Otzarot-Article

"בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ" (יד-לד) מָצִינוּ סִפּוּר בַּגְּמָרָא הַקָּשׁוּר לְפָרָשָׁתֵנוּ. וְיוֹתֵר מִכָּךְ, שַׁיָּךְ הוּא לָנוּ, לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. וְזֶה הַסִּפּוּר:

רַב אִידִי, אָבִיו שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב, רָגִיל הָיָה לָלֶכֶת רַגְלִי מִבֵּיתוֹ לִישִׁיבָתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן, מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. יָצָא מִבֵּיתוֹ לְאַחַר חַג הַסֻּכּוֹת וְהִגִּיעַ בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף. שָׁהָה יוֹם אֶחָד בַּיְּשִׁיבָה, וּכְבָר הֻצְרַךְ לָלֶכֶת חֲזָרָה, כִּי הִבְטִיחַ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁבְּלֵיל הַסֵּדֶר יִהְיֶה בְּבֵיתוֹ. יָצָא מִבֵּיתוֹ לְאַחַר חַג הַפֶּסַח, הִגִּיעַ לַיְּשִׁיבָה בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ, לָמַד יוֹם אֶחָד, וְהֻכְרַח לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתָיו. כִּי הִבְטִיחַ לְאִשְׁתּוֹ לִהְיוֹת בַּחַגִּים בְּבֵיתוֹ.

הָיוּ הַתַּלְמִידִים מְזַלְזְלִים בּוֹ: מַה כְּבָר אֶפְשָׁר לְהַסְפִּיק לִלְמֹד בְּיוֹם אֶחָד, שֶׁבַּעֲבוּרוֹ כְּדַאי לִשְׁהוֹת בַּדְּרָכִים חֲצִי שָׁנָה?! וְהָיוּ קוֹרְאִים לוֹ "בַּר בֵּי רַב דְּחַד יוֹמָא": תַּלְמִיד יְשִׁיבָה לְיוֹם אֶחָד...

נִפְגַּע וְהִקְפִּיד. חָשַׁשׁ רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁבְּנֵי הַיְּשִׁיבָה יֵעָנְשׁוּ בְּהַקְפָּדָתוֹ, עַל כֵּן פִּיְּסוֹ, וְדָרַשׁ לִפְנֵי הַתַּלְמִידִים בַּיְּשִׁיבָה: כָּתוּב "וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן, וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן" (יְשַׁעְיָה נח-ב). לוֹמַר לְךָ שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָסַק בָּהּ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. וְכֵן בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת, דִּכְתִיב בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ". שֶׁנֶּעֶנְשׁוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים יוֹם. וְכִי אַרְבָּעִים שָׁנָה חָטְאוּ, וַהֲלֹא אַרְבָּעִים יוֹם חָטְאוּ. אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, שֶׁכָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ חָטָא כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ.

וְיֵשׁ לְהָבִין: אָדָם הוֹלֵךְ שָׁנָה פָּחוֹת יוֹם וְלוֹמֵד יוֹם אֶחָד, וּבְכָל זֹאת יוֹם זֶה חָשׁוּב כְּשָׁנָה כִּי כָּל הַשָּׁנָה הָיְתָה הֲכָנָה לְאוֹתוֹ יוֹם. וְאִם יֵלֵךְ שָׁנָה פָּחוֹת יוֹמַיִם וְיִלְמַד יוֹמַיִם? לִכְאוֹרָה יֵחָשֵׁב לִמּוּדוֹ כְּשָׁנָה גַּם כֵּן. שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁלּוֹמֵד כָּל הַשָּׁנָה, גַּם לוֹ תֵּחָשֵׁב שָׁנָה שֶׁל לִמּוּד. הֲלֹא כֵן? אַךְ לֹא, שֶׁהֲרֵי הֵבִיאוּ רְאָיָה מֵהַמְרַגְּלִים, שֶׁהָלְכוּ אַרְבָּעִים יוֹם וְנֶחְשַׁב לָהֶם לְאַרְבָּעִים שָׁנָה. הֲרֵי שֶׁהַלּוֹמֵד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יָמִים בְּשָׁנָה מְקַבֵּל שָׂכָר כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. עַל כָּל שְׁעַת לִמּוּד מְקַבְּלִים אֵפוֹא שָׂכָר כְּחֹדֶשׁ שָׁלֵם, וְעַל כָּל שְׁתֵּי דַּקּוֹת, כְּיוֹם לִמּוּד. כַּמָּה יְקָרָה אֵפוֹא כָּל דַּקַת לִמּוּד.

וּמֵאִידָךְ גִּיסָא, בְּפָרָשָׁתֵנוּ עֵדִים אָנוּ גַּם לְכֹחַ הַהֶרֶס הַנּוֹרָא הַטָּמוּן בַּלָּשׁוֹן. צֵא וּלְמַד מַה הֵמִיטוּ הַמְרַגְּלִים עַל עַצְמָם וְעַל הָעָם כֻּלּוֹ. אָמְנָם, לְעֻמַּת זֹאת, יֵשׁ בַּלָּשׁוֹן גַּם כֹּחַ נִפְלָא לְהֵיטִיב: תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּרָכוֹת וּתְפִלָּה, הַקְדָּמַת שָׁלוֹם וְהַשְׁכָּנַת שָׁלוֹם, הַכֹּל בְּכֹחַ הַדִּבּוּר. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אָמַר רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל, אָמְנָם גַּם בִּדְבָרִים אֲחֵרִים מָצִינוּ כֹּחַ לְהֵיטִיב וּלְהָרֵעַ: הָאֵשׁ מְחַמֶּמֶת וְשׂוֹרֶפֶת, הַמַּיִם מַצְמִיחִים וְגוֹרְפִים וְעוֹד. אֲבָל בָּהֶם, אִם אֵרַע קִלְקוּל מֵחֲמָתָם, הַתִּקּוּן הוּא בְּדָבָר אַחֵר. דֶּרֶךְ מָשָׁל: אֵשׁ הַשּׂוֹרֶפֶת וּמְכַלָּה - שׁוֹפְכִים עָלֶיהָ מַיִם לְכַבּוֹתָהּ. מַיִם שֶׁשּׁוֹטְפִים וּמְצִיפִים, סוֹכְרִים אוֹתָם בָּאֲבָנִים. אֲבָל בַּדִּבּוּר, אִם הוּא מַשְׁחִית וְגוֹרֵם נֶזֶק, תִּקּוּנוֹ הוּא בַּדִּבּוּר עַצְמוֹ. הַפּוֹגֵעַ בַּחֲבֵרָיו בְּדִבּוּרוֹ - יֵלֵךְ וִיפַיְּסֵם בְּדִבּוּרוֹ. הַמְעַרְעֵר שְׁלוֹם בַּיִת בְּדִבּוּרוֹ, יַרְבֶּה שָׁלוֹם וְאַחְוָה בְּדִבּוּרוֹ. הַמְדַבֵּר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, יַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וּבְדִבְרֵי תּוֹרָה. כַּכָּתוּב "מַרְפֵּא לָשׁוֹן - עֵץ חַיִּים" (מִשְׁלֵי טו-ד) הִיא הַתּוֹרָה (עֲרָכִין טו:).

וּכְבָר מָשְׁלוּ עַל כָּךְ חֲזַ"ל מָשָׁל (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי תְּהִלִּים לד) לְמֶלֶךְ שֶׁחָלָה וְהֻצְרַךְ לִשְׁתּוֹת חֲלֵב לְבִיאָה, וּמִי יוּכַל לַחֲלֹב לְבִיאָה... הָלַךְ אָדָם אֶחָד בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ וְנָתַן לַלְּבִיאָה לִטְרֹף בְּכָל יוֹם טָלֶה עַד שֶׁהִרְשְׁתָה לוֹ לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ וּלְהַשִּׂיג אֶת חֲלָבָהּ. בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה, שָׁכַב לָנוּחַ. הִתְנַמְנֵם, וּבַחֲלוֹמוֹ הָיָה עֵד לְהִתְנַצְּחוּת בֵּין אֵבָרָיו. הַיָּד הִתְפָּאֲרָה לֵאמֹר שֶׁהִיא חָלְבָה, הָרַגְלַיִם אָמְרוּ שֶׁהֵן נִגְּשׁוּ אֶל הַלְּבִיאָה, הָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם, כָּל אֶחָד טָעַן לַבְּכוֹרָה וְכֵן הָלְאָה. רַק הַלָּשׁוֹן שָׁתְקָה וְאָמְרָה: "עוֹד נִרְאֶה מִי הָעִקָּר"... כְּשֶׁבָּא אוֹתוֹ אָדָם אֶל הַמֶּלֶךְ, אָמַר "הֵבֵאתִי לְךָ חֲלֵב כַּלְבָּה". קָצַף הַמֶּלֶךְ וְהוֹרָה לְהָרְגוֹ. בָּכוּ כָּל הָאֵבָרִים. אָמְרָה לָהֶם הַלָּשׁוֹן: "הֵיכָן חָכְמַתְכֶם?" אָמְרוּ לָהּ: "אַתְּ מַלְכָּתֵנוּ, הוֹשִׁיעִי אוֹתָנוּ!" אָמְרָה: "כֵּן אֶעֱשֶׂה". שָׁב וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: "לָמָּה תִּגְמֹל לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, שֶׁסִּכַּנְתִּי נַפְשִׁי לְהָבִיא לְךָ חָלָב זֶה?!" אָמַר הַמֶּלֶךְ: "הִתְקַלַּסְתָּ בִּי וְהֵבֵאתָ לִי חֲלֵב כַּלְבָּה, וְלֹא אֶכְעַס?!" אָמַר לוֹ: "חֵי נַפְשִׁי, חֲלֵב לְבִיאָה הוּא, אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹמֵנוּ קוֹרְאִים לַלְּבִיאָה כַּלְבָּה. אַדְּרַבָּה, יִבְחֲנוּהוּ הָרוֹפְאִים וְיֹאמְרוּ". בְּחָנוּהוּ הָרוֹפְאִים וְאִשְּׁרוּ אֶת דְּבָרָיו וְהַמֶּלֶךְ הֶעֱשִׁירוֹ עֹשֶׁר רַב.

רוֹאִים אָנוּ שֶׁהַדִּבּוּר נִתְקָן עַל יְדֵי דִּבּוּר אַחֵר. הָבָה נַרְבֶּה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, בִּתְפִלָּה בְּכַוָּנָה, בְּרִצּוּי וּבְפִיּוּס חֲבֵרִים, וּבְכָךְ נְתַקֵּן אֶת כָּל חֵטְאֵי הַלָּשׁוֹן. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בלק תשע"ג
	אָתוֹן הַמְּדַבֶּרֶת עִם חֲמוֹר
	"בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ" (יד-לד) מָצִינוּ סִפּוּר בַּגְּמָרָא הַקָּשׁוּר לְפָרָשָׁתֵנוּ. וְיוֹתֵר מִכָּךְ, שַׁיָּךְ הוּא לָנוּ, לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. וְזֶה הַסִּפּוּר: רַב אִידִי, אָבִיו שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב, רָגִיל הָיָה לָלֶכֶת רַגְלִי מִבֵּיתוֹ לִישִׁיבָתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן, מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. יָצָא מִבֵּיתוֹ לְאַחַר חַג הַסֻּכּוֹת וְהִגִּיעַ בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף. שָׁהָה יוֹם אֶחָד בַּיְּשִׁיבָה, וּכְבָר הֻצְרַךְ לָלֶכֶת חֲזָרָה, כִּי הִבְטִיחַ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁבְּלֵיל הַסֵּדֶר יִהְיֶה בְּבֵיתוֹ. יָצָא מִבֵּיתוֹ לְאַחַר חַג הַפֶּסַח, הִגִּיעַ לַיְּשִׁיבָה בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ, לָמַד יוֹם אֶחָד, וְהֻכְרַח לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתָיו. כִּי הִבְטִיחַ לְאִשְׁתּוֹ לִהְיוֹת בַּחַגִּים בְּבֵיתוֹ. הָיוּ הַתַּלְמִידִים מְזַלְזְלִים בּוֹ: מַה כְּבָר אֶפְשָׁר לְהַסְפִּיק לִלְמֹד בְּיוֹם אֶחָד, שֶׁבַּעֲבוּרוֹ כְּדַאי לִשְׁהוֹת בַּדְּרָכִים חֲצִי שָׁנָה?! וְהָיוּ קוֹרְאִים לוֹ "בַּר בֵּי רַב דְּחַד יוֹמָא": תַּלְמִיד יְשִׁיבָה לְיוֹם אֶחָד... נִפְגַּע וְהִקְפִּיד. חָשַׁשׁ רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁבְּנֵי הַיְּשִׁיבָה יֵעָנְשׁוּ בְּהַקְפָּדָתוֹ, עַל כֵּן פִּיְּסוֹ, וְדָרַשׁ לִפְנֵי הַתַּלְמִידִים בַּיְּשִׁיבָה: כָּתוּב "וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן, וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן" (יְשַׁעְיָה נח-ב). לוֹמַר לְךָ שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָסַק בָּהּ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. וְכֵן בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת, דִּכְתִיב בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ". שֶׁנֶּעֶנְשׁוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים יוֹם. וְכִי אַרְבָּעִים שָׁנָה חָטְאוּ, וַהֲלֹא אַרְבָּעִים יוֹם חָטְאוּ. אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, שֶׁכָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ חָטָא כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. וְיֵשׁ לְהָבִין: אָדָם הוֹלֵךְ שָׁנָה פָּחוֹת יוֹם וְלוֹמֵד יוֹם אֶחָד, וּבְכָל זֹאת יוֹם זֶה חָשׁוּב כְּשָׁנָה כִּי כָּל הַשָּׁנָה הָיְתָה הֲכָנָה לְאוֹתוֹ יוֹם. וְאִם יֵלֵךְ שָׁנָה פָּחוֹת יוֹמַיִם וְיִלְמַד יוֹמַיִם? לִכְאוֹרָה יֵחָשֵׁב לִמּוּדוֹ כְּשָׁנָה גַּם כֵּן. שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁלּוֹמֵד כָּל הַשָּׁנָה, גַּם לוֹ תֵּחָשֵׁב שָׁנָה שֶׁל לִמּוּד. הֲלֹא כֵן? אַךְ לֹא, שֶׁהֲרֵי הֵבִיאוּ רְאָיָה מֵהַמְרַגְּלִים, שֶׁהָלְכוּ אַרְבָּעִים יוֹם וְנֶחְשַׁב לָהֶם לְאַרְבָּעִים שָׁנָה. הֲרֵי שֶׁהַלּוֹמֵד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יָמִים בְּשָׁנָה מְקַבֵּל שָׂכָר כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. עַל כָּל שְׁעַת לִמּוּד מְקַבְּלִים אֵפוֹא שָׂכָר כְּחֹדֶשׁ שָׁלֵם, וְעַל כָּל שְׁתֵּי דַּקּוֹת, כְּיוֹם לִמּוּד. כַּמָּה יְקָרָה אֵפוֹא כָּל דַּקַת לִמּוּד. וּמֵאִידָךְ גִּיסָא, בְּפָרָשָׁתֵנוּ עֵדִים אָנוּ גַּם לְכֹחַ הַהֶרֶס הַנּוֹרָא הַטָּמוּן בַּלָּשׁוֹן. צֵא וּלְמַד מַה הֵמִיטוּ הַמְרַגְּלִים עַל עַצְמָם וְעַל הָעָם כֻּלּוֹ. אָמְנָם, לְעֻמַּת זֹאת, יֵשׁ בַּלָּשׁוֹן גַּם כֹּחַ נִפְלָא לְהֵיטִיב: תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּרָכוֹת וּתְפִלָּה, הַקְדָּמַת שָׁלוֹם וְהַשְׁכָּנַת שָׁלוֹם, הַכֹּל בְּכֹחַ הַדִּבּוּר. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אָמַר רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל, אָמְנָם גַּם בִּדְבָרִים אֲחֵרִים מָצִינוּ כֹּחַ לְהֵיטִיב וּלְהָרֵעַ: הָאֵשׁ מְחַמֶּמֶת וְשׂוֹרֶפֶת, הַמַּיִם מַצְמִיחִים וְגוֹרְפִים וְעוֹד. אֲבָל בָּהֶם, אִם אֵרַע קִלְקוּל מֵחֲמָתָם, הַתִּקּוּן הוּא בְּדָבָר אַחֵר. דֶּרֶךְ מָשָׁל: אֵשׁ הַשּׂוֹרֶפֶת וּמְכַלָּה - שׁוֹפְכִים עָלֶיהָ מַיִם לְכַבּוֹתָהּ. מַיִם שֶׁשּׁוֹטְפִים וּמְצִיפִים, סוֹכְרִים אוֹתָם בָּאֲבָנִים. אֲבָל בַּדִּבּוּר, אִם הוּא מַשְׁחִית וְגוֹרֵם נֶזֶק, תִּקּוּנוֹ הוּא בַּדִּבּוּר עַצְמוֹ. הַפּוֹגֵעַ בַּחֲבֵרָיו בְּדִבּוּרוֹ - יֵלֵךְ וִיפַיְּסֵם בְּדִבּוּרוֹ. הַמְעַרְעֵר שְׁלוֹם בַּיִת בְּדִבּוּרוֹ, יַרְבֶּה שָׁלוֹם וְאַחְוָה בְּדִבּוּרוֹ. הַמְדַבֵּר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, יַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וּבְדִבְרֵי תּוֹרָה. כַּכָּתוּב "מַרְפֵּא לָשׁוֹן - עֵץ חַיִּים" (מִשְׁלֵי טו-ד) הִיא הַתּוֹרָה (עֲרָכִין טו:). וּכְבָר מָשְׁלוּ עַל כָּךְ חֲזַ"ל מָשָׁל (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי תְּהִלִּים לד) לְמֶלֶךְ שֶׁחָלָה וְהֻצְרַךְ לִשְׁתּוֹת חֲלֵב לְבִיאָה, וּמִי יוּכַל לַחֲלֹב לְבִיאָה... הָלַךְ אָדָם אֶחָד בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ וְנָתַן לַלְּבִיאָה לִטְרֹף בְּכָל יוֹם טָלֶה עַד שֶׁהִרְשְׁתָה לוֹ לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ וּלְהַשִּׂיג אֶת חֲלָבָהּ. בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה, שָׁכַב לָנוּחַ. הִתְנַמְנֵם, וּבַחֲלוֹמוֹ הָיָה עֵד לְהִתְנַצְּחוּת בֵּין אֵבָרָיו. הַיָּד הִתְפָּאֲרָה לֵאמֹר שֶׁהִיא חָלְבָה, הָרַגְלַיִם אָמְרוּ שֶׁהֵן נִגְּשׁוּ אֶל הַלְּבִיאָה, הָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם, כָּל אֶחָד טָעַן לַבְּכוֹרָה וְכֵן הָלְאָה. רַק הַלָּשׁוֹן שָׁתְקָה וְאָמְרָה: "עוֹד נִרְאֶה מִי הָעִקָּר"... כְּשֶׁבָּא אוֹתוֹ אָדָם אֶל הַמֶּלֶךְ, אָמַר "הֵבֵאתִי לְךָ חֲלֵב כַּלְבָּה". קָצַף הַמֶּלֶךְ וְהוֹרָה לְהָרְגוֹ. בָּכוּ כָּל הָאֵבָרִים. אָמְרָה לָהֶם הַלָּשׁוֹן: "הֵיכָן חָכְמַתְכֶם?" אָמְרוּ לָהּ: "אַתְּ מַלְכָּתֵנוּ, הוֹשִׁיעִי אוֹתָנוּ!" אָמְרָה: "כֵּן אֶעֱשֶׂה". שָׁב וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: "לָמָּה תִּגְמֹל לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, שֶׁסִּכַּנְתִּי נַפְשִׁי לְהָבִיא לְךָ חָלָב זֶה?!" אָמַר הַמֶּלֶךְ: "הִתְקַלַּסְתָּ בִּי וְהֵבֵאתָ לִי חֲלֵב כַּלְבָּה, וְלֹא אֶכְעַס?!" אָמַר לוֹ: "חֵי נַפְשִׁי, חֲלֵב לְבִיאָה הוּא, אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹמֵנוּ קוֹרְאִים לַלְּבִיאָה כַּלְבָּה. אַדְּרַבָּה, יִבְחֲנוּהוּ הָרוֹפְאִים וְיֹאמְרוּ". בְּחָנוּהוּ הָרוֹפְאִים וְאִשְּׁרוּ אֶת דְּבָרָיו וְהַמֶּלֶךְ הֶעֱשִׁירוֹ עֹשֶׁר רַב. רוֹאִים אָנוּ שֶׁהַדִּבּוּר נִתְקָן עַל יְדֵי דִּבּוּר אַחֵר. הָבָה נַרְבֶּה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, בִּתְפִלָּה בְּכַוָּנָה, בְּרִצּוּי וּבְפִיּוּס חֲבֵרִים, וּבְכָךְ נְתַקֵּן אֶת כָּל חֵטְאֵי הַלָּשׁוֹן. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)