Otzarot-Article

"הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם" (יא-טז) הֶחָסִיד רַבֵּנוּ יוֹסֵף יַעֲבֵץ זַצַ"ל, מִגּוֹלֵי סְפָרַד, דִּיֵּק חִדּוּשׁ נִפְלָא בַּפָּסוּק הַשָּׁגוּר מִפָּרָשָׁתֵנוּ: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם... וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר". לָמַדְנוּ מִכָּאן, שֶׁהַשָּׁמַיִם מְבַקְּשִׁים לָתֵת מָטָר וְהָאָרֶץ רוֹצָה לָתֵת אֶת יְבוּלָהּ, הַשֶּׁפַע מְבַקֵּשׁ לְהִתְפָּרֵץ, לִזְרֹם וְלִנְבֹּעַ, אֶלָּא הָאָדָם בַּחֲטָאָיו גּוֹרֵם לַעֲצִירָה וְלַחֲסִימָה.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן וְזָן אֶת הַכֹּל, עָשִׁיר - כְּעָנִי. לְכֻלָּם יוֹרֵד שֶׁפַע מִמָּרוֹם.

וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, "שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב הוּא מֵיטִיב הוּא יֵיטִיב לָנוּ". מַהוּ 'שֶׁבְּכָל יוֹם וְיוֹם'? הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּנְצִיּוֹן כֹּהֵן זַצַ"ל מִגֶּ'רְבָּא הִסְבִּיר בְּדֶרֶךְ מָשָׁל:

עָשִׁיר אֶחָד יָשַׁב בַּחֲנוּתוֹ וּבָא לְפָנָיו עָנִי מְזֵה רָעָב, לְבוּשׁ קְרָעִים. בִּקֵּשׁ נְדָבָה.

נִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמֵי הֶעָשִׁיר וּשְׁאָלוֹ: "כַּמָּה אַתָּה מְקַבֵּץ לְיוֹם?"

עָנָה בְּצַעַר: " פְּרוּטוֹת אֲחָדוֹת וּבִזְיוֹנוֹת לָרֹב".

אָמַר לוֹ: "אִם בִּרְצוֹנְךָ, אֶעֱזֹר לְךָ לְהִתְפַּרְנֵס בִּרְוָחָה וּבְדֶרֶךְ כָּבוֹד".

זָהֲרוּ עֵינֵי הֶעָנִי וְהִסְכִּים בִּלְהִיטוּת.

אָמַר הֶעָשִׁיר: "אֶתֵּן לְךָ בַּהֲקָפָה סְחוֹרָה מֵחֲנוּתִי בִּמְחִיר הַקֶּרֶן. תְּחַזֵּר בַּשּׁוּק אַחַר קוֹנִים וְתִמְכְּרֶנָּה בְּרֶוַח נָאֶה. כָּךְ יְהֵא בְּיָדְךָ לִקְנוֹת סְחוֹרָה נוֹסֶפֶת וּלְהִתְפַּרְנֵס בִּרְוָחָה".

מִשֶּׁהֵשִׁיב הֶעָנִי בְּחִיּוּב לַהַצָּעָה, אָמַר לוֹ: "לֹא תּוּכַל לְעוֹרֵר אֵמוּן בִּבְגָדֶיךָ אֵלּוּ". נְטָלוֹ אֵפוֹא לְבֵית הַמֶּרְחָץ וּמִשָּׁם לַחֲנוּת הַבְּגָדִים. הִלְבִּישׁוֹ מַחֲלָצוֹת מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ.

עוֹד אָמַר לוֹ: "בְּוַדַּאי רָעֵב אַתָּה!"

הֱבִיאוֹ לְבֵיתוֹ, הֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ וְהֶעֱנִיק לוֹ סְחוֹרָה מְשֻׁבַּחַת בִּמְחִיר הַקֶּרֶן.

אָמַר הֶעָנִי: "נִמְלַכְתִּי בְּדַּעְתִּי, אֵין רְצוֹנִי לִהְיוֹת רוֹכֵל הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, מַעֲדִיף אֲנִי לִהְיוֹת בַּעַל דּוּכָן".

"כִּרְצוֹנְךָ", הִסְכִּים הַנָּדִיב. הָלַךְ עִמּוֹ לַנַּגָּר וְשִׁלֵּם לוֹ טָבִין וְתַקִּילִין עַל מְנָת שֶׁיָּכִין דּוּכָן נָאֶה לְבֹקֶר יוֹם הַמָּחֳרָת.

בַּבֹּקֶר בָּא הֶעָשִׁיר לִפְתֹּחַ אֶת חֲנוּתוֹ, וְהֻפְתַּע לִרְאוֹת שֶׁהֶעָנִי הִצִּיב אֶת דּוּכָנוֹ לְיַד פֶּתַח הַחֲנוּת. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא סְחוֹרָה שֶׁנִּמְכְּרָה בִּתְרֵיסַר שְׁקָלִים, מָכַר הֶעָנִי בַּעֲשָׂרָה. סְחוֹרָה שֶׁמְּחִירָהּ עֲשָׂרָה - מָחָר בִּשְׁמוֹנָה שְׁקָלִים בִּלְבַד. וְאִם בְּכָךְ לֹא דַּי, הָיָה עוֹמֵד וּמַכְרִיז, צוֹוֵחַ וְקוֹרֵא בְּקוֹל רָם: "הַשְׁווּ מְחִירִים וּבוֹאוּ אֵלַי"... וְאָכֵן, הִשְׁווּ הַקּוֹנִים מְחִירִים, הִדִּירוּ רַגְלֵיהֶם מִן הַחֲנוּת שֶׁל הֶעָשִׁיר וְהִתְגּוֹדְדוּ סְבִיב הַדּוּכָן.

וַעֲסָקָיו שֶׁל הֶעָנִי פָּרְחוּ...

פָּנָה אֵלָיו הֶעָשִׁיר וְאָמַר בְּאִפּוּק: "וְכִי זוֹ טוֹבָה וְזֶה שְׂכָרָהּ? גָּמַלְתִּי עִמְּךָ חֶסֶד וְאַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי רָעָה?! מַדּוּעַ הִנְּךָ מַסִּיג אֶת גְּבוּלִי וּמַבְרִיחַ אֶת קוֹנַי? הַצֵּב דּוּכַנְךָ בַּשּׁוּק וְתִהְיֶה פַּרְנָסָה לִשְׁנֵינוּ".

עָנָה הֶעָנִי עַזּוֹת: "כָּךְ הִיא דַּרְכּוֹ שֶׁל מִסְחָר" ---

יָכוֹל הָיָה הֶעָשִׁיר לוֹמַר: הַחְזֵר לִי אֶת הַסְּחוֹרָה שֶׁלֹּא שִׁלַּמְתָּ תְּמוּרָתָהּ פְּרוּטָה וּפָרֵק אֶת הַדּוּכָן שֶׁנִּקְנָה בְּכַסְפִּי. אֲבָל רַחוּם וְחַנּוּן הָיָה, רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, שָׁב לַחֲנוּתוֹ וְהִבְלִיג.

חָלַף יוֹם, עָבְרוּ יוֹמַיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּא הֶעָנִי וְחִיּוּךְ חָצוּף עַל שְׂפָתָיו. פִּדְיוֹן שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים בְּיָדוֹ וּבָא לִרְכֹּשׁ סְחוֹרָה חֲדָשָׁה.

נָטַל הֶעָשִׁיר אֶת הַכֶּסֶף, דְּמֵי הַסְּחוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאָמַר: "עַתָּה נִשְׁתַּנּוּ הַתְּנָאִים".

חָוְרוּ פָּנָיו שֶׁל הֶעָנִי.

הִמְשִׁיךְ הֶעָשִׁיר וְאָמַר: "מִן הַדִּין הָיָה שֶׁאֲנַתֵּק עִמְּךָ כָּל קֶשֶׁר, הֵן כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל מִסְחָר, שֶׁכָּל אֻמָּן שׂוֹנֵא בְּנֵי אֻמָּנוּתוֹ וְרוֹדֵף אֶת מִתְחָרֵהוּ. אֲבָל מוּכָן אֲנִי לְהַמְשִׁיךְ וְלִמְכֹּר לְךָ, בִּתְנַאי שֶׁתַּבְטִיחֵנִי שְׁנֵי דְּבָרִים: שֶׁתַּרְחִיק אֶת דּוּכָנְךָ לִקְצֵה הָעִיר וְלֹא תִּמְכֹּר בִּמְחִיר זוֹל מֵחֲנוּתִי".

סָבַר הֶעָנִי וְקִבֵּל אַךְ הֶעָשִׁיר לֹא סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו: "רָאֹה רָאִיתִי שֶׁאֵין קֵץ לְעַזּוּתְךָ וְאֵינִי סוֹמֵךְ עַל דִּבְּרַתְךָ, עַל כֵּן לֹא אַעֲנִיק לְךָ סְחוֹרָה אֶלָּא לְיוֹם אֶחָד כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִבְחֹן בְּכָל יוֹם אִם עָמַדְתָּ בְּדִבּוּרְךָ".

וְהַנִּמְשָׁל: הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ כָּל טוּב. נוֹטֵל הָאָדָם אֶת טוֹבָתוֹ שֶׁל בּוֹרְאוֹ, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ עַצְמָהּ כְּדֵי לְהָעֵז פָּנָיו וְלִמְרֹד, לְהִתְנַשֵּׂא וְלוֹמַר 'כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל', לְהַחְצִיף פָּנִים וְלִכְפֹּר. לְפִיכָךְ קָבַע הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁתְּהֵא הַהַשְׁפָּעָה מִתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה נִבְחָן הָאָדָם אִם רָאוּי הוּא לָהּ לַטּוֹבָה אִם לָאו.

כַּמָּה עָלֵינוּ לַחְשֹׁשׁ פֶּן לֹא נִמָּצֵא זַכָּאִים וְיִסָּכְרוּ צִינוֹרוֹת הַשֶּׁפַע, חָלִילָה וְחָס. כַּמָּה עָלֵינוּ לְהַכִּיר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל מָקוֹם וּלְהִכָּנַע לְפָנָיו. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, אוֹמֵר לְצִיּוֹן)

	שביעי של פסח תשע"ג
	לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים
	"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה" (ז-יב) מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, סִפְּרוֹ מֵפִיץ סִפְרֵי קֹדֶשׁ "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם" (יא-טז) הֶחָסִיד רַבֵּנוּ יוֹסֵף יַעֲבֵץ זַצַ"ל, מִגּוֹלֵי סְפָרַד, דִּיֵּק חִדּוּשׁ נִפְלָא בַּפָּסוּק הַשָּׁגוּר מִפָּרָשָׁתֵנוּ: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם... וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר". לָמַדְנוּ מִכָּאן, שֶׁהַשָּׁמַיִם מְבַקְּשִׁים לָתֵת מָטָר וְהָאָרֶץ רוֹצָה לָתֵת אֶת יְבוּלָהּ, הַשֶּׁפַע מְבַקֵּשׁ לְהִתְפָּרֵץ, לִזְרֹם וְלִנְבֹּעַ, אֶלָּא הָאָדָם בַּחֲטָאָיו גּוֹרֵם לַעֲצִירָה וְלַחֲסִימָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן וְזָן אֶת הַכֹּל, עָשִׁיר - כְּעָנִי. לְכֻלָּם יוֹרֵד שֶׁפַע מִמָּרוֹם. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, "שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב הוּא מֵיטִיב הוּא יֵיטִיב לָנוּ". מַהוּ 'שֶׁבְּכָל יוֹם וְיוֹם'? הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּנְצִיּוֹן כֹּהֵן זַצַ"ל מִגֶּ'רְבָּא הִסְבִּיר בְּדֶרֶךְ מָשָׁל: עָשִׁיר אֶחָד יָשַׁב בַּחֲנוּתוֹ וּבָא לְפָנָיו עָנִי מְזֵה רָעָב, לְבוּשׁ קְרָעִים. בִּקֵּשׁ נְדָבָה. נִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמֵי הֶעָשִׁיר וּשְׁאָלוֹ: "כַּמָּה אַתָּה מְקַבֵּץ לְיוֹם?" עָנָה בְּצַעַר: " פְּרוּטוֹת אֲחָדוֹת וּבִזְיוֹנוֹת לָרֹב". אָמַר לוֹ: "אִם בִּרְצוֹנְךָ, אֶעֱזֹר לְךָ לְהִתְפַּרְנֵס בִּרְוָחָה וּבְדֶרֶךְ כָּבוֹד". זָהֲרוּ עֵינֵי הֶעָנִי וְהִסְכִּים בִּלְהִיטוּת. אָמַר הֶעָשִׁיר: "אֶתֵּן לְךָ בַּהֲקָפָה סְחוֹרָה מֵחֲנוּתִי בִּמְחִיר הַקֶּרֶן. תְּחַזֵּר בַּשּׁוּק אַחַר קוֹנִים וְתִמְכְּרֶנָּה בְּרֶוַח נָאֶה. כָּךְ יְהֵא בְּיָדְךָ לִקְנוֹת סְחוֹרָה נוֹסֶפֶת וּלְהִתְפַּרְנֵס בִּרְוָחָה". מִשֶּׁהֵשִׁיב הֶעָנִי בְּחִיּוּב לַהַצָּעָה, אָמַר לוֹ: "לֹא תּוּכַל לְעוֹרֵר אֵמוּן בִּבְגָדֶיךָ אֵלּוּ". נְטָלוֹ אֵפוֹא לְבֵית הַמֶּרְחָץ וּמִשָּׁם לַחֲנוּת הַבְּגָדִים. הִלְבִּישׁוֹ מַחֲלָצוֹת מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ. עוֹד אָמַר לוֹ: "בְּוַדַּאי רָעֵב אַתָּה!" הֱבִיאוֹ לְבֵיתוֹ, הֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ וְהֶעֱנִיק לוֹ סְחוֹרָה מְשֻׁבַּחַת בִּמְחִיר הַקֶּרֶן. אָמַר הֶעָנִי: "נִמְלַכְתִּי בְּדַּעְתִּי, אֵין רְצוֹנִי לִהְיוֹת רוֹכֵל הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, מַעֲדִיף אֲנִי לִהְיוֹת בַּעַל דּוּכָן". "כִּרְצוֹנְךָ", הִסְכִּים הַנָּדִיב. הָלַךְ עִמּוֹ לַנַּגָּר וְשִׁלֵּם לוֹ טָבִין וְתַקִּילִין עַל מְנָת שֶׁיָּכִין דּוּכָן נָאֶה לְבֹקֶר יוֹם הַמָּחֳרָת. בַּבֹּקֶר בָּא הֶעָשִׁיר לִפְתֹּחַ אֶת חֲנוּתוֹ, וְהֻפְתַּע לִרְאוֹת שֶׁהֶעָנִי הִצִּיב אֶת דּוּכָנוֹ לְיַד פֶּתַח הַחֲנוּת. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא סְחוֹרָה שֶׁנִּמְכְּרָה בִּתְרֵיסַר שְׁקָלִים, מָכַר הֶעָנִי בַּעֲשָׂרָה. סְחוֹרָה שֶׁמְּחִירָהּ עֲשָׂרָה - מָחָר בִּשְׁמוֹנָה שְׁקָלִים בִּלְבַד. וְאִם בְּכָךְ לֹא דַּי, הָיָה עוֹמֵד וּמַכְרִיז, צוֹוֵחַ וְקוֹרֵא בְּקוֹל רָם: "הַשְׁווּ מְחִירִים וּבוֹאוּ אֵלַי"... וְאָכֵן, הִשְׁווּ הַקּוֹנִים מְחִירִים, הִדִּירוּ רַגְלֵיהֶם מִן הַחֲנוּת שֶׁל הֶעָשִׁיר וְהִתְגּוֹדְדוּ סְבִיב הַדּוּכָן. וַעֲסָקָיו שֶׁל הֶעָנִי פָּרְחוּ... פָּנָה אֵלָיו הֶעָשִׁיר וְאָמַר בְּאִפּוּק: "וְכִי זוֹ טוֹבָה וְזֶה שְׂכָרָהּ? גָּמַלְתִּי עִמְּךָ חֶסֶד וְאַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי רָעָה?! מַדּוּעַ הִנְּךָ מַסִּיג אֶת גְּבוּלִי וּמַבְרִיחַ אֶת קוֹנַי? הַצֵּב דּוּכַנְךָ בַּשּׁוּק וְתִהְיֶה פַּרְנָסָה לִשְׁנֵינוּ". עָנָה הֶעָנִי עַזּוֹת: "כָּךְ הִיא דַּרְכּוֹ שֶׁל מִסְחָר" --- יָכוֹל הָיָה הֶעָשִׁיר לוֹמַר: הַחְזֵר לִי אֶת הַסְּחוֹרָה שֶׁלֹּא שִׁלַּמְתָּ תְּמוּרָתָהּ פְּרוּטָה וּפָרֵק אֶת הַדּוּכָן שֶׁנִּקְנָה בְּכַסְפִּי. אֲבָל רַחוּם וְחַנּוּן הָיָה, רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, שָׁב לַחֲנוּתוֹ וְהִבְלִיג. חָלַף יוֹם, עָבְרוּ יוֹמַיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּא הֶעָנִי וְחִיּוּךְ חָצוּף עַל שְׂפָתָיו. פִּדְיוֹן שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים בְּיָדוֹ וּבָא לִרְכֹּשׁ סְחוֹרָה חֲדָשָׁה. נָטַל הֶעָשִׁיר אֶת הַכֶּסֶף, דְּמֵי הַסְּחוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאָמַר: "עַתָּה נִשְׁתַּנּוּ הַתְּנָאִים". חָוְרוּ פָּנָיו שֶׁל הֶעָנִי. הִמְשִׁיךְ הֶעָשִׁיר וְאָמַר: "מִן הַדִּין הָיָה שֶׁאֲנַתֵּק עִמְּךָ כָּל קֶשֶׁר, הֵן כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל מִסְחָר, שֶׁכָּל אֻמָּן שׂוֹנֵא בְּנֵי אֻמָּנוּתוֹ וְרוֹדֵף אֶת מִתְחָרֵהוּ. אֲבָל מוּכָן אֲנִי לְהַמְשִׁיךְ וְלִמְכֹּר לְךָ, בִּתְנַאי שֶׁתַּבְטִיחֵנִי שְׁנֵי דְּבָרִים: שֶׁתַּרְחִיק אֶת דּוּכָנְךָ לִקְצֵה הָעִיר וְלֹא תִּמְכֹּר בִּמְחִיר זוֹל מֵחֲנוּתִי". סָבַר הֶעָנִי וְקִבֵּל אַךְ הֶעָשִׁיר לֹא סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו: "רָאֹה רָאִיתִי שֶׁאֵין קֵץ לְעַזּוּתְךָ וְאֵינִי סוֹמֵךְ עַל דִּבְּרַתְךָ, עַל כֵּן לֹא אַעֲנִיק לְךָ סְחוֹרָה אֶלָּא לְיוֹם אֶחָד כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִבְחֹן בְּכָל יוֹם אִם עָמַדְתָּ בְּדִבּוּרְךָ". וְהַנִּמְשָׁל: הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ כָּל טוּב. נוֹטֵל הָאָדָם אֶת טוֹבָתוֹ שֶׁל בּוֹרְאוֹ, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ עַצְמָהּ כְּדֵי לְהָעֵז פָּנָיו וְלִמְרֹד, לְהִתְנַשֵּׂא וְלוֹמַר 'כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל', לְהַחְצִיף פָּנִים וְלִכְפֹּר. לְפִיכָךְ קָבַע הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁתְּהֵא הַהַשְׁפָּעָה מִתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה נִבְחָן הָאָדָם אִם רָאוּי הוּא לָהּ לַטּוֹבָה אִם לָאו. כַּמָּה עָלֵינוּ לַחְשֹׁשׁ פֶּן לֹא נִמָּצֵא זַכָּאִים וְיִסָּכְרוּ צִינוֹרוֹת הַשֶּׁפַע, חָלִילָה וְחָס. כַּמָּה עָלֵינוּ לְהַכִּיר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל מָקוֹם וּלְהִכָּנַע לְפָנָיו. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, אוֹמֵר לְצִיּוֹן)