Otzarot-Article

"וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" (יד-לד) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: שָׁנִינוּ (בְּרָכוֹת ט-ה), חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דְּבָרִים ו-ה). בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד. וְאָמְרוּ בִּגְמָרָא (בְּרָכוֹת ס:) מַאי חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, אִם נֹאמַר שֶׁבְּאוֹתוֹ הַנֻּסָּח, וַהֲלֹא שָׁנִינוּ שֶׁעַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר "בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב" וְעַל בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר "בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת". אָמַר רָבָא, לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְקַבְּלָן בְּשִׂמְחָה. כַּכָּתוּב "חֶסֶד וּמִשְׁפַּט אָשִׁירָה, לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה" (תְּהִלִּים קא-א), אִם חֶסֶד אָשִׁירָה, וְאִם מִשְׁפָּט אָשִׁירָה. וְנֶאֱמַר "בֶּאלֹקִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר" (תְּהִלִּים נו-יא); "בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר" זוֹ מִדָּה טוֹבָה, "בֶּאֱלֹקִים אֲהַלֵּל דָּבָר" זוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת. וְנֶאֱמַר "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא" (תְּהִלִּים קטז-יג) "צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא" (תְּהִלִּים קטז-ד), וְנֶאֱמַר "ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ" (אִיּוֹב א-כא).

וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זַצַ"ל: מַה שֶּׁאָמַר (שֶׁחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה) כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה רוֹצֶה לוֹמַר לְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב טוֹב וְלִכְבֹּשׁ כַּעֲסוֹ, וְיֵיטִיב נַפְשׁוֹ כְּשֶׁיְּבָרֵךְ "דַּיָּן הָאֱמֶת" כְּמוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּשָׁעָה שֶׁיְּבָרֵךְ "הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב".

וְיָדוּעַ, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִפְטְרָה בִּתּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ דָּוִד רַבִּינוֹבִיץ תְּאוֹמִים, הָאֲדֶרֶ"ת זַצַ"ל. נֶאֶסְפוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ לַהַלְוָיָה, וְהִמְתִּינוּ לְצֵאתוֹ, וְהִסְתַּגֵּר בְּחַדְרוֹ. יָצָא כַּעֲבֹר עֶשְׂרִים דַּקּוֹת, וְהִתְנַצֵּל בְּאָמְרוֹ שֶׁהוֹאִיל וְנִצְטַוֵּינוּ לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה בְּאוֹתָהּ שִׂמְחָה שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, הִסְתַּגֵּר עַד שֶׁהִגִּיעַ לַשִּׂמְחָה שֶּׁשָּׂמַח כְּשֶׁהִתְבַּשֵּׂר עַל לֵידָתָהּ שֶׁל אוֹתָה בַּת.

אֵיךְ אֶפְשָׁר?! אֵיךְ לֹא. כּוֹתֵב הָרַמְבַּ"ם: וְזֶה דָּבָר שִׂכְלִי וַאֲפִלּוּ לֹא הוֹרָה הַכָּתוּב עָלָיו. לְפִי שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁנִּרְאִים בִּתְחִלָּתָם טוֹבִים וְתִהְיֶה אַחֲרִיתָם רָעָה רַבָּה, וּלְהֶפֶךְ.

וּכְבָר סִפַּרְתִּי: כְּשֶׁהָרוּסִים הִשְׁתַּלְּטוּ עַל לִיטָא אָסְרוּ עַל קִיּוּם הַיְּשִׁיבוֹת וּפָתְחוּ בְּמָצוֹד אַחַר תַּלְמִידֵיהֶן. נִתְפַּסְנוּ בַּכַּף, כְּמֵאָה תַּלְמִידִים, וְנִשְׁלַחְנוּ לְסִיבִּיר. חֲבֵרֵינוּ שֶׁהִצְלִיחוּ לְהִתְחַבֵּא, מְאֻשָּׁרִים הָיוּ. לְאַחַר הַמִּלְחָמָה פָּגַשְׁתִּי בְּרַבִּי גֵּרְשׁוֹן לִיבְמַן זַצַ"ל. אָמַר לִי: כַּמָּה רִחַמְנוּ עֲלֵיכֶם שֶׁנִתְפַּסְתֶּם וְהָגְלֵיתֶם לְמַחֲנֵה עֲבוֹדָה. כַּמָּה שָׂמַחְנוּ שֶׁהִצְלַחְנוּ לְהִתְחַבֵּא. וְהִנֵּה בָּאָה הַפְּלִישָׁה הַגֶּרְמָנִית וְנִכְלֵאנוּ בַּגֶּטָאוֹת. הָרֹב הַמַּכְרִיעַ נֶהֱרַג עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְהַמִּעוּט שָׂרַד בְּמַחֲנוֹת הָרִכּוּז וְהַהַשְׁמָדָה. הֻבְרַר לְמַפְרֵעַ אֵפוֹא כִּי אֲסוֹנְכֶם הָיָה הַצָּלַתְכֶם, וְהַצָּלָתֵנוּ הָיְתָה אֲסוֹנֵנוּ.

לֶקַח זֶה לָמַדְנוּ בַּפָּרָשָׁה: "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם". וְכָתַב רַשִׁ"י: בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִים עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁהִטְמִינוּ אֱמוֹרִיִּים מַטְמוֹנִיּוֹת שֶׁל זָהָב בְּקִירוֹת בָּתֵּיהֶם כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְעַל יְדֵי הַנֶּגַע נוֹתֵץ הַבַּיִת וּמוֹצְאָן.

אָמְנָם, בַּתְּחִלָּה, כַּמָּה חָשְׁכוּ עֵינָיו כְּשֶׁרָאָה אֶת הַנֶּגַע, בְּאֵיזֶה שִׁבְרוֹן לֵב בֵּרֵךְ "בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת" כְּשֶׁגָּזַר עָלָיו הַכֹּהֵן לִנְתֹּץ אֶת הַבַּיִת. אֵיךְ הִתְפַּלֵּל וְיִחֵל שֶׁהַנֶּגַע לֹא יִפְשֶׂה וְלֹא יִפְרַח, אֵיךְ הִתְאַכְזֵב כְּשֶׁתְּפִלָּתוֹ לֹא הִתְקַבְּלָה. בִּדְמָעוֹת נִתֵּץ, וְגִלָּה אֶת הָאוֹצָר. כָּעֵת יִבְנֶה בַּיִת מְפֹאָר שִׁבְעָתַיִם וְיִהְיֶה עָשִׁיר מֻפְלָג. תּוֹדָה לְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ לִתְפִלָּתִי. תּוֹדָה עַל הַנֶּגַע וְעַל נְתִיצַת הַבַּיִת.

וּבְעִנְיַן זֶה שָׁמַעְתִּי מֵרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם יָפֶה'ן זַצַ"ל מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

הָיָה בָּחוּר עִם מְעַט כִּשְׁרוֹנוֹת, הִתְקַשָּׁה אַף בַּדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר וְהַכֹּל רִחֲמוּ עָלָיו וְצִקְצְקוּ בִּלְשׁוֹנָם: מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ, אֲפִילוּ חֶנְוָנִי לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת... לְבַסּוֹף רָעֲשָׁה הָעִיר וְגָעֲשָׁה: הוּא זָכָה בַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים רֻבָּל, הוֹן עָתֵק בְּאוֹתָם יָמִים. מִלֵּא נְכוֹנָה אֶת שְׁלֹשֶׁת הַמִּסְפָּרִים.

שְׁאָלוּהוּ: אֵיךְ הִצְלַחְתָּ?

עָנָה: הָאֱמֶת, מֵעוֹלָם לֹא עָלָה בְּדַעְתִּי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהַגְרָלָה. אֲבָל בַּלַּיְלָה רָאִיתִי בַּחֲלוֹם אֶת הַמִּסְפָּרִים שְׁבַע עֶשְׂרֵה, שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים, וְהֵבַנְתִּי שֶׁהֵם מִסְפְּרֵי הַמַּזָּל.

לֹא הֵבִינוּ. אֲבָל הָיוּ רַק שְׁלֹשָׁה מִסְפָּרִים לְנִחוּשׁ, וְלֹא אֵלֶּה?!

חִיֵּךְ: הֵבַנְתִּי אֶת הַחֲלוֹם. צֵרַפְתִּי אוֹתָם. שְׁבַע עֶשְׂרֵה וְעוֹד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְעוֹד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים, וְקִבַּלְתִּי אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה. מִלֵּאתִי אַרְבַּע, אֶחָד, חָמֵשׁ - וְזָכִיתִי.

חָשַׁב אֶחָד וְקָרָא: אֲבָל צֵרוּפָם הוּא אַרְבַּע מֵאוֹת וְחָמֵשׁ בִּלְבַד...

אָה, כָּכָה?! אֵיזֶה מַזַּל שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ חֶשְׁבּוֹן...

הַכֹּל רִחֲמוּ עָלָיו שֶׁאֲפִילוּ חֶשְׁבּוֹן אֵינוֹ יוֹדֵעַ, וּלְבַסּוֹף הִתְעַשֵּׁר מִכָּךְ.

וּמָה רָצָה לוֹמַר בַּסִּפּוּר? שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מְאוּמָה, לֹא מַה טּוֹב וְלֹא מַה רַע. הַחִסָּרוֹן עָלוּל לְהִתְבָּרֵר כִּמְעֻלֶּה וּלְהֵפֶךְ. וְאֵין עָלֵינוּ אֶלָּא לָלֶכֶת בְּתֹם, וְהַהוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח. (וְהִגַּדְתָּ)

	שבועות תשע"ג
	מִנִּפְלְאוֹת הַתּוֹרָה שֶׁמְּדַבֶּרֶת לְכֻלָּם
	"וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" (יד-לד) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: שָׁנִינוּ (בְּרָכוֹת ט-ה), חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דְּבָרִים ו-ה). בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד. וְאָמְרוּ בִּגְמָרָא (בְּרָכוֹת ס:) מַאי חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, אִם נֹאמַר שֶׁבְּאוֹתוֹ הַנֻּסָּח, וַהֲלֹא שָׁנִינוּ שֶׁעַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר "בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב" וְעַל בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר "בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת". אָמַר רָבָא, לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְקַבְּלָן בְּשִׂמְחָה. כַּכָּתוּב "חֶסֶד וּמִשְׁפַּט אָשִׁירָה, לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה" (תְּהִלִּים קא-א), אִם חֶסֶד אָשִׁירָה, וְאִם מִשְׁפָּט אָשִׁירָה. וְנֶאֱמַר "בֶּאלֹקִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר" (תְּהִלִּים נו-יא); "בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר" זוֹ מִדָּה טוֹבָה, "בֶּאֱלֹקִים אֲהַלֵּל דָּבָר" זוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת. וְנֶאֱמַר "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא" (תְּהִלִּים קטז-יג) "צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא" (תְּהִלִּים קטז-ד), וְנֶאֱמַר "ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ" (אִיּוֹב א-כא). וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זַצַ"ל: מַה שֶּׁאָמַר (שֶׁחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה) כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה רוֹצֶה לוֹמַר לְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב טוֹב וְלִכְבֹּשׁ כַּעֲסוֹ, וְיֵיטִיב נַפְשׁוֹ כְּשֶׁיְּבָרֵךְ "דַּיָּן הָאֱמֶת" כְּמוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּשָׁעָה שֶׁיְּבָרֵךְ "הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב". וְיָדוּעַ, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִפְטְרָה בִּתּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ דָּוִד רַבִּינוֹבִיץ תְּאוֹמִים, הָאֲדֶרֶ"ת זַצַ"ל. נֶאֶסְפוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ לַהַלְוָיָה, וְהִמְתִּינוּ לְצֵאתוֹ, וְהִסְתַּגֵּר בְּחַדְרוֹ. יָצָא כַּעֲבֹר עֶשְׂרִים דַּקּוֹת, וְהִתְנַצֵּל בְּאָמְרוֹ שֶׁהוֹאִיל וְנִצְטַוֵּינוּ לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה בְּאוֹתָהּ שִׂמְחָה שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, הִסְתַּגֵּר עַד שֶׁהִגִּיעַ לַשִּׂמְחָה שֶּׁשָּׂמַח כְּשֶׁהִתְבַּשֵּׂר עַל לֵידָתָהּ שֶׁל אוֹתָה בַּת. אֵיךְ אֶפְשָׁר?! אֵיךְ לֹא. כּוֹתֵב הָרַמְבַּ"ם: וְזֶה דָּבָר שִׂכְלִי וַאֲפִלּוּ לֹא הוֹרָה הַכָּתוּב עָלָיו. לְפִי שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁנִּרְאִים בִּתְחִלָּתָם טוֹבִים וְתִהְיֶה אַחֲרִיתָם רָעָה רַבָּה, וּלְהֶפֶךְ. וּכְבָר סִפַּרְתִּי: כְּשֶׁהָרוּסִים הִשְׁתַּלְּטוּ עַל לִיטָא אָסְרוּ עַל קִיּוּם הַיְּשִׁיבוֹת וּפָתְחוּ בְּמָצוֹד אַחַר תַּלְמִידֵיהֶן. נִתְפַּסְנוּ בַּכַּף, כְּמֵאָה תַּלְמִידִים, וְנִשְׁלַחְנוּ לְסִיבִּיר. חֲבֵרֵינוּ שֶׁהִצְלִיחוּ לְהִתְחַבֵּא, מְאֻשָּׁרִים הָיוּ. לְאַחַר הַמִּלְחָמָה פָּגַשְׁתִּי בְּרַבִּי גֵּרְשׁוֹן לִיבְמַן זַצַ"ל. אָמַר לִי: כַּמָּה רִחַמְנוּ עֲלֵיכֶם שֶׁנִתְפַּסְתֶּם וְהָגְלֵיתֶם לְמַחֲנֵה עֲבוֹדָה. כַּמָּה שָׂמַחְנוּ שֶׁהִצְלַחְנוּ לְהִתְחַבֵּא. וְהִנֵּה בָּאָה הַפְּלִישָׁה הַגֶּרְמָנִית וְנִכְלֵאנוּ בַּגֶּטָאוֹת. הָרֹב הַמַּכְרִיעַ נֶהֱרַג עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְהַמִּעוּט שָׂרַד בְּמַחֲנוֹת הָרִכּוּז וְהַהַשְׁמָדָה. הֻבְרַר לְמַפְרֵעַ אֵפוֹא כִּי אֲסוֹנְכֶם הָיָה הַצָּלַתְכֶם, וְהַצָּלָתֵנוּ הָיְתָה אֲסוֹנֵנוּ. לֶקַח זֶה לָמַדְנוּ בַּפָּרָשָׁה: "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם". וְכָתַב רַשִׁ"י: בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִים עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁהִטְמִינוּ אֱמוֹרִיִּים מַטְמוֹנִיּוֹת שֶׁל זָהָב בְּקִירוֹת בָּתֵּיהֶם כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְעַל יְדֵי הַנֶּגַע נוֹתֵץ הַבַּיִת וּמוֹצְאָן. אָמְנָם, בַּתְּחִלָּה, כַּמָּה חָשְׁכוּ עֵינָיו כְּשֶׁרָאָה אֶת הַנֶּגַע, בְּאֵיזֶה שִׁבְרוֹן לֵב בֵּרֵךְ "בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת" כְּשֶׁגָּזַר עָלָיו הַכֹּהֵן לִנְתֹּץ אֶת הַבַּיִת. אֵיךְ הִתְפַּלֵּל וְיִחֵל שֶׁהַנֶּגַע לֹא יִפְשֶׂה וְלֹא יִפְרַח, אֵיךְ הִתְאַכְזֵב כְּשֶׁתְּפִלָּתוֹ לֹא הִתְקַבְּלָה. בִּדְמָעוֹת נִתֵּץ, וְגִלָּה אֶת הָאוֹצָר. כָּעֵת יִבְנֶה בַּיִת מְפֹאָר שִׁבְעָתַיִם וְיִהְיֶה עָשִׁיר מֻפְלָג. תּוֹדָה לְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ לִתְפִלָּתִי. תּוֹדָה עַל הַנֶּגַע וְעַל נְתִיצַת הַבַּיִת. וּבְעִנְיַן זֶה שָׁמַעְתִּי מֵרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם יָפֶה'ן זַצַ"ל מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. הָיָה בָּחוּר עִם מְעַט כִּשְׁרוֹנוֹת, הִתְקַשָּׁה אַף בַּדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר וְהַכֹּל רִחֲמוּ עָלָיו וְצִקְצְקוּ בִּלְשׁוֹנָם: מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ, אֲפִילוּ חֶנְוָנִי לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת... לְבַסּוֹף רָעֲשָׁה הָעִיר וְגָעֲשָׁה: הוּא זָכָה בַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים רֻבָּל, הוֹן עָתֵק בְּאוֹתָם יָמִים. מִלֵּא נְכוֹנָה אֶת שְׁלֹשֶׁת הַמִּסְפָּרִים. שְׁאָלוּהוּ: אֵיךְ הִצְלַחְתָּ? עָנָה: הָאֱמֶת, מֵעוֹלָם לֹא עָלָה בְּדַעְתִּי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהַגְרָלָה. אֲבָל בַּלַּיְלָה רָאִיתִי בַּחֲלוֹם אֶת הַמִּסְפָּרִים שְׁבַע עֶשְׂרֵה, שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים, וְהֵבַנְתִּי שֶׁהֵם מִסְפְּרֵי הַמַּזָּל. לֹא הֵבִינוּ. אֲבָל הָיוּ רַק שְׁלֹשָׁה מִסְפָּרִים לְנִחוּשׁ, וְלֹא אֵלֶּה?! חִיֵּךְ: הֵבַנְתִּי אֶת הַחֲלוֹם. צֵרַפְתִּי אוֹתָם. שְׁבַע עֶשְׂרֵה וְעוֹד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְעוֹד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים, וְקִבַּלְתִּי אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה. מִלֵּאתִי אַרְבַּע, אֶחָד, חָמֵשׁ - וְזָכִיתִי. חָשַׁב אֶחָד וְקָרָא: אֲבָל צֵרוּפָם הוּא אַרְבַּע מֵאוֹת וְחָמֵשׁ בִּלְבַד... אָה, כָּכָה?! אֵיזֶה מַזַּל שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ חֶשְׁבּוֹן... הַכֹּל רִחֲמוּ עָלָיו שֶׁאֲפִילוּ חֶשְׁבּוֹן אֵינוֹ יוֹדֵעַ, וּלְבַסּוֹף הִתְעַשֵּׁר מִכָּךְ. וּמָה רָצָה לוֹמַר בַּסִּפּוּר? שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מְאוּמָה, לֹא מַה טּוֹב וְלֹא מַה רַע. הַחִסָּרוֹן עָלוּל לְהִתְבָּרֵר כִּמְעֻלֶּה וּלְהֵפֶךְ. וְאֵין עָלֵינוּ אֶלָּא לָלֶכֶת בְּתֹם, וְהַהוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח. (וְהִגַּדְתָּ)