהַצְדִּיק. שָׁמַעְתִּי שֶׁעָלָה אָרְצָה, וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר מִצְווֹת. טָרַחְתִּי וְהִשַּׂגְתִּיו בַּטֶּלֶפוֹן. שָׂמַח לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלִי: "יַעְנְקָלֶ'ה קְרִינִיקֵער", כָּךְ נִקְרֵאתִי בַּיְּשִׁיבָה עַל שֵׁם עִיר מוֹלַדְתִּי, "שָׁמַעְתִּי שֶׁהֶחְזַקְתָּ מַעֲמָד", צִיֵּן בְּהַעֲרָכָה. הִזְמַנְתִּי אוֹתוֹ אֵלַי לְשַׁבָּת. נִרְתַּע, אֵינוֹ מְסֻגָּל לְכָךְ, זוֹ תִּהְיֶה טַלְטֵלָה עַזָּה מִדַּי. שִׁכְנַעְתִּי אוֹתוֹ וְנֵאוֹת לִשְׁבֹּת אֵצֶל קְרוֹבָיו בְּגִבְעָתַיִם הַסְּמוּכָה, וְיָבוֹא לְבֵיתִי לִסְעוּדַת לֵיל שַׁבָּת. שֶׁיִּהְיֶה, בְּתוֹר הַתְחָלָה. חָזַרְתִּי מִתְּפִלַּת לֵיל שַׁבָּת, וּבִקַּשְׁתִּי מֵהַמַּלְאָכִים לְהַמְתִּין, 'אֵינְכֶם הָאוֹרְחִים הַיְּחִידִים'... עוֹד מְעַט יַגִּיעַ שְׁמִיל, בָּרְכוּהוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁיָּשׁוּב לְכוּר מַחֲצַבְתּוֹ. לַמַּלְאָכִים הָיָה פְּנַאי, אֲבָל לַיְּלָדִים לֹא הָיְתָה סַבְלָנוּת. נִדְנְדוּ, נִמְנְמוּ, וּכְשֶׁהַנֵּרוֹת עָמְדוּ לְהִכָּבוֹת הֶחְלַטְנוּ שֶׁנְּקַדֵּשׁ בִּלְעָדָיו. גַּם "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי" אוֹמְרִים אַחַר הַקִּדּוּשׁ. אַחַר כָּךְ נִזְכַּרְנוּ שֶׁפּוֹתְחִים אֶת הַדֶּלֶת רַק לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. סוֹף דָּבָר, לֹא בָּא. לֹא כָּעַסְתִּי, דָּאַגְתִּי וְרִחַמְתִּי. הֵרַמְתִּי טֶלֶפוֹן: חָלִיתָ? הִתְחָרַטְתָּ? כִּמְעַט בָּכָה: לֹא, דַּוְקָא הִגִּיעַ. הִתְאָרַח אֵצֶל הַקְּרוֹבִים וּבָעֶרֶב הָלַךְ לִבְנֵי בְּרַק. מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת הַמּוּאָרִים בָּקְעָה הַתְּפִלָּה וְהַשִּׁירָה, וּבָרְחוֹב הָלְכוּ נָשִׁים לְבוּשׁוֹת בִּגְדֵי שַׁבָּת מְטַיְּלוֹת עִם עֶגְלוֹת הַתְּאוֹמִים וְאֶחָד אוֹחֵז בָּעֲגָלָה מִזֶּה וְהָאַחַת אוֹחֶזֶת מִזֶּה וְאֶחָד רָץ קָדִימָה וְהָאַחֵר מִשְׂתָּרֵךְ מֵאָחוֹר. נְחִילִים נְחִילִים, בְּלִי עַיִן הָרַע. וּקְבוּצוֹת נְעָרוֹת, וַחֲבוּרוֹת נָשִׁים מְבֻגָּרוֹת... אֵיזוֹ אַחְדוּת, אֵיזֶה אֹשֶׁר. נִזְכַּר מֵאֵיפֹה הוּא בָּא וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ וְלִבּוֹ נִצְבַּט. חָשַׁב שֶׁהִנֵּה כְּשֶׁיַּעֲלֶה לְבֵיתִי - וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה יְלָדִים יוֹשְׁבִים בּוֹ כְּמַלְאָכִים וְשָׁרִים זְמִירוֹת וְאוֹמְרִים דִּבְרֵי תּוֹרָה - לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בָּזֶה, לִבּוֹ יִתְפַּלֵּץ מִכְּאֵב וְקִנְאָה. פָּנָה אֵפוֹא לְאָחוֹר וְשָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו... אַיְּי, אִם רַק נֵדַע לְהוֹקִיר אֶת אָשְׁרֵנוּ. בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת. הָלַכְתִּי פַּעַם לַחֲתֻנָּה בִּבְנֵי בְּרַק. לֶאֱכֹל אֵינִי צָרִיךְ, הֲלֹא אֶת הַמָּנָה מַכִּיר אֲנִי מֵהַשְּׂמָחוֹת הַקּוֹדְמוֹת... אֲנִי בָּא לָרִקּוּדִים. לְפָנַי הָלַךְ זוּג חִלּוֹנִי. שָׁמְעוּ אֶת הַתִּזְמֹרֶת, וְהַבַּעַל אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: "בּוֹאִי וְנִרְאֶה חֲתֻנָּה אֵצֶל הָאֲדוּקִים". עָמְדוּ בַּפֶּתַח וְסָקְרוּ, וְהָאִשָּׁה אָמְרָה: "תִּרְאֶה, רַק גְּבָרִים! מִסְכֵּנִים, הַמְחִיצָה מַפְרִידָה בֵּינֵיהֶם לְבֵין הַנָּשִׁים. אֲבָל, אַתָּה יוֹדֵעַ", אָמְרָה בִּפְלִיאָה, "הֵם רוֹקְדִים!" אָכֵן, יֵשׁ לָהֶם בְּמַה לְּקַנֵּא. אֲנַחְנוּ רוֹקְדִים! אַךְ לָמָה לְקַנֵּא, יָבוֹאוּ וְיִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ. יֵשׁ מַסְפִּיק מָקוֹם בְּרַחֲבַת הָרִקּוּדִים. וּכְשֶׁעָלוּ לִרְקֹד בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, פָּתַח הִלֵּל וְאָמַר בְּשֵׁם הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה: "אִם אֲנִי כָּאן, הַכֹּל כָּאן!" אִם הָעוֹלָם הַבָּא עִקָּר, נִתָּנִים כְּלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה בְּשֶׁפַע וּבְגֹדֶשׁ, וְאוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִים לָעוֹלָם הַבָּא (ב"ב יז.) וְהַשִּׂמְחָה מֻשְׁלֶמֶת. "וְאִם אֵין אֲנִי כָּאן, מִי כָּאן" יוֹרְשִׁים גֵּיהִנֹּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיוֹרְדִים לִבְאֵר שַׁחַת בָּעוֹלָם הַבָּא... (וְהִגַּדְתָּ לְסֻכּוֹת)