Otzarot-Article

"הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם" (כו-ג) בַּהֲבָאַת הַבִּכּוּרִים מַדְגִּישָׁה הַתּוֹרָה "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אֵין לְךָ אֶלָּא כֹּהֵן שֶׁבְּיָמֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁהוּא. וְיֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ מַדְגִּישָׁה זֹאת הַתּוֹרָה דַּוְקָא כָּאן וְלֹא, לְמָשָׁל, בְּפָרָשַׁת הַנְּגָעִים?

זוֹ שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל הָרַב "בַּעֲלֵי בְּרִית אַבְרָם" זַצַ"ל, וְנַקְדִּים לִתְשׁוּבָתוֹ סִפּוּר.

הַצַּדִּיק רַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּוֹלִי זַצַ"ל הָיָה עָנִי מָרוּד. רָאָהוּ אָדָם אֶחָד בַּעֲבוֹדָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ וּבִתְפִלָּתוֹ, וְהֶחְלִיט לִתְמֹךְ בּוֹ. מִנִּי אָז הֵאִיר מַזָּלוֹ וְהִתְעַשֵּׁר עֹשֶׁר רַב. יוֹם אֶחָד בִּקֵּשׁ לָתֵת לְרַבִּי זוּשָׁא אֶת קִצְבָתוֹ, וְלֹא מְצָאוֹ בְּבֵיתוֹ. נִמְסַר לוֹ שֶׁהָלַךְ אֶל רַבּוֹ, הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִמֶּזְרִיטְשׁ זַצַ"ל. אָמַר אוֹתוֹ אָדָם בְּלִבּוֹ: אִם כָּךְ, מַדּוּעַ אֶתֵּן מָמוֹן לַתַּלְמִיד אִם יָכוֹל אֲנִי לְתִתּוֹ לְרַבּוֹ, שֶׁהוּא לָבֶטַח גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ יוֹתֵר. הֵחֵל לִשְׁלֹחַ אֶת הַכֶּסֶף לְמֶזְרִיטְשׁ וּמִנִּי אָז הֵחֵל מַזָּלוֹ דּוֹעֵךְ וְנִכְשַׁל בְּכָל מַעֲשָׂיו. תָּמַהּ, וְהֶחְלִיט לִשְׁאֹל עַל כָּךְ אֶת פִּי רַבִּי זוּשָׁא עַצְמוֹ: "הֲכֵיצַד, כַּאֲשֶׁר תָּמַכְתִּי בִּכְבוֹדוֹ הִצְלַחְתִּי, וּכְשֶׁתָּמַכְתִּי בְּרַבּוֹ, הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, הִפְסַדְתִּי!!"

שָׁמַע רַבִּי זוּשָׁא אֶת הַשְּׁאֵלָה וְעָנָה: דְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם. אֵין סָפֵק בְּכָךְ שֶׁרַבִּי גָּדוֹל מִמֶּנִּי. לְפִיכָךְ, כָּל זְמַן שֶׁנָּתַתָּ לִי, וְלֹא דִּקְדַּקְתָּ לָתֵת לָרָאוּי בְּיוֹתֵר, נָתְנוּ גַּם לְךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא דִּקְדְּקוּ אַחֲרֶיךָ שֶׁתִּהְיֶה רָאוּי לַשֶּׁפַע הָרַב. אֲבָל כַּאֲשֶׁר אַתָּה הִתְחַלְתָּ לְחַפֵּשׂ אֶת הָרָאוּי בְּיוֹתֵר לָתֵת לוֹ, וּפָנִיתָ מִמֶּנִּי לְרַבִּי הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָמְנָם אֵין רָאוּי וְהָגוּן מִמֶּנּוּ, שָׁאֲלוּ וְחָקְרוּ מִן הַשָּׁמַיִם הַאִם גַּם אַתָּה הוּא הָרָאוּי בְּיוֹתֵר לִתֵּן לוֹ. וְכַנִּרְאֶה הֶחְלִיטוּ שֶׁלֹּא.

זוֹ גַּם תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי הָרַב "בַּעֲלֵי בְּרִית אַבְרָם" זַצַ"ל עַל שְׁאֵלָתוֹ. דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מֵבִיא בִּכּוּרִים כְּדֵי לְהוֹדוֹת לְבוֹרְאוֹ עַל תְּנוּבַת שָׂדֵהוּ וְעַל חַסְדּוֹ הָרַב עִמּוֹ, אַל לוֹ לְדַקְדֵּק לְהָבִיא אֶת הַבִּכּוּרִים לַכֹּהֵן הַצַּדִּיק וְהַנִּשְׂגָּב בְּיוֹתֵר, וְלִפְסֹל כֹּהֵן אַחֵר. שֶׁאִם כֵּן, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיִּפְסְלוּ גַּם אוֹתוֹ.

וּמִכָּאן, אֵלֵינוּ. הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים בַּפֶּתַח וְאָנוּ מְיַחֲלִים לִזְכּוֹת לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם. אָמְנָם מַצְהִירִים אָנוּ בְּפֶה מָלֵא שֶׁאֵינֶנּוּ בָּאִים בְּמַעֲשִׂים וּבִזְכֻיּוֹת, שֶׁמִּתְדַּפְּקִים אָנוּ כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים. וּמְבַקְּשִׁים: אַל תָּבוֹא בְּמִשְׁפָּט עִמָּנוּ. אַל תְּדַקְדֵּק וְתִבְחַן "כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי". וּמְיַחֲלִים עִם זֹאת לִזְכּוֹת לְשָׁנָה טוֹבָה אַף יוֹתֵר מִקּוֹדַמְתָּהּ. הָאֵין זֶה מוּזָר?

וּבְכֵן, לֹא. וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁכָּךְ הוּא מִשְׁפַּט שָׁמַיִם: בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד מוֹדְדִין לוֹ (סוֹטָה ח:), "כָּל הַמְּרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם" (שַׁבָּת קנא.) וּ"לְמִי נוֹשֵׂא עָווֹן – לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע" (ר"ה יז.).

וְעַתָּה, הָבָה נִזָּכֵר: מִישֶׁהוּ גָּמַל עִמָּנוּ רָעָה. הַאִם "עָבַרְנוּ עַל פֶּשַׁע", מָחִינוּ מִזִּכְרוֹנֵנוּ? מִישֶׁהוּ מָעַל בָּאֵמוּן, הַאִם הֶעֱלַמְנוּ עַיִן? מִישֶׁהוּ הִכְעִיס, הַאִם הִבְלַגְנוּ? אִם כֵּן - דַּרְכֵּנוּ סְלוּלָה לִמְחִילַת עָווֹן וּלְשָׁנָה טוֹבָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	במדבר תשע"ג
	בֵּיתִי הוּא מִבְצָרִי
	"הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם" (כו-ג) בַּהֲבָאַת הַבִּכּוּרִים מַדְגִּישָׁה הַתּוֹרָה "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אֵין לְךָ אֶלָּא כֹּהֵן שֶׁבְּיָמֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁהוּא. וְיֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ מַדְגִּישָׁה זֹאת הַתּוֹרָה דַּוְקָא כָּאן וְלֹא, לְמָשָׁל, בְּפָרָשַׁת הַנְּגָעִים? זוֹ שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל הָרַב "בַּעֲלֵי בְּרִית אַבְרָם" זַצַ"ל, וְנַקְדִּים לִתְשׁוּבָתוֹ סִפּוּר. הַצַּדִּיק רַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּוֹלִי זַצַ"ל הָיָה עָנִי מָרוּד. רָאָהוּ אָדָם אֶחָד בַּעֲבוֹדָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ וּבִתְפִלָּתוֹ, וְהֶחְלִיט לִתְמֹךְ בּוֹ. מִנִּי אָז הֵאִיר מַזָּלוֹ וְהִתְעַשֵּׁר עֹשֶׁר רַב. יוֹם אֶחָד בִּקֵּשׁ לָתֵת לְרַבִּי זוּשָׁא אֶת קִצְבָתוֹ, וְלֹא מְצָאוֹ בְּבֵיתוֹ. נִמְסַר לוֹ שֶׁהָלַךְ אֶל רַבּוֹ, הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִמֶּזְרִיטְשׁ זַצַ"ל. אָמַר אוֹתוֹ אָדָם בְּלִבּוֹ: אִם כָּךְ, מַדּוּעַ אֶתֵּן מָמוֹן לַתַּלְמִיד אִם יָכוֹל אֲנִי לְתִתּוֹ לְרַבּוֹ, שֶׁהוּא לָבֶטַח גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ יוֹתֵר. הֵחֵל לִשְׁלֹחַ אֶת הַכֶּסֶף לְמֶזְרִיטְשׁ וּמִנִּי אָז הֵחֵל מַזָּלוֹ דּוֹעֵךְ וְנִכְשַׁל בְּכָל מַעֲשָׂיו. תָּמַהּ, וְהֶחְלִיט לִשְׁאֹל עַל כָּךְ אֶת פִּי רַבִּי זוּשָׁא עַצְמוֹ: "הֲכֵיצַד, כַּאֲשֶׁר תָּמַכְתִּי בִּכְבוֹדוֹ הִצְלַחְתִּי, וּכְשֶׁתָּמַכְתִּי בְּרַבּוֹ, הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, הִפְסַדְתִּי!!" שָׁמַע רַבִּי זוּשָׁא אֶת הַשְּׁאֵלָה וְעָנָה: דְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם. אֵין סָפֵק בְּכָךְ שֶׁרַבִּי גָּדוֹל מִמֶּנִּי. לְפִיכָךְ, כָּל זְמַן שֶׁנָּתַתָּ לִי, וְלֹא דִּקְדַּקְתָּ לָתֵת לָרָאוּי בְּיוֹתֵר, נָתְנוּ גַּם לְךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא דִּקְדְּקוּ אַחֲרֶיךָ שֶׁתִּהְיֶה רָאוּי לַשֶּׁפַע הָרַב. אֲבָל כַּאֲשֶׁר אַתָּה הִתְחַלְתָּ לְחַפֵּשׂ אֶת הָרָאוּי בְּיוֹתֵר לָתֵת לוֹ, וּפָנִיתָ מִמֶּנִּי לְרַבִּי הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָמְנָם אֵין רָאוּי וְהָגוּן מִמֶּנּוּ, שָׁאֲלוּ וְחָקְרוּ מִן הַשָּׁמַיִם הַאִם גַּם אַתָּה הוּא הָרָאוּי בְּיוֹתֵר לִתֵּן לוֹ. וְכַנִּרְאֶה הֶחְלִיטוּ שֶׁלֹּא. זוֹ גַּם תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי הָרַב "בַּעֲלֵי בְּרִית אַבְרָם" זַצַ"ל עַל שְׁאֵלָתוֹ. דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מֵבִיא בִּכּוּרִים כְּדֵי לְהוֹדוֹת לְבוֹרְאוֹ עַל תְּנוּבַת שָׂדֵהוּ וְעַל חַסְדּוֹ הָרַב עִמּוֹ, אַל לוֹ לְדַקְדֵּק לְהָבִיא אֶת הַבִּכּוּרִים לַכֹּהֵן הַצַּדִּיק וְהַנִּשְׂגָּב בְּיוֹתֵר, וְלִפְסֹל כֹּהֵן אַחֵר. שֶׁאִם כֵּן, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיִּפְסְלוּ גַּם אוֹתוֹ. וּמִכָּאן, אֵלֵינוּ. הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים בַּפֶּתַח וְאָנוּ מְיַחֲלִים לִזְכּוֹת לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם. אָמְנָם מַצְהִירִים אָנוּ בְּפֶה מָלֵא שֶׁאֵינֶנּוּ בָּאִים בְּמַעֲשִׂים וּבִזְכֻיּוֹת, שֶׁמִּתְדַּפְּקִים אָנוּ כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים. וּמְבַקְּשִׁים: אַל תָּבוֹא בְּמִשְׁפָּט עִמָּנוּ. אַל תְּדַקְדֵּק וְתִבְחַן "כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי". וּמְיַחֲלִים עִם זֹאת לִזְכּוֹת לְשָׁנָה טוֹבָה אַף יוֹתֵר מִקּוֹדַמְתָּהּ. הָאֵין זֶה מוּזָר? וּבְכֵן, לֹא. וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁכָּךְ הוּא מִשְׁפַּט שָׁמַיִם: בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד מוֹדְדִין לוֹ (סוֹטָה ח:), "כָּל הַמְּרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם" (שַׁבָּת קנא.) וּ"לְמִי נוֹשֵׂא עָווֹן – לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע" (ר"ה יז.). וְעַתָּה, הָבָה נִזָּכֵר: מִישֶׁהוּ גָּמַל עִמָּנוּ רָעָה. הַאִם "עָבַרְנוּ עַל פֶּשַׁע", מָחִינוּ מִזִּכְרוֹנֵנוּ? מִישֶׁהוּ מָעַל בָּאֵמוּן, הַאִם הֶעֱלַמְנוּ עַיִן? מִישֶׁהוּ הִכְעִיס, הַאִם הִבְלַגְנוּ? אִם כֵּן - דַּרְכֵּנוּ סְלוּלָה לִמְחִילַת עָווֹן וּלְשָׁנָה טוֹבָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)