Otzarot-Article

"וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים... אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹת" (א-יז) כְּלָל הוּא, תָּמִיד יִקְרְאוּ פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר בַּשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת, חַג מַתַּן תּוֹרָה. וְלֹא בִּכְדִי, בְּוַדַּאי יֵשׁ בְּפָרָשָׁה זוֹ לְקָחִים וּמְסָרִים שֶׁיָּכִינוּ אוֹתָנוּ לִקְרַאת קַבָּלַת הַתּוֹרָה. אֶחָד מֵהֶם נֶחֱשָׂף לְעֵינֵינוּ עַל יְדֵי הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל.

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִצְטַוָּה לִפְקֹד אֶת הָעָם יַחַד עִם נְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים. לְשֵׁם כָּךְ הָיָה עָלָיו לְמַנּוֹת נְשִׂיאִים. נָקַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁמוֹתָם "וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים... אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹת. וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ...", כְּדֵי לִמְנוֹתָם עַל יְדֵי נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְאֶחָד.

וּבֵאֵר הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ: "אֵלֶּה קְרוּאֵי הָעֵדָה", שֶׁעוֹד בְּטֶרֶם נִבְחֲרוּ לַנְּשִׂיאוּת כְּבָר הָיוּ מוּרָמִים מֵעָם וְנִבְחֲרֵי הָאֻמָּה. "נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם", נְצִיגֵי הַשְּׁבָטִים הָיוּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא גַּם "רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵם", שָׂרֵי אֲלָפִים הָיוּ בִּזְכוּת חָכְמָתָם וּתְבוּנָתָם. וְעִם כָּל זֹאת, לֹא בָּחַר בָּהֶם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַד שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נָקַב בִּשְׁמוֹתָם. וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ בָּעָם חֲכָמִים נוֹסָפִים, גְּאוֹנִים וּקְדוֹשִׁים וּמוּרָמִים מֵעָם, שֶׁעֲלוּלִים הָיוּ לְהִפָּגַע. אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת, לִבְחֹר בְּאֶחָד וְלִפְגֹּעַ בְּרֵעֵהוּ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נְקֹב אַתָּה בִּשְׁמוֹתָם; אַל תַּטִּיל זֹאת עַל כְּתֵפַי.

וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נָקַב בִּשְׁמוֹתָם, וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָמְדוּ לְהַקְהִיל אֶת כָּל הָעֵדָה, לֹא נִצְּלוּ הִזְדַּמְּנוּת זוֹ לְמַעֲמַד הַהַכְתָּרָה, אֶלָּא קְרָאוּם קֹדֶם וְהוֹדִיעוּם עַל הַמִּנּוּי. רַק לְאַחַר מִכֵּן הִקְהִילוּ אֶת הָעֵדָה. וּמַדּוּעַ? מֵאוֹתָהּ סִבָּה: אִם יִקְרְאוּ לָהֶם בְּמַעֲמַד כָּל הָעָם, יִהְיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁיִּתְחַמֵּץ לִבָּם כְּשֶׁיַּכְרִיזוּ אֶת הַשֵּׁם וְהַמָּעֳמָד יְפַלֵּס דֶּרֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁחוֹשְׁבִים כִּי הֵם הַמָּעֳמָדִים הָרְאוּיִים וְחָשִׁים מְקֻפָּחִים. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִזְהַר כָּל כָּךְ בִּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת, רָגִישׁ הָיָה כָּל כָּךְ לְרִגְשׁוֹתֵיהֶם.

וּפָרָשָׁה זוֹ קוֹרְאִים אָנוּ לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא תְּנַאי לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה. וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁלֹּא נִזְהֲרוּ בִּכְבוֹד חַבְרֵיהֶם מֵתוּ בִּימֵי הַסְּפִירָה וְלֹא זָכוּ לְהַגִּיעַ לְמַתַּן תּוֹרָה.

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (סַנְהֶדְרִין יא.) מַעֲשֶׂה בְּרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁיָּשַׁב וְדָרַשׁ לִפְנֵי תַּלְמִידָיו, וְהֵרִיחַ רֵיחַ שׁוּם. צִעֲרוֹ הָרֵיחַ וְאָמַר "מִי שֶׁאָכַל שׁוּם, יֵצֵא". עָמַד רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל, גְּדוֹל הַתַּלְמִידִים, וְיָצָא. הֶרְאָה בְּכָךְ אֶת הַדֶּרֶךְ לְכֻלָּם, שֶׁעָמְדוּ וְיָצְאוּ אַחֲרָיו. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הִתְבַּטֵּל הַשִּׁעוּר.

לַמָּחֳרָת, פָּנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, לְרַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל וּשְׁאָלוֹ: "אַתָּה הוּא שֶׁצִּעַרְתָּ לְאַבָּא? מַדּוּעַ אָכַלְתָּ שׁוּם לִפְנֵי הַשִּׁעוּר?"

אָמַר לוֹ: "לֹא תְּהֵא כָּזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה וְחָס, לֹא יָצָאתִי אֶלָּא כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יֵצְאוּ יַחַד אִתִּי וְלֹא יֵדְעוּ מִי אָכַל אֶת הַשּׁוּם וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ בְּצֵאתוֹ".

כָּךְ נִזְהֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּכְבוֹד אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל.

וְאִם נֹאמַר, אֲבָל עַל יְדֵי כָּךְ הִתְבַּטֵּל הַשִּׁעוּר! וּבְכָל זֹאת, דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה וְהַנְּשִׂיאָה בְּעֹל עִם הֶחָבֵר הִיא מִקִּנְיָנֵי תּוֹרָה.

בְּבַחֲרוּתוֹ, נוֹדַע לִתְהִלָּה שְׁמוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זַצַ"ל כְּעִלּוּי חָרִיף וּבָקִי בְּכָל חַדְרֵי תּוֹרָה. עָשִׁיר מוֹקִיר תּוֹרָה זָכָה בּוֹ כְּחָתָן, וּבִתְקוּפַת הָאֵרוּסִין הִזְמִינוֹ לְעִירוֹ לְהִתְפָּאֵר בּוֹ לִפְנֵי לַמְדָנֵי הַמָּקוֹם. שָׂמְחוּ לִפְגֹּשׁ בָּעִלּוּי הַנּוֹדָע וְהִקִּיפוּהוּ בִּשְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת וּסְבוּכוֹת. וְהוּא כְּאִלֵּם לֹא פָּצָה פִּיו, לֹא מָצָא יָדָיו וְרַגְלָיו. הִשְׁתָּאוּ הַלּוֹמְדִים: הָאֲרִי נַעֲשָׂה שׁוּעָל... (בָּבָא קַמָּא קיז.) הִתְאַכְזֵב הַחוֹתֵן אַף סָפַג שְׁנִינוֹת לַעַג, וּכְבָר חָשַׁב לְנַתֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר... בִּקְּשׁוֹ הֶחָתָן: יַמְתִּין כְּבוֹדוֹ יוֹמַיִם נוֹסָפִים וְאָז יַחְלִיט.

כַּעֲבֹר יוֹמַיִם נִכְנַס הֶחָתָן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְחָשַׂף אֶת חֵילוֹ לְאוֹרַיְתָא: עָנָה עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת וּפָתַר אֶת כָּל הַסְּפֵקוֹת, הוֹכִיחַ אֶת גְּאוֹנוּתוֹ, חֲרִיפוּתוֹ וּבְקִיאוּתוֹ, וְהַכֹּל נִדְהֲמוּ מִגַּדְלוּתוֹ. רַק שְׁאֵלָה אַחַת טָרְדָה אֶת מְנוּחָתָם. מַדּוּעַ כָּלָא הֶחָתָן אֶת מַעְיְנוֹת חָכְמָתוֹ עַד עַתָּה?

אַךְ גַּם חִידָה זוֹ בָּאָה עַל פִּתְרוֹנָהּ: בְּבוֹאוֹ לָעִיר, מָצָא שָׁם הַגָּאוֹן הַצָּעִיר חָתָן נוֹסָף בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת, אַף שֶׁרָחוֹק הָיָה מִגְּאוֹנוּתוֹ, שֶׁחוֹתְנוֹ בִּקֵּשׁ לְהִתְפָּאֵר בּוֹ, וְאָכֵן זָכָה לְהַעֲרָכָה. לֹא רָצָה רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר לְהַאֲפִיל עָלָיו וּלְבַיְּשׁוֹ וּבָחַר לָשִׂים עַצְמוֹ כְּבוּר וְעַם הָאָרֶץ עַד שֶׁהַלָּה יֵצֵא מִן הָעִיר. וְאָז, רַק אָז, חָשַׂף אֶת תּוֹרָתוֹ, כִּי דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	צו תשע"ג
	לַחְשֹׂף אֶת הַנֵּס מִבַּעַד לְמַעֲטֵה הַטֶּבַע
	"וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים... אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹת" (א-יז) כְּלָל הוּא, תָּמִיד יִקְרְאוּ פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר בַּשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת, חַג מַתַּן תּוֹרָה. וְלֹא בִּכְדִי, בְּוַדַּאי יֵשׁ בְּפָרָשָׁה זוֹ לְקָחִים וּמְסָרִים שֶׁיָּכִינוּ אוֹתָנוּ לִקְרַאת קַבָּלַת הַתּוֹרָה. אֶחָד מֵהֶם נֶחֱשָׂף לְעֵינֵינוּ עַל יְדֵי הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִצְטַוָּה לִפְקֹד אֶת הָעָם יַחַד עִם נְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים. לְשֵׁם כָּךְ הָיָה עָלָיו לְמַנּוֹת נְשִׂיאִים. נָקַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁמוֹתָם "וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים... אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹת. וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ...", כְּדֵי לִמְנוֹתָם עַל יְדֵי נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְאֶחָד. וּבֵאֵר הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ: "אֵלֶּה קְרוּאֵי הָעֵדָה", שֶׁעוֹד בְּטֶרֶם נִבְחֲרוּ לַנְּשִׂיאוּת כְּבָר הָיוּ מוּרָמִים מֵעָם וְנִבְחֲרֵי הָאֻמָּה. "נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם", נְצִיגֵי הַשְּׁבָטִים הָיוּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא גַּם "רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵם", שָׂרֵי אֲלָפִים הָיוּ בִּזְכוּת חָכְמָתָם וּתְבוּנָתָם. וְעִם כָּל זֹאת, לֹא בָּחַר בָּהֶם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַד שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נָקַב בִּשְׁמוֹתָם. וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ בָּעָם חֲכָמִים נוֹסָפִים, גְּאוֹנִים וּקְדוֹשִׁים וּמוּרָמִים מֵעָם, שֶׁעֲלוּלִים הָיוּ לְהִפָּגַע. אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת, לִבְחֹר בְּאֶחָד וְלִפְגֹּעַ בְּרֵעֵהוּ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נְקֹב אַתָּה בִּשְׁמוֹתָם; אַל תַּטִּיל זֹאת עַל כְּתֵפַי. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נָקַב בִּשְׁמוֹתָם, וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָמְדוּ לְהַקְהִיל אֶת כָּל הָעֵדָה, לֹא נִצְּלוּ הִזְדַּמְּנוּת זוֹ לְמַעֲמַד הַהַכְתָּרָה, אֶלָּא קְרָאוּם קֹדֶם וְהוֹדִיעוּם עַל הַמִּנּוּי. רַק לְאַחַר מִכֵּן הִקְהִילוּ אֶת הָעֵדָה. וּמַדּוּעַ? מֵאוֹתָהּ סִבָּה: אִם יִקְרְאוּ לָהֶם בְּמַעֲמַד כָּל הָעָם, יִהְיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁיִּתְחַמֵּץ לִבָּם כְּשֶׁיַּכְרִיזוּ אֶת הַשֵּׁם וְהַמָּעֳמָד יְפַלֵּס דֶּרֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁחוֹשְׁבִים כִּי הֵם הַמָּעֳמָדִים הָרְאוּיִים וְחָשִׁים מְקֻפָּחִים. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִזְהַר כָּל כָּךְ בִּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת, רָגִישׁ הָיָה כָּל כָּךְ לְרִגְשׁוֹתֵיהֶם. וּפָרָשָׁה זוֹ קוֹרְאִים אָנוּ לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא תְּנַאי לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה. וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁלֹּא נִזְהֲרוּ בִּכְבוֹד חַבְרֵיהֶם מֵתוּ בִּימֵי הַסְּפִירָה וְלֹא זָכוּ לְהַגִּיעַ לְמַתַּן תּוֹרָה. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (סַנְהֶדְרִין יא.) מַעֲשֶׂה בְּרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁיָּשַׁב וְדָרַשׁ לִפְנֵי תַּלְמִידָיו, וְהֵרִיחַ רֵיחַ שׁוּם. צִעֲרוֹ הָרֵיחַ וְאָמַר "מִי שֶׁאָכַל שׁוּם, יֵצֵא". עָמַד רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל, גְּדוֹל הַתַּלְמִידִים, וְיָצָא. הֶרְאָה בְּכָךְ אֶת הַדֶּרֶךְ לְכֻלָּם, שֶׁעָמְדוּ וְיָצְאוּ אַחֲרָיו. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הִתְבַּטֵּל הַשִּׁעוּר. לַמָּחֳרָת, פָּנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, לְרַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל וּשְׁאָלוֹ: "אַתָּה הוּא שֶׁצִּעַרְתָּ לְאַבָּא? מַדּוּעַ אָכַלְתָּ שׁוּם לִפְנֵי הַשִּׁעוּר?" אָמַר לוֹ: "לֹא תְּהֵא כָּזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה וְחָס, לֹא יָצָאתִי אֶלָּא כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יֵצְאוּ יַחַד אִתִּי וְלֹא יֵדְעוּ מִי אָכַל אֶת הַשּׁוּם וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ בְּצֵאתוֹ". כָּךְ נִזְהֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּכְבוֹד אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל. וְאִם נֹאמַר, אֲבָל עַל יְדֵי כָּךְ הִתְבַּטֵּל הַשִּׁעוּר! וּבְכָל זֹאת, דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה וְהַנְּשִׂיאָה בְּעֹל עִם הֶחָבֵר הִיא מִקִּנְיָנֵי תּוֹרָה. בְּבַחֲרוּתוֹ, נוֹדַע לִתְהִלָּה שְׁמוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זַצַ"ל כְּעִלּוּי חָרִיף וּבָקִי בְּכָל חַדְרֵי תּוֹרָה. עָשִׁיר מוֹקִיר תּוֹרָה זָכָה בּוֹ כְּחָתָן, וּבִתְקוּפַת הָאֵרוּסִין הִזְמִינוֹ לְעִירוֹ לְהִתְפָּאֵר בּוֹ לִפְנֵי לַמְדָנֵי הַמָּקוֹם. שָׂמְחוּ לִפְגֹּשׁ בָּעִלּוּי הַנּוֹדָע וְהִקִּיפוּהוּ בִּשְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת וּסְבוּכוֹת. וְהוּא כְּאִלֵּם לֹא פָּצָה פִּיו, לֹא מָצָא יָדָיו וְרַגְלָיו. הִשְׁתָּאוּ הַלּוֹמְדִים: הָאֲרִי נַעֲשָׂה שׁוּעָל... (בָּבָא קַמָּא קיז.) הִתְאַכְזֵב הַחוֹתֵן אַף סָפַג שְׁנִינוֹת לַעַג, וּכְבָר חָשַׁב לְנַתֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר... בִּקְּשׁוֹ הֶחָתָן: יַמְתִּין כְּבוֹדוֹ יוֹמַיִם נוֹסָפִים וְאָז יַחְלִיט. כַּעֲבֹר יוֹמַיִם נִכְנַס הֶחָתָן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְחָשַׂף אֶת חֵילוֹ לְאוֹרַיְתָא: עָנָה עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת וּפָתַר אֶת כָּל הַסְּפֵקוֹת, הוֹכִיחַ אֶת גְּאוֹנוּתוֹ, חֲרִיפוּתוֹ וּבְקִיאוּתוֹ, וְהַכֹּל נִדְהֲמוּ מִגַּדְלוּתוֹ. רַק שְׁאֵלָה אַחַת טָרְדָה אֶת מְנוּחָתָם. מַדּוּעַ כָּלָא הֶחָתָן אֶת מַעְיְנוֹת חָכְמָתוֹ עַד עַתָּה? אַךְ גַּם חִידָה זוֹ בָּאָה עַל פִּתְרוֹנָהּ: בְּבוֹאוֹ לָעִיר, מָצָא שָׁם הַגָּאוֹן הַצָּעִיר חָתָן נוֹסָף בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת, אַף שֶׁרָחוֹק הָיָה מִגְּאוֹנוּתוֹ, שֶׁחוֹתְנוֹ בִּקֵּשׁ לְהִתְפָּאֵר בּוֹ, וְאָכֵן זָכָה לְהַעֲרָכָה. לֹא רָצָה רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר לְהַאֲפִיל עָלָיו וּלְבַיְּשׁוֹ וּבָחַר לָשִׂים עַצְמוֹ כְּבוּר וְעַם הָאָרֶץ עַד שֶׁהַלָּה יֵצֵא מִן הָעִיר. וְאָז, רַק אָז, חָשַׂף אֶת תּוֹרָתוֹ, כִּי דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)