Otzarot-Article

"זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה.. אֶת הַקִּשֻּׁאִים וְאֶת הָאֲבַטִּחִים" (יא-ה) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: בְּנוֹבְהַרְדּוֹק הָיוּ שׁוֹאֲלִים, כַּאֲשֶׁר בֶּן יְשִׁיבָה עוֹלֶה עַל הָעֲגָלָה שֶׁתַּסִּיעַ אוֹתוֹ לַיְּשִׁיבָה, עַל מַה חוֹשֵׁב בֶּן הַיְּשִׁיבָה, עַל מַה חוֹשֵׁב הָעֶגְלוֹן וְעַל מַה חוֹשֵׁב הַסּוּס?

וְעָנוּ: בֶּן הַיְּשִׁיבָה חוֹשֵׁב עַל הַהִתְעַלּוּת הַצְּפוּיָה לוֹ בַּיְּשִׁיבָה, שֶׁתִּבְנֵהוּ וְתִסְלֹל אֶת דַּרְכּוֹ. גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעוֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא (אָבוֹת ו-ז), וּמְיַחֵל לְהִתְעַלּוֹת עוֹד וָעוֹד.

הָעֶגְלוֹן חוֹשֵׁב עַל הַשָּׂכָר שֶׁיְּקַבֵּל, שֶׁיּוּכַל לְפַרְנֵס בּוֹ אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, לִחְיוֹת בִּרְוָחָה יַחֲסִית, וּמְקַוֶּה שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בְּפַרְנָסָתוֹ בִּבְרִיאוּת וְלֹא יִשָּׁבֵר מַטֵּה לַחְמוֹ, חָלִילָה.

וְהַסּוּס, הַסּוּס אֵינוֹ חוֹשֵׁב אֶלָּא עַל דָּבָר אֶחָד: לְהַגִּיעַ בְּעַרְבוֹ שֶׁל יוֹם לָאֻרְוָה וּלְהַשְׁקִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ בַּעֲרֵמַת שִׁבֹּלֶת הַשּׁוּעָל. וְאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל כִּי אִם לְדָבָר אֶחָד, שֶׁהָעֶגְלוֹן לֹא יַצְלִיף בּוֹ אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, וּבַעֲדִינוּת...

וּמָה רָצוּ לוֹמַר? כְּכָל שֶׁהָאָדָם גָּדוֹל יוֹתֵר, גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, כָּךְ הַשָּׂגוֹתָיו גְּדוֹלוֹת וּמִתְעַלּוֹת וְכָךְ מִשְׁאֲלוֹתָיו מְרוֹמָמוֹת. בֶּן הַתּוֹרָה שׁוֹאֵף לְחַיֵּי אוֹרָה וּמְיַחֵל לְהִתְעַלּוֹת עוֹד וָעוֹד; הָעֶגְלוֹן חוֹשֵׁב עַל פַּרְנָסָה בְּרֶוַח; וְהַסּוּס, אֵין מַעְיָנָיו אֶלָּא בְּשַׂק הַתֶּבֶן וְאֵין מִשְׁאֲלוֹתָיו אֶלָּא שֶׁהָעֶגְלוֹן לֹא יַצְלִיף בְּחָזְקָה.

הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל סִפֵּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר הֻדַּח הַצַּאר הָרוּסִי וְנֶעֱצַר, הִתְעַלְּלוּ בּוֹ שׁוֹבָיו וְהִרְעִיבוּהוּ. הָעִתּוֹנִים צִיְּנוּ בְּשִׂמְחָה לְאֵיד, שֶׁהִגִּישׁ בַּקָּשָׁה לְתוֹסֶפֶת שְׁנֵי תַּפּוּחֵי אֲדָמָה לְיוֹם, כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת הַנִּגּוּד הַקִּיצוֹנִי בֵּין חַיֵּי הַפְּאֵר וְהַנֶּהֶנְתָנוּת שֶׁל חֲצַר הַמְּלוּכָה שֶׁהָיוּ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַצַּאר בֶּעָבָר לְבֵין מַצָּבוֹ כָּעֵת... אֱמֹר לִי מַה מַּאֲוָיֶיךָ וְאֹמַר לְךָ מַה מַּצָּבְךָ.

הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים בְּרִים זַצַ"ל בִּקֵּשׁ בִּשְׁעָתוֹ מֵהַחֲזוֹן אִישׁ זַצַ"ל עֵצָה נֶגֶד תַּאֲוַת הָאֲכִילָה. בְּמַה הָיוּ מַעְיָנָיו שֶׁל בֶּן תּוֹרָה בְּאוֹתָם יָמִים. אָמַר לוֹ: עֵצָה אֵין לִי, אֲבָל אֵינִי מַאֲמִין שֶׁלַּ"קְּצוֹת הָחֹשֶׁן" הָיָה טַעַם בְּפַשְׁטִידָה... תּוֹרָתוֹ כֹּה מְתוּקָה עַד שֶׁהַכֹּל מִתְגַּמֵּד וּמַחְוִיר כְּנֶגְדָּהּ, אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם.

וִידוּעָה אִמְרָתוֹ שֶׁל הַחִדּוּשֵׁי הָרִי"ם מִגּוּר זַצַ"ל בְּבֵאוּר הַכָּתוּב "וַיֹּאמֶר ה'... הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא" (שְׁמוֹת טז-ד).

כַּיָּדוּעַ (יוֹמָא עה.), בַּמָּן טָעֲמוּ כָּל טְעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. אָח, כַּמָּה נִפְלָא, עִנְיָן לַעֲנוֹת בּוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. הָבָה נִרְאֶה: בֵּרֵךְ אָדָם "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם", שֶׁזּוֹ בִּרְכַּת הַמָּן (סֵפֶר חֲסִידִים א-תרמ), וְטָעַם. אָח, כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ. "דְבַשׁ, אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לַמָּן" (בְּרָכוֹת נז:). עַכְשָׁו, נַחְשֹׁב עַל גְּלִידַת שׁוֹקוֹלָד וָנִיל. חֲלָבִית, כַּמּוּבָן. נִפְלָא, אֲבָל נְשַׁדְרֵג: נִרְצֶה אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד עִם אֱגוֹזֵי פֶּקָאן קְלוּיִים. טוֹב. וְאֶת הַוָּנִיל עִם רְסִיסֵי דֻּבְדְּבָן, מְשֻׁבָּח; נַחֲלִיף אֶת הַוָּנִיל בְּטַעַם בָּנָנָה. לֹא מַשֶּׁהוּ, אֲבָל אוּלַי בְּמִלּוּי אֱגוֹזִים מְסֻכָּרִים זֶה יִהְיֶה אַחֶרֶת. המממ... לֹא, נַחְזֹר לַוָּנִיל, אֲבָל יִהְיֶה מְעַנְיֵן לְנַסּוֹת רֶפְלִיקִים שֶׁל שׁוֹקוֹלָד...

אַיְּי, בְּמַה הָרֹאשׁ מֻנָּח.

הַ"קְּצוֹת" לֹא הִקְדִּישׁ לְכָךְ שֶׁמֶץ מַחֲשָׁבָה. אָכַל וְשָׂבַע, בֵּרֵךְ וְהִמְשִׁיךְ לִלְמֹד, כִּי הַתּוֹרָה הָיְתָה מְתוּקָה לוֹ מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוֹפִים.

"לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ", לִרְאוֹת אֵיפֹה הָרֹאשׁ מֻנָּח, "הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי, אִם לֹא".

הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מֶה הָיְתָה שִׂיחַת הַמּוּסָר הָרִאשׁוֹנָה בָּעוֹלָם?!

"אַיֶּכָּה", שִׂיחַת מוּסָר בַּת מִלָּה אַחַת. וְכַמָּה מְקֻפָּל בָּהּ, עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ.

"וַיִּקְרָא ה' אֱלֹקִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה" (בְּרֵאשִׁית ג-ט), וְדָרְשׁוּ בּוֹ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יט-ט): "אֵיךְ נִהְיֵיתָ?" אֶתְמוֹל לְדַעְתִּי, וְהַיּוֹם לְדַעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ; אֶתְמוֹל (הָיְתָה קוֹמָתְךָ) מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ (סַנְהֶדְרִין לח:) וְעַכְשָׁו (הִתְחַבֵּא) "בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן" (בְּרֵאשִׁית ג-ח); לִפְנֵי הַחֵטְא קָרָא שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּרִיאָה, הִשְׂכִּילָם וֶהֱבִינָם לַאֲשׁוּרָם וּלְתַכְלִיתָם, וְעַכְשָׁו הִצְטַמְצְמָה כָּל קוֹמָתוֹ הָרוּחָנִית לְעֵץ, כָּל מַעְיָנָיו בְּתַפּוּחַ...

אָהָה, אֵיךְ מִזְעֵר עַצְמוֹ.

דּוֹר דֵּעָה, מְקַבְּלֵי תּוֹרָה, וּמַעְיָנָם בְּ"מִי יַאֲכִילֶנּוּ בָּשָׂר"; קִינָתָם "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה"; מַחֲשַׁבְתָּם בֶּחָצִיר, בְּצָלִים וְשׁוּמִים. הֲיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא עַל כִּי "וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רַע"?!

אַיְּי, וּבְמַה מַעְיָנֵינוּ אָנוּ?! לְמָה אָנוּ נִכְסָפִים וּמָה אָנוּ זוֹכְרִים?! (וְהִגַּדְתָּ)

	קרח תשע"ג
	הַסִּרְחוֹן הָרְבִיעִי
	"זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה.. אֶת הַקִּשֻּׁאִים וְאֶת הָאֲבַטִּחִים" (יא-ה) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: בְּנוֹבְהַרְדּוֹק הָיוּ שׁוֹאֲלִים, כַּאֲשֶׁר בֶּן יְשִׁיבָה עוֹלֶה עַל הָעֲגָלָה שֶׁתַּסִּיעַ אוֹתוֹ לַיְּשִׁיבָה, עַל מַה חוֹשֵׁב בֶּן הַיְּשִׁיבָה, עַל מַה חוֹשֵׁב הָעֶגְלוֹן וְעַל מַה חוֹשֵׁב הַסּוּס? וְעָנוּ: בֶּן הַיְּשִׁיבָה חוֹשֵׁב עַל הַהִתְעַלּוּת הַצְּפוּיָה לוֹ בַּיְּשִׁיבָה, שֶׁתִּבְנֵהוּ וְתִסְלֹל אֶת דַּרְכּוֹ. גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעוֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא (אָבוֹת ו-ז), וּמְיַחֵל לְהִתְעַלּוֹת עוֹד וָעוֹד. הָעֶגְלוֹן חוֹשֵׁב עַל הַשָּׂכָר שֶׁיְּקַבֵּל, שֶׁיּוּכַל לְפַרְנֵס בּוֹ אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, לִחְיוֹת בִּרְוָחָה יַחֲסִית, וּמְקַוֶּה שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בְּפַרְנָסָתוֹ בִּבְרִיאוּת וְלֹא יִשָּׁבֵר מַטֵּה לַחְמוֹ, חָלִילָה. וְהַסּוּס, הַסּוּס אֵינוֹ חוֹשֵׁב אֶלָּא עַל דָּבָר אֶחָד: לְהַגִּיעַ בְּעַרְבוֹ שֶׁל יוֹם לָאֻרְוָה וּלְהַשְׁקִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ בַּעֲרֵמַת שִׁבֹּלֶת הַשּׁוּעָל. וְאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל כִּי אִם לְדָבָר אֶחָד, שֶׁהָעֶגְלוֹן לֹא יַצְלִיף בּוֹ אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, וּבַעֲדִינוּת... וּמָה רָצוּ לוֹמַר? כְּכָל שֶׁהָאָדָם גָּדוֹל יוֹתֵר, גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, כָּךְ הַשָּׂגוֹתָיו גְּדוֹלוֹת וּמִתְעַלּוֹת וְכָךְ מִשְׁאֲלוֹתָיו מְרוֹמָמוֹת. בֶּן הַתּוֹרָה שׁוֹאֵף לְחַיֵּי אוֹרָה וּמְיַחֵל לְהִתְעַלּוֹת עוֹד וָעוֹד; הָעֶגְלוֹן חוֹשֵׁב עַל פַּרְנָסָה בְּרֶוַח; וְהַסּוּס, אֵין מַעְיָנָיו אֶלָּא בְּשַׂק הַתֶּבֶן וְאֵין מִשְׁאֲלוֹתָיו אֶלָּא שֶׁהָעֶגְלוֹן לֹא יַצְלִיף בְּחָזְקָה. הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל סִפֵּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר הֻדַּח הַצַּאר הָרוּסִי וְנֶעֱצַר, הִתְעַלְּלוּ בּוֹ שׁוֹבָיו וְהִרְעִיבוּהוּ. הָעִתּוֹנִים צִיְּנוּ בְּשִׂמְחָה לְאֵיד, שֶׁהִגִּישׁ בַּקָּשָׁה לְתוֹסֶפֶת שְׁנֵי תַּפּוּחֵי אֲדָמָה לְיוֹם, כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת הַנִּגּוּד הַקִּיצוֹנִי בֵּין חַיֵּי הַפְּאֵר וְהַנֶּהֶנְתָנוּת שֶׁל חֲצַר הַמְּלוּכָה שֶׁהָיוּ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַצַּאר בֶּעָבָר לְבֵין מַצָּבוֹ כָּעֵת... אֱמֹר לִי מַה מַּאֲוָיֶיךָ וְאֹמַר לְךָ מַה מַּצָּבְךָ. הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים בְּרִים זַצַ"ל בִּקֵּשׁ בִּשְׁעָתוֹ מֵהַחֲזוֹן אִישׁ זַצַ"ל עֵצָה נֶגֶד תַּאֲוַת הָאֲכִילָה. בְּמַה הָיוּ מַעְיָנָיו שֶׁל בֶּן תּוֹרָה בְּאוֹתָם יָמִים. אָמַר לוֹ: עֵצָה אֵין לִי, אֲבָל אֵינִי מַאֲמִין שֶׁלַּ"קְּצוֹת הָחֹשֶׁן" הָיָה טַעַם בְּפַשְׁטִידָה... תּוֹרָתוֹ כֹּה מְתוּקָה עַד שֶׁהַכֹּל מִתְגַּמֵּד וּמַחְוִיר כְּנֶגְדָּהּ, אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם. וִידוּעָה אִמְרָתוֹ שֶׁל הַחִדּוּשֵׁי הָרִי"ם מִגּוּר זַצַ"ל בְּבֵאוּר הַכָּתוּב "וַיֹּאמֶר ה'... הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא" (שְׁמוֹת טז-ד). כַּיָּדוּעַ (יוֹמָא עה.), בַּמָּן טָעֲמוּ כָּל טְעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. אָח, כַּמָּה נִפְלָא, עִנְיָן לַעֲנוֹת בּוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. הָבָה נִרְאֶה: בֵּרֵךְ אָדָם "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם", שֶׁזּוֹ בִּרְכַּת הַמָּן (סֵפֶר חֲסִידִים א-תרמ), וְטָעַם. אָח, כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ. "דְבַשׁ, אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לַמָּן" (בְּרָכוֹת נז:). עַכְשָׁו, נַחְשֹׁב עַל גְּלִידַת שׁוֹקוֹלָד וָנִיל. חֲלָבִית, כַּמּוּבָן. נִפְלָא, אֲבָל נְשַׁדְרֵג: נִרְצֶה אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד עִם אֱגוֹזֵי פֶּקָאן קְלוּיִים. טוֹב. וְאֶת הַוָּנִיל עִם רְסִיסֵי דֻּבְדְּבָן, מְשֻׁבָּח; נַחֲלִיף אֶת הַוָּנִיל בְּטַעַם בָּנָנָה. לֹא מַשֶּׁהוּ, אֲבָל אוּלַי בְּמִלּוּי אֱגוֹזִים מְסֻכָּרִים זֶה יִהְיֶה אַחֶרֶת. המממ... לֹא, נַחְזֹר לַוָּנִיל, אֲבָל יִהְיֶה מְעַנְיֵן לְנַסּוֹת רֶפְלִיקִים שֶׁל שׁוֹקוֹלָד... אַיְּי, בְּמַה הָרֹאשׁ מֻנָּח. הַ"קְּצוֹת" לֹא הִקְדִּישׁ לְכָךְ שֶׁמֶץ מַחֲשָׁבָה. אָכַל וְשָׂבַע, בֵּרֵךְ וְהִמְשִׁיךְ לִלְמֹד, כִּי הַתּוֹרָה הָיְתָה מְתוּקָה לוֹ מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוֹפִים. "לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ", לִרְאוֹת אֵיפֹה הָרֹאשׁ מֻנָּח, "הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי, אִם לֹא". הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מֶה הָיְתָה שִׂיחַת הַמּוּסָר הָרִאשׁוֹנָה בָּעוֹלָם?! "אַיֶּכָּה", שִׂיחַת מוּסָר בַּת מִלָּה אַחַת. וְכַמָּה מְקֻפָּל בָּהּ, עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. "וַיִּקְרָא ה' אֱלֹקִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה" (בְּרֵאשִׁית ג-ט), וְדָרְשׁוּ בּוֹ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יט-ט): "אֵיךְ נִהְיֵיתָ?" אֶתְמוֹל לְדַעְתִּי, וְהַיּוֹם לְדַעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ; אֶתְמוֹל (הָיְתָה קוֹמָתְךָ) מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ (סַנְהֶדְרִין לח:) וְעַכְשָׁו (הִתְחַבֵּא) "בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן" (בְּרֵאשִׁית ג-ח); לִפְנֵי הַחֵטְא קָרָא שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּרִיאָה, הִשְׂכִּילָם וֶהֱבִינָם לַאֲשׁוּרָם וּלְתַכְלִיתָם, וְעַכְשָׁו הִצְטַמְצְמָה כָּל קוֹמָתוֹ הָרוּחָנִית לְעֵץ, כָּל מַעְיָנָיו בְּתַפּוּחַ... אָהָה, אֵיךְ מִזְעֵר עַצְמוֹ. דּוֹר דֵּעָה, מְקַבְּלֵי תּוֹרָה, וּמַעְיָנָם בְּ"מִי יַאֲכִילֶנּוּ בָּשָׂר"; קִינָתָם "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה"; מַחֲשַׁבְתָּם בֶּחָצִיר, בְּצָלִים וְשׁוּמִים. הֲיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא עַל כִּי "וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רַע"?! אַיְּי, וּבְמַה מַעְיָנֵינוּ אָנוּ?! לְמָה אָנוּ נִכְסָפִים וּמָה אָנוּ זוֹכְרִים?! (וְהִגַּדְתָּ)