Otzarot-Article

"נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ" (טו-י) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי וְסִפֵּר: רָגִיל הָיִיתִי לִנְסֹעַ לְחוּץ לָאָרֶץ לֶאֱסֹף כְּסָפִים לְהַחְזָקַת מוֹסְדוֹת הַתּוֹרָה. וְיָדַעְתִּי כִּי אֵינָם אוֹהֲבִים שֶׁבָּאִים לְעִתִּים תְּכוּפוֹת מִדַּי. אִם כְּבָר הָיִיתָ הַשָּׁנָה, הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתְךָ עַד הַשָּׁנָה הַבָּאָה.

פַּעַם אַחַת הָיְתָה הַמְּצוּקָה רַבָּה וְלֹא עָלָה בְּיָדִי לְשַׁלֵּם מַשְׂכּוֹרוֹת לָאַבְרֵכִים בְּחָדְשֵׁי הַחֹרֶף. אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ עָבְרוּ אֶת חַג הַפֶּסַח... הֵן יָדוּעַ הַסִּפּוּר, מְצוּדָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִבֶּעלְזְא הַשָּׂר שָׁלוֹם זַצַ"ל פְּרוּשָׂה הָיְתָה עַל קְהִלּוֹת הַמָּחוֹז. בִּפְרֹס הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים זִמֵּן אֵלָיו אֶת בַּעֲלֵי הַתְּפִלּוֹת בְּכָל הַמִּנְיָנִים, לִבְחֹן הַאִם יוֹדְעִים הֵם לְכָל הַפָּחוֹת אֶת פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים.

בָּא לְפָנָיו בַּעַל תְּפִלָּה וְהָרַבִּי שְׁאָלוֹ: מַה פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים "אָתָאנוּ לְחָנְנְךָ כְּעָנִי בַּפֶּתַח?"

תָּמַהּ: דָּבָר כֹּה פָּשׁוּט אֵין הָרַבִּי יוֹדֵעַ...

הִסְבִּיר: מָה אֹמַר לָכֶם, רַבִּי. הֶעָנִי, בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה עוֹד מִסְתַּדֵּר אֵיכְשֶׁהוּ, אֲבָל בַּפֶּסַח ("פֶּתַח" בַּהֲבָרָה אַשְׁכְּנַזִּית נִשְׁמַע כְּמוֹ פֶּסַח), כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַפֶּסַח הוּא אוֹבֵד עֵצוֹת... כָּךְ בָּאִים אָנוּ לִפְנֵי בּוֹרְאֵנוּ בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, דַּלִּים וְרָשִׁים.

"אִם זוֹ הַשָּׂגָתְךָ, לְךָ נָאֶה לְהִתְפַּלֵּל", אִשֵּׁר הָרַבִּי.

עַל כָּל פָּנִים - הִמְשִׁיךְ הָרַב גַּלִינְסְקִי - הִבְטַחְתִּי לָאַבְרֵכִים שֶׁמִּיָּד לְאַחַר הַפֶּסַח אֶסַּע לְקַנָּדָה לֶאֱסֹף כְּסָפִים לְתַשְׁלוּם הַחוֹב. אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַכּוֹלְלִים הִגִּיעַ לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי בִּמְעִיל צֶמֶר חַם, כְּשֶׁהוּא נוֹטֵף פַּלְגֵי זֵעָה.

תָּמַהְתִּי: בַּקַּיִץ, מְעִיל צֶמֶר?!

הִזְכִּיר לִי: מִבְּחִינַת הָאַבְרֵכִים אָנוּ בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחֹרֶף, עוֹד לֹא שֻׁלְּמָה הַקִּצְבָה עֲבוּר חֹדֶשׁ שְׁבָט...

כָּאַב לִי הַלֵּב. נָסַעְתִּי, וּתְפִלּוֹת הָאַבְרֵכִים מְלַוּוֹת אוֹתִי. וּמִכֵּיוָן שֶׁתְּפִלָּה עוֹשָׂה מֶחֱצָה, אָסַפְתִּי מַחֲצִית הַסְּכוּם הַנִּדְרָשׁ...

מַה עוֹשִׂים? לֹא רָאִיתִי מוֹצָא. לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה, וּבִתְקוּפַת חֲנֻכָּה חָזַרְתִּי לְטוֹרוֹנְטוֹ. כַּמָּה מִבְּנֵי הַמָּקוֹם הִשְׁתָּאוּ לְבוֹאִי: הוֹ, הֲרֵי רַק עַכְשָׁו הָיִיתָ פֹּה...

רַק עַכְשָׁו?! חֲצִי שָׁנָה בְּעֵינֵיהֶם כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר...

הֵשַׁבְתִּי בְּפִתְגָּם מֵהַגְּמָרָא: "רַבִּי לֹא שָׁנָה, רַבִּי חִיָּא מִנַּיִן לוֹ" (נִדָּה סב.), לֵאמֹר: רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה רַבּוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל וְכָל תַּלְמוּדוֹ מִמֶּנּוּ, אֲבָל לְעִנְיָנֵנוּ פֵּרַשְׁתִּי כָּךְ: אַתֶּם טוֹעֲנִים, "רַבִּי (הֲרֵי עוֹד) לֹא (עָבְרָה) שָׁנָה (מֵאָז שֶׁהָיִיתָ פֹּה). וַאֲנִי עוֹנֶה לָכֶם: רַבִּי (יֵשׁ רַבָּנִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים) חִיָּא (הַזְּקוּקִים לְמִחְיָה) מִנַּיִן לוֹ, מִנַּיִן יַשִּׂיגוּ פַּרְנָסָתָם?!"

הִתְפַּיְּסוּ וְהִתְרַצּוּ. כֻּלָּם, מִלְּבַד אֶחָד שֶׁאָמַר: אַל תַּקְפִּידוּ עָלַי, אֵין זוֹ פְּגִיעָה אִישִׁית, אֲבָל סֵדֶר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה.

הֵשַׁבְתִּי לוֹ: אֵין בְּעָיָה, רַק תְּסַפֵּר לִי אֵיךְ אַתָּה מִסְתַּדֵּר עִם הַפָּסוּק "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ" אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים (רַשִׁ"י).

עָנָה לִי: תָּבוֹא כָּל שָׁנָה, אֲפִילוּ מֵאָה שָׁנִים, וְשֶׁאֶזְכֶּה לָתֵת לְךָ מֵאָה פְּעָמִים...

חָכָם הָאִישׁ.

אָמַרְתִּי לוֹ: נִפְלָא, כָּעֵת תַּסְבִּיר בְּבַקָּשָׁה אֶת הֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ".

סוֹף סוֹף הִצְלַחְתִּי לְהָבִיךְ אוֹתוֹ. נָתַן בִּי עֵינַיִם תְּמֵהוֹת: מַה לֹּא מוּבָן פֹּה?!

אָמַרְתִּי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה" בִּגְלַל אֵיזֶה דָּבָר, וּבְכָל מָקוֹם נֶאֱמַר בִּקְצָרָה "לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ", וְתוּ לֹא.

נֵאוֹת: אַדְּרַבָּה, נִשְׁמַע.

אָמַרְתִּי: אֵין פָּשׁוּט מִזֶּה, אֱמֹר נָא לִי, מָתַי סָגַרְתָּ עִסְקָה לָאַחֲרוֹנָה?

עָנָה: הַבֹּקֶר, מַדּוּעַ?

שָׁאַלְתִּי: וְהִתְפַּלַּלְתָּ שֶׁתַּצְלִיחַ?

עָנָה: בְּוַדַּאי, לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֵל?

אָמַרְתִּי: עוֹד רֶגַע, וּמָתַי סָגַרְתָּ אֶת הָעִסְקָה שֶׁלְּפָנֶיהָ?

אָמַר: שִׁלְשׁוֹם, מַה הָעִנְיָן?

וְגַם אָז הִתְפַּלַּלְתָּ שֶׁתַּצְלִיחַ?

עָנָה: בְּוַדַּאי. וְלִפְנֵי זֶה סָגַרְתִּי בְּשָׁבוּעַ שֶׁעָבַר וְהִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁאַצְלִיחַ. מַה הַחֲקִירָה הַזּוֹ, רְצוֹנְכֶם לְהִכָּנֵס אִתִּי לְשֻׁתָּפוּת...

עָנִיתִי: בְּוַדַּאי, לְשֻׁתָּפוּת יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן. אֲבָל אַסְבִּיר לְךָ. הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁמִּשְׁפָּטָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וּבְמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד מוֹדְדִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָאָדָם: אַרְבָּעָה שֶׁלִּי (הַלֵּוִי וְהַגֵּר, הַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה) כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה שֶׁלְּךָ (בִּנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ), אִם אַתָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלִּי אֲנִי מְשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלְּךָ (רַשִׁ"י דְּבָרִים טז-יא) -

לִפְנֵי חֲצִי שָׁנָה עָשִׂיתָ עֵסֶק וְהִתְפַּלַּלְתָּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתַּצְלִיחַ. אָמַר: לָמָּה לֹא, הוּא נָתַן, נִתֵּן גַּם לוֹ.

בְּשָׁבוּעַ שֶׁעָבַר עָשִׂיתָ עֵסֶק, שִׁלְשׁוֹם עָשִׂיתָ עֵסֶק, הַבֹּקֶר עָשִׂיתָ עֵסֶק, וְהִתְפַּלַּלְתָּ שֶׁתַּצְלִיחַ. וְהִנֵּה הִגַּעְתִּי, וְאַתָּה מִתְפַּלֵּא: כְּבָר?! עוֹד לֹא עָבְרָה שָׁנָה, סֵדֶר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה.

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: תִּבְדְּקוּ בְּבַקָּשָׁה בַּפִּנְקָסִים, הַאִם עָבְרָה שָׁנָה מֵהַפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת שֶׁבִּקֵּשׁ הַצְלָחָה בַּעֲסָקָיו?!

רַק אִם "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ", תִּתֵּן וְתַחְזֹר וְתִתֵּן בְּכָל פַּעַם שֶׁיְּבַקֵּשׁ אֲזַי "בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה" שָׁאַתָּה נוֹתֵן לוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמְּךָ, "יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ" וְיֵעָתֵר בְּכָל פַּעַם שֶׁתְּבַקֵּשׁ.

טוֹב, הֵשִׁיב בִּלְהִיטוּת, שֶׁלֹּא אֶפְתַּח פֶּה חָלִילָה... כַּמָּה אַתֶּם צְרִיכִים?! (וְהִגַּדְתָּ)

	שופטים תשע"ג
	לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר "אֵינִי יוֹדֵעַ"
	"נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ" (טו-י) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי וְסִפֵּר: רָגִיל הָיִיתִי לִנְסֹעַ לְחוּץ לָאָרֶץ לֶאֱסֹף כְּסָפִים לְהַחְזָקַת מוֹסְדוֹת הַתּוֹרָה. וְיָדַעְתִּי כִּי אֵינָם אוֹהֲבִים שֶׁבָּאִים לְעִתִּים תְּכוּפוֹת מִדַּי. אִם כְּבָר הָיִיתָ הַשָּׁנָה, הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתְךָ עַד הַשָּׁנָה הַבָּאָה. פַּעַם אַחַת הָיְתָה הַמְּצוּקָה רַבָּה וְלֹא עָלָה בְּיָדִי לְשַׁלֵּם מַשְׂכּוֹרוֹת לָאַבְרֵכִים בְּחָדְשֵׁי הַחֹרֶף. אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ עָבְרוּ אֶת חַג הַפֶּסַח... הֵן יָדוּעַ הַסִּפּוּר, מְצוּדָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִבֶּעלְזְא הַשָּׂר שָׁלוֹם זַצַ"ל פְּרוּשָׂה הָיְתָה עַל קְהִלּוֹת הַמָּחוֹז. בִּפְרֹס הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים זִמֵּן אֵלָיו אֶת בַּעֲלֵי הַתְּפִלּוֹת בְּכָל הַמִּנְיָנִים, לִבְחֹן הַאִם יוֹדְעִים הֵם לְכָל הַפָּחוֹת אֶת פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים. בָּא לְפָנָיו בַּעַל תְּפִלָּה וְהָרַבִּי שְׁאָלוֹ: מַה פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים "אָתָאנוּ לְחָנְנְךָ כְּעָנִי בַּפֶּתַח?" תָּמַהּ: דָּבָר כֹּה פָּשׁוּט אֵין הָרַבִּי יוֹדֵעַ... הִסְבִּיר: מָה אֹמַר לָכֶם, רַבִּי. הֶעָנִי, בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה עוֹד מִסְתַּדֵּר אֵיכְשֶׁהוּ, אֲבָל בַּפֶּסַח ("פֶּתַח" בַּהֲבָרָה אַשְׁכְּנַזִּית נִשְׁמַע כְּמוֹ פֶּסַח), כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַפֶּסַח הוּא אוֹבֵד עֵצוֹת... כָּךְ בָּאִים אָנוּ לִפְנֵי בּוֹרְאֵנוּ בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, דַּלִּים וְרָשִׁים. "אִם זוֹ הַשָּׂגָתְךָ, לְךָ נָאֶה לְהִתְפַּלֵּל", אִשֵּׁר הָרַבִּי. עַל כָּל פָּנִים - הִמְשִׁיךְ הָרַב גַּלִינְסְקִי - הִבְטַחְתִּי לָאַבְרֵכִים שֶׁמִּיָּד לְאַחַר הַפֶּסַח אֶסַּע לְקַנָּדָה לֶאֱסֹף כְּסָפִים לְתַשְׁלוּם הַחוֹב. אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַכּוֹלְלִים הִגִּיעַ לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי בִּמְעִיל צֶמֶר חַם, כְּשֶׁהוּא נוֹטֵף פַּלְגֵי זֵעָה. תָּמַהְתִּי: בַּקַּיִץ, מְעִיל צֶמֶר?! הִזְכִּיר לִי: מִבְּחִינַת הָאַבְרֵכִים אָנוּ בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחֹרֶף, עוֹד לֹא שֻׁלְּמָה הַקִּצְבָה עֲבוּר חֹדֶשׁ שְׁבָט... כָּאַב לִי הַלֵּב. נָסַעְתִּי, וּתְפִלּוֹת הָאַבְרֵכִים מְלַוּוֹת אוֹתִי. וּמִכֵּיוָן שֶׁתְּפִלָּה עוֹשָׂה מֶחֱצָה, אָסַפְתִּי מַחֲצִית הַסְּכוּם הַנִּדְרָשׁ... מַה עוֹשִׂים? לֹא רָאִיתִי מוֹצָא. לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה, וּבִתְקוּפַת חֲנֻכָּה חָזַרְתִּי לְטוֹרוֹנְטוֹ. כַּמָּה מִבְּנֵי הַמָּקוֹם הִשְׁתָּאוּ לְבוֹאִי: הוֹ, הֲרֵי רַק עַכְשָׁו הָיִיתָ פֹּה... רַק עַכְשָׁו?! חֲצִי שָׁנָה בְּעֵינֵיהֶם כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר... הֵשַׁבְתִּי בְּפִתְגָּם מֵהַגְּמָרָא: "רַבִּי לֹא שָׁנָה, רַבִּי חִיָּא מִנַּיִן לוֹ" (נִדָּה סב.), לֵאמֹר: רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה רַבּוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל וְכָל תַּלְמוּדוֹ מִמֶּנּוּ, אֲבָל לְעִנְיָנֵנוּ פֵּרַשְׁתִּי כָּךְ: אַתֶּם טוֹעֲנִים, "רַבִּי (הֲרֵי עוֹד) לֹא (עָבְרָה) שָׁנָה (מֵאָז שֶׁהָיִיתָ פֹּה). וַאֲנִי עוֹנֶה לָכֶם: רַבִּי (יֵשׁ רַבָּנִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים) חִיָּא (הַזְּקוּקִים לְמִחְיָה) מִנַּיִן לוֹ, מִנַּיִן יַשִּׂיגוּ פַּרְנָסָתָם?!" הִתְפַּיְּסוּ וְהִתְרַצּוּ. כֻּלָּם, מִלְּבַד אֶחָד שֶׁאָמַר: אַל תַּקְפִּידוּ עָלַי, אֵין זוֹ פְּגִיעָה אִישִׁית, אֲבָל סֵדֶר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה. הֵשַׁבְתִּי לוֹ: אֵין בְּעָיָה, רַק תְּסַפֵּר לִי אֵיךְ אַתָּה מִסְתַּדֵּר עִם הַפָּסוּק "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ" אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים (רַשִׁ"י). עָנָה לִי: תָּבוֹא כָּל שָׁנָה, אֲפִילוּ מֵאָה שָׁנִים, וְשֶׁאֶזְכֶּה לָתֵת לְךָ מֵאָה פְּעָמִים... חָכָם הָאִישׁ. אָמַרְתִּי לוֹ: נִפְלָא, כָּעֵת תַּסְבִּיר בְּבַקָּשָׁה אֶת הֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ". סוֹף סוֹף הִצְלַחְתִּי לְהָבִיךְ אוֹתוֹ. נָתַן בִּי עֵינַיִם תְּמֵהוֹת: מַה לֹּא מוּבָן פֹּה?! אָמַרְתִּי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה" בִּגְלַל אֵיזֶה דָּבָר, וּבְכָל מָקוֹם נֶאֱמַר בִּקְצָרָה "לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ", וְתוּ לֹא. נֵאוֹת: אַדְּרַבָּה, נִשְׁמַע. אָמַרְתִּי: אֵין פָּשׁוּט מִזֶּה, אֱמֹר נָא לִי, מָתַי סָגַרְתָּ עִסְקָה לָאַחֲרוֹנָה? עָנָה: הַבֹּקֶר, מַדּוּעַ? שָׁאַלְתִּי: וְהִתְפַּלַּלְתָּ שֶׁתַּצְלִיחַ? עָנָה: בְּוַדַּאי, לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֵל? אָמַרְתִּי: עוֹד רֶגַע, וּמָתַי סָגַרְתָּ אֶת הָעִסְקָה שֶׁלְּפָנֶיהָ? אָמַר: שִׁלְשׁוֹם, מַה הָעִנְיָן? וְגַם אָז הִתְפַּלַּלְתָּ שֶׁתַּצְלִיחַ? עָנָה: בְּוַדַּאי. וְלִפְנֵי זֶה סָגַרְתִּי בְּשָׁבוּעַ שֶׁעָבַר וְהִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁאַצְלִיחַ. מַה הַחֲקִירָה הַזּוֹ, רְצוֹנְכֶם לְהִכָּנֵס אִתִּי לְשֻׁתָּפוּת... עָנִיתִי: בְּוַדַּאי, לְשֻׁתָּפוּת יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן. אֲבָל אַסְבִּיר לְךָ. הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁמִּשְׁפָּטָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וּבְמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד מוֹדְדִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָאָדָם: אַרְבָּעָה שֶׁלִּי (הַלֵּוִי וְהַגֵּר, הַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה) כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה שֶׁלְּךָ (בִּנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ), אִם אַתָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלִּי אֲנִי מְשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלְּךָ (רַשִׁ"י דְּבָרִים טז-יא) - לִפְנֵי חֲצִי שָׁנָה עָשִׂיתָ עֵסֶק וְהִתְפַּלַּלְתָּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתַּצְלִיחַ. אָמַר: לָמָּה לֹא, הוּא נָתַן, נִתֵּן גַּם לוֹ. בְּשָׁבוּעַ שֶׁעָבַר עָשִׂיתָ עֵסֶק, שִׁלְשׁוֹם עָשִׂיתָ עֵסֶק, הַבֹּקֶר עָשִׂיתָ עֵסֶק, וְהִתְפַּלַּלְתָּ שֶׁתַּצְלִיחַ. וְהִנֵּה הִגַּעְתִּי, וְאַתָּה מִתְפַּלֵּא: כְּבָר?! עוֹד לֹא עָבְרָה שָׁנָה, סֵדֶר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: תִּבְדְּקוּ בְּבַקָּשָׁה בַּפִּנְקָסִים, הַאִם עָבְרָה שָׁנָה מֵהַפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת שֶׁבִּקֵּשׁ הַצְלָחָה בַּעֲסָקָיו?! רַק אִם "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ", תִּתֵּן וְתַחְזֹר וְתִתֵּן בְּכָל פַּעַם שֶׁיְּבַקֵּשׁ אֲזַי "בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה" שָׁאַתָּה נוֹתֵן לוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמְּךָ, "יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ" וְיֵעָתֵר בְּכָל פַּעַם שֶׁתְּבַקֵּשׁ. טוֹב, הֵשִׁיב בִּלְהִיטוּת, שֶׁלֹּא אֶפְתַּח פֶּה חָלִילָה... כַּמָּה אַתֶּם צְרִיכִים?! (וְהִגַּדְתָּ)