Otzarot-Article

"הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם" (כ-י) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מֻזְכֶּרֶת אַחַת הַפָּרָשִׁיּוֹת הַסְּתוּמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. פָּרָשָׁה שֶׁאִלְמָלֵי נִכְתְּבָה, מִי יָכוֹל הָיָה לְהַעֲלוֹתָהּ עַל דַּעְתּוֹ. פָּרָשַׁת חֶטְאוֹ שֶׁל הָאָדָם הַמֻּשְׁלָם, אִישׁ הָאֱלֹקִים, זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ; מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֲבִי הַנְּבִיאִים. בְּמַה חָטָא? כָּל הַמְּפָרְשִׁים דָּנִים בְּכָךְ, כָּל אֶחָד וּפֵרוּשׁוֹ.

רַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל זַצַ"ל, מֵרִאשׁוֹנֵי רַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר "כָּל דְּבָרָיו דִּבְרֵי קַבָּלָה", כָּתַב, שֶׁהַטְּעָנָה כְּנֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיְתָה עַל אֲמִירָתוֹ "הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם" ; טַעֲנָה כְּנֶגֶד הַמִּלָּה"נוֹצִיא". מִלָּשׁוֹן זוֹ הִשְׁתַּמֵּעַ כְּאִלּוּ זֶהוּ מוֹפֵת וְנֵס שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהָיָה עָלָיו לְיַחֵס אֶת הַנֵּס לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלוֹמַר "יוֹצִיא ה' לָכֶם מַיִם". עַל כָּךְ נֶעֱנַשׁ.

וְהָיָה עָנְשׁוֹ כָּבֵד.

אַרְבָּעִים שָׁנָה הוּא סוֹבֵל וְנוֹשֵׂא בְּמַשָּׂא הָעָם כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק, וּבְהַגִּיעוֹ אֶל מִפְתַּן הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת לֹא יִזְכֶּה לָבוֹא אֵלֶיהָ. תקט"ו תְּפִלּוֹת הִתְפַּלֵּל, כְּמִנְיַן "וָאֶתְחַנַּן", וְלֹא נַעֲנָה. וּמַדּוּעַ? בִּגְלַל מִלָּה אַחַת. בִּגְלַל שֶׁהִשְׁתַּמֵּעַ מִמֶּנָּה כְּאִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת הַקְּרֵדִיט לְעַצְמוֹ. וַהֲרֵי הַנֵּס הוּא שֶׁל בּוֹרֵא הָעוֹלָם, וְאִם הוּא מְיַחֲסוֹ לְעַצְמוֹ הֲרֵיהוּ כְּנֶהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ, כְּמוֹעֵל בְּקָדָשִׁים.

חֲזַ"ל מְסַפְּרִים (שַׁבָּת ל.) שֶׁכַּאֲשֶׁר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בָּנָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבִקֵּשׁ לְהַכְנִיס אֶת הָאָרוֹן לְבֵית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים, נִסְגְּרוּ לְפָנָיו הַשְּׁעָרִים. הִתְפַּלֵּל וְאָמַר "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (תְּהִלִּים כד-ז). הוּא הִתְכַּוֵּן לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְלֹא סָפֵק. יָצְאָה בַּת קוֹל וְשָׁאֲלָה: "מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד?" וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָנָה "ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר, ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה". וְהַשְּׁעָרִים בִּקְּשׁוּ לְבָלְעוֹ, לִפּוֹל עָלָיו. וּמַדּוּעַ? הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ אָמְרוּ לוֹ: אַל תַּעֲנֶה בְּצוּרָה עֲקִיפָה, אַל תַּנִּיחַ לְמִישֶׁהוּ לַחְשֹׁב שֶׁהִתְכַּוַּנְתָּ לְעַצְמְךָ. אֱמֹר בְּפֵרוּשׁ וּבְפֶה מָלֵא: "ה'... הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה".

גַּם בִּזְמַנֵּנוּ, רְגִילִים אֲנָשִׁים לוֹמַר הָאֶחָד לַשֵּׁנִי "כָּל הַכָּבוֹד!". טָעוּת הִיא זוֹ. כָּל הַכָּבוֹד מַגִּיעַ רַק לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.

כַּאֲשֶׁר הַמַּלְאָכִים נִשְׁלְחוּ לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה, הֵאִיצוּ בְּלוֹט לָבוֹא אִתָּם מַהֵר "כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם" (בְּרֵאשִׁית יט-יג). "אֲנַחְנוּ?" הַאִם אַתֶּם מַשְׁחִיתִים, וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמַּעֲנִישׁ?! וַחֲזַ"ל מְסַפְּרִים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה נ-ט) שֶׁהֵם נֶעֶנְשׁוּ, קִבְּלוּ "צַו גֵּרוּשׁ" וְלֹא חָזְרוּ לִמְחִצָּתָם אֶלָּא בִּימֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ.

וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק יָדַע סוֹד זֶה.

כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבּוֹר הַכֶּלֶא וְהֻבְהַל אֶל פַּרְעֹה, וּפַרְעֹה מַחְנִיף לוֹ וְאוֹמֵר: "שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ" הוּא מִסְתַּיֵּג וּמַכְרִיז: לֹא וְלֹא, "בִּלְעָדָי!!! אֱלֹקִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (בְּרֵאשִׁית מא-טז).

סִפְּרוּ עַל אָדָם כִּשְׁרוֹנִי וּמַבְרִיק, בַּעַל יֶדַע עָצוּם, רֹאשׁ מָלֵא פַּטֶנְטִים. אַךְ מַזָּלוֹ, שֶׁלֹּא נֵדַע... כָּל מַה שֶּׁשָּׁלַח בּוֹ יָד, קָרַס וְנִכְשַׁל.

הַמַּצָּב תִּסְכֵּל אוֹתוֹ. אָדָם מֻכְשָׁר כָּמוֹהוּ, אֵיפֹה הַצֶּדֶק? הָלַךְ וְשָׁפַךְ אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל.

אָמַר לוֹ הַשָּׂרָף: מַה לְּךָ מִתְפַּלֵּא, הֲלֹא מִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא "לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם". קָרָא הָאִישׁ וְאָמַר "נָכוֹן, רַבִּי, אֲבָל זֹאת שְׁאֵלָתִי, מַדּוּעַ לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם. לָמָּה הֵם מְקֻפָּחִים רַק מִשּׁוּם שֶׁהֵם חֲכָמִים?!"

עָנָה הַשָּׂרָף: "פָּשׁוּט מְאֹד. הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אוֹמֵר לֶחָכָם: בְּנִי, אִם חָכָם אַתָּה, תּוּכַל לִדְאֹג לְעַצְמְךָ לְבַד"...

נֵדַע שֶׁחָכְמָתֵנוּ תּוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ רַק אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר לָנוּ. נֵדַע שֶׁהוּא הַפּוֹעֵל וְהוּא הָעוֹשֶׂה. לוֹ צָרִיךְ לְהוֹדוֹת וְלוֹ לְשַׁבֵּחַ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	קרח תשע"ג
	הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת
	"הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם" (כ-י) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מֻזְכֶּרֶת אַחַת הַפָּרָשִׁיּוֹת הַסְּתוּמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. פָּרָשָׁה שֶׁאִלְמָלֵי נִכְתְּבָה, מִי יָכוֹל הָיָה לְהַעֲלוֹתָהּ עַל דַּעְתּוֹ. פָּרָשַׁת חֶטְאוֹ שֶׁל הָאָדָם הַמֻּשְׁלָם, אִישׁ הָאֱלֹקִים, זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ; מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֲבִי הַנְּבִיאִים. בְּמַה חָטָא? כָּל הַמְּפָרְשִׁים דָּנִים בְּכָךְ, כָּל אֶחָד וּפֵרוּשׁוֹ. רַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל זַצַ"ל, מֵרִאשׁוֹנֵי רַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר "כָּל דְּבָרָיו דִּבְרֵי קַבָּלָה", כָּתַב, שֶׁהַטְּעָנָה כְּנֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיְתָה עַל אֲמִירָתוֹ "הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם" ; טַעֲנָה כְּנֶגֶד הַמִּלָּה"נוֹצִיא". מִלָּשׁוֹן זוֹ הִשְׁתַּמֵּעַ כְּאִלּוּ זֶהוּ מוֹפֵת וְנֵס שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהָיָה עָלָיו לְיַחֵס אֶת הַנֵּס לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלוֹמַר "יוֹצִיא ה' לָכֶם מַיִם". עַל כָּךְ נֶעֱנַשׁ. וְהָיָה עָנְשׁוֹ כָּבֵד. אַרְבָּעִים שָׁנָה הוּא סוֹבֵל וְנוֹשֵׂא בְּמַשָּׂא הָעָם כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק, וּבְהַגִּיעוֹ אֶל מִפְתַּן הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת לֹא יִזְכֶּה לָבוֹא אֵלֶיהָ. תקט"ו תְּפִלּוֹת הִתְפַּלֵּל, כְּמִנְיַן "וָאֶתְחַנַּן", וְלֹא נַעֲנָה. וּמַדּוּעַ? בִּגְלַל מִלָּה אַחַת. בִּגְלַל שֶׁהִשְׁתַּמֵּעַ מִמֶּנָּה כְּאִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת הַקְּרֵדִיט לְעַצְמוֹ. וַהֲרֵי הַנֵּס הוּא שֶׁל בּוֹרֵא הָעוֹלָם, וְאִם הוּא מְיַחֲסוֹ לְעַצְמוֹ הֲרֵיהוּ כְּנֶהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ, כְּמוֹעֵל בְּקָדָשִׁים. חֲזַ"ל מְסַפְּרִים (שַׁבָּת ל.) שֶׁכַּאֲשֶׁר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בָּנָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבִקֵּשׁ לְהַכְנִיס אֶת הָאָרוֹן לְבֵית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים, נִסְגְּרוּ לְפָנָיו הַשְּׁעָרִים. הִתְפַּלֵּל וְאָמַר "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (תְּהִלִּים כד-ז). הוּא הִתְכַּוֵּן לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְלֹא סָפֵק. יָצְאָה בַּת קוֹל וְשָׁאֲלָה: "מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד?" וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָנָה "ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר, ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה". וְהַשְּׁעָרִים בִּקְּשׁוּ לְבָלְעוֹ, לִפּוֹל עָלָיו. וּמַדּוּעַ? הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ אָמְרוּ לוֹ: אַל תַּעֲנֶה בְּצוּרָה עֲקִיפָה, אַל תַּנִּיחַ לְמִישֶׁהוּ לַחְשֹׁב שֶׁהִתְכַּוַּנְתָּ לְעַצְמְךָ. אֱמֹר בְּפֵרוּשׁ וּבְפֶה מָלֵא: "ה'... הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה". גַּם בִּזְמַנֵּנוּ, רְגִילִים אֲנָשִׁים לוֹמַר הָאֶחָד לַשֵּׁנִי "כָּל הַכָּבוֹד!". טָעוּת הִיא זוֹ. כָּל הַכָּבוֹד מַגִּיעַ רַק לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. כַּאֲשֶׁר הַמַּלְאָכִים נִשְׁלְחוּ לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה, הֵאִיצוּ בְּלוֹט לָבוֹא אִתָּם מַהֵר "כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם" (בְּרֵאשִׁית יט-יג). "אֲנַחְנוּ?" הַאִם אַתֶּם מַשְׁחִיתִים, וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמַּעֲנִישׁ?! וַחֲזַ"ל מְסַפְּרִים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה נ-ט) שֶׁהֵם נֶעֶנְשׁוּ, קִבְּלוּ "צַו גֵּרוּשׁ" וְלֹא חָזְרוּ לִמְחִצָּתָם אֶלָּא בִּימֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ. וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק יָדַע סוֹד זֶה. כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבּוֹר הַכֶּלֶא וְהֻבְהַל אֶל פַּרְעֹה, וּפַרְעֹה מַחְנִיף לוֹ וְאוֹמֵר: "שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ" הוּא מִסְתַּיֵּג וּמַכְרִיז: לֹא וְלֹא, "בִּלְעָדָי!!! אֱלֹקִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (בְּרֵאשִׁית מא-טז). סִפְּרוּ עַל אָדָם כִּשְׁרוֹנִי וּמַבְרִיק, בַּעַל יֶדַע עָצוּם, רֹאשׁ מָלֵא פַּטֶנְטִים. אַךְ מַזָּלוֹ, שֶׁלֹּא נֵדַע... כָּל מַה שֶּׁשָּׁלַח בּוֹ יָד, קָרַס וְנִכְשַׁל. הַמַּצָּב תִּסְכֵּל אוֹתוֹ. אָדָם מֻכְשָׁר כָּמוֹהוּ, אֵיפֹה הַצֶּדֶק? הָלַךְ וְשָׁפַךְ אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל. אָמַר לוֹ הַשָּׂרָף: מַה לְּךָ מִתְפַּלֵּא, הֲלֹא מִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא "לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם". קָרָא הָאִישׁ וְאָמַר "נָכוֹן, רַבִּי, אֲבָל זֹאת שְׁאֵלָתִי, מַדּוּעַ לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם. לָמָּה הֵם מְקֻפָּחִים רַק מִשּׁוּם שֶׁהֵם חֲכָמִים?!" עָנָה הַשָּׂרָף: "פָּשׁוּט מְאֹד. הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אוֹמֵר לֶחָכָם: בְּנִי, אִם חָכָם אַתָּה, תּוּכַל לִדְאֹג לְעַצְמְךָ לְבַד"... נֵדַע שֶׁחָכְמָתֵנוּ תּוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ רַק אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר לָנוּ. נֵדַע שֶׁהוּא הַפּוֹעֵל וְהוּא הָעוֹשֶׂה. לוֹ צָרִיךְ לְהוֹדוֹת וְלוֹ לְשַׁבֵּחַ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)