Otzarot-Article

"וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (כא-יט) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: מִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפֵּא (ב"ק פה:). עַל הָרוֹפֵא לָדַעַת, שֶׁלֹּא הַתְּעוּדָה הַמְּמֻּסְגֶּרֶת אֲשֶׁר בְּלִשְׁכָּתוֹ וְלֹא רִשְׁיוֹן מִשְׂרַד הַבְּרִיאוּת, הֶעֱנִיקוּ לוֹ אֶת הָרְשׁוּת לְרַפֵּא. "מִכָּאן" - מֵהַתּוֹרָה וּמִנּוֹתֵן הַתּוֹרָה - מְקַבֵּל הוּא אֶת רִשְׁיוֹנוֹ!

וַאֲסַפֵּר -

לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים אִבַּדְתִּי אֶת הַשְּׁמִיעָה בְּאָזְנִי, לֹא עֲלֵיכֶם. חַיְדַּק הִתְבַּיֵּת בָּאֹזֶן וּמֵאֵן לַעֲזֹב. אֵין לִי טְעָנוֹת עָלָיו, כִּי כַּיָּדוּעַ הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת,(ע"ז נה.) שֶׁכַּאֲשֶׁר שׁוֹלְחִים חֹלִי עַל הָאָדָם מַשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ מָתַי יֵצֵא וְעַל יְדֵי מִי. כַּנִּרְאֶה קִבֵּל רְשׁוּת לְהִשָּׁאֵר... הָרוֹפֵא, מִכָּל מָקוֹם, טִפֵּל בִּי בִּמְסִירוּת. יוֹם אֶחָד שָׁאַל: כְּבוֹד הָרַב, מַדּוּעַ כָּתוּב (קִדּוּשִׁין פב.) טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לַגֵּיהִנֹּם?

רָאָה שֶׁלֹּא עָנִיתִי וְחָשַׁב שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי. חָזַר עַל הַשְּׁאֵלָה בְּקוֹל רָם וּבִתְנוּעוֹת שְׂפָתַיִם מֻדְגָּשׁוֹת. לֹא עָנִיתִי.

הָיָה בָּטוּחַ שֶׁחָלָה הִדַּרְדְּרוּת בִּשְׁמִיעָתִי, וְחָזַר בִּצְעָקָה. כָּל הַמַּחְלָקָה שָׁמְעָה... עָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן כִּי אִם אַמְשִׁיךְ לִשְׁתֹּק - יָבִיא צִיּוּד הַגְבָּרָה, לְפִיכָךְ אָמַרְתִּי: שָׁמַעְתִּי, שָׁמַעְתִּי.

אָז לָמָּה אֵינְךָ עוֹנֶה?

כִּי מַה זֶּה נוֹגֵעַ אֵלֶיךָ, תָּבִיא אֶת הַטּוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים וְאֶעֱנֶה לוֹ...

הוּא לֹא נִפְגַּע, הֵבִין שֶׁזּוֹ בְּדִיחָה. לְרֶגַע לֹא עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ הַטּוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים. "וְכָעֵת, בִּרְצִינוּת" - בִּקֵּשׁ.

רָאִיתִי שֶׁיִּהְיֶה לִי קַל יוֹתֵר לַעֲנוֹת לוֹ מֵאֲשֶׁר לְשַׁכְנְעוֹ שֶׁיֵּשׁ רוֹפְאִים מֻמְחִים מִמֶּנּוּ, וְאָמַרְתִּי: פֵּרוּשִׁים רַבִּים יֵשׁ, וְאֹמַר לְךָ אֶחָד מֵהֶם. רוֹפֵא קָטָן יוֹדֵעַ שֶׁכֹּחוֹ מֻגְבָּל, לָכֵן מְבַקֵּשׁ הוּא עֶזְרַת שָׁמַיִם בִּרְפוּאָתוֹ וּמְכַוֵּן בְּבִרְכַּת "רְפָאֵנוּ" שֶׁבִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אֲבָל הַטּוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים סָבוּר שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, וּבְיָדוֹ לְרַפֵּא גַּם בְּלִי עֶזְרַת שָׁמַיִם, לְפִיכָךְ אֵינוֹ מְכַוֵּן בִּ"רְפָאֵנוּ". נִמְצָא שֶׁלְּגַבָּיו יֵשׁ רַק שְׁבַע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, כְּמִנְיַן "טוֹב", וְלָכֵן שׁוֹלְחִים אוֹתוֹ לַגֵּיהִנּוֹם כִּי סוֹמֵךְ הוּא עַל עַצְמוֹ בִּלְבַד.

וּלְכָךְ הִתְכַּוַּנְתִּי כְּשֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאֵינְךָ הַטּוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים, כִּי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאֵינְךָ כֹּל יָכוֹל, וְהָרְאָיָה - שֶׁעֲדַיִן אֵינִי שׁוֹמֵעַ...

הַגְּמָרָא (ע"ז נה.) דּוֹרֶשֶׁת, מַאי דִּכְתִיב "מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים" (דְּבָרִים כח-נט), רָעִים בִּשְׁלִיחוּתָם וְנֶאֱמָנִים בִּשְׁבוּעָתָם. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִים יִסּוּרִים עַל הָאָדָם מַשְׁבִּיעִים אוֹתָם שֶׁלֹּא יֵלְכוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְלֹא יֵצְאוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית וְעַל יְדֵי פְּלוֹנִי וְעַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי.

הָרוֹפֵא אֵינוֹ אֶלָּא שְׁלִיחַ הַהַשְׁגָּחָה לְהָסִיר אֶת הַמַּחֲלָה וְתוּ לֹא, וְיֵשׁ לוֹ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁ"יוֹם פְּלוֹנִי וְשָׁעָה פְּלוֹנִית" יְכוֹלִים לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמָם שֶׁבָּהֶם סָרָה הַמַּחֲלָה.

וַאֲסַפֵּר עַל מִקְרֶה שֶׁהִכְעִיס אוֹתִי. הָיִיתִי בְּאֵיזוֹ שִׂמְחָה, וְשֻׁלְחַן הַ"מִזְרָח" הָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ בִּגְדוֹלֵי תּוֹרָה, בְּרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת וְרַבָּנִים. לֹא הָיָה מָקוֹם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, לְהַכְנִיס סִכָּה. וְאָז נִכְנַס רוֹפֵא דָּתִי בְּהַרְגָּשַׁת חֲשִׁיבוּת עִילָאִית. וּבַעַל הַשִּׂמְחָה מִהֵר לִקְרָאתוֹ, "הוֹ, אֵיזֶה אוֹרֵחַ, רַבִּי פְּלוֹנִי, תּוֹדָה שֶׁהִגַּעְתֶּם, אֵיזֶה כָּבוֹד"... וְהוֹבִילוֹ לְשֻׁלְחַן הַכָּבוֹד. אֲבָל הַשֻּׁלְחָן, כָּאָמוּר, הָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ. בַּעַל הַשִּׂמְחָה הֶחְלִיט לְהָקִים מִמְּקוֹמוֹ רֹאשׁ כּוֹלֵל נִכְבָּד כְּדֵי לְפַנּוֹת מָקוֹם לָרוֹפֵא. וְהָרוֹפֵא עוֹמֵד וְצוֹפֶה, כִּבְיָכוֹל אֵין דָּבָר טִבְעִי יוֹתֵר מִכָּךְ...

הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה קוֹמֵם אוֹתִי בִּגְלַל הַפְּגִיעָה בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה. וְלֹא פָּחוֹת מִכָּךְ הֵעִיד עַל אָפְיוֹ שֶׁל הָאָדָם. כִּי מִי שֶׁבָּטוּחַ שֶׁהַכֹּל חַיָּבִים לְפַנּוֹת לוֹ אֶת מְקוֹמָם בְּוַדַּאי לֹא יִפְנֶה לְמִתְחָרֵהוּ בְּבַקָּשַׁת עֵצָה אוֹ חַוַּת דַּעַת, שֶׁהֲרֵי הוּא וְאֵין בִּלְתּוֹ. וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁ"הַטּוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לַגֵּיהִנֹּם", מִי שֶׁבָּטוּחַ שֶׁהוּא הַטּוֹב וְהַנַּעֲלֶה מִכֻּלָּם - לַגֵּיהִנּוֹם.

בִּקְּשׁוּ שֶׁאֲדַבֵּר, קַמְתִּי וְאָמַרְתִּי: " בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יֵשׁ רוֹפְאִים מִשֶּׁלָּנוּ, שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת. אֵינָם מִתְיַמְּרִים לִהְיוֹת פּוֹסְקֵי הֲלָכוֹת וּגְדוֹלֵי הַדּוֹר, וְעִם זֹאת קוֹרְאִים לָהֶם בְּרֹב כָּבוֹד 'רַבִּי פְּלוֹנִי'. שֶׁיִּהְיֶה. אֲבָל יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה: הָיָה רוֹפֵא מֻמְחֶה שֶׁהָיָה גַּם גְּדוֹל הַדּוֹר, "רַבֵּנוּ שֶׁבְּבָבֶל" (חֻלִּין צה:), שְׁמוּאֵל, וּמַדּוּעַ לֹא כִּנּוּהוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל. הַאִם נוֹפֵל הוּא בַּחֲשִׁיבוּתוֹ מֵהָרוֹפֵא דְּנַן?!"

וּבְעִנְיַן זֶה אֲסַפֵּר:

הָיִיתִי פַּעַם בְּאֵרוּעַ עִם דּוֹקְטוֹר מֹשֶׁה רוֹטְשִׁילְד, מְיַסֵּד בֵּית הָרְפוּאָה "מַעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה". נָשָׂאתִי דְּבָרִים וְהִזְכַּרְתִּי אֶת מַאֲמַר שְׁמוּאֵל: נְהִירִים לִי שְׁבִילֵי דְּרָקִיעַ כִּשְׁבִילֵי נְהַרְדְּעָא עִירִי. וְתָמַהְתִּי: הַאִם גַּם אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר שֶׁנְּהִירִים לִי שְׁבִילֵי רָקִיעַ כִּשְׁבִילֵי בְּנֵי בְּרַק?! עַשְׂרוֹת שָׁנִים אֲנִי מִתְגּוֹרֵר בָּהּ וְאֵינִי מַכִּיר אֶת כָּל רְחוֹבוֹתֶיהָ. וְאֵיךְ הִכִּיר שְׁמוּאֵל אֶת סִמְטְאוֹת עִירוֹ? לִכְאוֹרָה, לֹא הָיָה עָלָיו לְהַכִּיר אֶלָּא אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁמִּבֵּיתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.

וּשְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר: הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהָיָה רֹאשׁ יְשִׁיבָה וּמִמֵּילָא הֻצְרַךְ לִדְפֹּק עַל פִּתְחֵי נְדִיבִים וְהִכִּיר אֶת כָּל הַכְּתוֹבוֹת. וְהַשְּׁנִיָּה, שֶׁהָיָה דַּיָּן מֻמְחֶה לְדִינֵי מָמוֹנוֹת וּמִמֵּילָא הִכִּיר אֶת כָּל הַבְּנִיּוֹת הַחֲרִיגוֹת בָּעִיר, זֶה הִזִּיק אֶת שְׁכֵנָיו בִּרְחוֹב פְּלוֹנִי בְּהֶזֵּק רְאִיָּה, וְלָזֶה לֹא נָתְנוּ לִבְנוֹת עַל הַגָּג. כֻּלָּם הִגִּיעוּ אֵלָיו שֶׁיִּפְסֹק בֵּינֵיהֶם בְּדִינֵי תּוֹרָה.

אָמַר דּוֹקְטוֹר רוֹטְשִׁילְד: לְדַעְתִּי, הַסִּבָּה הִיא מִפְּנֵי שֶׁשְּׁמוּאֵל הָיָה רוֹפֵא (ב"מ פה:) וְרוֹפֵא חַיָּב לְהַכִּיר אֶת כָּל הָרְחוֹבוֹת וְהַסִּמְטָאוֹת שֶׁבָּעִיר, עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִתְמַהְמֵהַּ כְּשֶׁיִּקְרְאוּהוּ בְּאֹפֶן בָּהוּל.

עַל כָּל פָּנִים, נַחְזֹר לְעִנְיָנֵנוּ: מַדּוּעַ שְׁמוּאֵל, שֶׁהָיָה גַּם רֹאשׁ יְשִׁיבָה, גַּם דַּיָּן מֻמְחֶה וְגַם רוֹפֵא נוֹדָע, לֹא זָכָה שֶׁיִּקְרְאוּהוּ "רַבִּי שְׁמוּאֵל", וְהָרוֹפֵא דְּנַן זָכָה לְכָךְ?!

אָח, כַּמָּה זָרְחוּ פָּנָיו, חָשׁוּב הוּא מִשְּׁמוּאֵל הָאָמוֹרָא...

הֶחְלַטְתִּי לְהוֹכִיחוֹ עַל פָּנָיו וְלִמְחוֹת בְּכָךְ עַל הַפְּגִיעָה בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה וְאָמַרְתִּי: "הַתְּשׁוּבָה, רַבּוֹתַי, נִתְּנָה לָנוּ בְּמִשְׁנָה מְפֹרֶשֶׁת. אֲבֵדַת רַבּוֹ וַאֲבֵדַת אָבִיו, אֲבֵדַת רַבּוֹ קוֹדֶמֶת. שֶׁאָבִיו הֱבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְרַבּוֹ מְבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (ב"מ פב.).

מֵעַתָּה, שְׁמוּאֵל הָיָה רוֹפֵא שֶׁהֵבִיא אֶת הַחוֹלִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה לָכֵן לֹא כִּנּוּהוּ רַבִּי. אֲבָל יֵשׁ רוֹפְאִים, שֶׁמֵּרֹב גַּאֲוָתָם, מְבִיאִים אֶת חוֹלֵיהֶם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְלָכֵן נָאֶה לִקְרוֹתָם רַבִּי!... (וְהִגַּדְתָּ)

	ויקהל - פיקודי תשע"ג
	זְהִירוּת מִמְּרִיבָה בְּשַׁבָּת
	"וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (כא-יט) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: מִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפֵּא (ב"ק פה:). עַל הָרוֹפֵא לָדַעַת, שֶׁלֹּא הַתְּעוּדָה הַמְּמֻּסְגֶּרֶת אֲשֶׁר בְּלִשְׁכָּתוֹ וְלֹא רִשְׁיוֹן מִשְׂרַד הַבְּרִיאוּת, הֶעֱנִיקוּ לוֹ אֶת הָרְשׁוּת לְרַפֵּא. "מִכָּאן" - מֵהַתּוֹרָה וּמִנּוֹתֵן הַתּוֹרָה - מְקַבֵּל הוּא אֶת רִשְׁיוֹנוֹ! וַאֲסַפֵּר - לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים אִבַּדְתִּי אֶת הַשְּׁמִיעָה בְּאָזְנִי, לֹא עֲלֵיכֶם. חַיְדַּק הִתְבַּיֵּת בָּאֹזֶן וּמֵאֵן לַעֲזֹב. אֵין לִי טְעָנוֹת עָלָיו, כִּי כַּיָּדוּעַ הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת,(ע"ז נה.) שֶׁכַּאֲשֶׁר שׁוֹלְחִים חֹלִי עַל הָאָדָם מַשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ מָתַי יֵצֵא וְעַל יְדֵי מִי. כַּנִּרְאֶה קִבֵּל רְשׁוּת לְהִשָּׁאֵר... הָרוֹפֵא, מִכָּל מָקוֹם, טִפֵּל בִּי בִּמְסִירוּת. יוֹם אֶחָד שָׁאַל: כְּבוֹד הָרַב, מַדּוּעַ כָּתוּב (קִדּוּשִׁין פב.) טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לַגֵּיהִנֹּם? רָאָה שֶׁלֹּא עָנִיתִי וְחָשַׁב שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי. חָזַר עַל הַשְּׁאֵלָה בְּקוֹל רָם וּבִתְנוּעוֹת שְׂפָתַיִם מֻדְגָּשׁוֹת. לֹא עָנִיתִי. הָיָה בָּטוּחַ שֶׁחָלָה הִדַּרְדְּרוּת בִּשְׁמִיעָתִי, וְחָזַר בִּצְעָקָה. כָּל הַמַּחְלָקָה שָׁמְעָה... עָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן כִּי אִם אַמְשִׁיךְ לִשְׁתֹּק - יָבִיא צִיּוּד הַגְבָּרָה, לְפִיכָךְ אָמַרְתִּי: שָׁמַעְתִּי, שָׁמַעְתִּי. אָז לָמָּה אֵינְךָ עוֹנֶה? כִּי מַה זֶּה נוֹגֵעַ אֵלֶיךָ, תָּבִיא אֶת הַטּוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים וְאֶעֱנֶה לוֹ... הוּא לֹא נִפְגַּע, הֵבִין שֶׁזּוֹ בְּדִיחָה. לְרֶגַע לֹא עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ הַטּוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים. "וְכָעֵת, בִּרְצִינוּת" - בִּקֵּשׁ. רָאִיתִי שֶׁיִּהְיֶה לִי קַל יוֹתֵר לַעֲנוֹת לוֹ מֵאֲשֶׁר לְשַׁכְנְעוֹ שֶׁיֵּשׁ רוֹפְאִים מֻמְחִים מִמֶּנּוּ, וְאָמַרְתִּי: פֵּרוּשִׁים רַבִּים יֵשׁ, וְאֹמַר לְךָ אֶחָד מֵהֶם. רוֹפֵא קָטָן יוֹדֵעַ שֶׁכֹּחוֹ מֻגְבָּל, לָכֵן מְבַקֵּשׁ הוּא עֶזְרַת שָׁמַיִם בִּרְפוּאָתוֹ וּמְכַוֵּן בְּבִרְכַּת "רְפָאֵנוּ" שֶׁבִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אֲבָל הַטּוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים סָבוּר שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, וּבְיָדוֹ לְרַפֵּא גַּם בְּלִי עֶזְרַת שָׁמַיִם, לְפִיכָךְ אֵינוֹ מְכַוֵּן בִּ"רְפָאֵנוּ". נִמְצָא שֶׁלְּגַבָּיו יֵשׁ רַק שְׁבַע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, כְּמִנְיַן "טוֹב", וְלָכֵן שׁוֹלְחִים אוֹתוֹ לַגֵּיהִנּוֹם כִּי סוֹמֵךְ הוּא עַל עַצְמוֹ בִּלְבַד. וּלְכָךְ הִתְכַּוַּנְתִּי כְּשֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאֵינְךָ הַטּוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים, כִּי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאֵינְךָ כֹּל יָכוֹל, וְהָרְאָיָה - שֶׁעֲדַיִן אֵינִי שׁוֹמֵעַ... הַגְּמָרָא (ע"ז נה.) דּוֹרֶשֶׁת, מַאי דִּכְתִיב "מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים" (דְּבָרִים כח-נט), רָעִים בִּשְׁלִיחוּתָם וְנֶאֱמָנִים בִּשְׁבוּעָתָם. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִים יִסּוּרִים עַל הָאָדָם מַשְׁבִּיעִים אוֹתָם שֶׁלֹּא יֵלְכוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְלֹא יֵצְאוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית וְעַל יְדֵי פְּלוֹנִי וְעַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי. הָרוֹפֵא אֵינוֹ אֶלָּא שְׁלִיחַ הַהַשְׁגָּחָה לְהָסִיר אֶת הַמַּחֲלָה וְתוּ לֹא, וְיֵשׁ לוֹ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁ"יוֹם פְּלוֹנִי וְשָׁעָה פְּלוֹנִית" יְכוֹלִים לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמָם שֶׁבָּהֶם סָרָה הַמַּחֲלָה. וַאֲסַפֵּר עַל מִקְרֶה שֶׁהִכְעִיס אוֹתִי. הָיִיתִי בְּאֵיזוֹ שִׂמְחָה, וְשֻׁלְחַן הַ"מִזְרָח" הָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ בִּגְדוֹלֵי תּוֹרָה, בְּרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת וְרַבָּנִים. לֹא הָיָה מָקוֹם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, לְהַכְנִיס סִכָּה. וְאָז נִכְנַס רוֹפֵא דָּתִי בְּהַרְגָּשַׁת חֲשִׁיבוּת עִילָאִית. וּבַעַל הַשִּׂמְחָה מִהֵר לִקְרָאתוֹ, "הוֹ, אֵיזֶה אוֹרֵחַ, רַבִּי פְּלוֹנִי, תּוֹדָה שֶׁהִגַּעְתֶּם, אֵיזֶה כָּבוֹד"... וְהוֹבִילוֹ לְשֻׁלְחַן הַכָּבוֹד. אֲבָל הַשֻּׁלְחָן, כָּאָמוּר, הָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ. בַּעַל הַשִּׂמְחָה הֶחְלִיט לְהָקִים מִמְּקוֹמוֹ רֹאשׁ כּוֹלֵל נִכְבָּד כְּדֵי לְפַנּוֹת מָקוֹם לָרוֹפֵא. וְהָרוֹפֵא עוֹמֵד וְצוֹפֶה, כִּבְיָכוֹל אֵין דָּבָר טִבְעִי יוֹתֵר מִכָּךְ... הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה קוֹמֵם אוֹתִי בִּגְלַל הַפְּגִיעָה בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה. וְלֹא פָּחוֹת מִכָּךְ הֵעִיד עַל אָפְיוֹ שֶׁל הָאָדָם. כִּי מִי שֶׁבָּטוּחַ שֶׁהַכֹּל חַיָּבִים לְפַנּוֹת לוֹ אֶת מְקוֹמָם בְּוַדַּאי לֹא יִפְנֶה לְמִתְחָרֵהוּ בְּבַקָּשַׁת עֵצָה אוֹ חַוַּת דַּעַת, שֶׁהֲרֵי הוּא וְאֵין בִּלְתּוֹ. וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁ"הַטּוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לַגֵּיהִנֹּם", מִי שֶׁבָּטוּחַ שֶׁהוּא הַטּוֹב וְהַנַּעֲלֶה מִכֻּלָּם - לַגֵּיהִנּוֹם. בִּקְּשׁוּ שֶׁאֲדַבֵּר, קַמְתִּי וְאָמַרְתִּי: " בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יֵשׁ רוֹפְאִים מִשֶּׁלָּנוּ, שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת. אֵינָם מִתְיַמְּרִים לִהְיוֹת פּוֹסְקֵי הֲלָכוֹת וּגְדוֹלֵי הַדּוֹר, וְעִם זֹאת קוֹרְאִים לָהֶם בְּרֹב כָּבוֹד 'רַבִּי פְּלוֹנִי'. שֶׁיִּהְיֶה. אֲבָל יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה: הָיָה רוֹפֵא מֻמְחֶה שֶׁהָיָה גַּם גְּדוֹל הַדּוֹר, "רַבֵּנוּ שֶׁבְּבָבֶל" (חֻלִּין צה:), שְׁמוּאֵל, וּמַדּוּעַ לֹא כִּנּוּהוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל. הַאִם נוֹפֵל הוּא בַּחֲשִׁיבוּתוֹ מֵהָרוֹפֵא דְּנַן?!" וּבְעִנְיַן זֶה אֲסַפֵּר: הָיִיתִי פַּעַם בְּאֵרוּעַ עִם דּוֹקְטוֹר מֹשֶׁה רוֹטְשִׁילְד, מְיַסֵּד בֵּית הָרְפוּאָה "מַעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה". נָשָׂאתִי דְּבָרִים וְהִזְכַּרְתִּי אֶת מַאֲמַר שְׁמוּאֵל: נְהִירִים לִי שְׁבִילֵי דְּרָקִיעַ כִּשְׁבִילֵי נְהַרְדְּעָא עִירִי. וְתָמַהְתִּי: הַאִם גַּם אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר שֶׁנְּהִירִים לִי שְׁבִילֵי רָקִיעַ כִּשְׁבִילֵי בְּנֵי בְּרַק?! עַשְׂרוֹת שָׁנִים אֲנִי מִתְגּוֹרֵר בָּהּ וְאֵינִי מַכִּיר אֶת כָּל רְחוֹבוֹתֶיהָ. וְאֵיךְ הִכִּיר שְׁמוּאֵל אֶת סִמְטְאוֹת עִירוֹ? לִכְאוֹרָה, לֹא הָיָה עָלָיו לְהַכִּיר אֶלָּא אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁמִּבֵּיתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וּשְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר: הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהָיָה רֹאשׁ יְשִׁיבָה וּמִמֵּילָא הֻצְרַךְ לִדְפֹּק עַל פִּתְחֵי נְדִיבִים וְהִכִּיר אֶת כָּל הַכְּתוֹבוֹת. וְהַשְּׁנִיָּה, שֶׁהָיָה דַּיָּן מֻמְחֶה לְדִינֵי מָמוֹנוֹת וּמִמֵּילָא הִכִּיר אֶת כָּל הַבְּנִיּוֹת הַחֲרִיגוֹת בָּעִיר, זֶה הִזִּיק אֶת שְׁכֵנָיו בִּרְחוֹב פְּלוֹנִי בְּהֶזֵּק רְאִיָּה, וְלָזֶה לֹא נָתְנוּ לִבְנוֹת עַל הַגָּג. כֻּלָּם הִגִּיעוּ אֵלָיו שֶׁיִּפְסֹק בֵּינֵיהֶם בְּדִינֵי תּוֹרָה. אָמַר דּוֹקְטוֹר רוֹטְשִׁילְד: לְדַעְתִּי, הַסִּבָּה הִיא מִפְּנֵי שֶׁשְּׁמוּאֵל הָיָה רוֹפֵא (ב"מ פה:) וְרוֹפֵא חַיָּב לְהַכִּיר אֶת כָּל הָרְחוֹבוֹת וְהַסִּמְטָאוֹת שֶׁבָּעִיר, עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִתְמַהְמֵהַּ כְּשֶׁיִּקְרְאוּהוּ בְּאֹפֶן בָּהוּל. עַל כָּל פָּנִים, נַחְזֹר לְעִנְיָנֵנוּ: מַדּוּעַ שְׁמוּאֵל, שֶׁהָיָה גַּם רֹאשׁ יְשִׁיבָה, גַּם דַּיָּן מֻמְחֶה וְגַם רוֹפֵא נוֹדָע, לֹא זָכָה שֶׁיִּקְרְאוּהוּ "רַבִּי שְׁמוּאֵל", וְהָרוֹפֵא דְּנַן זָכָה לְכָךְ?! אָח, כַּמָּה זָרְחוּ פָּנָיו, חָשׁוּב הוּא מִשְּׁמוּאֵל הָאָמוֹרָא... הֶחְלַטְתִּי לְהוֹכִיחוֹ עַל פָּנָיו וְלִמְחוֹת בְּכָךְ עַל הַפְּגִיעָה בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה וְאָמַרְתִּי: "הַתְּשׁוּבָה, רַבּוֹתַי, נִתְּנָה לָנוּ בְּמִשְׁנָה מְפֹרֶשֶׁת. אֲבֵדַת רַבּוֹ וַאֲבֵדַת אָבִיו, אֲבֵדַת רַבּוֹ קוֹדֶמֶת. שֶׁאָבִיו הֱבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְרַבּוֹ מְבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (ב"מ פב.). מֵעַתָּה, שְׁמוּאֵל הָיָה רוֹפֵא שֶׁהֵבִיא אֶת הַחוֹלִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה לָכֵן לֹא כִּנּוּהוּ רַבִּי. אֲבָל יֵשׁ רוֹפְאִים, שֶׁמֵּרֹב גַּאֲוָתָם, מְבִיאִים אֶת חוֹלֵיהֶם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְלָכֵן נָאֶה לִקְרוֹתָם רַבִּי!... (וְהִגַּדְתָּ)