Otzarot-Article

"וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (ד-ה) וְתָמַהּ הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל: הֲרֵי הַחֻקִּים, אֵין טַעֲמָם יָדוּעַ, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְצַעֲרִים אֶת יִשְׂרָאֵל בְּגִינָם, וְאֵיךְ יְשַׁבְּחוּ בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שֶׁהֵם עַם חָכָם וְנָבוֹן בִּגְלָלָם? וְתֵרֵץ, שֶׁכַּאֲשֶׁר רוֹאִים אֶת פְּעֻלַּת הַחֻקִּים עַל הָאָדָם וְעַל הָאֻמָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", וְדָרְשׁוּ "אַל תִּקְרִי אוֹתָם אֶלָּא אַתֶּם. כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְעַצְמוֹ", כְּלוֹמַר יָצַר עַל יְדֵיהֶם אֶת אִישִׁיּוּתוֹ, בָּנָה אֶת עַצְמוֹ - עַל כָּרְחָם מוֹדִים, מְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים.

הֲלֹא אֶחָד מֵהוֹגֵי הַדֵּעוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד עַל שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, טָבַע אֶת הָאִמְרָה "יוֹתֵר מִשֶּׁשָּׁמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַשַּׁבָּת, שָׁמְרָה הַשַּׁבָּת עַל יִשְׂרָאֵל". הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ הֶעֱמִידוּ אֶת הָעָם הַמּוּסָרִי בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.

וְכַיּוֹם מָה? אַלִּימוּת וְגַסּוּת, זִלּוּת חַיִּים וּבַהֲמִיּוּת.

מְסַפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: בִּשְׁעָתוֹ, הֻזְמַנְתִּי לְהַרְצוֹת לִפְנֵי הָאֲסִירִים בְּכֶלֶא רַמְלֶה. לִפְנֵי הַהַרְצָאָה נוֹעַדְתִּי לִפְגִישָׁה עִם מְנַהֵל בֵּית הַכֶּלֶא. סִפֵּר שֶׁהַתְּפוּסָה מְלֵאָה, וּכְבָר אֻשְּׁרוּ תַּקְצִיבִים לִבְנִיַּת בָּתֵּי כֶּלֶא נוֹסָפִים. אָמַר: "אֵין לָנוּ בְּעָיָה עִם חֲמֵשֶׁת הָאֲחוּזִים בָּאֻכְלוּסִיָּה שֶׁנִּתְפְּסוּ וְנִשְׁפְּטוּ. הַבְּעָיָה הִיא תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה הָאֲחוּזִים שֶׁלֹּא נִתְפְּסוּ"...

הֵבַנְתִּי שֶׁהַפִּתְרוֹן הַמֻּשְׁלָם מִצִּדּוֹ, הוּא שֶׁיִּתְלוּ שֶׁלֶט עֲנָק בִּנְמַל הַתְּעוּפָה בְּלוֹד: "בְּרוּכִים הַבָּאִים לְבֵית הַסֹּהַר הַמֶּרְכָּזִי", בֵּין כָּךְ, הַגְּבוּלוֹת מֻקָּפִים גְּדֵרוֹת.

אָמַרְתִּי לוֹ: "תֵּן לִי אֶת הַתַּקְצִיב שֶׁאֻשַּׁר לַהֲקָמַת בָּתֵּי סֹהַר חֲדָשִׁים, וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם צֹרֶךְ!"

תָּמַהּ לְכַוָּנָתִי, וְהִסְבַּרְתִּי: "נְיַסֵּד בְּאֶמְצָעוּת הַכְּסָפִים שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, וְנַחֲזִיר אֶת הָעָם לִמְקוֹרוֹתָיו! הַאִם בְּעָבָר הָיָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל מֻשָּׂג כְּמוֹ רוֹצֵחַ יְהוּדִי, שׁוֹדֵד יְהוּדִי?!"

וְהוֹסַפְתִּי: "הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַה הַתַּקְצִיב הַזֶּה מַזְכִּיר לִי?

הָיְתָה צֹמֶת מְסֻכָּן, בְּלִי תַּמְרוּרִים וְרַמְזוֹרִים. מְכוֹנִיּוֹת הָיוּ מַגִּיעוֹת בִּיעָף, מִתְנַגְּשׁוֹת זוֹ בְּזוֹ, נִמְעָכוֹת וְעוֹלוֹת בְּלֶהָבוֹת. הַצֹּמֶת גָּבְתָה מְחִיר דָּמִים יָקָר, וְהַנּוֹרָא מִכָּל הָיָה שֶׁעַד שֶׁהִגִּיעוּ כֹּחוֹת הַהַצָּלָה לְנַסֵּר אֶת שִׁלְדּוֹת הַמְכוֹנִיּוֹת וּלְחַלֵּץ אֶת הַפְּצוּעִים הַמְּדַמְּמִים לְמָוֶת, וְעַד שֶׁהִסִּיעוּם לְבֵית הַחוֹלִים הַקָּרוֹב, שֶׁהָיָה רָחוֹק מְאֹד, מֵתוּ רַבִּים מִבְּלִי שֶׁהִצְלִיחוּ לְהַצִּילָם.

קָמָה זְעָקָה, וּכְמוֹ תָּמִיד הֵקִימוּ וַעֲדַת חֲקִירָה. עוֹד רַבִּים נֶהֶרְגוּ בַּצֹּמֶת עַד שֶׁסִּיְּמָה אֶת דִּיּוּנֶיהָ, אֲבָל הַמְלָצוֹתֶיהָ נָטְעוּ תִּקְוָה: בַּצַּד הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַצֹּמֶת יוּקַם פִּקּוּד שֶׁל כֹּחוֹת הַצָּלָה מְיֻמָּנִים שֶׁיִּהְיוּ זְמִינִים מִיָּדִית לְכָל קְרִיאָה, עִם צִיּוּד חִלּוּץ וְהַנְשָׁמָה כַּנִּדְרָשׁ. וּבַצַּד הַדְּרוֹמִי יָקִימוּ בֵּית חוֹלִים מְשֻׁכְלָל אֵלָיו יְפֻנּוּ הַפְּצוּעִים מִיָּדִית, וְחַיֵּיהֶם יִנָּצְלוּ. כָּעֵת יֵשׁ לָגֶשֶׁת לַמִּכְרָזִים, לִקְבֹּעַ מִי יִהְיוּ הַזַּכְיָנִים, לְהָקִים צֶוֶת הִגּוּי וְתִכְנוּן וּבִצּוּעַ, רִשּׁוּי וּפִקּוּחַ. בֶּעָשׂוֹר הַבָּא יֻשְׁלַם הַפְּרוֹיֶקְט הַשַּׁאַפְתָנִי. חַיֵּי אָדָם שָׁוִים כָּל מְחִיר, אִם רַק יִמָּצֵא הַתַּקְצִיב.

"מַה דַּעְתְּךָ?" שָׁאַלְתִּי אֶת מְנַהֵל בֵּית הַסֹּהַר.

"שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם", הֵשִׁיב בְּזַעַף, "בְּאָחוּז אֶחָד מֵעֲלוּת הַתָּכְנִית הַשַּׁאַפְתָנִית וְהַהֲזוּיָה, מַתְקִינִים רַמְזוֹרִים בַּצֹּמֶת וְלֹא יִהְיוּ עוֹד תְּאוּנוֹת!"

"נִפְלָא!" הֶחְמֵאתִי לוֹ. "כָּךְ גַּם חֻקֵּי הַתּוֹרָה הֵם הָרַמְזוֹרִים שֶׁלָּנוּ. אוֹמְרִים מָתַי לִנְסֹעַ וּמוֹרִים מָתַי לַעֲצֹר וּמוֹנְעִים תְּאוּנוֹת. וּבִמְקוֹם לְהָשִׁיב אֶת הָעָם אֶל חֻקֵּי הַתּוֹרָה בְּתַקְצִיב זָעוּם וּבְרֶוַח עָצוּם, מְעוֹדְדִים אֶת חַיֵּי הַהֶפְקֵרוּת; שַׁעֲטוּ, הִתְנַגְּשׁוּ, דִּמְּמוּ לַמָּוֶת, וְאָנוּ נַגְבִּיר אֶת צִוְתוֹת הַצַּיָּדִים וְנִבְנֶה לָכֶם עוֹד וְעוֹד בָּתֵּי כֶּלֶא -

אֱמֹר אַתָּה, הַאִם זוֹ הַדֶּרֶךְ?!" וּלְשִׁבְחוֹ יֵאָמֵר שֶׁהוֹדָה! (וְהִגַּדְתָּ)

	כי תבוא תשע"ג
	כָּל הַפּוֹסֵל, בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל
	"וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (ד-ה) וְתָמַהּ הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל: הֲרֵי הַחֻקִּים, אֵין טַעֲמָם יָדוּעַ, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְצַעֲרִים אֶת יִשְׂרָאֵל בְּגִינָם, וְאֵיךְ יְשַׁבְּחוּ בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שֶׁהֵם עַם חָכָם וְנָבוֹן בִּגְלָלָם? וְתֵרֵץ, שֶׁכַּאֲשֶׁר רוֹאִים אֶת פְּעֻלַּת הַחֻקִּים עַל הָאָדָם וְעַל הָאֻמָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", וְדָרְשׁוּ "אַל תִּקְרִי אוֹתָם אֶלָּא אַתֶּם. כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְעַצְמוֹ", כְּלוֹמַר יָצַר עַל יְדֵיהֶם אֶת אִישִׁיּוּתוֹ, בָּנָה אֶת עַצְמוֹ - עַל כָּרְחָם מוֹדִים, מְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים. הֲלֹא אֶחָד מֵהוֹגֵי הַדֵּעוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד עַל שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, טָבַע אֶת הָאִמְרָה "יוֹתֵר מִשֶּׁשָּׁמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַשַּׁבָּת, שָׁמְרָה הַשַּׁבָּת עַל יִשְׂרָאֵל". הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ הֶעֱמִידוּ אֶת הָעָם הַמּוּסָרִי בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. וְכַיּוֹם מָה? אַלִּימוּת וְגַסּוּת, זִלּוּת חַיִּים וּבַהֲמִיּוּת. מְסַפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: בִּשְׁעָתוֹ, הֻזְמַנְתִּי לְהַרְצוֹת לִפְנֵי הָאֲסִירִים בְּכֶלֶא רַמְלֶה. לִפְנֵי הַהַרְצָאָה נוֹעַדְתִּי לִפְגִישָׁה עִם מְנַהֵל בֵּית הַכֶּלֶא. סִפֵּר שֶׁהַתְּפוּסָה מְלֵאָה, וּכְבָר אֻשְּׁרוּ תַּקְצִיבִים לִבְנִיַּת בָּתֵּי כֶּלֶא נוֹסָפִים. אָמַר: "אֵין לָנוּ בְּעָיָה עִם חֲמֵשֶׁת הָאֲחוּזִים בָּאֻכְלוּסִיָּה שֶׁנִּתְפְּסוּ וְנִשְׁפְּטוּ. הַבְּעָיָה הִיא תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה הָאֲחוּזִים שֶׁלֹּא נִתְפְּסוּ"... הֵבַנְתִּי שֶׁהַפִּתְרוֹן הַמֻּשְׁלָם מִצִּדּוֹ, הוּא שֶׁיִּתְלוּ שֶׁלֶט עֲנָק בִּנְמַל הַתְּעוּפָה בְּלוֹד: "בְּרוּכִים הַבָּאִים לְבֵית הַסֹּהַר הַמֶּרְכָּזִי", בֵּין כָּךְ, הַגְּבוּלוֹת מֻקָּפִים גְּדֵרוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ: "תֵּן לִי אֶת הַתַּקְצִיב שֶׁאֻשַּׁר לַהֲקָמַת בָּתֵּי סֹהַר חֲדָשִׁים, וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם צֹרֶךְ!" תָּמַהּ לְכַוָּנָתִי, וְהִסְבַּרְתִּי: "נְיַסֵּד בְּאֶמְצָעוּת הַכְּסָפִים שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, וְנַחֲזִיר אֶת הָעָם לִמְקוֹרוֹתָיו! הַאִם בְּעָבָר הָיָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל מֻשָּׂג כְּמוֹ רוֹצֵחַ יְהוּדִי, שׁוֹדֵד יְהוּדִי?!" וְהוֹסַפְתִּי: "הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַה הַתַּקְצִיב הַזֶּה מַזְכִּיר לִי? הָיְתָה צֹמֶת מְסֻכָּן, בְּלִי תַּמְרוּרִים וְרַמְזוֹרִים. מְכוֹנִיּוֹת הָיוּ מַגִּיעוֹת בִּיעָף, מִתְנַגְּשׁוֹת זוֹ בְּזוֹ, נִמְעָכוֹת וְעוֹלוֹת בְּלֶהָבוֹת. הַצֹּמֶת גָּבְתָה מְחִיר דָּמִים יָקָר, וְהַנּוֹרָא מִכָּל הָיָה שֶׁעַד שֶׁהִגִּיעוּ כֹּחוֹת הַהַצָּלָה לְנַסֵּר אֶת שִׁלְדּוֹת הַמְכוֹנִיּוֹת וּלְחַלֵּץ אֶת הַפְּצוּעִים הַמְּדַמְּמִים לְמָוֶת, וְעַד שֶׁהִסִּיעוּם לְבֵית הַחוֹלִים הַקָּרוֹב, שֶׁהָיָה רָחוֹק מְאֹד, מֵתוּ רַבִּים מִבְּלִי שֶׁהִצְלִיחוּ לְהַצִּילָם. קָמָה זְעָקָה, וּכְמוֹ תָּמִיד הֵקִימוּ וַעֲדַת חֲקִירָה. עוֹד רַבִּים נֶהֶרְגוּ בַּצֹּמֶת עַד שֶׁסִּיְּמָה אֶת דִּיּוּנֶיהָ, אֲבָל הַמְלָצוֹתֶיהָ נָטְעוּ תִּקְוָה: בַּצַּד הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַצֹּמֶת יוּקַם פִּקּוּד שֶׁל כֹּחוֹת הַצָּלָה מְיֻמָּנִים שֶׁיִּהְיוּ זְמִינִים מִיָּדִית לְכָל קְרִיאָה, עִם צִיּוּד חִלּוּץ וְהַנְשָׁמָה כַּנִּדְרָשׁ. וּבַצַּד הַדְּרוֹמִי יָקִימוּ בֵּית חוֹלִים מְשֻׁכְלָל אֵלָיו יְפֻנּוּ הַפְּצוּעִים מִיָּדִית, וְחַיֵּיהֶם יִנָּצְלוּ. כָּעֵת יֵשׁ לָגֶשֶׁת לַמִּכְרָזִים, לִקְבֹּעַ מִי יִהְיוּ הַזַּכְיָנִים, לְהָקִים צֶוֶת הִגּוּי וְתִכְנוּן וּבִצּוּעַ, רִשּׁוּי וּפִקּוּחַ. בֶּעָשׂוֹר הַבָּא יֻשְׁלַם הַפְּרוֹיֶקְט הַשַּׁאַפְתָנִי. חַיֵּי אָדָם שָׁוִים כָּל מְחִיר, אִם רַק יִמָּצֵא הַתַּקְצִיב. "מַה דַּעְתְּךָ?" שָׁאַלְתִּי אֶת מְנַהֵל בֵּית הַסֹּהַר. "שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם", הֵשִׁיב בְּזַעַף, "בְּאָחוּז אֶחָד מֵעֲלוּת הַתָּכְנִית הַשַּׁאַפְתָנִית וְהַהֲזוּיָה, מַתְקִינִים רַמְזוֹרִים בַּצֹּמֶת וְלֹא יִהְיוּ עוֹד תְּאוּנוֹת!" "נִפְלָא!" הֶחְמֵאתִי לוֹ. "כָּךְ גַּם חֻקֵּי הַתּוֹרָה הֵם הָרַמְזוֹרִים שֶׁלָּנוּ. אוֹמְרִים מָתַי לִנְסֹעַ וּמוֹרִים מָתַי לַעֲצֹר וּמוֹנְעִים תְּאוּנוֹת. וּבִמְקוֹם לְהָשִׁיב אֶת הָעָם אֶל חֻקֵּי הַתּוֹרָה בְּתַקְצִיב זָעוּם וּבְרֶוַח עָצוּם, מְעוֹדְדִים אֶת חַיֵּי הַהֶפְקֵרוּת; שַׁעֲטוּ, הִתְנַגְּשׁוּ, דִּמְּמוּ לַמָּוֶת, וְאָנוּ נַגְבִּיר אֶת צִוְתוֹת הַצַּיָּדִים וְנִבְנֶה לָכֶם עוֹד וְעוֹד בָּתֵּי כֶּלֶא - אֱמֹר אַתָּה, הַאִם זוֹ הַדֶּרֶךְ?!" וּלְשִׁבְחוֹ יֵאָמֵר שֶׁהוֹדָה! (וְהִגַּדְתָּ)