Otzarot-Article

"וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת ה' וַיְקַלֵּל" (כד-יא) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: כְּשֶׁשֻּׁחְרַרְנוּ מִמַּחֲנֵה הָעֲבוֹדָה בְּסִבִּיר, הָיְתָה עֲדַיִן מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם בְּעִצּוּמָהּ. עָשִׂיתִי דַּרְכִּי דָּרוֹמָה. מִצַּד אֶחָד, לְהַגִּיעַ לְחֶבְלֵי אֶרֶץ חַמִּים יוֹתֵר בָּהֶם הָאַקְלִים נִסְבָּל, וּמִצַּד שֵׁנִי, לֹא לְהִתְקָרֵב אֶל הֶחָזִית בַּמַּעֲרָב, שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע בְּוַדָּאוּת הֵיכָן הִיא וְאִם הִתְקַדְּמוּת הַגֶּרְמָנִים נִבְלְמָה.

הָלַכְתִּי לְאֹרֶךְ תְּוַאי מְסִלַּת הַבַּרְזֶל. הַיִּשּׁוּבִים נִבְנוּ בְּסָמוּךְ לָהּ, וְכָךְ הִשַּׂגְתִּי מָזוֹן כְּדֵי לִשְׂרֹד. הִגַּעְתִּי לְטַשְׁקֵנְט וּמָצָאתִי שָׁם פְּלִיטִים רַבִּים שֶׁבָּרְחוּ מֵהַגֶּרְמָנִים הַמִּסְתָּעֲרִים. הָיוּ שָׁם מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדִיּוֹת רַבּוֹת, שֶׁמָּסְרוּ יַלְדֵיהֶם לַחִנּוּךְ הַקּוֹמוֹנִיסְטִי הַכּוֹפֵר. חַסְרֵי אוֹנִים הָיוּ, כִּי הִתְקַיְּמוּ עַל תְּלוּשֵׁי מָזוֹן מֶמְשַׁלְתִּיִּים, וְהַלָּלוּ נִתְּנוּ רַק לְאֵלּוּ שֶׁשָּׁלְחוּ אֶת צֶאֱצָאֵיהֶם לְבָתֵּי הַסֵּפֶר שֶׁל הַשִּׁלְטוֹנוֹת.

הַהוֹרִים, יְהוּדִים טוֹבִים, חִנְּכוּ אֶת יַלְדֵיהֶם לֶאֱמוּנָה תְּמִימָה. הַקּוֹמוֹנִיסְטִים, בְּרִשְׁעוּתָם, שָׁקְדוּ לְעָקְרָהּ. וּכְמַאֲמַר הַגְּמָרָא (תָּמִיד לב.) "שִׂטְנָא נָצַח", הַסִּטְרָא אַחֲרָא נִצְּחָה. בְּאֵיזֶה תִּחְכּוּם וּבְאֵיזוֹ רִשְׁעוּת פָּעֲלוּ...

הַלִּמּוּדִים הִתְקַיְּמוּ בִּצְרִיפִים, שֶׁבְּתִקְרָתָם פִּתְחֵי אִוְרוּר. הָיוּ אוֹמְרִים לַיְּלָדִים: שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּבַקְּשׁוּ מֵהַבּוֹרֵא סֻכָּרִיּוֹת. וְהַיְלָדִים הָרַכִּים, הֲלֹא חִנְּכוּ אוֹתָם לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַעְתִּיר, הִבִּיטוּ לַתִּקְרָה, נָשְׂאוּ יְדֵיהֶם, בִּקְּשׁוּ, קָרְאוּ, הֶעְתִּירוּ - וְאֵין תְּגוּבָה.

עַכְשָׁו - אָמַר הַמּוֹרֶה - תְּבַקְשׁוּ מֵאַבָּא סְטָאלִין. וְהַיְלָדִים בְּמַקְהֵלָה: אַבָּא סְטָאלִין, הַב לָנוּ סֻכָּרִיּוֹת. וּמֵאֲרֻבַּת הָאִוְרוּר הֻמְטַר מַבּוּל שֶׁל סֻכָּרִיּוֹת, לְצָהֳלַת הַיְלָדִים. גָּחֲנוּ, זָחֲלוּ, שָׁטוּ וְלִקְּטוּ.

- כָּעֵת נֹאמַר כֻּלָּנוּ תּוֹדָה לְאַבָּא סְטָאלִין. וְכֻלָּם צָעֲקוּ: תּוֹדָה.

- וְנָרִים, עָפָר לְפוּמֵיהּ, אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת, אַ פַיְיג, כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא, רַחַ"ל.

וְאָז קָם יֶלֶד קָטָן וְאָמַר: אֵינִי מֵבִין, אִם אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֵין אֱלֹקִים, מַה טַּעַם לְהָרִים כְּלַפָּיו אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאִם יֵשׁ - אֵיךְ נָעֵז?!

מַה שֶּׁהֵבִין יֶלֶד קָטָן...

וּבֶאֱמֶת, מֵעַז יָצָא מָתוֹק, הֲסָתָה זוֹ לִכְפִירָה הָיְתָה כֹּה בּוֹטָה וּמְקוֹמֶמֶת עַד שֶׁנִּעֲרָה אֶת הַהוֹרִים וְהִסְכִּימוּ לִמְסֹר אֶת צֶאֱצָאֵיהֶם לְתַלְמוּד הַתּוֹרָה וּלְבֵית הַסֵּפֶר לְבָנוֹת שֶׁהֵקַמְנוּ, וְזֶהוּ גַּם סִפּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

אֲבָל נִשְׁאַל, הֵיאַךְ מַה שֶּׁהֵבִין יֶלֶד קָטָן בְּטַשְׁקֵנְט לֹא הֵבִין בֶּן דּוֹר דֵּעָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, שֶׁרָאָה אֶת עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, חָוָה גִּלּוּי שְׁכִינָה בְּיַם סוּף, וְשָׁמַע קוֹל אֱלֹקִים חַיִּים בְּמַתַּן תּוֹרָה?!

"וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל"?

אֶלָּא כֹּחַ הוּא מִכֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ: "וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי" (וַיִּקְרָא כו-יד) זוֹ פְּתִיחַת הַתּוֹכֵחָה הַנּוֹרָאָה. וְכָתַב רַשִׁ"י, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לִי, אֶלָּא זֶה הַמַּכִּיר אֶת רִבּוֹנוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ. וְכֵן בְּנִמְרֹד: "גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'" (בְּרֵאשִׁית י-ט), שֶׁמַּכִּירוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ. וְכֵן בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם: "רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד" (בְּרֵאשִׁית יג-יג), מַכִּירִים אֶת בּוֹרְאָם וּמִתְכַּוְּנִים לִמְרֹד בּוֹ.

מֶלֶךְ אָמוֹן עָשָׂה תּוֹעֵבָה מַבְחִילָה. אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם יֵשׁ לְךָ הֲנָאָה מִמֶּנָּה. אָמַר: כְּלוּם אֲנִי עוֹשֶׂה אֶלָּא לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרְאִי; יְהוֹיָקִים אָמַר: הַקּוֹדְמִים לֹא יָדְעוּ לְהַרְגִּיז, אֲנִי אֵדַע לְהַרְגִּיז (סַנְהֶדְרִין קג:).

מְגֻחָךְ כָּל כָּךְ, וְכִי מַהוּ הָאָדָם לְעֻמַּת הַיְקוּם, אַף לֹא כְּגַרְגֵּר חוֹל. וּמַהוּ הַיְּקוּם כֻּלּוֹ כְּלַפֵּי הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, אַף לֹא כְּגַרְגֵּר חוֹל. וְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם כְּלַפֵּי הַקַּבָּ"ה "מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ" (יְשַׁעְיָה מ-יז).

וְאָדָם, מַתְרִיס כְּלַפֵּי בּוֹרְאוֹ?!

אָז אֵיךְ, אֵיךְ מְבַטְּלִים אָנוּ זְמַנֵּנוּ, אֵיךְ מְשַׁחְרְרִים אָנוּ לְשׁוֹנֵנוּ?! "וְאִם לֹא תִּשְׁמְעוּ, לִי..." (וְהִגַּדְתָּ)

	תזריע - מצורע תשע"ג
	גַּם זוֹ לְטוֹבָה
	"וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת ה' וַיְקַלֵּל" (כד-יא) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: כְּשֶׁשֻּׁחְרַרְנוּ מִמַּחֲנֵה הָעֲבוֹדָה בְּסִבִּיר, הָיְתָה עֲדַיִן מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם בְּעִצּוּמָהּ. עָשִׂיתִי דַּרְכִּי דָּרוֹמָה. מִצַּד אֶחָד, לְהַגִּיעַ לְחֶבְלֵי אֶרֶץ חַמִּים יוֹתֵר בָּהֶם הָאַקְלִים נִסְבָּל, וּמִצַּד שֵׁנִי, לֹא לְהִתְקָרֵב אֶל הֶחָזִית בַּמַּעֲרָב, שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע בְּוַדָּאוּת הֵיכָן הִיא וְאִם הִתְקַדְּמוּת הַגֶּרְמָנִים נִבְלְמָה. הָלַכְתִּי לְאֹרֶךְ תְּוַאי מְסִלַּת הַבַּרְזֶל. הַיִּשּׁוּבִים נִבְנוּ בְּסָמוּךְ לָהּ, וְכָךְ הִשַּׂגְתִּי מָזוֹן כְּדֵי לִשְׂרֹד. הִגַּעְתִּי לְטַשְׁקֵנְט וּמָצָאתִי שָׁם פְּלִיטִים רַבִּים שֶׁבָּרְחוּ מֵהַגֶּרְמָנִים הַמִּסְתָּעֲרִים. הָיוּ שָׁם מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדִיּוֹת רַבּוֹת, שֶׁמָּסְרוּ יַלְדֵיהֶם לַחִנּוּךְ הַקּוֹמוֹנִיסְטִי הַכּוֹפֵר. חַסְרֵי אוֹנִים הָיוּ, כִּי הִתְקַיְּמוּ עַל תְּלוּשֵׁי מָזוֹן מֶמְשַׁלְתִּיִּים, וְהַלָּלוּ נִתְּנוּ רַק לְאֵלּוּ שֶׁשָּׁלְחוּ אֶת צֶאֱצָאֵיהֶם לְבָתֵּי הַסֵּפֶר שֶׁל הַשִּׁלְטוֹנוֹת. הַהוֹרִים, יְהוּדִים טוֹבִים, חִנְּכוּ אֶת יַלְדֵיהֶם לֶאֱמוּנָה תְּמִימָה. הַקּוֹמוֹנִיסְטִים, בְּרִשְׁעוּתָם, שָׁקְדוּ לְעָקְרָהּ. וּכְמַאֲמַר הַגְּמָרָא (תָּמִיד לב.) "שִׂטְנָא נָצַח", הַסִּטְרָא אַחֲרָא נִצְּחָה. בְּאֵיזֶה תִּחְכּוּם וּבְאֵיזוֹ רִשְׁעוּת פָּעֲלוּ... הַלִּמּוּדִים הִתְקַיְּמוּ בִּצְרִיפִים, שֶׁבְּתִקְרָתָם פִּתְחֵי אִוְרוּר. הָיוּ אוֹמְרִים לַיְּלָדִים: שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּבַקְּשׁוּ מֵהַבּוֹרֵא סֻכָּרִיּוֹת. וְהַיְלָדִים הָרַכִּים, הֲלֹא חִנְּכוּ אוֹתָם לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַעְתִּיר, הִבִּיטוּ לַתִּקְרָה, נָשְׂאוּ יְדֵיהֶם, בִּקְּשׁוּ, קָרְאוּ, הֶעְתִּירוּ - וְאֵין תְּגוּבָה. עַכְשָׁו - אָמַר הַמּוֹרֶה - תְּבַקְשׁוּ מֵאַבָּא סְטָאלִין. וְהַיְלָדִים בְּמַקְהֵלָה: אַבָּא סְטָאלִין, הַב לָנוּ סֻכָּרִיּוֹת. וּמֵאֲרֻבַּת הָאִוְרוּר הֻמְטַר מַבּוּל שֶׁל סֻכָּרִיּוֹת, לְצָהֳלַת הַיְלָדִים. גָּחֲנוּ, זָחֲלוּ, שָׁטוּ וְלִקְּטוּ. - כָּעֵת נֹאמַר כֻּלָּנוּ תּוֹדָה לְאַבָּא סְטָאלִין. וְכֻלָּם צָעֲקוּ: תּוֹדָה. - וְנָרִים, עָפָר לְפוּמֵיהּ, אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת, אַ פַיְיג, כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא, רַחַ"ל. וְאָז קָם יֶלֶד קָטָן וְאָמַר: אֵינִי מֵבִין, אִם אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֵין אֱלֹקִים, מַה טַּעַם לְהָרִים כְּלַפָּיו אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאִם יֵשׁ - אֵיךְ נָעֵז?! מַה שֶּׁהֵבִין יֶלֶד קָטָן... וּבֶאֱמֶת, מֵעַז יָצָא מָתוֹק, הֲסָתָה זוֹ לִכְפִירָה הָיְתָה כֹּה בּוֹטָה וּמְקוֹמֶמֶת עַד שֶׁנִּעֲרָה אֶת הַהוֹרִים וְהִסְכִּימוּ לִמְסֹר אֶת צֶאֱצָאֵיהֶם לְתַלְמוּד הַתּוֹרָה וּלְבֵית הַסֵּפֶר לְבָנוֹת שֶׁהֵקַמְנוּ, וְזֶהוּ גַּם סִפּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֲבָל נִשְׁאַל, הֵיאַךְ מַה שֶּׁהֵבִין יֶלֶד קָטָן בְּטַשְׁקֵנְט לֹא הֵבִין בֶּן דּוֹר דֵּעָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, שֶׁרָאָה אֶת עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, חָוָה גִּלּוּי שְׁכִינָה בְּיַם סוּף, וְשָׁמַע קוֹל אֱלֹקִים חַיִּים בְּמַתַּן תּוֹרָה?! "וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל"? אֶלָּא כֹּחַ הוּא מִכֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ: "וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי" (וַיִּקְרָא כו-יד) זוֹ פְּתִיחַת הַתּוֹכֵחָה הַנּוֹרָאָה. וְכָתַב רַשִׁ"י, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לִי, אֶלָּא זֶה הַמַּכִּיר אֶת רִבּוֹנוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ. וְכֵן בְּנִמְרֹד: "גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'" (בְּרֵאשִׁית י-ט), שֶׁמַּכִּירוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ. וְכֵן בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם: "רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד" (בְּרֵאשִׁית יג-יג), מַכִּירִים אֶת בּוֹרְאָם וּמִתְכַּוְּנִים לִמְרֹד בּוֹ. מֶלֶךְ אָמוֹן עָשָׂה תּוֹעֵבָה מַבְחִילָה. אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם יֵשׁ לְךָ הֲנָאָה מִמֶּנָּה. אָמַר: כְּלוּם אֲנִי עוֹשֶׂה אֶלָּא לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרְאִי; יְהוֹיָקִים אָמַר: הַקּוֹדְמִים לֹא יָדְעוּ לְהַרְגִּיז, אֲנִי אֵדַע לְהַרְגִּיז (סַנְהֶדְרִין קג:). מְגֻחָךְ כָּל כָּךְ, וְכִי מַהוּ הָאָדָם לְעֻמַּת הַיְקוּם, אַף לֹא כְּגַרְגֵּר חוֹל. וּמַהוּ הַיְּקוּם כֻּלּוֹ כְּלַפֵּי הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, אַף לֹא כְּגַרְגֵּר חוֹל. וְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם כְּלַפֵּי הַקַּבָּ"ה "מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ" (יְשַׁעְיָה מ-יז). וְאָדָם, מַתְרִיס כְּלַפֵּי בּוֹרְאוֹ?! אָז אֵיךְ, אֵיךְ מְבַטְּלִים אָנוּ זְמַנֵּנוּ, אֵיךְ מְשַׁחְרְרִים אָנוּ לְשׁוֹנֵנוּ?! "וְאִם לֹא תִּשְׁמְעוּ, לִי..." (וְהִגַּדְתָּ)