Otzarot-Article

"וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה'" (ג-טז) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: פָּנָה אֵלַי אַבְרֵךְ. הוּא פָּעִיל בְּאֶחָד מֵאִרְגּוּנֵי הַקֵּרוּב, עוֹשֶׂה נְפָשׁוֹת לַה' וּלְתוֹרָתוֹ, זוֹכֶה וּמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. הִתְבַּקֵּשׁ אוֹתוֹ פָּעִיל לְאָרֵחַ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה בְּשַׁבָּתוֹת, וְהוּא מִתְלַבֵּט. יְלָדִים קְטַנִּים לוֹ, וְיִשְׁמְעוּ שָׂפָה שֶׁאֵינָהּ שְׂפָתָם, בִּטּוּיִים שְׁגוּרִים צוֹרְמִים, הִתְנַהֲגוּת שֶׁאֵינָהּ הוֹלֶמֶת. בְּתֹם לֵב, בְּוַדַּאי בְּתֹם, וְעִם זֹאת...

"אֲנִי שׁוֹמֵעַ", עָנִיתִי לוֹ, "וְאֵלֶּה הַצְּדָדִים לְסָרֵב. וּמַה הַצְּדָדִים לְהֵעָנוֹת?"

"חַיָּבִים לְקָרֵב", אָמַר בְּלַהַט, "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע (קֹהֶלֶת ח-ה) וּמִצְוָה מְגִינָה וּמַצִּילָה" (סוֹטָה כא.)

נוּ, הָאִבְּן עֶזְרָא מְפָרֵשׁ שֶׁשּׁוֹמֵר מִצְוָה אֵינוֹ רוֹצֶה לָדַעַת דְּבָרִים רָעִים, וְלֹא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים שֶׁנַּפְשׁוֹ סוֹלֶדֶת מֵהֶם. אֲבָל נַנִּיחַ. יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה: אִלּוּ הָיוּ מוֹדִיעִים לְךָ שֶׁיֵּשׁ לְיַלְדָם אֲבַעְבּוּעוֹת, הֶהָיִיתָ מַזְמִין אוֹתָם?!

אֶה...

הַמִּצְוָה אוֹתָהּ מִצְוָה. וְדַוְקָא אֲבַעְבּוּעוֹת אֵינָן מְסֻכָּנוֹת, וְחוֹלְפוֹת...

אָז לַעֲנוֹת בִּשְׁלִילָה? שָׁאַל.

זֹאת לֹא אָמַרְתִּי. הַשְּׁאֵלָה שְׁאֵלָה, תִּשְׁאַל רַב גָּדוֹל. אַתָּה יוֹדֵעַ, אֲנִי רַק מְסַפֵּר סִפּוּרִים...

בָּעִיר סְלוֹנִים קַיָּם הָיָה "הֶקְדֵּשׁ", בֵּית הַכְנָסַת אוֹרְחִים, כַּנָּהוּג בִּתְפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל מִקַּדְמַת דְּנָא. כְּשֶׁגָּבְרָה יַד הַמַּשְׂכִּילִים, בִּקְּשׁוּ לְבַטֵּל אֶת הַמּוֹסָד הַוָּתִיק. טָעֲנוּ: הֲלֹא הָאוֹרְחִים הַמְהֻגָּנִים מֻזְמָנִים לְהִתְאָרֵחַ בְּבָתֵּי הַתּוֹשָׁבִים. לַ"הֶקְדֵּשׁ" מֻפְנִים אוֹתָם אָרְחֵי פָּרְחֵי, עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים הַחֲשׁוּדִים עַל הַגְּנֵבָה. אֵין הַקְּהִלָּה צְרִיכָה לְמַמֵּן אֶת שְׁהוּתָם בִּתְחוּמָהּ. מִצִּדָּהּ, יַמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם הָלְאָה וְיָפָה שָׁעָה אַחַת קֹדֶם.

קָם הַגָּאוֹן רַבִּי שַׁבְּתַי יָגֵל זַצַ"ל, רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה דִּסְלוֹנִים, וְאָמַר: שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (א-ב), עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. וְיֵשׁ לְהָבִין מַדּוּעַ נִסְמְכָה הֵ"א הַיְּדִיעָה לִשְׁנֵי הָרִאשׁוֹנִים, וְנֶעְדְּרָה הִיא מִן הָעַמּוּד הַשְּׁלִישִׁי, גְּמִילוּת חֲסָדִים?!

הַקֻּשְׁיָה עוֹרְרָה עִנְיָן, וְהַגָּאוֹן הֵשִׁיב: חֲזַ"ל צָפוּ בְּרוּחַ קָדְשָׁם שֶׁיַּגִּיעוּ זְמַנִּים בָּהֶם יִתְיַמֵּר כָּל פֶּלֶג בְּ"תּוֹרָה" מִשֶּׁלּוֹ, יַצִּיעַ "תִּקּוּנִים" וְשִׁנּוּיִים וְיִגְרַע כִּרְצוֹנוֹ. לְפִיכָךְ הִדְגִּישׁוּ שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אַךְ וְרַק עַל "הַתּוֹרָה" הַיְדוּעָה, תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם בְּצִבְיוֹנָהּ הַטָּהוֹר.

הוּא הַדִּין בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא: יִהְיוּ תְּנוּעוֹת שֶׁיִּדְגְּלוּ בָּעֲבוֹדוֹת זָרוֹת אוֹ יַעֲלוּ עַל נֵס אֶת עֲבוֹדַת הַכַּפַּיִם, לְפִיכָךְ הוֹדִיעוּ שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל "הָעֲבוֹדָה", עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא הַיְדוּעָה מִדּוֹר דּוֹר.

אֲבָל בְּיַחַס לִגְמִילוּת חֲסָדִים, אֵין צֹרֶךְ לְצַיֵּן אֵיזוֹ הִיא וּלְהַבְדִּילָהּ מֵאֲחֵרוֹת, שֶׁכֵּן גְּמִילוּת חֶסֶד נַעֲשֵׂית לַכֹּל, לַעֲנִיִּים מְהֻגָּנִים וְשֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, לְכָל דִּצְרִיךְ וּלְכָל דִּכְפִין"...

וְהוֹסִיף: מִי לָנוּ גָּדוֹל מֵעַמּוּד גְּמִילוּת הַחֲסָדִים, אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁלֹּא בָּדַק בָּאוֹרְחִים, וְרָץ בְּחָלְיוֹ לְהַכְנִיס לְבֵיתוֹ עַרְבִיִּים...

אוֹרוּ עֵינָיו שֶׁל הַשּׁוֹאֵל: אָז יֵשׁ לְאָרְחָם!

זֹאת לֹא אָמַרְתִּי. קֹדֶם כֹּל, בִּסְלוֹנִים הָיָה מְדֻבָּר עַל בֵּית "הֶקְדֵּשׁ", אַכְסַנְיָה לְאוֹרְחִים וְלֹא עַל אֵרוּחַ בַּבָּתִּים. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ עַצְמוֹ אֵרְחָם "תַּחַת הָעֵץ" (בְּרֵאשִׁית יח-ד). וְכָתַב אַחַד הַקַּדְמוֹנִים (מַעֲשֵׂה אָבוֹת ט"ז) שֶׁלְּתוֹךְ הַבַּיִת מַכְנִיסִים רַק לְלִינָה.

מָה אֹמַר. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הָיָה חָכָם וְנָבִיא, יָשַׁב עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ, חָשַׁב לְהָפִיץ אֱמוּנָה בְּכָל הָעוֹלָם. וְאֵיךְ יַעֲשֶׂה זֹאת? יִקַּח אֶת בְּנוֹת כָּל הַמְּלָכִים, יְגַיְּרָן וְיִשָּׂאֵן, וִילַמֵּד אוֹתָן דַּת הָאֱמֶת וִילַמְּדוּהָ אֶת הוֹרֵיהֶן. וּמִשָּׁם תְּחַלְחֵל לַשָּׂרִים וּלְכָל שְׁדֵרוֹת הָעָם, וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. כַּמָּה נִפְלָא! כַּוָּנָתוֹ לְטוֹבָה, וְשׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רַע, וּמִצְוָה שׁוֹמֶרֶת וּמַצִּילָה. וְסוֹף דָּבָר...

"וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ... וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקָיו כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו" (מְלָכִים א יא-ד) מַדּוּעַ? כָּתַב הַחִידָ"א (דְבַשׁ לְפִי) שֶׁהָיָה לוֹ לָלֶכֶת לְאַרְמוֹנוֹתֵיהֶן וּלְלַמְּדָן, וְלֹא לְהָבִיאָן אֶל אַרְמוֹנוֹ.

זוֹ דַּעְתִּי, אַךְ אֵינִי פּוֹסֵק.

אֲבָל כְּשֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִפְקֹד אֶת הַלְּוִיִּים מִבֵּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, "אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֵיאַךְ אֲנִי נִכְנָס לְתוֹךְ אָהֳלֵיהֶם לָדַעַת מִנְיַן יוֹנְקֵיהֶם?! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲשֵׂה אַתָּה שֶׁלְּךָ וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה שֶׁלִּי. הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל פֶּתַח הָאֹהֶל וְהַשְּׁכִינָה מְקַדֶּמֶת לְפָנָיו וּבַת קוֹל יוֹצֵאת מִן הָאֹהֶל וְאוֹמֶרֶת: כָּךְ וְכָךְ תִּינוֹקוֹת יֵשׁ בְּאֹהֶל זֶה. לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה'".

לֹא מוּבָן, וּכְבָר הִתְקַשָּׁה בְּכָךְ הַמַּהֲרַ"ל (גּוּר אַרְיֵה): "וְקָשֶׁה, וְכִי בִּשְׁבִיל הַטֹּרַח שֶׁלֹּא רָצָה לְהִכָּנֵס לָאֹהֶל שֶׁלָּהֶם נִמְנוּ עַל פִּי ה'?!"

בְּוַדַּאי לֹא חַס מֹשֶׁה עַל טִרְחָתוֹ, וְלֹא הִטְרִיחַ אֶת הַשְּׁכִינָה בִּכְדִי. אֲבָל הַבַּיִת הוּא מְחוֹזֵנוּ הַפְּרָטִי, מָעוּזֵּנוּ הַבִּלְעָדִי. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, פְּאֵר שֵׁבֶט לֵוִי, עֲטֶרֶת רֹאשָׁם וּמַנְהִיגָם, הֵבִין שֶׁאֵינוֹ נִדְרָשׁ לְהִכָּנֵס לְאָהֳלָם.

וְהַשְּׁכִינָה הִסְכִּימָה עִמּוֹ. עַל פֶּתַח הָאֹהֶל עָמַד, וּלְהִכָּנֵס לֹא נִכְנַס.

וְעִם זֹאת, אֵינִי פּוֹסֵק. אוּלַי נָחוּץ וְהֶכְרֵחִי וְעֵת לַעֲשׂוֹת לַה', וְשׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רַע. תִּשְׁאַל רַב גָּדוֹל, וְכָל מִי שֶׁנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים אֵינוֹ נִכְשָׁל. (וְהִגַּדְתָּ)

	דברים תשע"ג
	הַמְבֹהָל- אָבוּד!
	"וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה'" (ג-טז) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: פָּנָה אֵלַי אַבְרֵךְ. הוּא פָּעִיל בְּאֶחָד מֵאִרְגּוּנֵי הַקֵּרוּב, עוֹשֶׂה נְפָשׁוֹת לַה' וּלְתוֹרָתוֹ, זוֹכֶה וּמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. הִתְבַּקֵּשׁ אוֹתוֹ פָּעִיל לְאָרֵחַ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה בְּשַׁבָּתוֹת, וְהוּא מִתְלַבֵּט. יְלָדִים קְטַנִּים לוֹ, וְיִשְׁמְעוּ שָׂפָה שֶׁאֵינָהּ שְׂפָתָם, בִּטּוּיִים שְׁגוּרִים צוֹרְמִים, הִתְנַהֲגוּת שֶׁאֵינָהּ הוֹלֶמֶת. בְּתֹם לֵב, בְּוַדַּאי בְּתֹם, וְעִם זֹאת... "אֲנִי שׁוֹמֵעַ", עָנִיתִי לוֹ, "וְאֵלֶּה הַצְּדָדִים לְסָרֵב. וּמַה הַצְּדָדִים לְהֵעָנוֹת?" "חַיָּבִים לְקָרֵב", אָמַר בְּלַהַט, "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע (קֹהֶלֶת ח-ה) וּמִצְוָה מְגִינָה וּמַצִּילָה" (סוֹטָה כא.) נוּ, הָאִבְּן עֶזְרָא מְפָרֵשׁ שֶׁשּׁוֹמֵר מִצְוָה אֵינוֹ רוֹצֶה לָדַעַת דְּבָרִים רָעִים, וְלֹא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים שֶׁנַּפְשׁוֹ סוֹלֶדֶת מֵהֶם. אֲבָל נַנִּיחַ. יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה: אִלּוּ הָיוּ מוֹדִיעִים לְךָ שֶׁיֵּשׁ לְיַלְדָם אֲבַעְבּוּעוֹת, הֶהָיִיתָ מַזְמִין אוֹתָם?! אֶה... הַמִּצְוָה אוֹתָהּ מִצְוָה. וְדַוְקָא אֲבַעְבּוּעוֹת אֵינָן מְסֻכָּנוֹת, וְחוֹלְפוֹת... אָז לַעֲנוֹת בִּשְׁלִילָה? שָׁאַל. זֹאת לֹא אָמַרְתִּי. הַשְּׁאֵלָה שְׁאֵלָה, תִּשְׁאַל רַב גָּדוֹל. אַתָּה יוֹדֵעַ, אֲנִי רַק מְסַפֵּר סִפּוּרִים... בָּעִיר סְלוֹנִים קַיָּם הָיָה "הֶקְדֵּשׁ", בֵּית הַכְנָסַת אוֹרְחִים, כַּנָּהוּג בִּתְפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל מִקַּדְמַת דְּנָא. כְּשֶׁגָּבְרָה יַד הַמַּשְׂכִּילִים, בִּקְּשׁוּ לְבַטֵּל אֶת הַמּוֹסָד הַוָּתִיק. טָעֲנוּ: הֲלֹא הָאוֹרְחִים הַמְהֻגָּנִים מֻזְמָנִים לְהִתְאָרֵחַ בְּבָתֵּי הַתּוֹשָׁבִים. לַ"הֶקְדֵּשׁ" מֻפְנִים אוֹתָם אָרְחֵי פָּרְחֵי, עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים הַחֲשׁוּדִים עַל הַגְּנֵבָה. אֵין הַקְּהִלָּה צְרִיכָה לְמַמֵּן אֶת שְׁהוּתָם בִּתְחוּמָהּ. מִצִּדָּהּ, יַמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם הָלְאָה וְיָפָה שָׁעָה אַחַת קֹדֶם. קָם הַגָּאוֹן רַבִּי שַׁבְּתַי יָגֵל זַצַ"ל, רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה דִּסְלוֹנִים, וְאָמַר: שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (א-ב), עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. וְיֵשׁ לְהָבִין מַדּוּעַ נִסְמְכָה הֵ"א הַיְּדִיעָה לִשְׁנֵי הָרִאשׁוֹנִים, וְנֶעְדְּרָה הִיא מִן הָעַמּוּד הַשְּׁלִישִׁי, גְּמִילוּת חֲסָדִים?! הַקֻּשְׁיָה עוֹרְרָה עִנְיָן, וְהַגָּאוֹן הֵשִׁיב: חֲזַ"ל צָפוּ בְּרוּחַ קָדְשָׁם שֶׁיַּגִּיעוּ זְמַנִּים בָּהֶם יִתְיַמֵּר כָּל פֶּלֶג בְּ"תּוֹרָה" מִשֶּׁלּוֹ, יַצִּיעַ "תִּקּוּנִים" וְשִׁנּוּיִים וְיִגְרַע כִּרְצוֹנוֹ. לְפִיכָךְ הִדְגִּישׁוּ שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אַךְ וְרַק עַל "הַתּוֹרָה" הַיְדוּעָה, תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם בְּצִבְיוֹנָהּ הַטָּהוֹר. הוּא הַדִּין בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא: יִהְיוּ תְּנוּעוֹת שֶׁיִּדְגְּלוּ בָּעֲבוֹדוֹת זָרוֹת אוֹ יַעֲלוּ עַל נֵס אֶת עֲבוֹדַת הַכַּפַּיִם, לְפִיכָךְ הוֹדִיעוּ שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל "הָעֲבוֹדָה", עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא הַיְדוּעָה מִדּוֹר דּוֹר. אֲבָל בְּיַחַס לִגְמִילוּת חֲסָדִים, אֵין צֹרֶךְ לְצַיֵּן אֵיזוֹ הִיא וּלְהַבְדִּילָהּ מֵאֲחֵרוֹת, שֶׁכֵּן גְּמִילוּת חֶסֶד נַעֲשֵׂית לַכֹּל, לַעֲנִיִּים מְהֻגָּנִים וְשֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, לְכָל דִּצְרִיךְ וּלְכָל דִּכְפִין"... וְהוֹסִיף: מִי לָנוּ גָּדוֹל מֵעַמּוּד גְּמִילוּת הַחֲסָדִים, אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁלֹּא בָּדַק בָּאוֹרְחִים, וְרָץ בְּחָלְיוֹ לְהַכְנִיס לְבֵיתוֹ עַרְבִיִּים... אוֹרוּ עֵינָיו שֶׁל הַשּׁוֹאֵל: אָז יֵשׁ לְאָרְחָם! זֹאת לֹא אָמַרְתִּי. קֹדֶם כֹּל, בִּסְלוֹנִים הָיָה מְדֻבָּר עַל בֵּית "הֶקְדֵּשׁ", אַכְסַנְיָה לְאוֹרְחִים וְלֹא עַל אֵרוּחַ בַּבָּתִּים. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ עַצְמוֹ אֵרְחָם "תַּחַת הָעֵץ" (בְּרֵאשִׁית יח-ד). וְכָתַב אַחַד הַקַּדְמוֹנִים (מַעֲשֵׂה אָבוֹת ט"ז) שֶׁלְּתוֹךְ הַבַּיִת מַכְנִיסִים רַק לְלִינָה. מָה אֹמַר. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הָיָה חָכָם וְנָבִיא, יָשַׁב עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ, חָשַׁב לְהָפִיץ אֱמוּנָה בְּכָל הָעוֹלָם. וְאֵיךְ יַעֲשֶׂה זֹאת? יִקַּח אֶת בְּנוֹת כָּל הַמְּלָכִים, יְגַיְּרָן וְיִשָּׂאֵן, וִילַמֵּד אוֹתָן דַּת הָאֱמֶת וִילַמְּדוּהָ אֶת הוֹרֵיהֶן. וּמִשָּׁם תְּחַלְחֵל לַשָּׂרִים וּלְכָל שְׁדֵרוֹת הָעָם, וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. כַּמָּה נִפְלָא! כַּוָּנָתוֹ לְטוֹבָה, וְשׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רַע, וּמִצְוָה שׁוֹמֶרֶת וּמַצִּילָה. וְסוֹף דָּבָר... "וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ... וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקָיו כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו" (מְלָכִים א יא-ד) מַדּוּעַ? כָּתַב הַחִידָ"א (דְבַשׁ לְפִי) שֶׁהָיָה לוֹ לָלֶכֶת לְאַרְמוֹנוֹתֵיהֶן וּלְלַמְּדָן, וְלֹא לְהָבִיאָן אֶל אַרְמוֹנוֹ. זוֹ דַּעְתִּי, אַךְ אֵינִי פּוֹסֵק. אֲבָל כְּשֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִפְקֹד אֶת הַלְּוִיִּים מִבֵּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, "אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֵיאַךְ אֲנִי נִכְנָס לְתוֹךְ אָהֳלֵיהֶם לָדַעַת מִנְיַן יוֹנְקֵיהֶם?! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲשֵׂה אַתָּה שֶׁלְּךָ וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה שֶׁלִּי. הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל פֶּתַח הָאֹהֶל וְהַשְּׁכִינָה מְקַדֶּמֶת לְפָנָיו וּבַת קוֹל יוֹצֵאת מִן הָאֹהֶל וְאוֹמֶרֶת: כָּךְ וְכָךְ תִּינוֹקוֹת יֵשׁ בְּאֹהֶל זֶה. לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה'". לֹא מוּבָן, וּכְבָר הִתְקַשָּׁה בְּכָךְ הַמַּהֲרַ"ל (גּוּר אַרְיֵה): "וְקָשֶׁה, וְכִי בִּשְׁבִיל הַטֹּרַח שֶׁלֹּא רָצָה לְהִכָּנֵס לָאֹהֶל שֶׁלָּהֶם נִמְנוּ עַל פִּי ה'?!" בְּוַדַּאי לֹא חַס מֹשֶׁה עַל טִרְחָתוֹ, וְלֹא הִטְרִיחַ אֶת הַשְּׁכִינָה בִּכְדִי. אֲבָל הַבַּיִת הוּא מְחוֹזֵנוּ הַפְּרָטִי, מָעוּזֵּנוּ הַבִּלְעָדִי. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, פְּאֵר שֵׁבֶט לֵוִי, עֲטֶרֶת רֹאשָׁם וּמַנְהִיגָם, הֵבִין שֶׁאֵינוֹ נִדְרָשׁ לְהִכָּנֵס לְאָהֳלָם. וְהַשְּׁכִינָה הִסְכִּימָה עִמּוֹ. עַל פֶּתַח הָאֹהֶל עָמַד, וּלְהִכָּנֵס לֹא נִכְנַס. וְעִם זֹאת, אֵינִי פּוֹסֵק. אוּלַי נָחוּץ וְהֶכְרֵחִי וְעֵת לַעֲשׂוֹת לַה', וְשׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רַע. תִּשְׁאַל רַב גָּדוֹל, וְכָל מִי שֶׁנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים אֵינוֹ נִכְשָׁל. (וְהִגַּדְתָּ)