Otzarot-Article

"וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא... טָמֵא הוּא" (יא-ז) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה יג-ה), שֶׁמַּלְכוּת אֱדוֹם נִמְשְׁלָה לַחֲזִיר שֶׁנֶּאֱמַר "יְכַרְסְמֶנָּה (לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, חָלִילָה) חֲזִיר מִיָּעַר" (תְּהִלִּים פ-יד). וְלָמָּה נִמְשְׁלָה לַחֲזִיר, לוֹמַר לְךָ, מַה חֲזִיר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹבֵץ מוֹצִיא טְלָפָיו וְאוֹמֵר רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר, כָּךְ מַלְכוּת אֱדוֹם מִתְגָּאָה וְחוֹמֶסֶת וְגוֹזֶלֶת, וְנִרְאֵית כְּאִלּוּ שׁוֹפֶטֶת צֶדֶק.

מַעֲשֶׂה בְּשׁוֹפֵט נָכְרִי שֶׁהָיָה הוֹרֵג הַגַּנָּבִים וְהַמְנָאֲפִים וְהַמְּכַשְּׁפִים. גָּחַן וְאָמַר לַתַּלְיָן: שְׁלָשְׁתָּם עָשִׂיתִי בְּלַיְלָה אֶחָד...

וְכָךְ כָּתַב רַשִׁ"י עַל הַפָּסוּק "וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי... וְאֶת בָּשְׂמַת" (בְּרֵאשִׁית כו-לד), עֵשָׂו הָיָה נִמְשָׁל לַחֲזִיר שֶׁנֶּאֱמַר "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר". הַחֲזִיר הַזֶּה כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב פּוֹשֵׁט טְלָפָיו, לוֹמַר רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר, כָּךְ אֵלּוּ גּוֹזְלִים וְחוֹמְסִים וּמַרְאִים עַצְמָם כְּשֵׁרִים. כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה עֵשָׂו צַד נָשִׁים מִתַּחַת יַד בַּעֲלֵיהֶן וּמְעַנֶּה אוֹתָן. כְּשֶׁהָיָה בֶּן אַרְבָּעִים אָמַר: "אַבָּא בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה נָשָׂא אִשָּׁה (בְּרֵאשִׁית כה-כ), אַף אֲנִי כֵּן".

וְזֶה מַזְכִּיר לִי סִפּוּר שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִתַּלְמִיד בִּישִׁיבָתֵנוּ. בַּגְדַדִי הָיָה, וּשְׁמָעוֹ מִסָּבוֹ.

בְּבַגְדַד נִתְפַּס גַּנָּב. הוּבָא לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט, וְגָזַר דִּינוֹ לְמָוֶת. גְּזַר הַדִּין הוּבָא לִפְנֵי הַכָּלִיף וְאִשְּׁרוֹ. הוֹצִיאוּהוּ אֶל הַגַּרְדּוֹם וְהוֹדִיעוּהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה אַחֲרוֹנָה.

אָמַר: רְצוֹנִי שֶׁיְּבִיאוּנִי בִּפְנֵי הַכָּלִיף, רוֹצֶה אֲנִי לוֹמַר לוֹ דְּבַר מָה.

אָמְרוּ: אִם רְצוֹנְךָ לְהִתְחַנֵּן עַל נַפְשְׁךָ, אֵין סִכּוּי. לֹא יַחְזֹר בּוֹ מִן הָאִשּׁוּר.

אָמַר: אַף עַל פִּי כֵן.

הוֹדִיעוּ לַכָּלִיף וְהִסְכִּים לִרְאוֹתוֹ.

הִתְיַצֵּב הַגַּנָּב וְקַד קִדָּה. אָמַר: אֲדוֹנִי הַשַּׁלִּיט יָרוּם הוֹדוֹ, דִּין צֶדֶק דָּנְתַנִּי. חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי. וּתְהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי.

אֲבָל הֶעָווֹן הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר שֶׁלִּי אֵינוֹ יָדוּעַ לָרַבִּים וּבָאתִי לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו וּלְתַקְּנוֹ.

הִסְתַּקְרֵן הַכָּלִיף: וּמַה הוּא?

אָמַר: סוֹד עוֹבֵר בְּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ מִדּוֹר לְדוֹר, סוֹד הַמְּסֻגָּל לְהַעֲשִׁיר אֶת אוֹצַר הַמְּדִינָה וּלְהַשְׂבִּיעַ רַעֲבוֹן כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ. עָוֶל יִהְיֶה זֶה לְהַצְנִיעַ הַסּוֹד וּלְהַעֲלִימוֹ מֵהַשִּׁלְטוֹנוֹת.

רָכַן הַכָּלִיף: וּמַהוּ הַסּוֹד?

אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי לַחַשׁ, שֶׁאִם לוֹחֲשִׁים אוֹתוֹ בְּעֵת הַטְמָנַת גַּרְעִין בָּאֲדָמָה, בְּתוֹךְ שָׁעָה קַלָּה נוֹבֵט הָעֵץ, וְכַעֲבֹר יוֹם מֵנִיב פֵּרוֹת. עַתָּה, עִם מוֹתִי, יֵרֵד הַסּוֹד אִתִּי אֵלַי קֶבֶר. הֶחְלַטְתִּי שֶׁפֶּשַׁע הוּא לְהַעֲלִימוֹ. הֲרֵינִי לְמָסְרוֹ לְהוֹד מַעֲלָתוֹ, וּכְשֶׁאֵדַע שֶׁהַסּוֹד בְּיָדַיִם טוֹבוֹת, אָמוּת בְּשִׂמְחָה.

נִרְעַשׁ הַכָּלִיף: אַדְּרַבָּה, הָבָה נִשְׁמַע.

הֵעִיף הַגַּנָּב מַבָּט יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה וְאָמַר: יוֹתֵר מִדַּי אָזְנַיִם כְּרוּיוֹת כָּאן. לֹא אֲגַלֶּה אֶת הַסּוֹד אֶלָּא בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה. הוֹד רוֹמֵמוּת הַכָּלִיף, שַׂר הָאוֹצָר וְשַׂר הַחַקְלָאוּת.

נִיחָא, אָמַר הַכָּלִיף. וְהוֹרָה לַהֲבִיאָם.

הִגִּיעוּ וְהַגַּנָּב אָמַר: כָּעֵת צָרִיךְ אֲנִי פִּנְכָּה מְלֵאָה עָפָר, סֵפֶל מַיִם, וְכַמָּה גַּרְעִינֵי פֵּרוֹת.

הֵבִיאוּ, וּנְטָלָם. אָמַר: בְּכָבוֹד, יֵרְדוּ עִמִּי אֶל הַגִּנָּה.

יָרְדוּ לַבֻּסְתָּן וְהִבִּיטוּ בְּמַעֲשָׂיו. גָּחַן וְחָפַר גֻּמָּה בַּקַּרְקַע. הִזְדַּקֵּף וְשָׁפַךְ מְעַט מַיִם לְפִנְכַּת הֶעָפָר. פָּשַׁט אֶצְבְּעוֹתָיו, וְהֶרְאָה אֶת הַגַּרְעִינִים שֶׁבְּכַף יָדוֹ: יִבְחַר הַכָּלִיף בְּמַה לְהַתְחִיל.

בָּחַר הַכָּלִיף בְּגַלְעִין אֲפַרְסֵק.

טְמָנוֹ בְּעִסַּת הֶעָפָר שֶׁבַּפִּנְכָּה, עָצַם עֵינָיו וְגִרְגֵּר אֶת הַלַּחַשׁ בְּרִכּוּז. פָּקַח עֵינָיו וְאָמַר: זֶהוּ, הַכֹּל מוּכָן, עַכְשָׁו יֵשׁ רַק לְהַטְמִין אֶת הֶעָפָר בַּגֻּמָּה שֶׁבַּקַּרְקַע, אֲבָל אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת. הַלַּחַשׁ יִפְעַל רַק אִם יְדֵי הַמַּטְמִין נְקִיּוֹת, מֵעוֹלָם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּרְכוּשׁ זוּלָתוֹ. וַאֲנִי, הֵן יוֹדְעִים אַתֶּם, נִתְפַּסְתִּי בִּגְּנֵבָתִי.

הוֹשִׁיט אֶת הַפִּנְכָּה לְשַׂר הַחַקְלָאוּת: בְּכָבוֹד...

נִרְתַּע הַשָּׂר: לֹא, אֵינִי יָכוֹל... אָדָם הָגוּן אֲנִי, אֲבָל יוֹדְעִים אַתֶּם, כְּשֶׁהָיִיתִי צָעִיר, מְשׁוּבַת נְעוּרִים... חוֹשְׁשָׁנִי שֶׁמָּא לֹא יִצְמַח הָעֵץ, לֹא יוֹעִיל הַלַּחַשׁ...

לֹא נוֹרָא, הִרְגִּיעוֹ הַגַּנָּב, כֻּלָּנוּ בְּנֵי אֱנוֹשׁ. בְּכָבוֹד - הוֹשִׁיט לְשַׂר הָאוֹצָר: יִתְכַּבֵּד כְּבוֹדוֹ!

חָוְרוּ פְּנֵי שַׂר הָאוֹצָר. פָּזַל לְעֵבֶר הַכָּלִיף וְאָמַר: לֹא, לֹא אוּכַל.. חוֹשְׁשָׁנִי, הֲלֹא תָּבִינוּ, הֵן שַׂר הָאוֹצָר אֲנִי, כְּסָפִים כֹּה רַבִּים עוֹבְרִים דַּרְכִּי, שֶׁמָּא בְּטָעוּת... שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין...

אֲנִי מֵבִין בְּוַדַּאי, אָמַר הַגַּנָּב וּפָנָה לַכָּלִיף כְּשֶׁהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה עֲמֻקּוֹת: אֲדֹנִי וּמַלְכִּי, בְּכָבוֹד -

נָשָׂא הַכָּלִיף יָדוֹ: לֹא... זְכוּרָנִי, כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד, לֹא הִרְשׁוּנִי לְקַבֵּל דְּבַר מָה וְלָקַחְתִּי בְּלִי רְשׁוּת. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי זֶה יִמְנַע מֵהַלַּחַשׁ לִפְעֹל...

כָּרַע הַגַּנָּב הָאֻמְלָל עַל בִּרְכָּיו וְקָרָא: אַתֶּם, הַשַּׁלִּיטִים וְהַשָּׂרִים, פּוֹחֲדִים שֶׁיְּדֵיכֶם אֵינָן נְקִיּוֹת. מֵעוֹלָם לֹא חָסַר לָכֶם מָזוֹן, אַתֶּם טוֹבְעִים בְּעֹשֶׁר, וּשְׁלַחְתֶּם יָד. וְאוֹתִי, שֶׁחָטָאתִי כְּדֵי לְהָבִיא טֶרֶף לְבֵיתִי, לְהַשְׂבִּיעַ רַעֲבוֹן בָּנַי, אוֹתִי דַּנְתֶּם לְמָוֶת?! (וְהִגַּדְתָּ)

	אמר תשע"ג
	מַה שֶּׁהֵבִין יֶלֶד קָטָן
	"וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא... טָמֵא הוּא" (יא-ז) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה יג-ה), שֶׁמַּלְכוּת אֱדוֹם נִמְשְׁלָה לַחֲזִיר שֶׁנֶּאֱמַר "יְכַרְסְמֶנָּה (לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, חָלִילָה) חֲזִיר מִיָּעַר" (תְּהִלִּים פ-יד). וְלָמָּה נִמְשְׁלָה לַחֲזִיר, לוֹמַר לְךָ, מַה חֲזִיר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹבֵץ מוֹצִיא טְלָפָיו וְאוֹמֵר רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר, כָּךְ מַלְכוּת אֱדוֹם מִתְגָּאָה וְחוֹמֶסֶת וְגוֹזֶלֶת, וְנִרְאֵית כְּאִלּוּ שׁוֹפֶטֶת צֶדֶק. מַעֲשֶׂה בְּשׁוֹפֵט נָכְרִי שֶׁהָיָה הוֹרֵג הַגַּנָּבִים וְהַמְנָאֲפִים וְהַמְּכַשְּׁפִים. גָּחַן וְאָמַר לַתַּלְיָן: שְׁלָשְׁתָּם עָשִׂיתִי בְּלַיְלָה אֶחָד... וְכָךְ כָּתַב רַשִׁ"י עַל הַפָּסוּק "וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי... וְאֶת בָּשְׂמַת" (בְּרֵאשִׁית כו-לד), עֵשָׂו הָיָה נִמְשָׁל לַחֲזִיר שֶׁנֶּאֱמַר "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר". הַחֲזִיר הַזֶּה כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב פּוֹשֵׁט טְלָפָיו, לוֹמַר רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר, כָּךְ אֵלּוּ גּוֹזְלִים וְחוֹמְסִים וּמַרְאִים עַצְמָם כְּשֵׁרִים. כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה עֵשָׂו צַד נָשִׁים מִתַּחַת יַד בַּעֲלֵיהֶן וּמְעַנֶּה אוֹתָן. כְּשֶׁהָיָה בֶּן אַרְבָּעִים אָמַר: "אַבָּא בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה נָשָׂא אִשָּׁה (בְּרֵאשִׁית כה-כ), אַף אֲנִי כֵּן". וְזֶה מַזְכִּיר לִי סִפּוּר שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִתַּלְמִיד בִּישִׁיבָתֵנוּ. בַּגְדַדִי הָיָה, וּשְׁמָעוֹ מִסָּבוֹ. בְּבַגְדַד נִתְפַּס גַּנָּב. הוּבָא לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט, וְגָזַר דִּינוֹ לְמָוֶת. גְּזַר הַדִּין הוּבָא לִפְנֵי הַכָּלִיף וְאִשְּׁרוֹ. הוֹצִיאוּהוּ אֶל הַגַּרְדּוֹם וְהוֹדִיעוּהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה אַחֲרוֹנָה. אָמַר: רְצוֹנִי שֶׁיְּבִיאוּנִי בִּפְנֵי הַכָּלִיף, רוֹצֶה אֲנִי לוֹמַר לוֹ דְּבַר מָה. אָמְרוּ: אִם רְצוֹנְךָ לְהִתְחַנֵּן עַל נַפְשְׁךָ, אֵין סִכּוּי. לֹא יַחְזֹר בּוֹ מִן הָאִשּׁוּר. אָמַר: אַף עַל פִּי כֵן. הוֹדִיעוּ לַכָּלִיף וְהִסְכִּים לִרְאוֹתוֹ. הִתְיַצֵּב הַגַּנָּב וְקַד קִדָּה. אָמַר: אֲדוֹנִי הַשַּׁלִּיט יָרוּם הוֹדוֹ, דִּין צֶדֶק דָּנְתַנִּי. חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי. וּתְהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי. אֲבָל הֶעָווֹן הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר שֶׁלִּי אֵינוֹ יָדוּעַ לָרַבִּים וּבָאתִי לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו וּלְתַקְּנוֹ. הִסְתַּקְרֵן הַכָּלִיף: וּמַה הוּא? אָמַר: סוֹד עוֹבֵר בְּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ מִדּוֹר לְדוֹר, סוֹד הַמְּסֻגָּל לְהַעֲשִׁיר אֶת אוֹצַר הַמְּדִינָה וּלְהַשְׂבִּיעַ רַעֲבוֹן כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ. עָוֶל יִהְיֶה זֶה לְהַצְנִיעַ הַסּוֹד וּלְהַעֲלִימוֹ מֵהַשִּׁלְטוֹנוֹת. רָכַן הַכָּלִיף: וּמַהוּ הַסּוֹד? אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי לַחַשׁ, שֶׁאִם לוֹחֲשִׁים אוֹתוֹ בְּעֵת הַטְמָנַת גַּרְעִין בָּאֲדָמָה, בְּתוֹךְ שָׁעָה קַלָּה נוֹבֵט הָעֵץ, וְכַעֲבֹר יוֹם מֵנִיב פֵּרוֹת. עַתָּה, עִם מוֹתִי, יֵרֵד הַסּוֹד אִתִּי אֵלַי קֶבֶר. הֶחְלַטְתִּי שֶׁפֶּשַׁע הוּא לְהַעֲלִימוֹ. הֲרֵינִי לְמָסְרוֹ לְהוֹד מַעֲלָתוֹ, וּכְשֶׁאֵדַע שֶׁהַסּוֹד בְּיָדַיִם טוֹבוֹת, אָמוּת בְּשִׂמְחָה. נִרְעַשׁ הַכָּלִיף: אַדְּרַבָּה, הָבָה נִשְׁמַע. הֵעִיף הַגַּנָּב מַבָּט יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה וְאָמַר: יוֹתֵר מִדַּי אָזְנַיִם כְּרוּיוֹת כָּאן. לֹא אֲגַלֶּה אֶת הַסּוֹד אֶלָּא בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה. הוֹד רוֹמֵמוּת הַכָּלִיף, שַׂר הָאוֹצָר וְשַׂר הַחַקְלָאוּת. נִיחָא, אָמַר הַכָּלִיף. וְהוֹרָה לַהֲבִיאָם. הִגִּיעוּ וְהַגַּנָּב אָמַר: כָּעֵת צָרִיךְ אֲנִי פִּנְכָּה מְלֵאָה עָפָר, סֵפֶל מַיִם, וְכַמָּה גַּרְעִינֵי פֵּרוֹת. הֵבִיאוּ, וּנְטָלָם. אָמַר: בְּכָבוֹד, יֵרְדוּ עִמִּי אֶל הַגִּנָּה. יָרְדוּ לַבֻּסְתָּן וְהִבִּיטוּ בְּמַעֲשָׂיו. גָּחַן וְחָפַר גֻּמָּה בַּקַּרְקַע. הִזְדַּקֵּף וְשָׁפַךְ מְעַט מַיִם לְפִנְכַּת הֶעָפָר. פָּשַׁט אֶצְבְּעוֹתָיו, וְהֶרְאָה אֶת הַגַּרְעִינִים שֶׁבְּכַף יָדוֹ: יִבְחַר הַכָּלִיף בְּמַה לְהַתְחִיל. בָּחַר הַכָּלִיף בְּגַלְעִין אֲפַרְסֵק. טְמָנוֹ בְּעִסַּת הֶעָפָר שֶׁבַּפִּנְכָּה, עָצַם עֵינָיו וְגִרְגֵּר אֶת הַלַּחַשׁ בְּרִכּוּז. פָּקַח עֵינָיו וְאָמַר: זֶהוּ, הַכֹּל מוּכָן, עַכְשָׁו יֵשׁ רַק לְהַטְמִין אֶת הֶעָפָר בַּגֻּמָּה שֶׁבַּקַּרְקַע, אֲבָל אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת. הַלַּחַשׁ יִפְעַל רַק אִם יְדֵי הַמַּטְמִין נְקִיּוֹת, מֵעוֹלָם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּרְכוּשׁ זוּלָתוֹ. וַאֲנִי, הֵן יוֹדְעִים אַתֶּם, נִתְפַּסְתִּי בִּגְּנֵבָתִי. הוֹשִׁיט אֶת הַפִּנְכָּה לְשַׂר הַחַקְלָאוּת: בְּכָבוֹד... נִרְתַּע הַשָּׂר: לֹא, אֵינִי יָכוֹל... אָדָם הָגוּן אֲנִי, אֲבָל יוֹדְעִים אַתֶּם, כְּשֶׁהָיִיתִי צָעִיר, מְשׁוּבַת נְעוּרִים... חוֹשְׁשָׁנִי שֶׁמָּא לֹא יִצְמַח הָעֵץ, לֹא יוֹעִיל הַלַּחַשׁ... לֹא נוֹרָא, הִרְגִּיעוֹ הַגַּנָּב, כֻּלָּנוּ בְּנֵי אֱנוֹשׁ. בְּכָבוֹד - הוֹשִׁיט לְשַׂר הָאוֹצָר: יִתְכַּבֵּד כְּבוֹדוֹ! חָוְרוּ פְּנֵי שַׂר הָאוֹצָר. פָּזַל לְעֵבֶר הַכָּלִיף וְאָמַר: לֹא, לֹא אוּכַל.. חוֹשְׁשָׁנִי, הֲלֹא תָּבִינוּ, הֵן שַׂר הָאוֹצָר אֲנִי, כְּסָפִים כֹּה רַבִּים עוֹבְרִים דַּרְכִּי, שֶׁמָּא בְּטָעוּת... שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין... אֲנִי מֵבִין בְּוַדַּאי, אָמַר הַגַּנָּב וּפָנָה לַכָּלִיף כְּשֶׁהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה עֲמֻקּוֹת: אֲדֹנִי וּמַלְכִּי, בְּכָבוֹד - נָשָׂא הַכָּלִיף יָדוֹ: לֹא... זְכוּרָנִי, כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד, לֹא הִרְשׁוּנִי לְקַבֵּל דְּבַר מָה וְלָקַחְתִּי בְּלִי רְשׁוּת. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי זֶה יִמְנַע מֵהַלַּחַשׁ לִפְעֹל... כָּרַע הַגַּנָּב הָאֻמְלָל עַל בִּרְכָּיו וְקָרָא: אַתֶּם, הַשַּׁלִּיטִים וְהַשָּׂרִים, פּוֹחֲדִים שֶׁיְּדֵיכֶם אֵינָן נְקִיּוֹת. מֵעוֹלָם לֹא חָסַר לָכֶם מָזוֹן, אַתֶּם טוֹבְעִים בְּעֹשֶׁר, וּשְׁלַחְתֶּם יָד. וְאוֹתִי, שֶׁחָטָאתִי כְּדֵי לְהָבִיא טֶרֶף לְבֵיתִי, לְהַשְׂבִּיעַ רַעֲבוֹן בָּנַי, אוֹתִי דַּנְתֶּם לְמָוֶת?! (וְהִגַּדְתָּ)