Otzarot-Article

"וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים" (יא-מד) חֲזַ"ל סִפְּרוּ (מְגִלָּה ט:) שֶׁתַּלְמַי הַמֶּלֶךְ קָרָא לְשִׁבְעִים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְּשָׁם לְתַרְגֵּם אֶת הַתּוֹרָה לִיוָנִית. הוּא הוֹשִׁיבָם בַּחֲדָרִים נִפְרָדִים, וְהִשְׁוָה אַחַר כָּךְ בֵּין הַתַּרְגּוּמִים. נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵב כֻּלָּם לְבַצֵּעַ כַּמָּה שִׁנּוּיִים. בְּאֶחָד מֵהֶם כָּתְבוּ הַחֲכָמִים שֶׁאָסוּר לֶאֶכֹל אֶת "קִצְרַת הָרַגְלַיִם" בִּמְקוֹם אֶת "הָאַרְנֶבֶת". וְלָמָּה שִׁנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל תַּלְמַי נִקְרְאָה אַרְנֶבֶת (כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ אֶצְלֵנוּ אַיָּלָה וּלְבִיאָה), וְלֹא רָצוּ שֶׁיֹּאמַר "צָחֲקוּ בִּי הַיְהוּדִים וְהִטִּילוּ שֵׁם אִשְׁתִּי בְּתוֹרָתָם בֵּין בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַטְּמֵאִים".

וְיֵשׁ לִשְׁאֹל: הֲרֵי תַּלְמַי לֹא הָיָה טִפֵּשׁ, וְיָדַע שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה כְּאֶלֶף שָׁנָה לִפְנֵי כֵן. כֵּיצַד יָכוֹל הָיָה לִטְפֹּל הַאֲשָׁמָה כֹּה מְגֻחֶכֶת? וְהַתְּשׁוּבָה, פְּשׁוּטָה. אַל תְּחַפְּשׂוּ הִגָּיוֹן אֵצֶל הַיְצוּר הַקָּרוּי אָדָם. זֶהוּ יְצוּר רַגְשָׁנִי, אִימְפּוּלְסִיבִי, פָּגִיעַ, נֶעֱלָב מִדְּבָרִים שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לְהֵעָלֵב מֵהֶם. אֲבָל הָרֶגֶשׁ שׁוֹלֵט עַל הַשֵּׂכֶל, אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת.

הִנֵּה סִפּוּר נוֹסָף מִן הַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין סה:), שָׁאַל טוֹרְנוּסְרוֹפוּס הָרָשָׁע אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: "מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם", בְּמַה נִשְׁתַּנָּה יוֹם הַשַּׁבָּת מִשְּׁאָר הַיָּמִים? אָמַר לוֹ: "וּמַה גֶּבֶר מִגּוּבְרִין?" בְּמַה מְעֻלֶּה אַתָּה מִשְּׁאָר בְּנֵי הָאָדָם. אָמַר לוֹ טוֹרְנוּסְרוֹפוּס: "דְּמָרִי צָבִי", שֶׁאֲדוֹנִי (הַקֵּיסָר הָרוֹמָאִי) בָּחַר בִּי (לִהְיוֹת הַנָּצִיב הָעֶלְיוֹן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל). אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: "אַף הַשַּׁבָּת, הַבּוֹרֵא בָּחַר בָּהּ". אָמַר טוֹרְנוּסְרוֹפוּס: "הָבֵא לִי רְאָיָה שֶׁזֶּה יוֹם שֶׁהַבּוֹרֵא בָּחַר בּוֹ". הֱשִׁיבוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: "תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן בְּשַׁבָּת אֵין הַנְּשָׁמוֹת עוֹלוֹת בְּאוֹב, כִּי אֵין שְׁלִיטָה לְכֹחוֹת הַטֻּמְאָה. אַף קִבְרוֹ שֶׁל אָבִיךָ מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל יְמוֹת הַחוֹל, כִּי נִשְׂרָף הוּא בַּגֵּיהִנֹּם, וּבְשַׁבָּת שׁוֹבֵת, אֵין הֶעָשָׁן עוֹלֶה מִקִּבְרוֹ".

וְכִי טוֹרְנוּסְרוֹפוּס לֹא יָדַע זֹאת? אֲבָל מְעַנְיֶנֶת תְּגוּבָתוֹ לִתְשׁוּבַת רַבִּי עֲקִיבָא: "בִּזִּיתָ אֶת אָבִי, בִּיַּשְׁתּוֹ וְקִלַּלְתּוֹ".

בֶּאֱמֶת! בִּקַּשְׁתָּ הוֹכָחָה, קִבַּלְתָּ. מַה פֶּרֶץ הַכַּעַס?

הַהִגָּיוֹן מַכְתִּיב אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ, וְלָכֵן אֵינָהּ שְׁאֵלָה...

מִכָּאן נָבִין כַּמָּה חֲשׁוּבָה מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְכַמָּה חָמוּר עֲווֹן חִלּוּלוֹ. אִם דָּתִי יַעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה, אָז מָה. הֲרֵי כֻּלָּם יָבִינוּ שֶׁגַּם הוּא בֶּן אָדָם וְעָלוּל לִמְעֹד. אַךְ לֹא. מִיַּד יֹאמְרוּ: "הַדָּתִי הַזֶּה, כָּךְ הֵם כֻּלָּם, הַדָּת לֹא שָׁוָה", חָלִילָה. גָּל עָכוּר יַעֲלֶה. נָכוֹן שֶׁזֶּה לֹא הֶגְיוֹנִי, אֲבָל אַל תְּחַפְּשׂוּ הִגָּיוֹן. וְעַל כָּךְ אָמְרוּ: אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם. נִתְגַּיֵּס כֻּלָּנוּ לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם בְּכָל מַעֲשֵׂינוּ וּמִפְעָלֵינוּ, וְהַכֹּל יֹאמְרוּ "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". וְאַל לָנוּ לַחְשֹׁב שֶׁהַדָּבָר קָשֶׁה.

הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אֵלִיָּהוּ דּוּשְׁנִיצֶר זַצַ"ל, הַמַּשְׁגִּיחַ דִּישִׁיבַת לוֹמְזָ'ה, שָׁמַע מִפִּי הֶחָפֵץ חַיִּים צִיּוּר וּמָשָׁל:

בַּכְּרַכִּים הַגְּדוֹלִים בּוֹנִים כַּיּוֹם בִּנְיָנִים רַבֵּי קוֹמוֹת, אַךְ אֵין צֹרֶךְ לְטַפֵּס עַד לְמַעְלָה בְּגֶרֶם הַמַּדְרֵגוֹת. כָּל שֶׁעַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת הוּא לְהַזְמִין אֶת הַמַּעֲלִית וּלְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ, לִלְחֹץ עַל כַּפְתּוֹר הַקּוֹמָה הַמְּבֻקֶּשֶׁת, וְהַמַּעֲלִית תִּשָּׂאֵהוּ אֶל עַל כְּהֶרֶף עַיִן וּבְלֹא טֹרַח.

כָּךְ הוּא גַּם בְּרוּחָנִיּוּת: "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים", אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ הַרְבֵּה. עָלָיו לְהִכָּנֵס לַבִּנְיָן הַנָּכוֹן וְלִרְצוֹת לְהַגִּיעַ לַקּוֹמָה הַגְּבוֹהָה, וּמִן הַשָּׁמַיִם יַעַזְרוּהוּ לְאֵין שִׁעוּר. אֲבָל אִם יֹאמַר הָאָדָם לְעַצְמוֹ, כְּשֵׁם שֶׁחָסְכוּ מִמֶּנִּי אֶת הַטֹּרַח לַעֲלוֹת בַּמַּדְרֵגוֹת, אֶחְסֹךְ מֵעַצְמִי גַּם אֶת טֹרַח הַפְּסִיעוֹת עַד לַמַּעֲלִית אוֹ אֶת טֹרַח הַלְּחִיצָה עַל הַכַּפְתּוֹר, הֲרֵי יִשָּׁאֵר לְמַטָּה... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ, נַחֲלַת אֵלִיָּהוּ)

	במדבר תשע"ג
	דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה
	"וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים" (יא-מד) חֲזַ"ל סִפְּרוּ (מְגִלָּה ט:) שֶׁתַּלְמַי הַמֶּלֶךְ קָרָא לְשִׁבְעִים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְּשָׁם לְתַרְגֵּם אֶת הַתּוֹרָה לִיוָנִית. הוּא הוֹשִׁיבָם בַּחֲדָרִים נִפְרָדִים, וְהִשְׁוָה אַחַר כָּךְ בֵּין הַתַּרְגּוּמִים. נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵב כֻּלָּם לְבַצֵּעַ כַּמָּה שִׁנּוּיִים. בְּאֶחָד מֵהֶם כָּתְבוּ הַחֲכָמִים שֶׁאָסוּר לֶאֶכֹל אֶת "קִצְרַת הָרַגְלַיִם" בִּמְקוֹם אֶת "הָאַרְנֶבֶת". וְלָמָּה שִׁנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל תַּלְמַי נִקְרְאָה אַרְנֶבֶת (כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ אֶצְלֵנוּ אַיָּלָה וּלְבִיאָה), וְלֹא רָצוּ שֶׁיֹּאמַר "צָחֲקוּ בִּי הַיְהוּדִים וְהִטִּילוּ שֵׁם אִשְׁתִּי בְּתוֹרָתָם בֵּין בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַטְּמֵאִים". וְיֵשׁ לִשְׁאֹל: הֲרֵי תַּלְמַי לֹא הָיָה טִפֵּשׁ, וְיָדַע שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה כְּאֶלֶף שָׁנָה לִפְנֵי כֵן. כֵּיצַד יָכוֹל הָיָה לִטְפֹּל הַאֲשָׁמָה כֹּה מְגֻחֶכֶת? וְהַתְּשׁוּבָה, פְּשׁוּטָה. אַל תְּחַפְּשׂוּ הִגָּיוֹן אֵצֶל הַיְצוּר הַקָּרוּי אָדָם. זֶהוּ יְצוּר רַגְשָׁנִי, אִימְפּוּלְסִיבִי, פָּגִיעַ, נֶעֱלָב מִדְּבָרִים שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לְהֵעָלֵב מֵהֶם. אֲבָל הָרֶגֶשׁ שׁוֹלֵט עַל הַשֵּׂכֶל, אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת. הִנֵּה סִפּוּר נוֹסָף מִן הַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין סה:), שָׁאַל טוֹרְנוּסְרוֹפוּס הָרָשָׁע אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: "מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם", בְּמַה נִשְׁתַּנָּה יוֹם הַשַּׁבָּת מִשְּׁאָר הַיָּמִים? אָמַר לוֹ: "וּמַה גֶּבֶר מִגּוּבְרִין?" בְּמַה מְעֻלֶּה אַתָּה מִשְּׁאָר בְּנֵי הָאָדָם. אָמַר לוֹ טוֹרְנוּסְרוֹפוּס: "דְּמָרִי צָבִי", שֶׁאֲדוֹנִי (הַקֵּיסָר הָרוֹמָאִי) בָּחַר בִּי (לִהְיוֹת הַנָּצִיב הָעֶלְיוֹן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל). אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: "אַף הַשַּׁבָּת, הַבּוֹרֵא בָּחַר בָּהּ". אָמַר טוֹרְנוּסְרוֹפוּס: "הָבֵא לִי רְאָיָה שֶׁזֶּה יוֹם שֶׁהַבּוֹרֵא בָּחַר בּוֹ". הֱשִׁיבוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: "תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן בְּשַׁבָּת אֵין הַנְּשָׁמוֹת עוֹלוֹת בְּאוֹב, כִּי אֵין שְׁלִיטָה לְכֹחוֹת הַטֻּמְאָה. אַף קִבְרוֹ שֶׁל אָבִיךָ מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל יְמוֹת הַחוֹל, כִּי נִשְׂרָף הוּא בַּגֵּיהִנֹּם, וּבְשַׁבָּת שׁוֹבֵת, אֵין הֶעָשָׁן עוֹלֶה מִקִּבְרוֹ". וְכִי טוֹרְנוּסְרוֹפוּס לֹא יָדַע זֹאת? אֲבָל מְעַנְיֶנֶת תְּגוּבָתוֹ לִתְשׁוּבַת רַבִּי עֲקִיבָא: "בִּזִּיתָ אֶת אָבִי, בִּיַּשְׁתּוֹ וְקִלַּלְתּוֹ". בֶּאֱמֶת! בִּקַּשְׁתָּ הוֹכָחָה, קִבַּלְתָּ. מַה פֶּרֶץ הַכַּעַס? הַהִגָּיוֹן מַכְתִּיב אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ, וְלָכֵן אֵינָהּ שְׁאֵלָה... מִכָּאן נָבִין כַּמָּה חֲשׁוּבָה מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְכַמָּה חָמוּר עֲווֹן חִלּוּלוֹ. אִם דָּתִי יַעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה, אָז מָה. הֲרֵי כֻּלָּם יָבִינוּ שֶׁגַּם הוּא בֶּן אָדָם וְעָלוּל לִמְעֹד. אַךְ לֹא. מִיַּד יֹאמְרוּ: "הַדָּתִי הַזֶּה, כָּךְ הֵם כֻּלָּם, הַדָּת לֹא שָׁוָה", חָלִילָה. גָּל עָכוּר יַעֲלֶה. נָכוֹן שֶׁזֶּה לֹא הֶגְיוֹנִי, אֲבָל אַל תְּחַפְּשׂוּ הִגָּיוֹן. וְעַל כָּךְ אָמְרוּ: אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם. נִתְגַּיֵּס כֻּלָּנוּ לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם בְּכָל מַעֲשֵׂינוּ וּמִפְעָלֵינוּ, וְהַכֹּל יֹאמְרוּ "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". וְאַל לָנוּ לַחְשֹׁב שֶׁהַדָּבָר קָשֶׁה. הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אֵלִיָּהוּ דּוּשְׁנִיצֶר זַצַ"ל, הַמַּשְׁגִּיחַ דִּישִׁיבַת לוֹמְזָ'ה, שָׁמַע מִפִּי הֶחָפֵץ חַיִּים צִיּוּר וּמָשָׁל: בַּכְּרַכִּים הַגְּדוֹלִים בּוֹנִים כַּיּוֹם בִּנְיָנִים רַבֵּי קוֹמוֹת, אַךְ אֵין צֹרֶךְ לְטַפֵּס עַד לְמַעְלָה בְּגֶרֶם הַמַּדְרֵגוֹת. כָּל שֶׁעַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת הוּא לְהַזְמִין אֶת הַמַּעֲלִית וּלְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ, לִלְחֹץ עַל כַּפְתּוֹר הַקּוֹמָה הַמְּבֻקֶּשֶׁת, וְהַמַּעֲלִית תִּשָּׂאֵהוּ אֶל עַל כְּהֶרֶף עַיִן וּבְלֹא טֹרַח. כָּךְ הוּא גַּם בְּרוּחָנִיּוּת: "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים", אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ הַרְבֵּה. עָלָיו לְהִכָּנֵס לַבִּנְיָן הַנָּכוֹן וְלִרְצוֹת לְהַגִּיעַ לַקּוֹמָה הַגְּבוֹהָה, וּמִן הַשָּׁמַיִם יַעַזְרוּהוּ לְאֵין שִׁעוּר. אֲבָל אִם יֹאמַר הָאָדָם לְעַצְמוֹ, כְּשֵׁם שֶׁחָסְכוּ מִמֶּנִּי אֶת הַטֹּרַח לַעֲלוֹת בַּמַּדְרֵגוֹת, אֶחְסֹךְ מֵעַצְמִי גַּם אֶת טֹרַח הַפְּסִיעוֹת עַד לַמַּעֲלִית אוֹ אֶת טֹרַח הַלְּחִיצָה עַל הַכַּפְתּוֹר, הֲרֵי יִשָּׁאֵר לְמַטָּה... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ, נַחֲלַת אֵלִיָּהוּ)