Otzarot-Article

"וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" (כה-ח) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ בַּחְיֵי שֶׁהַנֶּפֶשׁ הִיא כְּגֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְפִי שֶׁהִיא חֲצוּבָה מֵהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, חֵלֶק אֱלֹקָ מִמַּעַל, וּלְשָׁם תָּשׁוּב לִהְיוֹת בְּצַוְתָּא חֲדָא עִם שְׁאַר הַנְּשָׁמוֹת בְּגַן הָעֵדֶן, וְהֵם עַמָּהּ וּמִשְׁפַּחְתָּהּ.

וּפַעַם סִפֵּר הֶחָפֵץ חַיִּים לְתַלְמִידוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם אַבָּא קוֹסוֹבְסְקִי זַצַ"ל, רַבָּה שֶׁל יָאנוֹבָה: כְּשֶׁחִבַּרְתִּי אֶת סְפָרַי, הֻצְרַכְתִּי לְהַגִּישָׁם לְאִשּׁוּר הַצֶּנְזוֹר הָרִשְׁמִי בְּוַרְשָׁה. אוֹתוֹ צֶנְזוֹר הָיָה יְהוּדִי פּוֹרֵק עֹל, אוֹכֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּמְחַלֵּל שַׁבָּת, וְהָיָה מִתְקַלֵּס בִּי וּמִתְגָּרֶה עַל סְפָרַי הַמַּרְבִּים אֱמוּנָה. הָיָה טוֹעֵן נֶחֱרָצוֹת שֶׁאֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד, עַפְרָא לְפוּמֵיהּ.

אָמַרְתִּי לוֹ: שְׁמָעֵנִי וַאֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: כַּיָּדוּעַ לְךָ, מִתְפַּרְנֵס אֲנִי מִמְּכִירַת סְפָרַי. נוֹסֵעַ אֲנִי עִם אַמְתַּחַת הַסְּפָרִים מִיִּשּׁוּב לְיִשּׁוּב, וִיהוּדִים קוֹנִים. כָּךְ מַכִּיר אֲנִי בְּמַסָּעַי אֲנָשִׁים רַבִּים. בִּהְיוֹתִי בְּלוֹדְז' הִזְדַּמֵּן לִי לִפְגֹּשׁ יְהוּדִי שֶׁהָיָה נָע וָנָד כָּמוֹנִי... סִפֵּר לִי שֶׁמִּתְגּוֹרֵר הוּא בָּעֲיָרָה רְחוֹקָה וּפַרְנָסָתוֹ עַל תִּוּוּךְ סְחוֹרוֹת. נוֹסֵעַ הוּא לְלוֹדְז' עִיר הַתַּעֲשִׂיָּה בִּשְׁלִיחוּת בַּעֲלֵי הַחֲנֻיוֹת בַּעֲיָרָתוֹ, קוֹנֶה עֲבוּרָם סְחוֹרוֹת וּמִתְפַּרְנֵס מִדְּמֵי הַתִּוּוּךְ. מֵבִיא אֶת הַסְּחוֹרוֹת לַעֲיָרָה וְחוֹזֵר חָלִילָה. אַף זוֹ פַּרְנָסָה.

פַּעַם אַחַת הִגַּעְתִּי עִם סְפָרַי לְלוֹדְז' וּמָצָאתִי אֶת הַיְּהוּדִי, כְּדַרְכִּי. רָאִיתִי שֶׁפָּנָיו נְפוּלוֹת. שָׁאַלְתִּי בִּדְאָגָה לִבְרִיאוּתוֹ וּלְפַרְנָסָתוֹ, וְעָנָה לִי כִּי בָּאֵלֶּה הַכֹּל כַּשּׁוּרָה. אֶלָּא עוֹלָמוֹ חָרַב עָלָיו כִּי נִפְטְרָה אִשְׁתּוֹ. הַבַּיִת הִתְרוֹקֵן וְאֵין לוֹ מָקוֹם חַמִּים לָשׁוּב אֵלָיו.

נִסִּיתִי לְנַחֲמוֹ, אָמַרְתִּי: בְּוַדַּאי אֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעֲלָהּ וּמוֹתָהּ הוּא חֻרְבַּן הַבַּיִת, אֲבָל מַצָּבְךָ טוֹב מִכָּל הָאַלְמָנִים. שֶׁהֵם הֲרֵי מִתְגּוֹרְרִים בַּבַּיִת הָרֵיק, לָנִים בּוֹ, אוֹכְלִים בּוֹ וְהַבְּדִידוּת מְעִיקָה עֲלֵיהֶם בְּכָל רֶגַע וּבְכָל שָׁעָה. אֲבָל אַתָּה, הֲלֹא רֹב חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה אֵינְךָ בְּבֵיתְךָ...

וְאָמַר לִי: הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן. מַצָּבִי אָיוֹם וְנוֹרָא. הֲלֹא תָּבִין, הֲרֵי נָע וָנָד אֲנִי, רֹב יָמַי בַּדְּרָכִים, לָן בְּאַכְסַנְיוֹת, אוֹכֵל מִן הַיָּד לַפֶּה, הַאֵלּוּ חַיִּים הֵם?! אֲבָל מָה, בְּכָל גִּלְגּוּלַי מִתְנַחֵם אֲנִי, עוֹד מְעַט יָבוֹא הַקֵּץ לַנְּדוּדִים, לָאַכְסַנְיוֹת הַמִּזְדַּמְּנוֹת וְלַמָּזוֹן הַדַּל; עוֹד מְעַט אָשׁוּב לְעִירִי וְאָבוֹא לְבֵיתִי. "הַבַּיְתָה" - מִלָּה כֹּה נִפְלָאָה, אוֹר וְחֹם, עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ! אֲבָל עַכְשָׁו, שֶׁהַבַּיִת רֵיק, נַעֲשׂוּ הַנְּדוּדִים בִּלְתִּי נִסְבָּלִים. גַּם לִהְיוֹת נָע וָנָד, בְּגָלוּת וּבְמַחְסוֹר, וְגַם לָדַעַת שֶׁאֵין לְאָן לַחְזֹר...

וְהַנִּמְשָׁל, הֲלֹא תָּבִין. הַחַיִּים כָּאן בְּעוֹלָמֵנוּ, אֵינָם סוּגִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים. הָעוֹלָם מָלֵא בִּפְגָעִים, בִּתְלָאוֹת וּבְיִסּוּרִים. אֲבָל מָה, כָּל יְהוּדִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא מַצָּב אַרְעַי, לֹא לַנֶּצַח יִסְבֹּל. יַגִּיעַ הַיּוֹם וְיָשׁוּב הַבַּיְתָה, לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, יְקַבֵּל שְׂכַר מִצְווֹתָיו וְיֵהָנֶה לָעַד מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. הָעוֹלָם הַזֶּה כִּפְרוֹזְדוֹר הוּא, וְאַחֲרָיו בָּא הַטְּרַקְלִין! שָׁם יִמְצָא מְנוּחָה, שָׁם עוֹלַם הַשָּׂכָר.

אֲבָל אַתָּה - אָמַרְתִּי לַצֶּנְזוּר - לִסְבֹּל הֵן תִּסְבֹּל כְּכֻלָּנוּ, וּבַיִת - אֵין לְךָ.

סוֹף דָּבָר, סִפֵּר הֶחָפֵץ חַיִּים, נָפַל אוֹתוֹ צֶנְזוֹר בַּמַּדְרֵגוֹת וְשָׁבַר אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו. הִתְיַסֵּר לְאֵין שִׁעוּר בָּעוֹלָם הַזֶּה - וּבַיִת אֵין לוֹ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. (ח"ח הֶחָדָשׁ, שִׂיחוֹת הֶח"ח).

	פסח תשע"ג
	תַּלְמִידֵי פַּרְעֹה מַבְטִיחִים וּנְסוֹגִים
	"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת" (כד-כב) רִבְקָה, מִבְּלִי שֶׁיָּדְעָה עַל כָּךְ, עָמְדָה לְמִבְחָן "וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" (כה-ח) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ בַּחְיֵי שֶׁהַנֶּפֶשׁ הִיא כְּגֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְפִי שֶׁהִיא חֲצוּבָה מֵהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, חֵלֶק אֱלֹקָ מִמַּעַל, וּלְשָׁם תָּשׁוּב לִהְיוֹת בְּצַוְתָּא חֲדָא עִם שְׁאַר הַנְּשָׁמוֹת בְּגַן הָעֵדֶן, וְהֵם עַמָּהּ וּמִשְׁפַּחְתָּהּ. וּפַעַם סִפֵּר הֶחָפֵץ חַיִּים לְתַלְמִידוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם אַבָּא קוֹסוֹבְסְקִי זַצַ"ל, רַבָּה שֶׁל יָאנוֹבָה: כְּשֶׁחִבַּרְתִּי אֶת סְפָרַי, הֻצְרַכְתִּי לְהַגִּישָׁם לְאִשּׁוּר הַצֶּנְזוֹר הָרִשְׁמִי בְּוַרְשָׁה. אוֹתוֹ צֶנְזוֹר הָיָה יְהוּדִי פּוֹרֵק עֹל, אוֹכֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּמְחַלֵּל שַׁבָּת, וְהָיָה מִתְקַלֵּס בִּי וּמִתְגָּרֶה עַל סְפָרַי הַמַּרְבִּים אֱמוּנָה. הָיָה טוֹעֵן נֶחֱרָצוֹת שֶׁאֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד, עַפְרָא לְפוּמֵיהּ. אָמַרְתִּי לוֹ: שְׁמָעֵנִי וַאֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: כַּיָּדוּעַ לְךָ, מִתְפַּרְנֵס אֲנִי מִמְּכִירַת סְפָרַי. נוֹסֵעַ אֲנִי עִם אַמְתַּחַת הַסְּפָרִים מִיִּשּׁוּב לְיִשּׁוּב, וִיהוּדִים קוֹנִים. כָּךְ מַכִּיר אֲנִי בְּמַסָּעַי אֲנָשִׁים רַבִּים. בִּהְיוֹתִי בְּלוֹדְז' הִזְדַּמֵּן לִי לִפְגֹּשׁ יְהוּדִי שֶׁהָיָה נָע וָנָד כָּמוֹנִי... סִפֵּר לִי שֶׁמִּתְגּוֹרֵר הוּא בָּעֲיָרָה רְחוֹקָה וּפַרְנָסָתוֹ עַל תִּוּוּךְ סְחוֹרוֹת. נוֹסֵעַ הוּא לְלוֹדְז' עִיר הַתַּעֲשִׂיָּה בִּשְׁלִיחוּת בַּעֲלֵי הַחֲנֻיוֹת בַּעֲיָרָתוֹ, קוֹנֶה עֲבוּרָם סְחוֹרוֹת וּמִתְפַּרְנֵס מִדְּמֵי הַתִּוּוּךְ. מֵבִיא אֶת הַסְּחוֹרוֹת לַעֲיָרָה וְחוֹזֵר חָלִילָה. אַף זוֹ פַּרְנָסָה. פַּעַם אַחַת הִגַּעְתִּי עִם סְפָרַי לְלוֹדְז' וּמָצָאתִי אֶת הַיְּהוּדִי, כְּדַרְכִּי. רָאִיתִי שֶׁפָּנָיו נְפוּלוֹת. שָׁאַלְתִּי בִּדְאָגָה לִבְרִיאוּתוֹ וּלְפַרְנָסָתוֹ, וְעָנָה לִי כִּי בָּאֵלֶּה הַכֹּל כַּשּׁוּרָה. אֶלָּא עוֹלָמוֹ חָרַב עָלָיו כִּי נִפְטְרָה אִשְׁתּוֹ. הַבַּיִת הִתְרוֹקֵן וְאֵין לוֹ מָקוֹם חַמִּים לָשׁוּב אֵלָיו. נִסִּיתִי לְנַחֲמוֹ, אָמַרְתִּי: בְּוַדַּאי אֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעֲלָהּ וּמוֹתָהּ הוּא חֻרְבַּן הַבַּיִת, אֲבָל מַצָּבְךָ טוֹב מִכָּל הָאַלְמָנִים. שֶׁהֵם הֲרֵי מִתְגּוֹרְרִים בַּבַּיִת הָרֵיק, לָנִים בּוֹ, אוֹכְלִים בּוֹ וְהַבְּדִידוּת מְעִיקָה עֲלֵיהֶם בְּכָל רֶגַע וּבְכָל שָׁעָה. אֲבָל אַתָּה, הֲלֹא רֹב חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה אֵינְךָ בְּבֵיתְךָ... וְאָמַר לִי: הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן. מַצָּבִי אָיוֹם וְנוֹרָא. הֲלֹא תָּבִין, הֲרֵי נָע וָנָד אֲנִי, רֹב יָמַי בַּדְּרָכִים, לָן בְּאַכְסַנְיוֹת, אוֹכֵל מִן הַיָּד לַפֶּה, הַאֵלּוּ חַיִּים הֵם?! אֲבָל מָה, בְּכָל גִּלְגּוּלַי מִתְנַחֵם אֲנִי, עוֹד מְעַט יָבוֹא הַקֵּץ לַנְּדוּדִים, לָאַכְסַנְיוֹת הַמִּזְדַּמְּנוֹת וְלַמָּזוֹן הַדַּל; עוֹד מְעַט אָשׁוּב לְעִירִי וְאָבוֹא לְבֵיתִי. "הַבַּיְתָה" - מִלָּה כֹּה נִפְלָאָה, אוֹר וְחֹם, עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ! אֲבָל עַכְשָׁו, שֶׁהַבַּיִת רֵיק, נַעֲשׂוּ הַנְּדוּדִים בִּלְתִּי נִסְבָּלִים. גַּם לִהְיוֹת נָע וָנָד, בְּגָלוּת וּבְמַחְסוֹר, וְגַם לָדַעַת שֶׁאֵין לְאָן לַחְזֹר... וְהַנִּמְשָׁל, הֲלֹא תָּבִין. הַחַיִּים כָּאן בְּעוֹלָמֵנוּ, אֵינָם סוּגִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים. הָעוֹלָם מָלֵא בִּפְגָעִים, בִּתְלָאוֹת וּבְיִסּוּרִים. אֲבָל מָה, כָּל יְהוּדִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא מַצָּב אַרְעַי, לֹא לַנֶּצַח יִסְבֹּל. יַגִּיעַ הַיּוֹם וְיָשׁוּב הַבַּיְתָה, לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, יְקַבֵּל שְׂכַר מִצְווֹתָיו וְיֵהָנֶה לָעַד מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. הָעוֹלָם הַזֶּה כִּפְרוֹזְדוֹר הוּא, וְאַחֲרָיו בָּא הַטְּרַקְלִין! שָׁם יִמְצָא מְנוּחָה, שָׁם עוֹלַם הַשָּׂכָר. אֲבָל אַתָּה - אָמַרְתִּי לַצֶּנְזוּר - לִסְבֹּל הֵן תִּסְבֹּל כְּכֻלָּנוּ, וּבַיִת - אֵין לְךָ. סוֹף דָּבָר, סִפֵּר הֶחָפֵץ חַיִּים, נָפַל אוֹתוֹ צֶנְזוֹר בַּמַּדְרֵגוֹת וְשָׁבַר אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו. הִתְיַסֵּר לְאֵין שִׁעוּר בָּעוֹלָם הַזֶּה - וּבַיִת אֵין לוֹ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. (ח"ח הֶחָדָשׁ, שִׂיחוֹת הֶח"ח).