Otzarot-Article

בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר הָעָם לְקוֹל הַשּׁוֹפָר הַגָּדוֹל הַהוֹלֵךְ וְחָזֵק, לְאוֹר הַבְּרָקִים וְהָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה. הֵחֵל מַעֲמַד הַר סִינָי. גְּדוּדֵי מַלְאָכִים יָרְדוּ מִמָּרוֹם, הַשְּׁכִינָה הִתְגַּלְּתָה עַל הָהָר, וְקוֹל ה' בַּכֹּחַ, קוֹל ה' בֶּהָדָר בָּקַע וְאָמַר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ".

קָדְמוּ לוֹ, לַמַּעֲמָד הַמְּרוֹמָם, חֲמִשִּׁים יְמֵי הֲכָנָה שֶׁהֵחֵלּוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. קָדְמוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה יְמֵי הִתְקַדְּשׁוּת וְטֹהַר. הֵכִין מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הָעָם לִקְרַאת הַמַּעֲמָד הַנִּשְׂגָּב, וְהָעָם אָמַר פֶּה אֶחָד: "כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", הֵבִין שֶׁאֵין אֹשֶׁר נִשְׂגָּב יוֹתֵר מִלִּשְׁמֹעַ לְקוֹל הָאָב הָאוֹהֵב, הָרוֹצֶה אַךְ וְרַק בְּטוֹבַת בָּנָיו. הֵבִינוּ, שֶׁאֵין זְכוּת נִפְלָאָה יוֹתֵר מִלְּשָׁרֵת אֶת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. אֵין דָּבָר מִשְׁתַּלֵּם יוֹתֵר, הַמְּזַכֶּה בְּכָל טוּב בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא.

אָמַר הָרַב גַּלִינְסְקִי: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ פָּקַד כָּל יוֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל, וּפֵרֵשׁ בַּ"שִׂפְתֵי כֹּהֵן" שֶׁהָיוּ אֵלּוּ "גִּבּוֹרִים, הַכּוֹבְשִׁים אֶת יִצְרָם" בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה הַמַּתֶּשֶׁת כֹּחַ הַיֵּצֶר. וְהַגְּרָ"א זַצַ"ל כָּתַב שֶׁהַמִּנְיָן שֶׁל יוֹצְאֵי הַצָּבָא הָיָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּדֵי לִבְחֹן כַּמָּה הִשְׁלִים כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת בִּנְיַן קוֹמָתוֹ הָרוּחָנִית.

אֵלּוּ יוֹצְאֵי הַצָּבָא שֶׁלָּנוּ, חֵיל ה'. וַאֲסַפֵּר:

הֻזְמַנְתִּי לִבְרִית מִילָה בְּרָמַת גַּן. הָלַכְתִּי עִם בְּנִי אַבְרָהָם צְבִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם. הִגַּעְנוּ, וְהַמּוֹהֵל אִחֵר. יָשַׁבְנוּ לְהַמְתִּין. נִגַּשׁ אֵלַי אָדָם זָר וְהִרְעִים בְּקוֹלוֹ: "אַתֶּם, הַחֲרֵדִים, דּוֹאֲגִים לְעַצְמְכֶם בִּלְבַד. בְּלִי שׁוּם רֶגֶשׁ אַחֲרָיוּת".

הִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט, כָּל הַשִּׂיחוֹת פָּסְקוּ, וְהַמַּבָּטִים הוּפְנוּ אֵלֵינוּ. לֹא נָעִים, גַּם לֹא מוּבָן. מִי הוּא וּמַה הוּא רוֹצֶה. מִי פָּגַע בּוֹ...

וְהִמְשִׁיךְ בְּשֶׁצֶף קֶצֶף: אַתֶּם שׁוֹלְחִים אֶת יַלְדֵיכֶם לִישִׁיבוֹת, וְשֶׁאֲחֵרִים יְשָׁרְתוּ בִּמְקוֹמְכֶם וְיִשְׁמְרוּ עַל הַגְּבוּלוֹת. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהֵהָרֵג בַּהֲגָנָה עֲלֵיכֶם!

נוּ, עָשָׂה רֹשֶׁם שֶׁהוּא חַי, וַאֲפִילוּ מְאֹד. אַךְ הִתְקַצֵּף עַל מַה שֶּׁקָּרוּי הַיּוֹם "שִׁוְיוֹן בַּנֵּטֶל".

חָקַרְתִּי: אַתָּה יְהוּדִי דָּתִי?

- בְּוַדַּאי, נָהַם וְהִנִּיחַ יָד עַל הַכִּפָּה הַכְּחֻלָּה שֶׁלְּרֹאשׁוֹ.

- וְאַתָּה מַאֲמִין בְּמַה שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא?

נִדְרַךְ, וְשָׁאַל בַּחֲשָׁד: מַה כָּתוּב בַּגְּמָרָא?

בַּגְּמָרָא (מַכּוֹת י.) כָּתוּב, שֶׁהַנִּצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה מֻשָּׂג בִּזְכוּת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה.

- בָּזֶה אֵינִי מַאֲמִין! קָרָא.

- אָז שֶׁתִּהְיֶה בָּרִיא וְתִזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. אֵין לִי עֵסֶק אִתְּךָ. וּמִלְּבַד זֹאת, מִהַרְתִּי לוֹמַר - רָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּתִיל קָצָר - טָעִיתָ בַּכְּתֹבֶת! הִנֵּה, בְּנִי זֶה לָמַד בִּישִׁיבָה וּלְאַחַר מִכֵּן גֻּיַּס לַצָּבָא.

חָשַׁבְתִּי שֶׁהִצְלַחְתִּי לְהַרְגִּיעוֹ. אַךְ לֹא, רַק שָׁפַכְתִּי דֶּלֶק עַל מְדוּרַת זַעְמוֹ.

- כַּמָּה בָּנִים לְךָ? שָׁאַל

- שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, בְּלִי עַיִן הָרַע.

וּמִכֻּלָּם, אֶחָד שֵׁרַת בַּצָּבָא?! סִנֵּן בְּלַעַג, מַה עִם הַשְּׁאָר?!

רָאִיתִי שֶׁזֶּה לֹא עֵסֶק. הַמּוֹהֵל מְאַחֵר, וְהַלָּה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹתֵנִי לוֹ מַטָּרָה לְחִצֵּי לַעֲגוֹ. חַיָּבִים לְהַשְׁתִּיקוֹ, וּבְכָךְ, מֻמְחִים בְּנוֹבְהַרְדּוֹק.

אָמַרְתִּי: רְאֵה, אָמְנָם אֵין לִי עֵסֶק אִתְּךָ, אֲבָל אִם מְדַבְּרִים כְּבָר עַל הַנּוֹשֵׂא הֲרֵי שֶׁאַתָּה הָעֲלוּקָה... הָחַי עַל חֶשְׁבּוֹן הַזּוּלַת, נֶהֱנֶה מֵעֲמָלָם שֶׁל אֲחֵרִים, חוֹשֵׁב עַל עַצְמוֹ בִּלְבַד וּמִתְחַמֵּק מֵאַחֲרָיוּת...

נִדְהַם, וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ. זֶהוּ, הַהַתְקָפָה עָבְרָה לְמִגְרָשׁוֹ שֶׁל הַיָּרִיב. מִהַרְתִּי בְּטֶרֶם יִתְעַשֵּׁת:

- אֱמֹר לִי, כַּמָּה יְלָדִים לְךָ?

עָנָה: שְׁנַיִם, לָמָּה?!

הִתְקַפְתִּי: אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי לָמָּה? אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ לָמָּה? לָמָּה לִי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יְלָדִים וּלְךָ שְׁנַיִם? כִּי רָצִיתָ חַיִּים קַלִּים, חַיִּים נוֹחִים, חַיִּים נֶהֶנְתָנִיִּים. לָמָּה לֹא הֶעֱמַדְתָּ לַמְּדִינָה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חַיָּלִים?!

הֶחֱוִיר וְהִשְׁתַּתֵּק וְנִפְטַרְתִּי מִמֶּנּוּ.

וַאֲסַפֵּר:

הָיָה קַבְּלָן צָעִיר שֶׁבָּנָה בִּשְׁעָתוֹ אֶת הַשֶּׁלֶד לַבִּנְיָנִים בִּישִׁיבַת חַדֵרָה. מֵאָז נִפְרְדוּ דְּרָכֵינוּ. אֲנִי הִצְלַחְתִּי בָּרוּךְ הַשֵּׁם בְּדַרְכִּי, וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא הִצְלִיחַ בְּדַרְכּוֹ. הָיָה לְקַבְּלָן מְפֻרְסָם וְהֵקִים רַבֵּי קוֹמוֹת בְּתֵל אָבִיב וּבִסְבִיבוֹתֶיהָ.

יוֹם אֶחָד פָּגַשְׁתִּי בּוֹ. שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, וּמַה נִּשְׁמַע. זָכַר אֶת הַיְלָדִים הַגְּדוֹלִים וְסַחְתִּי לוֹ שֶׁאַבְרָהָם צְבִי נִפְטַר. הִתְעַנְיֵן, וְסִפַּרְתִּי שֶׁהָיָה קָרוּי עַל שֵׁם אָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

תְּגוּבָתוֹ הָיְתָה: אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ.

הִצְלִיחַ לְהַפְתִּיעֵנִי, לִתְשׁוּבָה כָּזוֹ לֹא צִפִּיתִי. מְקַנֵּא, עַל מָה?

סִפֵּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן יָחִיד שֶׁנּוֹלַד לוֹ בְּעוֹד אָבִיו בַּחַיִּים. אֵינִי יוֹדֵעַ עַל שֵׁם מִי קָרָא לוֹ, אוּלַי עַל שֵׁם נִמְרוֹד, כַּנָּהוּג... הַבֵּן הִתְחַתֵּן וְנוֹלַד לוֹ יֶלֶד, כְּדָרְלָעֹמֶר מִן הַסְּתָם... בֵּינְתַיִם נִפְטַר אָבִיו, וּבִקֵּשׁ לְהַנְצִיחַ אֶת זִכְרוֹ. אָמַר לִבְנוֹ: אִם יִוָּלֵד לְךָ בֵּן וְתִקְרָא לוֹ עַל שֵׁם אָבִי, אֶתֵּן לְךָ קוֹמָה שְׁלֵמָה בַּבִּנְיָן שֶׁאֲנִי בּוֹנֶה. אַךְ, אֵין אֶל מִי לְדַבֵּר. הֲרֵי בַּסּוֹף יַעֲבֹר הַכֹּל לַבֵּן בֵּין כֹּה וָכֹה... וְאַתָּה - שָׁאַל אוֹתִי - כַּמָּה נְכָדִים נוֹשְׂאִים אֶת שֵׁם אָבִיךָ?

וְהוּא צוֹדֵק. כָּל כָּךְ צוֹדֵק. אוֹי לְאֵלּוּ הַגּוֹזְרִים עַל עַצְמָם כָּרֵת וַעֲרִירִי, וְאַשְׁרֵי לַנִּמְנִים עַל לִגְּיוֹנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁעָלָיו כָּתַב רַבֵּנוּ בַּחְיֵי (בַּמִּדְבָּר כו-נא), שֶׁשָּׁרְתָה בּוֹ הַבְּרָכָה עַד אֵין מִסְפָּר.

כֻּלָּנוּ חַיָּלִים בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. עוֹמְדִים בִּגְבוּרָה בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, בְּלִגְּיוֹנוֹ שֶׁל מַלְכֵּנוּ.

וְאָמְרוּ (ע"ז כ:) שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מָלֵא עֵינַיִם. וְכַיָּדוּעַ "הוּא שָׂטָן, הוּא יֵצֶר הָרַע, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת" (ב"ב טז.) וְאִם הַשָּׂטָן וְהַיֵּצֶר הָרַע מְלֵאִים עֵינַיִם לְהַחְטִיאֵנוּ, לְכַמָּה עֵינַיִם נִצְרָכִים אָנוּ כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהֶם. (וְהִגַּדְתָּ)

	פנחס תשע"ג
	עֲסֹק בְּעַצְמְךָ בְּעִלּוּי נִשְׁמָתְךָ
	בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר הָעָם לְקוֹל הַשּׁוֹפָר הַגָּדוֹל הַהוֹלֵךְ וְחָזֵק, לְאוֹר הַבְּרָקִים וְהָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה. הֵחֵל מַעֲמַד הַר סִינָי. גְּדוּדֵי מַלְאָכִים יָרְדוּ מִמָּרוֹם, הַשְּׁכִינָה הִתְגַּלְּתָה עַל הָהָר, וְקוֹל ה' בַּכֹּחַ, קוֹל ה' בֶּהָדָר בָּקַע וְאָמַר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ". קָדְמוּ לוֹ, לַמַּעֲמָד הַמְּרוֹמָם, חֲמִשִּׁים יְמֵי הֲכָנָה שֶׁהֵחֵלּוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. קָדְמוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה יְמֵי הִתְקַדְּשׁוּת וְטֹהַר. הֵכִין מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הָעָם לִקְרַאת הַמַּעֲמָד הַנִּשְׂגָּב, וְהָעָם אָמַר פֶּה אֶחָד: "כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", הֵבִין שֶׁאֵין אֹשֶׁר נִשְׂגָּב יוֹתֵר מִלִּשְׁמֹעַ לְקוֹל הָאָב הָאוֹהֵב, הָרוֹצֶה אַךְ וְרַק בְּטוֹבַת בָּנָיו. הֵבִינוּ, שֶׁאֵין זְכוּת נִפְלָאָה יוֹתֵר מִלְּשָׁרֵת אֶת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. אֵין דָּבָר מִשְׁתַּלֵּם יוֹתֵר, הַמְּזַכֶּה בְּכָל טוּב בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר הָרַב גַּלִינְסְקִי: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ פָּקַד כָּל יוֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל, וּפֵרֵשׁ בַּ"שִׂפְתֵי כֹּהֵן" שֶׁהָיוּ אֵלּוּ "גִּבּוֹרִים, הַכּוֹבְשִׁים אֶת יִצְרָם" בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה הַמַּתֶּשֶׁת כֹּחַ הַיֵּצֶר. וְהַגְּרָ"א זַצַ"ל כָּתַב שֶׁהַמִּנְיָן שֶׁל יוֹצְאֵי הַצָּבָא הָיָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּדֵי לִבְחֹן כַּמָּה הִשְׁלִים כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת בִּנְיַן קוֹמָתוֹ הָרוּחָנִית. אֵלּוּ יוֹצְאֵי הַצָּבָא שֶׁלָּנוּ, חֵיל ה'. וַאֲסַפֵּר: הֻזְמַנְתִּי לִבְרִית מִילָה בְּרָמַת גַּן. הָלַכְתִּי עִם בְּנִי אַבְרָהָם צְבִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם. הִגַּעְנוּ, וְהַמּוֹהֵל אִחֵר. יָשַׁבְנוּ לְהַמְתִּין. נִגַּשׁ אֵלַי אָדָם זָר וְהִרְעִים בְּקוֹלוֹ: "אַתֶּם, הַחֲרֵדִים, דּוֹאֲגִים לְעַצְמְכֶם בִּלְבַד. בְּלִי שׁוּם רֶגֶשׁ אַחֲרָיוּת". הִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט, כָּל הַשִּׂיחוֹת פָּסְקוּ, וְהַמַּבָּטִים הוּפְנוּ אֵלֵינוּ. לֹא נָעִים, גַּם לֹא מוּבָן. מִי הוּא וּמַה הוּא רוֹצֶה. מִי פָּגַע בּוֹ... וְהִמְשִׁיךְ בְּשֶׁצֶף קֶצֶף: אַתֶּם שׁוֹלְחִים אֶת יַלְדֵיכֶם לִישִׁיבוֹת, וְשֶׁאֲחֵרִים יְשָׁרְתוּ בִּמְקוֹמְכֶם וְיִשְׁמְרוּ עַל הַגְּבוּלוֹת. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהֵהָרֵג בַּהֲגָנָה עֲלֵיכֶם! נוּ, עָשָׂה רֹשֶׁם שֶׁהוּא חַי, וַאֲפִילוּ מְאֹד. אַךְ הִתְקַצֵּף עַל מַה שֶּׁקָּרוּי הַיּוֹם "שִׁוְיוֹן בַּנֵּטֶל". חָקַרְתִּי: אַתָּה יְהוּדִי דָּתִי? - בְּוַדַּאי, נָהַם וְהִנִּיחַ יָד עַל הַכִּפָּה הַכְּחֻלָּה שֶׁלְּרֹאשׁוֹ. - וְאַתָּה מַאֲמִין בְּמַה שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא? נִדְרַךְ, וְשָׁאַל בַּחֲשָׁד: מַה כָּתוּב בַּגְּמָרָא? בַּגְּמָרָא (מַכּוֹת י.) כָּתוּב, שֶׁהַנִּצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה מֻשָּׂג בִּזְכוּת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה. - בָּזֶה אֵינִי מַאֲמִין! קָרָא. - אָז שֶׁתִּהְיֶה בָּרִיא וְתִזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. אֵין לִי עֵסֶק אִתְּךָ. וּמִלְּבַד זֹאת, מִהַרְתִּי לוֹמַר - רָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּתִיל קָצָר - טָעִיתָ בַּכְּתֹבֶת! הִנֵּה, בְּנִי זֶה לָמַד בִּישִׁיבָה וּלְאַחַר מִכֵּן גֻּיַּס לַצָּבָא. חָשַׁבְתִּי שֶׁהִצְלַחְתִּי לְהַרְגִּיעוֹ. אַךְ לֹא, רַק שָׁפַכְתִּי דֶּלֶק עַל מְדוּרַת זַעְמוֹ. - כַּמָּה בָּנִים לְךָ? שָׁאַל - שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, בְּלִי עַיִן הָרַע. וּמִכֻּלָּם, אֶחָד שֵׁרַת בַּצָּבָא?! סִנֵּן בְּלַעַג, מַה עִם הַשְּׁאָר?! רָאִיתִי שֶׁזֶּה לֹא עֵסֶק. הַמּוֹהֵל מְאַחֵר, וְהַלָּה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹתֵנִי לוֹ מַטָּרָה לְחִצֵּי לַעֲגוֹ. חַיָּבִים לְהַשְׁתִּיקוֹ, וּבְכָךְ, מֻמְחִים בְּנוֹבְהַרְדּוֹק. אָמַרְתִּי: רְאֵה, אָמְנָם אֵין לִי עֵסֶק אִתְּךָ, אֲבָל אִם מְדַבְּרִים כְּבָר עַל הַנּוֹשֵׂא הֲרֵי שֶׁאַתָּה הָעֲלוּקָה... הָחַי עַל חֶשְׁבּוֹן הַזּוּלַת, נֶהֱנֶה מֵעֲמָלָם שֶׁל אֲחֵרִים, חוֹשֵׁב עַל עַצְמוֹ בִּלְבַד וּמִתְחַמֵּק מֵאַחֲרָיוּת... נִדְהַם, וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ. זֶהוּ, הַהַתְקָפָה עָבְרָה לְמִגְרָשׁוֹ שֶׁל הַיָּרִיב. מִהַרְתִּי בְּטֶרֶם יִתְעַשֵּׁת: - אֱמֹר לִי, כַּמָּה יְלָדִים לְךָ? עָנָה: שְׁנַיִם, לָמָּה?! הִתְקַפְתִּי: אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי לָמָּה? אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ לָמָּה? לָמָּה לִי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יְלָדִים וּלְךָ שְׁנַיִם? כִּי רָצִיתָ חַיִּים קַלִּים, חַיִּים נוֹחִים, חַיִּים נֶהֶנְתָנִיִּים. לָמָּה לֹא הֶעֱמַדְתָּ לַמְּדִינָה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חַיָּלִים?! הֶחֱוִיר וְהִשְׁתַּתֵּק וְנִפְטַרְתִּי מִמֶּנּוּ. וַאֲסַפֵּר: הָיָה קַבְּלָן צָעִיר שֶׁבָּנָה בִּשְׁעָתוֹ אֶת הַשֶּׁלֶד לַבִּנְיָנִים בִּישִׁיבַת חַדֵרָה. מֵאָז נִפְרְדוּ דְּרָכֵינוּ. אֲנִי הִצְלַחְתִּי בָּרוּךְ הַשֵּׁם בְּדַרְכִּי, וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא הִצְלִיחַ בְּדַרְכּוֹ. הָיָה לְקַבְּלָן מְפֻרְסָם וְהֵקִים רַבֵּי קוֹמוֹת בְּתֵל אָבִיב וּבִסְבִיבוֹתֶיהָ. יוֹם אֶחָד פָּגַשְׁתִּי בּוֹ. שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, וּמַה נִּשְׁמַע. זָכַר אֶת הַיְלָדִים הַגְּדוֹלִים וְסַחְתִּי לוֹ שֶׁאַבְרָהָם צְבִי נִפְטַר. הִתְעַנְיֵן, וְסִפַּרְתִּי שֶׁהָיָה קָרוּי עַל שֵׁם אָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. תְּגוּבָתוֹ הָיְתָה: אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ. הִצְלִיחַ לְהַפְתִּיעֵנִי, לִתְשׁוּבָה כָּזוֹ לֹא צִפִּיתִי. מְקַנֵּא, עַל מָה? סִפֵּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן יָחִיד שֶׁנּוֹלַד לוֹ בְּעוֹד אָבִיו בַּחַיִּים. אֵינִי יוֹדֵעַ עַל שֵׁם מִי קָרָא לוֹ, אוּלַי עַל שֵׁם נִמְרוֹד, כַּנָּהוּג... הַבֵּן הִתְחַתֵּן וְנוֹלַד לוֹ יֶלֶד, כְּדָרְלָעֹמֶר מִן הַסְּתָם... בֵּינְתַיִם נִפְטַר אָבִיו, וּבִקֵּשׁ לְהַנְצִיחַ אֶת זִכְרוֹ. אָמַר לִבְנוֹ: אִם יִוָּלֵד לְךָ בֵּן וְתִקְרָא לוֹ עַל שֵׁם אָבִי, אֶתֵּן לְךָ קוֹמָה שְׁלֵמָה בַּבִּנְיָן שֶׁאֲנִי בּוֹנֶה. אַךְ, אֵין אֶל מִי לְדַבֵּר. הֲרֵי בַּסּוֹף יַעֲבֹר הַכֹּל לַבֵּן בֵּין כֹּה וָכֹה... וְאַתָּה - שָׁאַל אוֹתִי - כַּמָּה נְכָדִים נוֹשְׂאִים אֶת שֵׁם אָבִיךָ? וְהוּא צוֹדֵק. כָּל כָּךְ צוֹדֵק. אוֹי לְאֵלּוּ הַגּוֹזְרִים עַל עַצְמָם כָּרֵת וַעֲרִירִי, וְאַשְׁרֵי לַנִּמְנִים עַל לִגְּיוֹנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁעָלָיו כָּתַב רַבֵּנוּ בַּחְיֵי (בַּמִּדְבָּר כו-נא), שֶׁשָּׁרְתָה בּוֹ הַבְּרָכָה עַד אֵין מִסְפָּר. כֻּלָּנוּ חַיָּלִים בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. עוֹמְדִים בִּגְבוּרָה בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, בְּלִגְּיוֹנוֹ שֶׁל מַלְכֵּנוּ. וְאָמְרוּ (ע"ז כ:) שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מָלֵא עֵינַיִם. וְכַיָּדוּעַ "הוּא שָׂטָן, הוּא יֵצֶר הָרַע, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת" (ב"ב טז.) וְאִם הַשָּׂטָן וְהַיֵּצֶר הָרַע מְלֵאִים עֵינַיִם לְהַחְטִיאֵנוּ, לְכַמָּה עֵינַיִם נִצְרָכִים אָנוּ כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהֶם. (וְהִגַּדְתָּ)