Otzarot-Article

"כָּל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" (לב-ד) בְּיַלְקוּט מֵעַם לֹעֵז מְסֻפָּר: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זַצַ"ל שֶׁחָלָה, וּבָא רַבּוֹ לְבַקְּרוֹ. מִשֶּׁרָאָה שֶׁקָּרֵב קִצּוֹ, אָמַר לוֹ: "אֶתֵּן לְךָ קָמֵעַ שֶׁבְּעֶזְרָתוֹ יִפָּתְחוּ לְפָנֶיךָ כָּל שַׁעֲרֵי הַהֵיכָלוֹת בָּרָקִיעַ, תַּעֲלֶה גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, וְתִקְרָא מִן הַכְּתָב אֶת הַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לְךָ". שְׁאֵלוֹת בַּהֲבָנַת הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּעוֹלָמוֹ. וּבִקְּשׁוֹ שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן יִתְגַּלֶּה אֵלָיו וִיסַפֵּר מַה עָנוּ לוֹ עַל הַשְּׁאֵלוֹת.

הַתַּלְמִיד נִפְטַר. יוֹם אֶחָד יָשַׁב הָרַמְבַּ"ן וְלָמַד וְהִנֵּה דְּמוּת תַּלְמִידוֹ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַתַּלְמִיד: דַּע לְךָ, רַבֵּנוּ, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהִצַּגְתִּי אֶת הַקָּמֵעַ נִפְתְּחוּ לְפָנַי הַשְּׁעָרִים, וְעָלִיתִי מֵהֵיכָל לְהֵיכָל. עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַהֵיכָל הָאָמוּר, וְשָׁם הִתְפּוֹגְגוּ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת, וְרָאִיתִי שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ... כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט. אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר...

וּבַסֵּפֶר "אִמְרֵי פִּנְחָס" מְסֻפָּר, שֶׁהַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב שִׁמְשׁוֹן מִשְׁפִּיטוֹבְקָה זַצַ"ל סִפֵּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה לָקַחַת אַנְשֵׁי חַיִל יְהוּדִים לַצָּבָא, גְּזֵרָה שֶׁהָיְתָה כְּרוּכָה בְּחִלּוּל שַׁבָּת וְחַג וַאֲכִילַת נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְנִתּוּק מֵהַיַּהֲדוּת לְשָׁנִים אֲרֻכּוֹת, הִרְעִישׁ עַל כָּךְ הַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק זַצַ"ל עוֹלָמוֹת. רָאָה בַּחֲלוֹם אֶת רַבּוֹ, הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ זַצַ"ל, וְהִתְמַרְמֵר: רַבִּי, לָמָּה אַתֶּם מַחֲשִׁים?

עָנָהוּ: כְּשֶׁהָיִיתִי בָּעוֹלָם הַשָּׁפֵל הִתְפַּלַּלְתִּי גַּם אֲנִי עַל הַצָּרוֹת שֶׁיָּסוּרוּ. אֲבָל עַתָּה, שֶׁאֲנִי בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַכֹּל חֲסָדִים עֲצוּמִים. אֲבָל אַתָּה, שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה גְּדוֹלָה הַטּוֹבָה, עָלֶיךָ מֻטֶּלֶת הַחוֹבָה לְהִתְפַּלֵּל בְּעֵת צָרָה.

הַצַּדִּיק רַבִּי שִׁמְעוֹן מִירוּסְלָב זַצַ"ל זָכָה לַאֲרִיכוּת יָמִים מֻפְלֶגֶת. שְׁאָלוּהוּ: בְּמַה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? וְעָנָה: כִּי לֹא הָיוּ לִי שְׁאֵלוֹת.

תָּמְהוּ לַתְּשׁוּבָה וְהִסְבִּיר: מִי שֶּׁיֵּשׁ לוֹ שְׁאֵלוֹת, אוֹמְרִים לוֹ: עֲלֵה לְכָאן וְנַסְבִּיר לְךָ הַכֹּל... לִי אֵין שְׁאֵלוֹת, לָכֵן לֹא מְמַהֲרִים לִקְרֹא לִי לַעֲלוֹת... (הַמַּעְיָן הַנִּצְחִי)

וְרַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלֻּבְּלִין זַצַ"ל הִסְבִּיר בְּכָךְ אֶת דִּבְרֵי הַכָּתוּב "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (תְּהִלִּים קכו-א). הַחוֹלֵם, רוֹאֶה קִרְעֵי דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מִתְאַחִים. בְּהָקִיצוֹ יָבִין שֶׁרָאָה דָּבָר פְּלוֹנִי מִשּׁוּם שֶׁהִרְהֵר בּוֹ, וְדָבָר אַחֵר מִשּׁוּם שֶׁרָאָהוּ בְהָקִיץ, וְהַכֹּל יְקַבֵּל אֶת הַמַּשְׁמָעוּת הַנְּכוֹנָה. "אָז", כְּשֶׁאוֹתָהּ מַשְׁמָעוּת תּוּבַן, "יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה", כִּי נָבִין שֶׁהַכֹּל הָיָה לְטוֹבָה.

מְסֻפָּר (זֶרַע יַעֲקֹב), מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהֵמַר לוֹ גּוֹרָלוֹ, וְצָרוֹת רַבּוֹת הִתְרַגְּשׁוּ וּבָאוּ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר: אֵלֵךְ לָרַב וְאֶשְׁאַל מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה. אֵדַע בְּשֶׁל מַה בָּאוּנִי הַצָּרוֹת הָרַבּוֹת.

הָלַךְ אֶל הָרַב לִקְבֹּל וּלְהִתְאוֹנֵן עַל הַנְהָגַת שָׁמַיִם.

רָאָהוּ הָרַב וּפָנָיו זוֹעֲפִים, וְקִדְּמוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים וְאָמַר: "יֵשֵׁב נָא וְיִשְׁתֶּה כּוֹס חַמִּין".

יָשַׁב לַשֻּׁלְחָן וּבֵרֵךְ בְּכֹבֶד רֹאשׁ. לָגַם לְגִימָה וְקָם לְהִפָּרֵד.

תָּמַהּ הָרַב: מַדּוּעַ פָּנִיתָ לָלֶכֶת הֵן עֲדַיִן לֹא אָמַרְתָּ לְשֵׁם מַה בָּאתָ?

אָמַר: בָּאתִי כִּי הֵצִיקָה לִי שְׁאֵלָה, וְקַמְתִּי כִּי קִבַּלְתִּי תְּשׁוּבָה.

תְּמִיהַת הָרַב גָּבְרָה: לֹא נִשְׁאַלְתִּי כָּל שְׁאֵלָה וְלֹא הֵשַׁבְתִּי כָּל תְּשׁוּבָה.

הִסְבִּיר הָאִישׁ: בִּקַּשְׁתִּי לִשְׁאֹל וּלְהַקְשׁוֹת עַל הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. הֻגְּשָׁה לִי כּוֹס חַמִּין וּבֵרַכְתִּי עָלֶיהָ בִּמְתִינוּת וּבְכַוָּנָה, כְּפִי שֶׁמְּבָרְכִים בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הָרַב. אוֹ אָז נָתַתִּי לִבִּי לַמִּלִּים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי, וְשָׁמְעוּ אָזְנַי אֶת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי: "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם", מִדַּת הָרַחֲמִים. "אֱלֹקֵינוּ" וּמַנְהִיגֵנוּ. "מֶלֶךְ הָעוֹלָם" וְשַׁלִּיט יָחִיד בּוֹ. "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", אִם כֵּן, בְּוַדַּאי מִשְׁפָּטוֹ אֱמֶת וָצֶדֶק וְהַכֹּל לְטוֹבָה וּמַה לִּי עוֹד לְהַקְשׁוֹת...

נַעֲנָה הָרַב וְאָמַר: אָכֵן, כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁלַּמַּאֲמִין אֵין קֻשְׁיוֹת וּלְמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לֹא יוֹעִילוּ הַתֵּרוּצִים.

אַף אָנוּ נֹאמַר, שֶׁכָּךְ אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא", כְּשֶׁאֲנִי מַזְכִּיר לָכֶם שֶׁהוּא מְהַוֶּה הַכֹּל, וּמַזְכִּיר שֶׁהוּא בַּעַל הָרַחֲמִים, שֶׁהֲרֵי זֶה שֵׁם מִדַּת הָרַחֲמִים, אֲזַי "הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ" תּוֹדוּ וּתְשַׁבְּחוּ גַּם לְמִידַת הַדִּין מִתּוֹךְ אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	חקת תשע"ג
	לֹא יְהֵא אַכְזָרִי מִלִּמְחֹל
	"כָּל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" (לב-ד) בְּיַלְקוּט מֵעַם לֹעֵז מְסֻפָּר: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זַצַ"ל שֶׁחָלָה, וּבָא רַבּוֹ לְבַקְּרוֹ. מִשֶּׁרָאָה שֶׁקָּרֵב קִצּוֹ, אָמַר לוֹ: "אֶתֵּן לְךָ קָמֵעַ שֶׁבְּעֶזְרָתוֹ יִפָּתְחוּ לְפָנֶיךָ כָּל שַׁעֲרֵי הַהֵיכָלוֹת בָּרָקִיעַ, תַּעֲלֶה גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, וְתִקְרָא מִן הַכְּתָב אֶת הַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לְךָ". שְׁאֵלוֹת בַּהֲבָנַת הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּעוֹלָמוֹ. וּבִקְּשׁוֹ שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן יִתְגַּלֶּה אֵלָיו וִיסַפֵּר מַה עָנוּ לוֹ עַל הַשְּׁאֵלוֹת. הַתַּלְמִיד נִפְטַר. יוֹם אֶחָד יָשַׁב הָרַמְבַּ"ן וְלָמַד וְהִנֵּה דְּמוּת תַּלְמִידוֹ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַתַּלְמִיד: דַּע לְךָ, רַבֵּנוּ, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהִצַּגְתִּי אֶת הַקָּמֵעַ נִפְתְּחוּ לְפָנַי הַשְּׁעָרִים, וְעָלִיתִי מֵהֵיכָל לְהֵיכָל. עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַהֵיכָל הָאָמוּר, וְשָׁם הִתְפּוֹגְגוּ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת, וְרָאִיתִי שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ... כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט. אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר... וּבַסֵּפֶר "אִמְרֵי פִּנְחָס" מְסֻפָּר, שֶׁהַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב שִׁמְשׁוֹן מִשְׁפִּיטוֹבְקָה זַצַ"ל סִפֵּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה לָקַחַת אַנְשֵׁי חַיִל יְהוּדִים לַצָּבָא, גְּזֵרָה שֶׁהָיְתָה כְּרוּכָה בְּחִלּוּל שַׁבָּת וְחַג וַאֲכִילַת נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְנִתּוּק מֵהַיַּהֲדוּת לְשָׁנִים אֲרֻכּוֹת, הִרְעִישׁ עַל כָּךְ הַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק זַצַ"ל עוֹלָמוֹת. רָאָה בַּחֲלוֹם אֶת רַבּוֹ, הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ זַצַ"ל, וְהִתְמַרְמֵר: רַבִּי, לָמָּה אַתֶּם מַחֲשִׁים? עָנָהוּ: כְּשֶׁהָיִיתִי בָּעוֹלָם הַשָּׁפֵל הִתְפַּלַּלְתִּי גַּם אֲנִי עַל הַצָּרוֹת שֶׁיָּסוּרוּ. אֲבָל עַתָּה, שֶׁאֲנִי בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַכֹּל חֲסָדִים עֲצוּמִים. אֲבָל אַתָּה, שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה גְּדוֹלָה הַטּוֹבָה, עָלֶיךָ מֻטֶּלֶת הַחוֹבָה לְהִתְפַּלֵּל בְּעֵת צָרָה. הַצַּדִּיק רַבִּי שִׁמְעוֹן מִירוּסְלָב זַצַ"ל זָכָה לַאֲרִיכוּת יָמִים מֻפְלֶגֶת. שְׁאָלוּהוּ: בְּמַה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? וְעָנָה: כִּי לֹא הָיוּ לִי שְׁאֵלוֹת. תָּמְהוּ לַתְּשׁוּבָה וְהִסְבִּיר: מִי שֶּׁיֵּשׁ לוֹ שְׁאֵלוֹת, אוֹמְרִים לוֹ: עֲלֵה לְכָאן וְנַסְבִּיר לְךָ הַכֹּל... לִי אֵין שְׁאֵלוֹת, לָכֵן לֹא מְמַהֲרִים לִקְרֹא לִי לַעֲלוֹת... (הַמַּעְיָן הַנִּצְחִי) וְרַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלֻּבְּלִין זַצַ"ל הִסְבִּיר בְּכָךְ אֶת דִּבְרֵי הַכָּתוּב "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (תְּהִלִּים קכו-א). הַחוֹלֵם, רוֹאֶה קִרְעֵי דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מִתְאַחִים. בְּהָקִיצוֹ יָבִין שֶׁרָאָה דָּבָר פְּלוֹנִי מִשּׁוּם שֶׁהִרְהֵר בּוֹ, וְדָבָר אַחֵר מִשּׁוּם שֶׁרָאָהוּ בְהָקִיץ, וְהַכֹּל יְקַבֵּל אֶת הַמַּשְׁמָעוּת הַנְּכוֹנָה. "אָז", כְּשֶׁאוֹתָהּ מַשְׁמָעוּת תּוּבַן, "יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה", כִּי נָבִין שֶׁהַכֹּל הָיָה לְטוֹבָה. מְסֻפָּר (זֶרַע יַעֲקֹב), מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהֵמַר לוֹ גּוֹרָלוֹ, וְצָרוֹת רַבּוֹת הִתְרַגְּשׁוּ וּבָאוּ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר: אֵלֵךְ לָרַב וְאֶשְׁאַל מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה. אֵדַע בְּשֶׁל מַה בָּאוּנִי הַצָּרוֹת הָרַבּוֹת. הָלַךְ אֶל הָרַב לִקְבֹּל וּלְהִתְאוֹנֵן עַל הַנְהָגַת שָׁמַיִם. רָאָהוּ הָרַב וּפָנָיו זוֹעֲפִים, וְקִדְּמוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים וְאָמַר: "יֵשֵׁב נָא וְיִשְׁתֶּה כּוֹס חַמִּין". יָשַׁב לַשֻּׁלְחָן וּבֵרֵךְ בְּכֹבֶד רֹאשׁ. לָגַם לְגִימָה וְקָם לְהִפָּרֵד. תָּמַהּ הָרַב: מַדּוּעַ פָּנִיתָ לָלֶכֶת הֵן עֲדַיִן לֹא אָמַרְתָּ לְשֵׁם מַה בָּאתָ? אָמַר: בָּאתִי כִּי הֵצִיקָה לִי שְׁאֵלָה, וְקַמְתִּי כִּי קִבַּלְתִּי תְּשׁוּבָה. תְּמִיהַת הָרַב גָּבְרָה: לֹא נִשְׁאַלְתִּי כָּל שְׁאֵלָה וְלֹא הֵשַׁבְתִּי כָּל תְּשׁוּבָה. הִסְבִּיר הָאִישׁ: בִּקַּשְׁתִּי לִשְׁאֹל וּלְהַקְשׁוֹת עַל הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. הֻגְּשָׁה לִי כּוֹס חַמִּין וּבֵרַכְתִּי עָלֶיהָ בִּמְתִינוּת וּבְכַוָּנָה, כְּפִי שֶׁמְּבָרְכִים בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הָרַב. אוֹ אָז נָתַתִּי לִבִּי לַמִּלִּים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי, וְשָׁמְעוּ אָזְנַי אֶת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי: "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם", מִדַּת הָרַחֲמִים. "אֱלֹקֵינוּ" וּמַנְהִיגֵנוּ. "מֶלֶךְ הָעוֹלָם" וְשַׁלִּיט יָחִיד בּוֹ. "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", אִם כֵּן, בְּוַדַּאי מִשְׁפָּטוֹ אֱמֶת וָצֶדֶק וְהַכֹּל לְטוֹבָה וּמַה לִּי עוֹד לְהַקְשׁוֹת... נַעֲנָה הָרַב וְאָמַר: אָכֵן, כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁלַּמַּאֲמִין אֵין קֻשְׁיוֹת וּלְמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לֹא יוֹעִילוּ הַתֵּרוּצִים. אַף אָנוּ נֹאמַר, שֶׁכָּךְ אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא", כְּשֶׁאֲנִי מַזְכִּיר לָכֶם שֶׁהוּא מְהַוֶּה הַכֹּל, וּמַזְכִּיר שֶׁהוּא בַּעַל הָרַחֲמִים, שֶׁהֲרֵי זֶה שֵׁם מִדַּת הָרַחֲמִים, אֲזַי "הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ" תּוֹדוּ וּתְשַׁבְּחוּ גַּם לְמִידַת הַדִּין מִתּוֹךְ אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)